הכנסת השמונה עשרה

PAGE
30
הוועדה למאבק בנגע הסמים
4.1.2011

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 47

מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, כ"ח בטבת התשע"א (4 בינואר 2011), שעה 11:00

דיווח נציגי משרדי הממשלה העוסקים בתחום הסמים

חברי הוועדה: טלב אלסאנע - היו"ר

יואל חסון

סנ"צ ד"ר אהוד וולף
ראש מעבדה אנליטית, מז"פ משטרת ישראל

רפ"ק אלי דוידסון
קצין מדור חקירות, משטרת ישראל

פקד אושרת אוראל
קצינת מחקר תשתיתי, משטרת ישראל

רפ"ק אריאלה פל קנפו
חטיבת המודיעין, משטרת ישראל

יאיר גלר
מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

קרן רוט איטח
מדריכה ארצית ביחידה למניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

ד"ר אילן שמש
מפקח ארצי תחום קידום נוער, משרד החינוך

ד"ר פאולה רושקה
מנהלת המחלקה לטיפול בסמים והתמכרויות, משרד הבריאות

איריס פלורנטין
מנהלת שירות סמים – אגף תקון ונוער מנותק, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יאיר אידר
רפרנט בטחון פנים, משרד האוצר

זאב ציגלברג
ממונה מטה סמים ארצי,מכס ורשות המיסים

גלעד נתן
מרכז המחקר והמידע של כנסת

בת שבע פנחסוב

יעל נגני

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
דיווח נציגי משרדי הממשלה העוסקים בתחום הסמים

בוקר טוב. אנחנו פותחים ישיבה חדשה בשנה חדשה ואני מברך אתכם וגם את הוועדה ולכל המשתתפים בהצלחה במשימה המשותפת. הישיבה היום היא ישיבת הכרות שמטרתה להכיר ולשמוע מנציגי המשרדים השונים את החזון של כל משרד, איך הוא מתמודד, מה התכנית והכלים העומדים לרשותו, ומהן הבעיות בהן נתקלים וגם לשמוע המלצות. אני מבקש גם לשמוע מכם איך אתם רואים את תפקידה של הכנסת וגם את הוועדה הזאת ואיך היא יכולה לתרום בהתמודדות עם הנגע הקשה והחמור. נגע שעליו מדברים ומתמודדים אבל אין לנו את ההישגים הראויים. אני מבקש לתת במה פתוחה לנציגי משרדי הממשלה השונים כדי שיציגו את עמדת המשרד.

נתחיל עם משרד החינוך, קרן רוט איטח, מדריכה ארצית ביחידה למניעת השימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך. בבקשה.

אני מדריכה ארצית ביחידה למניעת שימוש בסמים ואלכוהול. אני מייצגת את עמדת משרד החינוך. המשרד באמצעות היחידה למניעת שימוש לרעה בסמים, אלכוהול, טבק יחד עם שפ"י – שירות ייעוצי פסיכולוגי, מפעיל תכניות מניעה ותכניות התפתחותיות על הרצף מגיל גן עד כיתה יב'. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם עם גורמים שונים בתוך המערכת ומחוץ למערכת. המטרה העיקרית של התכניות שלנו היא לצמצם התנהגויות סיכון, להפחית שימוש באלכוהול, סמים וטבק. אנחנו עושים את זה באמצעות תכניות התערבות שעובדות על פני רצף ובתכניות מניעה וגם בתכניות התערבות עם נערים שמעורבים בשימוש בסמים.


אני אתן דוגמה למה שאנחנו עושים בתוך בתי הספר ואת ההדגשים שאנחנו נותנים בגילאים השונים.

מה שאתם עושים זה חלק מתכנית הלימודים?

זה חלק מתכנית הלימודים.

זה מיושם בכלל בתי הספר?

בכלל בתי הספר. התכנית שלנו היא בתוך תכנית הלימודים. תכנית מובנת בתוך תכנית "כישורי חיים" שעובדת על אימון ופיתוח יכולות ילדים להתמודד עם מצבי חיים. הכשרה של ילדים להתמודד עם סיטואציות שונות, כמו עמידה בלחץ חברתי, עמידה בפיתויים, קבלת החלטות, אחריות, בחירה ובתוך הדברים האלה אנחנו עוסקים גם בנושא של מניעה בשימוש בסמים, אלכוהול וטבק. התכנית היא בתוך תכנית פיתוח כלי מיטבי בתוך בית הספר - פיתוח חוסן של הילדים בתוך המערכת. התכניות הן כלליות לכל המערכת. כמובן שיש גוון - - -

מי שמעביר את התכניות האלה עובר השתלמויות?

כן. מי שמעביר את התכניות אלו בעצם הצוותים החינוכיים, המחנכים שעוברים הכשרה על ידי היועצות, על ידי אנשי מקצוע נוספים ומפתחים את השיח הרלוונטי בתוך בית הספר ובכיתות. יש לנו בתוך הספר גם מב"סים – מובילים בית ספריים, למניעה לרעה בשימוש בסמים. לרוב הם גורמים חינוכיים, יועצים ואם אלה לא יועצים חינוכיים הם אנשים אחרים מתוך הצוות הבית ספרי. תפקידם להוביל את תכנית העבודה בנושא הזה בתוך בית הספר. ליישם את מדיניות המשרד ולהיות איש הקשר עם גורמי חוץ בתוך הקהילה.


אנחנו מנסים לפתח ולהרחיב. במהלך העבודה שלנו השנה זה פיתוח והטמעה של תכניות ממוקדות בנושא האלכוהול. אנחנו פתחנו מרכז למידה לתלמידי כיתות ה' שכבר יעסוק בנושא האלכוהול מתוך ראית הנתונים שהגיל שהתופעה מתרחשת הולך ויורד. השנה אנחנו מרחיבים את שיתוף הפעולה עם החינוך הבלתי פורמאלי, אנחנו עושים עבודה עם 'מינהל חברה ונוער', תנועות הנוער, עם מועצות תלמידים בתוך הרשויות המקומיות. הכוונה היא להעביר מסר שיהיה מסר אחיד ומשותף לפורמאלי ולבלתי פורמאלי. אנחנו מרחיבים את העבודה שלנו עם ההורים מתוך הבנה שההורים הם בעצם כוח מניע וכוח משפיע שמשלים את העבודה בתוך החינוך הפורמאלי ולכן אנחנו מתמקדים בעבודה עם הורים. אנחנו מפתחים עבודה גם עם ילדים בסיכון, ילדים שמאותרים עם שימוש בסמים ואלכוהול.

התכנית שאנחנו מובילים בשנים האחרונות היא תכנית "אופי". לפני כשבועיים הצגנו כאן בכנסת את מחקר ההערכה, אימון ופיתוח יכולת התמודדות. זו עבודה חינוכית, טיפולית עם ילדים שכבר מאותרים כמעורבים בשימוש בסמים, אלכוהול וטבק. המטרה היא להפחית את ההתנגדות.

יש לי כמה שאלות שהייתי רוצה לעלות. דיברת באופן כללי. היינו רוצים לקבל נתונים על מספר בתי ספר שאתם מפעילים את תכנית המב"סים – מובילים בית ספריים, ומה מספר השעות שהוקצו בפועל לכל בית ספר. האם יש אזורים שיש מקום להקדיש פחות או יותר שעות. מהו התקציב של משרד החינוך?

לגבי התקציב אני מצטערת אבל לא אוכל לענות לך כי אני לא בקיאה בנתון הזה. אני כן יכולה לומר שכרגע פועלים בתוך בתי הספר 980 מב"סים – מובילים בית ספריים, לעומת 930 בשנה שעברה. המובילים הבית ספריים פועלים בחטיבות הביניים ובתיכון בפריסה כלל ארצית. השיעורים שלנו מתוקצבים בתוך תכנית "כישורי חיים" לנושאים שלנו מוקצים בין 10 ל- 15 שעות שעוסקות בתכנים שלנו. כמובן שזה בהתאם לשכבת הגיל ובהתאם להדגשים של אותה שנה. כמובן שכשיש בתי ספר שאנחנו מזהים שיש יותר צורך אז מרחיבים את תכנית ההתערבות. לגבי התקציב אני מצטערת אבל אני לא אוכל לענות לך.

תודה. כעת נציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים. איריס פלורנטין בבקשה.

תודה. אני אתן סקירה קצרה על פעילות המשרד. המשרד עוסק עם שלוש אוכלוסיות יעד, מבוגרים, צעירים ונוער בתחומי ההתמכרות סמים ואלכוהול ותחום ההימורים. המשרד עובד באמצעות הרשויות המקומיות ועמותות ציבוריות. כל הטיפול בהתמכרויות נעשה באחריות הרשויות המקומיות בתוך המחלקות לשירותים חברתיים כל עוד האנשים חיים ברשות המקומית ויכולים לקבל את הטיפול שם. מבחינת הפריסה מדובר על 85 רשויות מקומיות שבהן ניתן טיפול בסמים למבוגרים. בכ- 70 רשויות מקומיות ניתן טיפול לנוער בנושא ההתמכרויות – כאן זה מחולק בין "אל סם" והרשויות המקומיות ובאחריות המשרד. לגבי צעירים זה בתוך תכניות המבוגרים ובתוך תכניות הנוער על פי הצורך.


במסגרת הרשויות המקומיות הפעילות מתחלקת על פני שנה וחצי טיפול לכל בחור שמגיע. בתוך הטיפול יש שיחות פרטניות, קבוצתיות, והתערבויות משפחתיות. היה ולא מספיק טיפול מסוג זה אנחנו מאפשרים להיכנס למסגרת מובנית יותר שהיא מרכז יום. יש לנו כ- 15 מרכזים למבוגרים ו- 6 לנוער ברחבי הארץ. מדובר על גשר לעולם של נפגעים. בנוסף לזה רק למבוגרים אנחנו נותנים מענים של תעסוקה בשלוש רשויות מקומיות שזה אומר המשך למרכז יום לכיוון של תעסוקה וחזרה לעולם העבודה.


הפנימיות – יש לנו היום בארץ 13 פנימיות שנותנות מענה למבוגרים. מדובר על 600 מכסות ומדובר על תהליך של גדילה הדרגתית במספר המכסות. הפנימיות מתאימות את עצמן לצרכים המשתנים, זה אומר: צעירים, אלכוהול, הימורים, תחלואה כפולה פיזית, תחלואה כפולה נפשית, נשים, קליטת עלייה וכדומה. הרבה מהעבודה שאנחנו עושים זה בשיתוף פעולה עם גורמים ומשרדים נוספים שעושים את העבודה יחד איתנו. אפשר לומר שזה הדגל של הפעילות - - -

מי מטעם משרד הרווחה עושה את הפעילות? האם יש אנשים ספציפיים ברשויות המקומיות או מחלקות הרווחה?

בתוך המחלקות לשירותים חברתיים יש יחידה לטיפול בהתמכרויות. בדרך כלל בין עובד סוציאלי אחד לעשרים וזה בדרך כלל ברשויות הגדולות שנותנות את המענה. לצד העובדים הסוציאליים יש גם מדריכים שהם מכורים נקיים שעושים את העבודה. בגדול זה מה שנקרא יחידה. היחידות האלה עובדות גם עם רשויות. מדובר על 85 רשויות מקומיות מתוך כ- 250. אני לא יכולה להגיד לך שיש רשות מקומית שיש לה בעיה והיא לא יכולה לקבל מענה אזורי. זה לא קיים. אני לא מכירה מצב שמישהו פנה ואמר שיש לו בעיה ולא קיבל מענה. בתחום הנוער אנחנו היום הרבה יותר מרחיבים וזה משהו שמתפתח היום.


בנוסף לטיפול בנוער אנחנו נכנסים ביחד בשותפות עם משרד הבריאות והרשות ומשרדים נוספים ליחידות איתור. זה בשמונה רשויות מקומיות. לצד יחידות הנוער תהיינה יחידות שתעשנה את העבודה כדי להגיע לבני הנוער ובעיקר בתחום האלכוהול.


אנחנו עוסקים הרבה מאוד בבניית מודלים של טיפולים מותאמים, למשל מודל ייחודי לנשים שאנחנו מריצים היום בכל הארץ, מודל ייחודי לצעירים. אלו ממש מודלים של עבודה. לצד המבוגרים - - -

אנחנו מקבלים בברכה את חבר הכנסת יואל חסון שהוא ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

במקביל ליחידות האיתור והמודלים שאנחנו מפתחים, מפיצים ומטמיעים, אנחנו עובדים עם מערך הדרכה והכשרה לעובדים לצד פיתוח העבודה שלנו. אני חושבת שעל קצה המזלג זה די משקף - - -

את באמת חושבת שאתם נותנים מענה אמיתי לצרכים כדי להתמודד בצורה יעילה? אתם בכלל נכנסים לתמונה כשמישהו נפל לשימוש בסמים?

אני אענה לך בשני אופנים. ראשית אני חושבת שאנחנו נותנים מענה מצוין. אני חושבת שלצד המענה המצוין, בדיוק דיברתי עם גלעד נתן קודם, אתה תמיד תמצא אחד, אם אני אטפל בעשרה אתה תמצא אחד שלא טיפלתי בו ואתה תגיד לי שאני לא בסדר, זה חלק מהעניין. אבל אם אני מסתכלת על הרמה של הטיפול ועל עומק ורוחב הטיפול, אני בהחלט יכולה להגיד שאני שבעת רצון גם בהשוואה לעולם. יחד עם זאת אני רוצה לומר משהו בעיקר לגבי צעירים ונוער, - - -

יהיו אנשים שיזדקקו לטיפול לעזרה ולא ימצאו את המסגרת הראויה, הנגישה, הסבירה, ההולמת, המתאימה?

ממש לא. כן יהיה מצב של נוער וצעירים שיש להם בעיה קשה. אנחנו מחזרים אחריהם, מנסים והם לא יגיעו. נתתי קודם דוגמה - - -

איך אתם מחזרים אחריהם, מה הכלים שעומדים לרשותכם?

אני אתן דוגמה של הקיץ. אנחנו בודקים את הנתונים של חופים ושל אילת מהקיץ. לשם מגיעים בני נוער מאוד קשים. בסוכות שעבר יצאנו עם 72 מאוד קשים ועכשיו יצאנו עם מספר דומה. לכל אחד מהחבר'ה האלה הצמדנו עובד סוציאלי ברשות המקומית. להגיד לכם שהחבר'ה האלה התחברו לטיפול ולא חזרו לרחובות, זה לא נכון להגיד. יש גרעין קשה של חבר'ה שמסתובב הרבה בשטח וכולנו מכירים, אגב כשבדקנו את בני הנוער האלה אני חושבת שלגבי 80% מהחבר'ה הקשים האלה מצאנו שהם בקשר עם שירותים שונים והם מכירים אותם טוב. יכול להיות שהם יהיו עוד כמה שנים טובות בקשר עד שהם יתחברו לטיפול. זה קשה. אנחנו מדברים השנה על הקמת צלטרים בנוסף. זה לא אומר שאם אני אאסוף חמישה וכשאתה תלך לאותו רחוב לא תמצא עוד שניים, בטוח שתמצא. צריך לקחת את זה בחשבון.

תודה. אנחנו נשמע כעת מנציגת משרד הבריאות. דוקטור פאולה רושקה בבקשה.

תודה. שלום לכולם. המחלקה שלנו מטפלת ראשית בטיפול הרפואי של אנשים שנפגעים משימוש לרעה או שימוש מזיק כתוצאה משימוש בסמים ואלכוהול.


יש שלוש עשרה יחידות לטיפול תרופתי ממושך, בעצם זה מתדון וסובוטקס. לאחרונה יצאנו למכרז על פי דרישת מבקר המדינה, למרות כל מיני התנגדויות. היו זוכים למרכז אבל כעת יש עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על כך ואנחנו ממתינים. זה מתעכב בגלל שביתתם של הפרקליטים. עדיין אנחנו לא יכולים לממש את הזכייה. זו באמת בעיה קשה עם המרכזים האלה כי הצוות שהיה בתוך המרכזים לא הספיק לתת את המענה הנדרש ובמיוחד הצוות הסוציאלי. באמצעות המכרז הוספנו תמהיל של עובדים סוציאליים ועם דגש שיקומי. אנחנו כעת תקועים וממתינים שהפקק הזה ישתחרר ושנוכל לממש.


ברור שבגלל השינויים שיוחלו, כי יש זוכים חדשים שלא היו בתוך המשחק קודם, אנחנו נצטרך לעשות פיקוח ובקרה יותר אינטנסיביים ולבדוק שאכן הם עומדים בקריטריונים ובסטנדרטים. זה ידרוש מאיתנו עבודה מוגברת. במקביל גם ההוספה של נושא הטיפול בתוך השיקום ידרוש מאיתנו ללמוד את הנושא, להכשיר את הצוותים ואולי לעבוד בשיתוף פעולה טוב יותר עם הרווחה ועם הרשות, ולפתח מודלים חדשים.


הנושא השני הוא נושא של בני נוער. כמו שאיריס פלורנטין הזכירה בעצם מרכזי האיתור כוללים בתוכם גם רופא פסיכיאטר לנוער שאמור לעשות איתור גם במערכות הרפואה, בחדרי מיון, אצל רופא משפחה, אצל רופא ילדים, רופא התפתחות הילד. אנחנו מנסים דרכים לזהות יותר בני נוער וגם לערב את ההורים יותר בנושא הזה. אני מקווה שהעבודה המשותפת הזאת שבשמונה רשויות מקומיות יתבצע הפיילוט תיתן תוצאות טובות יותר ביישום העבודה עם בני נוער ובזיהוי מוקדם.


בנושא האלכוהול - במקביל אנחנו גילנו שבעצם הנתונים שאנחנו מקבלים בחדרי מיון, הם אינם כל כך נתוני אמת. נרשמים שם בדרך כלל ילדים ובני נוער עם הרעלת אלכוהול. אבל יש הרבה בני נוער שמגיעים אחרי פציעות, אחרי תאונות דרכים ותאונות אחרות שאינן נקשרות לנושא האלכוהול או הסמים. אנחנו היום עובדים יחד עם רשמי המשרד, יחד עם מנהלי חדרי מיון כלליים כדי לזהות נכון יותר את האנשים שמגיעים - - -

איך זה שרק עכשיו אתם חושבים על זה? לא חשבתם קודם שכאלה שמגיעים לבתי החולים ומזהים פצועים שיש להם אלכוהול בדם, למה רק עכשיו?

יש בעיה לא קלה בחדרי מיון כי מי שרושם את האבחנות אלו הרופאים ולא הרשמים. הרופאים בחדרי המיון בעומס מאוד מאוד גדול. בבתי החולים מי שרושם אבחנות הן הרשמות, זה המקצוע שלהן והן מסתכלות על כל התיק, הן מוסיפות את האבחנות שהרופא אולי לא הוסיף. את זה אנחנו מנסים לעשות היום.

נער או נערה שהגיעו כתוצאה משבירת רגל תוך כדי השתוללות כשהיו שיכורים, הרי עושים להם בדיקות כלליות.

לא רושמים את שתי האבחנות.

לא רושמים שיש אחוז גבוה של אלכוהול?

רושמים אבחנה אחת בתוך הרישום הכללי. זאת אומרת שאת הנתונים המרוכזים אין לנו. לכן אנחנו מנסים לתקן את זה. הרופא רושם בתיק אבל זה לא מגיע אלינו. כשאנחנו בודקים כמה נערים הגיעו, בכמה באמת צריך לטפל ואיך להתערב הנתונים האלה לא היו בידנו. זו באמת בעיה קשה שאנחנו מנסים לתקן.

ביקשתם שהרישום יכלול ושהדיווח יהיה מלא?

כעת אנחנו מתקנים. יש חוזר מנהל כללי שדורש רישום, אנחנו מעדכנים אותו ומוסיפים במיוחד אבחנות כולל שימוש לרעה באלכוהול, סמים, כחובה. מתקנים את כל המערך הזה. זה בדיוק מה שאנחנו עושים בימים אלה. במקביל אנחנו עובדים עם צוותים של עובדים סוציאליים בחדרי מיון כדי שברגע שמזהים נער, למשל שחוזר יותר מפעם אחת או ששתה יותר מדי, שתהייה התערבות קצרה של עובד סוציאלי בחדר מיון ושיפנה את הנער להמשך טיפול בקהילה. זה מודל חדש שלא היה, וזו המון עבודה.


במקביל יש נושא חשוב מאוד והוא הנושא של תחלואה כפולה. שימוש סמים ואלכוהול ומחלות נפש. זה נושא שקיים הרבה שנים אבל לא עלה לכותרות אלא רק בשנה וחצי האחרונה. אנחנו מאוד עסוקים לפתח את זה ובדרישה שבכל בית חולים פסיכיאטרי תהייה הסבה של כמה מיטות כדי שיוכלו לטפל גם באוכלוסייה זאת. במקביל אנחנו עובדים על שיקום של אותם אנשים יחד עם יחידת השיקום של המשרד. אנחנו מנסים בהוסטל לעשות רצף טיפולי. יש לנו המון המון נושאים לעבודה והצוות מוגבל, אבל ננסה לעמוד בזה.

כבוד היושב ראש, אני רוצה לדבר על ההוסטל. הוסטל אחד זה נחמד אבל מה ההערכה של משתמשי סמים בקרב חולי נפש? לפחות 40%? את אומרת שכדי ליישם את חוק חולי נפש בקהילה צריך ש- 40% מההוסטלים יהיו מותאמים לתחלואה כפולה, לא הוסטל אחד ועוד הוסטל אחד.

אנחנו רצינו לפתוח שלושה הוסטלים שונים ובינתיים קיבלנו אישור תקציבי להוסטל אחד כפיילוט ואז לפי זה לבנות. צריך הוסטלים דיפרנציאליים כי האוכלוסייה היא לא אותה אוכלוסייה. אנחנו נלמד את הנושא יותר ואחרי זה נוכל לבנות יותר.

זאת אומרת שבתקציב 2011-12 אין תקציב לשלושה הוסטלים אלא רק לאחד?

לאחד בלבד.

כמה מקומות חסר בתחנות מתדון? בפועל. אני מבין שיתקבל מכרז ותהייה הגדלה במכסה. אבל ההערכה שבעוד חמש שנים נצטרך כפול.

כ- 4,500 לפחות.

עכשיו אנחנו לא שם ומה עוד בחמש - שש שנים מהיום? תציפו את הבעיה, יש יושב ראש חדש, תציפו את העניין.

אנחנו לא רוצים שיציגו בנפרד, כולנו נרתמים למטרה המשותפת. בנוסף לדברים שאתם עושים, להציג גם את הדברים החסרים שהייתם רוצים שאנחנו נהייה מעורבים בהם.

הנושא של מתדון הוא בהחלט נושא כאוב שדורש יותר תקציבים. היינו לפחות צריכים כבר לפני שנתיים וניסינו לפתוח עוד מרכז בשיתוף פעולה עם רשות מקומית ראשון לציון ויחד עם עוד גורמים. בסופו של דבר עם החלפת ראש העיר הנושא הזה לא צלח. אנחנו זקוקים לשיתוף פעולה גם מהרשויות המקומיות שעד היום לצערנו לא משתפות פעולה. זה מאוד מאוד חשוב. היום בודקים גם ביהוד וקיבלנו -- -

הייתה ישיבה עם השלטון המקומי בנוגע לשיתוף הפעולה של משרד הבריאות עם הרשויות?

הייתה הצעת חוק שלא צלחה. השלטון המקומי התנגד שהאחריות תוטל עליו.

הייתה הצעת חוק ובוועדת שרים לחקיקה זה נכשל בהצבעה של חמש נגד ארבע כאשר השלטון המקומי התנגד לעניין.

אולי צריך לחשוב שוב.

כדאי מאוד. חלק מהמעבר לעבודה לא באופן ישיר אלא באמצעות מכרזים, זה לא יותר שהמדינה באה ויש לה מבנה, זו העמותה שתלך ותמצא כעת מבנה להוסטל, אומרים שתלך למצוא מבנה למועדונית, לאשפוזית בתוך הרשות והרשות שלא רוצה. ברגע שהעמותה באה לשכור מבנה גם המחיר עולה, המחיר יותר יקר ואנחנו במעגל קסמים. לעמותה הרבה יותר קל להתנגד מאשר למדינה כאשר השכנים לא רוצים שליד הבית תהייה להם תחנת מתדון. זה לא רק תחנת מתדון אלא מועדון לבני נוער שנמצאים ברחוב.

זה חלק מהשירות הניתן לקהילה, לאוכלוסייה של הרשויות המקומיות.

נכון. יש לפעמים מצבים אבסורדים כמו למשל תושבים של העיר לוד, עיר שידועה שיש בה הרבה שימוש, אצלם כאילו אין נרקומנים והם מגיעים לטיפול בתל אביב או בירושלים או באשדוד. זה אחד הנושאים שאנחנו חייבים לטפל.

בעיר לוד השלטון הנוכחי מסרב שתהייה תחנת אצלו?

עד עכשיו לא קיבלנו. זו בעיה קשה ואנחנו חייבים את העזרה דווקא בנושא הזה.

אני מבקש התייחסות גם לדברים שאנחנו יכולים לעשות ולעזור. אני יודע שכולכם עושים עבודה מצוינת וזו ההזדמנות להודות לכולכם על מה שאתם עושים. חשוב לנו לראות את הדברים בהם נוכל לסייע.

נושא חשוב הוא קידום חוק טיפול כפוי. זה גם נושא שעד עכשיו לא ממש התקדם מכל מיני סיבות. כעת יחד עם הרווחה והרשות אנחנו מנסים לקדם. זה נושא נוסף.


חוק נוסף שאנחנו מעוניינים לקדם הוא חוק שיקום נפגעי התמכרויות. בעצם אנשים עם התמכרויות מקבלים טיפול ואחר כך אם אין שיקום ואין חזרה שלהם לחיים הנורמטיביים ולעולם התעסוקה הם חוזרים אחורה. התחלנו בעבר יחד עם הרשות, עם הרווחה ויחד עם פורום מיוחד של נפגעי התמכרויות בהצעת חוק שגם לא כל כך התקדמה. זה נושא נוסף מאוד נחוץ.

תודה רבה. נציגי המשרד לבטחון פנים. אנחנו נבקש את התייחסותכם.

ממחלקת מחקר של משטרת ישראל. עיקר מאמציה של משטרת ישראל בנושא סמים, וכחלק מתכנית "עשרת הצעדים", היא ההבנה שהגבולות והמעברים ממשיכים להוות שער כניסה עיקרי לכל סוגי הסמים. למעשה מניעת ייבוא סמים דרך הגבולות, אוויר, יבשה וים, במטרה לצמצם את היצע הסמים בשוק. פועל יוצא מכך לצמצם את כל עבירות הסמים והעבירות הנלוות לסמים ולשימוש בסמים.


כחלק מתכנית זאת תוגברו יחידות נמל תעופה בן גוריון 747, יג"ל - יחידת גבול לבנון, מג"ן- מודיעין גבולות נגב, מג"ן ערבה וגם הוקמה יחידה חדשה לפני מספר חודשים יג"י – יחידת גבול ירדן. מתוך הבנה שהסמים העיקריים נכנסים דרך גבולות מצרים, ירדן – הכמויות הגדולות יותר.

יש חלוקה מבחינת סוגי הסמים?

מריחואנה וחשיש דרך מצרים, דרך ירדן – קוקאין, הרואין. הקוקאין הוא בעיקר מדרום אמריקה, חשיש דרך מצרים שהמקור הוא מרוקו. ההרואין – אפגניסטן שהם היצרנים העיקריים לסמים אלה. כמובן שגם דרך נמלי התעופה נכנסים סמים שהם בעיקר, קוקאין, אקסטזי וסמים סינטטיים. בנוסף לסיכול כניסת סמים יש את כל הנושא של הפיצוציות שמשטרת ישראל מבצעת כארבעה מבצעי פיצוציות במהלך כל שנה.

מה זאת אומרת ארבעה מבצעים?

במהלך שנה שלמה אנחנו מקיימים ארבעה מבצעים לצורך איתור אלכוהול שנמכר לקטינים, סמי פיצוציות, סמים מסוכנים וסמים בכלל.

זאת אומרת שכל פעם מוטלות עליכם משימות חדשות. האם יש יחידה מיוחדת במשטרה או שכל שוטר מטפל במרחב הגדול הזה של התמודדות עם סמים ואלכוהול?

המבצעים הם מבצעים ארציים וכל מחוז משתתף במבצע. אבל זה לא אומר שאין פעילות של היחידות באופן שוטף כל השנה. המבצעים בגדול נועדו כדי לתקוף את נושא הפיצוציות למעשה מכירת סמים, אלכוהול וחומרים מסוכנים לבני נוער.

בנוגע להתמודדות עם ההברחות במעברים שהיא תופעה. באילו כלים המשטרה פועלת?

אלו בעיקר יחידות שתוגברו לצורך המאבק בכניסת סמים לשטח ישראל. יש פעילויות מודיעין שעיקרן איסוף המידע לצורך איתור מבריחים - - -

יש יחידות מיוחדות בתוך המשטרה שזו עבודתן?

כמו שאמרתי הן: נמל תעופה בן גוריון 747 – יחידה שעובדת בנמל התעופה בן גוריון. יג"י- יחידת גבול ירדן שחולשת על גבול ירדן, מג"ן- - מודיעין גבולות נגב, יג"ל – יחידת גבול לבנון שחולשת על אזור לבנון וסוריה. אלו יחידות ייעודיות לאיתור הברחות סמים.

מה המספר הכולל של השוטרים ביחידות?

נדמה לי ש- 25 בכל יחידה כזאת, בסביבות כ- 100 שוטרים שעוסקים ביחידות ייעודיות לתפיסת סמים בגבולות. מעבר לזה כל היחידות האחרות כמו בימ"רים – היחידות המרכזיות המרחביות, עוסקות בתופעות של פשיעת סמים, הן בסחר והן בהפצה ומכירה ויחידות אחרות שמתעסקות באכיפה כלפי המשתמשים הבודדים. אותם אולי ניתן לחלק לאוכלוסיות השונות, עם הצעירים מתעסקת מחלקת הנוער וזה קהל היעד של הפיצוציות והמועדונים ומשתמשים אחרים מכורים ושאינם מכורים.


הצגה מסודרת. שמי אהוד וולף ראש המעבדה האנליטית. תפקידה של המעבדה היא לבדוק את כל הסמים שנתפסים על ידי משטרת ישראל ולוודא שמה שנתפס כחשוד כסם הוא אכן סם, לכתוב חוות דעת שבסופו של דבר מגיעות לבתי המשפט.

מהם הקיפי התפיסה הכוללים, למשל בשנת 2010?

לפני הנושאים. מריחואנה בתקופת ינואר עד נובמבר – היו כחמישה טון עד סוף דצמבר. חשיש – כטון. הרואין – 414 קילוגרם, קוקאין – 67 קילוגרם, אקסטזי – 1,200 טבליות מטאמפטמין יאבה – אנחנו יודעים שזה עבור האוכלוסייה התאילנדית - - -

מה זה?

טבליות של סם מרץ.

כ- 40,000 טבליות.

80,000.

מה לדעתכם אחוז התפיסות מסך כל ההחדרות?

אנחנו לא יודעים, אין לנו יכולת להעריך כמה סמים באמת נכסים לישראל.

בעולם נהוג לומר שזה בין 5% ל- 10%.

בתנאי שיודעים את ה- 100%. אבל אף אחד לא יודע להגיד.

אם רוצים מדד שהתפיסות שלנו משנות, הוא שהמחירים לא משתנים. זה המדד הטוב ביותר כי זה מדד שוק.

לא פעם ביקרנו בלוד ואני זוכר שהיו אומרים לנו כאן מוכרים סמים מסוג זה וכאן מסוג זה וכאן מסוג זה ואז המשטרה יודעת איפה מוכרים, מי הסוחרים. איך זה שהם יודעים מיהם הסוחרים ובכל זאת אתם לא מצליחים לשים את היד? הם הרי ידועים ומוכרים. לרוב אין לכם את הראיות. היום בכלים המאוד משוכללים למה אי אפשר לתפוס את הסוחרים? יש תחנות קבועות שקיימות, יש כספומטים שמכניסים את הכסף ומקבלים את הסם.

אני רוצה להוסיף למה שאמרת, יש לי ידיעה שהתקבלה אצלי לפני כחמישה חודשים, שקבוצת צעירים העבירה שם של אדם בתל אביב שמוכר סמים ששמים בסיגריות. הייתה קבוצת צעירים שפנו אליהם ושאלו אם הם רוצים. הם החליטו להיות אזרחים טובים, הם לקחו את מספר הטלפון, ביררו את שמו הפרטי והעבירו את הפרטים למשטרה. הם הודיעו שהאדם הזה מוכר סמים אבל לא נעשה עם זה שום דבר.

ברשותכם, אני מיחידת החקירות ואני גם יכול להשיב גם ליושב ראש וגם לך. נעשות פעולות רבות ומגוונת כלפי התחנות וכלפי סוחרים. אנחנו לא יכולים לענות כאן אם כן נעשה במקרה הזה או לא נעשה, אם תרצה אני אוכל לבדוק. מן הסתם אתה העברת את הפניה הזאת למשרד והיא מן הסתם בטיפול ותתקבל תשובה.


צריך לזכור שבמקרים רבים הסוחרים שנתפסים, זה לא מי שסוחר אלא זה שמוכר. אותו סוחר שנתפס מאחוריו יש ארגון גדול, תפסת אחד מיד צץ מישהו אחר במקומו. אבל הפעילויות מתקיימות כל הזמן ברמת התחנה, ברמת המרחב וברמת היחידות המחוזיות והארציות, זו פעילות שוטפת. הביקוש מוביל לכך שיש מי שימכור.

מהם אחוזי ההצלחה שלכם?

אנחנו כל הזמן שואפים להשתפר. כל הזמן. אנחנו לא שוקטים על השמרים וכל הזמן עושים.

המגבלות שלכם הן מגבלות של כוח אדם או החוק? רכזי המודיעין מכירים בוודאות את מי שמתעסק, מי סוחר ומי קונה, הם יודעים והם יוכלו לתת לך רשימה מפורטת. אתה רואה שיש להם את הידע. הוא צודק כשהוא אומר שהוא לא יכול לעצור כי הוא צריך ראיות. אם מקדישים תשומת לב וכוח אדם אפשר לעצור.

אנחנו מבצעים כל הזמן פעילות. יש הבדל ופער בין ידע לבין ראיות שתעמודנה בבית המשפט. אנחנו פועלים לאסוף ראיות וזה לא פשוט. החבר'ה האלה בעצמם מתחדשים ולומדים - - -

איפה זה מוצא את מקומו בסדר העדיפויות של המשטרה?

בסדר עדיפות מאוד גבוה. אלו יעדים שנמצאים במקום מאוד מאוד גבוה.

כחלק מיעדי המפכ"ל לחמש שנים הקרובות הם מהווים נדבך חשוב. שוב כשאנחנו מדברים על תקיפת נושא הייבוא וגם סחר אנחנו מדברים גם על סחר ברמה הכי נמוכה בשרשרת הזאת. אבל זה בהחלט כחלק מיעדי המפכ"ל לשנים הקרובות. מרב המאמצים מוקדשים גם לנושא הסמים.

אם אפשר להתייחס לתרומה האפשרית של הכנסת לטובת המאבק הזה. מי שרואה את התמונה רק מהשלב שהחומר נתפס והגיע למעבדה לזיהוי. כלומר אחרי שעברנו את כל שרשרת הפעילות שנעשתה בשטח וזה הגיע לפתחה של המעבדה. הבעיה הראשונה המוצבת לפנינו היא חוק המעצרים – זה סיפור גדול. כמדינה מערבית וכמדינה שהיא ליברלית בתפיסה שלה אנחנו רוצים לצמצם את פרק הזמן שבו אדם שיש נגדו איזה חשד בלבד, נמצא במעצר. מצד שני עד שחולף פרק הזמן הזה שהוא 24 שעות המעבדה צריכה גם להגיד משהו אם נתפס בידיו חומר שחשוד כסם. אם תפסו אותו בשעה 05:00 לפנות בוקר והביאו אותו בפני שופט בשעה 08:00, נסעו חמש שעות והגיעו לבדיקה, לא נשאר לי הרבה זמן כדי לבדוק את החומר הזה, מה גם שהוא מגיע בדרך כלל בשעות אחר הצהריים או הערב ובשעה 08:00 למחרת צריך לתת תשובה. כאן מתחילה בעיה אחת.


הבעיה מסוג שונה לגמרי היא מבנה פקודת הסמים הישראלית. כמו שאנחנו יודעים היא פקודה ולא חוק, כלומר ישראלית מנדטורית. הפקודה הזאת היא פקודה פרטנית, כלומר התוספת הראשונה לפקודה מכילה רשימה ארוכה מאוד של חומרים שעליהם חלה הפקודה. בחודש אוגוסט אחרון אחרי מאמצים גדולים מאוד של הרבה גורמים, הוכנס איזה שינוי מהותי לפקודה הזאת כלפי ארבעה חומרים שהיוו בסיס מבני ליצירת רוב החומרים שנתפסו בפיצוציות בחמש השנים שהתופעה קיימת אצלנו. כלפיהם הופעלה הפקודה במתכונת יותר נרחבת, מה שכינינו "חוק הנגזרות". קדם לזה מהלך שכ- 100 חומרים שונים הוכנסו לפקודה במשך שנתיים שלוש.

זה תהליך לא תקין משום שאי אפשר לתפור חוק לפי מידות המציאות אלא החוק צריך להחיל מטריה הרבה יותר רחבה. בכל פעם הייתה תופעה שברגע שמכניסים חומר לפקודה אז החומר הזה היה יורד מהמדפים ואחר היה בא במקומו. עד שהיינו מזהים את החומרים ועושים את כל המהלך ומאשרים, מהצד השני של הדבר הזה אי אפשר להגיד שכל החומרים שבעולם אסורים כסמים אלא אם הוכח אחרת. צריכים לעשות את האיזונים בין הפקודות האלה בין הפקודות השונות בעולם.

חומרים מסוימים?

היום הזיהוי הוא לפי המבנה הכימי של החומר. אנחנו מתמודדים עם הרבה בעיות ואני לא אטריח אתכם בבעיות האלה. אבל ביום בו נכנס החוק המורחב לגבי סמי הפיצוציות נחשפנו לתופעה של החומרים הסינטטיים שזה מה שמוכרים היום בפיצוציות כמו "מבסטון" "סבבה" וכל הדברים האחרים. דברים שהיו ידועים באירופה ובארצות הברית כבר שנתיים קודם. הם מצאו את מקומם אצלנו כתחליף או חלופה ל"חגיגת" ולדברים אחרים. שוב, גם כאן יש התחלה של תהליך חקיקה וגם הוא פרטני. אז ייקח לנו חודש חודשיים להכניס את החומר הזה לפקודה ואז ימצאו חומרים אחרים וחוזר חלילה. צריך לעשות כאן מהלך קצת יותר גורף ולחשוב יותר יצירתי. כמובן בגיבוי של ייעוץ וחקיקה של פרקליטות המדינה, שלא נמצאים כאן, וגם של גורמים אחרים.


בנוגע לענישה, אין אחידות בענישה בבתי המשפט השונים. אין ענישת מינימום ואין דברים אחרים. מגבילים את חירותו של השופט. אבל אנחנו יודעים שבפקודת הסמים העונש המקסימאלי בה הוא 20 שנה על סחר ו- 25 שנה על הדחת קטין. אבל אף אחד מאיתנו לא מכיר וגם אחרים, פסקי דין שהכריעו את הדין על הדברים האלה. 15 שנה זה באמת דבר נדיר. נגיד יותר מזה שנמצא בסטטיסטיקה שאנחנו עשינו שאין פער מאוד מאוד גדול בין הממוצע של הענישה של מאסר בפועל על צריכת סמים לבין ענישה בפועל על סחר בסמים. מה שהיינו כן רוצים שיהיה. הפער בממוצע הוא בסביבות החצי שנה – זה כמעט שום דבר.

ואתה היית רוצה שעל סחר יהיה יותר.

ברור. הפקודה מאפשרת.

החוק הוא חמור.

צריכה זה 3 שנים, על סחר זה 20 שנים ובישום זה שמונה חודשים וזה שנים עשר חודשים.

אנחנו הולכים לקיים דיון בעניין הזה.

חוקים אחרים שאינם מיושמים בנושאים האלה - אני חושב שזה כמענה לפרק הזמן שבו נתפסים חומרים והם עדיין לא כלולים בפקודת הסמים. מבחינת הנפח שלו זה עדיין מהווה בין 6% ל- 10% מנפח התפיסות ומנפח התיקים שלנו. כל השאר זה הסמים הידועים והמוכרים – הסמים הוותיקים. אלו אנשים שמצד אחד מנסים לא לעבור על החוק ולא להיחשב כעברייני סמים אבל כן למכור את הרעל הזה לנוער שלנו. שוב זה מוכח שהפיצוציות הן השער לעולם הסמים. הם מכילות קהל נורמטיבי לחלוטין. זאת אומרת סטודנטים, חיילים, תלמידי תיכון, הם בסך הכל ילדים טובים שממשיכים לנהל אורך חיים נורמטיבי עם חשיפה לסמים.


קיימים חוקים אחרים כמו חוק העונשין ופקודת הרוקחים, חוק החומרים המסוכנים. הם קיימים. הענישה עליהם לפחות בחקיקה היא יותר נמוכה ומטריית ההיקף שלהם היא יותר רחבה אבל הם לא עודכנו כבר הרבה שנים. אף אחד מאיתנו לא זוכר מתי עודכן לאחרונה חוק חומרים מסוכנים או פקודת הרוקחים או איך בכלל עושים את התהליך הזה. יכול להיות שלצד קידום החקיקה והשינוי המתמיד של פקודת הסמים המסוכנים יצטרכו גם את השינוי בתוספות לפקודות לחוקים האלה. צריך משרד, לא משרד הבריאות אלא משרדים אחרים שצריכים לקדם את המהלך הזה. יכולה לשבת אותה וועדה מייעצת שהיא אותה וועדת מומחים שיושבת ברשות הלאומית למלחמה בסמים שטפל בדברים האלה.


דבר אחרון, הקמת מרכז מידע ארצי, זה בהמשך למה שנאמר כאן. הוועדה ישבה וישבו בה רופאים ממחלקות רפואה דחופה. דובר על הקמת מרכז מידע ארצי שברגע שמגיע מישהו שנחשד או שיש חשש לגביו שהוא מגיע לבית החולים בעקבות נטילה של איזה חומר סם, או אפילו שאינו סם אך משפיע על הגוף, צריכה להיות הפצה של המידע הזה גם למקומות אחרים. גם אלינו כמעבדה מרכזית שמקבלת את הנתונים. גם המעבדה הטוקסיקולוגית בבית החולים שיבא, גם למשרד הבריאות וגם למקומות אחרים. המלכוד בדבר הזה הוא שאנשים יחששו בגלל צנעת הפרט ויחששו לחשוף את עצמם בבתי החולים כמי שנחשפו לסמים. צריך להתגבר על הפער הזה כי בסופו של דבר גובר כאן הצורך בטיפול והצורך באכיפה על פני צנעת הפרט והדברים האישיים.

תודה רבה. נבקש את נציג שירות בתי הסוהר. איננו. בבקשה הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.

אני הייתי מציע שנשמע קודם את נציג המכס, ברשותך.

אני ממונה על היחידה למלחמה בסמים והלבנת הון של המכס, רשות המסים. אנחנו עובדים על פי החלטת ממשלה משנת 1995 בתחום התפיסה, מניעה וייבוא סמים למדינת ישראל במעברים הבינלאומיים. הדגש הוא על המעברים הבינלאומיים, לא בגבולות אלא במעברים עצמם.


אנחנו מונים 62 איש בשישה מדורים בכל הארץ. אנחנו עובדים יפה ובצניעות, אולי אחרים יגידו את זה טוב ממני. בכל מקרה הנתונים נמצאים בוועדת הסמים. ביצענו ריכוז נתונים לפני שבועיים שלושה לכנס הגדול שהיה בנושא הזה. ברמת העיקרון אנחנו כמובן עובדים עם משטרת ישראל. אבל מעבר לכך אנחנו עושים ומנסים לאתר יבואני סמים על פי תכנית מחשב שאנחנו מזינים בכל מיני פרמטרים – סימנים מחשידים, ותופסים.


בנוסף לשישה מדורים שיש לנו יש לנו מדור כלבנים ארצי שחלקם נמצאים בנמל תעופה בן גוריון וחלקם בחיפה ואחד באילת. אני רוצה לציין שיש להם תפיסות יפות.

המספרים שלכם זה ביחד? מה שאתם תופסים.

כן. כן. מה שאנחנו תופסים עובר לטיפול משותף עם החבר'ה של משטרת ישראל. כמובן שיש לנו את המספרים שלנו.

אם מתברר שזה סם.

אם מתברר שזה סם. כל התופעה של "יאבה" שהוזכר פה התחילה אצלנו, כלומר הגילוי הראשון. בדרך כלל זה במשלוחי חבילות ולא בכמויות גדולות, כלבי הסמים מריחים את זה. יש גם את העניין של "סם האונס" שלאחרונה נתפסו כמויות לא קטנות של הסם הזה.

"יאבה" זה הסם של התאילנדים?

כן. זה כמו משקאות האנרגיה, בשבילם זה אותו דבר. זה סם שיש בו כ- 20% אקסטזי.

איזה 20%, יש בו פחות מ- 2%. זה סם לכל דבר. אם מציינים את זה מדובר בסם מטאמפטמין. זה הסם השני בנפיצותו במרכז אירופה, בחלקים של מה שנקרא מזרח אירופה, רומניה, צ'כיה, סלובקיה ועוד. גם בארצות הברית וגם במשולש הזהב. כאן המזרח התיכון נקי ממטאמפטמין למעט העובדים הזרים התאילנדים.

נוהגים כל פרמטר להשוות ל- OECD איפה אנחנו בנושא הזה? איפה אנחנו נמצאים אם אתה עושה את חשיפה לסמים, כניסת סמים, תפיסות – כל הפרמטרים הרלוונטיים? אתה יודע?

אני לא יודע להגיד לגבי תפיסות, אני יודע להגיד מבחינת זיהוי החומרים. אנחנו די דומים לאירופה בסך הכל. מבחינת הפרופיל - - -

יש לכם מספיק אנשים, יש לכם מספיק כלבים? למה אתם לא מוסיפים צרכים?

אנחנו מוסיפים צרכים שונים אבל לצערי אנחנו מוסיפים אותם ברמה התיאורטית. שוב, כמובן אתה הייתה בביקור ואתה יודע שכלבי סמים אין לנו מספיק. הבעיה פחות ברכישת כלבי סמים מאשר קבלת תקנים למובילי כלבים, לכלבנים עצמם. כלב זה כסף וזה אומנם הרבה כסף. אנחנו שולחים את הכלבנים שלנו לארצות הברית למכללה של המכס האמריקאי. זו מכללה ואני לא מגזים, עושים קורס של שנים עשר שבועות בארצות הברית.

את הכלבים רוכשים שם?

את הכלבים אנחנו מקבלים/קונים מהם, זה קורס של שנים עשר שבועות, זה קורס מקצועי ארוך וממש ממצה. אנחנו עובדים בשיטה האמריקאית.

איפה הם מטופלים?

אצלנו. הם מטופלים ושמורים אצלנו ברמה האמריקאית.

יש אחוז טעות לכלבים?

יש אחוזי טעות לכלבים וזה בדרך כלל טעות מעבר. כלומר היו הרבה תפיסות - - -

מצרפים חומרים שאינם סם?

לא. לא. לא. כלב יכול להפריד עד 21 סוגי ריחות ולא איכפת לו בכלל אם תכניס לשם פלפל, חרדל וכל מיני שטויות שאנשים שמים בתקווה שהכל לא יזוהה. היו תפיסות כאלה בעבר כולל בדואר דיפלומטי למשל כשנתת את התיק לחבר שלך להודו והוא עישן סמים וחזר ואין סמים בתיק, כלומר זה היה על יד סם הכלב עדיין יזהה. זאת אומרת שאין לו ווליום של רגישות. אבל אין בדרך כלל טעויות של כלבים שלא מזהים סמים.


שוב זה נושא מקצועי. הוועדה הייתה בנמל תעופה בן גוריון לא פעם, ואתה כמובן מוזמן בת שבע פנחסוב תדאג ואנחנו נארח.

נציג משרד האוצר בבקשה.

אם זה בסדר אני אשמח להציג אחר כך.

נציג הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול בבקשה.

תודה. ראשית ברכותיי למינוי. דיברנו גם בשבוע שעבר בכנס שהיה עם משרד החינוך כאן באודיטוריום. בכניסתך לתפקיד למרות שהיית כבר בעבר אני בטוח שיש הרבה נושאים חדשים שתלמד.


ברשותך אני קודם אענה לחבר הכנסת יואל חסון על מנת להבהיר. מצבנו לעומת העולם המערבי וגם ביחס לארצות הברית הוא כזה שהאחוזים הם די דומים. אבל בעוד שבשנים האחרונות בארצות הברית ומערב אירופה יש עליה במספר המשתמשים בסמים וגם בשינוי סוגי הסמים, הרי בישראל יש גם יציבות ואפילו ירידה קלה. אבל יש לנו עליה קשה מאוד בצריכת אלכוהול. מבחינתנו אלכוהול הוא סם עם כל - - -

אני מבין שהעניין של הירידה זה עניין של החשיפה. זו פונקציה של חשיפה וגם הסקרים.

כן. אבל כאמור יש לנו שתי בעיות. הבעיה הראשונה באלכוהול ועל כך הממשלה והכנסת נתנו את דעתם בהרבה מאוד פעילויות ובחקיקות עליהן אני בהמשך ארחיב את הדיבור. הבעיה השנייה הם אותם סמי פיצוציות וחומרים בפיצוציות. כלומר לא רק אותם סמי "חגיגת" והסוגים האלה שאולי ארחיב עליהם. גם בנושא של הנדיפים כמו טיפקס ודבק מגע, אדי דלק, ואותם חומרים שאתה יכול להשיג כמעט בכל חנות וכל מרכול. כמו שציין דוקטור אהוד וולף אתה לא יכול לעצור את מדינת ישראל ואתה לא תעצור מחר מכירה של דבק מגע ברשת "אייס". זה נשמע הזוי על פניו.


בכיוון הזה אתה בכלל צריך לעבוד בערוץ של מניעה, של הסברה, של הורה שיפקח עין כדי שהילד לא ייקח את הטיפקס ויעשה בו שימוש במקום למחוק את האות המיותרת. או שימוש של סם כזה או אחר בצורת שקית, ואולי על זה נרחיב במקום אחר.


עוד דבר אחד אני חייב להשלים בנושא שלך. יש הרבה מאוד תאונות דרכים מעבר לכך שאין כמעט מערכת נתונים מסודרת שמגיעה לרשויות שצריכות לטפל בכך. יש הרבה תאונות של נ.ב. - נזק בלבד, שמחליפים פרטים. הנהגים מחליפים פרטים האחד עם השני, אנחנו מדברים כאן על אחוזים מאוד מאוד ניכרים. מעבר להחלפת פרטים אין לך צל של מושג האם זה כתוצאה משימוש בסמים, אלכוהול או מכל מיני סיבות אחרות. חברות הביטוח רק בודקות מי לא נסע בעצור ומי עקף בפס לבן או דברים מהסוג הזה. הן כמובן לא בודקות את הסיבות והן מעדיפות לסגור את העניין ביניהן ברמת הסכם כספי כזה או אחר ובכך לסגור את הסיפור. זו לקונה אמיתית. כלומר מספר התאונות עצום ומקור התאונה בדרך כלל בשימוש בסמים ובאלכוהול. שוב, מכל הטעמים האפשריים לא נכנסים למהלך הזה.


הערה שלישית שאני חייב וגם כן עלה פה בדיון, בחקיקה לדעתי אין לי איתה בעיה מיוחדת. יש לי בעיה עם בתי המשפט. מתוך עשרה כתבי אישום בין שמונה לתשעה נסגרים בהסדרי טיעון במקום עשרים שנות מאסר או תשע עשרה - עשרים, זה נסגר בין שנתיים לשלוש שנות מאסר. מתוך זה מורידים את השליש ואת המנהלי.

יש לך הסבר לזה?

אלו בתי המשפט. התובעים המשטרתיים, ואני אומר את זה כמעט מצטט את המפכ"ל הצפוי להיכנס, היכולת להתחיל לבנות כל תיק בראיות ובכל התהליך המשפטי הארוך והמסורבל דרוש הרבה יותר כוח אדם בעיקר, כוח אדם משפטי וכמובן תקציבים משפטיים אחרים של ראיות. על זה יש סוג של הסכמה שאומר עדיף לסגור את העניין ברמה של הסדר טיעון.

לחץ בבתי המשפט ועומס. אז בדרך כלל זוקפים לנאשם טובה שהואיל להודות.

סוחר סמים שהולך לשנתיים ברוטו, תתחיל להוריד מזה ותגיע לנטו של שנה או שנה ומשהו. תבין שלמעשה אין כאן הרתעה משמעותית כי הרווחים הם במיליארדי שקלים. כולנו מכירים את המחירים. יש לנו כאן בעיה מאוד מאוד רצינית. אני יכול לומר שגם המפכ"ל הנוכחי וגם המפכ"ל הבא מזהים את זה כבעיה מאוד מאוד רצינית. יש גם את העניין של א.ת – אי תביעה, לגבי הצעירים שנתפסים. אנחנו יודעים שלמעלה מ- 20,000 תיקים היו יכולים להיפתח בפוטנציאל מדי שנה. הם לא נפתחים ראשית מהרצון לא לפגוע בנער, אני מסכים עם זה לחלוטין, כלומר לא לפגוע בו הן בגיוס לצבא או במקום העבודה - - -

זה לא מופיע בכל הרישומים? זה הפעם הראשונה, השנייה או השלישית?

אני לא יודע איך זה במשטרה. וזה בפעם הראשונה.

על סחר או על שימוש?

אני מדבר על שימוש. כמובן מדובר על צעיר שמשתמש. על סחר הסברתי את הבעיה שסוחרים נמצאים איתנו ולא בבתי הסוהר. בארצות הברית סוחר סמים מקבל פי שש, פי שבע, פי שמונה. כאן הגישה מאוד מקלה. שוב, מכל הטעמים של מערכת בתי המשפט הקורסת ומספר התיקים. נאמר לנו גם מהבכיר יותר מפרקליטות המדינה "אם תוסיפו לנו 20,000 תיקים אתם ממוטטים את פרקליטות המדינה ואת בתי המשפט. רק את זה עוד חסר לנו". הם השתמשו במילה הזאת. אבל אני אומר שבעניין הזה לפחות יש הצדקה כי מדובר בצעיר שאתה לא רוצה לפגוע בעתידו. אתה מעדיף ללכת לגישה המקלה.

בפעם הראשונה.

בפעם הראשונה בהחלט. זה שימוש ולא סחר. לגבי הסחר אני אומר דברים בדוקים, יש בעיה.


כמה מילים לגבי הנתונים, אנחנו יודעים שכיום יש בין 300,000 ל- 320,000 משתמשים במדינת ישראל. אבל חשוב לנו ביותר הוא אותו גוף מרכזי של בני הנוער המשתמשים, כאן אנחנו מדברים על כ- 60,000 בני נוער. לגביהם אנחנו מדברים על גילאי 12 עד 18. הגילאים אגב הם מאוד מאוד צעירים. אנחנו מתחילים אגב לראות את השימוש כבר בגילאי 12 וה- 13 עם סמים. לגבי אלכוהול זה עוד יותר מוקדם, בגילאים של 10, 11 משום שכאן מדובר גם על נגישות בבית. להרבה מאוד משפחות במדינת ישראל, אני לא מדבר כרגע על מוסלמים, אבל כמובן לכל האחרים יש בבית. ההורים והקהילה הרבה פעמים שותפים, גם אם הם לא שותפים במוטיבציה אבל אין ספק שהם שותפים בכך שהחומר - הסם הזה שנקרא אלכוהול, נמצא בבית. ההורה בסופי שבוע או בחגים אומר לילד בוא תשתה איתי. לא מדובר כאן על איזו בעיה. אנחנו מדברים על בעיה ברמה אחרת של מודעות ציבורית, של אווירה ציבורית שיוצרת סוג של מענה שנזקק בכיוונים אחרים לחלוטין.

בדקתם מה השתנה בשנים האחרונות שיש פתאום עליה כזאת גדולה בשימוש?

הנגישות. הנגישות, הנגישות, שלוש פעמים נגישות. יש היום קרוב ל- 3,000 פיצוציות במדינת ישראל. אם פעם בתי המסחר היו בשעה 18:00, 19:00, 20:00 סוגרים את השערים פלוס איזה סוג של פיקוח על המכירה, הרי היום כל אחד יכול לגשת לכל פיצוציה ולקנות. נכון שיש היום בעקבות החקיקה שהייתה בחודשים האחרונים לבעל פיצוציה יש סוג של חשש. משום שאם הוא ימכור לילד פחות מגיל 18 גם אם הוא לא בדק תעודת זהות הוא אשם לכל דבר ועניין. יש כמובן את המכירה משעה 23:00 שגם היא מהווה איזה מחסום. יש את איסור השתייה בפארקים, גנים ציבוריים או בחופי הים שגם זה מהווה מענה. יש את הסמכויות של השוטר - - -

מרגישים שינוי?

חד משמעית. יש נתונים. נתנו חצי שזה תקופת מינימום לתקופת מחקר סקר. אנחנו נכנסים בחודשים הקרובים לסקרים, אבל מתוך כל הפגישות עם בעלי הפיצוציות, כי אליהם אנחנו הולכים בלילות ומשתפים פעולה ברמת מידע. המפגש האחרון שלי היה עם שלושה בעלי פיצוציות באילת לפני שבועיים. הם מדברים שם על ירידה בהקיפי מכירה של קרוב ל- 50% באלכוהול, קרוב ל- 50%, אמיתי באילת. זה שיא הצריכה, אחוז גבוה מאוד. כלומר לחוקים האלה ולסמכויות של השוטרים לשפוך את המשקה יש בהחלט אפקט מאוד מאוד משמעותי. תוסיף לזה את הקנסות, תוסיף לזה הרבה מצלמות שמותקנות בהרבה פיצוציות והמשטרה לוקחת את הסרטים האלה. דיברה אושרת אוראל על ארבעה מבצעי פיצוציות אבל אלה ארבעה ארציים. יש עשרות מבצעים כל הזמן שרצים, כי המפכ"ל גם היוצא וגם הבא נתנו לזה עדיפות מרבית. אני בטוח שכשהם ישבו פה לא היה נוח לדבר ליד כל התלמידים, אתם תשמעו נתונים הרבה יותר מאסיביים מבחינת האכיפה. בהחלט המשטרה לוקחת את זה כיעד מאוד מאוד מרכזי, וחשוב גם להגיד את זה.


דיברת על חקיקה. מרכז השלטון המקומי, אנחנו חייבים ללכת איתו לתיאום. הוא פרטנר מאוד מרכזי במערכת הזאת. הם חייבים לשתף פעולה. מה שקרה בוועדת שרים לחקיקה לפני מספר חודשים, לטעמנו זה היה שגוי. אנחנו סבורים שהצעת החוק הייתה מצוינת, היא כמובן עדיין קיימת, הצעה שאומרת שבכל עיר ובכל רשות שיש בה למעלה מ- 50,000 תושבים תהייה בה תחנה לחלוקת מתדון, על כל המשמעויות הנגזרות מכך. יש לזה בהחלט חשיבות רבה משום שבהרבה פעמים בתודעה הציבורית במקומות האלה, אני לא רוצה לדבר על חיריה, אבל גם היום כשאתה נוסע לעכו זה מעבר לבית העלמין, או כשאתה נוסע לבית שאן שם אותה תחנה נמצאת בשדות. תחנה שעושה את עבודתה מצוין אבל כל הגישה הציבורית היא שמי שצורך מתדון הוא אדם שלא ראוי שיהיה במקומותינו בחברה. את זה יש לדעתי יש טעם לשנות. לא ראוי לחברה מתקדמת שכך ינהגו באנשים האלה.

דיברתם גם על טיפול בכפיה.

זה מסר כפול. אתה רוצה להעביר מסר בחברה שהשימוש בסמים הוא דבר פסול ומצד שני זה אדם שאנחנו צריכים לקבל ולחבק אותו.

את המטופלים במתדון. אני מדבר על מתדון וסובוטקס. אלו אנשים שיכולים לתפקד ללא שום בעיה בחברה. כ- 20% או 30% מהם גם מתפקדים, עובדים, בעלי משפחות, לומדים, בהחלט כן. לגביהם אני חושב שיש צורך בשינוי התייחסות. למשל אתה יכול לקחת כדוגמה, נפתח מרכז בתל אביב שהוא היום מספר אחת בעולם. מרכז אביב ברחוב הרכבת, אני מניח שבחודשים הקרובים נזכה לארח אותך שם. הוא נותן את כל הפונקציות האפשריות, כלומר גם למטופלים בסובוטקס ומתדון גם באמצעות מועדון חברתי שפועל וגם יש היום חלק גדול שמטופלים בכיוון של השמה תעסוקתית. כלומר בא ראש עיריית תל אביב והסכים לעניין הזה. יש אומרים "אצלי בתוך בית ספרי", וסיפרה את זה דוקטור פאולה רושקה שגם ממקומות אחרים באים לשם לקבל טיפול. עיריית תל אביב מטבע הדברים לא אוהבת את הזרים האלה, זרים במרכאות כי הם אזרחי המדינה לכל דבר ועניין. אבל היא נותנת להם את המענה והם לא זורקים אותם מהמקום. יש היום מאות אנשים שמגיעים בוקר בוקר ומקבלים את הטיפול כולל טיפול חברתי.

אני אומר שלפחות ביעדים שלנו, של משרד הרווחה ומשרד הבריאות שהם המובילים והשותפים המרכזיים, כל הנושא של שיקום תעסוקתי מתבצע במקום הזה. זה דגם שאם הייתי יכול לבקש מכל ראשי הערים לפחות לנסות להתכוון לדגם מהסוג הזה. אני חושב שמדינת ישראל הייתה נשכרת בהרבה מאוד מובנים.

מי מתקצב את המבנה?

גם משרד הבריאות, גם משרד הרווחה.

זה מרכז משולב שמעבר לטיפול תרופתי הוא נותן שירות נוסף. יש נכונות להקים מרכזים דומים בערים אחרות בארץ?

קשה מאוד. לא עלויות אלא קודם כל הסכמות של ראשי ערים. אני אומר את זה באופן הפשוט ביותר, אם ראש עיר רוצה זה יקום. למדנו את זה בכל מקום. איפה שמצאנו ראש עיר שרוצה ומקדם את המהלך עשינו את זה. אני אתן לדוגמה את נהריה. בנהריה הייתה חלוקת מתדון בושה וחרפה למדינת ישראל, בושה וחרפה זה הביטוי הכי עדין שאני יכול למצוא. שנים על שנים אנשים היו ללא קורת גג, היו באים ועומדים שעות. הייתה מגיעה איזו ניידת ומחלקת להם. סליחה על הביטוי, את צרכיהם הם היו עושים שם במקום הזה, זה היה אזור תעשייתי. ג'קי סבג ביום כניסתו לתפקיד, אני חושב שביום הראשון הסכים לתת 50%, אנחנו נתנו עוד 50% וראה איזה פלא הוקם מבנה ראוי וטוב בעלות זניחה של עשרות אלפי שקלים וכל המקום נראה אחרת. כל זאת כי ראש העיר קם ואמר אני רוצה. הפחד מאותם מטופלים, אני חושב שהוא קודם כל לא נכון לחלוטין, צריך גם להבין שהם אזרחים שזכאים לכבוד ולגישה הומאנית, סליחה על הביטוי, לא, מי אתה לך לכל הרוחות. את הגישה הזאת אני חושב שניתן לשנות.


אנחנו הולכים למרכז השלטון המקומי בעוד מספר שבועות יחד עם פרקליט מחוז חיפה שיצטרף לעניין. הוא בא עם רצון של מוטיבציה ויוזמות של מספר חוקים חדשים. אני מאוד מקווה שנצליח לעשות את זה. כאן אני אזדקק לסיוע שלך באופן אישי, של הוועדה, של הכנסת משום שבשנה האחרונה הכנסת סייעה לנו מאוד בנושא החקיקה בכלל ובחקיקת אלכוהול בפרט. אני חושב שמה שעשה שינוי דרמטי בכל הגישה ובכל ההתייחסות, שהכנסת וחברי הכנסת בכל במה באו, הבינו ודיברו על כך שיש היום סכנה משמעותית, אולי במלה סכנה אני מגזים, אבל בהחלט יש תרבות קלוקלת של צריכת אלכוהול, אני לא מדבר צריכת סמים. בנוגע לצריכת סמים החוק סוגר את זה מכל הכיוונים האפשריים מעבר לאותן תוספות שאהוד וולף דיבר ושאנחנו מנסים לקדם.


יש כאן דוגמא לאותם חומרים שדובר עליהם, "סבבה" "מבסוטון" וכל אותם זבלים שעוד מעט יצאו - - -

אלו סמים?

אלו סמים. עדיין לא מוגדרים.

מבחינת ההשפעה שלהם הם סמים.

בעוד מספר שבועות אם התהליך הזה באמת יתקדם, כעת זה במשרד המשפטים שמנסחים.

הכל בעישון?

הכל כן. בדרך כלל הכל לעישון ויש גם לחליטה אבל הרוב זה בהחלט שימוש בעישון.


אני לא ארחיב בסקירה ארוכה. אני מקווה שתהייה אורחנו ואני מזמין אותך לבוא ולשמוע את הדברים בהרחבה. אבל אגע בכמה נקודות קריטיות.


בחודש נובמבר, דצמבר 2009 גובשה תכנית לאומית למלחמה באלכוהול. חלקה מתבצע וחלק יותר בעייתי מטעמים תקציביים בעיקר. יש לנו - - -

מי השותפים?

השותפים הם בעיקר כל היושבים כאן מסביב לשולחן. הוגשה תכנית עם משרד החינוך, הרווחה, הבריאות, משטרת ישראל - - -

מי המוביל?

המוביל זה אנחנו, אנחנו מובילים ומתכללים את זה. כמובן שיש הרבה מאוד פעולות שעושה משרד הבריאות או משרד הרווחה. למשל הוזכרו כאן מרכזי האיתור ודברים מהסוג שאת זה בונה כבר משרד הרווחה. כמובן בתקציבים שאמורים להיום מאוגמים דרך התכנית הזאת. יש קושי לא פשוט בישומה. המשרדים והגופים עושים את הדברים כאשר מדובר בפעילות של אותו משרד או אותו גוף. יש קושי כשמדובר בהקצאות תקציבים אחרים. נבנתה שם מתכונת תקציבית כמעט בלתי אפשרית של התחייבות של חשב הלוך וחזור. משהו מאוד מאוד מוזר. אני לא ארחיב בעניין. אני אומר שחלק מהדברים מתבצע והרבה מאוד, משרד החינוך עושה כאן הרבה מאוד פעילות. יש וועדה שמתכנסת אחת למספר חודשים במשרד לבטחון פנים שם נסקרות הפעולות. אני אומר שבסך הכל הדברים מתבצעים אבל יש עוד שלא מתקיימים ועליהם בהחלט ניתן את הדעת.


דיברנו על שינוי האווירה הציבורית, הטמעת החוקים החדשים. אותם חוקי אלכוהול שגם הצטרפו אליהם חוקים נגד פרסום, של חבר הכנסת דני דנון שבשבוע שעבר עבר בוועדת שרים לחקיקה, כמובן בתמיכתו המלאה של השר לבטחון פנים, גם זה התקדם. יש לנו גם סוג של הסכמות שאנחנו עומדים לבצע עם מועצת העיתונות. השופטת דליה דורנר ב-14 בפברואר מכנסת את כל כלי התקשורת המובילים במדינת ישראל יחד איתנו. שם ננסה ליצור תקנון אתי – תקנון של הסכמות. משום שלמדנו שלא כל דבר אתה יכול לעשות בחקיקה של איזה גודל שטח פרסום יהיה פעם בשבוע בעיתון כזה או אחר - שזה הרבה יותר מסובך. לטעמנו היה יותר קל ונכון להתחיל בשלב ההסכמות. אמרה לנו השופטת דליה דורנר במפורש שאם אנחנו הולכים לחקיקה "אל תבואו אלינו, אם אתם באים ברצון ובהסכמות אני אתכם ואני אסייע לכם בעניין הזה". אני מניח שגם כלי התקשורת האחרים יסייעו. אני אומר שלמרות שיש אי הסכמות וראוי שנאמר את זה כאן. למשל משרד הבריאות טוען שרק בחקיקה. הוא אומר "חברים יקרים, הסכמות זה נחמד, אתיקה זה נחמד, תקנון זה נחמד. לא מכירים את הסיפור הזה. אני רוצה חקיקה, אני רוצה בומבה בראש" למה? – "עורך עיתון או המנהל הכללי של עיתון שאומר כן מבצע לא מבצע ואם תתחיל לשחק איתו במה עשית ולא עשית זה לא יעבוד. יש חוק אותו אני מכיר." כאמור משרד הבריאות הוביל את המהלך הזה בוועדת שרים לחקיקה, שוב, בהסכמתנו כי בסך הכל גם אנחנו רוצים בפרסום. אבל אם יהיה ניתן קודם כניסתו של החוק לתוקף להגיע להסכמות אני חושב שכולם יברכו על המהלך. יש לפעמים גם הרבה מחלוקות אצלנו בתוך הבית. יש מחלוקות ולא תמיד כולם מסכימים על המדיניות ועל הדרך, אבל בסך הכל מוצאים איזה שביל די רחב שהולכים לאורו.


אתרי אינטרנט - כמובן היום זה אחד מהדברים המרכזים שאנחנו עושים. אני לא ארחיב. אבל אני אדבר על עוד בעיה לא פשוטה. מספר הרב ביותר של צרכני סמים נמצא דווקא בקיבוצים. אנחנו יודעים על כ- 40% שהם משתמשים בסמים ואני מדבר על צעירים בעיקר. זה מתוך המחקרים שלנו. זה כמובן מסך האוכלוסייה באחוזים. מספר שתיים, האוניברסיטאות. כשליש מהסטודנטים אנחנו יודעים שהם צרכני סמים.

יש הבדלים בין בנים לבנות?

כמעט ולא.

בין ערבים ליהודים?

גם לא הרבה. יש רק בנות אצל המוסלמים, שם יש הרבה פחות. אצל הבנים זה כמעט זהה לחלוטין. על הבנות מדובר על כ- 3%, 3.5% באלכוהול לעומת בנות במגזר הלא מוסלמי, שמדברים על כ- 19% לפחות. כלומר מטעמים שאתה יכול להשכיל אותנו, אני מניח שאתה מכיר את החברה ואת התרבות הרבה יותר טוב. הבנות המוסלמיות לא משתמשות באלכוהול.

ה- 40% בקיבוצים זה צרכני סמים או אלכוהול?

סמים. בעיקר סמים ולדעתי באלכוהול המצב הרבה יותר גרוע. אין שיתוף פעולה יוצא מהכלל עם - - -

מה הממוצע הארצי?

היום אנחנו מדברים שמכלל האוכלוסייה יש כ- 15,000 מכורים שזה 0.2% בערך במדינת ישראל, מכורים מוכרים. אני מניח שאיריס פלורנטין ממשרד הרווחה תוכל למסור נתונים. יש גם כאלה שלא משתפים פעולה. כחצי כן משתפים פעולה במובן שהם מוכרים למערכות הרווחה, או מטופלים או מוכרים ברמה כזאת או אחרת. יש היום גם תחנות שמחליפים בהן את המזרקים. היום יש חמש תחנות כאלה וגם כאן הייתה התקדמות מאוד משמעותית. אני רוצה לומר ואני יכול לדבר כי היום הוא לא ראש עיר, הגענו לבאר שבע באוקטובר 2009 חודש לפי הבחירות לרשויות המקומיות, אומר לנו ראש עיר מאוד מכובד שגם היה מפכ"ל "אצלי אין את הבעיה". ואני יושב עם הרשימות. ולאחר שהוא סיים את תפקידו פתחנו שם תחנה להחלפת מזרקים שעובדת ומתפקדת. זו דוגמה של רצון ורתיעה מנגיעה. "עזוב אותי ממכורים ונרקומנים, אצלי אין". יש גם היום שר מאותה עיר שגם אצלו באוניברסיטה הוא אמר "אצלי אין את הבעיה" כאשר ידענו שאוניברסיטת בן גוריון הובילה בעניין הזה. היום אגב הוא מתייחס לזה שונה לחלוטין ולא רק שהוא נותן כתף הוא אפילו יוזם מאוד מרכזי.

כשיש לכם נתונים לגבי הקיבוצים או המוסדות, הקמפיין מותאם?

בהחלט. לגבי האוניברסיטאות הפעלנו כבר השנה חמישה רכזים שהכנסנו בשנת 2010. אנחנו כמובן מספקים להם את כל חומרי ההסברה.

מה הפעילות שאתם מובילים באוניברסיטאות?

היום רכז מקבל מאיתנו משכורת וזו בעיקר לפעילות הסברה, חלוקת חומרי הסברה, כנסים בתוך האוניברסיטאות. נותנים להם מידע על נזקים. סטודנט הוא בדרך כלל אדם בוגר, הוא רציונאלי ומבין איזה נזק הוא גורם. גם אם יש כאלה שחושבים שאם הוא לוקח משהו לפני בחינה והוא ירגיש יותר טוב ויותר חד. אנחנו שומעים את הסיפורים האלה אבל מדובר על משהו שהוא יותר שוטף, הרבה יותר רציף ולא רק ערב הבחינה שהוא לוקח את הקוק. אנחנו מדברים על משהו הרבה יותר. הפעילות היא בעיקר חשיפה למידע. השנה נהייה בעוד חמש אוניברסיטאות. בסך הכל יש שיתוף פעולה יפה עם המנהיגות שלהם. אבל לשנות תרבות באוניברסיטה או בקיבוץ זה כבר מערכת מאוד מאוד מסובכת ועם המשאבים הלא רבים אנחנו מעדיפים להתמקד בנוער ועם ההורים.


שני כיוונים נוספים, השנה אנחנו נכנסים לפנימיות. שם זיהינו בעיה. הפנימיות מורכבות בדרך כלל משלוש אוכלוסיות של נוער יותר חלש או מנותק מהרבה סיבות חברתיות. לא כאן המקום להרחיב. יש לנו שם גם אוכלוסייה מחבר העמים לשעבר ואוכלוסייה מבני העדה האתיופית. שם יש בהחלט שימוש יתר. הפנימיות השנה בשיתוף פעולה. עם משרד החינוך נכנסנו בהרבה יותר פעילות וזה בהחלט גם יעד לשנת 2010. אותו דבר גם עם המתנ"סים. אבל המתנ"סים זה שם קוד לחינוך הלא פורמאלי. חינוך בלתי פורמאלי, אומר תמיד שר החינוך וגם שרים אחרים לתת יותר לחינוך בלתי פורמאלי אלטרנטיבות ואז החבר'ה ישתמשו בפחות סמים ותהייה פחות אלימות. אין ספק שהחינוך הוא מרכיב מאוד מאוד מרכזי. אנחנו כמובן משתדלים להגיע לכל מקום. אני כבר אומר שאנחנו לא מצליחים להגיע.


היום יש לנו כ- 100 איש בשטח.

מה התרומה של החינוך הבלתי פורמאלי?

מאוד מאוד חשובה. אגב השר והמנהל הכללי שלו כמובן באופן טבעי יגידו את אותו דבר. הוא גם אומר "התקציב של החברה למתנ"סים הוא 100 מיליון שקל והלוואי והייתי יכול לתת להם 200 מיליון". אני חושב שהוא אמר את זה כאן בחדר לפני כשנה. החינוך הבלתי פורמאלי ובפנימיות הוא גם כן מאוד משמעותי.


השנה ננסה ללכת הרבה יותר על תנועות נוער, היינו כבר השנה בפיילוט בחמש תנועות. פיילוט שהתחיל בחג החנוכה בסמינרים ופעילות. גם שם למדנו - - -

מה למדתם מתנועות הנוער?

ה-שאלה. כשאתה תדבר אל הצעיר שישב פה, זה רק מסקרן אותו אבל הוא לא יתייחס אליך. הוא לא מתייחס למורה, הוא לא מתייחס למבוגר בכלל. הוא לא מתייחס לראש העיר שלו, הוא מתייחס לחבר שלו. על פי כל המחקרים, כאשר יש בעיית סמים הילד, הנער או הנערה פונים לחבר. כאשר החבר לא נותן לו את המענה הנכון, או שהוא לא רוצה לפנות אליו מכל מיני סיבות הוא הולך אל אבא אימא. כאן זה נעצר. אלו שני גורמי המניעה המרכזיים. הוא בוודאי לא ילך למשטרה, הוא לא מקשיב לשוטר שבא אליו לבית הספר- מבחינתו הוא אדם שלא קיים. הוא לא מתייחס למורה והוא לא מתייחס ליועץ בית הספר. הם מתייחסים לחברים או לאנשים שמדברים אליהם בגובה העיניים. על כן משרד החינוך מוביל כאן את המהלך ואנחנו שותפים לעניין הזה להגיע גם למועצות התלמידים - התחלנו לעבוד עם מועצות התלמידים הארציות והמחוזיות, וגם עם תנועות הנוער. יש שיתוף פעולה יוצא מהכלל. אנחנו מלמדים את המדריכים, אנחנו לא מגיעים בדרך כלל ללקוח הקטן. אנחנו לוקחים את המדריכים, את הרכזים, את המנהיגים של אותן תנועות נוער ומועצות תלמידים ולהם מעבירים את הסדנאות, מעבירים להם פעילויות איך להעביר את המסר. אחרי זה אנחנו שותפים עם משרד החינוך בכתיבת אותם חומרי הסברה או בתכנים של אותן פעולות. זה יכול להיות בשיחה עם הילדים, זה יכול להיות בהרצאת אורח. יש סט שלם של פעולות הסברה ומניעה אבל בהחלט כאן זה המקום הכי מרכזי. מי שדיבר על כך בחדר צדק. מה שאתה מצליח לעשות לילד בגיל 13 זאת ההצלחה הגדולה. כאשר בגיל 30 הוא מעשן את הג'וינט ביום שישי בערב הוא מעניין אבל אני לא אשקיע בו. אני אשקיע הרבה יותר בילד בן ה- 14 – שם זו המניעה. שם זו הצרה האמיתית. אם אני מצליח למנוע ממנו בגיל 14 אולי הוא לא יגיע בגיל 30 להיות צרכן.


התחברנו גם לנושא של נח"ל קהילתי. היום הרי אין כבר אותו נח"ל שנמצא בגבולות או בהיאחזויות. היום זה במקומות שונים לחלוטין. הם מתפקדים בתוך הערים. העברנו להם הרבה פעולות בחודש דצמבר. אותו דבר למורות חיילות, וזאת משום שמורות חיילות נמצאות במקומות החלשים יותר. אנחנו יודעים ששם יש פוטנציאל לסכנת יתר. שם אנחנו משקיעים יותר.


בנושא של טיפול ושיקום אני חושב שגם איריס פלורנטין וגם פאולה רושקה דיברו הרבה. הוזכר כאן מכרז המתדון – מבחינתנו הוא קריטי. אני אגיד שישראל נתפסת מאוד מאוד מתקדמת בתחום הטיפול בסמים. מכל העולם באים אלינו ואנחנו מארחים משלחות אין סוף, אנחנו נוסעים לחוץ לארץ. אנחנו מאוד גאים במה שישראל עושה. אנחנו לא מגיעים לכל מקום, אנחנו רחוקים עדיין מלהגיע לכל מקום. האנשים שלנו נמצאים בין רבע לשליש מהרשויות המקומיות. היינו רוצים יותר וזה יעד מרכזי. המטה שלי לא גדל באדם אחד. כל שקל שנכנס אלי הולך לכיוון הקהילה. מיד עוד רכז במגזר הערבי ועוד רכז במגזר הרוסי, ועוד רכז במגזר האתיופי ועוד מתאם ברשויות שאותם הגדלנו ב- 10%. כל שנה אנחנו מגדילים ב- 10%. את המטה כמובן שאנחנו לא מגדילים באדם אחד. זאת למעשה המטרה שלנו וזה הייעוד שלנו.


נכנסנו השנה הרבה מאוד למערכות שיקום. גם כאן, ואיריס פלורנטין לא דיברה על זה הרבה, אנחנו רוצים להגיע להרבה יותר מערכות שיקום. למדנו ששיקום תעסוקתי מוריד את הצרות. ניתן לעשות את המכפלות, אנחנו הולכים בקרוב לראש אגף תקציבים תוך שבוע שבועיים, להסביר לו כמה אפשר למנוע. אם הנזקים הם במיליארדים, אגב קל להוכיח את זה, בכל העולם אילו נתונים שנמצאים על השולחן. גם במדינת ישראל החישוב הפוטנציאלי של הנזק נעשה. כל אחד כזה שאתה תופס אותו בגיל צעיר ואחרי זה אתה מונע את האלימות ואת הפשע. אלכוהול הוא גורם מספר אחד של אלימות במדינת ישראל ובכל העולם המערבי. 70% ממקרי האלימות בעולם המערבי מקורם באלכוהול. זה נתון בדוק, מוכר מכל הכיוונים האפשריים. אני מקווה שנצליח להוכיח את זה לראש אגף תקציבים שיהיה איתנו.


כאן אני נוגע בשנייה אחת בתקציב, אבל זה מאוד מהותי. היה רצון עז של השר לבטחון פנים להגדיל לנו את בסיס התקציב מ- 12 ל- 30 מיליון שקל. הייתה התנגדות של האוצר. אני מודה שאני עדיין לא מצליח להבין את הרציונל. בסופו של דבר אנחנו נקבל את התקציב כפי שקיבלנו בשנה קודמת. למה? – כי דואגים לנו השר לבטחון פנים ומפלגת ישראל ביתנו שרואים את זה באמת כיעד מאוד מרכזי. אני יודע שהאוצר לא רוצה להגדיל את בסיס התקציב, שוב מכל מיני טעמים שהוא יודע להסביר. אני חושב שזה חשוב מאין כמוהו.

מבחינה כלכלית הכדאיות היא בהשקעה.

הכדאיות מוכחת מכל הכיוונים האפשריים.

מה ההיגיון מאחורי זה שלא מכוונים ולא נותנים?

אולי הוא יוכל להסביר, אני לא מצליח להסביר.

אני אנסה להסביר.

אנחנו נכנסנו השנה לנושא של "קנאביס רפואי" לצרכים רפואיים. מוקמות היום שתי מערכות - - -

על פי חוק זה מאושר.

כן. יש עם זה כמה בעיות אבל בסך הכל העסק עובד. מה שהתחיל עם 50 מטופלים היום אנחנו מדברים כבר על 5,000. גם את זה צריך למנוע. הקריטריונים הם כאלה שרצו להכניס לטובת הקריטריונים את הנושא של פוסט טראומה. יכול כל אדם שיצא מפה לכביש ואוטו כמעט דרס אותו שיבוא ויאמר לומר עבר טראומה. לא זאת הכוונה. משרד הבריאות הסתער על העניין. המנהל הכללי של משרד הבריאות מוביל פה את כל המערכת הרפואית של מי יקבל אישור. את כל המערכת לוגיסטית, תפעולית, שיווקית,שינוע והבטחה הרשות לקחה על עצמה. אנחנו מקימים היום מנהלת לתחום שיקום וטיפול. אני מבין שאתה מכיר את דוקטור חיים מל, הוא קיבל את ההסמכה מטעם משרד הבריאות, מטעם המנהל הכללי של משרד הבריאות. הוא יהיה ראש המנהלת. כמובן שתהיינה וועדות היגוי. נושא הקמת המנהלת מגיע לממשלה או ביום ראשון או ביום ראשון הבא אחרי שנגמור את הפרטים האחרונים. תאריך יעד - - -

מי יהיה אחראי על השיווק?

אנחנו נהייה גם אחראים על השיווק.

ההכנסות מהשיווק לאן יגיעו?

שאלה נהדרת. המנהלת אמורה לעבוד בתוך עצמה ומבחינת התכנית העסקית בהחלט יהיו עודפים. חלק ילך לטובת המחקר. בסך הכל זה ילך למדינת ישראל. המנהלת היא ציבורית.

מבחינת הענישה והקנסות שבתי המשפט מטילים, לאן זה נכנס?

למדינת ישראל. זה לא מגיע אלינו.

והחרמת מכוניות ורכוש של הסוחרים לאן זה מגיע?

אתה נוגע בנקודות הכי כואבות. החילוט היום יכול מבחינת הפוטנציאל להגיע לעשרות מיליונים. אלינו מגיעים שניים שלושה מיליוני שקל. יש מועצה מאוד מכובדת ברשות שמחלקת את הכסף לפרויקטים בתחום מניעה סמים ואלכוהול, אלו בעיקר פרויקטים חינוכיים.

זה על פי חוק?

בוודאי.

למה לא לתקן את החוק כדי שכל ההכנסות יגיעו לרשות ושהוועדה תחלק?

זה מה שקורה היום אבל הסכומים הם סכומים פעוטים. המערכת נמצאת בידיו של האפוטרופוס הכללי. אנחנו הצענו לפני שנה, ויותר מפעם אחת, אנחנו חושבים שמערכת החילוט יכולה לממן גם מערכת של מיקור חוץ שתפעיל את כל העניין. המשטרה מדברת על בין 30 ל- 40 מיליוני שקלים של רכוש שתקוע. אני לא בורר, ולצורך העניין אני לא יודע אם מדובר ב- 30 או 10 מיליון, אבל זה רחוק מאוד מה- 3 או ה- 4 מיליון המגיעים היום, שזה זניח לחלוטין. יש הרבה מאוד רכוש שתקוע בתחנות משטרה ובכל מיני מקומות אחרים.

מה הסיבה?

האפוטרופוס הכללי לא מוכן להוציא את זה למיקור חוץ. פשוט לא מוכן.

מה עומד מול זה? להגדיל את התקנים אצל האפוטרופוס הכללי?

כן. או לקחת מיקור חוץ שקרן החילוט תממן. אני אתן למשל את הדוגמה של אנגליה, מדינה מתוקנת בעניין. 25% מהקרן הולך לטובת המפעילים על מנת לתמרץ אותם כדי לגרום שיהיו יותר ויותר כספים בקרן החילוט. בישראל זה לא קורה. בעניין הזה פנינו עכשיו לשר המשפטים דרך נציגיו בקרן החילוט כדי שיפעיל את סמכותו מול האפוטרופוס הכללי. אגב ישבנו עם המפכ"ל וגם הוא נתן את דעתו על העניין הזה. התקיימו פגישות לא ברמה של - - -

אולי בדיון על הענישה שווה להתייחס לעניין הזה.

האפוטרופוס תוקע את זה או שהאוצר לא מאפשר לו תקנים וזאת הסיבה?

הוא לא צריך תקנים. את המיקור חוץ אנחנו נעשה, הקרן תעשה את זה והוא לא צריך להוסיף תקן אחד.

הוא לא רוצה לעשות את המיקור חוץ אלא רוצה לעשות את זה בעצמו?

כן.

בשביל לעשות את זה בעצמו הוא צריך עוד כוח אדם.

ואין לו.


מתנדבים – השנה עשינו הרבה מאוד. השנה יש לנו למעלה מ- 100 סיירות הורים. סיירת הורים היא קבוצת מתנדבים הורים בתוך הרשויות המקומיות. בחלקן ממומן על ידנו, בחלקן ממומן על ידי הרשויות. המתנדבים מסתובבים בלילות ומדברים עם הנערים. אמרנו שהנערים והנערות לא רוצים לדבר תמיד עם השוטר אבל להורה יש משקל מאוד מכריע כאשר הוא מגיע מהמקום של "אם אתה מרגיש לא טוב אני אקח אותך הביתה". יש תכניות מניעה שאנחנו מכשירים. הרשות מכשירה את ההורה איך לדבר עם האדם שצורך סמים או עם כל חבורה שמתגודדת באיזה מקום. יש להם תפקיד נפלא והם עושים עבודה יוצאת מהכלל. חשוב להגיד את זה. בשבוע שעבר עשינו כנס גדול של הוקרה, אומנם זה לא קיבל את הפרסום. הכנס היה גדול ומכובד. כאמור יש למעלה מ- 100 סיירות הורים. בתחילת שנת 2010 היינו עם 40, כלומר הגידול כאן היה מאוד משמעותי. המתנדבים הם מטעם הקהילה ויש לזה ערך כפול. גם ערך כלכלי משום שזה עוד כוח בלילות, עוד כוח שמסתובב בשעה 01:00, 02:00 בלילה בגן, בפארק, בחוף הים ומדבר עם הילדים וזה מהכיוון האחד. הכיוון השני הוא גם הכלכלי כי מתנדב הרבה יותר זול מאשר שוטר או פקח עירוני שאתה מעסיק בשעות האלה.


חרדים – נכנסנו גם למגזר הזה. זה חשוב מאוד כי המגזר הזה הוזנח לחלוטין בעיקר מחוסר שיתוף הפעולה של פרנסי המגזר.

קשה להיכנס אליהם?

קשה מאוד. אנחנו צריכים לעשות כל הזמן "הבה נתחכמה".

בדרך כלל הם אומרים "אין דבר כזה אצלנו, זה לא קיים".

נכון. גם אם יש זה השבבניקים. בישיבות אין לנו בעיה או שהם מפנים אותנו - - -

אבל בפועל יש.

יש. נכון שקשה מאוד לערוך מחקרים. אם על כל הגופים האחרים והאוכלוסיות האחרות אני יכול להגיד לך בשברי אחוזים כמה ואיך הרי שלגבי המגזר החרדי הנתונים שלנו הם על פי הרוח. אני מרים את האצבע ואנסה ולא אוכל להגיד לך. אני לא אגיד נתון אחד כי אני יכול לטעות במאות אחוזים. הם לא משתפים פעולה לא ברמת המחקרים, לא מבחינת מענים לשאלונים. קשה מאוד לחדור אליהם. המתאמת הראשונה הייתה באלעד לפני כחודשיים שלושה, עכשיו אנחנו נכנסים גם לבני ברק. יש גם סיכוי לעוד שתיים שלוש רשויות חרדיות משום ששם השיטה להיכנס שונה לחלוטין וזה בדרך כלל דרך הרבנים או אנשי הדת. ראשי הישיבות כאמור לא תמיד רוצים להעיד על מה שקורה אצלם אבל בהחלט הבעיה קיימת. אגב את זה אנחנו שומעים דווקא מהמודיעין של המשטרה כי הסוחרים מספרים למשטרה למי הם מוכרים. דרך זה אנחנו יכולים לעשות איזה הערכות אבל הן הערכות מאוד זהירות.


על המחקרים אני לא אדבר כאן כי זה סיפור. דיברנו על אכיפה, פיתוח משאבי אנוש, קשרי חוץ, אני יכול לומר שפיתחנו היום הרבה מאוד קשרים גם עם המרכז האמריקאי - - -

ועם מדינות שכנות כמו מצרים?

יש קשרים. זה כמו עם המכס למרות שזאב ציגלברג לא דיבר - - -

המשא ומתן תקוע, ועם הרשות הפלסטינית המצב טוב.

נכון וזה לפי הפוליטיקה. אנחנו ארחנו אותם פעמיים בשנה שעברה. אני אישית, ישבו אצלנו בחדר הישיבות וקיבלו את כל הסקירות ואת כל הסיוע, ברגע שהיה סיפור פוליטי באותה שנייה הם מנתקים מגע. מטבע הדברים ההיבט הפוליטי משחק. לעומת זאת עם ירדן, מצרים אין שום בעיה. ירדן עושה הרבה יותר עבודה מאשר המצרים. המצרים התחילו רק בתקופה האחרונה וזה אחד הגורמים ליובש שהיה כאן במדינה. מטבע הדברים עם לבנון וסוריה כמובן שאין שום שיתוף פעולה בעניין הזה. אנחנו מנסים מדי פעם עם לבנון דרך גופים בינלאומיים ואתרי אינטרנט אבל זה הרבה יותר מסובך למרות שהמלחמה היא מלחמה משותפת.


לסיכום אנחנו מזמינים אותך מאוד להיות אורחנו ולראות את כל הדברים שהשתנו מאז סיימת את תפקידך לפני כמה שנים. יש באמת הרבה מה להציג. השותפים פה מצוינים. אנחנו יודעים היום לעבוד בשיתוף פעולה ובהרמוניה ויודעים באמת לקדם דברים יחד. לכנסת כאמור יש תפקיד מאוד מאוד מרכזי בסיוע הזה. ראוי להזכיר את קודמך שיצר כאן באמת סוג של שיתוף פעולה יוצא מהכלל ואני מקווה שאיתך זה יהיה עוד יותר.

תודה רבה אני מודה לך על הסקירה המאלפת. אני רוצה לציין שיצא לי להכיר מצבים אחרים, אומנם אלו אותם דברים ואותה סקירה ולא הרבה השתנה מאז אבל מה שמעניין הוא המרץ והרצון להתמודד. זה דבר מאוד חשוב.


נשמע את אחרון הדוברים. רפרנט בטחון פנים באגף התקציבים באוצר.

אגב הכנסות מפעילות פלילית צריכות להיות מדווחות למס הכנסה.


אני אתייחס כאן למה שנאמר בקצרה. יאיר גלר דיבר על החלטת הממשלה לצמצום הצריכה באלכוהול, החלטה שהתקבלה. ההחלטה הקצתה תקציב לטובת המשרד ונאגמו משאבים מכל המשרדים. אנחנו משרד האוצר הקצנו את התקציב שלנו במיידי. ביצענו גם את כל הפעולות התקציביות שהיו צריכים לעשות. העברות התקציבים מהמשרדים עצמם ממה שאני מכיר זה פשוט בעיות בירוקרטיות בעיקר. יכול להיות שיאיר גלר מכיר יותר אבל אני לא חושב שיש שם התנגדויות עקרוניות. יש כסף שהוקצה על ידי הממשלה וזה מתבצע.


דיברתם על החמרת הענישה בתחום של סוחרי הסמים. אני גם הרפרנט של שירות בתי הסוהר, שמנו לב ממחקרים מהעולם שהחמרת ענישה לא באמת גורמת להורדת פשיעה. אחוז הרצידיביזם בקרב סוחרי סמים ועברייני סמים הוא מאוד מאוד גבוה.

יש הערכה גדולה שהם לא יתפסו.

יכול להיות שצריך להגביר יותר את האכיפה או להגביר את הסיכוי לתפיסה.

צריך להקצות עוד תקנים לשוטרים ועוד לפרקליטות.

אל תדאג, זאת לא הבעיה שלו.

הוא ימשיך לעבוד הוא צריך לפרנס את המשפחה שלו, אבל אם הוא מתפרנס מכאלה דברים ותפסת אז חסמת עבירות בזמן שהוא יושב בכלא.

יש פה את המסקנה של המשרד לבטחון פנים. אבל אם משרד האוצר ישקיע יותר בתקנים לרשות השיקום האסיר ולשירות בית הסוהר יותר בשיקום של האסיר - - -

הרשות לשיקום האסיר היא במשרד הרווחה.

יש רצידיביזם מכיוון שניתן לראות - - -

גם שירות בתי הסוהר עושה פעילות שיקום.

יש מקום לעוד.

הרצידיביזם בארץ הוא מהנמוכים בעולם. הממוצע העולמי הוא 63% . בוא נעמיד את הדברים בפרופורציות. בכל אפשר עוד. אבל בסוף זה עניין של סדרי עדיפויות ומשאבים ובזה זה נסגר. זאת ההתייחסות לשאר הטענות של משרדי הממשלה השונים, ובמיוחד למשרד לבטחון פנים שקיבל תוספות תקנים מאוד מאוד משמעותיות בשנים האחרונות וגם תוספות תקציביות משמעותיות. אתם כנראה לא מכירים אבל הממונים עליכם מכירים את זה. בסוף אלו סדרי העדיפויות של המפכ"ל וגם של השר.


אותו דבר להערות של יאיר גלר שאנחנו כביכול מנענו להגדיל את בסיס התקציב. רק כדי להעמיד את הדברים על דיוקם. בזמנו, אני לא רוצה להיכנס כל כך לדיונים הממשלתיים, אבל ישראל ביתנו התנגדה לתקציב שיעבור בממשלה ולכן אנחנו בנינו את התקציב לבד וישראל ביתנו סגרה את התקציב רק לאחר שכבר בינינו אותו. כלומר שהעניין הוא יותר טכני. אחרי שמגיעים עם התקציב לקריאה שנייה ושלישית מבחינה טכנית לא ניתן לשנות את ההצעה. אבל בואו לא נשכח את זה שבשנים האחרונות נכון שבסיס התקציב של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול הוא בין 10 ל- 12 מיליון שקל, אבל בשנה שעברה הוא היה 43 מיליון שקל בפועל. שנה קודם הוא היה בסביבות 40 מיליון שקלים וגם לפני כן. כלומר התקציב בפועל הוא לא נמוך והוא הרבה יותר גבוה. חשוב לציין את העניין הזה. גם לא לשכוח שזה תקציב שלא כולל השתתפויות משרדי ממשלה אחרים שזה עוד נתח מסוים.


בנושא כדאיות כלכלית – אני יכול לומר כדאיות כלכלית בכל תחום, אני יכול להקצות למשטרה עוד שוטרים ויש לזה כדאיות כלכלית. אם אני מדבר על כדאיות כלכלית, מבחינתי את עבירות העלמת מס זה הדבר הכי חשוב להוריד כי זה הנזק הכלכלי הכי גדול. אבל מה לעשות ויש סדר עדיפויות למשרד לבטחון פנים שקובע. אם המשרד לבטחון פנים קובע שעכשיו חשוב להתמקד בעבירות של מלחמה בסמים או בעבירות של פשיעה מאורגנת, בסדר שיתמקד בזה. אבל בסופו של דבר זו האחריות שלהם. אני לא יכול לומר להם במה להתמקד. אני יכול להגיד תתמקדו בעבירות מרמה אבל אני לא הסמכות המקצועית להגיד כזה דבר.

תודה רבה. אני מבקש להזכיר שזו הישיבה הראשונה והיא בעצם ישיבת הכרות. השכלתי ממה ששמעתי. במהלך תקופת כהונתי כיושב הוועדה בכוונתי ומטרתי היא להירתם יחד, גם לשמוע עצות, המלצות ורעיונות ונושאים לדיון. בת שבע פנחסוב תקבל את הנושאים. נשמח לשמוע נושאים לדיון ולא רק שהוועדה תיזום אלא אתם מוזמנים לעלות נושאים לדיון וגם יוזמות חקיקה. גם לעלות נושאים לסדר היום למליאת הכנסת, שאילתות. המטרה היא להתייחס לנושאים נוספים מעבר להתמקדות ספציפית. יש נושאים שהם משיקים, משפיעים ומשליכים על תופעת סמים, אלכוהול ואלימות. אנחנו נתייחס לנושא של אלימות ואלכוהול. נשמח לשמוע נושאים שקשורים לתנועות נוער והחינוך הלא פורמאלי וההשלכות.


אני מקווה ששנת 2011 תהייה שנה שבה נצליח לעלות את הסוגיה הזאת על סדר היום של משרדי הממשלה השונים. שיתייחסו לזה בצורה הראויה. לדעתי קורבנות של שימוש בסמים ואלכוהול מבחינת ההשלכות והנזק שהם גורמים לחברה הם לא פחות מתאונות הדרכים ודברים נוספים. אנחנו רואים שההתמקדות היא בנושאים שרואים בהם דבר חשוב. היה עניין של השריפות והקורבנות בפרק זמן כל כך קצר ומוכנים להקצות עולם ומלואו כדי להתמודד עם בעיה של השריפות וכבוי האש. עניין של קורבנות האלכוהול והסמים זה לא במכה אחת, מתרגלים, משלימים ורואים שאפשר לחיות עם זה.


לדעתי מטרתנו היא לעלות את המודעות ולהתמקד בעניין המניעה. כמו שציינת יש גיל שניתן להתייחס אליו כנתון אבל יש שלב שצריך להתמודד איתו ולהקצות לו משאבים.


אני מאחל לכולנו הצלחה. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45