הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
16
ועדת החינוך, התרבות והספורט

4.1.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 341


מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ח בטבת תשע"א (4 בינואר 2011), שעה 10:30

1.

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): החלטת משרד החינוך לתת עדיפות בהעסקת מורים ערבים למועמדים שהתנדבו בשירות הלאומי.של חה"כ ג'מאל זחאלקה.

2.

הענקת נקודות זכות לבוגרי שירות לאומי המועמדים להוראה במגזר הערבי.של חה"כ מסעוד גנאים.


3.

העדפת מורים עם שירות לאומי במערכת החינוך הערבית של חה"כ מוחמד ברכה.

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר
מוחמד ברכה

מסעוד גנאים

דני דנון

ג'מאל זחאלקה

אנסטסיה מיכאלי

דוד רותם

עבדאללה חטיב, הממונה על החינוך הערבי, משרד החינוך

ציון שבת, מנהל אגף בכיר לכ"א בהוראה, משרד החינוך

עו"ד איריס שלו-טל, סגנית מנהלת המחלקה המשפטית, משרד החינוך

סאהר אסמעיל, עוזר שר החינוך, משרד החינוך

עו"ד יעקב פרידברג, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שר שלום ג'רבי, מנכ"ל מנהלת השרות האזרחי הלאומי

עו"ד יואב ארבל, מנהלת השרות האזרחי הלאומי

שראל שייפר, יועץ למנכ"ל מנהלת השירות האזרחי הלאומי

עלווה קולן, האגודה לזכויות האזרח בישראל

עו"ד אראל גלבוע, לשכת עורכי הדין

עטילה כמאל – דובר במשרד למגזר הלא יהודי

לירון וייס, דוברת הוועדה

יהודית גידלי

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): החלטת משרד החינוך לתת עדיפות בהעסקת מורים ערבים למועמדים שהתנדבו בשירות הלאומי. של חה"כ ג'מאל זחאלקה.

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הענקת נקודות זכות לבוגרי שירות לאומי המועמדים להוראה במגזר הערבי.של חה"כ מסעוד גנאים.

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): העדפת מורים עם שירות לאומי במערכת החינוך הערבית.

של חה"כ מוחמד ברכה.

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, אנחנו ממשיכים בסדר היום. הנושא – הצעה לסדר היום, דיון מהיר. החלטת משרד החינוך לתת עדיפות בהעסקת מורים ערבים למועמדים שהתנדבו בשירות הלאומי, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. הגשת דיון מהיר, אתה רוצה לנמק? בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אנחנו קראנו בעיתון ידיעה.

איזה עיתון?

"הארץ". ידיעה על מכתב, אמנם פנימי בתוך משרד החינוך, אבל שהוא מדבר על כך.

השם "הארץ" מצחיק?

לא, לא מצחיק. לא, משום מה, פשוט העיתון לא מגיע אלי אף פעם, אתה יודע, אני גר באריאל, אז אני גם לא יכול לדעת על מה בדיוק כותבים שם.

לא צריך לגור באריאל, כדי לקבל הארץ.

אז כנראה שהתשובה לתושבי אריאל זה שיבואו לכנסת, יקבלו עיתון הארץ. בבקשה.

אנחנו קראנו בעיתון ידיעה על מכתב פנימי במשרד החינוך, שמדבר על כך שבניקוד המועמדים להוראה, יינתנו 30 נקודות לאלה שעשו שירות לאומי, אזרחי לאומי ואנחנו ראינו בזה צעד שפוגע פגיעה חמורה מאוד במערכת החינוך, בלימודים.

מי זה אנחנו?

אני וחבריי, בעצם, אבל אני מדבר בשם עצמי.

אני והוא, במקרה.

הוגשו יותר מהצעה אחת, וחבר הכנסת גנאים לא נמצא פה.

נכון, סליחה, סליחה.

בסדר.

יש לנו גם, מי שהגיש.

לכל אחד מאיתנו יש מה להגיד, אבל מה שאמרתי עד עכשיו, אלו עובדות שלא חולקים עליהן.


כשעשינו חישוב ראינו, קודם כל, התניית קבלה לעבודת הוראה בשירות לאומי הוא דבר פסול.

זו לא התניה, אולי תהיה התניה.

חכו, אנחנו עוד לא הגענו.

זה מה שבאתי, בשביל זה באתי, בשביל ההתניה.

קודם כל נשמע את משרד החינוך ואז נתייחס, לפי התשובות.

סטודנט שלמד וקיבל ציונים ועשה הכל ובאים אליו עכשיו עם דבר שהוא בבחינת ענישה, וכל מי שלא יעשה זאת, הוא פשוט ידורג בצורה נמוכה יותר. לשם השוואה, המבחן המדובר בערבית, שדובר בו כשהוא מהפכה כאילו בשינוי של קבלת מורים להוראה, הוא בין שמונה ל- 15 נקודות סך-הכל. וכנראה המטרה המקורית היתה או התוצאה של מחשבה זאת, שהיא מחשבה מעוותת, היא שמועמדים טובים פחות יכולים להתקבל אל ההוראה, כי מקפיצים אותם. ובעצם זה יכול להשפיע לרעה על התלמידים. למה לו לתלמיד להתאמץ בלימודים ולהצטיין בלימודים, אם הוא יודע שהוא יכול לעשות משהו שיכול לתת לו, איך אומרים? מקדמה ודחיפה, יותר מהצלחה באנגלית ובמתמטיקה ובהיסטוריה או בכל מה שהוא לומד. ולכן, אנחנו ביקשנו דיון דחוף.


בינתיים שר החינוך אמר שהדברים לא מדויקים, כלומר מה שפורסם לא מדויק. אנחנו רוצים לשמוע היום, ממשרד החינוך.

אמר לכם או לעיתון?

הוא אמר גם לעיתון, שהדברים לא מדויקים. אנחנו רוצים לדעת, עד עכשיו העניין הזה גרם לבלבול בציבור ואנשים לא יודעים בדיוק במה מדובר ולכן אני הייתי רוצה לשמוע את העובדות, מה המצב הקיים ואז להתייחס. כי אני לא רוצה לדבר בשם משרד החינוך. מה שאני מתייחס זה מה שפורסם בעיתון. השר אמר שזה לא נכון, אז מה נכון? זו שאלה.

חבר הכנסת ברכה, אתה רוצה להתייחס?

והדיון חשוב גם לשם הבהרת העובדות.

בהמשך לדברים של חברי, חבר הכנסת זחאלקה אומר כך – הדיון שהצענו לסדר יומה של ועדת החינוך הוא לא דיון על השירות הלאומי או השירות האזרחי, אלא הוא דיון על מערכת החינוך ועל המבחנים לקבלת מורים למערכת החינוך. אני מבקש מהיושב-ראש שהדיון יתמקד בשאלה הפדגוגית חינוכית, ולא בבמה לקידום רעיונות שהמקום שלהם זה ועדות אחרות או אפילו מליאת הכנסת, כל חבר כנסת רשאי למצוא את הבמה לדעותיו, הראויה כמובן. אבל ההצעה שעומדת כאן לדיון היא האם המבחן בכלל, של שירות לאומי ושירות אזרחי, הוא מרכיב בהכשרת מורים שיהיו טובים יותר לקידום מערכת החינוך.


לפני הישיבה היה לנו דיון בדו"ח של בנק ישראל על נושא של תקצוב של שעות לימוד במערכת החינוך. לפני שבוע-שבועיים היה לנו על מבחני פיז"ה, לפני כן היה על ה- OECD וכל מיני דברים שמדברים על הישגיות שמצביעות בפירוש על משבר עמוק במערכת החינוך הערבית, שמשרד החינוך צריך לתת עליה את הדעת ואחד המכשירים ואחד הכלים הוא מעמדו של המורה, הכשרתו של המורה, מתן זכויותיו של המורה, שכמובן אנחנו תומכים בהם מאוד.


להכניס מבחן שהוא לא רלוונטי לעצם העניין הפדגוגי, זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. אני חושב שגם שר החינוך יודע, אני יודע מה דעותיו, שהן קרובות לשני חברי הכנסת שעומדים האחד מימיני ואחד לשמאלי, אבל הוא גם יודע שזה לא עומד בשום מבחן משפטי, לבוא ולמנות מורים על-פי דברים שהם לא רלוונטיים לעצם העניין.


הדבר הנוסף, אדוני היושב-ראש, כולם יודעים שיש בעיה בקבלת המתווה הזה שנקרא שירות אזרחי או שירות לאומי בקרב האוכלוסייה הערבית. ואני אמרתי שאנחנו לא עומדים לדיון בעניין הזה, אבל אני אגיד משפט אחד. אני האחרון שיתנגד לערכים של התנדבות לטובת החברה. אבל הסוגיה הזו צריכה להיות נדונה במקומות אחרים. הבעיה כאן שיש קרוב, גם על-פי הנתונים של המינהלת, 80% מהציבור הערבי, הצעירים הערביים, מתנגדים לשירות האזרחי, אני אומר שזה הרבה מעל, זה בין 90% ל- 95% לפחות. זאת אומרת, מורה – 70%, 60%.

אנחנו כרגע לא מדברים.

מובן שלא. אבל מורה שיתקבל למערכת החינוך, כשהוא עומד במערכת, להתקבל למערכת החינוך במגזר הערבי, כשהוא עומד בניגוד לדעת הרוב המכריע של האוכלוסייה הערבית, זה בעצם לייצר נטע זר בתוך מערכת החינוך. אדם שהוא לא חי את הוויית חברתו ועמו, ולכן זה ניסיון של אילוף פוליטי וזה לא ניסיון לקידום פדגוגי.

אם הוא עושה שירות אזרחי, הוא לא חי בעמו?

אתה לא הקשבת. אתה דיברת עם מישהו אחר. אתה לא הקשבת. אמרתי שעל-פי הנתונים, גם של המינהלת, 80% מהצעירים הערביים מתנגדים לשירות האזרחי. אני אומר שזה יותר מ- 95%. זאת אומרת, עובדתית, מי שהולך לשירות אזרחי, הוא נמצא במיעוט שולי בתוך העם שלו, בתוך החברה שלו ולא ייתכן שאלה שככל שהם נמצאים בשוליים, זה יהיה כרטיס הכניסה שלהם למערכת החינוך. אני מדבר על ההיגיון הפשוט.


יש דעות פוליטיות שונות בכל מה שקשור לשירות האזרחי, שירות לאומי, שכבר אני מתנגד אליו לחלוטין ואני מוכן לשרטט את מניעיי ואת תפישתי בעניין הזה, במקום אחר. אבל פה, בהקשר הזה, גם הדיון שהציע חבר הכנסת זחאלקה, וגם הדיון שהציע חבר הכנסת גנאים וגם הדיון שאני מציע, הוא שהעניין הזה אינו רלוונטי לקידום מערכת החינוך ולמינוי מורים. לא ב- 30 נקודות, ולא בנקודה אחת. זה לא רלוונטי וזה לא עומד בשום מבחן. ועל כן אני מבקש, אדוני היושב-ראש, משרד החינוך, שיבהיר כאן שהדיון על השירות האזרחי מתקיים במקום אחר, במערכת החינוך השיקול הוא אך ורק חינוכי ואך ורק פדגוגי וזה המפתח למינוי מורים. מורים טובים, מוכשרים, שהם מוכשרים במובן שיש להם את ההכשרה ויש להם את הכישרון, הכוונה, הם אלה שנדרשים למערכת. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת גנאים, גם אתה יזמת את הדיון, אתה רוצה להתייחס עכשיו? בבקשה.

תודה. אני חושב שאת העניין המרכזי פה, חוץ מהעניין של הפרויקט של השירות הלאומי, היותר חשוב הוא שהכנסת קריטריון ושיקול לפי דעתי שהוא לא פדגוגי ולא מקצועי, כאשר באים לדרג אלה שהם מבקשי משרות בהוראה וזה ניצול, לפי דעתי. משום שזה נכתב בהוראה וכולם יודעים, יש הרבה ביקוש. יש הרבה ביקוש. יש הרבה מורים, יש הרבה כאלה בוגרי מכללות להכשרת מורים שרוצים באמת להצטרף להוראה ולעבוד ואין כל-כך מקומות עבודה בחברה הערבית ובבתי-הספר הערביים. לכן, לבוא היום ולשים את השיקול הזה, כאילו השירות הלאומי או השירות האזרחי הוא אחד הקריטריונים לדירוג המורים ולתת לזה 30 נקודות ועל תעודת BA, MA, כמה זה, עשר או 15 נקודות? אולי פחות מזה? על השיקול העיקרי שבו אני רוצה לבחון את המורה, את הכושר שלו האינטלקטואלי והפדגוגי, הרבה פחות מהקריטריון או מהשיקול של השירות הלאומי? אני חושב שכל העניין הזה מנסה לקדם את הפרויקט הזה, הכושל לפי דעתי. אני רוצה מהמורה גם שייתן, אבל לא במסגרת הזו. זה אחד.


שניים, אני גם רוצה שהמורים הטובים, הטובים, הם שיגיעו למשרות האלה. אבל שירות לאומי, עבודה בשירות לאומי, זה קריטריון מקצועי? זה קריטריון פדגוגי, חינוכי? אני לא חושב. חוץ מזה, אני לא יודע, אני רוצה לשמוע ממשרד החינוך. אנחנו שמענו וקראנו שמשרד החינוך לא מסכים והוא ירד מהעניין, אני מקווה שזה נכון. אני מקווה שזה נכון ושלא במשרד החינוך, לפי דעתי לא יעשו מעצמם או מהמשימה שלהם צחוק, כאשר המנהלת של השירות הלאומי מנסה לעשות מהם שדה ניסויים לפרויקט השירות הלאומי ודווקא למורים שהם ערביים, שמנסים לנצל במקום לפתור את הבעיה שלהם ולמצוא להם מקומות עבודה, אפילו הצענו למשרד החינוך ושלחנו לשר החינוך, והרבה חברי כנסת שלחו, שיש מחסור במגזר היהודי, יש מחסור במורים. אז יש הרבה מורים במגזר הערבי, ערבים. אז שמורים ערביים ילמדו בבתי-ספר יהודיים. במקום למצוא מקומות עבודה למורים, היום באים, מנסים ללחוץ אותם, לנצל אותם, דרך השיקול והקריטריון של השירות הלאומי שהוא באמת אינו שיקול וגם המסר, המסר בכלל לא חינוכי, לא פדגוגי. אתה אומר למורה ולבוגר הוראה – כל מה שלמדת 12 שנים, ופלוס ארבע בהכשרת מורים, זה עשר נקודות או 15 נקודות גג, והשירות הלאומי 30 נקודות. אני חושב שעל משרד החינוך, אנחנו תומכים בו אם הוא יורד מהעניין הזה, אבל אני חושב, הם יעשו מעצמם צחוק אם הם מסכימים לדבר כזה.

תודה. ראשית, אני, חבר הכנסת ברכה, לא יכול להסכים אתך על כך שוועדת החינוך זה לא המקום לדיון על נושא של שירות לאומי. למה? מכמה סיבות. קודם כל, אני חושב שכן שירות לאומי זה חלק מהמערך של הכשרה, ממערך של התנדבות, ממערך של ערכים שצעירי מדינת ישראל יכולים לקבל.

ניזום דיון.

אל תדאג. גם הנושא הזה, קודם כל, היה לנו כבר דיון.

הדיון שאנחנו יזמנו הוא דיון שאנחנו דיברנו עליו. אתה רוצה ליזום דיון על השירות האזרחי?

חבר הכנסת ברכה, אל תפריע לי, קודם כל.

אני לא מפריע לך.

אתה מפריע לי.

אני מתקן אותך.

לא צריך לתקן אותי, תודה רבה, אני לא צריך עזרה.

אתה עושה טעות.

בסדר. אז אני, אז קודם כל, הדיון על הנושא של השירות הלאומי במגזר הערבי, זה דיון חשוב ומבחינתי היה לנו כבר דיון, חבר הכנסת זחאלקה זוכר אותו, נכון? זה היה בכנסת הקודמת, עם חבר הכנסת מלכיאור, היה דיון מאוד סוער.

כן.

ואני חושב שאנחנו גם נקיים כאן דיון על זה.

נאמרו דברים חשובים.

יפה. ואם כבר, המקום שצריך להיות דיון על הנושא הזה, זה כאן, בוועדת החינוך, ולא בוועדות אחרות, זה דבר ראשון. דבר שני, אני כן, וזו דעה אישית שלי, כאן בוועדה אני לא בא לעשות כאן סיכום ומי שלא תומך בדעה הזאת, זה עניינו, אבל אני כן חושב ששירות לאומי ושירות אזרחי זה דבר שהוא תורם למערכת ואני גם מברך על כל מי שעוסק בנושא הזה. ואני גם מכיר את התופעה של פעילות אינטנסיבית של הנהגה ערבית כנגד הנושא הזה וצר לי על כך, שאני חושב שדווקא בעניין הזה, שרוב רובם של כל מי שעושה שירות לאומי, וזה לא משנה באיזה מגזר, הוא אך ורק מסייע לאותו מגזר. עושים את זה, גם במגזר הערבי, גם במגזר החרדי, וגם במגזרים אחרים, ואך ורק מה שנעשה שם, זה רק תרומתם של אותם הצעירים למגזר הזה. ואני כן חושב שהמדיניות והמנהיגות שנופלת כלפי הנושא הזה, צריכה להשתנות. וזה דווקא יתרון. זה בעניין הזה, כהערה אישית שלי.

יש פיתרון בבתי-הספר לעניין הזה. יש פיתרון חינוכי, דרך בתי-הספר, לא דרך שירות לאומי.

כרגע לא הדיון כאן.

יש מקצוע בשם מחויבות אישית בכל בתי-הספר. למה לא לנצל ולהרחיב את המחויבות האישית?

אני לא יכול לקבל דברים שזה מערך כושל, אני לא יכול לקבל את הדברים הללו ממך, זה דבר ראשון.

למה?

כי ככה. תשמע, אנחנו לא נפתח את זה כאן אבל תאמין לי שהיה לנו כבר דיון כאן ואנחנו ראינו את הדרך איך אפשר למנוע מצעירים לקחת חלק בזה ומה עושים עם אותם אנשים, שמקדמים את זה במגזר הערבי ואיזה איומים ואיזה דברים נעשים שם, לכיוון האנשים האלו. ראינו את זה ואני לא רוצה להיכנס לזה. תשמע, שתי הערות שאני לא יכולתי לקבל כאן מחברי הכנסת.

מי שמאוים – שילכו למשטרה ויתלוננו.

שתי הערות שאני לא יכול לקבל זה קודם כל שהמערך הזה כושל, זה דבר ראשון. ודבר שני, שזה לא המקום לדון עליו, כי זה כן המקום לדון עליו. ועכשיו אנחנו נעבור למשרד החינוך. משרד החינוך, מי מתייחס לנושא? בבקשה.

אני מנהל את האגף לכוח-אדם בהוראה במערכת.

במערכת החינוך כולה?

מערכת החינוך, כן.

כולה?

כולה. אני כאן מביא את העמדה של המשרד כפי שהיא גובשה באמת בימים האחרונים, בשבועיים האחרונים, ותרשו לי, אני גם אקרא את זה, כדי שזה יהיה מאוד מדויק, זה קצר מאוד.

בבקשה.

זה גם על דעת השר ועל דעת כל המשרד.

בסדר גמור.

מה שנמסר בשעתו בכל הנוגע לנושא השירות הלאומי אזרחי, נמסר ללא שהתקיים דיון כלשהו אצל השר או מי מטעמו. נושא הקריטריונים לשיבוץ מורים מגיע בדרך-כלל לדרגות הגבוהות במשרד, שזה שר, מנכ"ל, ואנחנו, והוא נושא חשוב ורגיש וקריטי במערכת. יש הסכמה בכל הדרגים של המשרד, כמובן, הן הפוליטי והן המקצועי, על הנושאים הבאים: אחד – הרעיון להעניק משקל של 30 נקודות, דהיינו יותר מכל מרכיב אחר, הנו מופרז ולא נכון. עמדת השר והמשרד מחייבת שירות לאומי אזרחי, מחייבת מבחינת רואה בו כדבר חיוני. מחייבת שיש בו ערך חשוב ויש לעודדו גם במגזר הערבי, כמו במגזרים האחרים. המשרד בהחלט בודק אפשרות להעניק ניקוד מסוים לבוגרי שירות לאומי אזרחי, אך במשקל סביר שאינו מאפיל על הקריטריונים האחרים המקצועיים כגון תואר אקדמי, שפה וכיוצא בזה.


הנושא נבחן בימים אלו, לרבות בחינה משפטית וההחלטה תתקבל בנושא לאחר התדיינות. מאחר והמשרד מייחס ערך לנתינה ותרומה לקהילה, מדובר בפרמטר שיכול גם הוא להיות רלוונטי.

מה קורה היום בפועל? עד שתחליטו.

לא, זה לא פועל.

כל עוד אין להם גיבוי משפטי, חבר הכנסת דנון, הם לא יכולים להחליט החלטה .

עוד לא יצאה שום הנחיה בכלל, עוד לא יצאה שום הנחיה למשרד להתחיל את זה בכלל. מישהו ראה התכתבות פנימית של המשרד והחליט שזה כבר החלטה של המשרד, זה לא החלטה. זה חילופי דעות או התכתבות פנימית של המשרד. אנשים במשרד הם חושבים, מחליפים דעות ביניהם כל הזמן.

לא צריך להתנצל, להפך.

לא, אני מסביר את זה.

בסדר גמור. שמענו. אנחנו ממשיכים הלאה. חבר הכנסת דנון, אתה רוצה עכשיו או אתה רוצה עוד קצת לשמוע?

אדוני היושב-ראש, אני חושב ששמענו מספיק. טוב שהצביעות של חברי הכנסת הערביים פה היא חוצת גבולות, שמצד אחד אתם באים פה לוועדות ודורשים שיהיה חוק הבטחת ייצוג וחוק שוויון וחוק צמצום פערים, ומצד שני, כשזה מגיע לשירות אזרחי בקהילה שלכם, אתם אומרים – 85% אסור לנו. זה בושה וחרפה ואני פה אומר, אדוני היושב-ראש, שמבחינתי, השירות האזרחי הלאומי זה כמו תעודת יושר. אם מישהו הולך היום ומתנדב בקהילה שלו, זה נקודת זכות, לא צריך להתבייש בזה וגם משרד החינוך, אני אדבר עם השר על זה, מה זה, מה אתם מתנצלים? אתם צריכים לבוא ולהגיד – אנחנו גאים בכך, אנחנו 30 נקודות. מבחינתי, שזה יהיה תנאי, תנאי, לא עדיפות, תנאי, שמי שרוצה להיות מורה במדינת ישראל, יעשה את השירות האזרחי, שירות לאומי. לא מדובר פה על שירות צבאי.


ואדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים לשקול אם אנשי השירות הלאומי, להחיל את זה לכל, כל השדרה השלטונית של נציבות שירות המדינה, שתהיה העדפה, כמו שהיום יש העדפה למועמדים ערביים וקיים, במסגרת חוק הבטחת הייצוג. אם היום מגיע מועמד ערבי לוועדה, עם נתונים זהים למועמד יהודי, הוא יקבל העדפה. זה קיים על-פי החוק היום. לכן אנחנו צריכים לעשות את התיקון הזה שברגע שמגיע מועמד, ולא רק בוועדת החינוך, בכל המשרדים הממשלתיים, תהיה העדפה לאנשים שעשו את השירות האזרחי הלאומי ואנחנו נגבש את הצעת החוק הזאת, נשמח לקבל את התמיכה של אנשי השירות האזרחי הלאומי ולשים סוף לכך. אתם לא יכולים מצד אחד לבוא ולהגיד – יש פה חוסר שוויון, יש את החוק שהעברתם בכנסת בתמיכתנו, אנחנו דורשים עוד ייצוג. חבר הכנסת טיבי לא פה, כל פעם הוא דורש, בבנק ישראל אין ייצוג, בבנק זה אין ייצוג, כל הזמן צועקים. אבל שירות אזרחי לאומי? זה אתם אומרים – לא בבית-ספרנו.


אז חבריי, יש גבול לצביעות הזאת ואנשי משרד החינוך, התגובה שלכם היא קצת מתנצלת. אתם צריכים לבוא ולומר בצורה ברורה וגאה – כן, מי שלא עושה שירות אזרחי ולאומי, הסיכויים שלו להיות מחנך במדינת ישראל, יהיו יותר נמוכים, בצורה משמעותית.

תודה.

ברוך השם שאתה לא שר החינוך.

לאור התשובה של משרד החינוך שהוא לא גיבש עמדה והוא רוצה לשקול את העניינים המשפטיים וגם העניינים הפדגוגיים. ולאור העובדה שיש מרכיבים מניחים את הדעת למה שנאמר על-ידי משרד החינוך ויש מרכיבים שמחייבים טיפול ולפחות התנגדות אצלנו.

אנחנו לא יודעים על מה להתייחס.

לכן אני מציע בשם חבריי המציעים, למשוך את ההצעה עכשיו ולחזור לדיון הזה ברגע שזו תהיה העמדה של משרד החינוך, שיהיה על מה לדון באופן קונקרטי. הם אומרים שמה שפורסם בעיתון זה לא נכון ואי לכך אמרו מה שאמרו. אני מציע, כשהם יבקשו את העניינים האלה, אנחנו נחזור לפה ולכן אנחנו, שלושתנו, שהגשנו את ההצעה, מושכים את הדיון והדיון הזה יכול להתחדש ביוזמתך או ביוזמתנו, כאשר למשרד החינוך תהיה עמדה. אני מודה לך.

תודה רבה, חבר הכנסת ברכה.

אני מבקש, אדוני, מבקש מזמן הקיצוב להקציב לוחות זמנים שייתנו את התשובות פה בוועדה, לגבי הנושא הזה. לא להשאיר את זה באוויר.

אנחנו לא קוצבים בדרך-כלל, אנחנו מבקשים. הוועדה מבקשת דו"ח על עמדה מסוימת בטווח של זמן, אני חושב שהנושא הזה עומד על סדר היום שם. חזקה עלי ועליהם, שהדבר הזה יובא בהקדם ולכן אין מה לדון בהיעדר עמדה ברורה של משרד החינוך.

תודה. יש לנו פה מינהלת השירות האזרחי לאומי, בבקשה.

אנחנו לא עושים את הדיון.

אתה הצעת. לא קיבלתי. בזמן הסיכומים, אני אסכם כאן את הדיון. אבל ממש לא מתכוון.

אלכס, הדיון הוא לא על השירות הלאומי. אני מאוד רוצה לשמוע אותו.

רבותיי, אתם נמצאים כאן בוועדה, הדיון כאן, יש פה מוזמנים שבאים להתייחס לעצם הנושא. וכמו שאתם קיבלתם זכות דיבור, הוועדה הזאת נותנת זכות דיבור לכל מי שמוזמן.


חבר הכנסת ברכה, אתה רוצה לשבת ולהיות חלק מהדיון, אנא שב. אל תעמוד.

אתה עכשיו מקיים דיון פוליטי בעניין שלך.

אתה יזמת את הדיון. אתה יזמת ואני אחליט אם הדיון ימשיך או לא.

אתה עושה דיון פוליטי שלך ושל דנון.

חבר הכנסת ברכה, מי שעשה אותו פוליטי זה אתה, לא אני. תודה. אנחנו ממשיכים. מינהלת השירות האזרחי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. רק לומר כמה נתונים. קודם כל, שנבין, יש לנו היום כ- 1,500 מתנדבים בשירות האזרחי הלאומי במגזר הערבי. החברים האלה מתנדבים רובם ככולם בתוך המגזר הערבי, לטובת המגזר הערבי, לטובת החברה במגזר הערבי כך שאני בכלל לא מבין את ההתנגדות שיש לכם, ההנהגה הערבית, אני לא רוצה להיכנס אליה.

ההתנגדות אידיאולוגית.

אני לא נכנס לאידיאולוגיה, אני לא נכנס לפוליטיקה.

שנה שעברה כמה היו לכם?

שנה שעברה היה 1,200 והרף יעלה בעזרת השם ויש לנו התנגדויות קשות מאוד, איומים והשמצות וקוראים להם מצורעים ובוגדים ואני לא רוצה להגיד מי חברי הכנסת שקראו להם. אנחנו מתמודדים עם חבר'ה מצוינים מהמגזר הערבי, שהמגזר הערבי, ההורים שלהם, המורים שלהם, מחנכים אותם לתת ולתרום. הם באים בחפץ לב לבוא ולתרום. מה שאני סך-הכל ביקשתי ופניתי לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך לומר משהו, דבר מאוד פשוט – אני לא רוצה לפגוע במעמד המורה במגזר הערבי, לא רוצה שייכנסו מורים פחות טובים למגזר הערבי. מה שאני ביקשתי, שאותו מורה שמקבל אותו מספר נקודות, כמובן שעובר את תנאי הסף, שמקבל את אותו מספר נקודות, אותו אדם ששירת בשירות האזרחי לאומי, יקבל נקודות העדפה, הטבה. זכויות מגיע לכל אדם כעצם היותו אזרח במדינת ישראל וזה מה שביקשתי. אני שמח מאוד שאנשי משרד החינוך יקדמו את העניין הזה ואני מבין שגם שר החינוך תומך בזה ולכן אני מודה לכם שנעניתם לבקשתי ואני מקווה מאוד ואנחנו נוכיח לכולם שהחבר'ה האלה יבואו, יגדלו, יתרמו, ואין ספק שמי שתורם לחברה שלו הוא גם יהיה מורה הרבה יותר טוב בבית-הספר. תודה.

מצוין. השאלה היא, מבחינתי, האם היום מבחינת ההיבט התקציבי, מבחינת ההיבט התקציבי, מה ההערכות, כמה במגזר הערבי יש אפשרות לשילוב של הצעירים בכל מה שקשור לנושא של שירות לאומי ושירות אזרחי, חבר הכנסת דנון, רק שתדע לך שזה גם כן אחת מהבעיות הקשות. אפשר לבוא ולצעוק כאן עד מחר עד כמה זה חשוב, אבל בסופו של דבר זה עניין תקציבי. כי אם לא מפנים כספים לטובת העניין הזה.

יש לכם בקשות שדחיתם?

אדוני היושב-ראש, אם לפני כחצי שנה, שבעה חודשים, אני סך-הכל בתפקיד חצי שנה.

ברכות.

תודה. אם לפני חצי שנה אנחנו היינו בבעיה של חברה שרוצים להתנדב במגזר הערבי לא היה להם תקנים, היום יש לנו מאות תקנים שהם פנויים, היום אין דבר כזה שמישהו רוצה להתנדב.

כמה אתה יכול לקלוט היום?

מאות ואלפים. אין לי שום הגבלה, היום.

אנחנו נדאג לתקציבים לכך, אדוני. זו תהיה הבעיה – אנחנו נטפל.

הנושא הזה הוא נושא חברתי במעלה ראשונה, זה פרויקט לאומי שאני חושב שכל מי שהתנדב, החברה של מדינת ישראל תיראה אחרת.

מצוין. לשכת עורכי-הדין, יש לנו כאן את עו"ד אריאל גלבוע.

שני דברים. אחד, קודם כל, מורה הוא קודם כל מחנך ומי שמכיר את בג"צ ישראל אלדד, בראשית שנות ה- 50 נאמר שגם מורה למתמטיקה, קודם כל מחנך ורק אחר-כך מלמד.

חבר הכנסת רותם אתה יכול להיכנס. היה לנו פה מחאה של חברי הכנסת הערביים שיצאו במחאה מישיבת הוועדה, אבל אני אשמח.

אז לא הבנתי, מה, אתה רוצה שאני אחליף את חברי הכנסת הערביים?

לא, אני רואה שבאת ואני אשמח לשמוע את דעתך כלפי השירות הלאומי, כיושב-ראש ועדת חוקה. אנחנו מברכים אותך.

אין ספק שמורה צריך לשמש גם דוגמה אישית, בוודאי מחנך, ולכן אני חושב ששירות אזרחי זה דבר נכון. אבל שירות אזרחי לאומי או צבאי, לא ניתן להחלה אך ורק על מגזר אחד. אם רוצים לקבוע את השירות האזרחי לאומי צבאי כקריטריון לקבלת אדם להוראה, חייבים להחיל את זה גם על האוכלוסייה היהודית באותה מידה. לא ייתכן שבאוכלוסייה יהודית אדם שלא נותן שירות לאומי, אזרחי או צבאי, יהיה באותו מעמד לאדם ששירת שירות כאמור ולעומת זאת במגזר הערבי, נעשית ההבחנה הזאת, במקרה הזה, זה יהפוך לאפליה פסולה במקום העדפה מתקנת.

תודה רבה. נכון, תשמעו, כל הנושא של ההתניה בשירות לאומי או בשירות צבאי עלה כבר לסדר היום של הכנסת במישורים שונים ואני חושב שגם בנושא הזה היתה איזה שהיא התייחסות כללית גם של חברי הכנסת. מעניין לשמוע אם גם העניין הזה נשקל במקביל, לכל מה שקשור להתניה בקבלת עבודה במשרד החינוך, כמו שאתם שוקלים לעשות את זה בהיבט של המגזר הערבי אלא גם בשאר המגזרים שלדעתי, חבר הכנסת רותם, אתה מסכים אתי? שהנושא הזה הוא חשוב מאוד להתייחסות.

אדוני היושב-ראש, אני בכלל לא מבין את הדיון, אני מוכרח לומר.

אני אסביר לך מה קרה.

לא מבין את הדיון, למה אנשים יוצאים, למה אנשים נכנסים. הדבר הוא נורא פשוט.

אדוני, יש כאן טעות. סליחה, יש כאן טעות, זה לא התניה אם לקבל אדם להוראה או לא, בכלל זה לא העניין. יש במגזר הערבי תור ארוך של אנשים שמחכים ואנחנו מדברים על קידום מינימאלי, אנחנו בטוחים במאה אחוז, כשנגבש את התוכנית, שלא תהיה לזה שום השפעה בסופו של דבר, על אם האדם הספציפי ייכנס להוראה או לא ייכנס להוראה, זה לא קשור.

כל תוספת זה יתרון, זה דבר ראשון. נתחיל מזה. כל תוספת זה יתרון, אבל אם על התוספת הזאת מגיעה יתרון על אף שאין משהו במקביל, אז זה יתרון.

אנחנו בהחלט רוצים לתת מספר ניקוד. אני חוזר ואני אומר.

אבל זה לא יכריע אם אדם יתקבל למערכת.

זה לא יכריע.

סליחה, אתם לא מנהלים כאן ויכוח.

ביקשתי את רשותך.

אתה תקבל. דיברת כבר, לפני שתי דקות. ותקבל. חבר הכנסת רותם, בבקשה.

היושב-ראש, אני מוכרח לומר שאני פשוט לא מבין את הדיון הזה. זה נראה לי דיון הזוי. כשיש מדינה אז צריך לשאול מה אני עשיתי עבור המדינה, לא מה המדינה עשתה עבורי. לקבל שכר ומשרה בשירות הממשלתי, זה לא דבר שהוא מחויב המציאות. אז לכן אני חושב שכאשר באה המדינה והיא אומרת – אני, יש, התרומה אלי היא או בשירות צבאי או בשירות אזרחי, ולכן אני נותנת יתרון למי שעשה את השירות הצבאי או השירות האזרחי, ואני נותן לו תוספת נקודות. אני הגשתי הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית ואני במשא ומתן עכשיו עם האוצר, שכל מי ששירת שירות צבאי או שירות אזרחי תהיה לו עדיפות בקבלת משרות, תהיה לו עדיפות בנושא של משכנתאות, תהיה לו עדיפות במכרזים. אני לא מבין, אנחנו חיים במדינה נורמאלית או אנחנו חיים במדינת טירוף? אדם שתרם למדינה, בוודאי מגיע לו איזה שהוא יתרון. כי אחרת אנחנו מעמידים מצב שיש בו כך – יש פה משתמטים, ואני לא מדבר על ערבים דווקא, יש פה משתמטים, שמגיעים לשוק העבודה שלוש שנים לפני כל אחד אחר. הם צוברים יתרון עצום. ואני הולך לעודד את זה. אנחנו צריכים לבוא ולומר – רבותיי היקרים, אדם ששירת או שירות לאומי או שירות צבאי במשך שנה, שנתיים או שלוש, ותרם מזמנו למדינה, מגיע לו פיצוי על זה. מגיע לו פיצוי על זה. כל האחרים הולכים לעבודה למחרת היום שהם גמרו את הבחינות והם מקבלים יתרון עצום וזו שערורייה שאין כדוגמתה. אמרתי לך כבר לפני הבחירות, אין אזרחות בלי נאמנות. תודה רבה.

תודה לחבר הכנסת רותם. רצית להתייחס?

כן. אני רק רוצה לומר, קודם כל חבר הכנסת ברכה נתן נתונים שאני לא יודע מאיפה הוא הוציא אותם, רק למען הפרוטוקול, יש סקר של פרופ' סמי סמוחה, שלא אני יזמתי, שאומר שלמעלה מ- 53% במגזר הערבי, בעד שירות לאומי, למעלה מ- 67% מכלל הציבור הערבי תומכים בשירות ו- 90% שהם החבר'ה שמשרתים בשירות הלאומי יש להם שביעות רצון מאוד גבוהה. זאת אומרת ככה שאנחנו נבין שאם לא תהיה התנגדות גדולה, הרף כאן יעלה.


לעצם העניין שציון ידידי העלה, אני רק רוצה כדי שנבין. אנחנו מדברים ואני מבקש להדגיש את העניין. אנחנו מדברים שאם אדם מקבל אותן נקודות כשהוא קיבל מספר נקודות שווה, אותו אחד שמתנדב, שהתנדב בשירות האזרחי לאומי, כן יקבל העדפה של מספר נקודות. אני לא מחליט לכם כמה. אתם הדרג המקצועי, אתם יודעים. אנחנו רק מבקשים, וזה גם מה שדיברנו ואני תומך כמובן בהצעתו של שר החינוך וגם בחבר'ה המקצועיים כאן של משרד החינוך, לטובת העניין. אנחנו בהחלט רוצים לתת שמי שתורם בשירות האזרחי לאומי, לתת לו העדפה בכל תחום שהוא משרת.

עוד מישהו רוצה להתייחס? רבותיי?

אתה רוצה לסכם את הדיון?

כן. לסיכום, היה לנו כאן מקרה שאני גם אפנה ליושב-ראש הכנסת שלא מקובל עלי שחברי כנסת יוזמים דיון ואז באמצע יוצאים ומביישים בעצם עצם הבקשה שלהם. אני רואה בחומרה את המצב שאנחנו הגענו אליו שרק את האמת של אחד מעניינת והאמת של האחר היא כבר לא חשובה ברגע שבאים ולא מקשיבים ויוצאים מהדיון שאותם החברים יזמו בעצמם. זה בעניין הקשור למחאה שהיתה כאן. זה דבר ראשון.


דבר שני, אני רוצה לברך את כל מי שעוסק בתחום של השירות הלאומי ושירות אזרחי. אני חושב שאתם עושים את העבודה החשובה ביותר וגם כל אותם אלו שלוקחים חלק בפעילות החשובה הזו שתורמת לחברה, שתורמת לחינוך, שתורמת לאזרחות נכונה, גם להם מגיע ברכות.


בנוגע למה שקשור למשרד החינוך, אני כן חושב שצריכה להיות העדפה, צריכה להיות הטבה לכל אותם אלו שתורמים למדינה, אם זה בהיבט של הגנה על המולדת או שזה בהיבט של תרומה לחברה ותרומה למגזר שהוא מגזר בהם עושים שירות אזרחי או שירות לאומי וזה דבר חשוב ואני כן מקבל את העניין שהיה כאן, אנחנו כאן נקיים דיון מיוחד בכל מה שקשור לשירות הלאומי האזרחי במגזר הערבי ואני כן חושב שזו הוועדה שחייבת לדון בנושא ולא שום ועדה אחרת בכנסת.


אנחנו נקבל תשובה מדויקת ממשרד החינוך כהחלטה. אני חושב שאם אני אהיה זהיר במה שאני אגיד כאן, אבל לפחות במה שאני צופה, יהיה לכם גם תמיכה, אמנם לא בקונצנזוס, אבל לפחות תמיכה מחלק גדול של חברי הכנסת בהחלטה אמיצה שתקבלו בכך שתיתנו העדפה ולא צריך להתבייש ולא צריך להתנצל. זה בנושא הזה.


אם יש משהו נוסף?

אדוני היושב-ראש, אני יכולה להוסיף, בבקשה מיוחדת?

כן.

יש כאן נציג מלשכת עורכי-הדין שאמר שמורה זה מחנך. אני חושבת שהדיון הזה הוא מאוד חשוב ויש לנו הרבה מאוד מורים במדינת ישראל ואני הגעתי לדיון הזה, אני חושבת שהוא חשוב, רק מסיבה אחת – כתוב כאן בעצם הבקשה, הענקת נקודות זכות לבוגרי שירות לאומי, המועמדים להוראה במגזר הערבי, הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת מסעוד גנאים, חבר הכנסת מוחמד ברכה וג'מאל זחאלקה. יש לנו מגוון רחב מאוד של אנשי מקצוע שמגיעים מכל מיני מקומות והמדינה שלנו זה מדינה שקולטת עלייה וצריך לתת מענה לאותם מורים שמגיעים גם מארצות-הברית, גם מחבר העמים לשעבר, וגם ממדינות שונות, מצרפת, זה עובדה. ואני מבקשת להבא, אם יהיה סוג כזה של דיון, שיהיו לנו נתונים וכמו שאתה אמרת, ברכה אמר נתונים שלא מובן מאיפה הוא לקח אותם. אני רוצה לראות סטטיסטיקה, כמה מורים יש במדינת ישראל, כמה מורים הגיעו עם תעודה ועם תואר שני אפילו בהוראה מרוסיה אפילו ויש הרבה מאוד מורים שהם יושבים במצוקה והן עובדות כמנקות ולא יכולות לממש את עצמן במקצוע ואני בטוחה שזה בכל המגזרים וצריך לעשות פילוח באמת נתונים שהם נותנים לראות איך אפשר לשלב אנשי מקצוע ראויים, עם תואר, שכבר יש להם את המעמד, יש להם את המקצוע והניסיון ולשלב אותם במערכת החינוך של מדינת ישראל. שיהיו לנו נתונים להבא, לדיונים כאלה. תודה.

תודה, גברתי. רק לעניין זה, אנחנו לפני כשבועיים, נכון גברתי, מנהלת הוועדה? קיימנו כאן ישיבה על כל מה שקשור.

בנושא קליטת עליה.

שילוב עולים במערכת החינוך ובעקבות הישיבה הזאת, חברי הכנסת ואני בראשם, החלטנו להגיש הצעת חוק שתיקח בחשבון את הסטאז' של המורים שנעשה במדינות מהן הם עלו לישראל ותחשיב את זה כהטבה למענק יובל שזה משכורת ה- 13 לכלל המורים. זה בנושא הזה. תודה רבה, הדיון הזה נגמר.

הישיבה ננעלה בשעה 11:16