PAGE
68
ועדת הכלכלה

3.1.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 401

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני כ"ז בטבת תשע"א (3 בינואר 2011) בשעה 10:30

הצעת חוק פיצוי וסיוע לנוסעים עקב עיכוב או דחייה בטיסה, התשס"ט-2009, של חה"כ אחמד טיבי וקבוצת חברי כנסת.

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

רוברט אילטוב

אחמד טיבי

רוברט טיבייב

מנחם אליעזר מוזס

רוברט אילטוב

דפנה עין-דור – מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד רון חלפון – לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד רינה פאר – המשנה ליועץ המשפטי, רשות שדות התעופה

אלי פרום – ראש אגף תעשייה וניהול, רשות שדות התעופה

עו"ד יערה למברגר – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד תמר קלהורה – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד אליהו ליפשיץ – יועץ משפטי, משרד התיירות

ד' – משרד ראש הממשלה

תמר פינקוס – ממונה על הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

עו"ד רוני סטבקובסקי – לשכה משפטית, חברת אל-על

עו"ד עומר שלו – יועץ משפטי ומזכיר החברה, אל-על

עו"ד אהוד שבתאי – מזכיר החברה וסמנכ"ל החברה, ארקיע

קובי זוסמן – מנכ"ל יאט"א

יוסי פתאל – מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות
עו"ד סלעית קולר – יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

עו"ד יורם ארן – יועץ לרשות ההסתדרות לצרכנות

עו"ד צבי שפר – ההסתדרות הכללית החדשה

לאה ורון

אתי בנדלר; איתי עצמון

שרון רפאלי
הצעת חוק פיצוי וסיוע לנוסעים עקב עיכוב או דחייה בטיסה, התשס"ט-2009, של חה"כ

אחמד טיבי וקבוצת חברי כנסת

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה השנייה של ועדת הכלכלה היום. על סדר היום הצעת חוק פיצוי וסיוע לנוסעים עקב עיכוב או דחייה בטיסה, התשס"ט-2009, של חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/1374/18). אני מבין שכבר התקיימו דיונים קודמים בהצעת החוק.

מתי התקבלה ההצעה הזאת?

הצעת החוק עברה בקריאה הטרומית ב-8 ביולי 2009.

הרבה זמן, אדוני.

אדוני, חבר הכנסת טיבי, אני נכנסתי לתפקידי לפני כשבועיים.

אני רק הערתי שזה הרבה זמן כי זאת ישיבה משודרת, והציבור שואל בהודעות SMS למה לא היה עד עכשיו דיון. כי אנשים מעוכבים בשדה. אנשים שנוסעים בצ'רטרים למשל מעוכבים שעות בשדה, ואף אחד לא מפצה אותם.

הבנתי.

אני מבין שסעיף ההגדרות, אבל לא הוצבע. הערות נשמעו לעניין ההגדרות?

לא.

ההערות לעניין ההגדרות זה מה שמונח כרגע על שולחן הוועדה. מי שרוצה להעיר, בבקשה.

אני מהמועצה הישראלית לצרכנות. במקרה זה הדיון השלישי בהצעת החוק, אבל זה כבר נמשך שתיים או שלוש קדנציות. השאלה אם יש אפשרות לזרז את זה ללא תיקונים כרגע ולעבוד אחר כך על התיקונים.

לא.

אני נאלץ להסכים עם הייעוץ המשפטי.

אני שואלת את עצמי, המועצה לצרכנות הייתה מוכנה להליך כזה גם עם החוק היה פחות צרכני.

זה כבר אחרי הערות, זה לא דיון ראשון.

הייתם מוכנים להליך כזה בכל דבר חקיקה? אם יש שלושה דיונים קלים אתם מוכנים- -

עם כל הכבוד, זה נורא נחמד ונורא יפה, אבל זה סיפור שאתם מעכבים אותו.

התשובה גם ניתנה.

יכול להיות שהכוונה שלה היא שהדיון מעוכב יותר מדי זמן - -

ולא במקרה.

והוא נלעס במשך יותר מדי ישיבות. יכול להיות שלזה היא מתכוונת.

מי שצריך לתת את התשובה לא נמצא כאן כרגע בחדר. נתחיל להתקדם. ברגע זה אתם מעכבים את הצעת החוק עם דברים שלא מקדמים אותו.


בבקשה.

אני מהתאחדות סוכני הנסיעות. אנחנו כבר שוחחנו עם חבר הכנסת טיבי, ורוב ההערות שלנו התקבלו. יש רק הערה סמנטית קטנה לגבי הגדרה של "מארגן" – שיהיה ברור שהכוונה היא למארגן על-פי תקנות רישוי של מנהל התעופה האזרחי. אחרת זה נשאר פתוח בחוק- -

של רת"א?

בהצעת החוק עצמה יש הגדרה של "מפעיל טיסה" או "מארגן". ל"מארגן" יש משמעות בחוק, הנושא הזה כבר מוגדר במסגרת תקנות רישוי: שכר, קיבולת, כלי טיס מ-1982, אם אני לא טועה. אם היועצת המשפטית יודעת על מה אני מגמגם בתחום של החוק. ההגדרה של "מארגן" קיימת. צריך להיות ברור שיש קורלציה בין מה שכתוב פה כ"מארגן" לבין מה שכתוב שם.

יעזור לך אם אקרא את הגדרת "מארגן" מתקנות רישוי שירותי תעופה, טיסות שכר, התשמ"ב-1982?

לא, רק שנדע שאנחנו מדברים על אותו דבר, זה הכול.

אותו דבר. זה פשוט הגדרה מועתקת בשינויים המחויבים.

עוד הערות, בבקשה.

אני מחברת אל-על. אנחנו העברנו לוועדה את הערותינו, חלקן הערות שצוינו בעבר, ואני לא אחזור עליהן כי כבר הצגנו את ההערות וביקשנו התאמות מסוימות של הצעת החוק הן למצב המיוחד של מדינת ישראל וחברות התעופה הישראליות והן - -

הערות להגדרות, יש לאדוני?

יש לנו בקשה אחת, ברשותך – משהו שלא היה קיים בעבר. מדינת ישראל פועלת היום עם מסלול המראה ונחיתה אחד בנמל התעופה בן גוריון- -

קראתי את זה, זה נוגע להגדרות?

לא, אדוני.

אז בבקשה.


בבקשה, ההסתדרות.

אני מלשכת היועץ המשפטי בהסתדרות. העניין שלנו בחוק הוא השביתה- -

זה לא בהגדרות.

אדוני, אין לזה הגדרה.

אם לא תתקבל החרגתנו להכניס החרגה של שביתה בתור סעיף עצמאי היינו רוצים להוסיף להגדרה של טיסה שבוטלה "ובלבד שהסיבה שהטיסה לא התקיימה או המריאה באיחור, כאמור, לא נובעת משביתה ו / או השבתה". זה במקרה שלא יכניסו סעיף שמחריג לגמרי את החוק על שביתה או על השבתה.

אתה מציע הוראה מהותית שאיננה קשורה להגדרה של טיסה שבוטלה. בעצם אתה אומר באלו נסיבות, הגם שטיסה בוטלה, לא ישולם בשל הביטול הזה פיצוי. המקום לנושא הזה הוא בסעיף 7(ג)(3). כל סעיף קטן (ג) מונה נסיבות שבהן לא ישולם פיצוי בשל ביטול טיסה, ושם המקום הנכון להעלות את ההערה שלך. זה לא קשור להגדרות.

יש לי הערות קטנות לנוסח, אבל הערה מהותית להגדרת "מפעיל טיסה". עברה כבר שנה מאז הדיון הקודם, אבל גם מהפרוטוקול שקראתי עלה שזה יחול לא רק על חברות ישראליות, אלא גם על חברות זרות שנכנסות לישראל ויוצאות ממנה. כתוב לי: "מקבל רישיון, לפי חוק רישוי שירותי תעופה".

נכון. את השמעת את הטענה זאת, והטענה שלה נתקבלה.

הנוסח שונה?

כל מי שמעכב, לא חשוב עם הוא ישראלי או מחו"ל ישלם.

לא הייתה הצבעה.

לא רק "רישיון", זה צריך להיות "רישיון או היתר", לפי אפשרות אחת לניסוח. אולי יהיו עוד רעיונות אחרים לניסוח.

מכל מקום הרעיון הוא שמפעיל טיסה יכלול לא רק מי שמקבל רישיון, לפי חוק רישוי שירותי תעופה, אלא גם מי שרשאי לפעול כאן, לרבות חברה זרה, מכוח הדין. אנחנו נבדוק אחר כך מכוח איזו הוראה בדין.

"חברות זרות הממריאות ונוחתות בישראל".

חבר הכנסת מוזס, יש לך הערה להגדרות?

יש לי הערה מה עושים עם חברת אל-על שהרי לא טסה בשבת? מה יהיה במקרה הזה עם מטוס שנתקע לי בציריך ביום שישי ולא יכול להגיע בגלל תקלה, והוא תקוע כל השבת בציריך, ואין יציאה מכאן לפני מוצאי שבת, ואז דוחים את כל הטיסה ליום ראשון בבוקר. כל כמה חודשים קורה הדבר הזה. מה קורה במקרה הזה? זה לא עלה בכלל. זה רק חברת אל-על כי שאר החברות נוסעות בשבת.

אתה רוצה שגם אל-על תטוס בשבת?

אתה כן רוצה?

לא.

מנחם בגין אמר שנחמץ לבו כשהוא היה במלון בפריז על יד שדה התעופה, והוא ראה שדגל ישראל נוחת וממריא בשבת, והוא הביא את החוק הזה. זה לא היה חוק חרדי. כשהוא דיבר על השבת – אני לא יודע אם יש נציג יהודי אחד שיכול לדבר כמוהו – באיזה פאתוס, באיזה רגש הוא דיבר: יותר משישראל שומרים על השבת, השבת משמרת את ישראל- -

זה מה שאמר אחד העם הכופר.

הוא אמר את זה אז. אני לא יודע את מי הוא ציטט, אבל הוא דיבר על השבת. אמרתי לשר החינוך שכדאי להקריא את זה לתלמידים בבתי ספר.

לא, זאת דווקא אמירה אפיקורסית.

אני מתכוון למה שאמר בגין, שהוא הביא את כל החוק נגד טיסה בשבת של חברה לאומית. כך שיש כאן נקודה מאוד חשובה. אולי היועצת המשפטית תשכיל להתחיל בנושא הזה.


ניקח בחשבון שמדינת ישראל היא מדינת קצה, היא לא נמצאת במרכז אירופה עם כל הטיסות, וגם לא הרבה חברות פועלות כאן בארץ. אתה לקחת בחשבון את העניין הזה?

העלו את הנקודה הזאת.

אני העליתי את זה בדיון הראשון לפני שנה וחצי.

זאת נקודה חשובה. מי שמזמין כרטיס באל-על צריך לקחת בחשבון שאם יהיה עיכוב שייכנס לשבת העיכוב יגדל מעבר למה שצריך, וזה לא יהיה באחריות החברה. ככה אני רואה את זה.

זה יהיה עיכוב "יהודי". יש עיכוב "ייעודי" ועיכוב "יהודי".

עם ע'.

במקרה הזה זה עם "ה'".

יכול להיות עוד מקרה כיוון שבמטוס שאמור לצאת לארצות-הברית ב-24:00 בלילה יש תקלה, ואומרים לנוסע, שאי אפשר היה לתקן את זה בשבת, כי התחילו להפעיל את המערכת ממוצאי שבת – על מי האחריות הזאת מוטלת?

בעידן של היום עם code share ועם שיתופים בין חברות תעופה – סמנטיקה כזאת להכניס לחוק זה בלתי אפשרי.

איזה code share יש?

זה לטובתכם מה שאני אומר. כי אם החבות הזאת תתוקן יכולה ליפול גם על חברות תעופה זרות. זה לא סביר.

חברות זרות פועלות בשבת.

לפעמים הטיסות משותפות. הכרטיס הוא של אל-על, אבל אתה עולה על מטוס של חברה אחרת. מבחינת החוק במקרה כזה אתה נשאר עם האפשרות לתבוע את חברת אל-על אף על פי שטסת בכלל ב-"Swiss", והיא לא תהיה כפופה.

היום יש מצב שאדם קונה כרטיס טיסה של אל-על, והוא טס בשבת?

ב-Swiss.

יש מצב שאתה יכול לכרטס על סטוק של אל-על ולטוס בחברת תעופה אחרת.

אם אני בן אדם דתי וקניתי כרטיס של אל-על בהנחה שהיא לא טסה בשבת, והמועד הנקוב הוא לא בשבת, יש מצב שבסוף אני כן אעלה על המטוס בשבת?

לא, יתקשרו אליך בשביל להגיד שהטיסה בוטלה ומציעים לך טיסה אחרת במקומה. אז תהיה לך אפשרות לבחור.

בטיסת code sharing כתוב באיזה מטוס אתה טס בפועל אף כי זה של אל-על, למשל. אז יהיה כתוב שהוא טס "Swiss" ומספר הטיסה.

זה כשהוא יודע מראש. אני מתכוון אם כשהוא קנה את הכרטיס, והוא רואה שזאת טיסה ב-Swiss ביום שישי ב-16:00 אחר הצהריים, שעה לפני כניסת השבת. יכול להיות ש-Swiss כן מרשה לעצמה להיכנס לשבת?

כן, בוודאי.

ואז יחול עליו מה שכתוב כאן עם הפיצויים כי הוא לא טס.

עו"ד שלו, בבקשה.

הנושא שהעלה חבר הכנסת מוזס מתייחס לסעיף ההגדרות להבחנה בין עיכוב לבין ביטול. בהצעת החוק נעשית הבחנה מתי עיכוב הופך לביטול בניגוד למה שנעשה בתקינה האירופית. סיטואציה כזאת, שלפיה עיכוב שלא תלוי בסגירת שדה תעופה או עקב כניסת השבת, הופך אוטומטית, לפי הצעת החוק, לביטול על כל המשתמע מכך. העיקר זה פיצוי כספי שקודם לא היה חל, וכתוצאה ממגבלות של שבת, של סגירת שדה תעופה ואפילו של מזג אוויר, עלול להפוך לביטול עם פיצוי כספי מעבר לכל הסעדים האחרים.

מה קורה בביטול?

בביטול מעבר לדאגה לרווחת הנוסע שזה קיים לכול, יש גם פיצוי כספי שהחברות צריכות לשלם, שלא היו צריכות לשלם במצב של עיכוב.

יש סעיף מפורש שאומר ש- - - אין פיצוי.

אדוני היושב ראש, נגיד שבין הנוסעים של טיסת אל-על שמתעכבת 80% הם אנשים שלא שומרים שבת ו-20% דתיים, ואלה שהם לא שומרים שבת לא רוצים להתעכב, וחושבים שעיכוב של 24 שעות חושבים שזה עיכוב מיותר מבחינתם.


אני שואל שאלה, אל תכעס, מוזס.

שלא יזמינו מראש באל על. כי אם לאל על יש מדיניות ברורה ומוצהרת מראש שבשבת היא לא טסה, אדם צריך לכלכל את הזמנותיו לפי התנאי זה. לדעתי, צריך להחריג שכל חברת תעופה שמצהירה מראש שבחלון זמן מסוים היא לא טסה, זה משהו שהלקוח צריך לקחת בחשבון.

השאלה היא מה קורה בפועל בחברת אל על. נניח שצריכה לצאת טיסה מהמזרח הרחוק לארץ, ובגלל עיכוב בשטח מסתבר שעלולים לחלל את השבת, ולכן הטיסה לא יוצאת – האם לחלק מהנוסעים שמעוניינים בכך אתם מנסים למצוא טיסה חילופית?

שוב, אל על עצמה לא תבצע את הטיסה- -

ברור.

זה תלוי במועד. בדרך כלל הדברים האלה נעשים ברגע האחרון. אם יש טיסה מתאימה ודאי שהנוסע יוכל לטוס בחברה אחרת- -

לא הבנת את השאלה.

הבנתי בדיוק את השאלה.

אתה דואג לו לטיסה אחרת?

אני עצמי מנסה לעזור לו להגיע לטיסה אחרת אם הוא מעוניין - -

מחייב אותך לעזור לו.

ודאי, זה - - - על הלקוח. אבל הפתרון הוא לא מושלם, והוא רחוק מלהיות, כי כמה מקומות יכולים להיות פנויים ברגע האחרון לפני כניסת שבת ל-400 נוסעים שתקועים כרגע, למשל, בניו יורק או בהונג קונג. אני אתן דווקא כדוגמה את הונג-קונג שאין ממנה טיסות ישירות לישראל, ומטוס נתקע לפני כניסת השבת, כך שלא יגיע לשבת. האפשרות למצוא פתרון לכל הנוסעים או אפילו לרובם היא מאוד קלושה. ברור שאם זה אירופה יש אולי אפשרויות נוספות דרך נתיבים אחרים. אבל ככלל – ואנחנו חיים את הסיטואציה הזאת מדי פעם, לצערי – אנחנו נאלצים לשכן נוסעים במהלך סוף השבוע ביעדים שלנו בחו"ל כדי לאפשר להם לחזור רק לאחר כניסת השבת.

עניין השבת הוא מקרה אחד, אבל קחו לדוגמה גם את האירועים האחרונים שקרו באירופה ובארצות-הברית של סגירת שדה תעופה עקב שלג בניו יורק. ניו יורק הייתה מושבתת בשבוע שעבר.

מה הדין באירופה? מה התקינה האירופית אומרת על מצב כזה?

מזג אוויר. זה לא משהו שיכולים- -

אבל יש סעיף על זה.

- - -

בואו נמצה את עניין השבת.

במקרה שביטול אכן חל, יש נסיבות שאי אפשר היה לצפותן.

ואז לא חל הפיצוי. זה כתוב במפורש.

איזה סעד אל על כן יכולה לתת במקרה של עיכוב בכניסת שבת?

היא לא צריכה לתת כלום.

מה זה, "היא לא צריכה לתת", היא משאירה את האנשים בשדה התעופה?

יש חוק אחד לגבי כל חברות התעופה. לעשות סייגים לאל על? זה לא סביר. מחר היא תצטרף לברית בינלאומית, ובבריתות רואים טיסה אחת שמייצגות שבע חברות תעופה – מה יהיה אז? זה לא סביר לעשות סייג בתוך החוק רק לחברת אל-על.

יוסי, אתה נציג של אל על?

כל הבעיות מתגלגלות לפתחה- - -

אנחנו מדברים פה על מקרים, אבל צריך לדבר על הכלל. גם במקרה של עיכוב בנסיבות שאינן בשליטת המפעיל האווירי – וזה נכון לכל חברות התעופה – לא יחול הפיצוי הכספי, על-פי הצעת החוק.

אבל כתוב בחוק.

יחולו רק ההטבות הרלוונטיות לנושא העיכוב.

לגבי הטבות צריך גם לקבוע פרק זמן. אנחנו ראינו סיטואציות שבהן שדות תעופה נסגרו גם לתקופה של כמה ימים. ואז מה קורה בתקופה של כמה ימים? ואני לא מדבר על נסיבות כמו תקלה טכנית.

שלג, למשל.

שלג או ההר הוולקני שהשבית לגמרי.

אבל זאת סוגיה אחרת – כוח עליון ופגעי מזג אוויר. בעניין שבת זה קשור לבחירה של אל-על. יש לזה יתרונות מבחינתה, ויש לזה גם עלות. לכן נשאלת שאלה: אנשים שמתעכבים בגלל כניסת השבת, מכיוון שמועד של טיסה חדר לתחום השבת – מה אל-על תעשה עבור נוסעים כאלה? אני לא מצפה ממנה שתוציא את המטוס בכל מקרה, אבל האם היא נותנת בית מלון או טיסה חילופית או זיכוי – מה הסעד שהיא מוכנה להעמיד עבור אותם נוסעים? נחריג את הסיטואציה הזאת. שבת יכולה להפוך את המצב לביטול, לא לעיכוב.

זאת שאלה שלך או של חבר הכנסת אחמד טיבי?

אדוני, אין לי תשובה מדויקת מן השטח. אני יכול להגיד שלמיטב ידיעתי, אנחנו כמובן דואגים לנוסעים ומלינים אותם.

צריך באמת להודות לאל על על מה שהם עשו בשבוע שעבר. סידרו הכול בשדה התעופה לאלה שהגיעו מציריך. הביאו מיטות- -

זאת אפילו לא הייתה טיסה של חברת אל-על. חברת אל-על דאגה לנוסעים בשדה התעופה.

כל הכבוד.

עו"ד שלו, אנחנו רוצים לעגן את כל השירות הטוב שאתם מציגים, בחקיקה.

הפתרון יהיה ראשית להתייחס לנושא העיכוב, ולא להחיל על זה את דין הביטול; לקבוע שככל שמשך העיכוב עלה על מספר מסוים של שעות, כפי שייקבע בסוף בחוק, מסיבות שלא תלויות בחברה, לרבות כניסת שבת וסגירת שדה התעופה – זה ייתן מענה טוב לכך שעיכוב שנמשך פרק זמן רב יותר בגלל נסיבות כאלה, לא יחילו- -

יש הבדל. כששדה תעופה יש אלטרנטיבות שלא קיימות, שקיימות בשבת. כי בשבת יש חברות אחרות שטסות. כי ברגע שיש ענן וולקני אז אף אחד לא טס. זה שבת לכולם. פה יש שבת רק לאל-על.

אני מסכים, אבל זה עדיין מקרה ספציפי של מקרה כללי שחשוב לא פחות.

אז אנחנו רוצים לטפל בו באופן ספציפי בנקודת איזון בין ההגנה על הצרכן שלכם לבין התחשבות באילוץ שקיבלתם על עצמכם שאנחנו כמדינה יהודית, לא נגדו. אבל אנחנו רוצים בכל זאת שזה לא יהיה רק המחיר שהתייר ישלם.

אני מבין. הפתרון הוא אכן בכך שאנחנו דואגים להלנה של הנוסעים- -

אז אחד, זה הלנה של הנוסעים.

ואנחנו גם מטיסים, כמובן, בהזדמנות הראשונה שאנחנו יכולים מיד בצאת השבת בדרך כלל.

או טיסה חילופית.

או טיסה חילופית.

אני הבנתי שאתם נותנים גם טיסה חילופית לא באל-על.

אם יש אפשרות אחרת - -

מי קובע שיש אפשרות אחרת? אם אני מציג לך כרטיס טיסה בחברה אחרת, אתה תזכה אותי?

לא, אנחנו צריכים לדאוג לזה בשדה. יש הסכמים בין חברות התעופה- -

ואיך אנחנו קובעים מנגנון? פעם נתקעתי 16 שעות בשדה תעופה ולא ידעתי מה אני יכול לעשות ומה מגיע לי. אף אחד גם לא ידע להסביר לי. איך אני יודע שאנשים יכולים לדעת מה הם עושים ומהם זכויותיהם אם הם נתקעו בשבת בשדה תעופה בטיסה של אל-על. אני רוצה שהדברים יהיו ברורים ומעוגנים.

מצוין.

אני מציע שנעשה בדיקה גם עם אנשי השטח, מה עושים בפועל, ונקבע מנגנונים ברורים גם לנו. הרי אנחנו חיים את העולם הזה גם היום, ואני לא חושב שאדוני קיבל תלונות רבות מציבור כלשהו.

מבחינתי אפס תלונות.

היום העסק עובד כמו שצריך, אנחנו דואגים לנוסעים שלנו- -

אבל עדיין צריך לעגן את זה בחקיקה.

- - אגב, הערה הראשונית שלנו היום היא שיש לנו נהלים פנימיים וסטנדרטיים מאוד ברורים לדאוג לנושאים. החוק הזה טוב ברמה הצרכנית. הוא בדרך כלל לא לחברות התעופה הסדירות, ובוודאי לא לחברת אל-על שעומדת בפרקטיקה בינלאומית בעניין הזה.

אבל אם אתם נותנים בדרך כלל, ואין לכם בעיה עקרונית לפצות, מה הבעיה שזה מעוגן בחקיקה? כשאני מקבל גישה כזאת זה מתחיל להטריד אותי, משהו חסר לי פה.

אני רוצה לעשות עבודה מסודרת ולתת לך את הפירוט של מה בדיוק נותנים היום, ואיך עושים את זה.

ובאיזה תנאים ולמי, והאם כשאומרים שאתה יכול לקבל טיסה חילופית, והאיש אומר שהוא לא יכול לקחת כי הוא דתי, האם הם אומרים אחר כך כשהוא תובע את הנזק שהם הציעו לו, וזאת בעיה שלו אם הוא לא רצה לקחת. גם בזה נתקלתי. אני הממונה על הגנת הצרכן. הדברים האלה צריכים להיות מעוגנים בחקיקה.

מה ההבחנה לגבי אדם דתי? תסבירי לי.

מאוד יפה מה שהיא אמרה.

לפי המידע שיש בידי, קורה שאם באמת אי אפשר לטוס וזה נכנס לתוך השבת, אל-על אומרת שהיא יוצאת בשעה 18:00 אחרי שבת. אומר האיש הדתי שהוא לא יכול, כי הוא צריך להיות שלוש שעות קודם בשדה התעופה, ומבחינתו זה חילול שבת, והוא לא יכול לצאת בשעה 18:00. כשאותו אדם תובע אותם הטענה שלהם היא שזאת אשמתו כי הם הציעו להם משהו חילופי, וזה שהוא בחר לא לעשות את זה – לא עליהם. לכן צריך להיות מוסדר שמי שמסכים להצעה החילופית, כי זה מתאים לנוהג חייב, יקבל את זה; ומי שלא – זה לא יגולגל לפתחו, והם ידאגו לו מיד אחרי צאת השבת. הם לא יגידו לו לבוא ב-15:00 או ב-14:00 בשבת משום שהטיסה יוצאת במוצאי שבת.

בואו נהיה הוגנים, מה אנחנו רוצים מהם?

מאחר שאנחנו כאן בדיון שלישי הייתי מצפה מחברת אל-על שכבר יידעו למה אנחנו כאן, ויידעו לתת את כל הפתרונות והחלופות. הפתרונות בחקיקה מכסים את כל קשת האפשרויות, אז אני לא מבינה למה להתנגד.

אני קצת מבולבל – יש תקלות או אין תקלות?

לא שאני מדוּוח עליהן. אני לא אמרתי שיש אפס תקלות.

אז למה לשקול את התקלות על-ידי חוק?

כי התקלות אצלי. התקלות מגיעות לרשות ולממונה על הגנת הצרכן, והן לא תמיד במישור הפלילי- -

אז יש תקלות או אין?

- - ואז אני מפנה למישור האזרחי ופותחת את הפסיקות של בית המשפט לתביעות קטנות, ואני רואה מה טוענים הצדדים, ואני מתביישת.

נסכם שאנחנו שמים את הסוגיה הזאת בצד, אבל היא לא גמורה. נתקדם בהמשך החקיקה, ותוך כדי כך ננסה לגבש דברים. זה נראה לי קצת מורכב.

אם אל-על תחליט לנסוע בשבת בעוד שנה?

אז היא עוברת קטגוריה, אין בעיה.

חברה ששומרת שבת "תאכל אותה" בגלל החוק, וחברה שלא שומרת שבת אין לה בעיה?

ממש לא, לא אמרנו.

אף אחד לא מחייב.

- - -

- - - שלא רוצה לטוס ביום ראשון.

החוק לא מבחין בין אנשים לפי אמונתם. כל אדם שווה בפני החוק, ולא תהיה קטגוריה של אדם לפי האמונה שלו. אבל חברה שמקבלת על עצמה מראש מרצון טוב לא לטוס בפרק זמן מסוים – בשבת או במועד אחר – כי חברה יכולה להגיד שהיא לא טסה ביום שלישי למשל – והיא יוצרת חלון מת בלו"ז הטיסות שלה, זה יכול ליצור מצבים שבהם איחור של שעה הופך להיות פיגור של 25 שעות. לזה צריך להתייחס. במקרה זה שבת, אנחנו לא באים פה מתוך אלמנטים דתיים.

יש לי הערה שקשורה להגדרות. יש מינוח שאתם מוכרחים לשנות בתקנות, ולא משנה מה יתקבל בסוף כי אין יותר "ממונה על הגנת הצרכן" כי יש רשות. זה גם בדברי ההסבר. זה גם לא ממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, אלא גוף עצמאי.

אנחנו נעשה את כל ההתאמות הנדרשות. תודה.

יש עוד הערות להגדרות?

אני רוצה להעיר, ברשותך, אדוני היושב ראש. היועץ המשפטי של אל-על ניסה להכניס את סוגית השבת הצודקת שהועלתה כבר בישיבה האחרונה. נאמר מפורשות שצריכים לתת לסוגיה הזאת פתרון הולם בהצעת החוק וניסו לתקוף אותה עכשיו דרך ההגדרה של ביטול טיסה לעומת עיכוב בטיסה. למיטב הבנתי, הסוגיה איננה קשורה, זה קשר מלאכותי שמנסים לעשות כאן. באשר לשאלה, מה זה ביטול טיסה, הוועדה דנה מספר שעות בשאלה הזאת, ולא בכדי הוצעה בסופו של דבר ההגדרה כפי שהיא באה לידי ביטוי כאן: "באיחור של שש שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה". זה היה באמת לאחר דיונים רבים. זה לא קשור, כאמור, לסוגיית השבת. אני מציעה לשמוע הערות ככל שיש לנוסח כאן. אגב, בינתיים השתנה לא רק חוק הגנת הצרכן, אני מניחה שעד שהחוק הזה יתקבל בקריאה שנייה ושלישית יתקבל גם חוק טיס חדש, ואז נצטרך לעשות שוב התאמה של ההגדרות, וזה ברור מהדברים שאנחנו עושים בכל מקרה.

בסוגיה של עילות לביטול פיצויים בכלל או מחויבויות, לפי החוק, אנחנו צריכים לזכור שהחוק נותן מספר סעדים לנוסע שנפגע מעיכוב או מביטול טיסה: סיוע ללא תשלום ברמה של ארוחות, מלון, הסעה וטלפון. ברור שאם אנחנו חוזרים לעניין שנוסע נתקע או נשאר במדינה אחרת במשך 24 שעות בשבת, ברור שאת הסיוע הזה צריכים לתת לו. ברור שצריך לתת לו לינה, ברור שצריך לתת לו ארוחות, וברור שצריך לתת לו אפשרות להודיע לארץ שהוא מתעכב ולא מגיע. לכן לכתוב באופן כללי שיש פטור למי שמתעכב בגלל שבת או בגלל סופה או בגלל דברים אחרים – זה לא נכון. כשנגיע אחר כך לעילות פטור צריך לחשוב באיזה נסיבות ניתן פטור כללי בכלל מתחולת החוק, ובאלו נסיבות ניתן פטור חלקי. למשל, לא לתת פיצוי כספי, אבל אולי לתת טיסה חילופית או אולי לתת סיוע של מלון וטלפון וכדומה. לכן, שוב, זה לא ברמה של ההגדרות. אני מבקשת לשמוע הערות להגדרות עצמן, ואחר כך לגבש. כל חברה שמעוניינת שתציע נוסח לעילות שהיא רוצה. לדוגמה, לגבי השבת – מה בדיוק אתם רוצים שייכתב. הוועדה תדון בזה כשנגיע לסעיפים המהותיים.

זה מה שאמרנו.

כן, רק ניסיתי לחזק את הדברים של אדוני.

שאלה נוספת מתייחסת להגדרה של טיסה שבוטלה. זאת הייתה תוספת בפעם האחרונה, וההצעה היא שכל טיסה שלא התקיימה או המריאה באיחור של שש שעות הופכת להיות טיסה שבוטלה. כלומר העיכוב של שש השעות הופך אוטומטית לביטול. אני שם בצד את מה שאמרנו קודם, אבל אם מדברים גם על התקינה האירופית, ההגדרה שם הייתה אחרת והתייחסה לטיסה שתוכננה קודם, ובסופו של דבר לא הופעלה. אני מזכיר שהמקור להצעת החוק היה בין השאר גם התקנה האירופית, ופה הלכו צעד אחד קדימה, ועל אף ההבדלים בין ישראל לבין אירופה באפשרות לתת פתרון אחר, פה הגדרה של טיסה שבוטלה – שאחרי כן נדבר גם על הסנקציות שלה – היא לא הצורך בביטול טיסה, כלומר לקביעת טיסה ולביטולה, אלא גם עיכוב שנמשך והופך לביטול בשל פרק הזמן. אנחנו העלינו בעבר את העניין הזה, ולהבנתנו, זה לא נסגר, אבל זה מופיע כאן בהערות, ואנחנו רוצים לשמוע למה המחוקק הישראלי אמור ללכת צעד אחד קדימה לעומת התקינה האירופית שגם היא מוטלת במבחן היום בבתי הדין באירופה.

אני אבהיר את דבריו של עו"ד שלו: יש כאן הגדרה לטיסה שבוטלה: "טיסה שלא התקיימה" – שזה ברור – "או טיסה שהמריאה באיחור של שש שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה". ישאל השואל, אם היא לא המריאה במועד מדוע זה לא עיכוב, אלא רואים את זה כביטול? היו לזה הרבה מאוד שאלות, ואגב, הצעת החוק התבססה באמת על הדירקטיבה האירופית בעניין הזה, אלא שלמדנו ושמענו בעיקר מנציגי משרד המשפטים שגם באירופה החלו לשאול הרבה מאוד שאלות לגבי השאלה הזאת כשלא היה ברור באיזה שלב עיכוב הופך להיות ביטול. לכן אחרי לא מעט דיונים הגיעו כל השותפים לכתיבת הטיוטה למסקנה שצריכים לקבוע פרק זמן שממנו ואילך רואים את זה כביטול לעניין התוצאות האופרטיביות, לפי החוק, של הפיצוי שמגיע לנוסע. אני מקווה שאדוני היושב ראש ייתן את רשות הדיבור לנציגת משרד המשפטים.

כנראה, צריך לקחת בחשבון שהגדרות אירופיות הן לא הגדרות שלנו. יש הבדל קטן.

ברור שזה לא שלנו. זה של אירופה, ושלנו – שלנו.

ואנחנו לא באירופה.

ברור.

היינו רוצים.

אז היינו מקבלים את כל ההגדרות.

לא, אני דווקא לא רוצה להיות באירופה, טוב לנו פה.

ולהרגיש כמו באירופה.

הייתי רוצה שכנים אירופים.

בדירקטיבה האירופית הגדרת טיסה שבוטלה לא נוקבת בשעות מרגע העיכוב שהופך לביטול, אבל זה לא יהיה מדויק שאנחנו הולכים פה צעד קדימה אחרי האירופים, כיוון שבית הדין באירופה שניסה לפרש את הדירקטיבה נתן פרשנות שהיא אפילו צעד קדימה לעומת מה שאנחנו הצענו פה: זה פסק דין שמפרש את השעות שלאחריהן עיכוב יהיה לביטול אפילו באופן מרחיק לכת יותר. הם דיברו שם על שעתיים או שלוש- -

יערה, את יודעת שפסק הדין הזה חזר ל-ECJ ונבחן שוב, ויש עליו ערעורים. אז זה לא משהו שאפשר ללמוד ממנו גזרה שווה- -

אני לא יודעת על משהו חדש שנפסק.

- - ולפרש על פסק דין אחד כשעכשיו הוא נמצא בעיון חוזר ב-ECJ. גזרה שווה זה בחקיקה הישראלית, אבל זה בטח לא קרקע יציבה.

אני רק אסיים את המשפט: זאת הפסיקה האירופית הנוכחית שאנחנו מכירים. כמו שאמרנו, אנחנו לא מאמצים מה שיש באירופה כ"כזה ראה וקדש", אנחנו בוחנים את זה. ראינו שהם נתקלו בקשיים. מה שהם יצרו בדירקטיבה לא עבד, יצר קשיים ביישום. אנחנו גם צריכים ללמוד כאשר יש קושי בחקיקה בחו"ל, לא רק לאמץ את זה ולהתעלם מהקשיים שהתגלו. הם חשבו שההגדרה לא טובה, הם ניסו בפסיקה לצקת לזה תוכן בעזרת פרמטרים לקביעת זמן, שבעיניי הוא קצר מדי – שעתיים-שלוש זה פשוט קצר מדי ולא סביר – ולכן הלכנו על שש שעות. שש הוא לא מקודש בעיניי. אם יגידו לי שבע או שמונה - -

או חמש.

או חמש. אני לא נופלת מהכיסא, אבל אני לא מקדשת את השש. אבל הרעיון לקבוע שעות שאחריהן עיכוב יהיה לביטול הוא רעיון נכון.

בתור מי שקוראת את הפסיקה של התביעות הקטנות בנושא של איחורים, ובתור מי שמקבל הרבה מאוד תלונות בעניין של איחורים, רק תדעו שזה די מכה; לא מדובר בשש שעות איחור ש"קורה". לאל-על אולי "קורה", כי בחברות הסדירות זה לא קורה בתדירות מאוד גבוהה; בטיסות שכר לא משנה מתי קנית את הכרטיס, ומתי אתה אמור לטוס, אתה יכול לטוס עוד שתים עשרה שעות אחר כך או אפילו שתים עשרה שעות קודם. לכן חשוב מאוד לשים נקודת זמן ולהגיד עד מתי זה מקובל וממתי כבר לא מקובל.

תודה.

אני מארגון יאט"א, ארגון חברות התעופה. אם מסתכלים מה היו הסיבות ב-2010 לעיכובים בנתב"ג, אני יודע להגיד די בוודאות שאלה היו הסיבות הבאות: שביתת פקחים בניקוסיה, ולכן מה חברה סדירה שפועלת מישראל יכולה לעשות כשפקחים בניקוסיה שובתים; הר הגעש באיסלנד. כל התקינה האירופית די הוקפאה- -

מישהו אמר שבגלל הר געש צריך לשלם פיצויים?

כן.

איך זה? זה נשמע לי הזוי.

אני רק אומר מה הסיבות שבגינן חברות סדירות עוכבו.

אז אין בעיה, אם אלה הסיבות שבגינן יהיו עיכובים- -

אז הן לא צריכות לפחד מהתקנות. אז הכול בסדר.

אני רק אומר שראוי להבחין בין חברה סדירה לבין חברת שכר.

הוא הפסיד את המחיר?

חברה יכולה לנקוט אמצעי זהירות כשהר געש מתפרץ?

אני לא יודעת, צריכים לדון בזה.

חברה יכולה לנקוט כללי זהירות כדי שהר געש לא יתפרץ?

השאלה היא אם זה פטור לחילופין או שצריכים לתת לו כרטיס טיסה חילופי. בהמשך צריכים לדון בזה.

אם רק יורשה לי לסיים. הנהלים הפנימיים של 100% מחברות התעופה הסדירות כבר לוקחות בחשבון את כל אותן נקודות שעלו פה באשר למה שעושים כאשר המטוס מתעכב בגלל שביתה, למשל, בניקוסיה. חברות התעופה יודעות לתת מזון, משקה ולינה כשצריך. צריך לעשות הבחנה ולראות.

וגם טיסה חילופית?

בהרבה מאוד מקרים, כן.

וגם טיסה שבוטלה בשל כך שהיה ענן הר הגעש באיסלנד. הוציאו טיסות חילופיות או לא?

אני אנחש שכשאתה היית מעוכב 16 שעות באנטליה שזאת הייתה חברת שכר שלא היו בנהלים הפנימיים שלה שום מנגנון לתת לך ול-200 הנוסעים האחרים פיצוי ושום מנגנון לדאוג להביא אותך לארץ. חברת שכר זאת אופרה אחרת לגמרי. לכן חייבים לעשות הבחנה מאוד ברורה בין מה שהחברות הסדירות יודעות ונותנות לבין חברות שכר. אמר חבר הכנסת הנכבד שידעו לתת פתרונות לאותם נוסעים מציריך, ומסתבר שזאת לא הייתה אל-על אלא חברה אחרת. יש הבחנה מאוד ברורה.

מי שיודע לתת פתרונות, אין לנו בעיה. בשמחה.

אני רק אומר שלא צריך לגלגל כל דבר לפתחן של חברות התעופה הסדירות.

חשוב מאוד להגדיר טווח זמן. בארצות-הברית יש תופעה שבשביל לעמוד בחוק לוקחים את הנוסעים, כולאים אותם במטוסים. מבחינת הסטטיסטיקה ברגע שמתנתקים מהשרוול הטיסה יצאה בזמן. לפעמים כולאים אותם שעות בתוך המטוסים, ואפילו מתקנים אותם. עד כדי כך שבארצות-הברית היה צורך להגדיר את האמנה לזכויות הנוסע בנושא המטוסים.

כתוב: "טיסה שהמריאה".

"מהמועד הנקוב בכרטיס". נתנו לזה תשובה.

חשוב שיהיה חיתוך ברור של זמן.

אבל נקודת ההתייחסות שמפסיקה את ספירת הזמן לטיסה שבוטלה זאת ההמראה.

מהמועד הנקוב בכרטיס.

מהמועד הנקוב בכרטיס עד ההמראה, לא עד הישיבה במטוס.

בהגדרות הוסיפו סעיף חדש 8(א) ורשמו כאן שוב לגבי הנפקות כרטיסי טיסה שמועדיהן לא אושרו מראש. אני מקווה שיתקיים דיון כי יש לנו הערות על זה.

ודאי שיתקיים דיון.

אבל זאת הגדרה?

לא, אבל הוסיפו - -

לאיזה הגדרה אדוני מתייחס בסעיף 1?

"מי מטעמם" בסעיף 8.

אבל אנחנו עוד לא בסעיף 8.


בבקשה, גברת פינקוס.

אסור לעשות הבחנה בין טיסות סדירות לבין טיסות שכר.

אני מסכים איתך.

אני רוצה להגיד במאמר מוסגר שבאותו להט שאומרים שאם סגרו באיסלנד כי היה הר געש ושדות התעופה סגורים בארצות-הברית, הייתי שמחה אם באותה מידת פתיחות שאני נוסעת שהזמינה כרטיס למועד נקוב מסוים, ובינתיים פרץ הר הגעש באיסלנד ואומרים שאי אפשר לטוס עכשיו במשך תשעה ימים או שהשדה לגמרי מלא, שכשאני באה לחברת התעופה ואומרת שאני רוצה לבטל את הטיסה כי ממילא הם לא יכולים להטיס אותי, שלא יגידו לי שלא יכולים לבטל לי. הם לא יכולים להטיס אותי, אבל הם לא יבטלו לי. לכן זה צריך להיות הדדי, ואין הבדל לא בין צ'רטר ולא בין טיסה סדירה, ושלא יערבבו כאן מין בשאיננו מינו. אני מבינה את המלחמה על הזכויות של חברות הטיסה, אני פחות רואה את זה בזכויות של הצרכן. אילו היחסים היו הדדיים לא היינו צריכים את הצעת החוק הזאת.

בשביל זה את פה.

אז אי אפשר יהיה להכניס לכאן מה קורה אם יש ביטול כזה. בן אדם מבטל משום שממילא יודעים שאי אפשר להטיס אותו, ואומרים לו, לא, אבל אתה יכול לטוס להונג-קונג כי שם אין ענן. אבל לי אין מה לעשות בהונג-קונג, אני רציתי להיות באנגליה, מה לעשות?

עוד הערות לגבי הגדרות, בבקשה.

בהקשר של שבת וחגים צריך לקחת בחשבון שיש גם אנשים דתיים שאם הם נתקעים לפני חג – וחג יכול להיות בחו"ל שלושה ימים – הם יוכלו לטוס רק אחרי שלושה ימים. כלומר אם הם כבר נכנסים לתוך הסבך, זה גם צריך להיות חלק מהעניין.

לדעתנו, אחרי התיקון של חוק הטיס החדש אנחנו מציעים הגדרה חדשה ל"מפעיל טיסה": "מפעיל כלי טיס לשם הובלת נוסעים בתמורה ממדינת ישראל, אליה או בשטחה". אנחנו סבורים שההגדרה הזאת יותר קולעת.

אבל איך אתה פותר את זה שזה חל גם על מי שיש לו רישיון ושהוא לא רק חברה ישראלית?

זה עניינים אחרים. אפשרות אחרת הייתה להגדיר לפי חוק רישוי שירותי תעופה, וזה מה שעשו קודם, ואת זה - - - יתקן. אפשרות אחרת היא לא ללכת להגדרות של חוק רישוי שירותי תעופה, אלא לפנות להגדרה שהשתמשנו בה בחוק הטיס שמגדירה את המהות.

מר חלפון, אתה מוכן לחזור שוב על ההגדרה המוצעת?

"מפעיל כלי טיס לשם הובלת נוסעים וכבודה בתמורה ממדינת ישראל, אליה או בשטחה". זה קולע לכל חברת תעופה שמסיעה נוסעים.

יש לנו סעיף ספציפי על הטיסות בתוך ישראל.

אני רוצה להגיב להערה של רון חלפון: ההגדרה שהקראת מתייחסת לכל הפעלה מסחרית, לא משנה מה היקף הפעילות, אם אני מבין נכון. גם הפעלה שלא טעונה רישיון, לפי חוק רישוי שירותי תעופה? זה מה שיוצא מההגדרה שהקראת. כי ההגדרה הקודמת הפנתה בפירוש לחוק רישוי שירותי תעופה שהוא החוק שקובע את המסגרת החקיקתית למתן רישיון לחברות התעופה, ולכך אנחנו מכוונים, אם אני מבין נכון.

אני לא מכיר הפעלה מסחרית להובלת נוסעים שלא טעונה שום רישיון. נוצרה בעיה בנוגע לחברות זרות שמרושיינות לא בהכרח לפי חוק רישוי שירותי תעופה.

הן מקבלות היתר הפעלה עונתי.

כן.

לכן הוא מפנה לחוק הזה ולא לרישוי - - -

הייתה אופציה אחת שמתייחסת לרישיונות ועל היתרים. אנחנו צריכים לזכור שחוק הטיס עדיין לא עבר, אז קשה לדבר על זה.

נכון. וגם התיקון העקיף בחוק רישוי שירותי תעופה שכולל בו, טרם עבר.

נכון. לכן אנחנו מדברים על המהות. מה שאנחנו תופסים פה, למעשה, זה כל חברת תעופה שמובילה נוסעים בתמורה. זה אומר שזאת הפעלה מסחרית, אנחנו לא מדברים על הפעלה פרטית. אני לא רואה גורמים שלא נכללים בהגדרה הזאת.

עליי זה מקובל.

צריך אולי להגיד "וכבודתם", שזה לא יחול על כל חברות המטען כי זה אולי חברה אחרת. אז "לשם הובלת נוסעים וכבודתם".

זאת הגדרה כוללנית טובה מאוד.

בסדר גמור.

עוד הערות?

לעניין הגדרת מארגן: אני רואה בפרוטוקול את הגדרת "מארגן", אני לא רואה בנוסח שהופץ באתר הוועדה. רציתי לדעת שעל זה אנחנו מדברים באמת. מהי הגדרת "מארגן" כרגע?

"אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או חלקה, לצורך מכירתה לאחרים".

זה לא נמצא בנוסח שהופץ.

ודאי שכן.

לא, זה היה בדף אחר. הייתה איזושהי תקלה.

זה בסוף העמוד למטה. אולי מאיזושהי סיבה סוף העמוד לא הגיע אליך.

זה מופיע. עוד הערות להגדרות?

לעניין "טיסה שבוטלה" – משרד התחבורה סבור שהגדרה של טיסה שבוטלה עקב איחור של שש שעות זאת הגדרה מצמצמת מדי. אנחנו חושבים ששש שעות, בעיקר בטיסות ארוכות, זה דבר שקורה. תוך כדי כך הנוסעים יקבלו סיוע. לדעתנו, סביר יותר להפוך לטיסה שבוטלה ומזכה בפיצוי כספי, טיסה שאיחרה בשמונה שעות.

זאת אומרת, אתה מציע במקום 6 שעות, שמונה שעות?

יש התנגדות לשמונה שעות?

אני. אני קוראת את הפסיקה, אני מקבלת את התלונות – זה כל כך נפוץ. אנשים נתקעים בשדה התעופה למשך שעות על גבי שעות, וככל שתרחיב את זה יותר תיתן יד חופשית לאותן חברות שגם היום מרגישות שבית המשפט נורא נחמד אליהן, ואומר "זמן סביר"-"זמן לא סביר", מתייחס לפיצוי כספי רק אחרי שתים עשרה שעות – ברמות של איחורים מאוד גדולים. זה הפך להיות מצב שבו אתה מקבל כרטיס טיסה ולא יודע מתי תטוס. תצמצם את המועד של הפיצוי הכספי – תראה איך הדברים מסתדרים: איך יש פחות תלונות לסוכני הנסיעות, פחות תלונות לחברות התעופה, פחות בלגנים בשדה.

הנקודה ברורה.

צריך להבדיל בין מה שנגדיר בחקיקה לבין תלונות פרטניות שישנן, ומה עושים בתי משפט. כי בגלל זה באות התקנות, ואנחנו קובעים את הפיצויים, וקובעים מתי מחזירים עלות כרטיס. לחלוטין מקובלת עליי עמדת משרד התחבורה, וגם אני, כמי שממונה על הדאגה לצרכנים סבורה ששש שעות זה קצר מדי. גם בשש שעות הם מקבלים את הפיצויים שישנם כאן. שמונה שעות זה זמן סביר.

גם אני בעד שמונה שעות.

אני חוזרת להגדרה של "מארגן", ומציעה ליצור סימטריה בינה לבין "מפעיל טיסה" בכך שייאמר "מארגן – אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, לשם הובלת נוסעים וכבודה בתמורה, כולה או חלקה, וגו'". כי האמירה "אדם השוכר כלי טיס" בלי לייחד את זה להובלה של נוסעים בתמורה, למעשה, משאירה "כלי טיס של מטען" בתוך ההגדרה. לא לכך הכוונה כאן. זה עושה סינכרוניזציה בין ההגדרות.

אני מסכים עם ההערה.

אם כך, נצטרך לבטל עוד. אולי גם ההגדרה של "טיסה מסחרית" תהיה מיותרת.

זה באמת "אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או חלקה להטסת בני אדם וכבודתם".

עוד הערות?

בנושא של רישום יתר – כרגע מנוסח: "רישום מקומות מוזמנים ומאושרים בידי מפעיל טיסה או מארגן בכמות העולה על קיבולת כלי הטיס". מכיוון שהיום בהסכמי code share, למשל, לא בהכרח מפעיל הטיסה הוא זה שמשווק את המקומות, וזה כולל גם החברה שיש לו איתה הסכם, אז צריך להיות "מי שהוסמך על כך על ידם". להכליל גם את ה-code sharing.

אז מה את מציעה: "בידי מפעיל טיסה, מארגן או מי מטעמם"?

או "מי שהוסמך על כך על-ידם" או "מי מטעמם".

עוד הערות להגדרות? אין הערות. אפשר לעבור להצבעה.


אנחנו מצביעים על סעיף 1, סעיף ההגדרות, כפוף לכל ההערות והשינויים שנרשמו בפרוטוקול ונרשמו בידי היועצת המשפטית. ההצבעה היא על סעיף 1 מתחילתו ועד סופו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 1– רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

אושר פה-אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו עוברים לסעיף 2. נא להקריא אותו, בבקשה.

הקראה: נוסע הזכאי להטבות 2. (א)
נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמתקיימות בה נסיבות המקימות עילה לקבלת הטבות, כאמור בסעיפים 5, 6, 7 או 8, לפי העניין (להלן – עילה מזכה), זכאי להטבות כאמור בסעיף 3, כולן או חלקן, בהתקיים אחד מאלה:

(1)
הגיע לשדה התעופה והזדהה בפני נציג מטעם מפעיל הטיסה או המארגן;
(2)
קיבל הודעה מאת מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות בדבר העברתו מהטיסה שלגביה הונפק לו כרטיס טיסה, לטיסה אחרת.

הערות לחלק הזה של סעיף 2?

אולי כדאי להקריא גם את סעיף קטן (ב).

(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נוסע לא יהיה זכאי להטבות האמורות בסעיף 3 אם לא שילם על כרטיס הטיסה, או אם שילם תעריף מופחת שאינו מוצע לציבור באופן ישיר או עקיף, למעט אם הונפק לו כרטיס טיסה מתוקף חברותו בתכנית הטבות של מפעיל טיסה או מארגן.

למרות הדיונים הקודמים בקריאה מחודשת אני תוהה אם בכלל צריכים את 1 ואת 2. לגבי 1, במקום אחר בהצעת החוק הוכנס עניין הזמן שצריך להגיע לפני הטיסה לצ'ק-אין, וזה שאדם מגיע ומזדהה כבר מוטמע במקום אחר בהצעת החוק; לגבי הנושא השני: "קיבל הודעה מאת המפעיל" – אני תוהה. אם הוא קיבל הודעה בדרך אחרת שהטיסה בוטלה ולא מתקיימת, אז אם הוא לא מקבל הודעה מהאנשים שמודיעים על כך, אז עכשיו הוא לא זכאי לפיצוי ולסיוע? אני פשוט תוהה למה צריך - - - ב-1, 2. אם מונפק לו כרטיס טיסה ומתקיימות נסיבות המקיימות עילה לקבלת הטבות, זאת אומרת הטיסה היא לשעה מסוימת אבל יצאה מספר שעות אחר כך או שהיא בוטלה.

התשובה היא מאוד פשוטה: נניח שאדם קנה כרטיס ולא התייצב בשדה התעופה, אבל הוא גם לא קיבל הודעה על כך שהטיסה בוטלה או שיש עיכוב או הקדמה, אבל הוא פשוט לא התייצב. אגב, שכחנו לדבר על הקדמה.

זה ב-5(ג). עניין ההתייצבות מוסדר במקום אחר. בגלל זה אמרתי.

רק לגבי סירוב להעלות נוסע טיסה, לא לגבי כל העילות. סעיף 5 מדבר על סירוב להעלות נוסע.

בעצם על over booking.

בדיוק.

רק שם אנחנו נותנים לזה מענה?

כן. אין תשובה כללית. לגבי כל הנסיבות שמזכות בסוג כלשהי של הטבה התנאי לכך הוא שהוא התייצב במועד בשדה או שהוא קיבל הודעה על כך שהטיסה בוטלה, ואז פוטרים אותו מהצורך להגיע לשדה.

אבל ב-2(א)(1) חסרה המילה "במועד". אם הוא הגיע 10 דקות לפני מועד הטיסה הוא כביכול בסדר, והוא זכאי לפיצוי.

זה היה אחד הדיונים שהתקיימו כאן, מהו המועד לצורך העניין, ובסופו של דבר סוכם למחוק את זה.

אז פתרנו את זה רק ב-5(ג) ששם זה על סירוב להעלות לטיסה, אבל השאלה אם ההתייצבות הזאת נדרשת. אתם בעצם מפנים את תשומת הלב ש-5(ג) זה רק על סירוב להעלות לטיסה.

נכון.


אפשר שזה יהיה "במועד שנקבע לשם כך ושהובא לידיעתו על ידי מפעיל הטיסה, מארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות בעת הזמנת כרטיס הטיסה, ואם לא נקבע מועד כאמור, 90 דקות לפחות לפני מועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה שבידיו". את העיקרון הזה צריך להכניס לפסקה 1.

מאחר שמונחת בפנינו ההצעה להוספתו של סעיף 8א רבתי, סעיף 2(א)(1) לא נותן ביטוי לסיטואציה שבה, בעיקר בטיסות שכר, מגיעים נוסעים עם כרטיסים שהונפקו להם ל-6:00 בבוקר כשהטיסה היא ב-18:00 בערב, וב-6:00 בבוקר אין נציג של מפעיל הטיסה. אין בפני מי להזדהות. אנחנו, רשות שדות התעופה, סופגים את כל הבלגן – באים אלינו, מחפשים מנהל תורן, מטרידים – לא מטרידים, כי הנוסעים הם מסכנים, ומתגודדים ליד המודיעין- -

למה הם הגיעו ב-6:00 בבוקר?

כך שאין נפקות מעשית להוראה של 2(א)(1) לגבי המקרים האלה.

אני רוצה להפנות את תשומת לבך לכך שמפנים כאן להטבות לפי סעיפים 5, 6, 7 ו-8 ולא לפי סעיף 8א, שכמובן יקבל מספור שוטף בהצעת החוק החדשה.

אבל צריך להחריג באיזושהי צורה- -

לצורך קבלת הפיצוי לגבי טיסות פיקטיביות אין צורך שיתקיימו התנאים שאמורים בסעיף 2, לכן אני לא צריכה להחריג.

בסדר.

הערות נוספות.

אני שוב חוזר על עמדת ההסתדרות: אנחנו מבקשים שיהיה סעיף שמחריג את החוק משביתה ומהשבתה, אבל אם לא תתקבל ההצעה שלנו, פה זה סעיף שמדבר על כל העילות, וכדאי להכניס החרגה כמו שהכניסו בסעיף 7. סעיף 7 זה רק על ביטול, ופה זה מדבר על כל העילות. כאן זה המקום להכניס החרגה, שאם העילה נובעת מסיבות של שביתה או השבתה.

אני אשיב על זה. קודם כול אני מתנצלת שלא נרשמתי מראש. היה לי עומס של ישיבות, וזה פשוט פרח מזיכרוני.

התשובה לעניין הזה, לפחות בדיני הנזיקין, כבר קבועה בפקודת הנזיקין. יש הגנה. לא ניתן לתבוע בשל הפרת חוזה- -

אבל ברשלנות אפשר, כולל פסק דין שניתן לאחרונה בעניין ראשון לציון. ברשלנות אפשר לתבוע, אנחנו רוצים למנוע את זה. יש עילות, אפשר לתבוע, פה לא צריך ליצור עילה חדשה.

אני לא בטוחה שבעידן הנוכחי ההלכה שאומרת שניתן לעקוף את ההגנה הספציפית הזאת דרך עוולת הרשלנות תחזיק מים. אבל בכל מקרה המטֶריה הזאת היא גם מטריה חוזית. אני מתקשה לראות איך זה ילך.

אם גברתי תשב כשופטת בדיון, אני אשמח. אבל אנחנו לא יודעים מי יישב בדיון, ואנחנו יודעים שבתי המשפט הם מאוד יצירתיים. אנחנו לא רוצים לתת עילה בנוסף למה שיש היום. זאת דרישה לגיטימית. הרבה חוקים מוחרגים: חוק הגנת הצרכן לא חל על בנקים ועל חברות ביטוח- -

בגלל האימפריאליזם שלהם, לא מכיוון שחשוב - -

אבל זה גופים חשובים שצריכים להיות בחוק, והם לא בחוק.

זה בחקיקה אחרת.

בסך הכול אנחנו לא רוצים שהנוסע או המפעיל יחזור לוועד העובדים או לארגון העובדים ויתבע אותם, ואנחנו נהיה תלויים בחסדיו של השופט. אנחנו רוצים שבמקרה שיושב ראש הוועד או חברי הוועד ייכנסו לכתב התביעה, תוגש בקשה למחיקה על הסף, והיא תתקבל בלי צורך להתחיל להתפלפל אם כן או לא. רשלנות, הפרת חוזה – מחר יכול להשתנות החוק, ואנחנו לא מעוניינים שתיתוסף עוד עילה שתפגע למעשה בחירות ההתארגנות, כי בן אדם יחשוב פעמיים עם לקיים שביתה או לא. זה גם לא המטרה של החוק.

אני רק אציין שבטיוטת חוק דיני ממונות שהיום התחלנו להעביר אותה בוועדת שרים – ולכן גם הגעתי באיחור לישיבה, ושוב אני מתנצלת על כך – ההוראה של הגנה מפני שביתה הופכת להיות הגנה כללית בדיני הנזיקין, גם כלפי עוולת הרשלנות. יש גם פסיקה ישנה שאומרת שאפשר לעקוף את זה דרך עוולת הרשלנות. לדעתי, היום הפסיקה הזאת תחזיק. בטיוטת חוק דיני ממונות שכולנו תקווה שעד פורים תהפוך להיות הצעת חוק, אם ועדת שרים תסיים את עבודתה, לקחנו את ההגנה הזאת של "גרם הפרת חוזה", והפכנו אותה להגנה כללית בנזיקין. כלומר לא ניתן יהיה לתבוע שובתים בנזיקין בכל עוולה – לא רק "גרם הפרת חוזה", אלא גם רשלנות וגם אחרת. כלומר הכוונה של הדין היא להרחיב את ההגנה על השובתים ולא לצמצם אותה. לכן אני אומרת שזה לא חיוני.

אז בעצם את אומרת שאנחנו ניצור עילה חדשה שחוק דיני ממונות לא יחול עליה. אז אני לא אתבע בנזיקין, אלא על פי חוק- -

הנקודה של אדוני ברורה.

אני סבורה שככל שהמגמה היא לתת פטור מתביעות, גם לפי החוק הזה, ככל שהמניעה לטוס במועד נבעה משביתה או מהשבתה, ראוי שבשלב זה נעגן את זה, וככל שחוק דיני ממונות יתקדם ויהפוך לחוק הוא יתקן את ההגנה שתינתן כאן כדי למנוע ספק שזאת אחת העילות. אני פונה לנציגי חברות התעופה ומציעה שתעבירו לוועדה לקראת הדיון הבא, ברשותך, אדוני היושב ראש, סעיף מוצע לפטורים או להגנות מפני תביעות כדי שהוועדה תוכל לדון בזה כדי שלא תעלו את זה אגב דיון בכל מילה או בכל סעיף לחוד. באותו סעיף נשקול גם לעגן את הנושא של השביתה או ההשבתה.

אין בעיה. נשמח להעביר הצעה.

מדברים כמובן רק על שביתה או השבתת עובדים.

אינני יודעת, זאת שאלה מאוד טובה.

ההגנה הנזיקית - - -

בסעיף 62 לפקודת הנזיקין: "לעניין סעיף זה היחסים הנוצרים על-ידי - - - לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו הפרת חוזה".

נדמה לי שהפסיקה מפרשת את זה כשביתה או השבתה.

מה שמעוגן בפסיקה נשאיר לפסיקה. אנחנו ניצמד לדפוס המקובל בחקיקה.

הפסיקה היא דין.

גם ההסתדרות בעד שביתות כדין.

לא כתוב "כדין". אגב, דין לא כולל פסיקה. תקראי את חוק הפרשנות לצורך העניין.

אני מנסה להבין מה ההצעה. האם ההצעה היא לקבוע סעיף שיחול גם על עיכוב וגם על ביטול?

כן.

כי לביטול הסעיף הקיים נותן מענה.

אבל זה מה שאמרתי בדיוק שאת ההגנה הקיימת היום לגבי ביטולים בסעיף 7(ג)(3) צריכים להרחיב, לשלוף מהמיקום ולהחיל את זה גם על עיכוב.

במצב של עיכוב נכון שתהיה הגנה, אבל השאלה היא האם במצב כזה כל ההטבות צריכות לתת פטור מלא.

נכון. העליתי את זה בשלב מוקדם, ואמרתי שייתכן שההגנות שניתנות לא צריכות לתת פטור מושלם לכל ההטבות, לפי החוק הזה, אלא רק לחלקן. זאת אומרת שלא יהיה פיצוי אבל תהיה החובה להלין, תהיה חובה לתת ארוחות וכדומה.

ב-7(ג) כתוב "רק פיצוי כספי", בכל מקרה.

בכל מקרה כשחושבים על נושא של שביתה והשבתה צריך לשים לב אם המפעיל יכול היה לצפות מראש או למנוע את זה. למשל, אם יש ארגון עובדים שמודיע שבתאריך מסוים הוא יחל בשביתה, יש האפשרות להודיע מראש. לא להגיד, אם זה שביתה זה לא בשליטתי.

כל שביתה כדין חייבת בהודעה של 14 יום מראש לפחות.

האם אני צריך לבטל מראש את הטיסה כי ארגון מסוים הודיע שבעוד 14 ימים הוא שובת? אני צריך לבטל את לוח הטיסות שלי לאותו מועד? זה לא יעמוד בפרקטיקה, להפך, זה ייצור נזק רב יותר כי אנחנו נרצה להגן על עצמנו ונודיע שבעוד 14 יום אנחנו לא מקיימים טיסות כי יש שביתה. וכשנרצה לשקם את לוח הזמנים הזה לא תמיד נצליח.

זה גם יפגע בשביתה עצמה כאמצעי לחץ.

אני לא בטוחה שכאמצעי לחץ- -

לא צריך לשבות בשדה התעופה, זה נורא פשוט.

לא בשדה תעופה ולא בחברת חשמל ולא ב"מקורות" ולא בשום דבר – וזהו.

אולי בסופו של דבר לא תהיה שביתה, אולי היא תימנע ברגע האחרון.

נשמע מוזר, אבל אנחנו נגד שביתות.

זה באמת נשמע מוזר.

אנחנו אחראים מספיק כדי להודיע מראש. אנחנו מוכנים להצעה של משרד המשפטים שזה שביתה כדין או כל הגדרה שהיא כדין.

זאת שאלה מאוד מעניינת, מה באמת ההשלכות של שביתה לעניין החובות של החברות. אם אנחנו אומרים שהם צריכים להודיע, ובסוף אין שביתה, והם כן יכולים לקיים את הטיסות במועד, תיווצר אנדרלמוסיה אדירה. לכן יכול להיות שצריך לעבור סעיף-סעיף ואולי אפילו לייצר הוראה מיוחדת מה צריך לעשות במקרים כאלה. יכול להיות שזה לא כל כך רק עניין של פטור כמו עניין של הוראות מיוחדות לשביתה. כי זאת באמת סיטואציה ייחודית.

המסקנה שעולה מכך היא שלקראת הדיון הבא כדאי שתקיימו דיונים ביניכם ותגבשו את עמדת הממשלה לעניין הזה ומה המפעילים מבקשים.

הדיון הבא יהיה בקרוב.

סעיף 2(ב): "נוסע לא יהיה זכאי להטבות האמורות בסעיף 3 אם לא שילם על כרטיס הטיסה" – משתמע כאילו אני צריכה לשלם אישית על הכרטיס. ההגדרה הזאת קצת בעייתית. צריך להיות "לא שולם על הכרטיס". "או אם שילם תעריף מופחת שאינו מוצע"- -

מה זאת אומרת, "אם לא שולם הכרטיס"? זה ניסה להגיד שהנוסע שילם גם אם המעביד שילם. הכרטיס שולם.

אם אני נותנת כרטיס במתנה לחברה שלי, לא מגיע לך אם את מתעכבת?

אם המעביד שילם בעבור העובד- -

הוא לא קיבל סנדביץ', אז לא מגיע לו סנדביץ'?

הוא לא יקבל פיצוי כספי.

אבא שלי יכול לקבל כרטיס?

אם אני רוכשת לבני משפחתי את הכרטיס, ואני משלמת, אז רק אני אקבל פיצוי ולא בני משפחתי? אני לא מבינה בכלל את הרעיון. ברור שמדובר כאן על כך שמי שמקבל כרטיס חינם- -

אם אני קונה לאדם כרטיס אני קונה לו גם את הזכות לקבל את הפיצוי.

אז זה צריך להיות ברור בהגדרה כי זה לא ברור.

בסדר. כשדיברת שיניתי ל"אם לא שולם".

דבר נוסף: יש פה העניין של ההנחה: "שילם תעריף מופחת שאינו מוצע לציבור באופן ישיר או עקיף" – לא ברור לי אם זה אומר שאם ניהלתי משא ומתן מול סוכן הנסיעות וקיבלתי הצעה נמוכה יותר, האם זה אומר שזה כלול או לא כלול פה?

אם השגת תעריף מופחת זה בסדר, אבל אם שילמת רק 10% כי את בת משפחה של עובד בחברת התעופה, אז את לא תהיי זכאית לפיצוי.

השאלה היא מה לא מגיע לי, פיצוי כספי או סנדביץ'?

מדובר בדרך כלל על אנשים שטסים על בסיס מקום חופשי ובני משפחה במסגרת הטבות שניתנות לעובדים, ולכן נראה היה שבאמת לא מגיעות הטבות במקרה הזה.

צריך לכתוב את זה ברור.

מה לא ברור?

כתוב כאן: "אם שולם תעריף מופחת שלא מוצע לציבור", ואני ניהלתי משא ומתן עם הסוכן, והוא החליט לתת לי את זה בהנחה- -

מי שהצליח לנהל משא ומתן עם חברת תעופה סדירה ולהוריד את התעריף- -

אני.

אני רוכש כרטיס בטיסה סדירה דרך הדקה ה-90, ואני לפעמים מקבל הנחה של דולרים בודדים, אבל מקבל הנחה מהתעריף.

אני לא יודעת אם זאת הנחה שמוצעת לציבור הרחב.

היא לא מוצעת, זאת הנחה שקיבלתי באופן פרטני.

אם אני הייתי מתקשרת ועושה את אותו משא ומתן הייתי מגיעה לאותו דבר.

לא יודעת.

או שכן או שלא.

אבל זה עדיין לא מוצע לציבור. זה פתח לוויכוח.

אם את רוצה גם להתקשר, וגם לך יעשו את זה, זה לא עושה את זה לכל הציבור. זה הרעיון בחוק להגנת הצרכן.

כי זה לא מוצע, זה משהו שהשגתי אותו.

- - - אבל זה מוצע לציבור.

לא, ממש לא.

יש פה ערבוב בין הנחה לבין תעריף. תעריף מוצע לציבור, וסוכן יכול לתת הנחה – זה לא קשור. אם התעריף לא זמין לציבור בכלל ולא במערכות ההזמנות כמו ב- - - כמו 10% לבני משפחה, שזאת כוונת החוק, ברור שהוא לא זכאי לפיצוי הזה. לא מדובר על ההנחה או על העסקה המיוחדת שהגעת אליה – את העסקה אתה מקבל על תעריף שמוצע לציבור. מדובר פה על מחלקות שהן לא זמינות לציבור.

צריך להיות במחלקות שאינן זמינות לציבור. ההגדרה רחבה מדי.

זה רשום בסדר גמור.

- - -

במקום "שלא מוצע" – "שלא ניתן לציבור"

אפשר להגיד במקום "תעריף מופחת", "תעריף מיוחד"? כדי שנדע שזה לא עניין של הוזלה, אלא תעריף מיוחד שלא ניתן לציבור.

בסדר. במקום "מופחת" יהיה: "תעריף מיוחד שלא ניתן לציבור באופן ישיר או עקיף".

ובחלק הראשון – "אם לא שולם תעריף"?

כן.

אולי גם "חבילת התיור".

גם את חבילת התיור צריך להכניס לפה, נכון.

אני מבין שאין עוד הערות לגבי סעיף 2. אנחנו מצביעים על סעיף 2.

עם התיקונים. בפסקה (1) תהיה התוספת שנשאב מסעיף 5(ג) לגבי מועד ההתייצבות; בסעיף קטן (ב) – עם השינויים שדובר עליהם, זאת אומרת: "אם לא שולם על כרטיס הטיסה או על חבילת התיור או אם שילם תעריף מיוחד שלא ניתן לציבור באופן ישיר או עקיף בתוכנית הטבות של מפעיל טיסה או מארגן".

גם עניין השביתה.

זה לא כאן.

מי בעד סעיף 2, לרבות התיקונים?

כמו כן מי שהוסמך מטעמו עם ה-code share. צריך לעשות את זה גורף בעניין הזה כי הם מקבלים גם הטבות- -

זה כבר יהיה רק בקריאה שנייה ושלישית כי כבר הצבענו.

הערות לפני הצבעה לסעיפים הבאים. אין. אנחנו מצביעים.

הצבעה

בעד סעיף 2 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר

סעיף 2 אושר פה אחד.

הוספנו "מי מטעמו" על מפעיל טיסה?

לא צריך "מי מטעמו".

ככל שיצטרכו מבחינת הנוסח תוסיף את זה היועצת המשפטית לוועדה ועורך הדין עצמון.

סעיף 3, בבקשה.

הקראה: סוגי ההטבות 3. ההטבות לפי חוק זה הן:

(1)

(א)
מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה;
(ב)
אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתוכננה על ידי הנוסע;

(ג)
שירותי הסעה בין שדה התעופה למקום שהייתו של הנוסע;

(ד)
שתי שיחות טלפון וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע;

ב-(ג) יש הצעה של משרד התחבורה ל"מקום שנקבע כמקום אירוח של הנוסע".

(2)

(א)
ההחזר יהיה בסכום ששילם נוסע בשל רכישת כרטיס טיסה לטיסה שעוכבה או בוטלה או לחלק בטיסה שעוכב או בוטל; מפעיל טיסה או מארגן ישלם החזר כאמור בתוך שבעה ימים מיום שינוי מועד הטיסה או ביטולה, לפי העניין;
(ב)
הציע מפעיל טיסה או מארגן כרטיס טיסה ליעד שאינו היעד הסופי – יכלול החזר ההוצאות גם הוצאות בשל העברת הנוסע לשדה התעופה ביעד הסופי;
(3)
כרטיס טיסה ליעד הסופי של הנוסע, בתנאים הדומים ככל הניתן לתנאי כרטיס הטיסה שרכש הנוסע ובמועד המוקדם ביותר שניתן, או במועד מאוחר יותר בתיאום עם הנוסע ובכפוף לקיומם של מקומות פנויים בטיסה האחרת (בחוק זה – כרטיס טיסה חלופי);
(4)
פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה; הפיצוי ישולם לנוסע במזומן, בהעברה בנקאית או בהמחאה בנקאית, ואם הסכים לכך הנוסע בכתב –בהמחאות נוסעים או באמצעי תשלום אחר.

הערות לסעיף 3, בבקשה.

לאור ההוספה העתידה של סעיף 8א רבתי, ולאור העובדה שבסעיף 2(א) לא מופיע 8א רבתי, צריך בסעיף 3 להוסיף את הפיצוי לפי 8א, כי הכותרת של סעיף 3 היא "ההטבות לפי חוק זה". אם 8א רבתי יהפוך חלק מהחוק הרי שהפיצוי שם חייב להיות כאן כחלק מהפיצויים.

אנחנו נבדוק את זה. אני לא בטוחה שזאת הטבה משום שמדובר בפיצויים לדוגמה.

אבל גם ב-4 יש פיצוי עם הטבה.

נכון, אז יכול להיות שבאמת יהיה צורך להוסיף את זה. סעיף 8א מדבר על פיצויים לדוגמה במקרה של טיסה פיקטיבית. זה נושא שעלה במהלך הדיונים והתבקשנו להביא לוועדה הצעת נוסח לסעיף שיאפשר לנוסע פוטנציאלי שמכרו לו כרטיס טיסה שבו נקבו במועד טיסה פיקטיבי שמעולם לא אושר, לתבוע פיצויים לדוגמה. ככל שסעיף 8א יאושר, כמובן, נתאים את סעיף 3 ונוסיף את זה, ככל שיהיה צורך לרשימת ההטבות לפי החוק.

זאת הטבה שתלויה בתביעה. בסעיף 3 זאת לא הטבה שתלויה בתביעה.

לכן אני מדברת כל הזמן בצורה מסויגת שנבדוק, גם אם הסעיף יאושר, אם יש צורך להכניס את זה לסעיף הזה או לא.

יש לנו כמה הערות, קודם כול לסעיף 3(1)(א): אין הגדרה של מה ותנאים וכל הדברים האלה, וגם לא יהיה בחוק. אבל השאלה היא אם תתעורר בעיה אם לא עדיף שזה יהיה תקן מסוים בתקנות – קביעת סטנדרטים הולמים לפי אורך הזמן.

למזון ולמשקאות?

לפי אורך הזמן.

גודל הסנדביץ'?

לא, לא. הכוונה היא שמזון קל בכך וכך שעות, וארוחות חמות בכך וכך שעות. זאת הערה אחת שיש לנו שיכול להיות שיש לשקול את זה.

זאת לא הבעיה.

סעיף 3(1)(ד): בימינו שאפשר להוציא חמש הודעות אינטרנט בלי בעיה, זה נראה לנו קצת מעט, אפשר להרחיב את זה קצת. אפשר לשקול את זה ולהוסיף, כי לאנשים יש פגישות, אני לא מודיע רק לבן אחד. זאת לא שיחה אחת מהכלא.

בעניין חבילת תיור יש בעיה עם ההחזר בסכום ששילם נוסע בשל כרטיס טיסה. כשאנחנו מדברים על חבילת תיור אנחנו לא יודעים מה החלק של כרטיס הטיסה בה.

מה ההצעה שלך בעניין? התלבטנו ולא מצאנו לזה פתרון.

האמת היא שמר פתאל יכול לתת תשובה טובה יותר כמה מזה זה כרטיס טיסה וכמה מזה לא.

זה לא יהיה רלוונטי, צריך לפצות על כל החבילה.

איך ידעו כמה אחוז מתוך זה? זה צריך להיות עניין של אחוזים.

ואני חושבת שזה צריך להיות על כל החבילה. משום שאם אני הזמנתי חבילה של ארבעה ימים והיה לי עיכוב, ומארבעה ימים נשארו לי שלושה ימים או שלושה ורבע ימים, אז אני לא מקבלת רק על הטיסה משום שאם אני מורידה רק את זה, עדיין שילמתי על משהו שבחבילת התיור לא מקבלת.

זה נשמע סביר?

זה נשמע לי סביר.

ואם הזמנתי חודש בארצות-הברית עם טיסות פנים?

זה לא צ'רטר. אנחנו מדברים על חבילת תיור ולא אם הזמנת לך כרטיס פתוח לחודש. כשתמצאי לי צ'רטר לחודש לארצות-הברית אני מצטרפת.

למה זה צריך להיות צ'רטר?

אנחנו מדברים על חבילות תיור ולא על טיסות סדירות שבן אדם עושה לעצמו.

אבל אפשר לבחון כמה עולה הכרטיס. יש אלטרנטיבות בשוק לכל יעד. צריך לקחת את התעריף המופחת ולהגיד- - - אבל כל החבילה? אם יש שיט ב-5,000 דולר בטורקיה, והטיסה עולה 500 דולר- -

אז מה קורה אם הפסדתי יומיים או יום?

זה לא נכנס לנושא של טיסות. את יכולה לתבוע את זה בהקשרים אחרים, לא בחוק הזה.

זה צריך להיכנס לעניין של הפיצוי כי אני הפסדתי שם בגלל הטיסה?

אבל לא בחוק הזה, תמר. פה מדובר רק על טיסות בלבד. חבילות לא צריכות להיכנס לכאן.

ההגדרה פה יותר רחבה ממה שעורכת הדין פינקוס אומרת. אני מתנצלת, אבל זה לא אומר צ'רטר; זה אומר: שניים או יותר משירותי סוכנות נסיעות הכולל הזמנה או מכירה של כרטיס טיסה". אני הייתי אומרת "בין היתר", אבל זה לא משנה, זה כבר עניין של נוסח. לכן להבנתי מקריאת ההגדרה בלבד ולא מהדרך שבה עובדות סוכנויות נסיעות – כי אני מנסה לקרוא את המסמך המשפטי – אם אני קונה דיל שיש בו כמה טיסות, למשל לארצות-הברית, אז אני רוצה טיסה לארצות-הברית, אני רוצה טיסות פנימיות וטיסה לדרום אמריקה, שהייה בבתי מלון, רכב וטיול של מדריך מומחה. לדעתי, זה נכנס לגדר ההגדרה ולא נאמר פה שום דבר בכיוון של מה שעורכת הדין פינקוס אומרת. לכן או שצריך לשנות את ההגדרה או שצריך לתת לזה פתרון אחר.

לדעתי, לא נכון עכשיו להטיל על חברת תעופה לפצות על כל הנזקים שנובעים מזה. חברת התעופה, גם אם היא גרמה לאיחור בטיסה, נכון שנובעים מזה עוד דברים, אבל היא לא יודעת ולא יכולה לדעת מה התוכניות שלך מרגע שתגיעי ליעד. את זה אולי תצטרכי להוכיח בתביעה חוזית, לפי חוק הגנת הצרכן או לפי דיני הנזיקין, פה אנחנו מדברים על משהו מאוד ספציפי.

יש חבילות תיור שאין בעיה – יש כרטיס. יש רק בעיה באותן חבילות תיור שאנחנו מדברים על אותן טיסות שכר שמחברות לבית מלון שהכול ביחד הוא דיל של 600 דולר.

אני יודעת שפה יש לנו בעיה. אבל המסקנה מכאן לא צריכה להיות שנטיל את מלוא העלות על החברות. זה לא במסגרת החוק הזה, יכול להיות שהן כן יצטרכו לפצות, אבל אז אולי מוצדק שתוכיח ספציפית בדיוק מה נגרם לך.

לקוח גם לא יתבע בעבור טיסה כשהוא מפסיד חבילה. הוא יתבע את כל החבילה מלכתחילה מהטעמים שאת אמרת.

נכון.

לכן ההבחנה פה זה לסרבל את החוק ולעקר אותו. הכוונה של החוק הזה גם באירופה שמשם זה התחיל זה על טיסות, רק על טיסות. עכשיו להתחיל לערבב את הנושא של חבילות זה יהרוס גם את תהליך החקיקה עצמו, להערכתי. זה לא ייגמר. כל הצ'רטריסטים יצטרכו להגיע לכאן לדיון ויתחיל דיון מה זה טיסה ומה זה לא טיסה.

אז מה קורה בחבילת תיור כזאת, לא יפצו בכלל?

מי שמפסיד את כל החבילה תובע את כל החבילה. מי יתבע רק את הטיסה?

הוא לא מפסיד את כל החבילה. הוא מפסיד שלוש-ארבע שעות.

אז זה לא קשור לחוק הזה.

לא נכון, הוא מפסיד שמונה שעות.

רק כתוספת לדבריו של מר פתאל, ה"צ'רטריסטים", כמו שאתה קורא להם, הוזמנו לדיון.

אני מייצג חלק מהדברים שהם רוצים להגיד בסעיף 8. הם גם חברי התאחדות.

אם רוצים לתבוע עבור חלק מטיסות או יום בחבילה זה לא רלוונטי לחוק שעוסק בפיצוי עבור עיכוב או ביטול של טיסה.

ואחת הבעיות העיקריות זה הצ'רטריסטים.

נעשה עוד חוק לעניין פיצוי בחבילות תיור.

שם רוב העיכובים, לא בטיסות הסדירות, אז אתה אומר שלא נעשה את הדיון כי זה לא בחוק הזה?

זה חוק נפרד.

הכול נולד בגלל הצ'רטר.

החוק הזה לא חל על חבילות?

ודאי שכן.

הכול נולד בגלל הצ'רטר.

החוק הזה חל רק על הטיסה, וכך הוא צריך להיות כי כך נעשה בעולם.

- - -

לרבות טיסה שהיא חלק מחבילה.

אז תגיד לי מה חלק הטיסה? מה שווי הטיסה?

מה ההבדל בין זה לבין מצב שרכשתי כרטיס בחברה סדירה וגם הזמנתי מלון?

הוא אומר שאם הפסדת צ'רטר לא תתבע את הטיסה, תתבע את הכול, אז זה לא פה.

בנושא של חבילות אולי צריך במסגרת גילוי נאות בשיווק חבילות תיור לעשות הבחנה ברורה מה מחיר כרטיס הטיסה, מה מחיר סידורי הקרקע, ואז הכול יהיה ברור, וזה גם ייפול ללשון החוק הזאת.

אז נראה טיסה ב-30 דולר, והשהות ב-470.

בדיוק.

וכשאני ארצה לרכוש רק את הטיסה ב-30 דולר, יגידו לי שאי אפשר.

כדאי שתדעי שיש לפחות סוכן אחד הגון בארץ מתוך כל ה-4,000 שאת מכירה.

אחד מצאתי.

אבל לא כל ה-3,999 כאלה נוראים. בכל זאת כבר היום לא מעט אנשים תובעים על חבילות.

כי הם לא מקבלים את הפיצוי. הם יושבים בשדה לפעמים שתים עשרה שעות ומצפצפים עליהם. והם לא מקבלים פיצוי אז הם תובעים על כל החבילה. כשזה יהיה הם יוכלו להחליט אם הם רוצים לתבוע את הטיסה לחוד או את החבילה לחוד.

הדברים שאת אומרת לא מדויקים, כי אם אדם תקוע בחו"ל וצריך להטיס אותו, החוק הזה חל עליו גם אם הוא קנה בחבילה. הוא יקבל את הפיצוי ואת הסיוע. את מדברת עכשיו רק על אלה שיוצאים, והם התעכבו שמונה שעות, והוא היה אמור ליהנות בעיקר בארבע השעות הראשונות, ונפגמה הנאתו.

לא רק נפגמה הנאתו. זה לא נכון.

הוא שילם כסף ולא קיבל שירות.

הוא שילם כסף ונפגמה הנאתו כך שהוא כבר לא יכול- - -

אני לא חולק על כך שמגיע לו פיצוי.

אתה לא רוצה שזה יהיה פה.

נכון.

ואני אומרת שאתה טועה.

באותה הזדמנות אפשר לקבוע עוד כמה דברים.

אז בוא נכניס. אם אתה חושב על עוד פגיעות בצרכן, בוא נכניס. זה המקסימום שאני הגעתי אליו. אבל אם אתה יודע על עוד פגיעות, תכניס.

איך אפשר לבודד את רכיב הטיסה בחבילות?

רק במסגרת - - -

כיוון שאי אפשר כי אז נקבל טיסה ב-30 דולר בחבילה של 470, אמרתי שכשאתה דפקת אותי בצ'רטר ודפקת לי את הטיסה, אתה לא יכול להגיד שתשלם רק את הטיסה.

אבל הצ'רטר זה כמו הדוגמה שאת נתת. את נתת דוגמה שבה במקום ארבעה ימים אני מנצלת שלושה ורבע. אז איך נכמת את שלושת רבעי היום שאיבדתי? מה נעשה, נחלק את מחיר החבילה- - -?

לפי ימים. שילמתי 600 דולר, נסעתי לארבעה ימים – נחלק את זה לפי ימים. אני לא יודעת, צריך למצוא נוסחה.

אפשר לקבוע שמחיר הטיסה בחבילת תיור יהיה מחיר הטיסה - - -

לא יפחת מ-200 דולר.

תמר, את לא מקשיבה להצעה שלי.

אני איתך. אמרתי – לא יפחת מ-200 דולר.

אבל אולי רציתי להציע משהו אחר.

בבקשה.

יכול להיות שצריך לכתוב שמחיר הטיסה בחבילת תיור יהיה זהה למחיר של טיסה סדירה מקבילה.

אבל יש יעדים שאין אליהם טיסה סדירה.

מחיר של טיסה מקבילה אם אפשר היה לרכוש ליעד הזה טיסה סדירה.

אתם מדברים על שתי חבילות נפרדות. חבילת תיור, כמו שהגדירו פה, זה לפי חוק שירותי תיירות, ומדובר פה לא רק על חבילות נופשונים של צ'רטרים או של חברות אחרות, לצורך העניין.

בסדר, זה לא משנה כרגע.

לכן אם מכניסים חבילת תיור לסיפור הזה ומגדירים את הכרטיס שלו, אז אתם כאילו מונעים ממישהו שקנה כרטיס ב-900 דולר ועוד כמה שירותים, לקבל 900 דולר. צריך לעשות הבחנה בין אותם נופשונים של כרטיס טיסה ובית מלון לבין הדברים האחרים.

צריך להכניס בהגדרה, נוסף לחבילת תיור – "חבילת נופש כוללת".

אני מציע שתסגרו את שדה התעופה. אף חברת תעופה זרה לא תציע לכם חבילות יותר: לא איזי-ג'ט. British Airways מוכרת חבילות וגם חברת אל-על מוכרת חבילות. הדבר הזה לא קיים באירופה, אנחנו חלק מתעשייה גלובלית. אמנם אנחנו מיוחדים ואור לגויים, אבל לא צריך להגזים ולסנוור אותם.

מה קורה עם הסוגיה הזאת באירופה?

עושים פה דברים שלא קיימים בשום מקום בעולם.

מה קורה עם הסוגיה הזאת באירופה?

זה לא קיים, לא הכניסו חבילות. לקחתם פה חוק, העתקתם אותו מאירופה, ואז התחילה כתיבה חופשית באיזשהו שלב.

כתיבה חופשית זה לא דבר בעייתי.

אצלנו בארץ זה יכול להיות מאוד בעייתי.

למה באירופה זה לא קיים?

אין לי מושג. לא יצא לנו לדבר על זה.

גם שם דנים בבעיה החמורה הזאת, ואני בכלל לא בטוחה שהם לא יכניסו, אבל לא משום שזה לא קיים שם צריך להתעלם ולהגיד שגם אצלנו נפקיר את כל מי שקונה במיטב כספם, כי זה מה שיש להם, הצ'רטרים, ותוקעים אותם בשדה התעופה, ואומרים להם, עכשיו תלכו ותידיינו בתביעה אזרחית, כי החוק הזה לא חל עליהם.

אין ספק שהחוק חייב לחול- -

אני ממש לא חושבת שהעניין הזה קדוש שבאירופה זה עוד לא הוחל.

אנחנו בממשלה לא דנו בעניין הזה.

זה היה ברור שזה חל על זה.

אני לא יודעת, תמר. אנחנו בכל זאת טיפלנו בנושא הזה גם בכנסת הקודמת, ואני לא זוכרת שדנו בנקודה הזאת. אז אולי גם בנקודה הזאת אנחנו צריכים לגבש עמדה, ולא נכריע בזה עכשיו.

זה להפוך את כל החברות הזרות לעברייניות בישראל. כבר עשו את זה.

לא נהפוך אף אחד לעבריין.

זה כבר קיים. ראית אתמול את הכתבה בערוץ 10.

אני לא ראיתי.

כל החברות הזרות הן עברייניות, חוץ מאל-על.

מה היה בכתבה בערוץ 10?

בדקו את חוק המכר ברחוק, ומכיוון שחברות זרות פועלות מחו"ל והם לא מכירים את החוק הישראלי – אני אמרתי את זה פה בוועדה, זה נמצא בפרוטוקול – שכל החברות הזרות יהפכו להיות עברייניות. אתמול הכתבה הוכיחה שתמר אמורה לא רק לתבוע את הישראלים, אלא גם את כל הזרות.

נכון.

זה אומר שכל ה-low coast שמנסים לקדם בישראל – אסור להם לנחות פה, כי ב-low coast- -

אני ערכתי את התחקיר, אני קיבלתי מכתבים מכל חברות התעופה הזרות כשעשינו את התחקיר, וכולן אמרו שהחוק הישראלי חל עליהן, שהם מכירים את החוק, ושהם יודעים עליו. אז עם כל הכבוד, להגיד שזה להפוך אותם לעבריינים זה לא נכון.

אתמול אפשר היה לתבוע אותם בכתבה או לא?

אתמול אפשר.

"איזי-ג'ט" לא תטוס לפה, אייר-ברלין לא תטוס לפה - -

"איזי-ג'ט" עושה את השיקולים שלה, וכל מדינה יש לה החוקים שלה, והיא מכפיפה את מי שטס לפה על פי החוקים שלה. אם כל הכבוד, אל-על טסה לכל העולם, ומקיימת בכל העולם את החוקים שלה.

אנחנו מניחים את סעיף 3(2)(א) בצד. הערות, חוץ מסעיף זה, יש?

כן. בעניין של הגבלת זמן הפיצוי. בסעיף 2(א) יש העניין שהוא ישלם בהמחאה בנקאית בתוך שבעה ימים, וב-(4) אין שבעה ימים.

אבל אמרתי לעזוב את 2(א) בצד, ואת חוזרת ל-2(א).

לא, מבחינת השאלה תוך כמה ימים אני צריך לשלם. לעומת זאת פיצוי כספי בתוספת הראשונה ישולם בהעברה בנקאית, ולזה לא ניתן מועד. זה גם צריך להיות תוך שבעה ימים.

איפה את רואה שבעה ימים ב-2(א)?

3(2)(א).

ב-(2)(א) וב-(4) אין שבעה ימים.

יש הבדל בין החזר הוצאות כשכבר הוצאת את ההוצאה, ולכן אתה צריך לקבל החזר, לבין פיצוי - -

את רוצה לתת לי תוך 14 יום, תיתני אותו. אבל תקבעו מועד.

שבעה ימים זה נשמע לי קצת מהר.

בסדר, תקבעו מועד.

שבעה זה קצר.

21 זה בסדר?

גם לגבי שבעה ימים ב-3(2)(א), לפעמים זה נעשה בחו"ל, ואנחנו רוצים לעמוד בדרישות של החוק. לכן גם לגבי 3(2)(א) ראוי לתת זמן סביר של כשלושים יום. הנתונים צריכים להגיע למטה של החברה, צריך לבחון את הזכאות, צריך להוציא הוראת תשלום.

איזו חברת תעופה זרה תעמוד גם ב-30 יום? צ'ק שיצא, צריך להוציא בלונדון, להנפיק אותו, לשלוח אותו. המערכות הן מערכות סליקה בינלאומיות, שום דבר לא ייצא מכאן.

כרטיסים אפשר לקנות באינטרנט בחמש דקות.

זאת פעולה שונה.

אני גם אגיד יותר מזה, כבודו נותן נניח 21 יום. אנשים לא ירוצו לבית המשפט יום אחרי כן.

אנחנו רוצים לכבד את הדברים שכתובים בחוק.

אין כאן נציגים של החברות הזרות. הם לא יעמדו גם ב-30 יום, זה לא סביר בתעשייה שהיא בינלאומית וגלובלית.

תוך כמה זמן קבעו בתקינה האירופית?

שבוע.

אבל זה בתוך אירופה, ויכול להיות שהם יכולים לבטל. אני אומרים לכם שחברות זרות לא יעמדו בזה- -

אתה לא יכול מתי שאתה רוצה להיצמד לתקינה האירופית ולחבק אותה חיבוק חם, וכשלא מתאים לך אתה מתייחס אליה- -

אני מקבל את מה שאדוני אומר.

שבעה ימים זה גם החזר הוצאות וגם פיצוי כספי?

שבעה זה נשמע קצר מדי וגם לא הכרחי. אין פה דחיפות מיוחדת, אבל מפה ועד לזה שלא נעמוד גם ב-30 יום יש מרחק, ואפשר באמצע להיפגש. יש הסכמה שאתם יכולים להגיע בעניין המועד?

21 זה בסדר גמור.

גם לגבי הפיצוי, אדוני?

הפיצוי יותר קל מאשר הדברים האחרים. בפיצוי אתם יודעים שאתם צריכים לפצות, אתם יכולים להוציא את זה הרבה יותר מהר; בהחזר הוצאות אתה צריך שאני אביא לך קבלות. הפיצוי הרבה יותר קל.

ממש לא נכון. בהחזר הוצאות יש היגיון שנוסע הוציא מכספו כסף, והמטרה היא להחזיר לו בהתאם. לכן 21 יום זה נכון.

זה ב-3(2)(א). שם שינינו ל-21 יום.

לגבי הפיצוי הכספי גם התקינה האירופית, למיטב ידיעתי, לא קובעת מועד לתשלום הפיצוי הכספי וצריך לבחון את הזכאות. זה לא יכול להיעשות בתחנה עצמה, צריך לבחון את זה ברמה האופרטיבית. כמה זמן עבר, לאיזה גובה של מדרגת פיצוי זה מגיע – לאשר את עצם הפיצוי, ואז לתת הוראה לתשלום. לא סתם לא קבעו מועדים לפיצוי הכספי. החברה תנהג בסבירות, תיתן את הפיצוי הכספי- -

מה זה "סבירות" לצורך העניין?

לאחר בחינת הנושא, אני לא יודע להגיד.

אתה יודע, גם חברות ביטוח נותנות בסבירות, ובכל זאת הוחלט להגביל אותן בפרק הזמן.

אני יודע, אבל לא בכדי לא נקבע פה מועד.

גם שנתיים זה מעט מדי?

לא.

אז אני שואל אותך, מה המועד הסביר?

45 יום.

יותר.

בטח, אולי שנתיים. זה המון. אדוני, אין סיבה לזה- -

אני הבנתי שגברתי רוצה אתמול.

לא, ממש לא.

הבנתי שאת רוצה כמה שיותר קצר, זה ברור לי.

יש גם היגיון בזה.

אנחנו צריכים לאזן בין האינטרסים. את מייצגת צד אחד, יש פה עוד צדדים בשולחן.

אבל יש גם היגיון. הם אומרים שהם צריכים לבדוק את הזכאות. מטוס שלא יוצא, הם יודעים עליו. הם יודעים למה הוא מתעכב. אני לא יודעת למה הוא מתעכב. הם מטפלים בלהוציא אותו. אני לא אמרתי שתפצה באותו יום, אבל הם יודעים למה הוא לא יוצא, הכול רשום וברור אצלם וגם יודעים מי הנוסעים שנסעו.

אם בתור לקוח הייתי מקבל את הפיצוי שלי גם תוך 45 יום אני אהיה מאושר.

נכון מאוד.

מה שיקרה זה שיציפו את בתי המשפט רק על תביעות כאלה.

אני יודעת שזה לא רק 45 יום, זה נמשך יותר הרבה פעמים מכיוון שנתנו את המועד.

יש פה הצעה שיש בה הגיון – נקבע את זה ל-45 יום, אבל יחד עם זאת מאחר שנתנו טווח די בריא נקבע סנקציה על אי עמידה במועד הזה.

פיצוי עונשי על אי עמידה.

למה פיצוי עונשי?

אולי צריכים אותה סנקציה כמו שיש על הלנת שכר? רק בלי בית משפט.

- - -

סליחה, סלעית, דיוני המשנה שאת מנהלת לא מקובלים עליי.

הסטנדרט העולמי להחזר כספים ללקוח הוא שלושה חודשים כאשר אתה מבטל כרטיס ומגיע לך החזר. לא בגלל כזה עיכוב.

בשלושה חודשים מתחלפת עונה.

רבותיי, זה מה שקורה בתעשייה הגלובלית. אלה הם התקנות. מה שיקרה עכשיו הוא שיעשו פה חוק שלא יעמדו בו ויתחילו תובענות ייצוגיות- -

אבל 45 יום זה מה שביקש הנציג של אל-על.

אני לא חושב שהוא מייצג נאמנה את מה שיקרה פה עם אזהרות. זה לא יקרה.

הבקשה שלנו הייתה שלא ייקבע מועד- -

אה, לא ייקבע מועד.

אדוני ביקש מועד, ואמרתי שזה נראה לי זמן סביר לטיפול.

זה מה שאמרתי.

זה צריך להיות הזמן שאליו נכוון. יש פה נתון בסיסי, לדוגמה מהיום שהומצאו לנו כל המסמכים הנדרשים.

אבל איזה מסמכים?

איזה מסמכים צריך?

אם זה החזר הוצאות צריך להמציא מסמכים- -

החזר הוצאות- - - 21 יום.

- - ואם זה פיצוי יכול להיות שצריך לראות גם דברים נוספים לגבי פיצוי. אני צריך לראות את כרטיס הטיסה- -

ודאי, בוא נמסמס את החוק. זה בדיוק זה.

החזר כספי שלא היה עד היום.

החזר כספי אני יכולה להבין, כי אתה בא ואומר לי, תוכיחי את ההוצאות שלך, אני צריך מסמכים, אני צריך ניירות. אם היית מתווכח איתי על ההחזר הכספי זה היה משהו אחר, אבל אתה מדבר על הפיצוי, על משהו שאתה יודע.

אבל כבר סיכמנו על 45 יום. מה קורה אם החברה לא שילמה תוך 45 יום?

יש פיצוי לדוגמה בחוק. תכף יפעילו אותו.

כל רובד שנוסף מוסיף עוד חובות על חברות התעופה.

אנחנו לא רוצים להוסיף חובות. איך אני מבטיח שתשלם?

המטרה שלנו היא לקיים את החוק. יהיה כתוב פה, 45 יום – אנחנו נכוון לעמוד במועד הזה. מכאן ועד להשית עלינו קנסות- -

לא רוצים להשית עליכם קנסות.

די באמירה של המחוקק ש-45 יום זה המועד כדי שאנחנו נתכוון לעשות זאת. החברה שומרת חוק וכך גם חברות אחרות, אני מאמין.

45 יום. תם ונשלם הסיפור.

מיום הגשת התלונה.

לא, מיום הנזק.

לא, מה זאת אומרת "מיום הנזק"? ואם הוא לא הגיש?

- - -

סכום הפיצוי זה לא דבר שנתון למשא ומתן בין הצדדים. כפי שלגבי החזר הוצאות נאמר מפורשות שזה מיום שינוי מועד הטיסה או ביטולה, לפי העניין, גם כאן זה צריך להיות מאותו מועד בדיוק משום שסכום הנזק הוא בהתאם למרחק, יודעים כמה צריכים לשלם לנוסע במקרה הזה. לדעתי, אין כאן ראיות מסובכות שצריכים להגיש.

אבל החוק הזה הוא לא שהחברה מתקשרת עכשיו לכל נוסע- -

זה לא פיצוי אוטומטי.

אם בן אדם בא אליה היא תפצה אותו בסכום שקובע החוק. אבל זה חייב להיות מהיום שהוא פונה אליה.

ברור, זה חייב כשהוא מתחיל להפעיל את המנגנון.

החוק הזה הוא לא חוק שהחברות חייבות להתקשר לכל נוסע ולהגיד לו, אתה היית ביום זה וזה על הטיסה, אני איחרתי, קח את הפיצוי. יש אנשים שלא תובעים.

יש אדם שלא ירצה לקבל את הפיצוי. הוא מתחשב בחברה, הוא חושב שאין סיבה לפיצוי.

אותו דבר, לדעתך, גם לגבי 3(2)א?

כן. מדובר פה על מה שקורה במקרה שבן אדם בא, מתלונן ודורש. מה הזכויות של בן אדם שתובע. תובע במובן המהותי, לא במובן של התובענה.

ובטח ב-3(2)(א) שהוא צריך להציג את ההוצאות שלו.

מיום פניית הנוסע לחברה?

ברור.

מיום פנייה בכתב.

"מיום פניית הנוסע בכתב לחברה".

עקרונית אמורים להיות טפסים בשדה התעופה.

יש לי הערה ל- 3(4) לגבי "אם הסכים לכך הנוסע בכתב", זה צריך להיות: "אם הסכים לכך הנוסע במפורש ובכתב". צריך להגיד לו לסמן איקס, והוא יסמן איקס.

יש לנו גם שתי הערות: ראשית, הבקשה שלנו היא שדרך התשלום במזומן, בהעברה בנקאית או בהמחאה ולא בהמחאה בנקאית. אין צורך להוציא דווקא המחאה בנקאית.

כיוון שהסעיף הזה מכוון גם לחברות שלא תמיד יודעים מי הם, לקבל המחאה לא בנקאית מאיזו חברה שקיבלה היתר עונתי לפעול כאן לשתי טיסות צ'רטר, אז לקבל מהן צ'ק שלא יודעים איך פורעים את הכסף.

אמורה להיות ערבות בנקאית לחברות כאלה.

אין להם.

הם גם קיבלו רישיון להטיס נוסעים.

אני לא בטוחה בכלל שהערבות מיועדת לפצות נוסעים לפי החוק הזה.

לא, ביטלו אותה.

המחאה זה בסדר, כי אם הוא לא מתכוון לשם הוא גם לא ייתן את ההמחאה.

המחאה בנקאית.

לא.

אז תעשו העברה בנקאית.

אבל אנחנו רוצים את האפשרות להמחאה.

להמחאה בנקאית יש עמלה- -

אני יודעת. אבל מה יקרה אם ההמחאה תשולם על-ידי איזושהי חברת שכר שבאה לשתי טיסות שכר במשך השנה?

ואם היא לא תיתן צ'ק בכלל? זה היינו הך.

בסדר, אבל לפחות אם היא משלמת בסופו של דבר אני לא רוצה שהיא תיעלם.

אם היא רוצה להיעלם היא תיעלם בכל מצב.

איזו חברה בינלאומית תשלח צ'ק בנקאי ללקוח ישראלי? אתם רואים מחר את לופטהנזה מתחילים לשלוח צ'קים בנקאיים מגרמניה לישראל? יהיו על זה כתבות באירופה.

מספיק צ'ק של החברה.

המחאה נורמלית. המחאה בנקאית זה לא לעניין.

אז אולי לא צריך לכתוב בכלל איך זה ישולם.

העיקר שהיא תשלם. אנחנו רוצים שהיא תשלם.

אני כן רוצה שהחברה תוציא כסף מכיסה, ולא תתחיל להגיד, עכשיו אני מתקזזת איתך. אני רוצה שהיא תוציא כסף. לצורך העניין מספיק צ'ק שלה. מי שרוצה להיעלם, ייעלם- -

אם התמורה שולמה באמצעות כרטיס אשראי ייתכן שהם יעשו זיכוי באמצעות כרטיס אשראי, וזה לא מנוי כאן.

הייתי מוחק את המילה "בנקאית".

הנוסע יכול להסכים לזה. נניח אם זה נוח לנוסע- -

אנחנו מצביעים על סעיף 3.

רק עוד להבהיר: את חייבת לכתוב כאן איך זה ישולם כדי למנוע מצב שהחברה תגיד שהיא תיתן לו ואוצ'ר לטיסה הבאה אצלו.

קיבלתי.

בבקשה, נציג משרד התחבורה.

ב-3(2)(א) מדובר על החזר גם לטיסה שעוכבה. קודם כול עניינית, לדעתי, אין מקום לתת החזר על טיסה שיצאה אחרי 6 שעות; לא ייתכן שבן אדם גם יטוס וגם יקבל את כספו חזרה מעבר להטבות אחרות שניתנות. שנית, בסעיף 6 אנחנו מדברים על עיכוב של עד חמש שעות שלא מקנה החזר, ורק עיכוב של חמש-שש שעות מקנה החזר. זה נראה מוזר. לדעתנו, משמונה שעות מגיע החזר – זאת טיסה שבוטלה; לטיסה שעוכבה יש ההטבות האחרות שניתנות. לא צריך גם להטיס אותו וגם להחזיר לו כסף.

זה גם מה שמופיע בדירקטיבה האירופית.

אבל אם הטיסה רק התעכבה, ובסוף טסתי, למה צריך לפצות אותי על הכרטיס? על הוצאות אני מבין, אבל על הכרטיס אין היגיון, כי בסוף השתמשתי בו. השימוש הוא שימוש דחוי, ועל זה אני מפוצה בפיצויים עקיפים.

אני לא זוכרת. יערה, את זוכרת מדוע מחייבים בהחזר כרטיס הטיסה רק לטיסה שעוכבה? אני לא רוצה לעשות שינויים מפליגים.

זה היה מכיוון שזה תרגום של הדירקטיבה האירופית.

צריך לבדוק את זה.

מאחר שהיושב ראש הודיע ש-3(2)(א) נשאר ממילא לדיון הבא- -

אנחנו מצביעים עליו כי הגענו, היועצת המשפטית ואני, לסיכום חדש בעניין.

אבל אולי התכוונו שמכיוון שהטיסה עוכבה, והנוסע לא יכול להתעכב, ולכן הוא רכש כרטיס אחר, את הכסף הזה צריך להחזיר לו.

זה לא מסתדר עם הנוסח. בנוסח כתוב: "רכישת כרטיס טיסה לטיסה שעוכבה".

לא.

אני לא מבין – טיסה מעוכבת בשעתיים, אני כבר יכול לרוץ לקנות כרטיס?

לא שעתיים. החזר ההוצאות הוא רק מעל חמש שעות.

חמש? איפה זה נולד?

בסעיף 6 יש שתי דרגות של הטבות שונות שניתנות לפי מספר שעות העיכוב.

אוקיי. אז בין חמש לשמונה.

אז בעצם להגיד שאם יש לך עיכוב של חמש שעות, ואתה חייב להגיע ליעד לפגישה- -

אז אתה רשאי לקנות כרטיס.

צריך פשוט להוריד את ה-ל' מ"לטיסה", וזה צריך להיות: "החזר יהיה בסכום ששילם נוסע בשל רכישת כרטיס טיסה בגין טיסה שעוכבה או בוטלה". זאת הייתה הכוונה.

לא, ממש לא. אם הנוסע רכש כרטיס חילופי, השאלה היא על מה הוא צריך לקבל את ההחזר? החזר הוצאות על הכרטיס החילופי שהוא נדרש לו או על מה שהוא שילם בפועל?

כרטיס חילופי מוגדר בסעיף 7: "נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, זכאי לקבל ממפעיל טיסה הטבות אלה".

אבל לא על טיסה שעוכבה.

"החזר הוצאות או כרטיס טיסה חילופי, לפי בחירת הנוסע".

אבל זה לטיסה שבוטלה.

זה רק על טיסה שבוטלה, ופה מדברים גם על טיסה שעוכבה.

אז יש השאלה העקרונית מה קורה אם עלית על הטיסה באיחור. זאת הסיטואציה שאנחנו שואלים לגביה האם מוצדק לקבל פיצוי.

אם עלית אין סיבה לפיצוי לכרטיס הטיסה.

הסיטואציה שתמר מדברת עליה היא כזאת שהחוק לא מתייחס אליה, והיא שהטיסה שלי מתעכבת, ואני לא המתנתי כדי לגלות עם היא מתבטלת או לא מתבטלת, וקניתי כרטיס אחר.

זה מצב בעייתי. מי מחליט אם הוא יכול לחכות או לא?

הוא אומר – אני לא יכול לחכות, אני צריך להגיע לחתונה של הבת שלי- -

כשאתה עולה לטיסה אתה צריך לקחת בחשבון שהטיסה עלולה להתעכב, ואתה לא יכול לקנות כרטיס אם היא התעכבה לך שעתיים, ואחרי זה לבקש את זה מחברת התעופה. זה מרחיק לכת. זאת לא רכבת שמגיעה כל רבע שעה – טיסה יכולה להתאחר. אתה יכול לקבל פיצוי אם היא מתבטלת, אבל לא לקבל הכול.

השאלה מה קורה אם לא יכולת לחכות.

לדעתי, יש מקום להחזיר הוצאות רק במקרה של טיסה שבוטלה, לא במקרה של טיסה שהתעכבה.

גם אני חושב. גם לפני ששינינו לשמונה שעות הנוסח דיבר על שעה ספציפית. לפתוח מנגנון כזה בשביל חור של שעה, נראה לי משהו שסתם יוצר סרבול.

צריך לתת פתרון למקרה שהטיסה עוכבה, והנוסע לא יכול לחכות.

מהשעה הראשונה הוא כבר לא יכול לחכות?

אז אפשר להגיד שזה במקרה של טיסה שעוכבה מעבר לשלוש שעות או לשעתיים.

אנחנו לא חושבים שעל עיכוב של שעתיים או שלוש- -

אז את הופכת טיסה מעוכבת לטיסה מבוטלת.

נכון.

אם לדוגמה יעשו כך כולם – יהיה להם מאוד נוח, הם מאוד ימהרו, והמטוס יישאר ריק.

בדרך כלל אי אפשר.

גם מציעים להם הרבה פעמים טיסות חילופיות.

הם יתחילו לטייל, להחליף יעדים. יהיה נחמד.

צריך לחשוב על זה, זה לא פשוט.

לדוגמה אדם שומר שבת שעיכוב של שעתיים יכול להכניס אותו לתוך השבת, וזאת תהיה בדיוק הסיבה שהוא יקנה כרטיס טיסה. אז אם בחברת התעופה מתחשבים בשבת, למה לא נתחשב בשבת כלפי אותו אדם דתי?

שבת זאת דחייה של יממה לפחות.

אם אותו אדם ייכנס לשבת זה דחייה של יותר מיממה.

אם British Airways יוצא ב-16:00, והוא יכול לקנות לטיסה הזאת כרטיס, האם אנחנו נגיד לו, לא, אתה תישאר עד שאל-על תטיס אותך או יחזירו לו את הכסף? וזאת לא טיסה שבוטלה, זאת טיסה שעוכבה.

זה יכול להיות נכון לגבי כל צרכן בכל דבר אחר, לא רק בטיסות. אני הזמנתי משהו, והוא מתעכב, אני אזמין משהו אחר במקומו?

אבל כאן אנחנו מדברים על ביטול שנכנס לתוקפו אחרי שמונה שעות. אבל במסגרת אותן שמונה שעות, שזאת טיסה שעוכבה צריך יהיה לקבוע גבול ולומר שמעבר לגבול הזה בטיסה שעוכבה, אם לא נתנו לי בשלב הזה טיסה חילופית, אבל אני מצאתי מקום וקניתי אותו – אתה תשלם לי על כך.

אתם למעשה מבקשים לקצר את המועד של טיסה שבוטלה.

בדיוק. זה המשחק פה, השאלה אם אנחנו רוצים לפתוח עוד חלון בתוך שמונה השעות.

אולי אפשר לחשוב על עילות מסוימות, כי שבת זה ללא ספק- -

בסוגיית שבת אנחנו נדון בכובד ראש בנפרד.

אז יכול להיות שצריך להגיד שיש נסיבות- -

הוא צריך להגיע ללוויה, הוא צריך להגיע לחתונה, הוא צריך להגיע לניתוח.

אני מציע שנאשר את הסעיף כמו שהוא, בלי האפשרות הזאת, ועד הדיון הבא נחשוב על אפשרות להכין חלון כזה לגבי רכישת כרטיס חילופי.

לא הבנתי. קודם כול, מדובר כאן באופן כללי על העילות. גם העילה של החזר של כרטיס הטיסה היא במקרה של ביטול או של עיכוב. אבל אחר כך בסעיפים שמתייחסים להטבות שזכאי להן הנוסע במקרה של ביטול ושל עיכוב, יש פירוט יותר גדול. שם אפשר לשנות את זה ולהגיד שלסוג הזה של ההטבה הוא יהיה זכאי רק במקרה של עיכוב של איקס שעות.

אבל אנחנו לא יכולים לכתוב מראש שהחזר הוצאות זה לטיסה שעוכבה או בוטלה, ולהגיד שלטיסה שעוכבה אנחנו לא נחזיר הוצאות.

אם בשום מקרה בשל טיסה שעוכבה לא יהיה החזר הוצאות, אז אתם צודקים.

אז צריך למחוק את המילה "שעוכבה"?

אפשר למחוק את המילה "שעוכבה", ואחרי זה להוסיף סעיף ספציפי?

לא. אני בכל זאת מציעה לך, אדוני היושב ראש, לשקול לאשר את הסעיף הזה למעט פסקה 3(2)(א), כי יש בה מספר שאלות.

אין בעיה.


אנחנו מצביעים על סעיף 3, למעט (2)(א) שאנחנו משאירים אותו ב"צריך עיון".

הייתה עוד הערה של משרד התחבורה לגבי 3(1)(ג).

זאת הערה של אל-על במקורה.

מה ההבדל בין "מקום שהייתו" לבין "מקום אירוח"?

שלא יצטרכו להסיע אותו לכרמיאל, אם יש להם מלון ב- - -

הכוונה היא בחו"ל. לא ליעד שאליו הוא היה אמור להגיע.

אנחנו לא מבינים מה זה "מקום אירוח של הנוסע".

זאת הערת נוסח. כשאומרים "שהייה" מתכוונים למקום שבו הם מתכוונים להלין אותו.

מי קבע? מה זה "שנקבע כמקום אירוח של הנוסע"?

אירוח כמשמעותו בסעיף קטן (ב)? לזה הכוונה?

כן.

לדעתי, למקום שהייתו של הנוסע, כאמור בסעיף קטן (ב), כי שם מדובר על מקום שהייה.

בסדר. הכוונה היא לכך שהם אומרים- - -

לא, סליחה, אני לא מבינה מה זה. אירוח בבית מלון, אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר?

וגם ההסעה לשם.

לא, זה יכול להיות. אם אני רוצה לטוס לטוקיו, ואני טסה לטוקיו דרך איסטנבול, נותנים לי שם מלון בלילה כי הטיסה מאיסטנבול לטוקיו מתעכבת, אז לשם ייתנו לי שירותי הסעה?

משדה התעופה למלון.

- - - לא תצטרכי לקחת מונית או אוטובוס או רכבת.

אנחנו מדברים על טיסה מישראל ואליה, לא על טיסת המשך כמו בדוגמה של הטיסה מאיסטנבול לטוקיו. אין לנו היכולות האלה גם אם נרצה.

מדובר לאפשר אירוח בבית מלון, להסיע לבית המלון – לא למקום אחר.

ברור.

אנחנו מקבלים את זה.

מקובל.

עלתה פה שאלה לגבי שהייה בישראל, כי הרי החוק יחול גם בישראל. לדעתנו, סעיף קטן (1)(ב) צריך לתת איזושהי הבחנה לגבי ישראלים בישראל. זאת אומרת, לא ייתכן שאדם שגר בתל אביב, וטיסתו נדחית, עלול להשתמע מפה שהוא יכול להיות במלון. לכן ההצעה שלנו היא לקבוע מגבלה שזה לא חל על מי שזה מקום מגוריו, אלא רק על אנשים שלא גרים באותו מקום מגורים.

אבל אם הוא גר באמת בכרמיאל או במטולה, אתה מצפה שהוא ייסע לשם?

אני לא מצפה לכך אם מדובר בכמה שעות.

אדם שגר בתל אביב לא ירצה את המלון אם זה קרוב לו. הוא ילך לאן שנוח לו יותר. אתה מחויב שהנוחות שלו לא תיפגע.

לכן אני רוצה לקבוע מגבלת מרחק. 100 קילומטרים משדה התעופה, זה סביר?

ואם אני אציע שזה יהיה במלון חמישה כוכבים, תקבלו את זה? יש כאן עניין של סבירות.

גם מי שגר בתל-אביב יכולים להיות לו שיקולים לא לחזור באותו לילה הביתה.

- - -

הוא לא רוצה שוב להתווכח עם אשתו שהוא נוסע.

הוא לא רוצה להפתיע אותה.

הוא לא רוצה להפתיע אותה, הוא לא רוצה שהיא תפתיע אותו.

זאת תהיה בחירה של הנוסע. לא תהיה הבחנה בין הישראלים.

אני לא יכול לקבל את זה, זה לא סביר.

אתה יכול להצביע "נגד".

לצערי, אני לא יכול.

אני מנסה להסביר משהו.

עד הקריאה הבאה תנסה לשכנע אותי שאני טועה, אבל זאת הגישה.

כרמיאל זה לא כל-כך רחוק, תמר, אני לא יודע מתי נסעת לשם פעם אחרונה.

לפני שבוע.

הלוא אם נוסעים מהר מגיעים- - - פתאום אנשים לא יכולים - - -

לא בפקק, ולא כשצריך לחזור שלוש שעות קודם. בחייכם, תפסיקו. ואם הוא הגיע ברכבת זה בכלל - - -

הרי מה עלול להיווצר? טיסה תעוכב בכמה שעות. אני מצטער שאני חוזר על עצמי, אבל בין השעה 1:00 לשעה 6:00 בבוקר שדה התעופה סגור. זאת אומרת, ייתכן שטיסה שהייתה אמורה לצאת בשעה 24:00 עוכבה מסיבות כלשהן בשעה- -

אין בטוח. הגעת כבר למצב שאתה מלין אנשים? אני לא רוצה לחזור הביתה להעיר את הילדים שלי בכניסה וביציאה ב-1:00 בלילה. לא רוצה את ההטרדה הזאת.

זה מוגזם, אדוני.

אבל המשמעות היא נטל כספי בגין 400 נוסעים. ואם זה כמה טיסות, אז 400 כפול כמה טיסות לאנשים שעם כל הכבוד הרצונות שלהם הם חוקים שלכם. אם לא רוצים לחזור הביתה, שיפנו הם לבית מלון, למה חברת התעופה צריכה לשלם את זה?

בדירקטיבה האירופית יש הבחנה כזאת?

לא.

אין הבחנה כזאת.

הם לוקחים את כולם למלון.

מר פתאל, אין הבחנה בדירקטיבה האירופית.

- - -

אבל חשוב שתדע, שלפי המדדים של "Economist"ישראל היא מספר 1 בעולם בחדשנות ובאימוץ של דברים חדשים.

אלה דברים שקשורים בטכנולוגיה ולא בחקיקה.

זה בהרבה דברים, לא רק בטכנולוגיה. בכלל, בתפיסה, אנחנו מדינה מאוד חדשנית. מספר 1 בעולם באימוץ חידושים. במקרה הזה אני מבין שאנחנו לא חדשניים, שהאירופים גם - -

מניסיון אישי, האירופים נותנים מלון. טסתי בצ'רטר ונתקעתי בלונדון 18 שעות, ונתנו מלון ב"מריוט" בשדה.

אין מחלוקת במקרה הזה. הבעיה היא כשאת מתחילה את הטיסה.

גם האנגלים קיבלו. האנגלים שרצו לטוס מלונדון לישראל קיבלו אותו מלון.

הרצון של הנוסע, זה מה שיקבע פה. אתה לא יכול לתחקר באותו לילה אדם איפה הוא גר, כי אין לך שום ראיה לכך. אין זמן להחליט, ואין זמן לבדוק.

גם נכון.

נניח שמי שירצה לחזור למיטתו, יחזור למיטתו, ומי שיתעקש – זה חלק מהעניין. לא על זה יקום וייפול דבר.

אולי אפשר להוסיף פה את הבקשה של הנוסע. הרי יש פה גם הבחנה, האם אנחנו מחויבים להציע אוטומטית לכל הנוסעים- -

כן.

כן, אתם חייבים להציע אוטומטית, והנוסע צריך - - -

זה ברור שאתם צריכים להציע.

אדם יכול להיות יצירתי, ובזמן שאתה מציע, אם אתה חושב שאין בזה תועלת גדולה ללקוח, לא לחייב אותו ולהציע לו במקום זה פיצוי של 20 דולר אם הוא יוותר על המלון. ואם באמת לא חשוב לו לישון בבית מלון ונוח לו לנסוע הביתה, ואתה לא רוצה לחייב אותו לישון במלון, הוא ייקח את זה בנפש חפצה.

אני מציעה להצביע על הסעיף.

יש לנו עוד סעיף על סדר היום ויהיו עוד דיונים. הדיון הבא גם יהיה בקרוב, אז לא תשכח שום דבר מהדיון הזה.


מי בעד סעיף 3, למעט סעיף 3(2)(א), לרבות כל השינויים, ההבהרות והניסוחים ששונו במהלך הדיון? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 3, למעט סעיף (2)(א) – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3, למעט סעיף (2)(א) אושר.

הסעיף אושר. בזה תם הדיון היום. ניפגש בקרוב בעניין הזה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה ב-12:40