הכנסת השמונה עשרה

PAGE
21
ועדת משנה לחינוך דתי ותרבות תורנית
03.01.2011

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 8

מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט

לחינוך דתי ותרבות תורנית
יום שני, כ"ז בטבת התשע"א (3 בינואר 2011), שעה 10:15

ממ"ד "גוננים": אזור רישום, מבנה – ישיבת המשך.

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

הדסה בארי
מחמ"ד מנח"י, משרד החינוך

פלורה גבאי
מתכננת מיפוי, משרד החינוך

דני בר גיורא
מנהל מנח"י, עיריית ירושלים

חיים רובינשטיין
עיריית ירושלים

מרק גרינוולד
מנהל ביה"ס

יהודה בן דור
נציג הורים

יהודה סקר
אירגון ההורים הארצי

יהודית גידלי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ

אזור רישום, מבנה – ישיבת המשך

אני פותח את הישיבה של ועדת משנה של ועדת החינוך התרבות והספורט בנושא ממלכתי דתי "גוננים". קיבלתי הודעה שמנהל מנח"י, יגיע בשעה 10:30. העדפתי שנמתין עם הדיון עד שהוא יגיע. אני מציע שבינתיים נשמע את וועד ההורים ואחרי כן אם יהיה צורך כשמר דני בר גיורא יגיע נחזור על הדברים. בבקשה יהודה בן דור.

הסוגיות שבשמן התכנסנו הן נושא חלוקת אזורי הרישום ושאלת המבנים. אני אתן הקדמה קצרה לגבי מעמדו של ממלכתי דתי "גוננים" כיצד קם ועל איזה רקע הוא הוקם. ממלכתי דתי "גוננים" מבטא מהלך חשוב של חזרה לממלכתי דתי קלאסי אותו אנחנו זוכרים מלפני ארבעים שנה ומעלה. במובן של הרצון להתגבר על הנטייה שנמשכת כבר שלושים שנה בעניין סינדיקציה אידיאולוגית סוציו-אקונומית של הציבור הממלכתי דתי ולחזור לבית הספר. אני חושב שזה בית הספר הראשון מזה שלושים שנה בשכונה ותיקה שקם כממלכתי דתי רגיל. מהלך כזה שהוא מהלך של שותפות אזרחית ושל הגינות אזרחית. אנחנו מצפים שנפגוש את הרשויות שאמורות לקדם מהלכים כאלה בזרועות פתוחות, כלומר אנחנו בזרועות פתוחות וגם הרשויות בזרועות פתוחות.


כרגע אני אתייחס לשתי נקודות ואחר כך אעלה נקודה בשולי הדברים. הנקודה הראשונה היא החלוקה לאזורי רישום. כמו שאמרתי ממלכתי דתי "גוננים" קם כדי להיות בית ספר פתוח לקבוצות מרקע סוציו-אקונומי שונה ומזרמים אידיאולוגים שונים. אנחנו חושבים שהאינטגרציה חשובה. בד בבד אנחנו חושבים שבצד השותפות צריכה להיות הגינות אזרחית, זאת אומרת שכל בתי הספר הממלכתיים דתיים בדרום העיר יהיו שותפים למהלך החשוב הזה. אני הייתי רוצה שבני ילמד במקום אליו מגיעים לא רק ילדים מרקע סוציו-אקונומי שלו. ואותו דבר שגם ילדים אחרים יקבלו את הזכות החשובה והחיובית הזאת להתפתחותו של הילד ושל חברה אזרחית. אנחנו רוצים שתהייה סולידאריות בחברה הישראלית.


חלוקת האזורים הנוכחית לא מאפשרת את חלוקת האינטגרציה בצורה סבירה בתוך העיר וחלוקה זו לא נכונה וגם לא תאפשר לעשות את המהלך הזה בצורה נכונה, ראויה ומוצלחת. כאן אנחנו קוראים לרשויות לאפשר חשיבה יצירתית בנושא אזורי הרישום באופן שתאפשר לכלל בתי הספר הממלכתיים דתיים בדרום העיר לקחת חלק באינטגרציה החשובה הזאת.


הנקודה השנייה שקשורה יותר להגינות האזרחית, - - - -

מה הודיעו לכם?

יש כרגע חלוקה לאזורי רישום כפי שפורסמה על ידי העירייה שלפיה ממלכתי דתי "גוננים" - - -

היה פרסום רשמי?

נשלחו להורים חוברות עם אזורי הרישום ובהן צוין ש"גוננים" לשכונות קטמון א' עד ט' ושכונת פת הם אזור רישום של ממלכתי דתי "גוננים". זאת אומרת שאותם בתי ספר ממלכתיים דתיים שבאופן מסורתי קולטים תלמידים מאותם אזורים לא יקלטו עוד ובית הספר היחידי שיקלוט את אותם תלמידים מאזורים אלה הוא ממלכתי דתי "גוננים". אנחנו לא רואים את זה בחיוב - - -

מי קלט אותם עד היום?

יש לי בן בבית הספר "יהודה הלוי", "אווילנה דה רוטשליד", יש ילדים ב"אפרתה". אני אדייק בדברים. אני מעוניין מאוד שיהיו ילדים מכל שדרות הסוציו-אקונומיות - - -

אי אפשר לטעות בהסבר שלך.

אני לא רוצה שיטעו בו. השאלה היא איך עושים את זה באופן הגון שיאפשר גם הצלחה. זו השאלה החשובה והמכרעת כאן. אפשר להכשיל את כל המהלך בחוסר תבונה. המהלך צריך להיות מהלך נבון שיאפשר את ההצלחה המרבית של בית הספר הזה ובתי ספר אחרים שכולם יהיו ממלכתיים דתיים כמו שאנחנו רואים אותם.


זו הייתה נקודה אחת. אני מקווה שהבהרתי את עצמי לגביה. אנחנו קוראים כאן לחשיבה יצירתית - - -

מה היה בשנת תשע"א?

בשנת תשע"א בית הספר היה על הנייר. אזורי הרישום היו מטושטשים. אני למשל שנמצא כ- 7 דקות מבית הספר ממלכתי דתי "גוננים" הייתי מחולק לאזורי רישום "יהודה הלוי" במרחק של 35 דקות הליכה. הכאוס אפילו היה גדול מעכשיו. כעת כשבית הספר הולך ומתבסס וקובע את דמותו בתוך השכונה, המבנה שלו בתוך השכונה, צריכים חשיבה ארוכת טווח על אזורי רישום של לא מהיום למחר ולא מהיום לשנה הבאה, אלא לטווח הרחוק של אזורי הרישום, בירושלים באופן כללי היא של היום שלמחרת. זה בנוגע לחלוקה לאזורי רישום.


הנקודה השנייה שהיא גם חשובה וקשורה להגינות אזרחות, היא חלוקה הגונה של נכסי העירייה לצורכי חינוך. אנחנו עוברים כרגע למתחם של רחוב הורקניה 21. המתחם הזה הוא מתחם שמאכלס בית ספר שיש לו סיבוך מאוד מורכב מבחינת הזיהוי שלו כממלכתי דתי או רשמי שאינו מוכר, בכל מקרה יש לו כמה סמלי מוסד. יש בו כ -180 תלמידים ב- 16 כיתות. זאת אומרת שיש 8 כיתות בנים, 8 כיתות בנות.

הואיל וזו ישיבת המשך של הישיבה הקודמת, הנתונים האלה הוצגו כבר אז, ולכן גם לא הזמנתי את בית הספר "דרכי נועם".

אני מציין את זה כי כרגע אנחנו נכנסים לתוך המתחם החדש, לאזור מצומצם שיכלול שלוש כיתות וחדרי מינהלה, שני מגרשי משחקים. אגב הם הוכשרו בצורה מאוד יפה ואני חייב להודות בשם ההורים לזבולון אורלב, למינהל החינוך ירושלים, לעיריית ירושלים. כולם דחפו את העניין וקיבלנו שיפוץ יפה, אבל ככל שהוא יפה הוא צר ומצומצם.

אגב, סידרו את הגגון?

את הגגון לא סידרו.

לא סידרו את הגגון כי העלות מאוד גבוהה, אבל הכשירו את החצר התחתונה, בחוץ יש מרחבים מאוד יפים.

הייתה בעיה לגבי החורף שאין.

בעיית המרחבים לחורף עדיין קיימת, אנחנו כאן בבעיה כי מדובר כאן על שלוש כיתות עם כ- 70 תלמידים. הבעיה שאנחנו לא רואים את הצפי ואת הראיה מעבר לשנה הקרובה. זה אחד הדברים שמדאיגים אותנו וועד ההורים ואת ההורים שנמצאים על סף רישום לבית הספר. חוסר הוודאות היכן התלמידים ישוכנו. יש חוסר וודאות מבחינת המקום הפיזי, כמה מרחב יינתן לבית הספר, אם זה יהיה מקום צר וחונק או מקום מאפשר תנועה. אנחנו קוראים כאן לעירייה, למינהל חינוך ירושלים, למשרד החינוך ולכל מי שנוגע בדבר לחשוב על חלוקה הגונה של נכסי הציבור בין בתי הספר באופן שיאפשר לנו כאזרחים לקבל את החלק שלנו בצורה הגונה. לא יותר אבל לא פחות.


אחרון חביב, ביקשו ממני להזכיר דבר חשוב והוא בטחוני, הוא לא נמצא בלב הישיבה אבל הוא חשוב ומדובר בשומר לבית הספר, שומר ממונה לפתח הנפרד של בית הספר. בית ספר שלנו נפרד מבית הספר שנמצא לידנו, הוא מתחם נפרד, מגודר היטב. היה חשוב שלא יראו אחד את השני - בית הספר ובית הספר שלידנו ולכן גידרו עם גדרות גבוהות. יש שומר לבית הספר הוותיק שנמצא שם, ככל שאני יודע כרגע לא ברור אם יהיה לנו שומר והשאלה הביטחונית מטרידה אותנו.

היא בבדיקה.

אם היא בבדיקה היא צריכה להסתיים באופן שהשאלות הביטחוניות לא תסכנה.

מתי אתם אמורים לעבור למבנה?

ביום שישי בעזרת ה'. קביעת המזוזה ביום שישי.

אלה המהלכים העיקריים שמדאיגים אותנו ויוצרים חוסר וודאות ואי נחת. אני מדבר עם הורים לילדים שעולים לכיתה א', הם נמצאים בתחושת אי וודאות, חוסר נחת, וזה לא מאפשר רישום כמו שהיינו רוצים לבית הספר שלנו. צריך לזכור שאנחנו לוקחים אלינו תלמידים שלמדו קודם, חלקם בבית הספר "חורב", ומבתי ספר מסוגו של "חורב" והמעבר שלהם לממלכתי דתי רגיל הוא מהלך עקרוני חשוב בחינוך העירוני בירושלים, ומעבר לזה לכלל החינוך בארץ. ירושלים מסמנת מגמה לכלל החינוך בארץ. היכולת של אותם הורים לקבל החלטה מתוך הבנה שהם הולכים למקום שהוא לא הימור אלא הולכים בוודאות ובהירות הוא מהלך מאוד חשוב.


אני מבקש לציין בסוף הדברים, בשנה שעברה, אנחנו מאוד שמחים שיצחק הוא המנהל שלנו, אבל היינו מאוד עגומים שהבשורה הגיעה ליצחק ואלינו באמצע יולי בשנה שעברה. מהלכים כאלה הם שוב, מהלכים שמכשילים הצלחה של בית ספר שרוצה ללכת על הדרך הבטוחה והטובה. אם רוצים להגיע לממלכתי דתי טוב צריך לאפשר לו את הגב הנכון מצד העירייה, מצד הרשויות הממלכתיות כדי שזה יתבצע בצורה האופטימאלית. אם יש עוד שאלות הבהרה אני אשמח להתייחס אליהן.

לא. זימנתי את הישיבה מפני שבאמת קיבלנו פניות גם מוועד ההורים, אני מבין שאתה חבר בו, וגם מהורים לילדים ששוקלים להירשם לבית הספר הזה בשנה הבאה בגלל סוגיית אי הוודאות. זו הסוגיה הבעייתית ביותר. אמרתי בתחילה שקיבלתי אתמול הודעה שדני בר גיורא יגיע רק ב- 10:30.


יש לי שאלה למינהל הפיתוח. מבחינתכם התקדם משהו, יש מיפוי לגבי השנה הבאה מה הולך להיות מבחינת המבנים מאז הישיבה הקודמת שהתקיימה באוקטובר?

מאז הישיבה שהתקיימה באוקטובר לא התקדם שום דבר. לצערי לא פנו עדיין ולא הגיעו הצעות אלטרנטיביות להתפתחות המבנה הזה. הם כן הביאו את הסקיצה של מה שהם הולכים לפתוח ביום שישי ובדקנו אותה. הם אמרו שאומנם הכיתות לא תקניות, אבל מאחר ומספר התלמידים קטן אז בינתיים זה מתאים. בנוגע להמשך עדיין אין לנו משהו להראות.

בשנה הבאה אם ירצה ה' יפתחו עוד שתי כיתות נוספות, כך אני מעריך שיפתחו שתי כיתות נוספות.

אנחנו צריכים לשבת עם העירייה.

קבענו בפעם הקודמת.

אבל מהעירייה לא הגיעו אלינו עם אלטרנטיבות. אנחנו לא יכולים ליזום אלטרנטיבות.

הגברת הדסה בארי את רוצה לומר כמה מילים על בית הספר, על עתידו ועל איך את רואה אותו?

בהחלט. ראשית אני מסכימה עם מה ששמעתי בעניין אזורי הרישום. דיברנו כבר בשנה שעברה כשבית הספר נפתח עם דרגות שונות עם מינהל החינוך ירושלים ועם העירייה שנכון יהיה לפתוח את אזורי הרישום בכלל, ולא לייצר שום מתווה כזה או אחר שהוא תמיד מזויף. לתת בחירה להורים, בחירה מבוקרת, מנוהלת על ידי מינהל החינוך ירושלים. שתהיה בחירה להורים. יש איכות חינוכית מאוד גבוהה בכל הסביבה שבית הספר שוכן בה. נכון יהיה לאפשר לכל הורה לבחור את בית הספר שהוא רוצה. דיברנו על זה עוד לפני שבית הספר קיבל סמל מוסד כהצעה של משרד החינוך למינהל החינוך ירושלים. ההצעה התקבלה בכל הדרגות של מינהל החינוך ירושלים ואני מאוד הופתעתי לשמוע שנקבעו אזורי רישום גם בשנה הזאת. לי הייתה הרגשה שאנחנו הולכים על אזור רישום פתוח. דיברנו גם על אזורים בעיר שזה נכון.

מתי זה נודע לך?

רק שבועיים או שבוע וחצי לפני שיצאה החוברת של הרישום. שלחנו דיבור וזה היה מאוחר מדי. אנחנו עדיין לא מתייאשים. הוצאנו עכשיו נייר לעניין. בעוד שבועיים תתקיים ישיבה עם כל החינוך הדתי בעיר עם הנהלת מינהל החינוך ירושלים ונעלה את זה שוב. האמירה שלנו היא תמיכה מוחלטת לפתיחת כל האזור כולו. בכלל לא להגביל בשום דרך שהיא, ואני חייבת לומר את הדבר הזה מראש. זאת אומרת שזו היה אחת הסיבות שהסכמנו ונתנו את אישורנו לבית הספר הזה כדי שבאמת יהיה לו סיכוי הגון ואמיתי להיות בית ספר איכותי.

בנוגע לאזורי רישום אני מוכרח לומר שאחת מתבונותיי אותה אני צריך להזכיר היום, ההכרות הראשונה עם ראש העיר ניר ברקת הייתה על רקע הסוגיה של הדגל שהוא הניף פתיחת אזורי הרישום בירושלים. הואיל ואני כמנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות לפני כמה שנים טובות, אז גם אני כמנהל הכללי הובלתי את הדגל. נעשו גם ניסויים בנתניה עם פרופסור רינה שפירא ובעוד כמה מקומות. קראתי לזה אז הרחבת אזורי רישום מבוקרת שלפיה ההורים בוחרים עד 70% מהמקומות והעירייה מווסתת ב- 30% האחרונים כדי לקיים את מצוותו של מר בן דור שהאינטגרציה תהיה כוללת וכולם יזכו במצווה הזאת.

לא שבית ספר אחד יחטוף את כל המצווה ושהוא יעשה את המצווה הזאת עם כולם. כך הלכה והעמיקה ההכרות שלי עם ראש העיר ואפילו היא באה לידי ביטוי בתמיכה בבחירות. חלק מהאידיאולוגיה שלנו כמפד"ל לתמוך בראש העיר, לא רק, אלא גם בגלל עניינים נוספים כמו רב עיר ציוני דתי וכדומה, אבל בין היתר גם על הסוגיה החינוכית הזאת. לכן כשצלצלו אלי מוועד ההורים ואמרו "שמע, קבעו אזורי רישום" אני בהתחלה התקשיתי להאמין שתחת ראש העיר ניר ברקת שזה הדגל שלו קובעים אזורי רישום. כמו שמתואר כאן, זה מתכון להרס בית הספר, אגב כך נהרס בית הספר הממלכתי דתי בגבעת מרדכי. בית הספר הממלכתי דתי גבעת מרדכי שהיה מבוסס על האוכלוסייה הטובה של גבעת מרדכי, אבל שוב בגלל שקבעו אזורי רישום וזיכו במצוות האינטגרציה רק את גבעת מרדכי, לא את בית וגן, לא את "יהודה הלוי" ולא את "אפרתה" לא את "אווילנה דה רוטשילד" לא את "דוגמה עוזיאל" זה היה מתכון לסגירתו של בית הספר, אגב בו התחנכו כל ילדיי בניהולו של מוטי סמט.

עם 700, 800 תלמידים.

בית ספר ענק. לכן זו הסיבה העיקרית שנזעקתי לקיים את הישיבה הזאת, זה מבהיל אותי כי אם חזרה המדיניות של אזורי הרישום אני מאוד חושש מה יקרה בחינוך הממלכתי דתי. לכן אני נדרש לסוגיה הזאת. ככל שהדבר תלוי בי החינוך הדתי יקבל תמיכה מלאה, ממש מלאה ככל שסמכותנו מגעת כדי שהמדיניות הזאת של מינהל החינוך הדתי בסופו של דבר תתקיים.

זה הנושא הראשון של אזורי הרישום.

הנה הגיעו אלינו סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, מדעי המדינה שנה ג'. ברוכים הבאים. סטודנטים הגעתם לוועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת משנה שעוסקת בחינוך דתי ותרבות תורנית והישיבה היום עוסקת בבית ספר חדש שנקרא ממלכתי דתי "גוננים". בית ספר ממלכתי חדש שיש איתו כמה בעיות כמו למשל הסוגיה של כן אזורי רישום או לא אזורי רישום.


הדסה בארי בבקשה הנושא השני.

רציתי להתייחס לנושא מינוי המנהל. יש כאן משהו שהוא פשוט פורמאלי כי ההודעה הרשמית להורים הגיעה באפריל בכנס שאני בעצמי נכחתי בו. קראנו ליצחק ראש הוועד, אז לא היה סמל מוסד ולא היה ניתן למנות מנהל, אבל מרגע שעלה רעינו של בית הספר בתקופה קצרה ואחרי דיבורים עם יצחק וכשהוא נתן את הסכמתו אנחנו הודענו על כך. רק ביולי התקבל סמל מוסד ולכן באופן רשמי זה היה רק בחודש יולי.

עדיין אין.

נכון, התקבל אותו סידור של סמל מוסד, אפילו ביולי הוא לא התקבל, בעצם אתם יושבים על סמל מוסד של "הרובע". האמירה שיצחק יהיה מנהל בית הספר נאמרה מקודם, אני כאמור בחודש אפריל נכחתי בכנס ואמרנו את זה בפה מלא וכתבנו מכתב. קראנו לו ראש צוות ההקמה כי עדיין לא היה בית ספר.

אני מכיר את העניין, לדעתי חשוב לדייק כאן כדי לא ליצור פולמוס סרק. היכולת של יצחק לעשות פעולות אופרטיביות, כלומר למצוא צוות מורים, לשבת איתם, לנסח את חזון בית הספר, האפשרות שלו לעשות את המהלך הזה התחיל רק באמצע חודש יולי. גם זה על הנייר - - -

זה תמיד בעיה של בית ספר על הנייר, אתה צודק וזה חלק מהתארגנות ולא מתוך איזה חוסר רצון לתמוך. לרשויות יש רצון עצום שתצליחו. יצחק זה נכס ותרמנו אותו לכם. יש לנו רצון עצום שבית הספר יצליח וגם נושא פתיחת אזורי רישום הוא חלק מזה ואת אותם דברים שאתה רואה כמעכבים הם כחלק מהתהליך פתיחת בתי ספר. יש לפעמים משהו שהמינהל שולט על ההיגיון אפילו. זה עניין לשיחה אחרת.

כשהגברת הדסה בארי תהיה שרת החינוך היא תשנה את זה.

היא לא תהיה ולא תשנה כלום. אבל אני אומרת שלא נלמד מזה שיש למישהו כוונה לא לתמוך בתמיכה הכי רחבה בבית הספר שלכם.

את רוצה להתייחס למבנה, את יודעת משהו?

אני רוצה להגיד כשאנחנו היינו צריכים לאשר את בקשת העירייה לפתיחת בית הספר, נאמר לנו שהם יקבלו את המבנה של "דרכי נועם". מבנים הם לא בסמכותי אבל חלק מהאישור ניתן על סמך זה שהעירייה הציגה פתרון אמיתי, הגון, נכון, טוב ולנו היה ברור שהם יקבלו את המבנה של "דרכי נועם".

סליחה שאני מפריע, אבל מאחר ואני מעורה בענייניים, זה היה בעל פה ולא היה משהו בכתב.

אני מספרת רק מה אני יודעת כמי שאחראית פדגוגית.

במקרה מתוך ידע אישי אני מכיר את חלוקת התפקידים.

ראשית אני רוצה לומר שהרשויות תומכות מאוד, בנסיבות הקיימות, אנחנו כרגע ברחוב רחל אמנו וקיבלנו את כל התמיכה גם מהמשרד וגם ממינהל החינוך ירושלים ובית הספר מתנהל ברוך ה' טוב.


אני חושב שברוך ה' בית הספר זוכה להצלחה. לפני מה שנאמר לנו במחלקת הרישום של מנח"י, אני מצטט את לבנה מנהלת מחלקת הרישום שהיא המראה של מה שקורה בעיר מבחינת הרישום. היא אומרת "שיש ביקוש היסטרי לבית הספר והרבה מאוד אנשים מתעניינים, פונים ורוצים". ההערכה שדווקא יהיה עודף ביקוש ושנצטרך למפות את הבקשות. אני גם רוצה לומר - - - -

עודף ביקוש פירושו שלא כל מי שרוצה להירשם יוכל להתקבל.

זאת ההערכה שלהם. הרישום נפתח רק ביום חמישי.

מאידך אני שומע שמועות, והואיל שבתוך עמי אני גר, אני כבר פעם אחת אמרתי שיש לי שני נכדים שמועמדים לבית הספר הזה, בקרב ההורים של המועמדים של כיתה א', ואני לא יודע אם מר יהודה בן דור בקי בזה, אני מכיר שני הורים לילדים כאלה שעושים רישום כפול כי יש אי וודאות מה יהיה אזור הרישום, איפה יהיה בית הספר, מי יהיה המנהל. יצרו אי וודאות שמצד אחד כולם מתלהבים מבית הספר ורואים בו חזון גדול מאוד ורוצים להצטרף אליו, אבל מצד שני הפרסום של העירייה פתאום צינן את הרוחות. אפילו אני נשאל באופן אישי מה לעשות ואני אומר להם "המתינו". כרגע יצאתי ידי חובת הגילוי הנאות.

אמרתי שכל עוד ההתלבטות היא בין "הרובע" לבין "גוננים" מבחינתי זה בסדר. נכון יש תחושה של אי וודאות. אני רוצה לומר גם למען ההגינות, השיפוץ שנעשה במבנה הקיים, למרות שהוא צר כפי שנאמר על יהודה בן דור, הוא מאוד יפה. כמו שהדסה בארי הייתה ביום הראשון "ברחל אמנו" מן הסתם היא גם תבוא לראות מה קורה "בגוננים" "בדרכי נועם". רואים שיש רצון עז לתת לבית הספר הזה להצליח. אני מניח שהדיון הזה עוד יחדד את העניין.

טיפלת באזורי הרישום כשקיבלת את המידע?

לא. גם אני הוזמנתי ואני לא חלק מדיון כזה בעירייה.

הגבת בעניין למישהו?

הייתי בפגישה עם ההורים יחד חיים רובינשטיין סגן מנהל מנח"י, אבל אחרי שהאזורים כבר - - - -

בשעה 11:30 אנחנו מקיימים בחדר הזה ישיבה של הוועדה לזכויות הילד שאני היושב ראש שלה ואז נאלץ לסיים. הנה הגיעו דני בר גיורא ומר חיים רובינשטיין. אני אעשה לכם תקציר של הדיון עד עתה.


נוכחים כאן מר יהודה בן דור נציג ההורים, המנהל מרק גרינוולד, הדסה בארי ופלורה גבאי מתכננת המחוזית של משרד החינוך. ידענו שתגיע בשעה 10:30 ואנחנו התחלנו את הישיבה בשעה 10:15. יש כרגע בעיה של אי וודאות ביחס למעמד "גוננים" שמעיב על מה שנראה שהולך להיות אחת ההצלחות הגדולות ביותר של החינוך הממלכתי דתי בירושלים.

מצד אחד יש התעניינות מאוד מאוד גדולה של הורים שרוצים להירשם לבית הספר, אבל מאידך יש שלוש אי וודאויות. בעיה אחת היא סוגית אזור הרישום שסותרת לחלוטין את מדיניות החינוך הדתי. לדעתי סותרת לחלוטין את מדיניות ראש העיר. סיפרתי כאן שההכרות הראשונה שלי עם ראש העיר הייתה על רקע זה שהוא ידע שאני כמנהל הכללי של משרד החינוך הובלתי את פתיחת אזורי רישום, כמובן פתיחה מבוקרת עם על הבקרות, אני לא רוצה להיכנס לכל ההרחבה בעניין, בין אם מדובר פתיחה או הרחבה. אבל העובדה שאין לבית הספר אזור רישום ונראה שאזור הרישום מצטמצם מאוד לשכונת גוננים א' עד ט'. מה שמבטיח שגורלו יהיה כגורל ממלכתי דתי "גבעת מרדכי" שנסגר לפני כמה שנים. זו בעיה מספר אחת. אמרה כאן הגברת הדסה בארי שהמדיניות החד משמעית של החינוך הדתי היא פתיחת אזורי הרישום. פתיחה מבוקרת כמובן, וכדומה.


הסוגיה השנייה היא סוגיית המבנה לשנת תשע"ב כשמנח"י- מינהל החינוך ירושלים זכתה כאן לשבחים על ההכנה המצוינת שהיא עשתה במבנה של "דרכי נועם" על כך שבאמת הכינו את הכיתות באופן ראוי, בלתי רגיל וגם את החצר וכדומה.


אי הוודאות השלישית היא לגבי הניהול, מה קורה בשנה הבאה?


אלו בעצם שלוש הבעיות שהמעיבות, העליתי אותן לפי סדר שהרגשתי שכך מייחסים גם החינוך הדתי וגם ההורים את סדר הבעיות. זאת ישיבת מעקב, קיימנו ישיבה אחת בחודש אוקטובר בה ייצג אתכם יואל לוטפי. להיום לא הזמנתי את "דרכי נועם" כי חשבתי שהדיון הוא על מעמד "גוננים" ולא על "דרכי נועם". אז לא העלנו את סוגית הרישום כי לא עלה על דעתנו שיש בעיה בסוגיה הזאת. עלתה סוגית המבנה ואז המלצנו שעד חנוכה העירייה תדע מה עומד להיות בשנת תשע"ב, כי זה חלק מאי הוודאות שצריך להסיר כדי שההורים יוכלו להירשם. זה העדכון. אנחנו נערכים כבר לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב.

האמת שאנחנו עסוקים מאוד בהערכות לשנת תשע"ב. אתה בוודאי יודע שזה הזמן לעשות את זה.


לגבי אזורי הרישום אני רוצה לומר שבאופן רעיוני ועקרוני ידוע לנו, גם המנהל הכללי הנוכחי וגם השר הנוכחי וגם ראש העיר בעד פתיחה מבוקרת ככל שניתן של אזורי הרישום. אני אעדכן. לגבי ההחלטה בירושלים הייתה לעבור לחטיבות ואילו לגבי היסודי עדיין לא נתקבלה החלטה כזאת. אני יכול לספר לכם שהגשתי בקשה לשר ולמנהל הכללי להיות חלק מהפיילוט שעכשיו המשרד מוביל לפתיחה מבוקרת של אזורי רישום. אתם בוודאי יודעים על המהלך הזה. אני מקווה שיאושר לנו בירושלים להיות חלק מהמהלך הזה. המדינות כרגע לגלות את הגמישות הגדולה והאפשרית ביותר במסגרת העובדה שעדיין יש בעיר ירושלים אזורי רישום לחינוך היסודי. אני יודע וחיים רובינשטיין בטח יפרט אחרי, איזה דרגות גמישות ניתן היה לעשות בעניין הרישום ל"גוננים".

לדעתנו זה בהחלט יבטיח את התבססותו של בית הספר ולא את התהליך ההפוך כפי שציינת והבעת את החשש. כשאני אסיים חיים רובינשטיין יפרט יותר על פעולות גמישות נקודתיות שנעשו כרגע. אני אומר שוב שאין כרגע החלטה גורפת של פתיחת אזורי הרישום. אני מקווה שנהיה חלק מהפיילוט. המדיניות כרגע היא לגלות את מידת הגמישות הגדולה ביותר במסגרת האפשרית של קיומם של אזורי רישום בחינוך היסודי.


בנוגע למבנה לשנת תשע"ב, זה ברור וסוכם שהאולם שנמצא מתחת לכיתות הנוכחיות יוכשר לטובת הצמיחה בשנת תשע"ב. ידוע לנו על הסוגיה עם קהילת המתפללים ובית כנסת שנמצאת בדיון משפטי. בכל מקרה כך או אחרת אם בית הכנסת יישאר או לא אנחנו מתחילים להכין את הפרוגראמות גם לאופציות של דו שימוש. אנחנו יודעים שהטכנולוגיה יכולה לאפשר את זה, מחיצות אטימות למשל, כמובן שזו אופציה בעדיפות שנייה. זו התכנית לשנת הלימודים תשע"ב ואנחנו מתהליך הכנת הפרוגראמות ותקצוב כדי להסדיר את זה. במקביל יש תהליך, אותו בוודאי אתם יודעים, שמתקיים מול הקהילה בשביל למוצא מתחם חלופי לקהילת המתפללים. זה תהליך אליו אנחנו נערכים בלי שום קשר לבעיה הפיזית.


בנוגע לניהול נשמח לשמוע את הדסה בארי ואת יצחק, אני חושב שמוקדמת השעה להחליט, גם אנחנו לא יודעים את הרישום. יש כאן כמה אנשים שצריכים עוד לעשות החלטות. אני יכול להבטיח שאנחנו נעשה את הכול כדי שבית הספר הזה יזכה לניהול הטוב ביותר. אני רוצה לומר דבר נוסף בהקשר זה, יש פרויקט חדש למנהלים מובילים, פרויקט תמיכה במנהלים שמוכנים לקחת על עצמם תכנית רחבה יותר מדלת אמות בית הספר שלהם. גם לפיילוט הזה אני מאוד מקווה שנכנס. אני חושב שהמעשה של יצחק בשנה הזאת, מבחינתי הוא ראוי לכל שבח ושהוא דוגמה ומופת של המודל של מנהל שלוקח אחריות לא פשוטה על המוסד שהוא מנהל, את ממלכתי דתי "הרובע". אני מרגיש שהשעה מקודמת כדי להחליט החלטות ולהצהיר הצהרות. ברור שהכוונה היא שבית הספר הזה יזכה לניהול הטוב ביותר האפשרי. אני אבקש את חיים רובינשטיין להגיד דברים.

אולי לפניו. אני מוכרח לומר לך שאני מכיר מציאות בירושלים שאין אזורי רישום בממלכתי דתי. אני יכול להצביע לך על שכונות רבות שאין להם אזור רישום. אני גר בגבעת מרדכי שאין לה אזור רישום. הילדים של השכונה מפוזרים בשנים עשר בתי ספר. אני מקווה שבשנה הבאה יתחיל גם ממלכתי דתי ואני שמח על עזרתך בעניין. אני חושב שלשכונה מגיעה בית ספר. אין אזור רישום, לא אמרו לתושב שכונת גבעת מרדכי יש לך אזור רישום לך לבית הספר הזה. זה לא כך. למשל בית ספר "עוזיאל" קולט מכל העיר, בית הספר ממלכתי דתי "הרובע" נדמה לי שבשכבת גיל רק 10% מהתלמידים הם מהרובע.

פחות מ- 1%. באופן רשמי הוא לא על אזורי.

כלומר יש מספיק הגדרות עוד לפני ההכרזה הפורמאלית על פתיחת אזורי רישום, אני רוצה לומר שעל מנת להתאים לבית הספר את החליפה של הרישום המתאים לו, יש מספיק עוד לפני כל הפיילוטים. אני מוכן לעזור לכם כדי שתיכנסו לפיילוט הזה. לדעתי בירושלים זה מאוד חשוב לא רק בממלכתי דתי אלא גם בממלכתי. ניר ברקת צמח עם הרעיון הזה מהממלכתי ולא מהממלכתי דתי. אני חושב שהוא צדק במאת האחוזים, אגב גם התמיכה שלי בניר ברקת, גם הפוליטית, והסברתי את זה, הייתה גם על רקע העניין הזה. היה מוזר לי שהתקשרו אלי הורים ואמרו שקבעו אזור רישום. ברגע הראשון זה נשמע לי הזוי ואמרתי "לא יכול להיות הדבר הזה שעיר שראש העיר שלה נבחר על החזון שאין אזורי רישום מקובעים". המציאות היא כזאת.


גם לבתי הספר שעל הנייר יש להם אזורי רישום, אם תעשה מחקר תגלה אחוז לא מבוטל, אחוז בכלל לא מבוטל בסדר גודל של 20%, 30% של תלמידים שאינם לומדים באזורי הרישום שלהם. אני מברך על כך. כלומר, לומר שיש אזור רישום לדעתי במקרה הזה כמו שנרשם בהודעות שההורים קיבלו, אם העירייה תקיים את מה שהיא כתבה שם, לדעתי אנחנו הולכים כאן כנראה להחמצה עצובה מאוד של חזון של ממלכתי דתי שיכול להיות פאר הציונות הדתית כולל האינטגרציה. הוא יכול להיות הדוגמה של ממלכתי דתי, יהודה בן דור קרא חזה החינוך הממלכתי דתי הקלאסי, המודל הקלאסי של החינוך ממלכתי דתי כולל גם מופת ודוגמה לסוגיית האינטגרציה.

בבקשה מר חיים רובינשטיין.

הצורך בבית ספר נוסף לשכונה היה בגלל עניין דמוגרפי. ,גוננים" של היום הוא לא "גוננים" של שנות החמישים. בעשר השנים האחרונות היה מעבר מאוד גדול של משפחות דתיות לשכונה, אני מניח שאתה מכיר את זה אישית. בתי הספר הקיימים "יהודה הלוי" ו"אפרתה" התמלאו על גדותיהם ולכן היה צורך לפתוח בית ספר נוסף. אנחנו פתחו אותו בשלב הראשון כשלוחה של "הרובע" בדיוק בשביל להצמיח אותו. לתת לו בשנים הראשונות איזו מעטפת שיוכל לגדול. כמו שאמרת ואני קורא לזה להיות מקביל ל"יהודה הלוי" ו"אפרתה". כלומר שהוא יהיה באותה רמה ובאותה איכות ועם אותו ביקוש.


אזור הרישום השנה הוא כמו אזור הרישום מהשנה שעברה. אזור רישום נוצר דווקא בשביל להגן על בית הספר שאוכלוסייה חזקה תתחיל לעשות שיקולים שגם ילדים מקטמון ח' וט' יהיו בבית הספר. היא תברח לבתי ספר על אזורים שכמו שאמרת יש הרבה מאוד בחינוך הממלכתי דתי. לי יש דווקא ביקורת על העניין כי זה מאפשר מיד סוג של סלקציה גם מבלי שעושים סלקציה. מי שמסוגל לעבור ולנסוע למקום אחר אלו כמובן אוכלוסיות מבוססות בעלות השכלה שיודעות להחליט. יש לי ראיה טובה, תסתכל על בית ספר כמו "חב"ד עיר גנים" ממלכתי דתי "תלפיות מזרח" שם נשארה האוכלוסייה החלשה ביותר. אני זוכר את בתי הספר של הממלכתי דתי מלפני ארבעים שנה - - -

אנחנו נתווכח על זה.

ראשית בשנה שעברה כל תלמיד, כל הורה שביקש לעבור ל"יהודה הלוי" שיש לו אחים ב"יהודה הלוי" במיוחד מאזורי קטמון ח' או ט' קיבל אישור העברה בלי שום בעיה. "יהודה הלוי" לא תמיד אהב את זה אבל כך שמרנו על איזון אינטגרטיבי בין בית הספר ממלכתי דתי "גוננים" לבין "יהודה הלוי". אותו הדבר יהיה גם השנה. מעבר לזאת השנה פתחתי את אזור רסקו שיש בו אוכלוסייה יחסית חזקה של משפחות שגרות בה ויכולות להיות או ב"יהודה הלוי" או בבית ספר החדש, המרחק לממלכתי דתי "גוננים" הוא מאוד קצר. מרחוב שמעוני או מרחוב הורקניה זה מרחק של חמש דקות הליכה. כך שמבחינה זו ובשביל לשמור על האיזון תכנית המגרה שלנו היא שאחרי שבית הספר יתבסס, עוד שנה, עוד שנתיים נפתח את כל אזורי הרישום. כל דרום העיר יהיה באזור רישום אחד ושההורים יחליטו לאן להגיע. אמרתי את זה גם כן להורים.


האוכלוסייה החלשה משכונת קטמונים לא תלך לבית ספר "אפרתה" היא תלך לבית הספר הקרוב אליה. כלומר שמבחינה זאת לא ישתנה מאוד המצב. אני לא יכול להגיע למשפחה אחת ולומר שאתם עוברים לפה ואתם לשם. אני מעוניין שלי תהיה הכי פחות מעורבות בעניין הזה ושלהורים תהיה מעורבת. פתיחת אזור רישום לא תביא משפחות חלשות ל"יהודה הלוי" ול"אפרתה" זה יביא אותם לבית הספר הקרוב אליהם. רוב השיחות עם ההורים הם סביב האוכלוסיות של קטמון ח' וט' שאני מאוד דאגתי. אני חושב שבית הספר מספיק חזק שיוכל להתמודד עם אוכלוסייה חלשה. אין בית ספר בירושלים שמתמודד עם אוכלוסייה חלשה שלא קיבל איתנו עזרה בהתמודדות הזאת. אני חושב שזו אולי המשימה הקשה כמו שהייתה בזמנו של החינוך הממלכתי דתי דווקא להתמודד בבית ספר חזק עם אוכלוסייה חלשה.

כך התמודדה האוכלוסייה החזקה של גבעת מרדכי עם הקטמונים ואתה הרי יודע מה גורלו של בית הספר.


בבקשה יהודה בן דור.

אני מבקש לומר שני דברים בפתח הדברים בכלל. אמרתי את זה בתחילה ואני אחזור על זה שוב. המהלך של ממלכתי דתי "גוננים" החדש הוא מהלך של חזרה לשותפות אזרחית ואמירה לא סינדיקציה, לא אידיאולוגית ולא סוציו-אקונומית הרווחת כל כך בציבור הממלכתי דתי מזה שלושים שנה. כולנו מכירים את זה. המהלך הוא מהלך אינטנסיבי להחזיר חזרה פנימה לתוך הפנימייה של החינוך ממלכתי דתי טווח רחב של אוכלוסיות מכל הסוגים ומכל המינים ומכל הגוונים. המהלך הזה על מנת שהוא יצליח צריך לעשות מצד אחד בשותפות אזרחית ובהגינות אזרחית. זאת אומרת שהמהלכים האלה של אינטגרציה של הציבור הדתי מגוון של בית ספר אחד צריך להיות נחלת כל בתי הספר הממלכתיים דתיים בדרום העיר.


כרגע המצב הנוכחי, למשל הייתה תבונה לעשות לשכונת רסקו אופציה משותפת שאנשים יוכלו להחליט לכאן ולכאן למשל.

זה נעשה.

כן. אין אופציה כזאת לאזורי רישום לשכונות גוננים א' עד ט' ושכונת פת. לגוננים א' עד ט' ולשכונת פת אין אופציה, כולם מגיעים לממלכתי דתי "גוננים" החדש. אני בעד - - -

סליחה, אבל אם אתה אומר שבלאו הכי הם יגיעו אז למה אתה צריך לחייב אותם?

אני רוצה לשמור את הטובים והחזקים באזור כי הם הראשונים שיעזבו. לשלב ההתחלה לשנתיים הראשונות. הם הראשונים שיעזבו.

יעזבו למה?

אתם רוצים שאני אתן לך מספרים של כמה תלמידים יוצאים מ"גילה" מאזורים חלשים לבתי ספר שהם על אזוריים בירושלים שהם בחינוך הממלכתי? מדובר במאות רבות. זאת התופעה הלוואי - - -

אני אגיד אחריו, לדעתי יש לך טעות.

מה שאני מנסה להציג כאן זו השאלה איך יוצרים בית ספר שהוא בשנה השנייה לקיומו, איך יוצרים לו את התנאים האופטימאליים כדי שיוכל לצמוח ולהיות אותו מממלכתי דתי שאתה ואני מדברים עליו. לדעתי, לכולנו יש אינטרס משותף שהממלכתי דתי לא יהיה ממלכתי דתי אליטיסטי אלא בית ספר שפותח את שורותיו. שלא יהיה ממלכתי דתי אחד כזה אלה שיהיו ארבעה בתי ספר בדרום העיר שכולם יהיו שותפים במהלך החשוב הזה. זה דבר שבו אני מצפה לפגוש את העירייה ואת המוסדות כדי שיאפשרו לדבר הזה להתגשם. אפשר גם להכשיל את המהלך הזה לאו דווקא בכוונות זדון אלא כתוצאה ממהלכים שבהם לא רואים את התמונה ואת חלוקת אזורי הרישום בצורה נכונה.

כרגע המצב הנוכחי ששכונות גוננים א' עד ט' ושכונת פת כולם רשומים כאזור רשום בלעדי לבית ספר ממלכתי דתי "גוננים". אם אתה חושב שזה הדבר הנכון, אני אשמח לשמוע למה. אבל כרגע את אותה אופציה בחירה שמאפשרת לשכונת רסקו לא נתת לגוננים א' עד ט' ופת. זו נקודה אחת.

הוא ענה לך על כך, הוא פוחד שאם הוא יפתח את גוננים א' עד ט' ושכונת פת הטובים משם יברחו.

יברחו לאן?

ל"אפרתה" ל"רובע".

בסדר אנחנו ניקח את הסיכון הזה.

אני אחראי לא אתה.

כאחד שנמצא בתוך השכונה, אני הרי לא חי באוויר - - -

יהודה, יש לי הרבה ניסיון ואתה יודע. אתה יודע מי הוביל את הפתיחה של בית הספר החדש, אתה יודע ואל תשים אותי כאויב של בית הספר.

אני לא מדבר בטרמינולוגיה של אויבים.

אני מנסה לשמור עליו.

יש לך טעות אחת. אתה חושב שאתה יכול בכוח להחזיק הורים באזור רישום. אני רוצה לנפץ את התיאוריה הזאת, לא תחזיק אף הורה שרוצה לברוח מאזור רישום. אף הורה. קבלנו את זה כאכסיומה. כך נהרסו בתי ספר שחשבו שאפשר בכוח להחזיק הורים באזור רישום. ההורים שלנו יודעים לעשות. עבורם החינוך חשוב. אתה חי בתוך העם ואתה יודע את זה, יש אחים וכתובות ולכן אמרתי תעשה פעם בדיקה גם בממלכתי, ותראה כמה תנועה יש. אני אומר לך שהיום בשנת 2011 אתה לא תוכל להחזיק הורים בכוח. אם אתה חושב שתוכל להחזיק את ההורים החזקים שלדעתך יברחו, אני אגב חושב שהם לא יברחו ואני חושב כמוהו. אתה חושב שאתה תלביש עליהם את כל הקטמונים והם יישארו שם ומי שירצה לברוח לא יוכל לברוח, לדעתי יש לך טעות מאוד גדולה. הם יברחו.

ילדי הקטמונים היום הם הילדים של יהודה ואחרים.

לא רק.

הרבה מאוד.

ראשית אני מבקש שנבטל את הטרמינולוגיה של אויבים, אנחנו כאן לא אויבים, יש לנו אינטרס משותף לעשות משהו מוצלח. זה הסיפור ולכן אנחנו יושבים כאן יחד. זה לא סיפור של עוינות. אנחנו רוצים לעשות את הדבר בצורה האופטימאלית.


אומרים לך שהורים חזקים שגרים בקטמונים ושלא מוצא חן בעיניהם הממלכתי דתי ילכו חזרה לחורב. המהלך שאנחנו מעבירים כרגע הוא מהלך חריג על רקע ציר ההתפתחות של הציונות הדתית בשלושים שנה אחרונות לא רק בירושלים. ירושלים עשויה להיות הדגל של העשייה לכלל המדינה, פנייה לבתי ספר סינדיקטיביים שקובעים מראש אוכלוסייה מסוימת עם פרופיל דתי מסוים ועם פרופיל סוציו-אקונומי מסוים ולשם הולכים. אני מכיר את האנשים שמתפללים איתי בבית הכנסת והם אומרים שהם לא רוצים את זה, הם לא רוצים את המהלך האליטיסטי הזה מבקשים לחזור חזרה לסולידריות חברתית ישראלית ועם מה שכרוך בזה. לאפשר מהלך סולידרי כזה תוך סבירות שאם לא הוא יקרוס.

מתקיים כאן דיון לא כדי לדון בעוינות הדדית אלא איך ביחד מקדמים את המהלך בצורה אופטימאלית. אחד הדרכים לעשות את זה, להקטין את רמת אי הוודאות לקראת השנה הבאה. אנשים שרוצים לעשות מהלך אומרים שיש גבול כמה הם הולכים להמר עם הילד שלהם, הוא לא יודעים באיזה מתחם הוא ילמד, המרחב לא סגור, גם המרחב סגור לשנת תשע"ב המרחב לגבי שנת תשע"ג לא ידוע. הכול בסימני השאלה שרמת אי הוודאות כשאתה שולח ילד לשש שנתי בבית הספר, א' עד ו', אדם שעושה החלטה שואל מה רמת אי הוודאות לגבי מספר בתי הספר אליהם אפשר שהוא ילך. ככל שמקטינים את רמת אי הוודאות האפשרות של ההורה לקבל החלטה מושכלת שהוא יכול ללכת לקראתה באופן שקול, נבון ואחראי כלפי ילדו היא גדולה. כעת אנחנו נמצאים במצב של אי וודאות והדבר הזה הוא גול עצמי נגד המהלך שאתה מעוניין בו. אני לא חושב שאתה נגדי.

אילו אנחנו מחר נוהגים בשכונת פת וקטמון א' עד ט' כמנהג רסקו ומאפשרים להם לבחור בין "יהודה הלוי" לבין "גוננים", מה לשיטתך יעשה שקט, רוגע לטובת בית הספר? מה אתה מפרש יהיו התוצאות של מהלך כזה?

אני מניח שחלוקת האינטריגה תעשה לפחות כמו שהייתה עד היום. עד היום לפני שקם "גוננים" היו ילדים שגרו בקטמונים א' עד ט' ושכונת פת שהלכו לבתי ספר ממלכתיים דתיים, ל"אפרתה" ל"יהודה הלוי" לאווילנה דה רוטשילד". אנחנו מעוניינים בזה, שלא נבין לא נכון, אנחנו הולכים על המהלך הזה לא כדי להיות בית ספר אליטיסטי. אנחנו מעוניינים בבית ספר אינטגרטיבי, אבל חלוקת האינטגרציה צריכה להיות סבירה ואני רוצה שכל בתי הספר ייהנו מהדבר הזה. אני רוצה שהבן שלי ילמד עם אנשים שונים ממנו, גם בני הגדול יותר שהיום הוא בכיתה ד' ובשנה הבאה יעלה לכיתה ה' לומד ב"יהודה הלוי" גם את בית הספר שלו אני רוצה שיהיה אורגני.

יש לי שאלה יותר רחבה. למה אי אפשר ש"אפרתה" "יהודה הלוי" וממלכתי דתי חדש "גוננים" יהיה אזור רישום אחד?

זה מה שחיים רובינשטיין אמר שזו הכוונה ארוכת הטווח.

למה לא בשנה הבאה?

אני אחזור על הדברים שחיים רובינשטיין אמר. הניסיון מלמד ואנחנו יודעים לצערנו הרב שככל שהאוכלוסייה מוחלשת יותר המודעות לאפשרויות הבחירה לחינוך היא קטנה יותר. לכן המוביליות קטנה יותר ויש יותר בחירה בקרוב ובמוכר והפשוט להגיע. אנחנו יודעים שההורים בוחרים איפה שיש ארוחות ויום לימודים ארוך וגם זולגים למוסדות חרדיים, אנחנו מכירים את התופעה הזאת. לכן המחשבה שהאוכלוסיות האלה תבחרנה ללכת רחוק יותר כשיש להם אפשרות קרובה, מההכרות שלנו את התהליכים, הסבירות שלה הם נמוכה. גם כאן כרגע הוצהר שכל בקשה כזאת אושרה, כלומר אם ילד מהשכונות שירצה ללכת מכל סיבה וירצה לבחור במוסדות האלה איש לא יעמוד בדרכו.

זה לכאורה תהליך שיותר שומר עליכם כי אנחנו מבטיחים שאת האוכלוסייה המוחלשת מהשכונות האלה שירצו, ככל שניתן אנחנו נדאג לשוויון חלוקה בנטל ושילכו לבתי ספר אחרים. לכאורה להגדיל את הסיכויים שהאוכלוסיות החלשות דווקא יבחרו להישאר בשכונה ולא ללכת, זה החשש היותר גדול אם זה יהיה פתוח. המטרה היא אותה מטרה, הרצון הוא אותו רצון והשאלה מהי האסטרטגיה הטובה ביותר כשברור שתחנה הסופית, חיים רובינשטיין הציע כאן, הכוונה לפתוח את כל האזור הזה כאזור רישום אחד גדול. אין בכך ספק.

התחנה הסופית מצהירה שזה כנראה היעד המבוקש. במצב הנוכחי אתה אומר "לא ניתן אופציה הם יהיו חייבים ללכת לממלכתי דתי "גוננים" משכונת קטמון א' עד ט' ופת אלא אם יש בקשה מיוחדת". שוב, אנחנו יודעים שאוכלוסיות מוחלשות נוטות פחות לעשות בקשה אקטיבית להעברה. הם לא פעילים הם יותר פסיביים. אגב - - - -

לא רק פסיביים, זה עניין גם של יכולות.

לקבל מהאוכלוסיות האלה בקשה העברה היא פחותה כאשר אתה פחות מודע על האפשרויות העומדות בפניך. במצב הנוכחי כרגע שכל מי שנמצא באזורים המוחלשים שאנחנו מכירים אותם מנדטורית חייבים להגיע אלינו אלא אם עושים בקשה אקטיבית לעבור למקום אחר. זה המצב הנוכחי. אני מניח שזה המצב שלא מקדם אותנו בצורה הנכונה. אגב, גם מהבחינה הגיאוגרפית כשעולים על אוטובוס משכונת פת, בכל מקרה משכונת פת צריכים לעלות על אוטובוס, או בגוננים א' שאני לא יודע אם זה קרוב יותר ל"גוננים" אפרתה" או "יהודה הלוי", זה יותר מסובך כי גיאוגרפית אם לוקחים מחוגה וחוגים מרחקים מסתבר שהסיפור יותר מורכב. בו נכיר במורכבות הזאת ונטפל בצורה מושכלת ונעשה את המהלך האופטימאלי כדי לאפשר לאנשים לדעת שהם הולכים למקום חיובי. על זה מדובר.


שוב, אני מבקש להוריד את הטרמינולוגיה של עוינות או של אויבות, זה לא הסיפור כאן.

תודה. הגברת הדסה בארי בבקשה.

ראשית אני מצרה שלא קיימנו עם מנח"י דיון רציני בשנה זו, בשנה שעברה היה לנו אחד.

יותר מאחד.

אני חושבת שמה שחיים רובינשטיין הציג זו המטרה. אני חושבת שהציבור הדתי הוא ציבור אידיאולוגי שבוחר בבתי הספר לפי זהותם ולפי אמונתו והוא נכון לעשות הרבה מאוד מאמצעים כדי להגיע לחינוך בו ליבו חפץ. אני מעריכה את זה ורואה את זה כדבר ראוי מאוד ויש מקום לכבד אותו. לכן אני מאמינה שפתרונות, אפילו מקומיים, אני באמת לא חושבת שצריך לפתוח את כל ירושלים. חיים רובינשטיין באמת הציג משהו שדובר עליו ואנחנו מסכימים איתו, דובר עם דני בר גיורא ודובר עם כל דרגה אחרת, זה מהלך שעשינו גם בעל יסודי. בעל יסודי פתחנו את על העיר כולה לשני רובעים - רובע בנים ורובע בנות. לגבי בתי הספר היסודי זה נראה לי נכון כי צריך לפתוח רובעים מקומיים - - -

זה הרחבת האזור.

כן. לפתוח רובעים והייתי עושה את זה בהר חומה וגם ברמות.

למה לא לשנת הלימודים הקרובה?

אני חושבת שאנחנו צריכים לבוא בדברים ולברר את זה. ברמת העיקרון אזורי הרישום הם בסמכותה של מנח"י.

לא. לא. לא. אזורי רישום הם בסופו של דבר בסמכותו של השר. לא לטעות ולא לזרוק. אני לא אתן שיזרקו את זה לא על העירייה ולא על מנח"י, וגם לא על המחוז. מנהל המחוז יושב שבעה ומכאן תנחומים.

ראשית אני לא מפילה שום דבר על מינהל החינוך ירושלים, הם שותפים. אני אומרת שהנוהל בדרך כלל, וזה מה שעשינו בעל יסודי, מינהל חינוך ירושלים הסכים על איזה תהליך יחד איתנו ואיציק אישר וחתם עליו.


אני חושבת שהדבר הנכון הוא לפתוח את האזור כולו לבחירת הורים. אני גם הייתי עובדת עבודה טיפוח יחד מינהל חינוך ירושלים ויחד עם המפקחים שלנו על זהות מדויקת ומבוררת של בתי הספר. אני חושבת שיש הרבה מאוד בתי ספר ממלכתיים דתיים שמציגים את מה שאנשי "גוננים" מרגישים אצלם, בעיר זה קורה. הציבור חוזר לממלכתי דתי. בית ספר ממלכתי דתי הופך למשהו שאינו אחיד אלא משהו מגוון. אני חושבת שבאופן כללי שאותה שאיפה עליה דיבר חיים רובינשטיין היא שאיפתנו. אנחנו חושבים שצריך להתכנס אליה כמה שיותר מהר, אבל נלך בכל מקרה יחד.

בית הספר קיים ארבעה חודשים, ניתן לזה עוד שנה ונראה מה קורה. נראה את הרישום הזה ואז נקבל החלטות.

לא.

אני בעד מה שנפוליאון אמר, "תעשה לאט בשביל להתקדם מהר".

גם אני בעד לעשות לאט, לא לעשות אזורי רישום, לפתוח את זה לכל.

זה כתוב בתקנות מחוק חינוך.

חוקית, אגב, אזור הרישום לא מגביל אותך, יש מספיק סמכויות להחליט על אזורי רישום. נתתי כאן דוגמאות. אם אתה רוצה ללכת במובן המשפטי, לך במובן המשפטי. כמו שאמרתי לך ירושלים עשירה בפתרונות משפטיים איך לא לשמור על אזורי רישום. בוא נסכים שלא הולכים על המישור המשפטי אלא על העניין המהותי. בעניין המהותי אני חושב שאתם עושים שגיאה שיכולה להיות החמצה גדולה מאוד. לכן אני בכל זאת אומר לכם פתחו את אזור הרישום. תפתחו את אזורים הרישום, שנו, שלחו מכתב להורים בשונה מהדבר הזה. תנו עוד שנה עוד שנתיים ואז אולי יהיה אפשר לעשות איזור רישום.


אני לא יודע איך יחליטו כי הם נמצאים באי וודאות, הם לא יודעים מי ירשם ומי יברח למקום אחר, מי מהקטמונים כן ירשם או לא ירשם. אגב, אני שומע את אי הוודאויות האלה מהפניות אלי ולכן אני מאוד מוטרד.


מר חיים רובינשטיין ומר דני בר גיורא, ההורים בשונה מכם הם בעלי האינטרס הראשון שהחינוך יצליח, הם בעלי האינטרס הראשון שהחינוך הזה יצליח. אתה אומר שאתה לא תפתח את שכונת קטמון א' עד ט' ושכונת פת כי החזקים יברחו. הם היו צריכים להיות הראשונים כי הם רוצים את החזקים אצלם, הם לא חוששים אז למה אתה חושש. הם מכירים את האנשים, זאת קהילה וציבור שמכיר האחד את השני ויודע מה האווירה. הוא רוצה שיברחו לו החזקים מקטמון א' עד ט' או משכונת פת? אין לו שום אינטרס בדבר הזה.

אני אומר לך ששניכם לא צודקים כי ההורים שרוצים לברוח בכלל לא מתחשבים באזור הרישום. אמרה נכון שהאידיאולוגיה החינוכית היא כל כך חזקה שאזור הרישום לא מעניין, זה מעניין אותך, אותי, את דני, אותם לא מעניין אזור רישום. היום כל אחד רושם איפה שהוא רוצה. אלא מה? – זהו מסר מהו בית הספר. זה מסר. אותו דבר גם החזקים, אני לא הייתי קולט את החזקים ב"יהודה הלוי" או קולט את החזקים דווקא שם. אמרו לי שעשיתם גבול, זה לרחוב זה. בשביל מה אתה צריך את זה? לזה מתאים יותר מבחינת קו ההסעות, מבחינת קו האוטובוס, מבחינת האידיאולוגיה החינוכית, מבחינת תעודת הזהות של בית הספר ללמוד יותר ב"יהודה הלוי". ההוא גר ברחוב בן טבאי והאידיאולוגיה היא של "גוננים", אז שלח אותו "גוננים" למה שהוא ילמד ב"יהודה הלוי". השני גר ברחוב רחל אמנו ומתאים לו יותר בית ספר אחר ולא "יהודה הלוי". מה הבעיה בדבר הזה? אני לא רואה בעיה בדבר הזה.


דני בר גיורא אני מציע שתשקלו, תקיימו שוב דיון, מה עוד שהמדיניות של שר החינוך. אני אבקש תשובה מהירה. אני אומר בגלוי שאם אני אקבל תשובה שלילית אני אקיים דיון אצל ראש העיר. אני לא הולך לוותר בעניין שאני רואה בו עניין מאוד עקרוני. אני גם מרגיש שצריך להיאבק על עמדתו העקרונית של החינוך הממלכתי דתי. יש לזה גם השלכות רוחב מעבר לממלכתי דתי "גוננים". אגב, דע לך שהורים מגבעת מרדכי שדיברו איתי כדי שאעזור להם להקים את הממלכתי דתי, אמרו "אנחנו רוצים שהשכונה תהיה סגורה".

אמרתי להם "תראו איך אתם מגיבים, אתם היום לומדים בשנים עשר בתי ספר וקולטים אתכם בשנים עשר בתי ספר. תארו לעצמכם כעט ש"הר נוף" היה סוגר את השכונה, ו"בית וגן" היה סוגר את השכונה וכל אחד היה סוגר את השכונה. איפה אתם הייתם לומדים? אתם אלה שנהנים מכך שהכול פתוח אתם רוצים להסתגר" אמרתי להם שזה גם נוגד את האידיאולוגיה שלי, השכונה תהיה פתוחה ואתם תהיו הבסיס ומי שירצה לבוא ללמוד יבוא, גם מהקטמונים שיבוא ללמוד. זה עניין אידיאולוגי מאוד עקרוני ואני חושב שגם ראש העיר דוגל בו.


בקשתי שבו גם עם ההורים. מתברר שגם לא היה דיון השנה עם החינוך הממלכתי דתי. צריך לתת לזה תשובה ממש דחופה כי הרישום החל.

מתחיל ביום חמישי.

דני אם אפשר.


בנוגע למבנה, להערכתי ואני אומר רק את הערכתי, בבית הכנסת לדעתי לא ניתן לקיים כיתות משלושים אלף סיבות. לדעתי מינהל הפיתוח לא ייתן לכם להקים שם כיתות. כך אני מעריך. זה לא תקני, יחליט מה שיחליט בית המשפט כי אני לא מתערב בדבר הזה. אני גם חושב שזו טעות להשאיר בית ספר בלי אולם, לדעתי גם זה לא פתרון. תשקלו מה הפתרון. לדעתי לא רק שזה בעדיפות שנייה לדעתי זה מחוץ לעדיפויות. לשמחתי לא אני צריך לשבור את הראש אלא אתם. אני רק מזכיר לך שהפתרון הבסיסי של מינהל חינוך ירושלים היה פתרון אחר, דובר על איזה אגף שם. אם אתה צריך לריב אז צריך לריב ולקבל את האגף הזה או למצוא פתרון אחר. אני לא רוצה להזכיר פתרונות אחרים. אני מאוד מאמין שהפתרונות צריכים להיות "בדרכי נועם". זה לב השכונה, זה המקום הנכון גם מהבחינה הזאת שתושבי קטמונים יבואו ולא לדחוק אותו למקומות רחוקים יותר.


בנוגע לניהול אני מקבל את מה שאתה אומר, שיבחר המנהל הטוב ביותר, אני מכיר אותו.

עוד מלה לגבי המבנה. אני חוזר על מה שאמרתי קודם, הורה שמקבל החלטה לשליחת ילד לכיתה א' מקבל החלטה שש שנתית. האופציה שעומדת בפניו כרגע היא משנה לשנה, זה אופק מדאיג למי שצריך לקבל החלטה מה הוא הולך לעשות עם הילד שלו. אתם יודעים טוב ממני בוודאי מה קורה במתחם הורקניה 21. בית ספר עם 180 תלמידים, 16 כיתות. תעשו חשבון אריתמטי כמה יוצא לכל כיתה.

יש עוד אריתמטיקה אחת. ערכי מועצת העיר.

זו אריתמטיקה מכרעת. אבל יש גם סוג מסוים של אנשים שיושב כאן מולי שתפקידם הוא לא פוליטי, וזה מעמד וסטאטוס אחר, אני פונה לאלה שבוחנים את הסיטואציה העירונית וחלוקת משאבים הגונה בקרב אזרחי העיר, כאן אני לא רוצה להגיע בסוף היום כאזרח ירושלים שמסתובב בתחושה של מרירות. מרירות במובן כאזרח שממלא את חובותיו - - -

מר יהודה בן דור, ככל שאני הייתי נחרץ מאוד בסוגיית אזורי הרישום אני רוצה לומר לך שבסוגיית המבנה צריך לתת קרדיט למנח"י. כלומר, אתה צריך לדעת שחלוצים וראשונים תמיד סוחבים על הגב שלהם בעיות. הסוגיה של המבנה לדעתי לא תיפתר בשנת תשע"ב בוודאות המוחלטת, זו דעתי. צריך להתכוונן לאפשרות הזאת. אני חושב שדווקא בגלל מה שאמרה הגברת הדסה בארי בנוגע לאידיאולוגיה החינוכית, לא המבנה קובע ולא גובה התקרה, ולא יופי החצר, אלא התוכן החינוכי, תעודת הזהות הפדגוגית, הצוות החינוכי, המנהל הם אלה שיקבעו.

אני לא מאמין שהסיבה שהורים ירצו ללמוד בבית הספר הזה יהיה היופי של התנאים הפיזיים. לא. צריך להתכונן לשנה שנתיים, אני מוכן אפילו לומר שלוש, יכול להיות שהפתרונות הפיזיים יהיו הפתרונות הרעים. יכול להיות. אני אעזור בכל דבר ואני חושב שאני לא צריך לעזור כי בעניין הזה גם למינהל חינוך ירושלים אין שום עניין אחר, יש להם עניין שבית הספר יצליח וכולם רוצים בהצלחתו. כאן אני גם מרגיש חובה להגן במידה מסוימת על מינהל חינוך ירושלים ולדעת את הגבולות האפשריים. אי אפשר לסגור את בית הספר ביום אחד, זה בית ספר וותיק וכדומה. אני מכיר את המספרים, אני יודע את המספרים בכל הזירות, אמרתי שהדברים הם לא פשוטים והם מורכבים. מה שצריך להבטיח זה שיהיו תנאי לימוד הולמים, ראויים, בטיחותיים גם אם הם לא תקניים עד הסוף. יש הבדל בין תקני לבין בטיחותי. יכול להיות וצריך להתכונן לאפשרות הזאת.


אף פעם לא אמרתי שבתוך שנה נקבל את המבנה. אני בעד שנכנס למבנה הזה, אני רואה בו את המבנה העתידי שלנו. אני בהחלט רואה בו את המבנה העתידי שלנו בראיה השכונתית. אבל אני משוכנע שמינהל חינוך ירושלים יעשו כמיטב יכולתם. אתה עוסק גם באחריות המבנים?

באחריות הכוללת, כמובן שגם על זה. חשוב לי להגיד לך כהורה להורה, לכל היושבים כאן לכולנו יש עניין גדול מאוד שבית הספר הזה יצליח והתהליך שהתחלנו בו יסתיים בבית ספר מפואר בעיר ירושלים. יש אילוצים לא פשוטים. העולם הוא לא סטרילי, לא הכול פשוט. גם אם בסופו של דבר בהסתכלות מבחוץ ההחלטות הסופיות נראות שהיו יכולות להיות אחרת, האמן לי שכל הגורמים הן מהחינוך הדתי והן מהפיקוח בעיריית ירושלים רוצים אך ורק את טובתו והצלחתו של בית הספר. כל מה שאנחנו עושים הוא מתוך הכוונה הזאת, לפעמים יש אילוצים מורכבים שלא כולם גלויים ולא תמיד את כולם קל לחשוף בשקיפות מלאה. הכוונה היא באמת כוונה לעשות את הכול בכל מה שאנחנו עושים. הכוונה היא שלילדים שלך ולכל שאר ההורים יהיה מוסד חינוכי לתפארת בעיר.

היה ביקור שלנו בחודש אוקטובר ואתם ציינתם לשבח את השיפוץ שנעשה שם. זה שוב מלמד על הגישה הראויה והנכונה שצריך - - -

ראוי שיהיה גלוי בפניכם. כשדיברתי קודם שיבחתי את מה שנעשה, אני מודה על כך.

אני מוכרח לציין שאפילו ברמה הפשוטה הזאת שאנחנו עוברים בפועל ביום חמישי מיד מינהל חינוך ירושלים נענה להקצבה, זה לא פשוט, 2,000 שקלים שנראה דבר זוטר אבל בתקציב בית הספר זה לא פשוט, לפעילות בחוץ, ואני רואה שיש פה היענות ראויה מאוד.

קודם כל צריך להודות. לכן אמרתי שתנאים פיזיים הם לא הדבר המרכזי, ואני יודע מראש העיר שיש לו באמת עניין גדול והוא יודע על בית הספר והוא רוצה כמו שמינהל החינוך ירושלים מבטאת את המדיניות לא רק של החינוך הדתי אלא גם של ראש העיר ויש עניין גדול. כולם מבינים שהממלכתי דתי הזה הוא ראשון כנראה באיזו שרשרת חיובית מאוד, התרחשות מאוד חיובית בחינוך הממלכתי דתי בירושלים. אני מקווה שגבעת מרדכי תהיה הבאה בתור ולכן יעשו כל המאמצים האפשריים להסדיר תנאי למידה טובים ככל האפשר במסגרת האילוצים. אני אעשה את שליחותי נאמנה ומזמין אתכם בכל פעם שצריך, את כל הגורמים, אם צריכים התערבות שלנו כדי לנסות להתוות ולגבש את הדרך הנכונה. אנחנו בהחלט לרשותכם בעניין הזה. אנחנו לא מסיימים את העניין, תהייה עוד ישיבת מעקב.

ראשית תודה לכולם. אני שמח על שיתוף הפעולה.


אני מבקש להזכיר דבר נוסף שהזכרתי קודם ולשים אותו על השולחן. אני מסכים לגמרי שבית ספר לתפארת לא צריך להיות בית ספר מפואר, לא בזה זה תלוי. יש שאלה בטיחותית שמטרידה אותנו, אני רוצה להזכיר אותה למרות שהיא נאמרה בשולי הדברים, שומר לבית הספר. אני מבין שיש כרגע מצב שלא בוודאות יש שומר נפרד לבית הספר, בית הספר שלנו נמצא בצד בית ספר נוסף אבל דווקא בית הספר האחר עמד על כך שהוא יהיה בית ספר נפרד לחלוטין ובתאם גם צריך שומר נפרד לבית הספר כדי לשמור על שלום הילדים.

אין לי ספק שמנח"י יקיימו את הכללים הנהוגים.

פניתי הבוקר לממונה על הביטחון בדרום העיר, שומרים זה המשרד לביטחון הפנים הוא הממן וקובע. זה לא העירייה אלו הנחיות של המשרד לביטחון פנים, נקבל את התשובה ונמשיך הלאה.

השומר הוא עובד של מי?

של העירייה.

יש לי בקשה, לדעתי המערכת כאן עובדת בתרגולת ידועה וקבועה, בבית הספר היום ברחל אימנו יש שומר?

טיפלנו בזה וקיבלנו.

בקשתי היא שאם אפשר שהתשובה שתימסר והיה ומשרד לביטחון הפנים לא נענה נוכל להתערב. אין לי ספק שהם צריכים לפעול בהתאם לתרגולת. אני לא חושב שתהיה בעיה.

זו קצת בעיה כי אין להם סמל מוסד מאחר והם שלוחה. זה מורכב, בפעם הקודמת הצלחנו ואני מקווה שגם הפעם, אם לא תקבל מאיתנו הודעה.

סיכום הישיבה שכמו שנאמר היא ישיבת מעקב.


בסוגיה הראשונה שהיא אזורי רישום. הוועדה מאמצת באופן עקרוני את המדיניות של החינוך הדתי לפיה יש להגמיש ולהרחיב את אזור הרישום של ממלכתי דתי החדש "גוננים". מנהל מנח"י הודיע שהוא יקיים על כך דיון נוסף לקראת פתיחת הרישום ביום חמישי. יושב ראש הוועדה הודיע והיה ולא יהיה עד יום חמישי הוא יבקש דיון נוסף אצל ראש העיר כדי לממש את המדיניות המוצהרת של ראש העיר בדבר פתיחת אזורי הרישום.


הוועדה מודה למנח"י על השיפוץ שנעשה ב"דרכי נועם" כדי לאפשר את העברת בית הספר בסוף שבוע זה. הוועדה רשמה לפניה את הודעת מנהל מנח"י, בדבר גיבוש הפתרונות באשר לשנת הלימודים הבאה.


מנח"י, תודיע ליושב ראש הוועדה אם קיימת בעיה באשר לסוגיית האבטחה בבית הספר.


מה עם הניהול? צריך להיות מכרז?

כרגע אין סמל מוסד אז אין מכרז. הוא שלוחה של "הרובע".

מתי הוא יקבל? מה התכנון?

אני חושבת שבדיון יש הרבה היבטים אישים כאלה ואחרים ולא נכון לפתוח אותם כאן.

הוועדה קוראת למשרד החינוך ולמנח"י, להבטיח את היציבות וההמשכיות בממלכתי דתי "גוננים" כדי לאפשר את המשך הצלחתו.


תודה רבה לדני בר גיורא, תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45