PAGE
17
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

5.1.11


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 124

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"ט טבת התשע"א (5 בינואר 2011), שעה 10:30

קשיים ברישוי מקצועות רפואיים לעולים

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

רחל אדטו

יואל חסון

ליה שמטוב

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן

ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר אמיר שנון, מנהל המחלקה לרישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

ד"ר אורלי ויינשטיין, עוזרת רפואית למנכ"ל, משרד הבריאות

נאוה דושרזזי, משרד הבריאות

פרופ' הרברט פרוינד, מועצה מדעית בהרי, ההסתדרות הרפואית בישראל

רחל אוחיון, אחראית בחינות התמחות וסטז'-רישוי, ההסתדרות הרפואית

גלעד אברהמי, מנהל אגף בכיר כלכלה ויזמות, המשרד לקליטת העלייה

אלעד סון, דובר, המשרד לקליטת העלייה

קלאודיה כץ, המשרד לקליטת העלייה

דניאל אוברמן, סמנכ"ל ארגון "נפש בנפש"

זלמן פרלמוטר, מנהל חטיבת הקליטה, הסוכנות היהודית

מאיר לופטינסקי, רכז תעסוקה, הסוכנות היהודית

פרופ' יעקב גינדי, מנהל בית הספר לרופאים, בית חולים קפלן

אסתר בלום, מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

מאיר לב, יו"ר מועצת ארגוני עולים

פרופ' חיים דורון, יו"ר חבר נאמנים – המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות

עזאר בנון, מזכיר הוועד המנהל של אגודת בוגרי מוסדות להשכלת על מצרפת

ג'רמי סממה

ד"ר רעיה קוריאט, רופאה בחברה פרטית

ד"ר אדריאן סיריכמן

עמנואל נבון

עו"ד שי מויאל, לשכת רואי חשבון

אייל היימן, סטאז'ר, בי"ח שערי צדק

אבי זאנה, מנכ"ל עמותת עמי, עדנים – עומתה לקידום וטיפוח אוכלוסיות נוער מיוחדות

ד"ר עליזה זיידמן

ד"ר פראידה זיניאדה

שלי לוי, רכזת מחקר בכירה, ממ"מ, הכנסת

דנה גורדון

הדס צנוירט

קשיים ברישוי מקצועות רפואיים לעולים

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום: קשיים ברישוי מקצועות רפואיים לעולים. חברתי, חברת הכנסת ליה שמטוב, היו"ר הקודמת של הוועדה, עסקה בנושא הזה, ולפניי גם עסקו בנושא הזה, ואני מקווה שהדיון היום לא יהיה עוד דיון מני רבים, אלא שנוכל להתקדם בנושא הזה, שמשקף מצוקה רבה של עולים שרוצים לעלות לארץ, לעסוק במקצוע הרפואה, ומכיוון שיש מספר חסמים, אפשר לקרוא לזה אפילו כשלים, חלקם לא עולים, או חלקם חוזרים לארצות המוצא, ואני חושב שכולנו לא רוצים לראות - עולים לחוזרים לארצות המוצא, כי לא יכולים לעבוד.

אני מודה לסגן שר הבריאות, שמכבד אותנו בישיבה זו, ולמנכ"ל המשרד, שהגיע גם. אני מבקש, סגן השר, אני יודע שאתה קצר בזמן, אבל מבקש לקבל מדגם של הנציגים של הארגונים, בכמה דקות, שיציגו את המצוקה שלהם, ואז לבקש את ההתייחסות שלך, ואז המנכ"ל נשאר אתנו, שנוכל להתקדם. אני מבקש ממר לב ממועצת ארגוני העולים, מה החסמים של העולים, שאתם מרגישים שאתם צריכים לייצג פה היום?

אנחנו ישבנו פעמים רבות, ואנו חושבים שמשרד הבריאות מתעלם ומזלזל בוועדה, בשרים, בחברי כנסת, בכל מי שנמצא כאן בוועדה, כי יש החלטות, ואף פעם לא מבצעים אותן. כבר הפעם השנייה שמחליטים שתהיה ועדה, ועדה אחת שתבדוק את כל הנהלים, שפרופ' דורון יהיה חלק מהוועדה. משרד הבריאות מחליט שזה לא רציני או לא צריכים, או מה הסיבות שלהם, שלא מוכנים שיבדקו את כל הנהלים ואת כל התהליך.


יותר מ-80 אחוז מהרופאים נכשלים בבחינות. רופא שמגיע ואין לו אישור – מציעים לו לעבוד בניקיון מדרגות, אולי בניקיון של בית החולים, אבל לא לעבוד בבית החולים. עובד זר שמגיע לארץ והוא רופא, הוא כן יכול לעבוד בבית החולים. אז יש לנו רופא שיש לו סבא שהוא יהודי, לפי כל הנהלים הוא יכול לעבור גיור ולהיות יהודי, אז ההמלצה זה לא להתגייר.

זה גם שייך לגיורים?

לא, אבל אם הוא מתגייר, הוא לא יעבוד כרופא. בבית החולים יגידו: אתה צריך להפסיק לעבוד, תלך לנקות מדרגות, כי אתה יהודי, כי אתה בא בחוק השבות.

אני מציע לך, היות שאני באתי לכבד אתכם, עם כל הכבוד – זה לא הסגנון שצריך להיכנס, כי זה לא הנושא.

אבל זאת המציאות.

זה לא המציאות ולא הנושא.

אני כבר הייתי בבית חולים שביקשתי רופא שיגיד משהו על הדוח שהיה, הוא אומר: אני לא קורא עברית.

נמצאים פה כל הנהלת משרד הבריאות. מה אתם מבקשים ממשרד הבריאות היום?

להקים את הוועדה, להזמין את פרופ' דורון, ולנסות לבדוק את כל התהליך, למה כל הרופאים נכשלים. למה עושים כל כך הרבה בעיות? למה לפעמים רופא שנכשל צריך לקחת עורך דין כדי לבקש את הבחינה או כדי לבדוק את המצב שלו? למה לא יכולים לעשות את זה פתוח? למה כשביקשנו חומר, שולחים את החומר שמעניין למשרד הבריאות, שעם זה גם נכשלים בבחינות. למה אדם שעונה על שאלה אחת משלוש, אומרים לו שנכשל, ואחר כך בודקים, ושתי שאלות היו נכונות, והוא עבר את הבחינה, אחרי שעשה מאבק של שנה-שנתיים, שהוא ניקה מדרגות?

בקשה אחת שרשמתי לפניי - נגישות למבחן.

כן, להקים את הוועדה עם פרופ' דורון, ולברר את הנושא.

למה צריך ועדה?

כי כאן החליטו שתהיה ועדה, שתבדוק את כל התהליך.

נאמר שאנחנו הוועדה, ואנחנו מקבלים החלטות. מה אתם הייתם רוצים להשיג בסוף התהליך?

לאפשר את כל התהליך, לראות איך אפשר לעשות, כדי שלא 80 אחוז מהרופאים נכשלים - זה לא מקובל. זה אנשים שעבדו כרופאים. אדם שעולה לארץ ולא נותנים לו לעבוד, אחרי שנה, שנתיים, שלוש, הוא כותב לספרד, ומקבל שם עבודה למחרת.

תודה. אני מבקש מיעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, להתייחס, בבקשה.

אני רק אפתח – אני צריך לענות, יש שאילתות, שאני חייב לעלות. אני רק אפתח, ויש לנו מצגת שהמנכ"ל יציג, וזה יענה על רוב השאלות. אני רוצה להתעלם ממה שהתחלת.

עצם העובדה שבאתי לוועדה – משתי סיבות: קודם כל, כי היושב-ראש ביקש, ואני מכבד את היושב-ראש, ואני רואה את הנושא חשוב – אני לא בא לכל ועדה בכנסת, אין פשוט זמן. הנושא חשוב לנו. קודם כל נשים את היסודות. משרד הבריאות צריך רופאים, אז אף אחד לא יגיד לנו שאנחנו לא צריכים רופאים, ומכשילים. מה עוד, שאנחנו מחפשים בחו"ל רופאים.


בי"ת, תתפלא לשמוע כמה ישראלים נכשלים במבחנים כאן, שהם יורדים לאיטליה, למקומות אחרים. אז זה דיון נפרד – הכניסה קשה, אנחנו רוצים את ההכי טובים. לצערי, אין מספיק רופאים. זה לא אומר שנכשל במבחנים כאן, שהוא לא רופא טוב. זה שני דברים. זה היסוד:
אל"ף, אנחנו רוצים רופאים, גם עולים, כי חסרים רופאים. בי"ת, הרבה נכשלים. זה לא חייב להיות דווקא עולים, הבחינות לא קלות, אבל אנחנו רוצים את הרפואה הכי טובה. אחר כך יש בהחלט דברים שצריך להקל עליהם. גימ"ל, אני האחרון שאגיד לך שלא צריך לחפש פתרון; בהחלט כן. אני בעד זה, אני חושב שצריכים את זה, ולכן המשרד בראשות המנכ"ל יעשו את כל הדברים לבוא לקראת הרופאים, לקראת העולים, להקל את הקבלה.


אני מסתפק בפתיחה. אני אשב עוד כמה דקות, אני אעביר למנכ"ל, שיציג לכם את הדברים שכבר נעשו, את הבעיות, מה שאנחנו מתכוונים לעשות, ואם יש הערות, נשמח לשמוע.

דניאל אוברמן, גם אצלכם ראיתי את מצוקת העולים.

כן. תודה לסגן השר שמופיע בישיבה, ולאדוני היושב-ראש שיזם את הישיבה. עולים מארצות הברית, קנדה, אנגליה והרבה מארצות המערב אינם נדרשים לבחינה, אבל הם כן נדרשים לעמוד בהליך של ייסורים בגישתם למשרד הבריאות. אין אפשרות לקבל מענה טלפוני במשרד הבריאות, אין אימייל במשרד הבריאות באגף רישוי, מקצועות רפואיים. אנחנו עוסקים באנשים עם חינוך של 25, 30 שנה, שאנחנו על כל המדינה מכירה בזה שהם חייבים להגיע לפה, ואז הם נדרשים לתרגם מסמכים מאנגלית לעברית. זו דרישה מינימלית מפקיד שעובד באגף לרישום מקצועות, שיידע רמת אנגלית סבירה.


עוד דבר פה, הוא לא יכול לקבל מענה לפני עלייתו – האם ייקח לו חודשיים להוציא את הרשיון או ייקח לו ששה חודשים. כל הגופים במדינה, משרד הפנים, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, כולם באים לקראת העולים, לתת להם תשובות לפני עלייתם. למה משרד הבריאות והאגף לרישוי מקצועות לא יכול לתת מענה לאדם, שיודע שמגיע ויכול להתחיל לעבוד? הרי ניתן לבדוק את הדברים לפני כן, והדרישה שרק אם תהיה לו תעודת זהות הוא יוכל להתחיל את הליך הרישוי, ולא יודע אם זה ייקח לו חודשיים או ששה חודשים, יש לנו אבטלה פה של אנשים מאוד מוכשרים, שלא יכולים להיכנס למעגל העבודה. חבל על הזמן הזה. האשים האלה יושבים בבית, ממתינים בתשובות, והם לא יכולים להרים טלפון ולקבל תשובה, כי אין מענה טלפוני במחלקה, לרוב אין פקסים – או נענים או אובדים, ואין אימייל.

איך הם יוצרים תקשורת?

דואר רשום. אתה אפילו לא יכול לגשת למשרד ולמסור מסמך – אם אתה ניגש לשומר במשרד, הוא יגיד לך: תשלח את זה בדואר אלינו. רמת השירות אינה ברמה סבירה.

אתה חושב שחייבים לקבל את האנשים. זה לא נכון לשלוח? תאר לעצמך שכל הרופאים יבואו למשרד הבריאות.

בכל משרד יש שעות קבלת קהל. במשרד הזה אין. כשרופא יכול להגיש מסמך, ייקח לו חודש-חודשיים להבין, שמישהו יסביר לו למה חסר – שלא יקבל קהל, אבל שיהיה מענה לאימייל.

אם לא עונים, אתה צודק.

אין דרך לשלוח אימייל, כי אין כתובת. אבל דרישה בסיסית, אדוני סגן השר, שלפני עלייתם אנשים יכולים לקבל התייחסות, מה נדרש מהם, האם המסמכים קבילים או לא. היום אדם עולה ארצה – כבר נבדקת תעודת הלידה שלו, תעודת הנישואין שלו, כל הדברים נבדקים לפני עלייתם. למה מסמכים של מי שמעוניין – האדם עוזב משרה בארצות הברית, ועבודה יש לו פה, אבל הוא לא יכול להתחיל, עד שהוא גומר את ההליך הזה. חבל.

כמה זמן לוקח לעולה חדש מארצות הברית?

בין חודשיים לששה חודשים בדרך כלל. לפעמים יותר.


עוד דבר - יש ועדות מקצועיות שצריכים לבחון מסמכים מסוימים. אין לוח זמנים שמפורסם מראש, מתי הוועדות יושבות. עולים חדשים, אמריקאים במיוחד, הם אוהבים לתכנן מראש. הוא לא יודע שהוועדה שהולכת לבחון את המסמך שלו, אם זה פעם בשנה, פעם ברבעון – אין מידע כזה.

תודה. אני רוצה לבקש מעמנואל לגבי הנושא של העולים מצרפת – קיבלתי כיו"ר הוועדה הרבה מאוד פניות בנושא הזה. מה קורה מבחינת העולים מצרפת?

תודה, אדוני היושב-ראש. אבקש ממר עזרא בנון, שהוא מומחה בעניין, להציג את הדברים, ברשותך.

אני המזכיר הכללי של האגודה של בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה מצרפת.

אני רוצה להשמיע את הקול של עולים שבאים עם השכלה גבוהה, עם מוטיבציה חזקה, ושמתקבלים בקרירות, אם לא בעוינות, על-ידי משרדים שונים, כאשר המקרה הרע ביותר זה המקרה של אגף הרישוי במקצועות רפואיים. רופא שבא מצרפת, שסיים את לימודיו האקדמאיים ושרוצה לעשות התמחות פה בארץ, או עשה חלק מההתמחות בצרפת וחלק בארץ, מתקבל על-ידי הוועדה המדעית בברכה, נותנים לו אישור, מקבל הצעת עבודה בבית החולים, אבל מסורב רשיון על-ידי האגף לרישוי, שרוצה להחזירו לצרפת, כדי שיסיים שם את ההתמחות שלו, יישאר שם שנה לעבוד בצרפת, ואז לחזור לישראל. בדרך כלל הרופאים מצרפת לא רוצים לדבר, כי מרגישים מאוימים על-ידי האגף. יש אחד שיש לו אומץ לב לדבר, הוא סיים את לימודיו בהצלחה, הוא עשה שלוש שנים של התמחות בהרדמה-החייאה, קיבל אישור מהוועדה המקצועית לעשות את ההשלמה של ההתמחות שלו בישראל, קיבל הצעת עבודה מבית חולים הדסה בירושלים, ולא יכול לעבוד, כי אגף הרישוי לא רואה אותו כרופא, לא נותן לו את הרשיון. וגם כששולחים להם מכתבים, אנחנו זכינו לקבל את כתובת המייל – מקבלים תשובות שהן לא של פקידים בממשלת ישראל שרוצה קיבוץ גלויות. מקבלים תשובות של ראש קטן, שני משפטים: אנחנו מיישמים את החוק.


אז אם החוק לא טוב, תשנו אותו. אם החוק מאפשר לפקידים כאלה לסרב לעולים להיכנס בארץ – תשנו, או החוק או הפקידים.

תודה. אני מודה לסגן השר. כמה עולים- -

החל משנת 2002 הגיעו לארץ מאות אנשים בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה.

מתוכם כמה רופאים?

אני מדבר על רופאים. בכל משפחה יהודית צרפתית יש רופא אחד לפחות. רוצים לבוא. וכששומעים שזה או זה התקבל כמהגר לא רצוי, לא באים. יש לנו אנשים שכותבים לנו, מנסים לעזור להם כדי שיבואו. אנחנו יודעים שהם לא יתקבלו בברכה.

תודה.

אני מי שהוא דיבר עליו, ואני מבקש להביא את הסיפור שלי. אני בן 30, למדתי רפואה בפריז. למדתי שש שנים בפקולטה, עשיתי שנתיים וחצי התמחות בצרפת בהרדמה בטיפול נמרץ, ועליתי לפני שנה וחצי, וקיבלתי הכרה מהמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, שאומרים לי: אתה צריך להשלים שלוש שנים בהתמחות פה כדי לקבל את התואר מומחה, פה בארץ. קיבלתי מסמך מהם, שהם קיבלו את כל המסמכים שלי, ואומרים: אנחנו מכירים מה שעשית, אתה צריך להשלים שלוש שנים פה כדי לסיים את ההתמחות ולקבל את התואר מומחה פה בארץ.

הבעיה, שמשרד הבריאות מסרב לתת לי את הרשיון, כי בצרפת, זה החוק בצרפת, אתה מקבל רשיון צרפתי רק בסוף ההתמחות. בעצם, אתה מתמחה בבית החולים, אתה באחריות מנהל המחלקה, אבל אין לך רשיון. מבחינת ההשכלה, יש לי השכלה יותר משמונה שנים.

מה האופציות שעומדות בפניך כרגע?

אומרים לי: תחזור לצרפת, אין אופציות. אומרים: לפי החוק הישראלי, אתה לא יכול לקבל רשיון. זה משפט אחד.

תודה. אני מבקש מהמנכ"ל לתת לנו סקירה קצרה. אם המצגת ארוכה, הייתי מוותר עליה, כי השחקנים פה בחדר כולם מכירים את הנושא טוב. ד"ר גמזו, אתה רוצה לעבור במהירות על המצגת, או לענות על הדברים שכואבים פה לאנשים?

תודה, היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, משתתפים, אני יכול לענות על כל מקרה באופן ספציפי, אבל אני מניח שהכוונה אינה לדון במקרים ספציפיים. למשל, המקרה של ג'רמי – הוא הובא לידיעתי לפני כשבוע, עשרה ימים. הבנתי שהבעיה במקרה הזה היא בעיית חקיקה, והדרך לטפל במקרה הזה, שהוא מתאר מקרה אחד, אבל מאחורי המקרה הזה יכול להיות שיש עוד X מקרים, זה שינוי חקיקה, ולומר שניתן לתת רשיון בצרפת גם – הרי מי שמגיע מצרפת לא צריך לעבור בחינה, והוא צריך לבוא עם דיפלומה. ואז לעשות שינוי, ואז ישאלו אותך, למה דווקא בצרפת ולא במדינות אחרות?

אני לא בורח מזה. הפתרון שם זה איזשהו שינוי בחוק, וצריך לבדוק את האפשרות, וביקשתי מאנשים במשרדי לבחון את התשתית המשפטית, איך ניתן להתמודד במצבים שכאלו, כי זה מקרה – אין בעיה, אנחנו נדון במקרה אחד.

זה לא מקרה אחד.

החוק אומר שמי שקיבל דיפלומה במספר מדינות ומגיע לארץ, לא צריך לעבור בחינה, ויכול לקבל רישוי להיות רופא. אבל החוק אומר: קיבל רשיון ממדינות צרפת, ארצות הברית וכו'. אבל במקומות הללו כדי לקבל את הרשיון, לא רק שאתה גומר את האוניברסיטה; אתה צריך לעבוד, למשל, בצרפת, שלוש שנים כרופא. מה קורה – אדם שעבד שנתיים כרופא, מגיע אלינו בלי הרשיון, החוק לא מאפשר לי לתת לו. אז אני צריך לעשות בחוק החרגה, ולומר: במקרים שבהם סיים אדם חוק לימודיו, ובאותן מדינות שבהן הרשיון תלוי בעוד X שנים של עבודה מעשית, ניתן יהיה להשלים את העבודה המעשית במדינת ישראל. זה שינוי חקיקה, שאני בטוח שאם אגיש אותה בצורה סבירה, ואמצא את הפתרונות, ומישהו יגיד לי: למה צרפת ולא מקום אחר – אני צריך גם להסתכל על זה, על כל ההשפעות הרוחביות. זה שינוי חוק. זה הרבה מאוד שינויים כאלה, שכולנו בלב רחב רוצים לעשות.

אבל זה כבר שנה וחצי – למה אין שינויים? הרבה אנשים רוצים לעלות ארצה מצרפת, ולא יכולים.

מה שאמרת פה חשוב לנו, ד"ר גמזו. אנחנו שמחים על החקיקה. אם אתם צריכים עזרה, אנחנו כחברי כנסת יכולים לעזור לכם בזה. אבל הייתי רוצה לוותר על המצגת, אנחנו נפיץ אותה- -

היה כאן בדיון ביולי, והעלו בו נושאים. אני הייתי אז מנכ"ל צעיר של שלושה שבועות. ישבנו עם משרד הקליטה משך כל החודשים הללו, וההערות כאן כאילו זה עובר ליד משרד הבריאות לא מקובלות עליי, כי גם השר ליצמן וגם אני וכל האנשים כאן מאוד משקיעים בנושא.

מה עם מבחן התוצאה? בשטח זה לא עומד.

בלי לראות את זה, אתם לא יכולים להגיד.

השטח אומר את זה.

רוני, בוא תציג את הדברים, תתמקד בשינויים ובמספרים.

המטרה שלנו היתה להקל בכל דבר שהוא, גם לאפשר יותר רשיונות, גם להקל על התהליך, וגם לתת להם השתלבות, כי גם כשאנחנו מסיימים את תהליך הרשיון, יש בעיית ההשתלבות - לא כולם מוצאים עבודה.

הנושא שלנו כרגע זה הרישוי.

תן להם רשיון קודם כל. מה זה עבודה עכשיו?

זו אחת הבעיות שגם משרד הקליטה מתמודד אתן. אני עוסק גם בבעיה הזאת.

נתמקד כרגע בנושא הרישוי בלבד.

טוב. יש לנו מדינות מסוימות שיש פטור מבחינה, ויתר המדינות אמורות לעבור בחינה. לא אכנס כאן לכל התהליך. יש קורסי הכנה לבדיקת רישוי, יש שני סוגים שמבצעים בהם את קורסי ההכנה. בקפלן זה רישוי ובשרון זה סטאז'.

הבנתי שזה רק לדוברי רוסית.

לא. זה מכל המערכת, גם תושבים חוזרים, גם עולים יכולים להגיע לקורסי ההכנה הללו.

באיזו שפה הקורס?

בעברית. אין קורסים בשפות האחרות, אבל חלק מהבחינות מבוצעות בשפות נוספות.

לא היה פילוט ברוסית של משרד הקליטה? זה פילוט מוזר, כי זה שנתיים. בדרך כלל פילוט זה שנה.

הוא היה מוצלח, והיה חד-פעמי, והדבקנו את הפערים.

מה שאתה מראה פה זה גם כאלה שלמדו בחו"ל?

כן. הם תושבים חוזרים לכאורה.


אנחנו נותנים בחינת מגן, שנותנת 10 נקודות בבחינה הסופית. זה ציון המעבר בבחינה הסופית, בבחינה האחרונה שהיתה במאי 2009.

70 אחוז בקפלן עוברים.

20 אחוז.

תלוי על איזה מועד אתה מסתכל; זה ממוצע של כמה שנים.

אני מדבר על סך כל המועדים. אנחנו בסביבות 70 אחוז מאז ומתמיד. המועד האחרון היה 86 אחוז. אני לא יודע מנין מצוץ המספר הזה.

זה המועד האחרון. 86 אחוז.

בדיון האחרון שהיה כאן בוועדה דובר על נושא של מועדי ב'. הנושא הזה יושם. החל ב-2011 לראשונה אנו במשרד הבריאות בתיאום עם משרד הקליטה החלנו בתהליך של מועדי ב' לבחינות המגן. זה כבר בשרון, גם בקפלן יהיו מועדי ב' לבחינות המגן. זו היתה אחת ההערות, היתה בחינה אחת כבר. בדוח הממ"מ שהוצג כאן התחייבתי, וזה כבר יושם.

יפה מאוד.

דובר כאן רבות על הקושי בנוסחי בחינת ההכנה בקורסים. אמרתי: אני לא יכול לסמוך על אף אחד, אני רוצה לראות את זה בעין שלי. לקחתי את בחינות ההכנה, עניתי על השאלות בעצמי. בחינות ההכנה הן בחינות ברמה גבוהה. להערכתי האישית, ואתן את זה לעוד אנשים שיבחנו את זה בעצמם, אינן בחינות קשות מדי. הן בחינות שברמה כמו שאנו מלמדים בבתי הספר לרפואה במדינת ישראל. אני ראיתי את זה לפני כשבועיים. אני אעביר את זה לעוד מספר מנהלי בתי חולים ורופאים מומחים במערכת. אני לא רוצה לעשות את זה יותר מדי, כדי שזה לא יתפזר, כדי שהם יאשרו את חוות דעתי. זה נושא רגיש, איני יכול לחשוף את זה יותר מדי, אבל לפי הבחינה שלי, הן נראות ברמה גבוהה, טובה, אך לא קשות יותר.


סילבוס – הערה נוספת שהוטחה במשרד הבריאות על כך שאנשים ניגשים לבחינה בלי לדעת מה החומר. גם ההערה הזו תוקנה. במהלך החודשים האחרונים, דצמבר 2010, פורסם לראשונה סילבוס על-ידי המועצה המדעית לכל הנבחנים. הוא נמצא באתר, וניתן לראות אותו.

נוהל קבוע מעתה ואילך.

אכן.

ביצוע קורס ובחינה בחו"ל – אמרו לנו: למה אתם לא עושים בחינה בחו"ל? אנחנו לא מתנגדים. הערנו את הערותינו בפגישות הרבות עם משרד הקליטה. נתמוך, נלווה, ניתן סיוע מקצועי, אנחנו ננהל גם את הבחינות בחו"ל. זה משימה של הסוכנות. כל קורס כזה שיוקם, אנחנו ניתן את כל הסיוע, אין לנו התנגדות אלא רק תמיכה לכך.

למה משנה שהבחינות לא יהיו באנגלית גם בארץ, נגיד?

הקורס, אתה שואל. אז חלק מעבודת הרופא, אנחנו מדברים גם על נגישות – כשרופא עובד, אנחנו רוצים שהוא יוכל לדבר. לכן אנחנו גם רוצים, יש מדינות שבהן אסור לך לקבל רשיון, אם אתה לא יודע את השפה. אנחנו חושבים שזה ערך נכון, שבתהליך הקורס, זה גם עוזר לרופא – כך הוא גם לומד את השפה הרפואית. לא רוצים שהוא יישאר בתא של השפה שלו.

נקבע כתקנה לפני כשנה שכל רופא שמבקש רשיון, צריך לעבור בחינה בעברית.

יש נושא הנוטריון. אנחנו במספר הצעות שאנחנו בוחנים אותן יחד עם משרד הקליטה. הכוונה, שהמדינות שחתומות על אמנת האג יפנו את המועמדים לאפוסטיל שיאמת – העתק נאמן למקור של התעודות. אנחנו נמצאים כרגע מבחינה משפטית אל מול משרד החוץ והפרקליטות האזרחית בנושא הזה. מבחינתנו, אין בעיה, רק צריך לוודא מול משרד המשפטים שהנושא הזה עובר.

מתי תהיה תשובה על זה?

אני מקווה שתוך חודש-חודשיים.

שלא יצטרכו נוטריון בארץ; יוכלו לעשות את זה בחו"ל.

אפוסטילים מוכרים.

במדינות שלא חתומות על אמנת האג יצטרכו ללכת לנוטריון מקומי, אימות המסמכים על-ידי נוטריון מקומי. מבחינת עמדת המשרדים, לאחר מכן אבקש מעו"ד וינר להסביר את זה יותר.

תרגום תעודות רשמיות המיועדות לבחינות לצורך מתן רשיון יתורגמו על-ידי חברות תרגום בחו"ל – גם כן, היתה אפשרות. כרגע אנחנו חושבים שהתרגום צריך להיות בדרך אחרת, ולא על-ידי תרגום בחו"ל. הנושא הוא גם כן משפטי. נוכל לתת הסבר לאחר מכן. אנחנו מוכנים לשמוע על כל פתרון שהוא.


הוטח כלפינו בפרסום של הממ"מ, למה אתם לא נותנים לנו אחוזי מעבר של עולים למול תושבי חוץ. אנו מוכנים לתת אחוזי מעבר כלפי כל לומד בכל מדינה. יש לכם כאן פרסום לראשונה - לקחנו, ישבנו שעות על פרסום. אני חושב שזה מידע מבחינתי, בשקיפות מלאה, אני מוכן לשים אותו בעיתון. זה אחוזי המעבר, באדום. כמות הנבחנים – בכחול. יש הבדלים עצומים באחוזי המעבר. אפשר לראות, כמות נבחנים מינימלית. אפשר לראות את כמות הנבחנים בירדן, בהונגריה- -

מה זה קשור אלינו?

בדיון הקודם הפרסום של הממ"מ עסק גם בתושבים חוזרים, אז אני נותן תשובה על הכול. אם אתם רוצים, אני מדלג.

הנתון לגבי עולים מעניין אותנו.

זה כלל נבחני הרישוי. אפשר לראות את ההבדלים – אחוז מעבר באדום. אלה הכמויות, בכחול. אפשר לראות את אחוזי המעבר לעומת מאיפה שמגיעים.

אין לזה שום משמעות; המספרים כל כך קטנים.

נדרשתי לתת אחוזי מעבר, ביקרו אותי על כך שאין נתונים – אני שם לכם את הנתונים כאן. מי שרוצה, אני מוכן לשים את זה בכל מקום שהוא, כולל בעיתון.

הגרף הזה מראה שהיו עשרה אנשים.

אלה הנבחנים במועד מרס 2010. אלה בחינות הרישוי. ביקשו ממני – אני שם את הנתונים. כמובן, בבחינה הראשונה יש אחוזי מעבר גבוהים יותר. ככל שהולכים הלאה, מדובר באנשים שקצת קשה להם יותר לעבור. אני יכול לתת את כל הנתונים כלפי כלל הנבחנים ואחוזי המעבר לפי ארץ הסיום. זה מועד אחד. לקחנו מועד, ומבחינתנו, אנחנו מוכנים לפרסם את זה, מעתה, כל מועד, לשים את זה באתר האינטרנט.

לשנת 2010 יש נתונים, כמה אנשים ניגשו, כמה עברו?

זה מועד מרס 2010. יש עוד מועד, שלא נותח עדיין – זה ממש היה עכשיו.


היתה אמירה נוספת, בקשה, וזה הועלה כאן כרעיון – בוא נרחיב את הפטור. מה הבעיה בזה – כל מדינה נוספת שנרחיב, יכולה להפיל את כל המדינות שקיימות, כי יגידו: למה זאת כן וזאת לא? ואז אמרו: אז תעשה מדרג, תבחר את האוניברסיטאות המובילות בעולם, תחליט לפי מדד מסוים.

ישבנו עם הייעוץ המשפטי יחד עם קליטה בניסיון לראות, האם יש מדד שאפשר לעמוד מאחוריו בבג"ץ, כי אם אגיד: אוניברסיטה זו כן וזו לא – אצטרך להסביר את זה בבג"ץ. אין שום מדד. אנחנו לא יכולים לומר: הפקולטה הזאת כן וזאת לא. ואני חייב לומר שקשה לי היום לומר: צרפת כן ובלגיה לא. יש מדינות שאנחנו ממשיכים עם הנוהל בחוק הקיים, אבל לתת לזה הסבר, לא תמיד אנחנו יכולים. אין לנו יכולת לעשות את זה פר פקולטה. בדקנו את זה ברצון לעשות את זה.

תעבור לנגישות לתוצאות ולנגישות אליכם בכלל.

נושא הנגישות: הגעתי למשרד לפני חצי שנה. יש בעיה קשה מאוד במענה ובנגישות של האגף למקצועות רפואיים ובעוד כמה מקומות במשרד. אני לא יודע אם זה המשרד היחיד בממשלה, אבל זה לא מקובל עליי. הנושא הזה נמצא כהובלה אישית שלי, יוקם תוך ארבעה-חמישה חודשים קול סנטר. תבחנו אותי – 1 ביוני הוא יקום יחד עם מערכת CRM שתיתן מענה בצורה מדויקת לכל פונה דרך האינטרנט בגישה ישירה, שיגיע לתורים בתוך האגף למקצועות רפואיים, מי שמכיר מערכות CRM עם SLA מסודר - זאת התחייבות שלי. יש כבר חברה שנבחרה לבצע את המהלך, יהיה קול סנטר עם מערכת CRM, עם מערכת שתיתן נגישות מלאה. כיום זה לא טוב, אתה צודק.

מה לגבי בדיקת מסמכים בחו"ל, שהעולה יכול לקבל מושג, איפה הוא עומד?

גם את זה ביררתי. מה הבעיה – הגדרתו כעולה. ברגע שהוא בחו"ל, הוא לא עולה. ברגע שהוא מברר, ויש הרבה מבררים כאלה, אם ניתן לומר: הנה הנ"ל פתח תהליך קליטה, והוא נמצא בשלב מתקדם בתהליך העלייה שלו- -

מה עם העובדה שהוא זכאי חוק השבות? אולי זה מספיק?

יכול להיות. אני מוכן לקבל.

תגבה כסף עבור הבדיקה.

חבר הכנסת חסון, אני מוכן לקבל כל רעיון. שיציעו לי. את הנושא הזה, כתבתם כאן מכתב. בנושא הזה אליי – לא כתבתם.

זה היה על השולחן- -

תכתוב אליי, ואני יודע לפתור את העניין.

נושא הנגישות לתוצאות של המבחנים, אם אני נבחנתי, רוצה לקבל את המבחן- -

הבעיה בקבלת המבחן, וזה קיים בכל האוניברסיטאות, זה פריצת הסודיות של המבחנים. זה בעייתי, כי אנחנו רואים את התופעות, וזה לא קשור ליושבים כאן, במקצועות אחרים, את התופעות של מבחן שתוך שני מחזורים, שאלות שתוך שני מחזורים הופכות לשאלות שחוקות, כלומר כולם יודעים על השאלה, ויש קהילות שמעבירים את השאלות. אז אנחנו צריכים להיזהר בנושא הזה. אז אנחנו אומרים: אתה לא מקבל את המבחן, אבל יש תהליך מסודר, שבו אתה מערער.

יש הערה, שראיתי אותה כאן לראשונה – חלק מהדברים אתם מדברים ביניכם ולא כותבים לנו – שהערעורים נענים בלי נימוק, ומישהו הסביר, שאנחנו לא מנמקים, כי אין לנו כוח אדם. מבחינתי, זה לא מקובל – אנחנו נמצא לזה פתרון. אם צריך להוסיף כוח אדם בנושא של תשובות מנומקות, נמצא לזה פתרון. אבל אני לא יכול לתת את המבחן ביד. לפעמים כשאנחנו מרעננים מבחנים – לפעמים אחוז המעבר יורד, עם כל המשמעויות.

אני קיבלתי תלונות מאנשים שלא זכאים לקבל את התשובות על הערעור, ועובר הרבה מאוד זמן עד כך.

לא מדויק. כי מי שמבקש, מקבל תשובות. אנחנו לא שולחים לכולם תשובות מראש. כל מי שמבקש, מקבל, כי אלה שבודקים את הערעורים, כותבים למה הם דוחים את הערעור.

כולם מקבלים תשובות, אם הם עברו את הבחינה או לא. את הפירוט, אם הם מבקשים, הם יכולים לקבל.

בקלות? אני הבנתי מהעולים שזה תהליך קשה וארוך.

אני אבדוק את התהליך, ותזמינו אותנו עוד מספר חודשים. אם התהליך היום הולך פחות חלק, הוא ילך הרבה יותר טוב.

תודה.

אני מבקש להזכיר לכל הנוכחים – כל העבודה הזו נעשית בהתנדבות. כל העבודה של המועצה המדעית היא בהתנדבות.

תודה. חברת הכנסת אדטו, בבקשה.

אין ויכוח שכל הנושא של מחסור ברופאים, צריך לכוון כל מיני דברים יצירתיים כדי לנסות למצות כמה שיותר רופאים שבאים כרופאים מוכנים, ולהקל עליהם את התהליך. זה ברור. לא הייתי רוצה לראות, שיש דברים שאסור לשפוך את המים יחד עם התינוק. יש קווים אדומים, פה אני אומרת כרופאה, שאסור לנו לעבור, כגון שפה, שברור לחלוטין שרופא צריך לדעת לדבר בשפה עם החולה, ולכן חובה ליצור את הנושא הזה, שהקורסים יהיו בשפה. כלומר לעשות הקלות על הקלות זה לא טוב, כי בסופו של דבר אתה רוצה שהרופא הזה יהיה רופא במערכת, כמו כל רופא אחר. לכן אני בעד להקל על הפרוצדורה; לא על המהות.


חלק ניכר מהתלונות של נפש בנפש והתלונות שאנחנו שומעים באות על פרוצדורות, על בירוקרטיה – הרי זה הדבר הכי קל לענות. אני מברכת את ד"ר גמזו על כל העבודה שנעשית בתקופה האחרונה, שמאוד מרשימה. יחד עם זה, אם יש דברים שהם מה שמכעיס, שמדכא, שעושה את התחושה הרעה שאני לא רצוי ומקשה עליי – זה הדבר שמיידית צריך לעשות, וניתן לעשות את זה מיידית. לכן אני זורקת את האתגר חזרה, וכמו שאני מכירה את ד"ר גמזו, זה ייעשה מהר, כי זה הנטייה שלו, לעשות את הדברים מהר. אין לי ספק שניתן לפתור את זה. לא קביל התלונות של "נפש בנפש", והם אומרים את זה באופן קבוע כל הזמן. לא קביל כל הבירוקרטיה שמקשה. אפשר לתת את המענה, ודאי שאפשר לתת תשובות. לכן אם יש משהו שמיידית אפשר לפתור, זה העניין הפרוצדוראלי.

תודה. חבר הכנסת חסון.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על קיום הדיון הזה, שהוא באמת דיון שאמור, ואני מקווה שיפתור בעיה שקיימת הרבה זמן. ד"ר גמזו, נראה שיש לך מוטיבציה גדולה לתקן את הדברים. אני מסכים עם חברת הכנסת אדטו – זה בעיקר העניינים של התנהלות ושל בירוקרטיה, אבל אי-אפשר להתעלם ממה שהיה עד עכשיו. ד"ר שנון שיושב כאן, כמות התלונות שראיתי על התפקוד שלו, על התפקוד של המערכת שהוא אחראי לה – אל תיקח את זה אישית, זה לגמרי מקצועי, אבל מקצועית, נכשלת פה, אדוני.

· -

לא מכיר אותך, מעולם לא פגשתי אותך. האגף שאתה מנהל אותו ואחראי עליו, לא היתה נגישות, לא היתה קבלת קהל, מודיעים על ועדות בהתראות של ימים, אם בכלל מודיעים, הכול בצורה נוקשה, לא נעימה, עושה את התחושה הכי קשה. למה?

אולי הרבה שנים באותו תפקיד.

אני אומר לך, ד"ר שנון נכשל בתפקידו, ואם אתה חושב שאתה יכול לעשות את הרפורמות האלה אתו, אתה טועה. אתה תראה – אתה תלך, יבואו עוד ארבעה מנכ"לים, הוא יישאר וימשיך לקבור את הכול. מה שהעבירו פה את העולים, מה, אנחנו לא שותפים לאותו חזון ציוני? אין לנו אותו רצון, שהאנשים האלה יבואו? אז מתישים אותם, מעליבים אותם. מה זה? אתה עכשיו בא לתקן, ואני מברך על כך, ואומר גם לוחות זמנים, ואני אפנים את הפרוטוקול, אבל אי-אפשר להתעלם מהדברים שנעשו עד היום. אני אומר לך, ד"ר גמזו, אם אתה לוקח על עצמך אחריות לעשות את השינויים האלה, אתה לא יכול לעשות אותם עם מי שנכשלו.


דיברתם על שינויי חקיקה. הבעיה הזאת, יש לך יושב ראש שמבין את הבעיה וח"כים שמבינים את זה היטב. תביאו מחר הצעת חוק מהממשלה. אני לא רואה סיבה שמישהו יתנגד לה. תביאו את זה. אני יודע מה יותר טוב? אם אתה רוצה שאני אנסח, אני אנסח. גם חבר הכנסת דנון ינסח היטב. אדטו – בוודאי. גם היושבת-ראש לשעבר שמטוב תעשה את זה. אתה רוצה שנעשה את זה? אין בעיה. אתה רוצה לעשות את זה? תעשה את זה. אבל דבר ראשון, חייבים להעביר פה מסר מיידי של התייעלות דחופה ופתרון מיידי על הפרוצדורה, על הבירוקרטיה, על המהות. אני רוצה שיהיו פה רופאים טובים.


אני אמור לעשות בשבוע הבא דיון בנושא הזה. אני התכוונתי לאור החומרים שקיבלתי, התכוונתי לנצל את סמכותה של הוועדה לביקורת המדינה, לבקש התערבות מבקר המדינה, לחקור את ההתנהלות של האגף הזה ושל האיש שעומד בראשו. אני שמעתי פה דברים. יכול להיות שאני צריך לתת את הזמן לבחינת הדברים, אבל אני עוד חושב על זה, ואתייעץ עם חבר הכנסת דנון בנושא הזה ועם גורמים נוספים. אבל אם אני אראה בוודאות שהדברים לא משתנים, אין מנוס מהתערבות של מבקר המדינה, שיחקור את ההתנהלות בשנים האחרונות של האגף הזה של התחום הזה. תודה.

תודה. חברת הכנסת שמטוב, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לברך את מנכ"ל משרד הבריאות. בישיבה שהיתה ביולי היו הרבה שאלות והרבה נושאים שהייתם צריכים לחשוב איך לתקן הכול, ואני שמחה היום לשמוע את ההחלטות שיוצאות מהוועדה, שמיישמים את רוב ההחלטות.

אני גם מברכת על שיתוף הפעולה של משרד הבריאות והמשרד לקליטת העלייה. השנה הגיעו 19 אלף עולים וגם תושבים חוזרים, ואני בטוחה שאחוז ניכר מהם זה רופאים, שצריכים פה לעבור את הבחינות, וזה שיש כבר מועד ב', זה גם שחיכו הרבה זמן, כי לא נתנו לאנשים לעבור את הבחינה.


לגבי הנושא שחבר הכנסת חסון אמר, אני גם מקבלת הרבה תלונות על הד"ר המכובד שיושב פה, ואני חושבת שיכול להיות שהרבה שנים באותו מקום, יכול להיות שכבר – בכל מקום שאתה נכנס, אתה רואה תעודה ואת החתימה ואת השם שלו. לא כולם – אבל יש הרבה תלונות, ואני חושבת שצריך לחשוב על זה.

תודה. הערה של שלי, נציגת הממ"מ, היו פה טענות לגבי הנתונים שהוצגו. את רוצה בקצרה להתייחס?

תגיד איזו מילה על העבודה הנהדרת שהם עשו בדוח הזה.

אני תמיד אומר להם מילה נהדרת.

קודם כל, הטענה שלנו בנוגע לנתונים היתה שבשיעורי המעבר אין הפרדה בין תושבים חוזרים לעולים.


בנוגע לקפלן, הנתונים מקפלן לא התקבלו על-ידי בית הספר משך תקופה ארוכה למרות פניות חוזרות ונשנות שלנו. רק לאחר התערבות של משרד העלייה והקליטה התקבלו התוצאות, והן מראות על פערים באחוזי המעבר, כפי שהציג גם עכשיו משרד הבריאות, 45 אחוזים מול 70 אחוזים, כך שלא מדובר בנתונים של מרכז המחקר והמידע אלא נתונים שהתקבלו מבית הספר עצמו.


בנוגע לערעורים, מה שאנחנו כתבנו במסמך באופן מפורש הוא שבאחד מפסקי הדין שמוצגים כאן קבע בית המשפט שמשרד הבריאות ו-וועדת הבחינות צריכים להשיב על הערעורים תשובה מנומקת ועניינית. כפי שציינו, גם את התשובה שקיבלנו מפרופ' פרוינד היתה שמקבלים תשובה על הערעור, אבל היא לא מנומקת, ושצריכים לבקש את הנימוק הזה מפורשות. הצגנו את הבעייתיות, שיש בעיה של כוח אדם, ואת העובדה שאנשים עובדים בהתנדבות. חשוב לי להדגיש שיש כאן פנייה, שנכון, צריך לעשות את זה בצורה יזומה – צריך לבקש את הנימוק הזה, והוא לא ניתן בצורה מובנת מאליה יחד עם תוצאת הערעור.

תודה. בבקשה.

יושב-ראש הוועדה, יש לזכור שבעשרים השנה האחרונות עלו 20 אלף רופאים עולים למדינת ישראל. יש כיום בערך מעל שליש ממערכת הבריאות, מעל 11 אלף רופאים במערכת.

בכל נושא הרישוי, אנחנו קיימנו מספר ישיבות עם משרד הבריאות. אנחנו עובדים באופן הדוק. יש לנו מערכת יחסים טובה מאוד לקידום כל נושא הרישוי. הגענו להישגים שסקר אותם המנכ"ל, אם זה בנושא שימוש חוזר במבחן המגן, אישור מועד ב', פרסום הסילבוס – הוא נגע כמעט בכול. הגענו להישגים, אני חושב, שפתחו הרבה חסמים בתקופה האחרונה. יש עוד מה לפעול, אני בטוח שמנכ"ל משרד הבריאות ימשיך ויפעל כמו שהתחייב, ויעשה את זה בשיתוף משרד הקליטה.


צוואר הבקבוק הוא עם העולים. העולים שנמצאים בחו"ל מבינים שבסוף הם יעברו את הרישוי, במיוחד עולים מארצות המערב, שאין להם בעיה יחסית לקבל את הרישוי בישראל, אבל הם שואלים: מה אחר כך? הגעתי למדינת ישראל וקיבלתי רשיון עבודה. איפה אני עובד? אין לו בית חולים שיקלוט אותו.

מפריע לי יותר שבא אליי רופא, ואומר: אני עובד כרגע בניקיון.

אתה צודק, אני אחדד.

זה לא נושא הדיון שלנו. אשמח לקיים על זה דיון נפרד.

אומר: עדיף לא לתת לו רשיון, ואז לחסוך את התסכול.

חס וחלילה. אנחנו עושים הכול עם משרד הבריאות כדי שיקבל את הרשיון שלו. אנחנו רוצים אותם. הבעיה, שהם מדברים בתוך עצמם, ואומרים: אז מה? אז תקבל רשיון, אבל אין לך איפה לעבוד אחרי זה. אז למה עלית למדינת ישראל? אין לך תקנים בבתי חולים לעבוד בהם, כי משרד האוצר, יש לו מפתח של תקנים לפר מיטות.

התמחות.

חבר הכנסת אמר שהוא לא רוצה לגעת בזה כרגע. אני רק רוצה לומר שכדאי לייחד על זה דיון. נעשתה עבודה ראשונית מול משרדי הבריאות והקליטה לבוא מול משרד האוצר ולפתור את הבעיה הזאת – נציג לך אותה.

אשמח לקבל נתונים מכם בנושא הזה. אם נראה שיש בעיה, נקיים דיון בנושא.

בבקשה – תקבל נתונים משני המשרדים בצורה מסודרת.


אנחנו משקיעים המון משאבים בנושא הרישוי. גם בית החולים השרון וגם בית החולים קפלן, שני המשרדים – יש שם אחוזי מעבר יפים מאוד. בשרון, בדרך כלל תושבים חוזרים עושים שם את ההכנה לרישוי, יש שם 72 אחוז מעבר. בקפלן יש 82 אחוז מעבר, ויושב כאן הד"ר שאחראי על המבחנים, וכדאי לשמוע אותו. אמרה נכון חברת הכנסת אדטו – בדברים של פרוצדורה כדאי להקל, אבל בטח לא היינו רוצים להקל בדברים שבמהות.

תודה. לסיכום, קודם כל במובן האישי, כנציג העולים בוועדה, מעבר להיותי נציג הממסד, התרשמתי גם מהמחויבות של סגן השר וגם של המנכ"ל, ואני רוצה להודות לכם.


ועדת העלייה והקליטה מודעת לחשיבות של קליטת עולים רופאים למדינת ישראל. המחסור הקיים ברופאים הוא בעיה אקוטית לחברה בישראל. היחס לעולים במסגרת הליך הרישוי המקצועי עד היום היה בעייתי ולעתים משפיל. הוועדה מברכת על השינויים שחלו לאחרונה, אך חושבת שיש להאיץ את הליך הרפורמה, ובכללו פתיחת מוקד טלפוני והגברת הנגישות.


הוועדה ממליצה למנכ"ל ולצוות המשרד לקיים שולחן עגול עם נציגי ארגוני העולים.


הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא תוך מספר חודשים.


אני רוצה להודות לכל הנוגעים בדבר, ואני מקווה שהוועדה הזאת תוכל לעזור לכל עולה או רופא שרוצה להגיע לישראל.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35.