הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
12
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

03.01.2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 403

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ז בטבת תשע"א (3 בינואר 2011), שעה 11:30

הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – אי תחולה על זכאי לקיצבת פרישה שמשתכר מקופת הציבור), התש"ע-2010

של חה"כ עתניאל שנלר, חה"כ חיים כץ. (פ/2489).

חברי הוועדה: חיים כץ - היו"ר

אפרת פרוקצ'יה, משרד האוצר

דניאלה פרתם, רפרנטית ביטחון אגף תקציבים, משרד האוצר

נצ"מ עפרה בר טוב, ר' היחידה לתכנון שכר, המשרד לביטחון פנים

רס"ן חוסיין חוסייסי, אכ"א – רמ"ד תכנון שכר, משרד הביטחון

סרן שיפרבר, פצ"ר – ס' היועמ"ש לתחום פרט, משרד הביטחון

אבי עינת, סמנכ"ל משאבי אנוש, התעשייה הצבאית

א"א, סגן ראש אגף משאבי אנוש, המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים

ש"ק, סגן ראש אגף משאבי אנוש, שירות הביטחון הכללי

עו"ד אורנה זהבי, סגנית היועץ המשפטי, התעשייה האווירית

יוסף מנדלוביץ, ראש מינהל תכנון כ"א ויחסי עבודה, התעשייה האווירית

אורי מיכאל, דובר הוועדה

עו"ד נועה בן שבת

יעקובית ישפה – מתמחה

וילמה מאור

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – אי תחולה על זכאי לקיצבת פרישה שמשתכר מקופת הציבור), התש"ע-2010

של חה"כ עתניאל שנלר, חה"כ חיים כץ. (פ/2489).

בוקר טוב. יום שני בשבוע, כ"ז בטבת, 3 לינואר 2011, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות ואני לא יכול להגיד שהיא הישיבה הראשונה בשנה הזאת, אבל היא הישיבה הראשונה בשנה הזאת בחדר הזה, מאחר וכבר עשינו ישיבה היום בבוקר, והנושא – הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – אי תחולה על זכאי לקצבת פרישה שמשתכר מקופת הציבור), התש"ע-2010, של חברי הכנסת עתניאל שנלר וחבר הכנסת חיים כץ, פרוטוקול מס' 403, הכנה לקריאה ראשונה.


ראשית, גילוי נאות. אני משמש כמזכיר ארגון עובדי התעשייה האוויירית. כמו כל הצעות חוק שבאות מהחיים, מתברר לי לפעמים שאנחנו רוצים לקלוט אנשים מהצבא, שיכולים לתרום, אנחנו לא קולטים אותם או שאנחנו פועלים בדרך של רמייה, והם עובדים בתור יועצים. הם לא יכולים לנהל, הם יועצים, והכל בגלל הקופה הציבורית. ואז גם עתניאל וגם אנוכי, לקחנו את החלטת הממשלה, שמשום מה אני לא מבין, אני מבין למה, כהמשך לדיון של הבוקר, שהיה על ניתוק ההצמדות של הגמלאים של מערכת הביטחון, מהפעילים והצמדתם למדד, אחד האתננים לקופה הציבורית. אז יש החלטת ממשלה, יש החלטת ממשלה שזה יופעל, אבל מחכים לתת את זה אתנן תמורת משהו אחר. אנחנו לקחנו, גם עתניאל וגם אנוכי, לקחנו את הצעת החוק, וכתבנו הצעת חוק שכל חברה ממשלתית מוגדרת, שאחד הממונים שלה הוא שר הביטחון, לא תחול עליה קופה ציבורית. ההגבלות של קופה ציבורית, פנה אלי בשבוע שעבר עתניאל שנלר שהוא לא יוכל להגיע היום ואמר לי – תשמע, אני רוצה להוסיף שאחד הממונים או שר הביטחון, להוסיף תוספת שאחד הממונים הוא ראש הממשלה. גופים ששייכים למשרד ראש הממשלה יהיו פטורים גם מהנהלים של קופה ציבורית.


מה שהוא עוד אמר, שאין הרבה כאלה, שמה הבנתי כבר עכשיו מהדיון הקודם, שהפרישה, גיל הפרישה הממוצע הוא 57. אם גיל הפרישה הוא 57, אז זה כבר אין קופה ציבורית. ולכן, כשהוא אמר לי יש כאלה ארבעה, חמישה, עשרה אנשים, וחשוב לעשות, אז בדיעבד, אלה שבאו ואמרו את מה שאמרו לפני הדיון, אם גיל הפרישה הוא 57, אין להם בעיה בכלל. והם מבינים, אלה שאני מדבר אליהם, מבינים.


יחד עם זה, מאחר והוא אחד משני יוזמי החוק, ואני מכבד את מה שהוא אומר, וברור לי שאין בזה ממש, למה יש מעט מאוד אנשים שיכולים לבוא מהגופים המדוברים וללכת לעבוד בחברות שדיברתי עליהן. במערכת הביטחונית.


לפני שאנחנו נעבור להקראת החוק, אם יש למישהו מהאוצר או מישהו אחר, להגיד משהו, אני אקשיב בשמחה.

אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. טענה מקדמית עוד לפני הטענות לגופו של עניין, על ההצעה הזאת הוגש ערר במסגרת ועדת שרים לענייני חקיקה, הערר עדיין עומד בעינו. הערר הזה לא הוסר. לאור האמור, לא כל-כך הצלחתי להבין למה אנחנו נמצאים בקריאה ראשונה היום. כלומר, טרומית הבנתי שהיתה איזו שהיא הסכמה להגיע לטרומית ואז בחזרה לוועדת שרים, על ראשונה אני לא מכירה שהיתה, לא מכירה הסכמה בעניין, אז אני לא מבינה איך.

מאחר ואת בתפקיד ר"מ, יועצת משפטית במשרד האוצר, ושר האוצר הוא בן אדם עסוק, אז אין לו זמן להתפנות אלייך. ולבוא ולהגיד לך את ההסכמות שקיימות בינינו. ההסכמות שקיימות בינינו שאני במהלך שנת 2010, עד ה- 31 לדצמבר, לא אגיש את ההצעה לקריאה ראשונה והוא ידע במפורש את התאריך, שביום הראשון של שנת 2011, החוק יעלה להכנה לקריאה ראשונה. וצר לי ששר האוצר לא עדכן. אני בן-אדם שמכבד את מילותיו. ואם היה אחרת, לא הייתי מעלה את זה. אבל מאחר ושר האוצר הוא קרוב אליכם, בטח אתם נפגשים אתו כל שעה, תיגשו, תשאלו אותו למה הוא לא אמר לכם. למה הוא שלח אתכם לא מוכנים לדיון, בשביל להעלות, או אולי אתם מוכנים, אבל הטיעון הזה, אין בו ממש.

אנחנו נברר את העניין הזה.


לגופו של עניין, בשל העלויות הכרוכות בביצוע החקיקה הזאת, אנחנו מעריכים את העלויות האלה ביותר מחמישה מיליון לשנה.

כמה אנשים כאלה יש?

עכשיו, כשנודע לנו לראשונה שמדובר גם באנשים ממשרד ראש הממשלה, אנחנו צריכים לאמוד את הכמות הסופית.

נאמר שזה לא יהיו אנשים שפורשים ממשרד ראש הממשלה כי בדרך-כלל גיל הפרישה שלהם מבוגר.

רגע, נועה. כמה אנשים יש? בואו, תבואו פעם אחת מוכנים, תגידו כמה מספרים, כמה עלויות, כמה כסף, למה אתם רוצים לתת את זה כאתנן, כאתנן, תשמעי את המילה, לניתוק הגמלה ואם אז זה בסדר.

נציגת אגף תקציבים תענה על השאלה.

לא, את לא מחלקת פה זכות דיבור.

אני לא יכולה לענות על השאלה הזאת, אם אפשר שנציגת אגף תקציבים תענה על השאלה הזאת.

בסדר.

תודה רבה.

אנחנו כרגע עובדים על איסוף הנתונים.

את יודעת מתי היתה החלטת הממשלה? מה עשיתם מאז?

הוגש הערר.

לא לא, הערר הוגש, החלטת הממשלה היתה בערך חצי שנה לפני הגשת החוק. מה עשיתם מאז? עוד לא אספתם את הנתונים? את מבינה שאת מגיעה לפה, לוועדה, בניגוד לוועדות אחרות, את תבואי מוכנה? את מבינה שצריך לבוא מוכן?

אני מבינה.

את מבינה שאנחנו לא עובדים אצלכם? שאתם באים פה לייצג את העמדות של המשרדים שלכם, ואתם צריכים לבוא מוכנים ואתם לא באים מוכנים. ואין כיסוי למה שאת אומרת, למה את שולפת סתם, אין לזה עלות תקציבית. שתבדקי את מספר האנשים, אין, זה לא מגיע לחמישה מיליון שקל. אבל את זורקת סתם. זה נראה לך בסדר? לא נראה לי בסדר. אני יודע שבן-אדם בא לעבודה שלו, הוא עושה אותה ברצינות, לא מחפף. לא מתאים. כן, אדוני-?

ש"ק

אני סגן ראש אגף משאבי אנוש בשב"כ. כבוד היושב-ראש, אני חושב שצריך להחיל את ההצעה הזו גם על גמלאי השב"כ, שהולכים לעבוד בתעשיות הללו. יש לנו אנשים שפורשים, למרות שהגיל הממוצע בשירות הוא גיל 52, גיל הפרישה, ומדובר בסדר גודל קטן של אנשים, בודדים.

כמה בערך?

ש"ק

יש לי בכלל אנשים שמשלמים קופה ציבורית ועובדים מחוץ לשירות, כ- 20 אנשים, כמה מתוכם כבר יעבדו.

כמה מתוכם עובדים במשרדי הממשלה?

ש"ק

במשרדי הממשלה, לדעתי, כמחציתם, אבל אני לא רוצה לשלוף. בכל מקרה, זה מספרים בודדים, זה בטל בשישים. אני לא יודע כמה זה במוסד. במוסד לדעתי זה עוד יותר נמוך, כי הם פורשים בגיל יותר מבוגר מאשר בשב"כ, אבל אני חושב שבהחלט, גם לאותם בודדים צריך לתת את ההזדמנות הזאת להשתלב במקומות האלה, כפי שמציע חבר הכנסת שנלר.

אני מהמשטרה. אמנם גיל הפרישה אצלנו הוא קצת מעל 54, יש גם פרישה כמובן מגיל 50. לגבי פרישה ספציפית לרפא"ל תעשייה ותעשייה אווירית, אני בשנים האחרונות בכלל לא מכירה אפילו אחד שהגיע לעבוד שם, אבל כמובן.

אני לא מדבר על התעשייה האווירית, אני מדבר על מערכת הביטחון. תעש, תעשייה אווירית, רפא"ל.

כן.

זה בדיוק מה שאמרתי.

כמה הקמ"ג, ממ"ג? לא, אלה יחידות סמך.

לא, הקמ"ג, ממ"ג, זה יחידות סמך, היה כתוב שם תעשיות, חברות עסקיות ממשלתיות, זה לא קמ"ג, ממ"ג.

נכון, דיברנו על חברות ממשלתיות.

לא רוצים לצרף אותך? נדמה לי שבתחילת הדברים אמרת שהם רוצים לצרף אותם.

זה לא כתוב כך, זה לא מנוסח.

לא לא, זה לא מנוסח.

אז כמובן שההערה שלנו היא כמו שב"כ מוסד, צריך לתקן אבל כאן, חיים, את חוק שירות, לגבי הצבא זה חוק שירות הקבע, גמלאות. לגבינו זה חוק שירות המדינה גמלאות. כי זה חוק אחר, זה אותו חוק הגמלאות של עובדי המדינה. אז זהו, בקיצור זה בטל בשישים לפי דעתי, כי אני אומרת, אנחנו בכלל לא מכירים אנשים שפרשו בכלל למקומות האלה ואם היה בעבר ואנחנו לא מכירים, אז זה בטח ממש בודדים.

הם צריכים גם להיות פחות מ- 57.

ברור.

כן, אדוני.

אני ממש"א במוסד. אני מבקש להציג את זה מזווית טיפה אחרת והיינו מבקשים להכיר גם בנו כגוף שפטור מקופה ציבורית, אני אסביר. בשנים האחרונות במיוחד ולאורך השנים בכלל, אנחנו קולטים גמלאים מהצבא, בעיקר לתחום המודיעין, לטכנולוגיה, וגם לתחומים ייעודיים נוספים.

אני אגיד לך למה לא. הייתי מאוד שמח, אבל הצעת החוק, אם היא תהיה הצעת חוק תקציבית, מה שהיא לא עכשיו, אני צריך רוב של 50 ואז מרצון טוב, אף אחד לא יקבל. אף אחד לא יקבל, אנחנו לא נעביר רוב של 50, אם היא תהיה תקציבית. אם היא לא תהיה תקציבית, אנחנו נעביר אותה. הפיתרון שלך יהיה, אני אגיד לך מתי, כנראה שבתקופה הקרובה בינונית. הסתיים הקטע של הצמדות הגמלאים של הגופים במערכת הביטחון, אין לה פעילים ואין לה מדד ואני לא יודע איך הסתיים. ואחד התשלומים שנותנים שם זה את הקופה הציבורית. יורדים מהקטע של הקופה הציבורית. אבל אני לא רוצה לחכות. אני לא רוצה לחכות ואני לא רוצה שיקרה מצב כמו שקרה אתמול, אנחנו משחקים בעניין ודופקים לנו על הראש מבחוץ.

אל"ף, אני מבין כמובן מה שאתה אומר, אבל לו אף, ולו אף בשביל הפרוטוקול, אם מגדירים כתרומה לתעשייה ביטחונית ולביטחון בכלל, אני חושב שאי-אפשר להפריד אותנו.

אבל הגדרת בחוק גופים עסקיים. ראית את החוק, גופים עסקיים. זה ההגדרה שלנו, אתם לא גוף עסקי, לשמחתי.

גם לשמחתנו.

בסוף עוד יפריטו אתכם ויעשו לכם Outsourcing ותהיו גוף עסקי, איך שהאוצר רוצה. בסדר, אבל תדבר. באת לפה, תדבר.

שוב אני אומר, בשנים האחרונות אנחנו קולטים אנשים מהצבא, אנשים שאנחנו צריכים אותם והרבה מאוד על רקע של קופה ציבורית, שבעצם משאירים אותם אדישים ומטה מלעבוד אצלנו מאשר לא לעבוד בכלל ולקבל את מלוא הגמלה, ולשבת בבית, הם לא מגיעים אלינו. הם נדרשים לנו גם בגלל הניסיון, גם בגלל ניסיון שהם עובדים כתף אל כתף מולנו במהלך שירותם, וגם בגלל מידע הבטן שהם מביאים אתם. אנחנו זקוקים להם, בייחוד בשנים שאנחנו בצמיחה. זה בינתיים מאוד מפריע לנו.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר? כן, אדוני.

שלום, חבר הכנסת. שמי אבי עינת, אני סמנכ"ל משאבי אנוש בתעש. אני חייב דווקא להעיר לאור דבריו של ידידי, א', דווקא לאור היכרותי.

כמה אנשים יש אצלכם שעובדים בקופה ציבורית?

בגודל של 50, אין אף אחד, אגב, יוצא מוסד שב"כ, לצורך העניין, אבל יכול להיות שבתעשייה האווירית או ברפא"ל יש. אני דווקא רוצה להאיר זווית ראייה אחרת. מה שעלה כאן לאחרונה, הטיעון האחרון לצרף את הגופים האלה ככאלה שפטורים מקופה ציבורית, אני מדבר על מוסד שב"כ, מצד אחד אני מכיר ומוקיר את המגבלה גם שלהם בגיוס כוח אדם, מצד שני, אני חושב שזה עלול לכרסם במהות היסודית שלשמה מובא החוק כאן. אנחנו למיטב הבנתי, התעשיות הביטחוניות, לא באנו בשם העניין הביטחוני כדבר ראשון, אלא יותר בשם העניין העסקי. מדובר פה בחברות שרוב תוצרתן לייצוא, שצריכות להתחרות בשווקים.

למה אתה נכנס איפה שאתה לא צריך להיות?

לא, אני רק אומר, אני מעיר איזו הערה שאני בא ואומר.

תאמין לי, סייג לחוכמה שתיקה. בשביל מה אתה נכנס איפה שאתה לא צריך?

אז אני אומר למה אני אומר. היות והדיונים היחידים שחוויתי שהם ענייניים ומקצועיים בעניין הזה, היו פה, בחדר הזה, דיון קודם והדיון הזה, ושאר העניין הוא למעשה סחבת אחת גדולה של שנתיים של כל מיני טיעונים מטיעונים שונים, כולל אתננים, כמו שאמרת, אני יודע שפרצה מהסוג הזה בוודאי תביא גם אנשים שעוסקים אולי בחינוך או עוסקים ברשויות מקומיות.

עזוב, עוד פעם. אני רוצה שתבין.

אנחנו נכווינו כבר שנתיים-שלוש בעניין הזה.

בכנסת ישראל, אם אנחנו לוקחים את החיים ואני לוקח את החיים ולא את התקשורת, בשמונה השנים האחרונות, עבר חוק תקציבי אחד, אחד, זה הארכת תקופת חופשת הלידה של הנשים, של גדעון סער. מעבר לזה, לא עברו חוקים תקציביים. אני רוצה שתבין שאם הממשלה מסכימה או מגישה את הצעת החוק, היא לא תקציבית. וחוק תקציבי זה 50, אתה צריך תמיכה של 50. 49 אפס זה לא עובר. זאת אומרת, אני רוצה לקבוע את מה שאני קובע, ואחר-כך, לא רוצה להרחיב אותו, לא רוצה ליצור מצב, לא רוצה ליצור מצב, ההוספה של המוסד שב"כ, אין שם, לא צריך את האצבעות של היד השנייה. לא צריך.

לא, אם זה חד משמעית, אני מסכים.

אין אצלך אף אחד כזה?

אין אצלי אף אחד. כרגע.

עוד מעט אנחנו ניקח אתכם, תהיו אצלנו. מה אתה מודאג?

לצורך העניין, במהות זה לא משנה, אם אתם תיקחו אותנו או מישהו אחר, זה לא משנה.

משנה, משנה, עזוב. כן, גברתי.

אני עורכת-דין, מהתעשייה האווירית. אנחנו מסכימים לגמרי עם דברי ההסבר ולא נחזור עליהם, מילה במילה אנחנו מסכימים עם מה שכתוב שם, אנחנו רוצים להוסיף שהמצב הנוכחי, המצב המשפטי הנוכחי, שבו ראשי הצבא נתקלים בקושי לעבור לתעשייה האווירית משום שהם מקופחים בשכרם, בקצבתם, למעשה יוצר אפליה בין החברות הממשלתיות, הביטחוניות, ובין המגזר הפרטי. כלומר, פורש צבא שצריך להשוות בין התנאים שהוא מקבל בתעשייה ביטחונית פרטית ובין תעשייה ביטחונית ממשלתית, ודאי שילך לתעשייה ביטחונית פרטית, לא ממשלתית, או לחילופין, שייבחר בפיתרון שהוא עוקף, עוקף הקופה הציבורית. שני הפתרונות האלה לא נראים לנו. הראשון הוא אפליה והשני זה בעצם פיתרון שהוא עוקף החוק. אנחנו חושבים שהוא חוקי, אבל נכון יותר לשנות את החוק ולא לנקוט בפתרונות שהם עוקפים את העיוות שנוצר בחוק. לכן, אם פורש צבא בכל זאת מעוניין לעבוד בחברה ממשלתית והוא לא רוצה להיפגע במשכורתו, אז הוא צריך לעבוד בכל מיני פתרונות כיועץ, כחברה חיצונית, כמועסק על-ידי חברה חיצונית, דבר שגם מבקר המדינה הצביע עליו כמסלול לא רצוי.

מבקר המדינה התיישב על החלטת הממשלה והתחייבו גם למבקר המדינה שתוך חודשיים זה יהיה, ומה לעשות, טחנות הצדק טוחנות לאט.

כמובן אנחנו תומכים בהצעת החוק ויפה שעה אחת קודם.

אני מבקש להוסיף עוד שתי מילים, אני ראש מינהל תכנון כוח אדם ויחסי עבודה בתעשייה האווירית. עצם התהליך הזה גורם לנו, להוסיף לדבריה של אורנה, גורם לנו למצב שאנחנו לא יכולים לקחת כוחות ניהול שהם טובים, שיודעים את החומר וגם יכולים להיות כוחות ניהול בגלל שאצלנו לא ניתן להיות, מצד אחד, יועץ, ומצד שני גם מנהל.

כן, גברתי.

הייתי רוצה רק להשלים את הטיעון להתנגדות. עקרונית, הטיעון הוא שאין, אנחנו לא רואים שום הבדל בין הטיעונים שהועלו כאן לעניין תמיכה בתעשיות הביטחוניות ביחס לחברות ממשלתיות אחרות. כל חברה ממשלתית אמורה לפעול.

עסקיות, אנחנו מדברים. דיברנו על חברות ממשלתיות עסקיות.

כל חברה ממשלתית אמורה בעצם לפעול לפי שיקולי רווח, למעט הסייג שקבוע בסעיף 4 לחוק החברות הממשלתיות, זה דבר שנכון לכולם, אין הצדקה לדעתנו להבחין דווקא בין התעשייה הביטחונית, דווקא בין הנימוק שכרוך בהצעת החוק הזאת לבין כל חברה ממשלתית אחרת. לא מצאנו שום נימוק כזה.

אז למה הצעתם את זה לצבא בתמורה להסכמת ניתוק מהפנסיה?

אני לא מכירה הצעה כזאת.

לגבי כלל הקופה הציבורית.

כנראה שזה לא עבר לשכה משפטית.

נראה לי שהם מדלגים עליכם. לא מבין את זה, את נשמעת בחורה רצינית, אבל מדלגים עליכם.

יכול להיות. עמדת הלשכה המשפטית, מבחינת עקרונות השוויון, יש כאן בעייתיות קשה. אם מישהו עשה עם זה משהו אחר, יכול להיות.

תודה רבה.

אדוני, עוד פעם, השאלה אם יש פה נושא ביטחוני שבאמת מבחין בין התעשיות הביטחוניות לתעשיות אחרות שהן קופות ציבוריות במסגרת חברות ממשלתיות, או שזה לא הנימוק הביטחוני.

הנימוק הוא לא ביטחוני, אנחנו מדברים על חברות ביטחוניות עסקיות שאחד הממונים שלהם הוא שר הביטחון. זה ככה רצו המחוקקים.

אבל הם רצו להבחין את זה בגלל הידע שיש לאנשי הצבא.

בגלל הקשר, נכון. בגלל הקשר והתרומה של אנשי הצבא. תראי, אנחנו באנו מדיון קודם, ובדיון הקודם שמענו שיש אנשים בצבא שיוצאים לגמלאות ובגלל שהם יוצאים בגיל מוקדם, לפעמים הם מגיעים לפת לחם. ופה בוועדה, אנחנו דנים על תוכנית ויסקונסין, לאנוס אנשים לצאת לעבודה. ופה בא משרד האוצר וכופה על אנשים – תישארו בבית. או שתעבדו בחינם. אין דברים כאלה. אין דברים כאלה, שיבואו לאנשי צבא, ויגידו – תישארו בבית, אל תלכו לעבוד, אתם לא ראויים. אנחנו רוצים שלא תעבדו, זה מצד אחד. מצד שני, משלמים בונוסים לחברות כוח-אדם, 40,000 שקל, להשמה של בן-אדם אחד. לא רציני, לא רציני. לא רציני. לא מבין את זה.


OK, אנחנו נעבור להקראה של החוק.

לסיכון, לנושא של ההקראה. אנחנו מכלילים גם את השב"כ והמוסד?

כן.

אבל אנחנו לא מאפשרים ליוצאי צבא או ליוצאי שב"כ או מוסד להיקלט בארגונים.

והמשטרה והשב"ס גם. לא אמרת את זה.

לא לא, אנחנו לא מכניסים את המשטרה עד שלא נבדוק ונדע. זה קריאה ראשונה. אנחנו רוצים לדעת בדיוק שהחוק לא יהיה תקציבי. אם הוא יהיה תקציבי, אנחנו לא נצרף, לא נכניס אנשים.

זאת אומרת, הם לא יהיו בין הגופים הקולטים, אבל יוצאי שב"כ ומוסד, יחולו עליהם אותן הוראות. לא תחול עליהם הוראה של הקופה הציבורית.

הגדרנו את זה בחוק, כפופים למשרד ראש הממשלה.

זה בחוק אחר.

אנחנו פשוט צריכים מכוח כך לתקן את חוק שירות המדינה כפי שהוא מופיע בנוסח שפה בפני הוועדה.

בסדר.

אתם צריכים השלמות מהמשטרה בשביל זה?

אנחנו, קודם כל החוק הזה הולך להכנה לקריאה ראשונה. שמענו את הערתך. תעבירי אינפורמציה כתובה לוועדה, תעבדי אחרת ממשרד האוצר. תבדקי. תעבירי אינפורמציה כתובה. אם נראה שאכן כך הוא ואין לזה השלכות כספיות וזה לא כמות גדולה של אנשים, אז נראה מה אנחנו עושים. ואנחנו אומרים את זה עכשיו, אחרי קריאה ראשונה שלא ייטען שזה נושא חדש.

אני הבנתי שהוועדה לא מקבלת את הטענה.

נכון, הוועדה קובעת שלפי הנתונים שיש לנו ומאחר ולנציגי האוצר אין נתונים, אז ההצעה הזאת היא לא תקציבית.

הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל גמלאות.

הביאו נתונים לשנייה שלישית שזה תקציבית, אז נתייחס בשנייה שלישית כאילו זה תקציבית.

הצעת חוק שירות הקבע בצבא-ההגנה לישראל (גמלאות)(תיקון – החרגת קופה ציבורית בתעשיות ביטחוניות ממשלתיות)" התשע"א-2011.

תיקון סעיף 33.

1. בחוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות)[נוסח משולב], התשמ"ה-1985, בסעיף 33(ד), בסופו יבוא "או על זכאי לקצבת פרישה שהכנסתו האמורה משולמת לו בעד עבודתו בתעשייה ביטחונית ממשלתית; לעניין זה "תעשייה ביטחונית ממשלתית" – חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית או חברה בעלות ממשלתית מלאה, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, שעיסוקה בתחום הביטחון וששר הביטחון נקבע כאחראי לענייניה לפי החוק האמור".

תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות)

2. בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, בסעיף 35, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ו1) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקצבת פרישה שערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א, שמשכורתו הקיימת היא בעד עבודתו בתעשייה ביטחונית ממשלתית; לעניין זה "תעשיה ביטחונית ממשלתית" – חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית או חברה בבעלות ממשלתית מלאה, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, שעיסוקה בתחום הביטחון וששר הביטחון נקבע כאחראי לענייניה לפי החוק האמור".

OK. תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה ומי בעד הצעת החוק כפי שהיא הוקראה. מאחר ואני חבר הכנסת היחידי שנמצא פה באולם, אז אין מתנגדים ואין נמנעים והוועדה אישרה את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

ההצעה התקבלה.


בשביל שתבינו, אם הממשלה היתה מתנגדת, אז היו עושים פה גיוס ואי-אפשר להעביר הצעות חוק. כשהממשלה לא מתנגדת, אז יכול להיווצר מצב של בן-אדם אחד, אבל אז זה מגיע למליאה ונראה מה יקרה במליאה.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00