הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
52
ועדת הכלכלה

12.1.2011


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 414

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ז' בשבט התשע"א (12 בינואר 2011), שעה 9:00

תקנות התעבורה (תיקון מס'), התשע"א-2010, בדבר שיטת הניקוד

חברי הוועדה: היו"ר כרמל שאמה – היו"ר

יצחק וקנין

רוברט טיבייב

אמנון כהן

חמד עמאר

יוחנן פלסנר

נחמן שי

ישראל כץ


- שר התחבורה והבטיחות בדרכים

דן הראל


- המנכ"ל המיועד, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנן אהרון


- סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עוזי יצחקי


- סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור


- מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני


- סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד יפעת רווה


- משרד המשפטים

רפ"ק רוני לוינגר


- ראש חוליית תעבורה, משטרת ישראל

רון מוסקוביץ


- מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עו"ד עמי רוטמן


- יועמ"ש, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

עו"ד ניבין אלפקס

- לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט

גבי בן הרוש


- יו"ר מועצת המובילים והמסיעים

אלדד ברקוביץ


- מנהל לימודי התעודה, האוניברסיטה הפתוחה

שלמה בן ישי


- מנהל עמל השגים

שוקי שדה


- סמנכ"ל ארגון חברות ההסעה

פריד אברהם


- יו"ר ארגון נהגי מוניות ובעלי מוניות

יהודה בר אור


- יו"ר ארגון נהגי המוניות הארצי

דן ארצי



- קצין בטיחות ארצי, אגד

חיים קודזידלו


- מנהלת מחלקת בטיחות, חברת דן

עמיר דגני


- סגן ראש חטיבת התנועה, חברת דן

עו"ד שי ישעיהו גלעד

- יו"ר ועדת התעבורה, לשכת עורכי הדין

אתי בנדלר

לאה ורון

יפה קרינצה

תקנות התעבורה (תיקון מס'), התשע"א-2010, בדבר שיטת הניקוד

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בעניין תקנות התעבורה, התשע"א-2010, בדבר שיטת הניקוד. אני קודם כול מברך את שר התחבורה שמכבד אותנו בנוכחותו. מי מציג את התקנות?

אנחנו נציג רקע ומיד ניכנס להקראה, והגורמים המקצועיים – מנהל אגף הרישוי, היועצת המשפטית וסגן מנהל אגף הרישוי ישיבו בפירוט לכל שאלה.

הנושא הוצג לי באופן עקרוני על-ידי אנשי המשרד, כבוד השר. על פניו ההצעה נראית חיובית. בדרך כלל אומרים שצרכנים מחנכים דרך הכיס, אצל נהגים זה כנראה יותר יעיל דרך שיטת הניקוד. אני לא מאמין שמאבק בתאונות הדרכים וחינוך נהגים יכול להיעשות, כמו שגופים אחרים בחרו, דרך איזה קמפיין נגטיבי. אני מאמין בעשייה הזאת שאתה מוביל והמשרד שלך מוביל. הוועדה תשמע את כל בעלי העניין שהגיעו – אולי תומכים, אולי מתנגדים - ואחרי כן נגבש החלטה והצבעה. בבקשה.

תודה, בוקר טוב. באתי לא כי אני חושב שצריכה להיות בעיה בהעברת הנושא, אלא כי אני מייחס חשיבות רבה לתקנה הזו משום שכשנכנסתי לתפקידי היה מונח דוח מבקר המדינה. היינו גם בוועדת הביקורת לפני כמה ימים במעקב אחרי אותו דוח, בדיון שניהל בכישרון רב ידידנו אמנון כהן, שישב בראש הוועדה.

עכשיו באתי לעזור בגלל זה. ראיתי שזה תיקון ליקויים.

אחד הדברים שהצבענו עליהם בישיבה, שכאן זה מעין סגירת מעגל משום ששיטת הניקוד - השר הקודם שקל לבטל אותה, אבל זה לא בוטל. היה גם צריך לעשות מחקרים שלא נעשו. מצד שני, היא לא הייתה מושלמת, ואחד הליקויים הבסיסיים היה הנושא הזה. לכן, מה שגיבשתי אחרי התייעצות עם הצוות במשרד, זה לתקן את השיטה הקיימת, זו שיטה שמתפקדת.

דרך אגב, בינתיים נעשה המחקר שמגבה את השארת האלטרנטיבה הקיימת, עם חיזוקה ותיקונה – שיטת הניקוד על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לכן יש חשיבות רבה שהדבר הזה, שגם מבחינה מהותית וגם מבחינת הדימוי של לקונה שלא מתוקנת הרבה זמן, יתוקנו. אני מודה לחברי הוועדה.

בנוסף, כמו שאמרתי בוועדה לביקורת המדינה, בקרוב נביא הצעות חוק לכנסת, אחרי שוועדת השרים למאבק בתאונות הדרכים ולבטיחות בדרכים קיבלה החלטות על תוכנית כוללת, בתיאום עם המשטרה ועם הפרקליטות, של אכיפה, שיפוט וענישה והתמקדות בעבירות מהותיות על מנת לצמצם את הנפגעים. אני מקווה שהכנסת תעמוד במבחן הציבור, במובן החיובי שלו, בזה שנציגי ציבור יכולים לנקוט בפעולות שלפעמים נראות לא פופולאריות לרגע, אבל אין שום ספק שהן מתבקשות. השיטה, כמו שרמזת אדוני היושב ראש, לעשות חיים קלים לנהגים, היא שיטה לא נכונה. השיטה הנכונה היא לוודא שהממשלה מבצעת את כל מה שנדרש. על זה צריכה להיות ביקורת, ושר התחבורה והבטיחות בדרכים צריך לרכז רבים מהתחומים, למרות שיש גם שרים אחרים: השר לביטחון פנים, שר המשפטים, שר החינוך, שיש להם באופן ישיר אחריות.

אבל אי-אפשר שלא לפנות לנהגים או גם ללוות ולטפל בתופעות שונות, כי גם אם הנושאים התשתיתיים יש להם משמעות בתאונה, לצערי, רבות מהתאונות מתחילות בגלל הגורם האנושי. לכן יש כאן חשיבות להסדיר את הדבר הזה.

אולי רק תגידו לנו בגדול את ההבדל בין מה שהיה לבין מה שיהיה.

בשנת 2003, באישור ועדת הכלכלה דאז, התחלנו להפעיל שיטת ניקוד חדשה. בשנה האחרונה למדנו את הלקחים מההפעלה שלה בשנים האלה, כמו שתכננו מראש. הגורמים המקצועיים במשרד וגם מחוצה לו ראו את כל הלקחים והמסקנות.

בנוסף לזה, כמו שציין כבוד שר התחבורה, בשלהי 2009 התקבל דוח מבקר המדינה עם מספר ליקויים ולקחנו גם את הליקויים הללו בחשבון. בנוסף לזה, מחקר אפקטיביות של שיטת הניקוד, שבוצע על-ידי אוניברסיטת בן-גוריון בראשותו של פרופסור דוד שנער, המדען הראשי היוצא של הרשות הלאומית, הצביע שיש השפעה כלשהי של שיטת הניקוד אבל צריך לבצע מספר פעולות כדי להגדיל את האפקטיביות. מכלול הדברים הללו הביא אותנו לגבש - יחד עם משרד המשפטים, עם המשטרה ועם הפרקליטות, וגם כתוצאה מהחלטות בית-המשפט והחלטות בית-המשפט העליון בעניין הזה - את כל ההמלצות לידי תיקון השיטה.

העיקרים של השיטה זה לסגור מספר חורים ופרצות שהיו. לדוגמה, טיפול בנהגים שנחשבים עבריינים יותר ולהפעיל את הכלי של 72 נקודות, מה שלא הופעל עד היום ונהגים ברמה הזאת יצאו. אנחנו רוצים להגביל את פרק הזמן שנדרש לביצוע אמצעי התיקון, וזה קורסי נהיגה מונעת, לחצי שנה. נהג שלא עשה את הקורסים חצי שני רישיונו יותלה, כמובן בהליך המקובל. למדנו מניסיון שהיה לנו שעבירות שנעשו בשנים עברו - הורדנו את הפסילה. בשנת 2009 קיבלנו מהמשטרה עבירות של השנים 2004 ו-2005, והדבר הזה ראינו אותו כלא ראוי, וזה גם היה בתיאום עם לשכת עורכי הדין. אנחנו ממליצים להגביל את הדיווח של המשטרה ל-18 חודשים.

לא הבנתי, אני מתנצלת.

עבירות שבוצעו יצטרכו להיות מדווחות בתוך 18 חודש מהמשטרה למשרד התחבורה. הגבלנו את זה. ובמידה שלא – הן לא ייחשבו כעבירות, היה לנו ניסיון בעניין הזה.

הן לא יצברו נקודות.

לא יצברו נקודות, נכון. תודה. בשנה האחרונה שיפרנו מאוד את הממשק בין משרד התחבורה לבין המשטרה ואנחנו יכולים לעמוד ב-18 חודשים, גם אנחנו וגם המשטרה, ולכן אנחנו חושבים שיש להגביל את זה.

דברים נוספים שניכנס אליהם בהקראה זה העניין של רישום נקודות עד שנה וחצי ופרק זמן של עד שנה בין קורס לקורס; ההודעות לאזרחים תהיינה מפורטות יותר. נשתמש בדואר שליחים. יחד עם דואר ישראל גיבשנו הליך. לצערנו הרב, אין לנו חזקת מסירה עדיין, אבל גם לזה נפעל. נכון לעכשיו ניתן מסירה מיוחדת, עם חברת דואר ישראל. גיבשנו הליך של שלוש פעמים הגעה לכתובת של הנהג על פני שעות יממה שונות וניסיון להגיע לאותו אדם.

זה במקרה של פסילת רישיון.

כלומר, הפסילה לא תיכנס לתוקף לפני שיש אישור מסירה?

כן, נגיע לזה.

זה לא קיים בתקנות האלה, לדעתי.

חזקת מסירה בקורסים קיימת בשיטת הניקוד כבר היום. אנחנו לא מציעים לשנות את זה. לגבי פסילות אין חזקת מסירה, אנחנו רק מציעים להדק את הנושא של המסירה בפועל.

האם זה כלול כאן?

כן.

למה לא ללכת על חזקת מסירה? היה דוח מבקר המדינה לפני כשנה וחצי - - -

זה מה שהיה בדיון בוועדה שלי.

יש שם בעיות של חזקה על חזקה. נגיד שהוא צולם והוא לא יודע; הוא נשפט והוא לא יודע; ואז הוא נוסע והוא לא יודע שהוא בשלילה ואתה תתייחס אליו כמי שיודע ויכול לתת לו מאסר בפועל.

מה השיקול לא ללכת על חזקת מסירה?

אגב, יש חזקת מסירה של חוק של אופיר פינס, חבר הכנסת לשעבר, לגבי מה שנקבע בבתי-משפט.

בפסקי דין תחבורתיים. ולגבי פסילה מנהלית?

כפי שהציג השר, הבעיה היא שיכול להיות מצב ששום דבר בפועל לא הגיע אליו: את הדוח שלחו בדואר ויש על הדוח חזקת מסירה; ההודעה על קורסים יש חזקת מסירה; הודעה על פסילה גם חזקת מסירה; הנהג בפועל לא יודע כלום ואז אנחנו שופטים אותו כעבריין תנועה עם אחת העבירות החמורות, שנהג בזמן פסילה, על בסיס סדרה של חזקות. זה קצת מרחיק לכת.

אדרבא, לכן אני שואל למה לא ללכת לחזקת מסירה.

זו המשמעות של חזקת מסירה: הוא לא יודע כלום ואנחנו עושים כאילו. זה קצת מרחיק לכת.

הפסילה תיכנס לתוקף רק לאחר שהוא חתם שהוא קיבל את ההודעה.

חזקת מסירה בדיוק עומדת בניגוד לכך. היא אומרת: אנחנו רואים אותך כאילו קיבלת, אם נעשו הפעולות האלה, כאילו אתה יודע על כך.

גם אם הוא לא קיבל אותם.

גם אם הוא לא קיבל בפועל.

אבל עכשיו אתם הולכים על חובת מסירה.

רק מסירה בפועל.

אנחנו לא הולכים לכיוון שאם הוא לא חתם זה לא קיים – זו כבר קיצוניות שניה. אנחנו הולכים לכיוון של שיפור טכני ארגוני בניסיון להגיע אליו. אלה שלא הפקידו את רישיונם נמצאים בכל מיני מקומות. לדוגמה, אחד בחו"ל, אחד באיזה גורד שחקים ואחד בשבט בנגב – ויש לא מעט כאלה. לא תמיד המשימה לאתר ולקבל חתימות היא כל כך קלה. חלקם נוטים להתחמק וחלקם לא יודעים. זה היה אחד הפרקים המרכזיים בדוח המבקר ב-2008. נקבו במספר של 80,000, היום ההערכה היא 15,000. איך מוודאים? המשטרה מבצעת פעולות, מדי שנה היא תופסת - - -

15,000 נהגים נוהגים על אף שהם בפסילת רישיון?

15,000 זה כאלה שרישיונם נפסל וטרם הפקידו. לצערנו הרב, גם ממידע שיש לנו וגם מעבודה של מחלקת המודיעין של המשטרה, יש כאלה שגם נוהגים.

נתפסים גם כמה אלפים כל שנה תוך כדי בדיקה.

תודה. עורך דין שי ישעיהו גלעד מלשכת עורכי הדין, בבקשה.

בוקר טוב. אני מצטער שאני לא יכול להצטרף לחגיגה, או חגיגה במירכאות, שכביכול מביא התיקון הזה איזושהי בשורה. אדוני השר, אני פונה אליך ואומר לך שהשיטה הזו ממשיכה באותה מגמה שממשיכה כבר שנים. גם קודמיך הלכו באותה מגמה של החמרה, והחמרה יתרה והחמרה נוספת, דבר שלצערי עד היום לא הביא לתוצאות המקוות.

לפני כשלושה שבועות נערך כנס של לשכת עורכי הדין באילת, הכנס של הפורום הפלילי, שבו ישבתי בראש פאנל, שאליו גם אותך הזמנתי. לצערי, לא יכולת להשתתף בפאנל הזה. בפאנל הזה ישבו, בין השאר, שופט מחוזי בין הבכירים ביותר, פרקליטה מהבכירים ביותר בפרקליטות המדינה, איש אקדמיה ונציגת הסנגוריה הציבורית המחוזית, וכולם באופן מפתיע הגיעו למסקנה חד-משמעית - שהחמרה ועונשי מינימום אינם מביאים לתוצאות המקוות. אני קורא לך בשלב הזה לחשיבה אחרת, חשיבה אחרת גם בנושא שיטת הניקוד. שיטת הניקוד אינה תחליף ואינה תוספת לסמכות הפררוגטיבית הבלעדית של מערכת השיפוט. מערכת השיפוט היא זו שמטילה עונשי פסילה, היא זו שיכולה להעניש אנשים. המחוקק הראשי העניק לשר את הסמכות להטיל אמצעי תיקון, וצריך להכניס למונח הזה של אמצעי תיקון תוכן. אי-אפשר היום להטיל פסילה על איש – פסילה שהיא בסמכותו הבלעדית של בית-המשפט - ולחשוב שהפסילה הזאת תשפר את דרכי נהיגתו.

צריך לקחת את אותו נהג ולטפל בעניין בצורה פרטנית, ולראות מדוע נהג כזה וכזה צבר כך וכך נקודות. הרי אתם יודעים שהיום הטיפול באותם נהגים הוא שווה: אדם שצבר 36 נקודות משום שלא חידש את רישיון הרכב שלו לאחר חודש מיום פקיעתו ונסע עוד כמה פעמים בלי אורות בחורף, יבצע את אותם אמצעי תיקון שמבצע אדם שנהג בשכרות או שהיה מעורב באירועים איומים מבחינה תעבורתית. בסופו של דבר, הטיפול הוא זהה. המסר שצריך להיות - -

מדברים על 72 נקודות.

לאו דווקא, אני מדבר על 36 נקודות.

לא מציעים כרגע את השיטה. כרגע מתקנים רק כמה לקונות.

נכון, אבל אני מנצל את ההזדמנות הזו, אדוני השר, כדי לקרוא לך לחשיבה חדשה. אני אומר שבסופו של דבר נבחן את השיטה הזו ואת התיקונים שאתם מציעים היום, שחלקם אולי מבורכים וחלקם, וכל מה שהם עושים זה סותמים פרצות ולא יותר מזה. בסופו של דבר נבחן את השיטה הזאת בעוד שנתיים, שלוש, חמש ושש שנים ונמצא שהיא לא הועילה. אנחנו רוצים הרי להפחית את כמות תאונות הדרכים, אולי גם באמצעים האלה. האמצעים האלה, כמו שהם היום, לא יביאו אותנו לתוצאה המקווה כיוון שגם בשיטה הנוכחית הם לא הביאו לתוצאה המקווה.

מה הטיעון? אני רוצה ללמוד. הטיעון הוא שנקודות לא מרתיעות?

הסמכות שניתנה לך, אדוני השר, במסגרת סעיף 69א לפקודה היא להתקין תקנות בעניין אמצעי תיקון. לדעתי, הצוות שלך צריך לחשוב כיצד מתקנים את דרכיו של הנהג הספציפי הזה. צריך לבחון את העבירות שהוא ביצע, לראות את אופי העבירות שלו ולהטיל עליו אמצעים כדי שהוא ילמד ויתקן את דרכיו.

אתה מציע לי את הגישות האוטופיות הסוציו-קרימינליות שחקרו ואמרו: בואו נרד לשורשי הרקע של כל עבריין, איך הוא גדל, ולא נעניש אותו. השיטה הזאת, גם בתחום ההוא, כבר מזמן נמוגה.

לא, אני אציע לך אולי שיטה אחרת, אדוני השר.

מה ההצעה? הרי זה לא אמצעי דרקוני, זו בסך הכול שיטת ניקוד.

שנוגעת רק לשני פרומיל מהנהגים.

עושים כתוצאה מזה קורס, בכל מקרה אדם מקבל מטען בקורס הזה. אנחנו צריכים לשאוף שהם יהיו כמה שיותר יעילים. אנחנו מציעים הצעות, שאולי תתנגד לחלקן – למרות שנדמה לי שהיית גם בוועדה של השופט חן - שהן הרבה יותר נוקשות כדי להעניש עבריינים שעוברים עבירות מהותיות. שם יכול להיות שיהיה ויכוח, וגם לי יש עמדה בעניין. אבל כאן זו גישה שהיא לימודית, שהיא הרתעה דה לוקס. רוצים שזה יהיה שווה על כל הסעיפים. הייתה כאן אבסורד, הייתה לקונה - שבחלק הפחות חמור זה חל ובחלק המצטבר הדברים לא חלו. זה כמעט תיקון טכני.

כל עוד אתה נמצא בתחום החינוך וההדרכה אתה ממלא את תפקידך על פי סעיף 69. אבל ברגע שאתה עובר לתחום הענישה אז עברת גבולות, עברת לקבוצות אחרות - - -

מה ענישה? הוא עושה קורס.

אני מדבר על ענישה בדמות של פסילת רישיון. אגב, "פסילת רישיון" הוא מונח שלדעתי אינך יכול לאמץ, למרות שהמחוקק נתן לך את הסמכות הזו. פסילה היא פררוגטיבה, כמו שאמרתי, של הרשות השיפוטית בלבד. הרשות יכולה לבטל רישיון, לא להעניק רישיון, להתלות רישיון, היא אינה יכולה לפסול רישיון. למשל, אתה יכול לומר שאין מחדשים רישיון של אדם, אלא אם כן הוא עומד בתנאים מסוימים. פסילה, לעניות דעתי לפחות, אינך יכול להטיל.

שאלת אותי מה ההצעה. בסופו של דבר, לומדים באותו קורס אנשים שביצעו עבירות בעלות אופי שונה לחלוטין. כיצד שיפרת את דרכיהם? כיצד חינכת אותם? כיצד תיקנת את דרכי נהיגתם? איזה אמצעי תיקון הטלת כדי שתמצא אותם כנהגים טובים יותר? זה שהם עברו קורס אחיד, כשאחד מהם ביצע עבירות איומות והשני בסך הכול שכח להדליק אורות בחורף - האם תיקנת את דרכיו של אדם? האם, למשל, בעל חברה שהוא בעלים של מספר רכבים ולצערו כל העבירות נרשמו בשמו - הוא לא היה אדמיניסטראטור טוב ולא רשם את העבירות על שמם של אותו נהגים - אם אותו תשלח לבצע את אותו אמצעי תיקון, תהפוך אותו לנהג יותר טוב? בוודאי שלא.

השורה התחתונה היא שאני חושב שצריך לבחון את אופי העבירות של הנהגים בצורה פרטנית, לאחד אותם לקבוצות מסוימות ולתת לכל קבוצה את ההדרכה הנכונה. ייתכן שהדרכה בעל פה או הדרכה עיונית בלבד אינה טובה, אינה דיה. צריך אולי לחשוב על אופי הדרכה שונה, אולי אופי פרקטי יותר. לעזוב את נושא הענישה של שלושה חודשים ותשעה חודשים ולהתרכז אך ורק בתיקון דרכי הנהג הסורר. כל שאר הדברים העליתי על הכתב, זה על שלושה עמודים.

מה זה אותו מחקר של אוניברסיטת בן-גוריון?

זה אותו מחקר עליו סומך מר עוזי יצחקי, שהתפרסם לא מזמן, שאינו תומך בעצם בשיטה. מי שקורא אותו ורואה את המסקנות של הוועדה הזו רואה שהשיטה הזו - - -

מר יצחקי אמר שתוצאות המחקר כן תומכות.

הוא תומך, ואני יכול גם להקריא. הוא תומך, הוא ממליץ לעשות מספר פעולות כדי להגדיל את האפקטיביות.

אני מציע לקרוא את המסמך הזה, הוא משתרע על פני עשרות עמודים. בסופו של דבר הוא מגיע למסקנה שאין אפשרות למצוא את הקורלציה בין שיטת הניקוד לבין שיפור דרכיהם של נהגים פורעים.

תודה. יהודה בר-אור, יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי.

אני רוצה להקריא, כי גם אני רוצה ללמוד. אני רואה, למשל, דוגמאות לעבירות ולמספר הנקודות. אי-חגירת חגורה או נסיעה בלי אורות זה 2 נקודות; עקיפה מימין, אי-מתן זכות קדימה מעגל תנועה – 4 נקודות; נהיגה בשוליים, ילד לא רתום בהתקן ריסון - 6 נקודות; נהיגת רכב שמצבו עלול לסכן עוברי דרך, אי-עצירה לפני מפגש רכבת - 8 נקודות; מהירות מעל 40 קמ"ש מעל המותר בדרך שאיננה עירונית, נסיעה ברמזור באור אדום, נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים - 10 נקודות. כדי להגיע ל-36 או 72 נקודות, זה לא אדם ששכח פעם להדליק אורות או אפילו פעמיים או אפילו עשר.

יש גם עבירה של אי-חידוש רישיון רכב, שהיא שש נקודות.

72 נקודות זה לא - - -

לא דיברנו על 72. נכון להיום - - -

לגבי האורות, צריך להיות נהג עם משהו עקרוני נגד אורות כדי להגיע למספר הנקודות הזה.

כן, אבל במשך ארבע שנים אדם יכול לשכוח מספר פעמים. ביום שטוף שמש, כמו שיש לנו היום, הוא שכח להדליק את האורות בחורף.

אבל זה 2 נקודות, סליחה.

הוא עושה את זה ארבע פעמים בעונה - - -

לא 36 ולא 72.

ל-72 עוד לא הגענו, אבל 36 זה מאוד קרוב היום ומקובל, והרבה אנשים מאבדים את הרישיון שלהם בגלל 36 נקודות. לא רק זה, אלא אותם אנשים שלא חידשו את רישיון הרכב שלהם בתקופה של פחות משישה חודשים וצברו 6 נקודות בגין זה – וזו לא עבירה שמסכנת את המשתמשים בדרך – ואולי עוד כמה פעמים לא הדליקו את האורות, יושבים באותו קורס או באותו אמצעי תיקון עם אדם אחר, שהוא באמת פורע חוק, אדם שעבר עבירות מסוכנות, שעבר באור אדום, שזאת עבירה מאוד-מאוד מסוכנת.

תודה, הנקודה הובהרה. יהודה בר-אור, יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי, בבקשה.

אתחיל בכך שאני מדבר בשני כובעים: כיושב ראש איגוד המוניות וכנהג שעובד בשטח ויומיום נוהג על המונית. אנחנו, נהגי המוניות, כלולים בהרבה בעיות שבהן הצטברו נקודות. זה קורה להרבה נהגים, יש לי המון תלונות בנושא.

בשיטה שאנחנו נמצאים, אנחנו מחויבים על-פי חוק להדליק אורות ואנחנו לא מדליקים כל הזמן את האורות, כי בימים יפים, שטופי שמש, הנהג עלול לשכוח. אבל חמור מזה - אנחנו פטורים מחגורה בנסיעה עם נוסע, ובלי נוסע אנחנו לא פטורים. ואז מה קורה? הנהג הוריד נוסע ושכח לחגור. זה קרה לי אישית: הורדתי בכיכר המדינה בן-אדם, אחרי שלושה מטר, שעוד לא הספקתי אפילו לחשוב לשים את החגורה, עצר אותי שוטר ונתן לי רפורט. את הרפורט הייתי מוכן לשלם, אבל זה שש נקודות, אדוני השר, ולא שתי נקודות. אם תפסו אותי פעמיים אני כבר עם 12 נקודות. קח לי את הרישיון שאני נהג מונית, שעושה הכול כדי לא לעבור על החוק. אם אני עושה עבירות כבדות כמו אור אדום או מעבר חצייה ודברים חמורים, אני מוכן לתת את הדין ולשבת באותו קורס. אבל אם שכחתי לשים את החגורה בגלל שאני פטור מהחגורה בחלק מהזמן ובחלק מהזמן אני לא פטור - זה לא הוגן שהנהגים האלה, ייקחו להם את הרישיון. צריך להחריג אותנו בנושא הזה כי זה גוזל מאתנו המון נקודות ואנחנו נמצאים המון על הכביש. יומיום נכנסים נהגי מוניות לפלונטר הזה - - -

זה 2 נקודות או 6 נקודות?

זה 6 נקודות, אני יכול להראות את הרפורט שלי.

כאן כתוב: נוסע שאינו חגור 2 נקודות. נהג – 6 נקודות.

פעמיים תפסו אותי בנושא הזה בעשר השנים האחרונות. מזלי היה שהיה מרחק ביניהם אז לא לקחו לי את הרישיון על דברים אחרים, כמו אורות וכל הדברים האלה. אי-אפשר לתפוס נהג מונית שהעבודה שלו והפרנסה שלו זה המונית. אין לו אוכל לילדים שלו, זו פרנסה פה ובפרנסה צריך להבין איפה גבול ההיגיון ואיפה אפשר להחמיר.

היום כשאתה נוסע עם נוסע אתה לא צריך לחגור?

לא צריך לחגור, על-פי חוק.

זה מה שצריך לשנות. את הפטור הזה צריך לתקן.

להיפך, זה מציל חיים. אנחנו לא חגורים כשיש נוסע לידנו בגלל מצב ביטחוני. הוכח שברגע שמישהו מנסה לתקוף אנחנו יכולים לברוח מהמונית, ואם נהיה קשורים לא נברח. לכן, על זה אנחנו פטורים כשהנוסע לידנו. זה מתוך מחשבה צלולה, ועברנו על זה הרבה ישיבות.

רק בתוך העיר?

רק בתוך העיר. ברגע שהורדתי את הנוסע, נסעתי מאה מטר קדימה ועצר אותי שוטר ונתן לי 6 נקודות וקנס של 250 שקל. 250 שקל אני מוכן לשלם, אבל את הנקודות אל תיתן לי, זו הפרנסה שלי, האוכל של הילדים שלי. תודה רבה לכבוד השר.

מבחינה פסיכולוגית הוא צודק, כי הוא נוסע בלי כשיש נוסע ופתאום צריך לשים. כבר יש החרגה, השאלה אם צריך באמת 6 נקודות כאשר דקה, שתיים או שלוש אחר כך הוא נשאר לבד. אבל זה לא קשור לזה אלא לאפשרות לבחון התאמות בתוך השיטה. אני מציע לבדוק את הנקודה הזאת.

זה יותר קשור לעצם ההרשעה שלו בעבירה, האם מוצדק להרשיע אותו בסיטואציה כזו.

גם תרשיעו אותנו, קחו לנו את הכסף, את ה-250 שקל, אבל אל תיקחו לי את הנקודות. זה האוכל שלי.

זה לעמיתך מלשכת עורכי הדין: תראה כמה הניקוד מרתיע.

אוקיי. עורכת הדין יפעת רווה ממשרד המשפטים, בבקשה.

בגלל שאני ממשרד המשפטים ואנחנו עוסקים הרבה בנושא של ענישה, אז מכירה את הוויכוחים האם ענישה מרתיעה או לא מרתיעה. לפעמים גם מבקרים אותנו על התנגדות לעונשי מינימום, למשל. אבל אני רוצה לתקן פה משהו בנושא של שיטת הניקוד. נכון שכאשר פוסלים לאדם רישיון בגלל שיטת הניקוד זה בטח לא פרס, זה לא נעים לו וציבורית זה נתפס כדבר מאוד מרתיע. אני רוצה להזכיר שלא זו המטרה של שיטת הניקוד. קודם כול, היא אמצעי תיקון במקרים הקלים יותר, והמטרה שלה היא פשוט להוריד מהכביש נהגים מסוכנים. לא בשביל ההרתעה – בשביל ההרתעה יש בית משפט, יש עונשים נוספים. את ההרתעה אנחנו לא עושים במישור המינהלי. הביאו בפנינו כמה פעמים אנשים שעשו תאונות קשות מאוד, שגבו חיי אדם, וראינו גיליונות הרשעה של 90-80-70 הרשעות קודמות, ולא הבנו איך האנשים האלה לא ירדו מהכביש. בחלק מהמקרים אנשים בכלל לא הגיעו לבית המשפט כי הכול היה עבירות קנס, אבל ההצטברות שלהן הייתה הצטברות מטורפת. חייבים שאנשים כאלה פשוט ירדו מהכביש, שייסעו בדרכים אחרות. אנחנו לא נותנים להם עונש נוסף, אנחנו לא מכניסים אותם לכלא רק בגלל ההצטברות של הנקודות, אבל לפחות שלא יסכנו חיי אדם. צריך לזכור שזאת המטרה הראשונה.

יש לכם היום אמצעים אחרים לעשות את זה: סעיף 56 לפקודה, ועדת הערר בתל-השומר.

אדוני, יש זכות דיבור רק כשנותנים לך, וקיבלת אותה ראשון ובהרחבה.

סעיף 56, גם אותו ביקרו וגם הוא הגיע לבית המשפט, אני רוצה להזכיר. הוא לא עבר חלק.

תודה. עורכת הדין ראובני, משרד התחבורה.

לטענות המשפטיות שעורר עורך הדין גלעד, אני חייבת להזכיר שכולן עלו בפסק דין, שנדון בבית המשפט העליון וניתן לפני פחות מחודשיים, בעניין אלי זוהר. בית המשפט העליון אמר בפסק דין מנומק שמדיניות זו של אמצעי תיקון, הגיונה בצידה. בצדק הניח מחוקק המשנה כי נהג שלחובתו נצברו מספר רב של נקודות זקוק לאמצעי תיקון מחמירים, לרבות הרחקתו מן הכביש לתקופה מסוימת. יש כאן פירוט העמדה של המדינה לגבי שימוש באמצעי תיקון בכלל ופסילה בפרט. היא קיבלה גיבוי מלא ומוחלט מבית המשפט העליון לפני פחות מחודשיים.

תודה רבה. שוקי שדה, סמנכ"ל ארגון חברות ההסעה.

כולנו יודעים שמערך פעילות הנהיגה בארץ לוקה, גם בנושא הנהגים. יש לנו חוסר גדול מאוד של נהגים, ואני מדבר במסגרת של ארגון חברות ההסעה בישראל. הפעולות שנעשות הן בהחלט לחיוב, ואנחנו מקבלים אותן. אבל חשוב מאוד לדעת שבצד השני של המטבע יש את הנושא של איך משלימים את הנהגים, אם מורידים להם את מערך הרישוי. יש מספר דברים שמשרד התחבורה התחיל לטפל בהם וכרגע הם תקועים. דבר אחד באמת פועל, ואגיד מה. התחלנו לטפל בנהג המקצועי, שזה נותן איזו אפשרות להתחיל לשבח ולעשות נהגים יותר טובים, הן בנושא ההובלה והן בנושא ההיסעים. הדבר הזה תקוע באיזשהו מקום ונהגים פשוט לא רוצים להגיע אלינו. שיטת הניקוד בהחלט תפגע בעניין הזה, אבל צריך לתת איזה פתרון, שנוכל לגייס נהגים למערך השוטף שלנו.

הדבר השני, דיברו על מקצוע מועדף, שהנהגים יהיו במסגרת מקצוע מועדף. עד היום לא נעשה שום דבר. הדבר השלישי שנעשה, ופה יש להודות גם לאגף הרישוי וגם ללשכה המשפטית, זה הפרדה של נהיגה של אוטובוס זעיר ציבורי מהאוטובוס הענק, שלפחות נהגים מהסוג הזה יהיה לנו בהקדם.

אני פונה במסגרת הישיבה הזאת לכבוד השר, לנסות מצד הנתון של שיטת הניקוד לעשות איזו פעולת חיוב לטובת זה שנוכל לקבל נהגים בתהליך יותר קצר ולהכשיר אותם לטובת הנושא של נהיגה.

תודה רבה. גבי בן-הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, בבקשה.

תודה, בוקר טוב. קודם כול, ברכות למנכ"ל החדש, בהצלחה.

אדוני השר, קיבלתי לפני מספר ימים את הטבלאות של שיטת הניקוד החדשה. תקנות התעבורה, אנחנו תקועים אתן משנת 61', הן לא מתאימות לא לסוג הרכב, לא לאופי הנהג ולא למציאות הקיימת. כמו שאמר שוקי, אנחנו בבעיה מאוד חריפה, גם מול כוחות הביטחון וגם במשק האזרחי, מבחינת נהגים מקצועיים. אמרתי לעוזי אחרי שקיבלתי את החומר, שהיה טוב אם היינו יושבים יחד, לפחות כאנשי מקצוע. יש לנו איזה 40 שנה בתחום של אוטובוסים, משאיות כבדות, נוכל להגיד לכם איפה הבעיה - אני, עבדכם הנאמן, שעתרתי נגד המדינה – למנוע הוצאת עומס יתר. זאת אומרת, בנושא בטיחות וחיי אדם אנחנו לא מתפשרים, אנחנו רוצים לחסוך את האנשים האלה.

אבל יש לנו בטבלת העבירות – ואמרתי את זה לעוזי - עשרות טבלאות שהן עבירות טכניות. הממוצע של הנהג הישראלי זה 20,000 ק"מ בשנה - אנחנו עושים 140,000 ק"מ. אנחנו עוצרים, בודקים מטענים, קושרים מטענים – אלף ואחת סיבות. אחת הדוגמאות, כשאני עוצר בשול הדרך, ולא משנה מה הסיבה, זה קנס וניקוד. אני לא מכיר במדינת ישראל, ממטולה ועד אילת, מקום אחד שמורה לי, כמו בכל העולם, בעוד כמה ק"מ יש חנייה שאפשר לעצור שם למנוחה או לכל סיבה אחרת.

באילת כתוב: מטולה, ובמטולה כתוב: אילת.

זה נכון, ואנחנו מדברים על הרבה שעות של נהגים, עייפות וכללי בטיחות. לסיכום, אדוני השר, ב-2003, בעתירה שלי לבג"ץ כמועצת המובילים, המדינה התחייבה לתת לנו בסדר עדיפות, כולל מע"צ, את נושא מפרצי החנייה.

תחנות ריענון.

תחנות ריענון. דבר שני, פה בוועדת הכלכלה אנחנו תקועים כבר מספר שנים בהכשרת הנהג המקצועי. זה תקוע פה, בוועדת הכלכלה – בין המשרד שלך לוועדת הכלכלה – להכשיר את הנהגים שבאים אלינו, שאני נותן לו מחר לנהוג עם מטען של 80 ו-100 טון או נותן לנהג אוטובוס להסיע - - -

מה תקוע? באיזה מובן?

הקמנו ועדה שבוחנת את הנושא של נהג ברכב כבד ורכב ציבורי. היית אצלנו בכמה דיונים.

מה שתקוע זה תיקון 78. הוא עבר קריאה ראשונה – חובת התנסות לנהגי רכב כבד. הוא נידון בכנסת הקודמת, חלה על זה רציפות ואנחנו מצפים ומקווים שחבר הכנסת שאמה, יושב ראש ועדת הכלכלה הנכנס, יעלה את זה לדיון בתקופה הקרובה.

זה מונח בכנסת כבר ארבע שנים.

למה זה לא התקדם?

איפה זה עומד משפטית? זו תקנה?

זו חקיקה ראשית.

זה עבר קריאה ראשונה וזה בא לוועדת הכלכלה. היו שני דיונים וזה נתקע.

זו הצעת חוק ממשלתית?

כן: נהג רכב כבד לא יעלה על רכב עד שלא יעבור שבועיים עם נהג ותיק, שילמד אותו - - -

הם עצמם מעוניינים בזה.

בדיוק. הם, יחד אתנו, כתבו את התוכנית.

אנחנו הבאנו את הרעיון ואנחנו תקועים.

מי מעכב את זה? למה לעכב?

זה לא עלה בכנסת הקודמת, אני לא - - -

הייתה התנגדות של אחד מראשי הוועדות.

לא, הייתה התנגדות של חברי הוועדה.

אבל המובילים עצמם מציעים את זה.

אבל חברי הוועדה סברו שהדרך להכשיר את הנהגים שאמורים להיות מקצועיים זה לאו דווקא על-ידי הארגון עצמו, שבו נוהגים אותם נהגים מקצועיים. זו הייתה המחשבה של חברי הוועדה.

יושב לידי יושב ראש ארגון מורי הנהיגה. יש לנו את הכלים ואנחנו יכולים לשתף פעולה. אנחנו עושים את זה, החברות המסודרות. כשמתקבל אצלי נהג אני מכשיר אותו, עם חוק או בלי חוק, לפחות שבועיים. אנחנו נותנים גם מטענים יקרי ערך, ואנחנו מדברים על סכנת חיים. המקצוע, אדוני השר - - -

גם בצבא זה קורה.

השאלה היא מי צריך להכשיר אותם.

- - - ולאינטרסים של המערכת האזרחית בהובלה ובהסעה מול המערכת הצבאית.

בוא נאמר שיש אינטרסים. קודם כול, הם מכבידים על עצמם. דבר שני - - -

הוא חייב להכשיר את הנהג לפני שהוא נותן לו לעלות על משאית יקרה.

ואם אדם לא רוצה להיות שייך לאיגוד המקצועי?

אני רוצה להבין: יש הצעה שיועבר אליכם משהו שהיום עושה מישהו אחר? אתם מדברים על תוספת של ליווי.

אדוני השר, בימים אלה - - -

אני לא רוצה שנהג ינהג אם לא היה לו ליווי קודם. המשרד יארגן נהגים?

אדוני השר, בימים אלה חתמנו עם הסכם עם ממשלת ישראל, שזה עבר את משרד המשפטים, שאנחנו הגופים שעושים הכשרה עבור מל"ח – משק לשעת חירום. בימים אלה חתמנו, בפברואר אנחנו הולכים לפיילוט של 200 נהגים. מה שצה"ל עושה ומרכז הובלה – יבורך. עובדתית, יוצאים משם נהגים מקצועיים. אנחנו מדברים על כלל הענף, שנהגים באים לרכב כבד ואף אחד לא לימד אותם איך להעמיס את המטען, איך לקשור. הוא מגיע - - -

על מה מדובר? על חובה של שבועיים.

אסביר את זה בפשטות. הקמנו עכשיו ועדה גם לרכב כבד וגם לרכב ציבורי, וזה מחייב תקופת חניכה. אחרי שהנהג יקבל את הרישיון ברכב כבד, יהיה מורשה.

אבל הגשנו חוק.

לגבי רכב ציבורי – עכשיו אנחנו מגישים את זה. אסביר מה ההיגיון. ההיגיון אומר שברגע שנהג קיבל את הרישיון - - -

מה מעוכב בוועדת הכלכלה?

רכב כבד. מה שאומר מנהל האגף, שאנחנו רוצים להשלים את זה גם לרכב ציבורי, כי זה מאוד הגיוני.

לגבי הרכב הכבד הממשלה הגישה הצעת חוק. ארגון המובילים הוא בעד והוא יטפל בדבר הזה באופן ארגוני. זה לא על חשבון סמכות שהיום יש לממשלה או לגורם כלשהו, זה לא מעביר בהזדמנות הזאת סמכויות אחרות. זו תוספת של ליווי, שמקובלת גם בגופים אחרים. למה לא לעשות את זה?

אני לא מבין למה חברי הכנסת התנגדו.

היה גלעד ארדן שלא אהב את מופז. זו הייתה פוליטיקה.

נו, באמת. אני מציעה לא לייחס לשר ארדן סיבות אישיות בנושא הזה.

בטח לא בנושא של מאבק בתאונות דרכים.

כשהוא לא נמצא פה.

אני אוהב את מופז, אז אין בעיה. נקדם את זה.

שאלו למה זה טורפד בוועדה. זה אחד השיקולים.

קודם כול, המילה היא לא "טורפד". הוועדה קיימה בנושא דיונים וסברה אחרת, סברה שיש לתקן את החוק. זה הכול.

אבל למה אנחנו תקועים כל השנים? אנחנו כל יום מתהפכים עם משאיות ומטענים ומסכנים את הציבור.

ננסה לקדם. זה תלוי בכנסת.

אז הרווחנו מהישיבה הזאת. אנחנו שומעים אנשים בעלי דעה וידע. אנחנו מסננים את האינטרסים, זה בסדר גמור, אבל בדבר כזה – הוא לא ביקש איזה מונופול להוציא רישיון, כמו לשכת עורכי הדין חלילה. הוא לא ביקש סמכויות כאלה. בסך הכול, זה דבר שרק הם כנראה יכולים לעשות, הליווי. זו תוספת. אני חושב שזה דבר טוב ואני מבקש לקדם אותו.

טוב, נבחן את זה.

אני חושב שגבי בן הרוש צודק לחלוטין בדבר הזה, לי אין ספק. לא פעם אני נתקל בנהגים במסגרת מסוימת, שאני צריך להגיד להם איך לעשות את הדברים. הוא צודק, נהג חדש - - -

למרות שיש להם רישיון.

כן. יש לו רישיון על פול טריילר, אבל הוא - - -

הליווי והחניכה – אני מאמין גדול בדבר הזה.

מה הצענו למדינה? קיים בית-ספר להכשרה אחד באשדוד, שהוא סגור כבר כמה שנים. הוא לא קיים. הצענו למדינה, במקום להשקיע משאבים, אנחנו ערוכים בכל הארץ, חברות ענקיות של הובלת מטענים. שם נעשה את החונכות, המדינה לא תשקיע. יהיה עלינו פיקוח של משרד העבודה ומשרד התחבורה. בוא נוציא נהג שיודע איך להתייחס בשעת חירום או בכלל בנהיגה.

זה כבר דבר אחר. זה לא קשור לליווי.

אני מדבר על החונכות הזו, שהמדינה לא תשקיע.

נשלח את כל הנהגים לשם?

כל נהג חדש שמתחיל, זו תהיה המסגרת.

קבענו קריטריונים לחברות, יהיו חברות שיכשירו. יותר מזה, קבענו גם קריטריונים לחונכים, שזה לא יהיה סתם נהג.

אני מבקש אותו דבר, שיגיע גם לארגון חברות ההסעה. בהקבלה של נהגים של אוטובוסים לחברות ההסעה.

בהחלט. זה יהיה השלב הבא.

אני לא זוכרת את הצעת החוק, אני לא זוכרת למה היא נתקעה. חבל לבזבז עליה עכשיו את הזמן.

אני בכלל לא מכיר את הצעת החוק.

נציג לך את זה ונשמח שזה יעלה.

אדוני, בהקשר לנקודות – ועל זה יש לי סיכום עם המשרד שלך, בנושא של הרביזיה. אנחנו בעד, לא נגד, כארגון המובילים, אבל בואו נעשה עבודה משותפת.

על מה?

על כל השיטה החדשה, יש בספר תקנות התעבורה מאות ועשרות עבירות עם שיטת הניקוד. זה קיים כבר עשרות שנים. ואמר שוקי, אנחנו בבעיה אמיתית. אני לא רוצה נהגים מסוכנים, לא אני ולא אף אחד פה בחדר, אבל יש עבירות טכניות וזו שיטת ניקוד.

כלומר, בתוך השיטה הקיימת, לבדוק סוגי עבירות שונים.

לא רק לגבי נהגים מקצועיים, אגב. זה נכון לגבי כלל הנהגים.

אני חושב שעל אורות, למשל, צריך לתת קנס ולא ניקוד. הרבה פעמים אני נכנס לאוטו ושוכח, או שלחייב את היבואנים שהאור יידלק אוטומטית בכל מקרה וזהו זה. זה מצב שהוא לא רצון אישי של האדם לעשות את העבירה הזאת. הוא עולה לרכב, שוכח להדליק את האורות. אני חושב שהדבר הזה צריך להיבחן לעומק. מצדי, שיגדילו את הקנס אבל לא ישימו ניקוד לדבר הזה.

היה ויכוח בזמנו בוועדת הכלכלה, האם ראוי שלכל עבירה יוצמדו נקודות. המגמה, דווקא של נציגי הממשלה, הייתה להרחיב את זה. חברי הכנסת נחלקו בין אלה שחשבו שככל שייתנו יותר נקודות הם תורמים על-ידי כך למאבק הנכון בתאונות הדרכים, ואחרים שחשבו שלגבי עבירות רשלנות, ברוב המקרים אולי לא ראוי להצמיד נקודות. בסופו של דבר, אני חושבת שמה שהתוספת השישית לתקנות התעבורה, שבה יש רשימת העבירות עם הנקודות לצידן, אין בה מגמה ברורה וחד-משמעית בנושא הזה, ככל שאני סוקרת את הרשימה הזאת. אני חושבת שראוי שתיערך באמת שתיערך רביזיה בנושא.

זה קורה כשלא שומעים את כל הגופים המקצועיים. בגלל זה מגיעים למסקנות לא נכונות.

לא לכל עבירה.

ברור שלא שלכל עבירה. הצלחנו להדוף חלק מהניסיונות.

חנן אהרון, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לעניין החונכות במשפט אחד. כל לימוד הנהיגה שלנו זה לימוד על אוטובוס ריק. אני לא יכול לאסוף 50 נוסעים לכל נהג כדי שהוא ינהג עם נוסעים או במשאית, עם כל סוגי המטענים שישנם. אני חושב שלימוד מיומנות שליטה ברכב – הוא מקבל מאתנו רישיון ראשוני, בסיסי, שהוא נהג ושולט ברכב. לגבי נהיגה עם סוגי מטענים, הוא יכול לעשות את זה בחברות כי יש להן את זה. זה נושא החניכה, שהוא ילמד עם המטענים עצמם, מכל הסוגים או עם נוסעים, שאי-אפשר ללמד את זה עם מורי הנהיגה היום. זה כל הסיפור.

תודה. יערה למברגר, משרד המשפטים.

אני רוצה להשלים את מה שאמרה יפעת רווה קודם. בתשובה לעורך הדין גלעד מלשכת עורכי הדין, אם הבנתי נכון את הערתו, הטענה הייתה שרק בית משפט מוסמך להטיל פסילה. אני חושבת שחשוב להבהיר לוועדה: פסילה היא סוג של ביטול רישיון. ודאי שלא רק בית-המשפט יכול להטיל פסילה. יש בסיסים רבים בפקודת התעבורה שנותנים סמכות מנהלית לפסול רישיון. אני מקווה שלא הבנתי בצורה נכונה את עורך הדין גלעד, אבל בכל מקרה, ההערה אינה נכונה.

אוקיי. בבקשה.

המינוח הוא פסילת רישיון. קודם כול, המינוח. המינוח הוא: פסילת רישיון. אני מסכים אתם שהמינוח צריך להיות "ביטול רישיון". כמו שהסמכות של הרשות היא להעניק רישיון, לבטל אותו, להתלותו – המינוח הוא אחר. השימוש בפסילה גורם לאחר מכן להשלכות מרחיקות לכת בהתנהלותו של האיש בבית המשפט.

אני מבקש את ההזדמנות, אדוני היושב ראש, להציע במסגרת מה שאמרתי קודם. אם נפלו ההערות של מר בן-הרוש על אוזניים קשובות שלך, אדוני השר, ואותם מכונים ואותם בתי-ספר ואותו מקום באשדוד יכולים לשמש מקום לחונכות או לימוד פרקטי - - -

אני לא יודע לגבי המקום באשדוד, כי זה מעין מונופול. אני לא יודע למה הכוונה כאן. אתה מדבר על העיקרון, לפי המודל הצה"לי או אחר, שהחברה עצמה תיתן את נהגי הליווי.

יש לנו קריטריונים. לא יהיה מונופול, יהיה לנו קריטריון לחברות שיסמיכו ויעשו את החניכה, נפרסם את זה. מי שיעמוד בקריטריונים יקבל את ההסמכה הזאת.

אם כן, אדוני, הרעיון הוא, שמאחר שסמכותך לקבוע אמצעי תיקון נוספים, אנא חשוב על אמצעי תיקון פרקטי. לא אמצעי תיקון עיוני ולאחר מכן פסילת רישיון, אלא אמצעי תיקון פרקטי, שבו אדם יישלח למעין מכון כזה, מכון שתבחנו ותעבירו במכרז, ושם ילמדו אותו לתקן את דרכיו הספציפיות לגבי אופי העבירות שהוא ביצע. אני חושב שזו תהיה קפיצת מדרגה ענקית בשיטת הניקוד.

אבל זה מה שקורה. מבחן עיוני ומעשי אחרי פסילה של תשעה חודשים - - -

המבחן המעשי זה לקחת טסטר ולראות אם הוא עבר.

עם הוא יעבור מבחן מעשי אז הוא כבר בתוך העניינים המעשיים.

לא לכך כוונתי.

אתה מאמין במחנות שנשארו עוד בצפון קוריאה, כנראה, של חינוך מחדש. בסין זה כבר לא קיים.

נעבור להקראה.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 69א לפקודת התעבורה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 544 1. בתקנה 544 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות), בסופה יבוא "(בחלק זה – נקודות)".


זה תיקון טכני לחלוטין, שנוכל לדבר מכאן ולהבא פשוט על המילה "נקודות" במקום "נקודות לפי תקנה כך וכך". זה עניין ניסוחי גרידא.

אני מעמיד להצבעה את תקנה 1. מי בעד הסעיף?

הצבעה

תקנה 1 אושרה פה אחד.

"תיקון תקנה 545 2. תקנה 545 לתקנות העיקריות - (1) בתקנת משנה (א), בסופה יבוא "בהתאם למידע שנתקבל לפי סעיף 10 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981";


(2) במקום תקנת משנה (ב) יבוא: "(ב) רשות הרישוי תרשום נקודות במרשם העבירות, ואולם על אף האמור בתקנה זו, לא תרשום רשות הרישוי נקודות בשל הרשעות בעבירות שהמידע לגביהן התקבל 18 חודשים או יותר ממועד ההרשעה ";

(3) בתקנת משנה (ג), במקום "ערער נהג על הרשעתו וזוכה" יבוא "הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי בוטלה הרשעתו של נהג";


(4) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא: "(ג1) הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי נהג ערער על הרשעתו, לא תביא רשות הרישוי בחשבון את הנקודות בשל העבירה האמורה, עד למתן פסק דין סופי."

תקנה 545 עניינה בניהול מרשם העבירות. התיקון לתקנת משנה (א) בא להדגיש שקליטת נתוני ההרשעות תהיה במידע שמועבר לפי חוק המרשם הפלילי, סעיף 10 לחוק המרשם הפלילי, שמחייב את משטרת ישראל להעביר לרשות הרישוי הרשעות בעבירות תעבורה. אנחנו רוצים ליצור את המתאם, הרשעות לא יגיעו אלא בדרך הזו, דרך המרשם הפלילי, בהעברת מידע לפי סעיף 10. כבר דובר כאן בקצרה על הממשקים. יש ממשק, הממשק היו אתו תקלות. נעשתה עבודה רבה מאוד כדי לשפר אותו ושהמידע יזרום באופן אמין. זה יהיה מקור המידע הבלעדי להרשעות, ובהמשך נראה על זה גם שינויים בהרשעות האלה - רק דרך המרשם הפלילי, שהוא הגורם המוסמך במדינת ישראל על-פי חוק לרכז את כל המידע על הרשעות של אנשים בכלל.

לגבי 18 חודשים – זה פועל יוצא של הפקת לקחים מתקלה שהייתה אני מקווה שהיא כבר לא תחזור. הייתה תופעה שרשות הרישוי העבירה למשטרה הרשעות, לפעמים באיחור של שלוש, ארבע וחמש שנים. המועד הקובע לעניין ניקוד וצבירת נקודות הוא מועד ביצוע העבירה, אז זה שזה דווח באיחור של ארבע שנים לכאורה לא רלוונטי. יחד עם זה, יש חוסר הגינות להטיל עליו היום אמצעי תיקון בשל עבירה שהוא עבר לפני ארבע-חמש שנים, כולל עבירות שבאו אחר כך. נהגים טענו, ובצדק: אם היינו מקבלים את הנקודות בזמן, מבצעים את הקורס בזמן, היינו נמנעים מעבירות נוספות. אולי הייתה לנו איזושהי טעות בהבנה שלנו ובידיעה שלנו. הרי מטרת שיטת הניקוד היא לתקן על מנת למנוע עבירות. מאוד התלבטנו ומאוד התקשינו, ומצאנו את עצמנו מקצרים פסילות לאוכלוסיות האלה ומקלים עליהן. היום אנחנו רוצים להגיד: מה שעבר יותר מ-18 חודשים ממועד ההרשעה כבר לא רלוונטי, אנחנו לא נקלוט את זה בכלל.

מדוע 18 חודשים? מדוע לא חודשיים? זאת אומרת, מה פרק הזמן של העברת מידע ממשטרת ישראל לרשות הרישוי? מדוע צריכים שנה וחצי לצורך העניין הזה?

כדרך הטבע זה אמור לעבור תוך שבועות ספורים, ככל הידוע לי – קליטת הנתונים. יחד עם זאת, לפעמים יש עיכובים וקשיים. לא רצינו לסגור את זה עד הסוף, רצינו להישאר בתוך איזשהו פרק זמן שיהיה סביר.

שנה וחצי להעברת מידע נשמע לך זמן סביר?

צריך לתת זמן. למשל, יש 90 יום כדי לבקש להישפט. בכל מקרה זה לא יכול להיות חודשים ספורים.

קודם כול, כשיש הרשעה המידע הזה צריך לעבור. יש הוראה אחרת שמדברת על ערעור ויש הוראה שמדברת על זיכוי במקרה של ערעור. נתחיל עם ההרשעה הראשונית. מדוע צריכים 18 חודשים לצורך העברת המידע הזה?

נציג המשטרה, בבקשה.

כמו שאמרו קודמיי, בעבר היו תקלות בהעברת הממשקים. נעשתה עבודה משותפת של שני הגופים כדי לשפר, והשיפור הוצג בוועדה לביקורת המדינה לפני ימים ספורים. אנחנו שותפים, עם משרד התחבורה, גם לפרויקט של שינוי החקיקה ויודעים כמעט בכל דוח שאנחנו נותנים שמה שמרתיע את הנהג יותר מתשלום הקנס זה הנקודות, כמו שהוזכר פה. בכל המחקרים אנחנו רואים - - -

לא בטוח שאתה צודק.

למעלה ממיליון דוחות בכל שנה, כמעט בכל דוח רואים שהנהג - לא אכפת לו הכסף - ישר שואל כמה נקודות זה. זה הדבר שמרתיע.

ועונים לו היום? כי בזמנו המשטרה לא רצתה לומר.

זה כתוב בדוח היום. תיקנו את זה.

זה כתוב בדוח. הרעיון היה שהנהג יקבל את כל החבילה, גם הנקודות וגם הקנס. לגבי הזמן שנקבע, זה קוּצָר, כמו שהזכירה חברתי חוה. אנחנו חושבים שבהילקח בחשבון - - -

זה קוצר או שלא נקבע מלכתחילה פרק זמן?

בפועל זה היה יותר.

מלכתחילה לא נקבע פרק זמן. יש אמירה מפורשת בתקנות שמועד רישום הנקודות איננו רלוונטי. אנחנו לא רוצים שתקלות טכניות ישפיעו על החיוב של נהגים באמצי תיקון, אבל יחד עם זאת אי-אפשר למתוח את זה עד בלי סוף. מכאן הניסיון לאזן בין שני אלה.

הייתה לנו בעיה עם מערכת מבתי המשפט - - -

שנה וחצי זה העמדה שלכם? כי אם אתם תגידו - - -

כן. זה מתואם עם המשטרה.

עד לפני חודשים ספורים המערכת הממוחשבת של בתי משפט בצפון, לא קיבלנו את כל המידע תקופה ארוכה.

אלה שאתם תוספים בשלילה, הוא שואל אותך כמה ניקוד יש לו? הוא ממשיך לנהוג.

זה חמור מאוד.

תזכרו את מה שאמר מר לוינגר, שלא תמיד המשטרה מקבלת את המידע.

הוא אמר שעכשיו זה הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כמה חודשים.

כן. בהנחה שהמשטרה קיבלה את המידע, עדיין נותנים לה גרייס, ותיכף נראה את זה בפסקאות 3 ו-4. אני לא יודעת עד כמה זה נכון שזה ישפיע בצורה כל כך מהותית על הנהג או על הצורך שלו באמצעי תיקון, כי אמצעי תיקון יש בהם טעם באמת כשיש קשר בין העבירות שהוא ביצע לבין אמצעי התיקון.

קיצרנו לחצי שני את החלק הפנימי שלנו. הוא חייב לגשת לקורס תוך חצי שנה.

על זה יש לי דווקא הערה בצד השני. למשל, לגבי חיילים בשירות קרבי, קורה שלא מאפשרים להם לצאת לקורסים והגיעו אלינו בנושא הזה.

אז זה צריך להיות בוועדה שתוכל לשקול.

אני מדברת כרגע ממתי מתחילים בכלל את הרישום של הנקודות. בן-אדם הורשע והמידע לא מגיע, ורושמים לו את זה אחרי פרק זמן כל כך ארוך.

עכשיו המידע יעבור בצורה תקינה.

אז למה צריך את השנה וחצי?

ברגע שהנהג נתפס על עבירה, אם הוא הודה והלך לשלם את הדוח, המידע עובר באופן אוטומטי אלינו. אם הוא לא שילם את הדוח, אחרי חצי שנה המידע עובר. כלומר, יש פה פרק של חצי שנה. הוא גם יכול לבקש להישפט. אם הוא ביקש להישפט, עד שיהיו תוצאות של בית המשפט אנחנו לא יכולים להזין את הנקודות. יש פה בעיה של חצי שנה.

בסופו של דבר אנחנו לא רוצים לתת לנהגים עבריינים ליהנות יותר מתקלות טכניות, אנחנו רוצים לתחום את זה. בעבר לא הייתה הגבלת זמן בכלל, אנחנו מציעים כן לתחום את זה.

אי-אפשר לקבוע שהזמן יתחיל להימדד מרגע שהנושא הפך סופי וחלוט?

ממועד ההרשעה - - -

ממועד ההרשעה? אז מה משנה כל התהליכים באמצע שאתם מציינים אותם?

התהליכים זה עד שהמידע עובר מהנהלת בתי המשפט למשטרה ומהמשטרה אלינו. זו אמור לקחת שבועות ספורים, עד כמה שאני יודעת. יחד עם זאת, יש תקלות. האם תקלה כזאת צריכה למנוע מנהג שביצע עבירה חמורה והורשע בבית משפט, לקבל את הנקודות? בעיקרון – לא.

אבל שנה זה לא מספיק זמן, לדוגמה, עם מרווח נשימה הכי גדול שיש?

לא לקחנו את המכסימום. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים מרווח זמן של - - -

כשמאזנים בין הדברים, אתה רוצה גם שהנהג יהיה מעודכן.

18 חודשים זה לא המכסימום מבחינתכם? הייתם רוצים שלוש שנים?

לא, להיפך. אנחנו לא רוצים יותר מזה. היה לנו מאוד קשה כשהתחלנו לקבל 300,000 תנועות של הרשעות מלפני ארבע שנים. זו הייתה בעיה חמורה.

כל מועד שהיינו קובעים היה שרירותי. אם היינו קובעים שנה אז היו אומרים לנו: למה שנה? למה לא חצי שנה? התחלנו פה ממשהו - - -

אז הכנסתם עז?

אנחנו לא משרד האוצר. כל מי שעסק בזה חשב שארבע-חמש שנים זה בלתי סביר לחלוטין, על זה לא הייתה מחלוקת. אם זה שנה או שנה וחצי - נראה היה לנו ששנה וחצי באיזון של הגינות כלפי האזרח ומצד שני, שלא ייהנה סתם מתקלות. שוב אני חוזרת לזה שמדובר על הורדת אנשים מסוכנים מהכביש.

היה תיקון לפקודת התעבורה שקבע את פרק הזמן המרבי, שלאחר מכן לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום נגד נהג אם העבירה מבוססת על צילום, נכון?

כן.

מה פרק הזמן שנקבע בפקודה לעניין הזה?

אם אני זוכרת טוב, ארבעה חודשים, בגלל הנושא של צילום.

כי אז הוועדה לא קיבלה את עמדת הממשלה לגבי העובדה שלא ניתן להעביר מידע - - -

זה שני דברים שונים.

זה ארבעה חודשים לבעל הרכב. - - - עד שנה.

העליתי את הנקודה הזאת מסיבה אחת: נכון שהרציונאל בכל אחד מהמקומות שונה לחלוטין, אבל בסופו של דבר מאחורי שני הדברים עומד מה שאת אומרת - אם הוא ביצע עבירה, ניתן לו ליהנות מזה שלא העבירו בזמן?

זה לא בגלל שלא ניתן לו ליהנות. זה היה בגלל שכשאדם עובר עבירה, למשל בנושא של רמזור, הוא אפילו לא זוכר שביצע עבירה. פה זה עבירות שהוא כבר הורשע עליהן. זאת אומרת, הוא מכיר את העבירות, ואנחנו אומרים שהבן-אדם הזה מסוכן כי הצטברו לו עבירות ואנחנו רוצים להוריד אותו מהכביש. אנחנו לא מענישים אותו, אנחנו רוצים להוריד אותו כי הוא מסכן את הציבור. המצב הנורמלי זה שזה יהיה בתוך כמה חודשים, עלולות להיות תקלות אז אמרנו עד שנה וחצי. אם תגידו לנו שנה – אני לא יודעת. כולם בתחום הסבירות, אבל בוודאי לא חודשיים.

אתם מדברים על העברת מידע - והיועץ המשפטי של משטרת ישראל שומע אותי - אנחנו נתקלים בתופעה מאוד תמוהה של משטרת ישראל, שעוצרת נהג ומורידה אותו מהכביש. לא משנה אם השוטר צדק או לא צדק - הוא עבר מבחן וחזר לכביש. אחרי שבועיים אותו נהג מתקשר שקצין משטרה הולך לעצור אותו כי הוא נוסע בזמן שהוא אמור להיות מורד מהכביש. הנהג מראה לו חותמת של משטרת אילת שהוא התייצב עם האישור. מה שוכחים במשטרת ישראל? להקליד במחשב, ומבחינת כל הניידות הבן-אדם נוהג בפסילה או בהורדה. אז אם מעבירים מידע, אז קודם כול שמשטרת ישראל תעשה סדר אצלה כי אנחנו נופלים בין הכיסאות יומיום. מורידים אותנו מהכביש, אנחנו באים לטסט, אומרים לנו: למה הורידו אתכם? השוטר לא נותן את הדין, רק אם אני הרבה פעמים מתערב ואומר למפקד: אני רוצה בירור. שורפים לנו ימי עבודה בגלל אותן תקלות שחוזרות יומיום, ואני כבר לא מדבר על המיומנות של אותם אלה שבודקים אותנו.

מדברים פה על מידע שעובר תוך 18 חודש, אנא מטובם, שמשטרת ישראל יעדכנו את אותה מערכת ולא יעצרו לי נהגים על תקלה טכנית של משטרת ישראל.

תודה. עוד מישהו בעניין? בבקשה.

אני מהנהלת בתי המשפט. אני רוצה להתייחס בעניין של העברת מידע בין מערכת בתי המשפט לבין המשטרה. היינו רק השבוע בדיון בוועדה לביקורת המדינה וכולם היו בדעה אחת, שהממשק בין מערכת בתי המשפט למשטרה הוא ממשק תקין. כל המידע מועבר.

היום. דיברתי על תקלות העבר.

אולי זה היה בתקופה - - - היום הכול עובר.

נכון, היום הכול בסדר.

אז ודאי וודאי שלא צריך 18 חודשים, אם כך.

יש סתירה במה שנאמר כאן. אני יכול לספר לכם שלפני זמן לא רב היו בטפולי נהגים שהרשעתם בוטלה. הם הלכו באופן אישי למטא"ר כדי לבדוק שזה ירד מהמחשב המשטרתי, אבל המרחק בין שיח' ג'ראח לבין משרד הרישוי כנראה התארך עד אין קץ ומאחר שמשרד הרישוי בירושלים לא קיבל את המידע אנשים ביצעו את אמצעי התיקון למרות שהנקודות כבר ירדו.

מתי זה היה?

אז אני שומע שהדברים תוקנו והיום אנחנו מדברים על קשר בין מחשבים – קליק אחד מגיע לקליק שני - ואתם זקוקים ל-18 חודשים. ואז פתאום מגיע אלינו סעיף (ג1) לתיקון שאומר: לעומת זאת, הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי נהג ערער על הרשעתו, לא תביא בחשבון את הנקודות האלה. דהיינו, נזדקק, אולי גם כאן, לשנה וחצי עד שהמידע המשטרתי לגבי הערעור יעבור לרשות הרישוי וכל עוד המידע הזה לא הגיע האיש בינתיים מבצע את אמצעי התיקון. אז אחד מהשניים: מרחק הזמן של שנה וחצי, נזקק לו משרד הרישוי לקבל את המידע מהמשטרה; אז צריך להיות גם את ה-vice versa, דהיינו, גם בהעברת המידע לגבי הגשת ערעור צריך להיות אותו פרק זמן. אבל אם אנחנו מדברים כבר על אותו סעיף (ג1) לתיקון, אני חושב שלא תהיה שום מניעה מאדם להציג אישור של בית משפט, חתום בידי מזכירות בית משפט, כי הוא הגיש ערעור, כי הרשעתו בוטלה.

הוועדה עוד לא סיימה את הדיון בפסקה 2.

אז אגיע ל-ג(3). אני רק אומר שיש כאן סתירה בין (ג1) לבין מה שאמור בסעיף (ב). הדו-כיווניות צריכה להיות הדדית.

נצביע על תקנה 2, עם שינוי בסעיף 2(2) – תיקון ל-12 חודשים.

הצבעה

תקנה 2(1) ותקנה 2(2) אושר פה אחד.

בנושא הענייני הזה אני מצביע עם היושב ראש ועם השר.

נשמעו הערות לפסקה (2). לגבי פסקאות (3) ו-(4) עדיין לא נשמעו הערות.

יש הערות לפסקאות (3) ו-(4)?

אני יכולה להסביר אותן קודם? תודה. אני כבר אתייחס למה שעורך הדין גלעד אמר. אנחנו מדברים כאן על מצבים שאחרי ההרשעה קורים דברים: נהג מגיש ערעור, נהג שנשפט בהיעדר מבקש ביטול, מבקשים הסבה וכיוצא בזה. קודם כול, אנחנו רוצים לקבוע, מחשש זיופים, שמקור המידע של רשות הרישוי לגבי החלטות סופיות יהיה רק המידע שזורם מהמשטרה. נבטל פסילה רק אם קיבלנו הודעה דרך המרשם הפלילי על זיכוי. נעכב את הפסילה למקרה שיש תיק תלוי ועומד, גם כן על פי מידע מן המשטרה. יחד עם זאת, מתוך מודעות לעובדה שיכול להיות שהמידע מהמשטרה מגיע באיחור - וזו פרוצדורה שקיימת גם היום - על סמך נייר ניתן פתרון ידני זמני. דהיינו, משהוא מראה פסק דין שהוא זוכה, אנחנו לא קיבלנו את זה עדיין, לא נבטל את הפסילה אבל נאפשר לו לנהוג.

איפה זה בא לידי ביטוי?

הוא מקבל רישיון ידני.

ואם הוא נדרש לבצע בינתיים אמצעי תיקון?

יעוכב כל אמצעי תיקון.

יפה מאוד. איפה כל זה בא לידי ביטוי? כי זה לא מה שכתוב כאן.

אלה הנחיות שלפיהן פועלת רשות הרישוי גם היום, הרבה מאוד נהגים גם נהנו מהפרוצדורה הזאת. יחד עם זאת, התיקונים והשינויים ברישום עצמו, בהחלטות הסופיות ומה שיבוא לידי ביטוי במרשם הנהגים - ביטול פסילות, מחיקת נקודות וכיוצא בזה – זה יהיה רק כפועל יוצא של קבלת מידע מוסמך, סופי, שלא באמצעות תיווך הנהג בעל העניין. מקרים של זיופים, לצערנו, קורים. פעם היו מביאים קבלות על תשלום קנסות, כשיש עיכוב רישיון. אדם היה מביא קבלה, היו מורידים את הפסילה, נותנים לו רישיון לחידוש ואז מתברר שהוא שילם עשרה שקלים והוסיף עוד אפס אחד וזה נראה שהוא שילם את כל החוב. פעם היה סיפור שמישהו הביא מה שנראה כהחלטה של נשיא בית המשפט העליון דאז, בענייני מוניות, ורק כיוון שהעורך דין שקרא את זה אמר שהעברית עילגת, הוא בחן ובדק שההחלטה הייתה אחרת לגמרי. אז אנחנו לא רוצים לעבוד על סמך ניירות. אני לא רוצה להחשיד את הנהגים – רובם ישרים, מיעוטם לא. אנחנו רוצים לקבל את המידע במישרין מהרשויות המוסמכות ולא באמצעות התיווך של הנהג. על סמך התיווך של הנהג רק ניתן פתרון זמני נקודתי, על מנת שהוא לא יהיה במצוקה.

האם אפשר להוסיף: "הודיעה המשטרה לרשות הרישוי או הוכח לה להנחת דעתה"? זאת אומרת, מקום שיש לכם חשד שמדובר בזיוף, אז בסדר, אני מבינה את השיקולים שאת מצביעה עליהם. אנחנו מניחים שרוב המקרים הם לא מקרים של זיוף, ובסופו של דבר את מדברת כאן על אמצעי תיקון לכלל הציבור בישראל. השאלה היא אם ראוי להחמיר את ההוראות בצורה כזאת בגלל אותם מקרי זיוף, שכנראה קיימים, אבל לפחות לאפשר הוכחה אחרת, בצורה שמניחה את דעתכם.

מה גם שהוועדה למדה שהעברת המידע בין משרדי הממשלה זה לא מהדברים שאפשר כל כך להתברך בהם.

בתקנה 551(ב) אנחנו נותנים לנהג את האפשרות להוכיח את טענותיו. ברגע שהוא בא למשרד הרישוי, הוכיח את טענותיו והביא את האישור שהנושא נמצא בדחייה או בערעור, כתוב פה במפורש שיידחה ביצוע אמצעי התיקון עד אשר נהיה בטוחים במסמך האחרון והסופי שאכן הנקודות ירדו בעבור אותן פסילות. בפועל, אנחנו עושים את זה במשרד הרישוי, כאשר נהג מגיש ערעור. נהג מגיע אלינו או שהוא יכול לפנות בכתב, ועל סמך אותו נייר או טופס מהמשטרה או בית המשפט, אנחנו דוחים את האמצעי התיקון, וכך כתוב גם: יידחה ביצוע אמצעי התיקון. על סמך הזו אנחנו לא פוסלים את רישיונו עד לקבלת הדיווח הסופי והאחרון מהמשטרה שאכן ההרשעה בוטלה. ככה זה נעשה בפועל, על זה אנחנו מסתמכים.

זה יפה וזה טוב, זה באמת נותן שיקול דעת, וזה במקרה שהוא פונה בבקשה להשמיע את טענותיו. אבל בוא נגיד שהוא מביא לרשות הרישוי מסמך, שעל פניו אין שום סיבה לחשוד שהוא איננו אותנטי. מה הבעיה?

זה מה שנעשה.

אבל למה כאן להגביל, בתקנה הזאת, ושם להשאיר איזה שיקול דעת אמורפי, שלא מדבר על דברים מסוימים?

אנחנו לא יכולים לקבל את העניין הזה. לצערי הרב, יש זיופים רבים, גם בשבוע שעבר היה במשרד הרישוי בחיפה וזה התפרסם בתקשורת. דברים שהם ידניים – זה נתון לזיוף, ורמת הזיוף והרמאות היום, מבחינה טכנית, היא גבוהה מאוד ואיכותית מאוד, לצערנו.

הוא אומר שיש הנחיות, שאם זה לא הודעת המשטרה זה יהיה רק באישור מנהל האגף.

אבל את רישיונות הרכב אי-אפשר לזייף היום.

אם בן-אדם טוען משהו, השאלה אם אתם לא יכולים לאמת את זה מול המשטרה.

ודאי שאפשר לאמת.

האם אתם לא יכולים לבדוק את זה?

זה בעייתי מאוד. פקידה פשוטה במשרדי רישוי, להתחיל לבדוק. אזרח בא כלקוח זועם - - -

מר יצחקי, הוכח לה להנחת דעתה - צריכים להוכיח לכם ואתם צריכים להשתכנע מההוכחה הזאת.

מאוד בעייתי הנחת הדעת הזו.

אם כך, אנחנו יכולים להפסיק את הדיון בתקנות. אם הנחת הדעת של רשות הרישוי, אומר סמנכ"ל בכיר שזה בעייתי.

לא רוצה להטיל את זה על פקידות הרישוי, כמה שפחות.

ב-(ג1) מדובר על הודעת המשטרה לרשות הרישוי. אם המשטרה מודיעה לנו בדרך המיחשובית, כפי שזה נעשה, אנחנו לא לוקחים בחשבון את הניקוד. את זה אנחנו עושים, עזבי רגע ניירות. אנחנו הולכים ל-551(ג), שם אנחנו אומרים: כאשר נהג בא. אם המשטרה הודיעה לנו באופן מיחשובי פתרנו את כל הבעיה. הבעיה כאשר אדם בא לטעון טענות, או שהוא בא אלינו, למשרד הרישוי, אחרי שהוא קיבל את הודעת הפסילה, ומוכיח. כל נייר שהוא מביא – מעורך דין, מבית המשפט, מהמשטרה – אמרתי במפורש שכתוב: יידחה אמצעי התיקון. על סמך התקנה הזו אנחנו מקבלים את המסמכים ולא מתחילים אמצעי התיקון עד לקבלת הדיווח הסופי ממשטרת ישראל. זאת אומרת, אני רואה פה השלמה.

האם השר והנציגים המוסמכים של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יכולים להצהיר כאן בפני הוועדה שכל אימת שבן-אדם יבוא, על סמך תקנה 551, ויראה לכם שהוא אמור להתחיל בשבוע הבא, בעוד מספר ימים או מחר קורס לנהיגה מונעת, אבל ההרשעה שלו בוטלה – אתם תידחו לו מיידית את זה?

נכון, אין שום בעיה. זה מה שנעשה בפועל.

בסדר. פרוטוקול של ועדת הכלכלה הוא דבר שניתן להסתמך עליו בבית משפט.

קודם כול, למה רק הרשעה שבוטלה? גם כל הליך משפטי שעלול בסופו של דבר להביא לביטול ההרשעה, גם הוא, לפחות לכאורה, מצב שבו עלול האיש לבצע אמצעי תיקון על עבירה שהוא בסופו של דבר לא יורשע בה. גם את המסמכים האלה צריך להביא בחשבון. אני חייב לומר לכם, מפרקטיקה של עשרות שנים, ואמר את זה גם עוזי יצחקי ברוב הגינותו כרגע: הוא לא רוצה לתת לפקידות משרד הרישוי ולו שיקול דעת מצומצם ביותר.

פקידות או פקידים.

פקידות ופקידים. הוא אמר "פקידה במשרד הרישוי" והוא יודע בדיוק, כי רוב-רובן הן פקידות או מנהלות משרד רישוי, והוא לא רוצה להעניק להן שום שיקול דעת. היום ההליך של השימוע, של טיעון טענות, אנחנו קוראים לזה "הליך לחטיפת רישיון מידיו של האיש". האיש מגיע, מתבקש למסור את הרישיון. אותו מנהל אומר לו: אדוני, יש לך כך וכך נקודות, תמסור את הרישיון ותבצע את אמצעי התיקון. אין לו שום שיקול דעת, רשות הרישוי לא נותנת למשרדי הרישוי שום שיקול דעת בשום פנים ואופן.

רק אתמול או שלשום שמענו על זיוף נוראי, כנראה של הקלדת מחשב ובאמצעותו ממשרדו של שר המשפטים הגיע כביכול מייל מסוים. כנראה שאין סוף למערכת הזיופים שאפשר לזייף היום. אבל אנחנו מדברים על רוב רובו של העם, ורוב רובו של העם זה אתם ואנחנו וכל אחד מאתנו שעלול ליפול לסל הנקודות הזה. אז לא בונים מדינה, כמו שאומרים, על חבורת זייפנים אלא על ההתנהלות היומיומית. בהתנהלות היומיומית הזו, אם אדם בא עם מסמך חתום בחותמת בית המשפט – והיום החותמות הן ברורות: הוגש, ניתן פסק וכל הלאה - זוהי ראיה לכאורה לכך שננקט הליך משפטי. זה לפחות צריך לעצור את התהליך. קחו אחר כך את החצי שנה, את השלושת רבעי שנה, את השנה וחצי או את השנה שנקבעה בסופו של דבר, לבדוק אם בוצע. אם קרה שהאיש זייף, יש היום מערכת ענישה שתעניש אותו במלוא חומרת הדין.

תודה.

כשאנחנו מקבלים מסמך חתום על-ידי בית המשפט – זו ההנחיה שיש לכל הפקידים והפקידות וכך הם מבצעים - שהתקבלה בקשה לערער, אנחנו דוחים את אמצעי התיקון. אני אומר את זה במפורש פה. אין מצב כזה. יש מצבים אחרים, כאשר בא אדם ומביא מכתב מעורך דין. שים לב, תמיד זה קורה אחרי חצי שנה. זאת אומרת, אם נתת לו דחייה לחצי שנה, הוא מגיע יום לפני שחצי השנה מסתיימת או באותו יום ומביא מכתב מעורך דין שזה נמצא באיזשהו הליך – על זה אני לא מסתמך. הרי איפה מגישים ערר על הרשעות? בבית המשפט. אם יש לנו מכתב של בית המשפט, אנחנו מכבדים את המסמך הזה ודוחים לו את ביצוע אמצעי התיקון. אני אומר את זה במפורש.

ולכן הצעתה של היועצת המשפטית של הוועדה היא הטובה ביותר – להכניס את המילים "ראיות לכאורה".

היא כבר לא מציעה את זה. היא קיבלה את ההבהרה מראשי אגף הרישוי על המדיניות בפועל וסעיף 551, והשילוב הזה הוא שילוב סביר.

אדוני השר ואדוני היושב ראש, אני רוצה לנהל את ההזדמנות של הישיבה הזו, שמשרד המשפטים יושב פה. אנחנו כבולים היום בקבלת נהגים, אסור לי על-פי חוק לבקש את גיליון ההרשעות של הנהג הזה.

אני תומך בתיקון הזה.

אני מבין שמשרד המשפטים התנגד.

יש חדשות בעניין הזה.

יש חדשות טובות.

תודה רבה.

אנחנו מצביעים על סעיפים קטנים (3) ו-(4). מי בעד הסעיפים?

הצבעה

סעיפים (3) ו-(4) אושרו פה אחד.

תודה, אושר פה אחד.

"תיקון תקנה 547 3. בתקנה 547 לתקנות העיקריות - (1) בתקנת משנה (א), במקום "שנרשמות לו נקודות חדשות" יבוא "שחל שינוי במספר הנקודות הרשומות לחובתו; לענין זה, "נקודות תקפות" – נקודות שטרם חלפה מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו, התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, או שטרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי בשלן, אם הטילה (להלן בחלק זה – נקודות תקפות)";.


(2) במקום תקנות משנה (ב) ו-(ג) יבוא: "(ב) נקודות יהיו תקפות במשך שנתיים מיום ביצוע העבירה. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם הצטברו לחובתו של נהג 22 נקודות או יותר בתוך פחות משנתיים, הנקודות יהיו תקפות למשך 4 שנים מיום ביצוע העבירה . (ג1) מועד רישום הנקודות במרשם העבירות אינו משפיע על מניין התקופות כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג)";


(3) תקנת משנה (ד) – בטלה;


(4) בסופה יבוא: "(ה) חדלו נקודות מלהיות נקודות תקפות, ולאחר מכן נרשמו לחובתו של נהג נקודות בשל עבירה שבוצעה בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, יראו את כל הנקודות האמורות כנקודות תקפות ויחולו עליהן הוראות תקנות משנה (ב) ו-(ג), לפי הענין".
אני רוצה בהסבר את (ה) מכל היתר. פסקאות (1), (2) ו-(3) הן ניסוח מחודש של המצב הקיים, רק שהניסוח עורר קושי בבתי משפט על מה זה בדיוק תקופת צבירה ואיך מחשבים אותה. היו פסקי דין סותרים בבתי משפט מחוזיים בשלב שבו הגשנו את התקנות. בינתיים פסק הדין בעניין אלי זוהר, שגם את זה הוא יישר, אבל אנחנו רוצים להגדיר כאן את המושג של "נקודות תקפות" ולבטל את המונח "תקופת צבירה". כלומר, עד 20 נקודות ועד בכלל, נקודות תקפות למשך שנתיים. וככל שהוטלו אמצעי תיקון – גם שנתיים וגם אמצעי תיקון צריכים להתבצע כתנאי לביטול הנקודות. כאמור, זו הייתה העמדה שלנו מאז ומתמיד, עכשיו בית המשפט אישר. אפילו התקנות הנוכחיות אומרות את זה, אם כי בצורה לא מספיק ברורה. אנחנו רוצים לחדד את זה.

בנוסף, אנחנו אומרים שמ-22 נקודות ומעלה תוקף הנקודות יהיה ארבע שנים ולא שנתיים. נהג שצובר ארבע עבירות, אנחנו רוצים לעקוב אחריו למשך תקופה ארוכה יותר. גם כאן מחיקת נקודות בכפוף להתקיימות שני תנאים מצטברים: אחד, התקופה של ארבע שנים; שניים, ביצוע כל אמצעי התיקון שהוטלו.

בנוסף אנחנו אומרים שמועד רישום הנקודות איננו רלוונטי. כאן אנחנו מדברים על הבעיה שנובעת מזה שהנקודות, התוקף שלהם נספר ממועד ביצוע העבירה אבל הן נרשמות בפועל רק אחרי ההרשעה, ובהגדרה יש איזשהו פער זמנים. אם זו עבירת קנס זה פער זמנים של עד שלושה חודשים, אבל לפעמים זו עבירה שמתנהל משפט בבית משפט לתעבורה אפילו שנה, שנתיים ושלוש, שאחרי זה יש עשר נקודות. יכול אדם לומר: ההרשעה אירעה שלוש שנים אחרי מועד ביצוע העבירה, לכן רק שלוש שנים וקצת אחרי ביצוע העבירה הנקודות נרשמות. לעניין זה לא רלוונטי בכלל מועד הרישום של הנקודות. מה שרלוונטי הוא מועד ההרשעה, בכפוף למה שדיברנו קודם, שלא יהיה פער גדול מדי בין מועד ההרשעה לבין מועד רישום הנקודות בפועל. את הפינה הזאת סגרנו.

תקנת משנה (ה) היא חידוש ברמת הרישום, למרות שזו הפרקטיקה והפרשנות שנתנו בעבר, וזה מעולם לא היה כתוב. יש מצב שנקודות נמחקות בחלוף תקופת התוקף שלהם – מה שקראנו בעבר תקופת הצבירה. בינתיים יש תיק תלוי ועומד שמתנהל לגביו משפט, שמועד ביצוע העבירה נמצא בתוך אותה תקופת תוקף, ויש הרשעה. אם הן נמחקו כי היו עשר נקודות ולא חייב אמצעי תיקון, חלפו שנתיים והן נמחקו. ואז באה הרשעה שהייתה בתוך תקופת השנתיים של עשר הנקודות הקודמות, ועכשיו יש לנו כבר 16 נקודות, לדוגמה. אנחנו רוצים להגיד שעשר הנקודות שכביכול נמחקו בעצם חוזרות להיות נקודות תקפות כי אנחנו עכשיו מדברים על 16 נקודות שבוצעו בתוך תקופת שנתיים ולא על 6 נקודות. אי-אפשר לראות אותן ולבודד אותן מעבירות נוספות שבוצעו בתוך אותה תקופה. זה הרעיון מאחורי תקנת משנה (ה)

החדשה המוצעת.

הערות? אין הערות. אני עובר להצבעה. מי בעד תקנה 3?

הצבעה

תקנה 3 אושרה פה אחד.

תקנה 3 אושרה פה אחד.

"תיקון תקנה 548 4. בתקנה 548 לתקנות העיקריות, במקום "תקנה 547(ד)" יבוא "תקנה 547(א)".

זה עניין טכני לחלוטין, של איפה מזכירים פעם ראשונה את המונח "אמצעי תיקון".

הערות? בבקשה.

אני קורא שוב לכבוד השר להוסיף לאמצעי התיקון אמצעים נוספים, אפילו לפי שיקול דעת, מדי פעם בפעם, כדי שאם יימצא שיש פרקטיקה מסוימת שיכולה לשמש כאמצעי תיקון יעיל יותר, אפשר יהיה לעשות בה שימוש. אנחנו נמצאים עכשיו ברשימה סגורה, הרשימה הזו – כמו שאמרתי בהתחלה, ולא ארחיב - לא הוכיחה את עצמה.

אם תשים לב, ב-551(ד) כתוב: על אף האמור בתקנה 549, רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, מטעמים מיוחדים, להטיל על נהג אמצעי תיקון אחר במקום אמצעי התיקון שנקבע בתקנה זו או להוסיף עליהם.

אנחנו מדברים על 548.

אבל זה לא היה כפוף לרשימה הקיימת כבר.

אולי פספסתי משהו, אבל לא הבנתי מה האמצעים החדשים שהוצעו.

דיברתי על אמצעים פרקטיים, מעבר לרשימה המצומצמת המצויה כאן.

אבל אמרת טסט ומבחן - זה דברים שקיימים.

זה דברים שלא קיימים, מכונים מסוימים.

תודה. אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה
תקנה 4 אושרה פה אחד.

תודה, הסעיף אושר פה אחד.

"תיקון תקנה 549 5. בתקנה 549 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א) – (א) במקום "נרשמו בתקופת הצבירה 12 נקודות ועד 22 נקודות" יבוא "רשומות 12 עד 22 נקודות תקפות"; (ב) במקום "יוזמן לקבלת הדרכה" יבוא "יחוייב לקבל הדרכה" ובמקום "ויעמוד בהצלחה" יבוא "ולעמוד בהצלחה";


(2) בתקנת משנה (ב) – (א) במקום "נרשמו בתקופת הצבירה 24 נקודות ועד 34 נקודות" יבוא "רשומות 24 עד 34 נקודות תקפות"; (ב)
במקום "יוזמן לקבלת הדרכה" יבוא "יחוייב לקבל הדרכה " ובמקום "בקורס נוסף" יבוא "בקורס מתקדם"; (ג) במקום "ויעמוד בהצלחה" יבוא "ולעמוד בהצלחה"; (ד) בסופה יבוא "ואולם לא יעבור נהג הדרכה כאמור בתקנת משנה זו, בטרם עבר את ההדרכה שבה חוייב לפי תקנת משנה (א) ועמד בהצלחה במבחן";"

יש לי רק הערה אחת: לא היה יותר פשוט יותר לנסח מחדש את כל תקנת המשנה הזו? תקנת משנה שיש בה שלוש שורות שיש בה ארבעה תיקונים.

אנחנו זהירים עם ניסוח מחדש כי אז את המהות צריך לאשר מחדש. כשמחליפים מילה צריך לאשר רק את החלפת המילה.

את יודעת שזה לא כך.

"(3) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחויב נהג בהדרכה כאמור בהן בטרם חלפה שנה לפחות מיום שחויב באותה הדרכה, לפי העניין, בשל נקודות שנרשמו לחובתו קודם לכן."

(4) בתקנת משנה (ג) - (א) במקום "נרשמו בתקופת הצבירה 36 נקודות" יבוא "רשומות 36 נקודות תקפות"; (ב) בסופה יבוא "המתאימה לדרגת רישיונו ורשאי הוא להיבחן גם בתקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו."

(5) בתקנת משנה (ד), במקום הקטע שמתחילתה עד "36 נקודות או יותר" יבוא: "נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלן הוטלה הפסילה האמורה";

(6) בסופה יבוא:
"(ה) אמצעי תיקון שהוטלו על נהג לפי תקנה זו, יהיו מצטברים, ואין בהטלתם כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי. (ו) נקודות שבשלן הוטל אמצעי תיקון מסוים, לא יוטל בשלן אותו אמצעי תיקון פעם נוספת."
(1) ו-(2), התיקונים בתקנות משנה (א) ו-(ב) הם בעיקר ניסוחיים. פשוט המעבר משימוש במונח "תקופות צבירה" ל"נקודות תקפות" - אלה הניסוחים המתחייבים. במעבר מ"יוזמן לקבלת הדרכה" ל"יחויב לקבל הדרכה" זה משהו קצת סמנטי, אבל הייתה הרגשה שיוזמן זו איזושהי הצעה ואנחנו רוצים להעביר מסר שאנחנו לא מציעים רעיון, אנחנו מחייבים. תודה ליערה, שיזמה את זה.

אנחנו רוצים להדגיש שהקורס הנוסף, למי שיש 24 נקודות ומעלה, הוא קורס מתקדם יותר, קורס ממוקד יותר ומביא בחשבון שכבר בוצע הקורס הבסיסי ומכאן גם התוספת ב-(ד) שהקורס הנוסף, המתקדם, מבוצע רק אחרי שבוצע כבר הקורס הבסיסי. ההנחה היא שמי שעשה את הקורס המתקדם – כך הקורס בנוי – עשה כבר את הקורס הבסיסי וחזקה עליו גם שהוא יודע מה שנלמד שם. אמצעי התיקון צריכים להיות מבוצעים לפי הסדר ולא בדילוגים, שלא יתחיל מהקורס הנוסף ויעבור אחר כך לקורס בסיסי או שיגיד: אני לא עושה קורס בסיסי כי עשיתי קורס מתקדם. אלה תקנות משנה (1) ו-(2).

פסקה (3) באה לומר שיש מצב שנהגים צוברים נקודות בצורה שמחייבת בקורסים בתדירות מאוד גבוהה, לצערנו. אנחנו לא רואים שום טעם לחזור על אותו קורס אם לא חלפה לפחות שנה מהפעם האחרונה שהוא עשה אותו.

מה יקרה במקרה כזה? נניח שהוא חייב באמצעי תיקון - פעמיים קורס בסיסי – ולא חלפה שנה. מה המשמעות של זה?

לא יוטל עליו חיוב. אין אמצעי תיקון בשלב הזה. אם הוא עשה קורס בסיסי ב-16 נקודות, ירדו חלק מהנקודות או ירדו כולן ותוך פחות משנה הוא הגיע עוד פעם ל-12 נקודות – הוא לא יקבל שום אמצעי תיקון בתחנה של 12 נקודות. אין שום טעם לשלוח אותו שישה חודשים אחרי שהוא עשה קורס בסיסי לעשות קורס בסיסי נוסף, למרות שטכנית – לפי צבירת הנקודות והמתמטיקה של הנקודות והתאריכים - יוצא שהוא חייב.

כי זה לא עונש.

כי זה לא בא לטרטר אותו שוב: הנה נענשת, לך שוב תעשה קורס.

למה אנחנו כל הזמן מחפשים עונש? אני לא מבין.

לא מחפשים עונש, זה בדיוק מה שאמרתי.

מדברים בשני קולות: עונש, אבל אמצעי תיקון.

אנחנו מדברים בקול אחד.

המטרה שלנו למנוע תאונות דרכים. זה לא על-ידי עונש, בטוח שלא.

כי זו הפררוגטיבה של בית המשפט - להעניש.

נכון, אנחנו מסכימים אתך לגמרי.

מסכימים, אבל מדברים בקול אחר.

בכלל לא. התקנה הזו בדיוק משקפת את האמירה הזאת. זה לא עונש על זה שצברת נקודות הקורס, אנחנו רוצים להקנות לך ידע. אם עשית את הקורס לפני חודשים ספורים, אין שום צורך שתעשה את הקורס פעם נוספת. אנחנו מניחים שלא שכחת.

דווקא הפעם היינו עקביים.

במילים אחרות, זה לא לטובתו של הנהג שלא נותנים לו קורס, כי הוא לא יכול למחוק נקודות. הקורס, ברמה מסוימת של נקודות, מלווה במבחן עיוני או מעשי, מאפשר למחוק נקודות. הנקודות שלו ימשיכו להצטבר כי הוא לא קיבל קורס.

קורס לא מוחק נקודות.

זו פריבילגיה הקורס הזה. ברגע שאתה עובר את הקורס יורדות לך נקודות.

קורס לא מוחק נקודות. קורס הוא חובה, אבל נקודות יימחקו רק אחרי חלוף מינימום תקופת זמן. לכן, אם אין חובה הקורסים יימחקו כעבור שנתיים בכל מקרה.

הוא לא עושה קורס, הוא ממשיך כרגיל, וכעבור הזמן נמחקות לו הנקודות?

נכון. זו הקלה, הוא פטור מאמצעי תיקון.

יש שני תנאים מצטברים, ופה אחד התנאים לא יוטל עליו.

בתקנת משנה (4) – א. 36 נקודות זה מעבר ממינוח של תקופות צבירה למינוח של נקודות תקפות. ב. אנחנו רוצים להדגיש שכאשר נהג שיש לו מספר דרגות רישיון, הוא צריך לעשות מבחן עיוני מהדרגה הגבוהה ביותר של הרישיון שיש לו. זה לא שאם יש לו רישיון נהיגה למשאית הוא יעשה מבחן עיוני של רכב פרטי; אם יש לו רישיון דרגה C הוא יעשה מבחן עיוני של משאית. בנוסף, אנחנו נותנים כאן עוד הקלה, ומאפשרים לעשות את המבחן העיוני בזמן הפסילה.

זו לא הקלה. את מחייבת אותו לעשות את אותו מבחן עיוני על אותו כלי רכב, במקרה של הדוגמה עם המשאית, זו לא הקלה.

עברתי לשורה הבאה. בשורה הבאה אנחנו מקלים בזה שאנחנו מאפשרים לו לעשות את הבחינה בזמן הפסילה. המצב היום הוא שהוא צריך להשלים את השלושה חודשי פסילה ורק אז לגשת לבחינה. אם לא עובר את הבחינה, אולי ייקח לו עוד שבוע-שבועיים או חודש עד שיעבור את הבחינה. כאן, ביום שמטילים עליו את הפסילה הוא יכול לגשת למבחן עיוני ולהיות רשום שעבר בהצלחה מבחן עיוני, כך שביום שנגמרת תקופת הפסילה הוא יכול לקבל את הרישיון חזרה.

פסקה (5) נועדה לפתור בעיה ולהחזיר לקדמותו את המצב המשפטי שהוועדה אישרה לפני שמונה שנים. בעיה ניסוחית מנעה מאתנו בפועל להציג פסילה של תשעה חודשים. התקנות, כמו שכוונו בשנת 2002, בעת שהן אושרו, בנו מצב לפיו מי שמגיע ל-36 נקודות פעם שניה חייב פסילה של תשעה חודשים, בדיקות רפואיות ומבחן עיוני ומעשי. הפרשנות המחייבת, שאילצה אותנו להפסיק את השימוש בכלי הזה, אמרה שאפשר להטיל פסילה של תשעה חודשים על 36 נקודות פעם שניה רק על מי שלא רק קיבל 36 נקודות כבר פעם אחת, אלא גם ריצה בפועל את הפסילה. כלומר: קיבל הודעה על פסילה, הפקיד את הרישיון, עשה את הפסילה, עשה עיוני, קיבל חזרה - רק לגביו אפשר להתחיל לספור 36 נקודות פעם שניה.


לא לזה התכוונו אז ואנחנו חושבים שזה לא נכון. אנחנו לא חושבים שהיכולת להטיל פסילה על 36 נקודות פעם שניה צריכה להיות מותנית בשיתוף הפעולה של הנהג וברצונו הטוב, שהוא מקבל בפועל את ההודעה על הפסילה ואכן בפועל בא ומפקיד את הרישיון – דיברנו קודם על הבעיות של המסירות וכו'. למעשה, על ידי זה שהוא השתמט מריצוי הפסילה של 36 הנקודות הראשונות הוא מחסן את עצמו מאמצעי התיקון של 36 נקודות פעם שניה. אנחנו חושבים שזה לא ראוי ולכן אנחנו רוצים לנסח מחדש את תקנת משנה (ד) ולומר ש-72 נקודות תקפות או 36 נקודות פעם שניה זה היינו הך והוא יכול לקבל פסילה של תשעה חודשים, בדיקות רפואיות, עיוני ומעשי.

מתי יימחקו 36 הנקודות הראשונות?

הן יימחקו בתום פסילה, עיוני וארבע שנים.

לאיזו תקופה 36?

ארבע שנים.

אתם יודעים מה המשמעות לנהגים מקצועיים - נהגי אוטובוסים, נהגי משאיות ונהגי מוניות? הלוא כל עבירה היא בין 8 ל-10 נקודות. שלוש עבירות הוא כבר בפסילה, לפי מה שאתם אומרים.

כדי להגיע ל-36 נקודות הוא צריך לעשות לפחות ארבע עבירות חמורות מאוד.

אם זה עבירות חמורות – מצדי באותו יום. אבל השר שואל - - -

שאלתי אם הוא צריך לעשות בתוך ארבע שנים פעמיים קורס.

לא. הסיבוב השני של 36 נקודות הוא בתוך שש שנים מהעבירה האחרונה של ה-36 הראשונות.

בתוך שש שנים העבירה האחרונה.

האחרונה של השש הראשונות.

אז זה יכול להיות בטווח של עשר שנים.

מהראשונה זה יכול להגיע עד עשר שנים.

כלומר, בעשר שנים 72 נקודות.

לא. 72 זה תוך ארבע שנים. 36 פעם שניה זה עד עשר שנים מהעבירה הראשונה, שש שנים מהעבירה האחרונה.

איך אני יכול להבדיל בין עבירה חמורה לעבירה טכנית? הלוא הניקוד הוא נצבר.

לגבי ההערה שאתה אומר עכשיו, אבקש בסוף הדיון לבדוק שני דברים: את הערת נהגי המוניות על החגורה בעיר לאחר שיורד הנוסע, ומה שהערתם באופן כללי, על עבירות טכניות. הבנתי מהיועצת המשפטית שהאסכולה הזאת הייתה שנויה במחלוקת. האם ניתן להוריד ניקוד מחלק מהעבירות הטכניות – זה מה שאתה אומר.

לזו הכוונה, כן.

אני לא יודע אם רק לנהגים מקצועיים, אני לא חושב שיכולה להיות אבחנה.

לכולם.

לא, לא, לכולם.

לכולם. אנחנו פשוט כל היום על הכביש. אתם יושבים פה כל היום, אתם לא מקבלים דוחות.

תבדוק אותי. גם אני מקבל דוחות, אני נהג כמו כל אחד ואחד.

בפסקה (6) אנחנו מוסיפים שני דברים. אחד, אמצעי התיקון של שיטת הניקוד מצטברים לסמכויות אחרות של רשות הרישוי. לפעמים יכול להיות מצב שהבדיקות הרפואיות שיעשו בעקבות 9 נקודות יראו שהנהג לא כשיר רפואית לנהיגה, ואז יש לרשות הרישוי סמכות, לפי סעיף 51 לפקודה, לפסול את הנהג. יכולות להיות סמכויות אחרות, לחייב אותו במבחנים מטעמים נוספים.

דבר נוסף, לפעמים המשחק של רישום נקודות וביטולן בחלוף הזמן יכול להביא מצב שבו אותן נקודות נמצאות בסט שמחייב אמצעי תיקון יותר מפעם אחת: ירדו ארבע נקודות, נשארו שמונה; הגיעו ארבע חדשות, חזרנו ל-12 נקודות, ועוד פעם קורס. אותן נקודות לא יגררו אותו אמצעי תיקון פעמיים.

המערכת הממוחשבת זו פרשנות שנתנו גם לתקנות הקיימות. היא בנויה כך גם היום לחישוב הנקודות. הנקודות קשורות לפעולה אצל אנשי המחשב שלנו, אבל אנחנו רוצים לעגן בצורה מסודרת. עד כאן 549.

תודה. הערות?

אדוני השר, אני חושב ששווה אפילו להחמיר את הענישה בעבירות החמורות, לא לרחם, באמת להוריד את הנהגים האלה מסביבתנו. לגבי העבירות הטכניות - שזה לא יהיה בספר הניקוד, כמו שאמר חבר הכנסת וקנין.

אבל לפני דקה עסקנו בזה.

חשוב מאוד, שזה לא ירוץ בתקנות וכולנו נשכח בעוד חצי שנה מה קרה פה.

כולנו נעקוב. יש פה רצון אמיתי של כולם לתקן את זה.

טוב שהיושב ראש הסכים להזמין אותי לדיון, למדתי כאן הרבה דברים.

העירו לי הערה ואני מבקשת טיפה לשנות את הנוסח שמונח פה. במצב של 72 נקודות יש פעמיים מבחן עיוני, כשזה יכול להיות בעצם על אותן נקודות. היה מבחן עיוני על 36 הנקודות הראשונות, וכשמגיעים ל-72 אז אולי להגיד: למעט מבחן עיוני.

איפה את רוצה לומר את זה?

בתקנת משנה (ו) החדשה: "נקודות שבשלן הוטל אמצעי תיקון מסוים, לא יוטל בשלן אמצעי תיקון פעם נוספת, למעט מבחן עיוני".

אני רוצה לוודא אם זה כפוף לתוספת של תקנת משנה (ב1)? האם "למעט" הזה לא עלול לעמוד בסתירה לתקנת משנה (ב1) שהצעת להוסיף?

(ב1) מדבר רק על הדרכות.

נכון, את צודקת.

שמענו מהגברת ראובני שאדם שעבר בתוך שנה קורס הדרכה בסיסי בנהיגה נכונה לא יעבור שוב אותה הדרכה בפרק זמן של שנה, כי ההיגיון שעומד מאחורי זה הוא שהוא כבר למד את החומר, הוא לא יצטרך לעבור פעם שניה את כיתה א'. אבל לעומת זאת, ברוב רובם של המקרים – וזאת הפרקטיקה - אדם מקבל הודעה שהוא צבר לחובתו 36 נקודות והוטל עליו אמצעי תיקון של פסילה וחידוש רישיון לאחר מעבר מבחן עיוני. אבל הוא חייב גם שני אמצעי תיקון קודמים. דהיינו, הוא צריך לעבור קורס בסיסי, קורס מתקדם ופסילה של שלושה חודשים. לא הגיוני. לא הגיוני, מכיוון שלדעתי אתם צריכים לבחון את העניין. קודם כול: עברת קורס בסיסי, בוא נראה איך אתה מתנהג בעקבות הקורס הזה. לאחר מכן, אם זה לא עזר, תעבור את הקורס המתקדם. יכול להיות שאמצעי התיקון הבא יוכל לשפר את דרכיך. אם לא עברת גם את זה והמשכת לצבור נקודות, רק אז נטיל עליך אמצעי תיקון חמור יותר. מה קורה היום?

בדיוק מה שאתה אומר. אולי הוא לא לקח את ההודעות מהדואר, אבל שלחו לו כשהוא קיבל 14 נקודות, שלחו לו הזמנה לקורס.

הוא קיבל מצוין את ההודעות מהדואר. חוה, בואי לא נזרה חול בעיני האנשים כאן. אנשים מקבלים הודעות על צבירת שלושת אמצעי התיקון גם יחד. ברוב המקרים הם יודעים את זה כשהם באים למשרד הרישוי כדי לחדש את הרישיון. הם אפילו לא קיבלו הודעה על כך.

יש חזקת מסירה על ההודעות האלה. הם לא לוקחים דואר רשום, אז שלא יבואו בטענות שהם לא יודעים.

ואז האיש בעצם צריך לבצע שלושה אמצעי תיקון. שוב אנחנו מגיעים לנקודה הבסיסית: אין כאן אמצעי תיקון, יש כאן הטלת עונשים. צברת שלושה עונשים. זה מפספס את הבסיס בסעיף 69א לפקודה.

טענת הקוזק הנגזל: הוא לא לוקח הודעות, הוא לא עושה מה שמטילים עליו – גם אם הוא לקח את ההודעות – ואחר כך הוא בא בטענות שהכול בא אליו בבת אחת.

אני מוכן להציב על שולחן הוועדה ערימה של הודעות שנשלחו בפעם הראשונה אחרי שלוש שנים מהיום שהאיש ביצע את העבירה.

התקבלו.

שנשלחו. נראה את מועד המשלוח של ההודעה, לא מועד המסירה. שלוש שנים לאחר מכן הוא מקבל הודעה.

זו פרצה שאסור לנצל אותה. לא ניתן יד, בגלל קומץ קטן של אנשים, להכליל על כלל הציבור. הכלל הוא שאתה צריך לקבל את ההודעות בזמן, לעשות את הקורסים בזמן ואז אין עם זה שום בעיה. אם לא הגעת בזמן – זו בעיה שלך.

אם לא יודע, מסיבות כאלה או אחרות?

הוא לא קיבל את ההודעה בכלל.

אני לא יכולה לדאוג לזה שהוא יקבל, אני יכולה לדאוג רק לשלוח. אני שולחת לכתובת הרשומה שלו במאגר נתוני הנהגים בדואר רשום.

אני לא נגדכם, אבל הכי קל להאשים את הנהג שהוא לא קיבל. אתם שלחתם, אז מה?

אני שולחת. אני לא יכולה להיות אחראית לזה שהוא ילך לדואר ויוציא את המכתב. אנשים רואים דואר רשום - - -

לפי מיטב הבנתי, במס הכנסה זה אותו דבר - שולחים בדואר רשום ויש חזקת מסירה.

היו כמה פסקי דין עכשיו, על הודעות שנשלחו כביכול בחיפה ובתל-אביב. זה נשלח, אבל לא התקבל. היה פסק דין על זה, שזה לא נשלח. רבותיי, תבדקו את עצמכם עוד פעם. לא כל דבר זה הנהג והנהג.

אגב, הצגתי בפני רשות הרישוי – זה באמת קוריוז - מכתב רשום ששלחתי למשרד הרישוי ברחובות והמכתב וחזר כלא נדרש, בדיוק לכתובת של משרד הרישוי ברחובות. גם משרד הרישוי ברחובות מתחמק מלקבל מכתבים? בואו לא נהפוך את כל הנהגים במדינת ישראל לעבריינים או לכאלה שמתחמקים מלקבל הודעות.

זו באמת התפיסה – לא כל הנהגים עבריינים. בואו נלך קצת לקראת הנהגים, לפחות.

אנחנו מקבלים אחוזים עצומים של דואר רשום חוזר: "לא נדרש". מה אני יכולה לעשות? הקורסים זו אחריות של הנהג. אנשים רואים פתק עם דואר רשום – שום דבר טוב לא מגיע בדואר רשום, הם לא הולכים לקחת ואז הם אומרים: לא ידעתי.

עכשיו לפחות ברור למה לא רצינו להטיל מאסר בפועל על סמך חזקת מסירה.

לתת להם פרס גם?

זה לא עניין של פרס. כל הזמן אנחנו מחפשים איך להעניש את הנהג.

לא.

להטיל, על מי שצריך ועל מי שעשה אותן עבירות, את האמצעים.

צריך להזכיר גם ששלחנו לכל עשרות אלפי הנהגים תזכורות נוספות. אז אתה יוכל להגיד ש-20, 30 או 100 איש - - -

באיזו צורה?

בדואר רשום.

גם דואר רשום וגם דואר רגיל.

אני כבר הרבה זמן לא מקבל דואר רשום. למה? כי אני לא בבית.

אבל אתה מקבל את ההודעות. אתה יודע שיש הודעה.

יכול להיות, מאוד יכול להיות.

מי שנסע בלי רישיון כי הוא חסום, כאן הדואר הרשום הוא לא חזקת מסירה. זה רק בנושא של הנקודות.

רציתי לומר שבעניין התזכורות, שלא מדובר ב-100 מקרים של אנשים שהיו בחו"ל ועוד 300 מקרים שמישהו לא היה בבית וכן הלאה. מדובר בעשרות אלפי נהגים שלא מתייצבים לקורסים. עשרות אלפי נהגים זו כבר תופעה, זה לא עניין שלא הגיע אליו כי הוא היה בחו"ל או שהיה חולה או שהכתובת שונתה.

עובדה שכשהוא לא מקבל רישיון הוא מגיב.

את הרישיונות של הרכב הם מקבלים תמיד.

ואז אם הוא לא בא לקורס ולא מחדשים להם רישיון הם מגיעים.

בדיוק, רצים.

אבל מה לגבי אותם אנשים שהם לא מתחמקים. הם פשוט קיבלו הודעה מאוחרת ובהודעה המאוחרת הזו הם קיבלו את שלושת אמצעי התיקון בבת אחת. כיצד אנחנו משרתים את מטרתו של המחוקק בעניין הזה? למה שיבצע את שלושת אמצעי התיקון? תתחילו מהראשון, תתחילו מהשני, תמשיכו לשלישי. אם הוא לא יתקן את דרכיו אחריו הראשון או השני תמשיכו לשלישי, אבל למה להטיל עליו את כל השלושה יחד?

אני חושבת שזה עדיין משרת את תכלית החקיקה, כי רואים שאדם הגיע למספר נקודות רב ולכן מה שמתאים למספר הזה זה שהוא צריך לעבור גם את הקורס הבסיסי, גם את המתקדם וגם את הפסילה. מספר הנקודות מראה גם על חומרת העבירות.

עברנו לשלב הענישה, את אומרת לנו. זה כבר לא אמצעי תיקון.

אולי תעשו כמו בנמל אשדוד, יש שיטה יפה בנמל אשדוד – שולחים לכל הנהגים SMS.

אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 5 כולו, לרבות השינוי בפסקה (6).

אין שום בעיה בסעיף כי חזקת המסירה היא על הניקוד, היא לא על פסילת רישיון. 90% הרי יודעים וכן מקבלים, אותם אחוזים - ברגע שהוא לא מקבל את הרישיון הוא בא ועושה את הדברים. אבל גם במס הכנסה זה עובד עם חזקת מסירה – קיבלת הודעה בדואר רשום, אתה מחויב. המדינה כולה עובדת בחזקת מסירה.

במס הכנסה אתה לפחות יודע שיש לך עסק אתם. פה אתה לא יודע.

בוודאי שכן, כי קיבלת דוח שעליו היה כתוב שיש נקודות.

יכול להיות שעברתי באדום ואני לא יודע.

קיבלת את הדוח. אגב, גם לגבי הדוח יש חזקת מסירה.

אנחנו מצביעים על תקנה 5. מי בעד התקנה?

הצבעה

תקנה 5 אושרה פה אחד.

תודה, התקנה אושרה פה אחד.

"תיקון תקנה 550. 6. בתקנה 550 לתקנות העיקריות - (1) בתקנת משנה (א) - (א) במקום "ותפנה אותם לביצועם" יבוא "וההודעה תכלול פרטים בדבר אופן ביצועו; היה אמצעי התיקון פסילת רישיון, תפרט בהודעה את מועד תחילת פסילת הרישיון ואת החובה להפקידו"; (ב)
המילים "זמן סביר מראש"- יימחקו; (ג) בסופה יבוא "או תימסר אישית לידיו."

(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: "(ג) נמסרה אישית לידיו של הנהג הודעה על פסילת רישיונו לפי תקנה 549, שלא באמצעות דואר רשום, יראו אותו כמי שיודע על הפסילה ומועד תחילתה יהיה 30 ימים מיום מסירת ההודעה."

תודה. יש הערות? אין.

עורכת הדין ראובני, חבר הכנסת עמאר מבקש שתסבירי את תקנה 6 פסקה (א).

אנחנו מטילים חובה על רשות הרישוי לפרט בהודעה על אמצעי תיקון את הפרטים לגבי הביצוע. אם זה קורס, אז לפרט איפה עושים, איך אפשר ולאן לפנות כדי לבצע אותו. זו הטלת חובה על רשות הרישוי ולא על הנהג. אם זו פסילת רישיון – אנחנו מחייבים את רשות הרישוי לכתוב את מועד התחילה ולכתוב במפורש את חובת ההפקדה של הרישיון.

מחקתם את המילים שההודעה תישלח לנהג בדואר רשום "זמן סביר מראש". מדוע המילים האלה נמחקו?

חובת הסבירות ומועדים ממילא קיימת.

הסיבה שמחקנו את זה היא שזה נהיה לא הגיוני. לפעמים שולחים מכתב איפה הוא יכול לבצע את הקורסים, באיזו מועדים. יש לו אפשרות לגמישות, הבנתי שהנהג יכול ליצור קשר ולקבוע. זאת אומרת, לא נוקבים בזמן ספציפי אלא נותנים מספר אופציות לנהג ולכן זה לא הסתדר עם האפקט המעשי שמפורט בהודעות.

יש מצב ששולחים לו את זה בזמן לא סביר מראש?

זה לא שזה זמן לא סביר. זה פשוט לא נוקב בזמן מסוים. בהודעה לנהג יש גמישות בין תאריכים מסוימים, הוא יכול לקבוע באיזה תאריך הוא רוצה לעשות את הקורס. אנחנו לא נוקבים בתארך מסוים ולכן זה הסתדר מבחינת הנוסח. זה לא שאנחנו לא חושבים שצריך להיות זמן סביר, זה פשוט לא מתאים מבחינת מה שמפורט בהודעה.

כדי שההודעה תישלח זמן סביר מראש צריך להיות מועד פיקס לביצוע הפעולה. אם אין מועד מסוים שבו צריך לעשות את הקורס אלא נותנים לנהג בזמנו החופשי בטווח זמן, אז אין לי זמן סביר מראש. מראש לפני מה? אם יש לי מועד פיקס אני יודעת לספור אחורה.

ומה לגבי פסילה?

אני מפרטת בהודעה את מועד תחילת הפסילה.

כאן את לא צריכה - - - ? מכוח המשפט המנהלי אתם מתכוונים בלאו הכי - - -

ודאי. החובה לתת לאדם הודעה בזמן סביר - - -

תודה. מי בעד התקנה?

הצבעה

תקנה 6 אושרה פה אחד.

תודה, תקנה 6 אושרה פה אחד.

"תיקון תקנה 551 7. בתקנה 551 לתקנות העיקריות - (1) בתקנת משנה (א), במקום "במקום ובמועד שקבעה" יבוא "על פי הפרטים שמסרה בהודעה לפי תקנה 550(א)";


(2) בתקנת משנה (ב) - (א) במקום "מיום המצאת ההודעה" יבוא "מיום שהודע לו"; (ב) הקטע החל במילים "ב-45 ימים" עד סופה - יימחק;


(3) בתקנת משנה (ג), במקום הקטע שמתחילתה עד "לפי המוקדם" יבוא "לאחר שנתנה לנהג הזדמנות להשמיע טענותיו" ובסופה יבוא "החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה פסילה, תודיע לו את המועד בו תחל";


(4) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא: "(ג1) הטילה רשות הרישוי על נהג אמצעי תיקון שהוא פסילה, היא תתחיל מיום שקבעה רשות הרישוי בהודעה לנהג לפי תקנה 550(א) או 551(ג), לפי הענין, ובחישוב תקופתה לא תובא במנין התקופה שחלפה עד שהפקיד את רישיונו";


(5) בתקנת משנה (ה) - (א) במקום "חלפה שנה" יבוא "חלפו שישה חודשים" ובמקום "10 ימים" יבוא "7 ימים";
(ב) בסופה יבוא "והוא יחודש לאחר שיבוצעו אמצעי התיקון שהוטלו עליו, בכפוף להוראות תקנות אלה."

הערות? בבקשה.

תקנה 551 שוב מדברת על טיעון טענות בפני רשות הרישוי. אני מזכיר את דבריו של הסמנכ"ל יצחקי לכך שהוא לא רוצה לפקידות ולפקידים של משרד הרישוי שיקול דעת. בסופו של דבר, בפרקטיקה, האמצעי הוא רק לחטיפת הרישיון. אני חושב שצריך להגדיר את גדר שיקול הדעת, את מסגרת הטענות שניתן לטעון שם כי ללא זה, טיעון הטענות הוא מן הפה לחוץ.

להיפך, ככל שזה פתוח יכול לטעון טענות במגוון רחב יותר של נושאים.

הפרקטיקה היום היא שאי-אפשר לטעון שום דבר ולא מקבלים שום דבר. פקידי משרד הרישוי אומרים: אין לנו סמכות, אנחנו לא יכולים להחליט שום דבר.

יש להם סמכות במסגרת הגבולות.

תגדיר את הגבולות.

ראינו את זה, אם יש בעיות הם נותנים ארכה. טיעון הטענות הוא אמיתי, טהור לגמרי. אני חושב שחנן, שעשה את זה בעצמו כמה פעמים, יכול להעיד על זה.

בפועל אנחנו מתייחסים, ויש אמות מידה שקבענו.

מי זה אתם? אגף הרישוי או פקידי הרישוי במשרדים השונים?

אגף הרישוי, והם פועלים בדיוק לאמות המידה האלה. מדובר נגיד על נהגים נכים או מסיעים חולים או מקרים אחרים שמצריכים מטעמים מיוחדים, אכן אנחנו מורידים להם את תקופות הפסילה ומתייחסים לטיעון הטענות באופן רציני בכל משרדי הרישוי.

יש לפחות איזשהו דף הנחיות שכל הציבור יידע על כך? הציבור זכאי לדעת מה מסגרת ההנחיות שאתם מנחים את פקידי הרישוי.

יש הנחיות, ולא רק זאת - יש ועדת חריגים. מי שעדיין מרגיש לא מסופק, יש לו אפשרות לפנות לדרג בכיר יותר, למנהל המשרד או מנהל המחוז, על מנת שישקול באופן חריג, כבר לא כפוף אפילו להנחיות. שיקול הדעת שלו הוא עוד יותר פתוח.

תודה. אין תיקונים בסעיף הזה. אנחנו מצביעים. מי בעד תקנה 7?

הצבעה

תקנה 7 אושרה פה אחד.

תודה, התקנה אושרה פה אחד.

לפני שאני עוברת לסעיף התחילה, הבחנתי שיש לנו טעות סופר. אני מבקשת להשלים משהו שלא נמצא כאן בכלל. אחד התיקונים שדיברנו עליו, הנושא של הערעורים, היה צריך למחוק את תקנה 546(ב) הקיימת. אנחנו מחליפים את ההסדר הזה בהסדר חדש. מה שהכנסנו לתקנה 545 על ערער, זוכה והודיע – זה נמצא כיום ב-546(ב), ופשוט 546(ב) נעשית מיותרת כעת.

בסוף נמחק את הסעיף. תמשיכי עם תקנה 8.

"תחילה 8. תחילתן של תקנות אלה ב- 1 בחודש שלאחר תום שישה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה)."

סעיף ברור. מי בעד?

הצבעה

בעד תקנה 8 – פה אחד.

תודה, אושר.

אני חושב שצריכה להיות התייחסות של השר ושל היושב ראש למה שהעלינו פה.

מגיעים לזה עכשיו.

"תחולה 9. (א) תקנות אלה יחולו על נקודות שעומדות בתוקפן לפי תקנה 547 לתקנות העיקריות, כנוסחה ערב יום התחילה, ויראו אותן כנקודות תקפות כהגדרתן בתקנות אלה." אנחנו רוצים ליצור פה רציפות. זו לא שיטת ניקוד חדשה, זה תיקונים ביישומים ספציפיים. רוצים רציפות.


"(ב) תקנה 547(ה) לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנות אלה, תחול גם על נקודות שחדלו מלעמוד בתוקפן לפי תקנה 547 לתקנות העיקריות, כנוסחה ערב יום התחילה." זה מה שדובר קודם על נקודות שנמחקו והתיק תלוי ועומד. אמרנו שאנחנו ככה מחשבים ממילא ואנחנו מעגנים, שכשנקודות הפסיקו לעמוד בתוקף היה משפט תלוי ועומד על נקודות שהיו בתוך אותה תקופה, של השנתיים או ארבע שנים. אנחנו אומרים שאנחנו מחילים את ההסדר הזה גם על הנקודות הקיימות.

"(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), תקנה 549(ד) לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנות אלה, תחול על נהג שלחובתו רשומות נקודות כנקוב בתקנה 549(ד) האמורה, ובלבד ששתים עשרה נקודות לפחות מתוך הנקודות האמורות נרשמו לחובתו בשל עבירות שבוצעו לאחר יום התחילה. "

כאן אנחנו מדברים על אותו ציבור נהגים קיים, שיש לו היום 72 נקודות ויותר. אנחנו אומרים שהתיקון והיכולת לפסול לתשעה חודשים תחול על הנקודות האלה גם על הנהגים האלה, אבל לא מיידית, רק אם הם יעשו לפחות עוד 12 נקודות. אנחנו לא מחילים את זה רטרואקטיבית באופן כזה שכל אותו פול של כמה מאות, או אולי אפילו אלפים, של נהגים שכיום יש להם 72 נקודות, ביום שזה נכנס לתוקף מקבלים פסילה של תשעה חודשים. זה יחול רק אם הם יעשו עוד משהו, ועוד משהו לא כל כך קטן – 12 נקודות. רק אז ניתן להם עוד - - -

תהיה התייחסות לסוג העבירות? היום כל נהג שבא לבית המשפט, התובע המשטרתי מוציא לו גיליון - - -

אנחנו לא מדברים על גיליון ההרשעות. המשקל שבית המשפט מייחס זה שיקול דעתו של בית המשפט. אנחנו מדברים על מה רשות הרישוי עושה עם נקודות.

אבל מה קורה עם הצבירה, אם זה טכני או עבירה חמורה? לכל הנהגים הללו יש צבירת נקודות מפה ועד הודעה חדשה. נתת לו עוד 12 נקודות, אז עוד עבירה אחת הוא בפסילה.

12 נקודות זה לפחות שתי עבירות.

הוא היה צריך להיות בפסילה כבר קודם.

השאלה, אדוני השר, ממה הוא צבר את הנקודות.

אבל השר אמר שתהיה התייחסות לגבי אבחנה בין עבירות.

אם זה הולך תוך חצי לרשומות אין פה ערעור. אותם הנהגים יעמדו בתור לפסילות בחצי השנה הזו. איפה ההתחשבות פה?

בדיוק בשביל זה אנחנו אומרים שזה שיש לו 72 נקודות היום זה לא מספיק. עוד 12 אחרי התחילה.

כל הנהגים בארץ, הנהגים המקצועיים, הם כבר עם תיבת שרצים של נקודות. לא בעבירות חמורות, אני מדגיש.

זה הוויכוח שיש לך על טבלת הנקודות. טבלת הנקודות לא עומדת פה לדיון כרגע. השר הנחה אותנו, ואנחנו נעשה את זה, לבחון את הטבלה.

אז בואו נבדוק את עצמנו. אני לא מדבר על עבירות חמורות.

אם יש לו 72 הוא עשה עבירות חמורות. אני לא מבין.

גם השר אמר וגם הוועדה ביקשה ממשרד התחבורה להביא בפנינו הצעה לגבי האבחנות שדיברו עליהן פה.

נבחן את הנושא, ואם יימצא צידוק - - -

הרוח ברורה.

בתוך החצי שנה הזו, אדוני? אבל אם זה נכנס לרשומות אנחנו בבעיה, זה בחוק.

עוזי, תוך כמה זמן אתם יכולים לחזור אלינו?

סיכמתי עם אגף התנועה במשטרה שבמהלך - - -

יבואו אליי עם הצעות. זה לא אוטומטי, אם נחליט בדיון לאחר מכן שיש דברים, מסוג הדברים שנשמעו כאן, שניתן לשקול הורדת נקודות, נעשה. זה לא קשור לתיקון הזה.

סיכמנו שבמהלך 2011 תבוצע עבודת מטה בעניין הזה עם אגף התנועה של המשטרה ועם גורמים נוספים. כמובן, נשתף גם את עמיתינו מהארגונים השונים, ונביא לכבוד השר הצעה.

תזמינו גם חברי כנסת.

חברי הכנסת יאמרו את דברם בוועדה.

אדוני היושב ראש, אם לגברת ראובני ניתנה הזכות לחזור לרגע רוורס - - -

לא, לא. אתה לא במעמד של הגברת ראובני.

אז אני מבקש זכות קטנה לדבר אחד, שלדעתי הוא מאוד עקרוני ופספסנו אותו. אני מבקש את תשומת הלב לשלוש שניות.

שלוש שניות – בבקשה.

בתקנה 545 דובר על "ערער הנהג". אני מדבר שוב מהפרקטיקה: רשות הרישוי הייתה מוכנה לשמוע רק אם הוגש ערעור, אבל יש הליכים משפטיים אחרים שיכולים להביא בסופו של דבר לתוצאה של בטלות הנקודות. הדוגמה הקריטית ביותר הייתה דווקא של ד"ר שלמה שגב, שהלך עם עורך דין נבות תל צור לבית המשפט העליון במשפט חוזר, ובמשפט חוזר ביטלו את ההרשעות שהיו לו והנקודות בוטלו. דהיינו, יש מספר הליכים שבגינם יכול אדם למצוא את עצמו מבצע אמצעי תיקון, אבל לאחר מכן הרשעותיו בוטלו. אני מבקש שבמסגרת הניסוח של "ערער" יהיה כתוב ש: כל הליך משפטי שעשוי או עלול להביא לבטלות ההרשעה.

תודה. אנחנו מצביעים על סעיף 9. מי בעד?

הצבעה
תקנה 9 אושרה פה אחד.

תודה, אושרה פה אחד.

אנחנו רוצים לבטל את תקנה 546(ב).

מי בעד ביטול תקנה 546(ב), כבקשת המשרד?

הצבעה

ביטול התקנה אושר פה אחד.

תודה. כל התקנות אושרו.

ההערה של עורך דין גלעד התקבלה?

לא, אלא אם כן תהיה הסכמה של המשרד.

כשיש משפט חוזר זה מצב של ביטול הרשעה ויימחקו הנקודות ממילא.

ואם הוא כבר ביצע את אמצעי התיקון?

אני לא יכולה להחזיר לו את הקורס שהוא עשה.

אבל אם הוא הגיש בקשה למשפט חוזר, תעכבו את ההליך.

אם אין הסכמה בין המשרדים - - -

אז אנחנו עושים עוול לציבור גדול של אנשים. אני לא יודע למה, אדוני השר, תמיד מגיעים לנקודה הזו. אחרי שמונה שנים בוועדה הזו, אני יכול לומר לך שכל החמרה כביכול צריכה להעשיר את כיסם של עורכי הדין ובכל זאת אנחנו באים להעמיד דברים על דיוקם.

יש - - - אוטומטיים שלא תלויים בהליך שאתה יכול לעכב ולסעיפים האלה אתה מתנגד. אבל בסדר, אתה מייצג את הציבור שלך כהלכה.

המונח "ערעור" אצלנו מקבל פרשנות מרחיבה. גם בקשות להישפט אנחנו מעכבים בשבילם את הטיפול.

זה לא היה כך עד היום, אבל אני שמח לדברים האלה .

זה מה שחנן הסביר.

תודה רבה, התקנות אושרו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.