הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
27
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

05/01/2011


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב ראשון









פרוטוקול מס' 50

מישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים

יום רביעי, כ"ט בטבת תשע"א (5 בינואר 2011), שעה 09:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): טיפול המדינה במסתננים לשכונות דרום תל-אביב, של חברת הכנסת רונית תירוש

חברי הוועדה: יעקב כץ – היו"ר

חה"כ טלב אלסאנע

חה"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ

חה"כ רונית תירוש

יוסי אדלשטיין
–
מנהל אגף לזרים, משרד הפנים

נצ"מ יורם אוחיון –
ממ"ר יפתח, המשרד לביטחון פנים ושב"ס

סנ"צ אביעד סוהר –
ראש מדור מחקר תשתיתי, המשרד לביטחון פנים ושב"ס

רפ"ק ענת אלטמן –
ראש חוליית אוכלוסיות, המשרד לביטחון פנים ושב"ס

עמית סדן –

רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר

אפרים כהן –

יועץ לענייני עובדים זרים וקליטה, המרכז לשלטון מקומי

פיני קבלו –

מרכז השלטון המקומי

תמר שוורץ –

מנהלת מסיל"ה, עירית תל-אביב

שלמה מסלאווי –
חבר מועצת עירית תל-אביב

דוד קשאני –

עמותת קול השכונה, שכונת התקווה

גלעד נתן –

מרכז המידע והמחקר של הכנסת

הראל כהן –

מרכז המידע והמחקר של הכנסת

נסים פדידה -

נתן אליאס -

בת-שבע פנחסוב

אתי אפלבוים

טיפול המדינה במסתננים לשכונות דרום תל-אביב, של חברת הכנסת רונית תירוש

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים. על סדר-היום: דיון מהיר של חברת הכנסת רונית תירוש בנושא: טיפול המדינה במסתננים לשכונות דרום תל-אביב.


חברת הכנסת, מכובדיי המוזמנים, תלמידי בתי הספר, אני מקווה שהישיבה תהיה מכובדת ואני מקווה שהתלמידים יוכלו לחזור עם רשמים טובים מכנסת ישראל. תוכלו לומר שהתרשמתם מהנימוס ומהדיבור היפה ומהאחריות למה שנאמר פה.


תודה לנציגים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שנמצאים פה ומעבירים לנו את המידע.


רציתי בתחילה לומר שני דברים. בוועדה הזאת אנו עוסקים בנושא הזה באופן שוטף מידי שבוע בשבוע, ישיבות על ישיבות, כולל ביקורים וסיורים.


הדברים האלה הובאו לידיעתנו כבר לפני שנתיים וגם הרמטכ"ל אמר בוועדת חוץ וביטחון שהבעיה של המסתננים שמגיעים מאפריקה היא הבעיה הלאומית מספר אחת של מדינת ישראל. אגב, היא לא רק בעיה של דרום תל-אביב, זאת בעיה של העיר אילת, של בני-ברק, ערד, זאת בעיה של מדינת ישראל כולה.


לדעת המודיעין של ישראל, כפי שהוצג על-ידי אלופי צה"ל, מיליון וחצי מסתננים נמצאים בדרכם לישראל. הם רואים את העתיד באירופה כשמדינת ישראל משמשת כשער לאירופה.. זה המקום היחיד שניתן לעבור אליו דרך היבשה.


דלתות מדינת ישראל פתוחות והיא רחמנית, ביישנית וגומלת חסדים, וכאלה אנחנו - תעיד על-כך הגברת תמר שוורץ ממסיל"ה שמטפלת במסירות נפש באלה שנמצאים בתל-אביב.


הנשים והילדים שמגיעים לכאן רובם ככולם נאנסים בדרך לכאן. לכן, רוב אלה שמגיעים הם גברים כי הנשים יודעות שהן עלולות להיאנס בדרך..


אנחנו נוהגים להלקות את עצמנו בשוטים ולייסר את עצמנו בעקרבים, אבל כשמגיעים לגבולות מדינת ישראל כל המערכות שמטפלות בהם, מטפלות בהם בצורה ביישנית, רחמנית וגומלת חסדים. היא האחרונה שמקבלת אותם אבל בדרך הם עוברים דרך צה"ל ודרך סהרונים והטיפול הוא טיפול ששום מדינה בעולם לא נוהגת בהם כך.


חשוב לי גם לומר, על-פי נתונים שקיבלתי ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, ב-2010 נכנסו כ-13,840 מסתננים. אם אני רשאי לחזור על מה שיוסי אמר בשנה הקודמת, אז אלה הם הידועים. יש עוד כ-20% שאינם רשומים. זאת אומרת, אם נכנסו 14,000 אפשר להעריך שמדובר על עוד 3,000-4,000 איש שנכנסו בצורה לא ידועה. זאת אומרת שהשנה נקלטו בישראל קרוב ל-17,000 אנשים.


נתון נוסף שקיבלנו הוא, שקרוב ל-32,000 נכנסו בצורה ידועה ועוד כ-20% לא ידועים. זאת אומרת, נמצאים בארץ כ-40,000 מסתננים. רובם נמצאים בדרום תל-אביב, מיעוטם, כ-6,000 באילת, מספר אלפים באשדוד, מספר אלפים בפרדס כץ ועוד כ-1,000 בערד. פחות או יותר אלה הנתונים ויש לנו גם בירושלים, בנתניה ובמקומות אחרים.


הבעיה הזאת היא בעיה לאומית מספר אחת.


רונית, אל תכעסי, אבל כיוון שאני יו"ר הוועדה לעובדים זרים והיועץ המשפטי ויינשטיין ביקש מהפרקליט הראשי לחקור העסקת עובדת זרה בביתו שלא כחוק. אני קורא לו מפה להשעות את עצמו עד גמר החקירה בגין "קשות עצמך תחילה", "בדרך שאדם מודד מודדים לו". רק אחרי שיתברר שהוא לא מעורב ולא קרה שום דבר, הוא יחזור לתפקידו.


בבקשה, חברת הכנסת תירוש.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני חייבת לומר שאני מאוכזבת אבל לא מופתעת, ממה שאני רואה כאן היום. אני לא רואה כאן חברי כנסת, אני לא רואה כאן מצלמות, למעט השידור הישיר שהוא ראוי וחשוב. אין פה את כל הכתבים שבדרך-כלל עטים. זאת לא הפגנה ואמור להתקיים כאן דיון מושכל וזה לא מעניין את אף אחד. מה שמעניין זה אם יש הפגנות ויש התלהמות ויש פוטנציאל לכותרת בעיתון של "הנה אנחנו הגזענים", עוד הלקאה עצמית עלינו ועל התנהגותנו.

אני באמת מאוכזבת כי מדובר בבעיה קשה מאוד שיכולה להשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו, לא משנה היכן אנו גרים. כמובן שככל שאנחנו גרים באזורים מוחלשים, פריפריה גיאוגרפית או פריפריות בתוך הערים הגדולות, כמו שכונות דרום תל-אביב, אלה בוודאי ייפגעו ראשונים. אבל, ההשלכות יכולות להיות גם במקומות הבילוי, באופן לא פרלמנטארי, של ה"צפונבונים". זה מכעיס אותי כי זה לא מעניין אותם. יותר מעניין אותם לבוא ולכתוב ולהכות את אלה שמרימים קול צעקה ובצדק.

אני רוצה לדבר בשם תושבי השכונות שנפגעים כתוצאה מהתרשלות ומחוסר עניין של הממשלה ושל גורמי השלטון במה שקורה ביום יום. אני רוצה להביע את צעקתם ואומר במה הדברים אמורים.

אני מכירה ומוקירה מקרוב את שכונת התקווה ואת שכונות דרום תל-אביב. ניהלתי בית ספר בדרום מזרח העיר, את עירוני ט'. רבים מבוגרי בית הספר הם תלמידי והם באים משכונות הדרום. אני מאוד מאוד מעריכה את הערכים שלהם, את הסובלנות שלהם, את אמות המידה המוסריות שלהם ואת היכולת שלהם לחבור ולהתחבר לפשוטי עם. אף אחד לא יכול להאשים אותם בהתנשאות או בגאווה יתרה ובוודאי לא בגזענות.

אני בדיוק יודעת מה מוצאם, מאין הם באים וגם שהם קלטו במשך השנים האחרונות גם עולים מחבר העמים. אני קלטתי בבית הספר מאות ואולי אלפים של תלמידים גם מחבר העמים וגם ממקומות אחרים. הקליטה בקהילה היתה יוצאת מן הכלל וזאת בזכות הפתיחות, החמימות, הדלתות הפתוחות. שם אין את ההסתגרות הזאת של כל משפחה לעצמה. שם יש את העזרה ההדדית ואת הערבות ההדדית ולא משנה מה צבעו של השכן ומאיפה מוצאו. זאת קהילה חמה ואפשר רק לקנא בי שניהלתי בית ספר כל-כך גדול אבל כל-כך משפחתי. היו לי 2,500 תלמידים בבית הספר. זה היה ונותר אחד הגדולים בארץ, בוודאי בעיר תל-אביב יפו. הרגשתי שאני מנהלת משפחה בגלל האופי המיוחד, בגלל התרבות והמנטאליות הכול-כך מיוחדים למקומות הללו.

לבוא ולקרוא בעיתונים למחרת, שבגלל הפגנה מוצדקת שהם עשו, כשהם בעצם כועסים על המדינה שלא נותנת את המשאבים כדי לשלב את האוכלוסייה הזאת ודומיה בצורה הוגנת ובצורה שלא תפגע לא במשתלבים ולא במשלבים. כלומר, גם תושבי המקום זכאים למינימום של משאבים על-מנת להתמודד עם מה שהם עומדים מולו ולא כך הוא הדבר.

במעט שבדקתי, משטרת ישראל ולצורך העניין מחוז יפתח שמנהל את כל הפעילות המשטרתית במקום, לא נוסף שם ולו תקן אחד של שוטר, בוודאי לא תקציבים. אתה יודע מה? אולי הם צודקים, אולי המדינה צודקת כי היא לא מכירה את האנשים הללו. אין להם פנים, אין להם תעודת זהות, הם לא קיימים, הם אוויר. הם לא מוכרים על-ידי רשויות השלטון למיניהם, הם לא רשומים במשרד הפנים שלנו,הם לא אזרחים, הם לא תושבים. אולי יש איזו אשרה אבל אני לא יודעת בדיוק מה עלה בגורלה. אז למה שיקצו? אין בסיס נתונים, אין נתונים אז למה שיקצו משאבים? נהדר, שיפלו על תושבי השכונות ואלה יתמודדו עם זה. אחר-כך גם אפשר לבוא בכותרת ולומר: רבותיי, שלא יעזו בכלל להתלונן כי אם הם מתלוננים אנחנו יכולים לצבוע אותם כגזענים.

זאת צביעות. זאת צביעות של השלטון, זה כישלון של השלטון. האמינו לי, מזל של השלטון הזה שמדובר בשכונת התקווה. אם זאת היתה שכונת אחרת, זה לא היה נגמר בהפגנה חד פעמית. זה היה נגמר בסגירת צירים, בשריפה של צמיגים, בעלייה לרגל כאן לבית המחוקקים, ובעיקר למשרדי הממשלה ולראש הממשלה. זה לא היה נגמר כך.

זה בדרך לשם.

אני לא יודעת מה בדרך לשם. אני יודעת מה ראיתי ואני אומרת שאני מסירה את הכובע. זאת היתה הפגנה ברישיון, זעקו את זעקתם, אבל מאותו רגע ואילך כל אחד תפס את הכותרת שלו, עיתוני הבוגר, עיתוני הלילה, השדרנים ברדיו למיניהם, הצלמים למיניהם וזהו נגמר. את אף אחד זה יותר לא מעניין, הם עשו את שלהם. הם גם לא ירצו למחזר את זה כי זה כבר לא יעשה כותרת. בושה וחרפה, בושה וחרפה למדיה במדינת ישראל, שהיא ששה להגן על כל אחד אבל לא על אזרחיה שלה, לא על תושבי ה עיר תל-אביב או ספציפית דרום העיר תל-אביב. בושה למדיה, בראש ובראשונה בושה למשרדי הממשלה שלא נותנים את המשאבים ובראשם כמובן ראש הממשלה ושריו.

אני אומרת את זה בכאב רב. לא יכול להיות שבשכונה הזאת יסתובבו אנשים ללא פנים, שהם באים ממנטאליות ומתרבות שונה. אני לא רוצה לומר מעבריינות, אני אגיד ממנטאליות ומתרבות שונה. רבותיי, הם נטל על האוכלוסייה הזאת. אם תלכו לבית ספר הירדן, תיראו כמה ילדים משתלבים שם, שהופכים להיות קבוצת הרוב ואין להם את הכלים המינימאליים להשתלב בכיתה.

ב"רוגוזין" הם כבר רוב. גם ב"ירדן" הם הרוב.

זה הכול אוחד שם, הם עשו מזה מגן ילדים עד כיתה יב'. בדרך-כלל משרד החינוך לא מכיר בפורמטים כאלה, אבל זה נוח, את כולם לנקז לשם. זה מן משפך כזה ששופך את כולם לשם. שתתמודד המנהלת המסכנה, שאגב עושה עבודה יוצאת מן הכלל. שהיא וצוות המורים שלה והעובדים שלה והיועצות שלה, שהם יתמודדו. מה הם מקבלים? כתף קרה.

אני לא מדברת על ההנחיות של משרד הפנים, הרדיפה ומשרד הפנים. אני לא נכנסת לזה, זה לא הדיון. אני מדברת אפילו על הבוגרים, על האבות והאמהות שלהם שמסתננים לכאן בדרך לא חוקית. בעצם את כל מה שרצו להקים, את הגדרות הללו שרצו להקים בדרום הארץ על הגבול, הביאו את זה לתוככי מרכז המדינה, לתוך העיר תל-אביב. לבי לבי עם ראש עיריית תל-אביב.

ראש העירייה הזה ואנשיו ומסיל"ה וכל מי שנמצא שם, כולל המשטרה בעיר תל-אביב, כל אלה עושים כמיטב יכולתם אבל אף אחד לא נותן להם את המשאבים. אני רוצה להקים קול צעקה מכאן. אני מקווה שהשידור הזה יביא את הדברים לאוזניהם של הכתבים, של רזי ברקאי ואחרים שאותם אני שומעת כל בוקר בכל הרשתות בכל הטווח. אני רוצה לשמוע מהם את זעקתם של התושבים, לא של הזרים. לא את יפי הנפש האלה שכל הזמן מספרים לנו כמה אנחנו פוגעים במסתננים, זרים, עובדים זרים. אני לא יודעת אם הם עובדים זרים. האם הם קיבלו אשרות עבודה? אני לא יודעת מי הם.


זאת הזעקה.

תודה שבאת, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני אתן לך מייד לדבר.

אמרת שאת לא רואה פה טלוויזיה. אני רוצה לציין שהיו לנו הרבה ישיבות עם טלוויזיות, הרבה ישיבות עם הופעה של הרבה אנשים מהשכונות, כולל סיורים במקומות האלה והזעקה הזאת עולה לשמים מהמקום הזה כבר הרבה זמן. באמת צריך שחברי כנסת יבואו לפה יותר אבל כל פעם שחבר כנסת מגיע הוא חושב שעד לאותו רגע לא היה שום דבר. אני רוצה לחדש לך שיוסי אדלשטיין ואחרים פה משתתפים בהרבה ישיבות. גם תמר השתתפה בהרבה ישיבות אצלנו, כמעט ללא גבול.

אני רוצה לומר דבר נוסף. הרמטכ"ל אמר בוועדה חוץ וביטחון שזאת בעיה לאומית מספר אחת. אני קראתי לזה טרור דמוגרפי. למה קראתי לזה טרור דמוגרפי? כי האלוף גלעד השתתף בישיבה ואמר שמיליון וחצי מסתננים בדרכם לישראל. הכניסה לארץ היום עומדת בשנה על כ-18,000 ורובם מגיעים לתל-אביב. אני נותן לך צפי שבתוך 5 שנים יהיו בתל-אביב למעלה מ-120,000-130,000. הם יגיעו לדיזנגוף והם גם יגיעו לרמת אביב.

אם הם יגיעו לרחביה אז ראש הממשלה יתעורר.

יכול להיות. אני אמרתי שמדינת ישראל צריכה להכריז על מלחמה. שיש טרור דמוגרפי ו-20,000 אנשים נכנסים לארץ ללא רשות וללא רישיון ומטביעים אותנו. יש פה מגמה, יש פה שיטה. זה כמו ב"טיטניק", שהיא טובעת מצד אחד ומהצד השני אנשים רוקדים.

ממשלת ישראל היתה צריכה להכריז על מלחמה. לגייס אוגדות ולהפסיק את הדבר הזה פעם אחת ולתמיד. ברק ונתניהו נושאים באחריות לכך שהגבול הדרומי פרוץ. אם הגדר היא כך ואם המכשול הוא כך, אם ייקח 5 שנים להקים את המכלאות או הערים שבונים, הכניסה תלך ותגבר. היה צריך ראש הממשלה להכריז על מלחמה, את הדבר הזה לעצור. לצערנו הדבר הזה לא קורה.

אנחנו ניתן רשות דיבור לאורח ואחר-כך לחבר כנסת.

תמר, חשוב לי לדעת על הטיפול שלך באנשים שמגיעים. רואים אותך בטלוויזיה בכל הארץ. אני רוצה שתספרי מה עובר על האנשים והילדים שמגיעים בדרכם ממצרים עד הגבול שלנו. מה קורה להם? אני רוצה שתספרי כדי שתזעזעי את אמות הסיפים של מדינת ישראל ושל המדיה הישראלית ושל רשות השידור הישראלית, שידעו מה קורה לאנשים האלה בדרכם לארץ. אני רוצה שתספרי לי מה סיפרו לנו האנשים והילדים כשהיינו אצלם בביקור. תספרי לעם ישראל שידע פעם אחת מה קורה להם.

שלום לכם. שמי תמר. יש לי את הזכות לנהל יחידת רווחה מופלאה של עירית תל-אביב שנקראת מסיל"ה שזה מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה.

בהמשך למה שאמרה חברת הכנסת תירוש, לגבי ההתעלמות ושאין להם פנים ואין נתונים, אני מניחה שאמרת את זה בציניות. אני רצה להגיד שאכן אנחנו מרגישים את זה ברמה הלאומית, אבל ברמה העירונית, עירית תל-אביב היא העירייה היחידה שהחליט בהחלטה מושכלת ומתוך אמירה מאוד ברורה, עוד ב-1999 לא להפנות כתף קרה ולא לשכוח שבני אדם, גם אם הם חסרי מעמד חוקי, הם בני אדם. לכן היא הקימה את מסיל"ה.

תמר, זה טוב שאת משבחת את עיריית תל-אביב ושיבחתי אותה לפני דקותיים. אבל, כשאני אומרת שאין להם פנים, אין להם פנים כלפי משרדי הממשלה. זה בדיוק מה שאתם צריכים, את העזרה הזאת.

הממשלה מתעלמת.

אני מסכימה איתך.

אין לי ויכוח עם העירייה ומזל שהעירייה עושה את מה שהיא עושה.

אני יודעת שאמרת את המשפט הזה כלפי הממשלה ובציניות, ואנחנו גם מרגישים יחס של התעלמות ממשרדי הממשלה ולפעמים עוינות. ישנם ילדים בסיכון שאינם זוכים למענה.


אני יכולה להגיד שהמשרד הממשלתי היחיד שאת השתייכת אליו, וחשוב להגיד את זה, אני מורידה בפניו את הכובע שנוקט מגמה של הכלה מוחלטת הוא משרד החינוך.

אבל רק בתל-אביב ולא באילת.

יש חוק חינוך חובה.

באילת ובמקומות אחרים, כיוון שלא הגדירו אותם מעולם, בצדק אומר ראש עירית אילת: כיוון שלא שאלו אותי אם להכניס אותם לפה ולא התארגנתי לזה, אף אחד לא פנה אלי, אני לא מכניס אותם למערכות בתי הספר שלי. זה רק במקום אחד. אני גם לא אגיד לך שאני בעד זה שיכניסו אותם לבתי הספר.

יש אמנה בינלאומית לזכויות הילד.

תמר, ספרי לנו על הסבל של הילדים.

את צריכה לשחק את התפקיד שייעד לך יושב ראש הוועדה ואתה לא משחקת את התפקיד שהוא מייעד לך. את מדברת לעניין עכשיו. הוא רוצה שתדברי על תחום אחר, מה שהוא רוצה לשמוע.

כשמדובר בבני דודים שלך אתה לא רוצה לשמוע את זה?

אתה רוצה שהיא תמלא תפקיד ברור.

אני ביקשתי את הדיון. הנושא של הדיון הוא להעלות על סדר יומה של הכנסת את הנושא של טיפול המדינה במסתננים לשכונות דרום תל אביב. עד עכשיו סיפרת לנו את הטיפול שניתן בעיר. אני יודעת מה קורה בעיר, אני מכירה ומוקירה ואף שיבחתי. אני רוצה לדעת איך המדינה מטפלת ואם אתה חושבת שהיא מטפלת מצוין, אז אפשר לסגור את הישיבה ונלך.

אני אשתמש במונח "מבקשי מקלט". תמיד היו כאלה אבל מסוף 2007 הם באמת במספרים גדולים. פתאום קיבלנו כמות גדולה מאוד של אנשים, בעיקר גברים אבל גם נשים וילדים ומשפחות. אני לא נכנסת לויכוח האם אנשים בורחים ממלחמות או שהם באים לפה כדי לחפש עבודה. לא אגזים אם אומר שרובם סובלים מתסמינים פוסט טראומטיים לפחות עקב הדרך הקשה שהם עוברים בדרך.


הדרך לכאן כוללת הברחה על-ידי הבדואים בסיני. הברחה על-ידי הבדואים בסיני זאת חוויה מאוד מפוקפקת. זה גם התפרסם בתקשורת. הרבה פעמים הם נעצרים באמצע הדרך ואומרים: בואו נתקשר למשפחות שלכם ואם לא נקבל עוד כסף אתם נשארים פה, כלואים בשלשלאות. הם הופכים לעבדים של המבריחים. גם אם הדרך לא כוללת אחזקה כבן ערובה, היא תמיד כוללת מניעת מזון ושתייה. אם המוברחת היא אישה או נער - אנחנו מכירים 200 נערים מגיל 12 עד 18 שהגיעו לבד ללא משמורנים. הם ברחו מסיבות שונות וכמעט תמיד סובלים מסוגים שונים של התעללות ותקיפה מינית.

סוגים שונים של התעללות ותקיפה מינית. אני רוצה שחבר הכנסת טלב אלסאנע, ישמע את זה.

אם הם סבלו מהתעללות בסיני אנחנו צריכים להתעלל בהם כאן?

לא. אני רק אמרתי שעם ישראל צריך לשמוע שהבדואים בסיני שמובילים אותם, קושרים אותם בשלשלאות.

זה נושא הדיון? נושא הדיון הוא התנהגות הממשלה כאן.

אני אגיע לממשלה אבל אני רוצה שעם ישראל ישמע.

זה בסיני ובכל מקום אחר. גם בישראל יש פושעים כאלה.

אני יושב ראש הוועדה ואני רוצה לדעת באיזה מצב אנחנו מקבלים אותם פה.

לכן צריך להקל עליהם כאן, צריך לעזור להם כאן. לא צריך להקשות עליהם, מספיק שהתעללו עליהם.

100%. תגיד אחר-כך את דבריך איך לקבל אותם כאן, בתל-אביב לא אצלך בכפרים וגם לא ביפו. אצלך בכפרים אתה לא מקבל אותם. אנחנו מקבלים אותם בתל-אביב. תציע עוד מעט להעביר אותם אליך לכפרים. אולי במיוחד את הנשים שנאנסו או את הילדים שנאנסו. היא רק מספרת שנשים וילדים קטנים עוברים שלשלאות, אינוס והתעללות מינית בסיני.

אני מספרת מה שאנשים מדווחים לי וגם אנשים מגיעים במצב פיסי מאוד קשה. כמובן שאין להם ביטוח רפואי והם נזקקים לעזרתו של ארגון "רופאים לזכויות אדם". יש הרבה מקרים של נשים שנכנסות להריון כתוצאה ממעשי האונס. הן מגיעות לכאן, או שהן בוחרות להפיל ואז אנחנו מסייעים להן. בית חולים וולפסון ואיכילוב מסייעים לנו בזה כי יש עלות כספית כבדה. כמובן הם מגיעים חסרי כל. יש נשים שבוחרות להמשיך ולגדל את הילד. שוב, היא באה לפה לבד, חד הורית. כמובן שהמקרים הם מאוד קשים.

חשוב לזכור שאלה אנשים שבאים עם פער גדול מאוד מתרבות המערב. הדבר הראשון שחסר זה קורת גג ואוכל. גם לאחר שזה מסתדר אנחנו נתקלים בהמון בעיות. אנחנו עוסקים הרבה בהנגשה כפולה. מדוע כפולה? כי גם המערכת כאן לא תמיד יודעת לקבל אותם.

אני אתן לכם דוגמה קטנה. בגלל הריכוז בדרום תל-אביב בבתי הספר, הוחלט לשים חלק מהילדים בבתי ספר בצפון תל-אביב. כמובן שאם הם גרים בדרום וצריכים להגיע לצפון תל-אביב אז הם צריכים הסעות. עשינו הסברות להורים. קודם כל הרעיון לרשום ילד לגן ילדים או בית ספר בחודש פברואר כאשר שנת הלימודים מתחילה בספטמבר. הרעיון הזה לאנשים שבאים מהקהילות האלה, נראה להם מופרך לגמרי. לנו זה נראה ברור אבל להם כל הבירוקרטיה המערבית זרה להם. אני מדברת על ילד שיתחיל ללמוד ב-1 ב ספטמבר והוא צריך להירשם ולקבל הסעות. עשינו אספה של ההורים להסביר להם. הם אמרו לנו: אנחנו פה בדרום תל-אביב, תציירו לנו מפה איפה בית הספר, והילד ילך ברגל. הרעיון שיש הסעה שהיא באה בזמן מסוים ואי-אפשר לפספס אותה, כל הדברים האלה הם מאוד מורכבים. נושא של חיסונים, הגעה לבית הספר, לבוש, מחברות. אלה ילדים שעברו דרך חתכתים, לפעמים ללא שום כל רקע לימודי או רקע לימודי מאוד דל. לפעמים הם שהו מספר שנים במחנות פליטים במצרים. בתי הספר באמת מתמודדים בגבורה.

היינו ב סיור וראינו את העבודה שאתם עושים.

הילדים האלה מגיעים לכאן מערי החושך, ממקומות מאוד קשים ובאמת כל המערכת מתגייסת לסייע.

מה את חושבת שמדינת ישראל צריכה לעשות, בדברים שאת מטפלת?

אני צריכה ממדינת ישראל שני דברים. קודם כל יש צורך במדיניות. קודם כל שיכירו, שיחליטו את מי משאירים את מי מרחיקים. את מי שמשאירים צריך מדיניות טיפול. אם האדם נשאר כאן צריך לטפל בו, הוא בן אדם.

הדבר השני שנגזר ממדיניות זה תקציבים. למשל, שמשרד הרווחה יכיר בילדים בסיכון. אין הכרה, יש הכרה רק בילדים בסכנה, זאת אומרת ילדים שצריכים לצאת מהבית. שההכרה תהיה גורפת לכל משרדי הממשלה.

אני רציתי להודות לך משום שעשיתי סיור במקום שאתם נמצאים בו. ביקרנו בגני הילדים ובבתי ספר יחד עם ראש העירייה. באמת ראינו את הפעילות היוצאת דופן של עיריית תל-אביב. אני יכול להבין את המסתננים שרוצים להגיע לארץ. הבעיה שלנו היא שמדינת ישראל צריכה להסתכל בהסתכלות הכוללת. את מסתכלת בהסתכלות הפרטנית. יש הבדל בין הסתכלות פרטנית להסתכלות כוללת, איך מדינת ישראל או ממשלת ישראל צריכה לעצור את הגל הזה ולמנוע אותו. לכשהגיעו ויש אנשים עם לב טוב ונשמה טובה והם מוסרים את הנפש, זה ראוי לכל הערכה. בוודאי שהם לא אוויר, הם בני אדם. צריך לדעת מה עושים איתם ואי-אפשר להתעלם מהעובדה שהאנשים נמצאים והם צריכים טיפול. לכן בסיור מאוד התרשמנו מהעבודה היפה שלכם ומסירות הנפש שלכם וזה ראוי לכל הערכה, כפי שעם ישראל התנהג במהלך הדורות כלפי זרים.

חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.

אני חושב שחברת הכנסת רונית תירוש יזמה דיון מאוד חשוב. אני לא מקל ראש בנושא, אבל לדעתי לא צריך להתייחס לנושא מתוך התלהמות אלא בצורה עניינית. האנשים האלה עזבו את המולדת שלהם לא בגלל שטוב להם אלא בגלל שרע להם. הסבל שהם עברו מראה עד כמה הם מוכנים לקחת סיכונים בגלל שהמציאות שממנה יצאו היא עוד יותר גרועה. לכן, לדעתי, כאן זה המבחן של החברה, איך היא מתייחסת לאחר.

בתקופה האחרונה, ללא קשר למסתננים, איך מתייחסים בחברה הישראלית לאחר. הם רואים את זה בחולון לגבי האתיופים, הם רואים את זה בעמנואל לגבי הספרדים. יש בעיה והמבחן של החברה זה איך היא מתייחסת לשונה. אנחנו רואים את התגובות הקיצוניות כלפי הזרים. התגובות צריכות להיות כלפי הממשלה. דווקא העם היהודי שהוא היה זר בכל העולם זה המבחן שלו איך הוא מתייחס לזרים שמגיעים אליו. גם אברהם אבינו שהגיע מעירק הגיע לכאן כזר.

אבל לא אנסו את הנשים שלו בדרך.

לידיעתכם יש אנסים יהודים ויש אנסים ערבים, יש מכל קצוות העולם. אנסים הם פושעים והם אנשים שצריכים להכניס אותם אחרי סורג ובריח. כל מי שיודע על אנס שיודיע למשטרה. אנחנו דורשים מהמשטרה שתגיש נגדו כתב אישום. אנחנו נתבע מבית המשפט שיכניס אותו לבית סוהר למאסר עולם. אבל אסור להכתים. זאת מאפיה שמתפרנסת מהצרות של אחרים. להסיט את הויכוח מבעיה של מדינה לארגון מאפיה, הקבוצה הזאת שמנצלת את המצוקות, אלה מאפיונרים שמרוויחים על חשבון אותם ילדים שהם מתעללים בהם.

אנחנו כאן מדברים על מדינה. מדינה שהיא מחויבת לעקרונות מחויבת לכללים, מחויבת לגישה אחרת. אם צריך להפגין ולמחות, תבואו ותפגינו מול משרד ראש הממשלה ואני אצטרף להפגנה שלכם. מי שאמור לתת את המענה למצוקות זה לא אותם עובדים, אנשים שהתאכזר להם גורלם, אנשים שהם סובלים והם היה להם טוב הם היו נשארים. אף אחד מאיתנו לא עוזב את הבית שלו בגלל שטוב לו. הם עזבו בגלל שרע להם. הגישה והתגובה, לדעתי, היא תגובה שמבישה. אני לא בא בטענות לאמצעי התקשורת. התקשורת היא הראי שהעמיד בפנינו, וראינו את הפנים, כאשר יוצאים בקריאות שהן מבישות. אדם נבחן בכוסו, בכעסו ובכיסו. בכעס הזה היה כעס אז זה נבחן בכעס.

על מה אתה מדבר? אתה מגנה את ההפגנה בשכונת התקווה?

אני חושב שההפגנה היתה צריכה להיות מול משרד ראש הממשלה.

בסדר, אבל ההפגנה בשכונת התקווה לא היתה ראויה ובמקומה? הצעקה של התושבים?

אם הם היו מפגינים מול משרדי הממשלה הייתי מפגין איתם והייתי בא איתם.

מה זה משנה איפה?

אבל הסיסמאות שלהם, שאנחנו שונאים כל אחד זר.

הם לא אמרו את זה. חבל שאתה פוגע אותם פעמיים.

אף אחד לא אמר את הדברים האלה.

אתה פוגע בהם פעמיים. יושב פה יושב ראש ועד השכונה שלמה מסלאווי. תבוא לסיור ותראה.

אני אמרתי שהמחאה היא צודקת, הדרך היא לא צודקת. לדעתי הכתובת היא משרד ראש הממשלה. אלה אמורים לתת את המענה למצוקה האמיתית. בכל מדינות העולם יש מהגרים, באירופה ובארצות הברית ומתמודדים עם הדבר הזה. אנחנו אמנם אזרחי מדינת ישראל אבל אנחנו שייכים לקהילה הבינלאומית. קודם כל אנחנו בני אדם. המבחן שלנו איך אנחנו מתייחסים לבני אדם אחרים. האנשים האלה הם גם בני אדם, גם להם יש זכויות. יש לנו מחויבות כלפיהם. כל עוד המדינה לא נתנה מענה אחר, היא צריכה לתת להם את השרות שמגיע להם. צריך לתת להם את הזכויות הבסיסיות על-פי ההכרזה הבינלאומית לזכויות אדם.


אבל, זה לא צריך להיות על החשבון שלכם. אתם לא אמורים לממן אותם ולשאת בנטל, המדינה צריכה לשאת בנטל. תודה רבה.

מר מסלאווי, תספר על ההפגנה ותספר מה קורה בתל-אביב מהמבט שלך.

אני חבר מועצת עיריית תל-אביב ויושב ראש ועד שכונת התקווה. אני גר בשכונת התקווה.

תספר מה קורה בשכונה שלך.

חשוב לי שההפגנה לא היתה נגד המסתננים, ההפגנה היתה נגד ממשלת ישראל, על הכישלון ועל הביזיון שעוברים תושבי שכונות הדרום. זה לא רק שכונות התקווה אלא גם פרדס כץ, בני-ברק, אילת וערד ועוד שיהיו בדרך.


כל הזמן מדברים על השונה והאחר. אבל מה איתנו? מה עם האנשים שבנו את השכונות האלה? אנחנו מקבלים מסות של מבקשי מקלט. אלה מסתננים, אנשים משיגי גבול. יש בארץ מעט מאוד פליטים. אני חושב שהמסתננים האלה פוגעים בפליטים האמיתיים. ההגדרה צריכה להיות מסתננים.


יש כאלה שאומרים שהם מסכנים וצריך לעזור להם. אני לא אומר שלא אבל עד מתי ואיפה הנקודה הסופית. בגבול מצרים מחכים כרגע בין חצי מיליון למיליון. אם אנחנו כל-כך דואגים להם, ורוצים להפסיק את כל מעשי האונס וההתעללויות שבדרך, אפשר לעשות רכבת אווירית ולהביא את כולם לפה. יש מיליונים שרוצים להגיע לפה אז אפשר לעשות זאת בדרך הפשוטה והקלה.


הבעיה העיקרית היא שהשם מגיעים אלינו. לא מזמן היה דיון במועצת העיר תל-אביב. תמר הזכירה עד כמה סובלים הילדים וכל המשפחות של המסתננים. אבל מה? לא הזכירו שם את המשפחות שלנו, התושבים שסובלים עקב "העלייה".

מה זאת אומרת סובלים? תסביר מה עובר על תושבי השכונה?

נתחיל קודם מהמערכות החברתיות. לא נדבר על הבעיה הדמוגרפית שהמסתננים הפכו להיות רוב בכל השכונות, קרית שלום, שפירא, התקווה, שכונת עזרא וארגזים ועוד שכונות בדרום.


למשל, נושא החינוך. ההורים מזייפים כתובות כדי לא להיות באותו בית ספר שיש שם כמות גדולה מאוד של ילדי מסתננים. מי כמוך יודע, שכאשר רוצים לעשות דבר כזה צריך להכין את המורים. אף אחד לא הכין אותם, שלא לדבר על תוספות של משרות.

לא שעות ולא הכשרות.

מורה שעומד מול כיתה שיש ב-40 ילד, חלק נוצרים, חלק מוסלמים, והם לא מכירים את השפה, המורה לא מוכן ולא יודע.

זאת אומרת שקורה היו דבר בבתי הספר הממלכתיים בתל-אביב. כפי שהיא אמרה, שר החינוך מסייע. אגב, אני באתי אליו בטענה. אמרתי לשר החינוך שמעולם לא היתה החלטה שבתי הספר הממלכתיים שבמשך אלפי שנים שמרו על הצביון היהודי בעיקר או בפולין והם לא כל-כך יהודים. אבל כשהם מגיעים לארץ פתאום הם מוצאים את ילדיהם בבתי ספר מתבוללים. אנחנו שולחים שליחים לחוץ לארץ, שגרירים, קציני צבא, משלחות מטעם הבונדס, מקפידים לשלוח אותם לבתי ספר יהודיים כדי שלא תהיה התבוללות. כל המלחמה של הסוכנות היהודית בחוץ לארץ היא כדי שלא תהיה התבוללות.


פה בארץ ישראל, ועוד בעיריית תל-אביב, הולכים ומפזרים אותם בכל בתי הספר. שאלתי אותי האם שולחים אותם גם לבתי הספר הממלכתיים הדתיים? התשובה היתה שלילית. שאלתי אם שולחים אותם לבתי הספר המוסלמים ביפו, אמר שהם לא מסכימים לקלוט אותם. בתי הספר הנוצריים ביפו לא מסכימים לקלוט אותם. בתי הספר של חב"ד לא מסכימים לקלוט אותם. בתי הספר של ש"ס כמובן שלא יקלטו. מי קולט? הממלכתי. אמרתי לגדעון סער והוא שתק. אמרתי לו שבתי הספר הממלכתיים בתל-אביב כולם הופכים להיות בתי ספר מעורבים. מה עשינו פה? אמרתי לו שאם יש בעיה, שיקים בתי ספר לאלה שאינם יהודים. למה לערב ילדים?


מה קורה עם הורים, בייחוד מסורתיים ספרדיים? הם אומרים: אנחנו לא דתיים אבל אנחנו רוצים שהילד יישאר יהודי. אם הוא גדל יחד עם אנשים שאינם יהודים אני מפחד שהוא יתבולל. ואז הוא מזייף והוא עובר על החוק. פשע גורר פשע.

מביאים אותם לעבור על החוק.


לגבי החינוך, המורים לא עברו הכנה, שיהיה ברור. זה שאומרים שמעבירים ילדים מהדרום לצפון, זאת טיפה בים. זה ילד פה וילד שם. זה בשביל כותרת בעיתון ולא יותר מזה. בישיבה הצעתי לקחתי קבוצות שלמות ולהעביר אותם כמו באינטגרציה. גם פה אפשר לעשות את זה אבל לא עושים את זה.


אם מדברים על רווחה. גם כך כל עובד רווחה מטפל ב-300 תיקים. עכשיו הוא חייב לטפל בילדים בסכנה ובסיכון כי אנחנו מחויבים לכך על-פי האמנה הבינלאומית. נוספו עוד מאות ואלפי משפחות למאגר הזה. אז מה? קיבלתם עוד רבע משרה? גם את זה לא.


אם מדברים על בריאות. יש תור עצום של משפחות המסתננים עם הילדים שלהם לטיפות החלב. תארו לכם מה קורה עם המשפחות הוותיקות יחד עם המשפחות של המסתננים, שהם צריכים לחכות כל-כך הרבה זמן.


שוב פעם, אנחנו מחויבים לתת להם את הטיפול והחיסון.

כשהוגש תקציב המדינה ודיברתי בתורי, שאלתי את שר האוצר הא בתקציב המדינה יש התייחסות אפילו של גרוש אחד באיזשהו תקציב, לציבור שהגיעו. יש 40,000 שנכנסו. אין התייחסות לכך.

העברנו עכשיו תקציב ולא הוסיפו שקל אחד למסיל"ה. רונית משבחת את מסיל"ה. בואי נעשה סדר, בסך הכול יש להם שתי משרות ורבע, על מה אנחנו מדברים? הם צריכים לתת טיפול לעשות אלפים. זה הרי קשקוש.

אתם מסכימים וכולנו מסכימים שאין מדיניות ואין תקצוב. ברגע שהמדינה תתקצב אז היא צריכה להכיר בהם אז היא מתנהגת כמו בת יענה. אם לא תקצבתי הם לא קיימים.

אם אנחנו מדברים על התעסוקה, זה הדבר הכי קריטי. יש הרבה אימהות חד הוריות שהן לא עובדות. ייקחו 2-3 סודנים במקום אותן חד הוריות.


לגבי הדיור. הם גרים 10 או 20 בדירה אחת. זוג צעיר לא יכול להתמודד מול הדבר הזה. המשפחות שגרות בדרום תל-אביב נוטשות את האזור.

בין 3,000 ל-5,000 דירות בשנה נתפסות על-ידי המסתננים. זאת גם בעיה שמאדירה את הקושי.

נפגשתי עם קצינים במשטרה ואני אומר לכם שהקצינים במשטרה אומרים לי שאין להם כלים להתמודד מול התופעה הזאת. המשטרה אומרת את זה.

יוסי אדלשטיין, ממשרד הפנים. אתה היום אחראי על כל הנושא של ההגירה. ספר לנו איך אתם נערכים בצד הטכני ואחר-כך נדבר מבחינה ממשלתית.

אני רוצה להביע הסתייגות מדבריה של תמר ממסיל"ה, שזה לא שייך בכלל אם הממשלה החליטה או לא החליטה. הממשלה החליטה הרבה דברים והציבור הזה לא מכבד את החלטות הממשלה. זה בכלל לא שייך לקטע הזה.


הממשלה החליטה שמסתנן זה דבר לא חוקי. אז מה, הם לא נכנסים? הממשלה החליטה שילדי הזרים שלא עונים לקריטריון צריכים לעזוב את הארץ, אז הם עוזבים? מה זה שייך בכלל להחלטות הממשלה.

יוסי, אבל הממשלה החליטה והיא צריכה להעמיד אמצעי אכיפה.

לא, מי שמכבד את החלטות הממשלה צריך לקום וללכת לבד.

אתה מצפה שהמסתנן יחזור?

לא, לא. המסתנן לא צריך להיכנס וילד שלא עומד בתנאים צריך לקום וללכת הביתה.

אבל הם לא הולכים, אז מישהו צריך להוציא אותו.

לכן זה לא שייך להחלטה.

אי-אפשר רק לדבר ולומר שאחרים ידאגו לאכיפה. הממשלה מחליטה אז שתעמיד אמצעים לאכיפה. שתסגור את הגבול, שתעמיד משטרה, שתעמיד מג"ב. ברגע שהם נכנסו, אז יש אמנות בינלאומיות.

20,000 אנשים שנכנסים כל שנה מעמידים את מדינת ישראל בצרה צרורה. היא צריכה להתמודד עם בעיות של אכיפה, בעיות של חוקים בינלאומיים.

היא חייבת לתת לפי האמנות בינלאומיות.

על פי האמנה היא צריכה לתת את החינוך.

היא לא יכולה לקחת את הילד ולהעביר אותו את הגבול.

לא אמרתי שהיא צריכה להוציא אותו. היא אומרת שאין החלטה. יש החלטה רק לא מכבדים את ההחלטה.

יוסי, אני חייבת להבין אותך. מה זאת אומרת שלא מכבדים? אתה מצפה שמסתננים יכבדו? ברגע שהם עוברים את הגבול הם מבינים שהם עוברים על החוק והם מצפצפים. היא לא עוברת על החוק בזה שהיא נותנת טיפול.

לא אמרתי שהיא עוברת.

אז על מי אנחנו כועסים.

תמר אמרה שאין החלטות ולכן - - -

בשבילה, כשאין החלטה זה כשאין ביצוע.

אמרתי שאין מדיניות. מדיניות זה בדיוק מה שהגברת תירוש אמרה, זה החלטות ואכיפתן.

יוסי, מה המדיניות של ממשלת ישראל חוץ מהעובדה שהיא לא עושה מה שביקשתי, לגייס שתי אוגדות, להכריז על מצב חירום בלי בג"צ ובלי בד"צ ולעצור את הטרור הדמוגרפי.

אני כנראה לא הבנתי.

הממשלה החליטה לטפל בסוגיה של כל נושא המסתננים באופן נחרץ ולכן הוקצו משאבים להקמת מכשול בגבול מצרים. הוא התחיל להיבנות מחודש נובמבר בפעילות מואצת ואנחנו מניחים שעד סוף שנת 2011 כבר יהיה מעל 100 ק"מ גדר. במקביל, הצבא יוכל להסיט את כוחותיו לקטעים שעדיין נשארו פתוחים.

זאת אומרת שגם השנה, אם לא ייבנה מעל 100 קילומטר יוכלו להמשיך ולהיכנס.

אם תיתן לי לסיים, אני אסביר לך את כל המהלכים שהממשלה החליטה עליהם. אנחנו נכנסנו לפעילות מואצת והשלב הראשון זה הקמת המכשול. משרד הביטחון מטפל בו בצורה מואצת ובונים אותו במהירות הכי מהירה שאפשר.


בנוסף, הממשלה החליטה להקים את מתקן ההשהיה למסתננים. אתמול הוא אושר במועצה הארצית לתכנון ובניה.

באיזה מקום?

הוא יוקם באזור קצינות. אנחנו ניתן שם מקום שהייה למסתננים. הם יקבלו שם את כל צרכיהם הבסיסיים.

כעשרת אלפים איש?

10,000 איש בשלב הראשון, על-מנת שהם ישהו שם, יקבלו את כל צרכיהם הבסיסיים ההומניטאריים: אוכל, שירותי בריאות, שירותי חינוך, כל מה שאדם צריך והוא לא יצטרך להגיע למרכז המדינה. אנחנו נאכוף את נושא ההעסקה של שוהים בלתי חוקיים, כולל של מסתננים, על-מנת שהם לא יסתובבו בקרבנו ולא יעבדו בקרבנו. מי שרוצה והוא טוען שהוא רוצה מקלט – חבר הכנסת טען שהם יצאו ממדינתם בגלל שרע להם וזה נכון. יכול להיות שהם יצאו מסודן מפני שרע להם מבחינה כלכלית ולא מבחינה אחרת. הם הגיעו למצרים ובמצרים הפסיק להיות להם רע. אבל עכשיו הם מחפשים איזו מדינה שהכי טוב לחיות בה. זה נכון שבמדינת ישראל החיים טובים יותר מאשר במצרים. זה לא אומר שעכשיו כל הסודנים והאריתראים יעברו דרך מצרים, יראו ששם לא כל-כך טוב ואז יבואו לפה.
צריך להבין שמדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהיא דמוקרטית והיא גובלת בבול יבשתי עם אפריקה.

אין שום מדינה דמוקרטית ליד מדינות ערב או מדינות אפריקה?

אני מדבר על מדינה דמוקרטית שיש לה גבול יבשתי עם אפריקה.

אנחנו צריכים להבין שכל מדינות אירופה הולכות ומקשות בנושא ההגירה, הן מבחינת חקיקה והן מבחינת מעברי הגבול. לכן אנחנו מניחים שהזליגה למדינת ישראל תהיה גדולה יותר.

יותר מ-20,000 בשנה.

אנחנו מקווים שלא. אנחנו מקווים שהגדר והמתקן שהייה והמשא ומתן שמדינת ישראל מקיימת כיום עם כל מיני מדינות שליליות להחזיר חלק מהם והפסקת ההעסקה שלהם – מה שמביא אותם לפה, רבותיי, ללא ספק זה רק המניע הכלכלי. במצרים עובד כזה, סודני או אריתראי, מרוויח 120 שקל לחודש. זה השכר שמשולם במצרים. במדינת ישראל, גם אם לא משלמים לו שכר מינימום ומקפחים אותו, הוא מרוויח 3,500 שקלים. הפער הזה מביא אותם לפה. אנחנו, באמצעות כל המרכיבים שאמרתי ומניעת העסקתם במדינת ישראל, אנחנו מקווים שאנחנו נבלום את המגמה הזאת.

איש השכונות מר דוד קשאני.

אני מעמותת "קול בשכונות". אני גר בשכונת התקווה 30 שנה ועוד 20 שנה בנחת בנימין בתל-אביב, סך הכול תושב תל-אביב יפו במשך 50 שנה. מעולם לא קראו לנו גזענים. לאחר ההפגנה שעשינו בשכונת התקווה, כולם התחילו לקרוא לנו גזענים. אני רוצה לשאול אתכם, אתם רואים אותי שאני מפגין בכל מיני מקומות כולל אצלכם, במסיל"ה. הייתי בא אליכם עם חבר הכנסת רן כהן. בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17 ישבנו בוועדות של עובדים הזרים ועזרנו לכל אותם הילדים ולכל אותם האנשים שהיו עובדים ברישיון.

אנחנו מדברים היום רק על המסתננים. אין לנו שום דבר נגד העובדים הזרים ולא נגד אלה שיש להם אישורים לעבוד. עובדה, אנחנו מקבלים אותם בזרועות פתוחות בשכונת התקווה. בנינו להם יחד עם חברת המועצה, שהיא סגנית ראש העיר מיטל להבי, בנינו להם בשכונת התקווה כמה גני ילדים. אנחנו לא נגדם.

הבעיה היא בעיה מדינית שהמדינה לא עושה כלום. ההפגנה שלנו היתה נגד המדיניות של הממשלה. עובדה שמסיל"ה לא מקבלים תקציב מהמדינה, הם מקבלים תקציב מראש עירית תל-אביב יפו. אני יודע את זה, דיברנו עם כמה חברי מועצה בעירייה והם אמרו שלא נותנים אגורה אחת בתקציב של 2011. הממשלה צריכה להתעורר. הוא אמר שיקימו את המתקנים בגבול אבל צריך לטפל באלה שכבר נמצאים בשכונות דרום תל-אביב. רבותיי, תבואו בלילה, תבקרו בשכונת התקווה בלילה.

איך אתם מציעים לעצור אותם עכשיו?

כל אלה שנמצאים בדרום תל-אביב באלפיהם, אני מציע לחלק אותם בכל הארץ.

ככה תעצור אותם עכשיו? תיקח אותם לבית אל, לכפרים הבדואים? לאיפה תעביר אותם?

דרך אגב, אני ביקרתי אצלו בבית. אצלו בבית ישנם כפרים בלתי מוכרים שנמצאים במצב פי 10 יותר גרוע. כשהם הולכים לבית הספר, הם לוקחים בקבוק מים על החמור. זאת מדינה זאת שעוזרת לבדואים? אני אומר לך, אני הייתי אצלו בבית עם רן כהן. אנחנו לא נשכח את זה.


אני הייתי מציע שיהיו תקציבים על-מנת לחנך אותם, על-מנת לעזור להם. אם הם יכולים לרפא אותם.

בשכונת התקווה?

כן, בוודאי. אני מדבר על שכונות הדרום.

אתה רוצה שהם יישארו בשכונות?

שלמה, הם בני אדם.

הקמנו צוות גדול של השכונות והתשובה היא לקחת אותם ולהעביר אותם לקיבוצים. שני הצדדים ירוויחו, גם הקיבוצים שמחפשים ידיים עובדות וגם הם.

נציג המשטרה.

אני מפקד מרחב יפתח. אני מפקד המשטרה של שכונות דרום תל-אביב המדוברות: שפירא, קרית שלום, תחנה מרכזית ישנה וחדשה, שכונת שפירא, שכונת עזרא.

לדיזנגוף הם כבר הגיעו? איפה הגבולות שלך מסתיימים, כדי שהתושבים ידעו מי השכונות הבאות.

אני דרומית לדיזנגוף.

רק נגיד לתושבי דיזנגוף, תכינו את עצמכם.

בתחילת דבריי אני רוצה להזכיר שאני לובש מדים ואני לא נוגע בפוליטי אלא אני מדבר על עובדות אלא בראיה מקצועית בלבד שחפה מכל אינטרס כזה או אחר.

הבעיה הזאת היא בעיה מורכבת. ראינו את שני הפנים שלה, גם בהיבט של זכויות האדם והדאגה לאדם והרווחה שלו. מצד שני, גם את המצוקות של הדיירים. מי שחי את המציאות הזאת ביום יום אלה שוטריי, רגע רגע, שעה שעה ערב ערב. יושבים פה אנשים יקרים שאנחנו מתמודדים איתם ועם המצוקות שלהם, כמו מר מסלאווי. אנחנו אישרנו לו את ההפגנה שלטעמי ההפגנה לא היתה גזענית בכלל אבל זאת דעתי האישית בלבד. מי שאישר לו וחתם לו על הבקשה לרישיון זה עבדכם הנאמן.

אני רוצה לומר לכם המצוקות הן אמיתיות.

עוד מעט נראה הפגנות בדיזנגוף ובצפון תל-אביב. לפי הקצב שנכנסים כרגע. לצערי הרב, מכיוון שראש הממשלה לא עושה מה שצריך לעשות, לגייס מילואים ולהכריז על משטר חירום ולעצור את הדבר הזה, אז הם יגיעו גם השנה עוד 20,00 ובשנה הבאה עוד 20,000 ושנה אחרי זה עוד 20,000 ו רובם יגיעו לתל אביב. בעל כורחנו הם יגיעו גם לדרום וגם לצפון.

איך הם יגיע לצפון? העלויות שם כל כך גבוהות.

הם נכנסים 30 בדירה ואז גם בצפון אפשר לקנות. ברגע שנכנסים 20-30 קמרונים או גנאים לדירה אחת וכל המשפחות האחרות עוזבות.

אני לא יכול להצדיק או לאשר את מה שאתה אומר אני רק יכול לומר שכמו שצוין פה, אנחנו מדינה דמוקרטית. אנחנו משטרה אוכפת חוק ואמונים על אושיות הדמוקרטיה. כל מי שרוצה להפגין ויעשה את זה על-פי דין, אנחנו נסייע לו להפגין ולאפשר את חופש הביטוי בכל מקום ובכל שעה, ובתנאי שזה יהיה על-פי חוק. כך אנחנו נוהגים. זה בסדר להפגין במדינת ישראל וזה חלק מהתרבות הדמוקרטית שלנו וכך צריך לנהוג.

ברשותכם, אני רוצה לגעת בעיקר. מדברים הרבה על התופעה, על המסתננים. אני קורא לקבוצה הזאת נתינים זרים כי היא מורכבת מהרבה בעלי מעמד שונה: מסתננים, פליטים, מבקשי עבודה, עובדים זרים, כאלה שפג להם התוקף, תיירים שנכנסו באשרת תיירות ופג להם התוקף. בקיצור, הרבה מעמדים וכותרות שונות ומשומנות. לכן הייתי מתייחס לקבוצה הזאת כאל נתינים זרים.

אני רוצה לומר שאם אנחנו מתייחסים רק למסתננים, אין אף מספר אמפירי מדעי בדוק עם מה אנחנו מתמודדים. נחטא לאמת אם כל אחד מאיתנו יאמר מספר. אני יכול לומר שלהערכתי מתגוררים באזור דרום תל-אביב קרוב ל-50,000 נתינים זרים, מכל הסוגים והמינים.

אני רוצה לחזור על המספר כדי שכל עם ישראל ישמע, בעיקר תושבי תל-אביב: מדובר על 50,000, שזה בערך 12% מתושבי תל-אביב.

אם אתה רוצה הקבלה, אני יכול לומר לך שזה יותר מדימונה.

יותר מדימונה ועפולה.

קשאני רוצה שהם יישארו בשכונת התקווה.

אני נהנה לשמוע כל מילה שלך. ביש"ע יש בערך 650,000 יהודים. אנחנו בונים עכשיו הרבה ביש"ע למרות ההקפאה ולא נערכנו לקנות את הפליטים היהודים של תל-אביב ביהודה ושומרון. כדי לקלוט את הפליטים היהודים בעוד 10 שנים, כאשר יהיו 250,00 מסתננים, איפה נשים אותם? המקום הכי קרוב זה אריאל, נופים, עלי זהב, פדואל, בית אל. אנחנו צריכים להגביר את הבנייה שם כי אלינו הם לא מגיעים.

בהומור אענה לך שהייתי צריך להביא איתי שולה מוקשים בדרך, אבל בסדר.


אני אחזור לעניין כי 50,000 נתינים זרים שנמצאים ב אזור, חייבים לעשות ניתוח מקצועי מעמיק ונכון. אי-אפשר לעשות הכללה לא לעניין המעורבות שלהם בפשיעה, לא בעניין המעורבות שלהם ברמת האלימות הגבוהה, כן או לא.

יש לכם הערכה, כמה בתים ודירות הם תופסים?

אני חייב לומר שיש בעיה אמיתית במדינת ישראל בבסיס הנתונים. ניהלתי שיחת מסדרון עם חברת הכנסת רונית תירוש טרם הדיון. באמת יש לנו בעיה אמיתית לבדוק את הנתונים מכיוון שאין נתונים בדוקים. קשה לעשות ניתוח, קשה לעשות תכניות עבודה כשאתה עובד מול ערפל קרב. אני שמח שגם חברת הכנסת אמרה את מה שהיא אמרה בתחילת הדברים שלה.


אני רק רוצה לעשות צדק עם אותם 50,000. לא כולם עבריינים, לא כולם פושעים, לא כולם מחרחרי ריב ומעוררי אלימות. אבל בגלל המספר ההולך וגדל אנחנו בהחלט יכולים לראות תופעות של מגמה לא טובה, בלשון המעטה, של התנהלות והתמודדות עם מצבים לא פשוטים, גם בחיי היום יום, גם ביציאה בבוקר לבתי הספר וכלה בחיי הלילה השונים. אני לא אפרט פה את מגוון חיי הלילה שהתפתחו.

אולי כן תפרט. בלי להיכנס לפרטים, אבל תגיד מה קורה בחיי הלילה כדי שתושבי תל-אביב ששומעים אותנו עכשיו ידעו מה קורה בחצר האחורית שלהם או בחצר הקדמית שלהם.

אני חושב שאי-אפשר להטיל את האשמה, את הכתם כולו, על העובדים הזרים בכל מה שקורה בחיי הלילה בתחנה המרכזית הישנה מכיוון שיש הרבה מאוד ישראלים שמעורבים שם. אני גם לא חושב שזה קשור באופן ישיר לעובדים.

אבל מה קרה מאז שהגיעו כמויות כאלה אדירות בשנים האחרונות?

רמת האלימות עלתה באזור הזה בעיקר בגלל השינוי התרבותי.

רק בתחנה המרכזית או בכל אזור דרום תל-אביב?

אני מדבר על דרום תל-אביב. הדגש הוא על שכונת שפירא, אבל בעיקר באזור נוה שאנן, תחנה מרכזית ישנה. אחד הדברים שקרו, אני חושב שזה קשור להלם תרבות. אני לא בחנתי את זה ברמה מדעית אבל העובדה שהם מגיעים ממדינות מוסלמיות שאסור בהן אלכוהול והם נחשפו לאלכוהול בדרום תל-אביב, זה יצר רמת אלימות מאוד מאוד גבוהה.


כקצין משטרה יש לי בעיה אמיתית להתמודד עם תחושת הביטחון שאני אמור להקנות לאזרחים שמסתובבים בשטח שאני אמון עליו. אחד הדברים שאנחנו עושים כרגע, בסיוע נרחב מאוד של עיריית תל-אביב זה פשוט לסגור להם את בתי המרזח. זה יכול להיות מתקן לשטיפת מכוניות שלשעות הערב הופך להיות פאב. את כל אותם בתי מרזח אנחנו משתדלים לסגור בשעה 11:00. אנחנו התחלנו תהליך מאוד חשוב עם עירית תל-אביב.

עד 11 בלילה הם יכולים "להרביץ"?

אני כבר לא יודע מה לענות לך מה נכון או לא. אם אני לא אתן להם לשבת ולשתות אז אני לא יודע אם זה יהיה נכון - - -

שיזמינו את ראש הממשלה שישתנה איתם קצת, שיזמינו קצת את ברק שישתו איתם. ששני אלה ירדו מהאולימפוס שלהם וירדו למטה ויראו שהעיר תל-אביב, העיר העברית האחרונה, הולכת ונהיית העיר האפריקאית האחרונה. מישהו צריך לרדת למטה ולראות את זה.

אני חייב לענות לך לעניין הזה. אני חושב שנעשה פה עוול לממשלה. אני לא פוליטיקאי.

שנינו באופוזיציה, אתה מבין?

אין לי בעיה עם האופוזיציה, אני לובש מדים ואני חף מפוליטיקה.

אני אשמח להתנצל אם אדע שעושים.

אני באמת רוצה לעשות קצת איזונים. כמעט כל השרים עשו איתי את סיורי הלילה. היו אצלי שר המשפטים, שר האוצר, שר הפנים, היועץ המשפטי לממשלה החדש ופרקליט המדינה. היו אצלי באמת אנשים שהם בעלי סמכות והם בחנו את הבעיה מקרוב. לומר לך שראיתי את הפתרון ואת האור בקצרה המנהרה, בשורה התחתונה, בסוף הדרך, כמי שאמור לתת את הביטחון בדרום תל-אביב? אני חושב שאני עוד רחוק משם. השר לבט"פ משקיע המון. הוא היה אצלי לפחות ב-10 ביקורים בשנה וחצי האחרונות. הוא הקים ועדה בראשות המנכ"ל לבחינה של הקצאת תקנים נוספים. המשרד משתדל לתת את מה שניתן.


שר האוצר בחן וראה את הדברים. אנחנו הצפנו בעיות משפטיות בפני שר המשפטים.

שר האוצר הזרים תקציבים כתוצאה מהסיור שלו? על זה אני מדברת. סיורים זה נהדר, זאת כותרת יפה בעיתון, זאת תמונה שמצטלמת.

שום דבר מהעשייה של השר לביטחון פנים - - -

אני מדברת על שר האוצר.

אין בתקציב שום דבר.

למיטב ידיעתי מתקיים איזה הליך כרגע בין משרד האוצר למשרד הבט"פ, שבוחן הקצאה נוספת של 46 לאותה יחידה שהקמנו מכוחותינו. עשינו ויסותים פנימיים בתוך מחוז תל-אביב והקמנו יחידת משטרה נוספת - - -

אם אתם עובדים לפי תכנית חומש, אתם צריכים לקחת בחשבון – אתם צריכים להיערך ל-200,000.

אני אגיד לך למה אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיערך. מתקיים במשטרה הליך עבודת מטה מאוד מושקע ורציני. ברשותכם, אם רק אוכל לומר את הדברים בסדר שתכננתי לומר.


אנחנו כרגע ממתינים לתשובות גם כדי לחזק את היחידה שהקמנו. עיריית תל-אביב תרמה לנו מבנה. אני חייב לציין פה את עיריית תל-אביב, בעיקר את מר רובי זלוף, סמנכ"ל התפעול, שהולך איתי יד ביד.


עיריית תל-אביב משקיעה תקציבים ומשאבים רבים בהיבט האבטחתי ובטיחותי של אותן שכונות, בהיבט של העובדים הזרים. אבל זה לא מספיק, זה לא מספיק. הבעיה יותר רחבה ודורשת אמצעים.

איזו יחידה הקמתם?

הקמנו יחידה שנקראת "יחידת לוינסקי". היא יושבת במבנה שהיה פעם בית ספר בגן לוינסקי ברחוב לוינסקי בתל-אביב. היחידה הזאת מונה 74 שוטרים. אני הוספתי על 74 שוטרים עוד כמה תקנים. היום נמצאים שם 76 שוטרים שלמעשה מטפלים במאפיין העיקרי של האזור שזה הנתינים הזרים.


הקמנו את היחידה הזאת ללא תוספת תקציב של שקל אחד, הכול מויסותים פנימיים של המרחב ושל מחוז תל-אביב. אנחנו מקווים מאוד שאותה עבודת מטה שהתחיל המנכ"ל הקודם של המשרד לבט"פ תסתיים במהרה ואנחנו נקבל 46 תקנים נוספים. אני חושב שגם זה לא יספיק לשנת 2011.

אנחנו יושבים בוועדה בצורה מקצועית. לפי הערכות שלנו יגיעו בשנים הקרובות עוד 150,000. האם אתם נערכים להקמת משטרה בסדר גודל הרבה יותר גדול?

ההמלצה שלי בתוך המשטרה היתה להקים יחידה של 140 שוטרים שאני חושב שהיא תיתן מענה למצב הקיים היום. יחד עם זאת, אני חושב שמדובר בבעיה לאומית מספר אחת. קטונתי מלחלוק על הרמטכ"ל, קטונתי מלחלוק על המפכ"ל. אני רואה באיום הזה איום אסטרטגי מקצועי. כקצין משטרה ותיק אני רואה באיום הזה איום אסטרטגי ממעלה ראשונה למדינת ישראל. לא בהיבט של ביטחון החוץ אלא בהיבט של ביטחון הפנים. אני חושב שחובה עלינו כמדינה, להקים באופן מיידי צוות בין משרדי ליישום המלצות ולא לכתיבת המלצות. ההמלצות קיימות, אנחנו יודעים מה צריך לעשות, אנחנו אנשי מקצוע.


אני חושב שצריך להקים צוות בין משרדי מיידי לטיפול בתופעה. אגב, אני מייצג כרגע בעיקר את דרום תל-אביב כי הדיון נסוב על דרום תל-אביב אבל הבעיה דומה עם מאפיינים דומים יש באילת, באשדוד, בערד.

בפרדס כץ ובמקומות אחרים ולדעתי היא תמשיך ותתפשט.


עם הניסיון שלך יעשו אותך קצין המשטרה המרחבי משום שזה הולך להתפשט. אני מאוד מודה לך.

אני עוסק בעיקר במפגש עם בחורים צעירים בדרום תל-אביב. אני גם נמצא בערד וגם באילת.

איפה אתה גר?

אני גר בכפר חסידים ויש לנו פעילות שטח בנושא של זהות יהודית וערכים. אנחנו פועלים בעיקר בקרב הנוער. בנושא של תל-אביב יצא לי להיחשף לצעירים. הם סיפרו לי שעד לפני שנה שנתיים הם היו יכולים למצוא מקומות עבודה. היום אף אחד לא מקבל אותם לעבודה.

סליחה, מר פדידה.


נציג האוצר. כיושב ראש הוועדה ניהלנו עשרות דיונים וערכנו הרבה סיורים. למיטב הבנתי, לא ראיתי התייחסות של האוצר לנושא הבנייה ובנושאים אחרים בהתייחס ל-20,000 שנכנסו השנה. בשנה שעברה נכנסו 10,000 ואני מעריך שהשנה הזאת ייכנסו עוד 20,000. האם אתם ערוכים לזה, הקצתם לזה תקציבים? האם יש ידיעה, למשל, איך להיערך מבחינת מדינת ישראל לבנייה של יותר יחידות דיור, כי הם קולטים בערך 3,00 עד 5,000 יחידות דיור במשטרה. לאן הולכים הצעירים? לאן הולכים הסטודנטים? מה נעשה באוצר כהיערכות?


הכמות שמגיעה היום ממצרים עולה על כמות העולים שמגיעה לארץ. לגבי עליה יש לנו משרד עליה וקליטה. האם יש גם משרד לקליטת המסתננים?

בהיבט הזה אנחנו מודעים לתופעות ההולכות וגוברות. אנחנו מוטרדים מזה מאוד וגם מההשפעה על השכונות. אנחנו לא מתעלמים מהבעיות שזה יוצר בשוק העבודה. להיפך, אנחנו מאוד מוטרדים משוק העבודה ומשוק הדיור.

בנוגע לתקציבים, אנחנו מסתכלים על ההתמודדות עם התופעה כהתמודדות כוללת. אם נקצה משאבים ורק נטפח וניתן להם רווחה וניתן להם עבודה, ניצור מצב שנצטרך להתמודד עם תופעה הרבה יותר גדולה בעתיד.

הראייה שלנו היא ראייה כוללת שמסתכלת על איך עוצרים את הזרם הנכנס ולא רק איך אנחנו מתמודדים - - -

האם נערכתם באוצר, באיזה דיון, שאם מחר ראש הממשלה יכריז שזאת בעיה לאומית מספר אחת, כפי שאמר הרמטכ"ל וכמו שאמר מפקד מרחב יפתח, האם נערכתם בתקציב השנה לאפשרות שמדינת ישראל תכריז משטר חירום ותגייס שתיים שלוש אוגדות ופשוט תעצור את זה כמו במלחמה, כי זאת הוצאה מיוחדת.


אם אני הייתי ראש ממשלה, הייתי מכריז משטר חירום, מגייס אוגדות ואומר שאין מסתנן אחד שייכנס לישראל. יש לנו את צה"ל וצה"ל צריך למנוע את זה. צה"ל היה צריך למנוע את זה גם בכמות וגם באיכות. לא על-ידי זה שהם יגיעו לתל-אביב ונצטרך להוסיף שוטרים ובתי ספר וגני ילדים. ההוצאה היא בערך שווה. האם יש אצלכם היערכות גם להוצאה חד פעמית של מאות או מיליארדי שקלים לקראת היערכות מלחמתית כמו במלחמה.

אני קצת קטונתי בעניין הזה.

אתה יכול להגיד לא.

אני לא יודע מה ההיערכויות בהסתכלות המקרו כלכלית. אני יודע שאנחנו נערכים לתקציבים מאוד מאוד גדולים להקמת המתקן.

זה ייקח שנים עד שיקימו את המתקן ואת הגדר. המתקן הוא רק ל-10,000 ויש כבר 50,000. עד שנה הבאה יגיעו עוד 30,000.

אנחנו מסתכלים על הבעיה כבעיה שתיפתר על-ידי צמצום האינסנטיב הכלכלי של המסתננים האלה להגיע לישראל. אנחנו מאמינים שבעזרת המתקן הזה אנחנו נוכל להתחיל אכיפה למעסיקי מסתננים. ייפסק האינטרס הכלכלי שלהם להגיע לישראל, מה שיעצור את הזרם. לא בטוח שבאופן מוחלט אבל בהחלט באופן חלקי.


יינתן מענה למלאי הקיים שיבין שכבר אין לו כל-כך לחפש פה. השמועות יעברו לאחיהם ולחבריהם במדינות מוצאם.

ברשותך, אני לפחות מיקדתי את הדיון לא באלה שאנחנו מאיימים עליהם שלא יגיעו ולא באלה שיגיעו כשתהיה אותה עיר מכלאה ותראו להם שלא כיף לחיות פה.


אני מדברת על אלה שכבר נקלטו פה. אמנם באופן לא רשמי אבל קיימים פה. הם נמצאים בשכונת התקווה, בערד, באילת. תקצבתם תקציב מיוחד צבוע תוספתי לעניין?

אני לא יכול להגיד כי אני לא מכיר לעומק את התקציב לרשויות המקומיות.

להגיש שאילתה לשר האוצר?

אני לא יודע להגיד תשובה על זה.

אני אגיש שאילתה אבל אני יכולה להניח שאתה לא יודע כי פשוט אין.

אני לא מכיר את תקציבי הרשויות המקומיות.

אני ממרכז המידע והמחקר של הכנסת.


כתבתי על זה במסמך דיון קודם. 150,000 שקל לרווחה לנוער בסיכון בתקציב שנה הבאה ממשרד הרווחה לעיריית תל-אביב. זה התקציב הצבוע היחיד. השאר מצפים מהמערכת לקלוט. 300 מיליון שקל בשנה חובות אבודים של בתי חולים, חלק ניכר מזה זה אוכלוסיה זרה ולא רק מסתננים. משרד האוצר מכיר את זה שנים אבל לא מטפל. מערכת החינוך, כניסה לבתי ספר, צרכים מיוחדים, מוכר שנים ולא מטופל. זה לא מטופל, חבל להסתיר.

אני רק רוצה להדגיש שבמסגרת המתקן הזה יינתנו כל השירותים האלה.

יוסי, אני מציע להגדיל כבר היום את המתקן ל-40,000 כי 10,000 זה לא מספיק. בעתיד, כשהם יחזרו לארצם, נוכל להקים שם עיר יהודית גדולה.

הבעיה של הצעירים היום היא שאין להם מקומות עבודה בתל-אביב. המצב הוא נורא ואיום. לא יתכן שבחורים צעירים ששירותו בצבא, לפני נישואים, שרוצים להתפרנס ולהתחיל את החיים שלהם לא יכולים לקבל עבודה. כשהם באים היום לעבוד אף אחד לא מקבל אותם כי יש את הסודנים.


יתרה מזאת. היום אי-אפשר להשכיר דירה בדרום תל-אביב. הסודנים לוקחים דירה לפי חדרים ולמשכירים יותר שווה להשכיר להם. גם אנשים מבוגרים לא יכולים לגור שם היום.


רונית, זה מאוד פשוט שכל חברי הבית יטפלו בנושא הזה. לא מדובר פה בשמאל או בימין. יש פה בעיה כלל לאומית של עם ישראל. אם לא נתאחד כולנו דתיים וחילוניים – אני חושב שזאת בעיה קיומית. אני גם רוצה לראות את ש"ס וגם את ג'. לא יתכן שרק האיחוד הלאומי ייקח את המאבק הזה.

רונית תירוש היא מקדימה.

כדי שהנושא הזה יעמוד על סדר-היום צריך לאחד את כל סיעות הבית. להביא לפה את כל הסיעות כדי שיבינו שזה קריטי. לפי דעתי צריך להפגין בכל מקום בארץ, שהנושא הזה יהיה ציבורי. שיבינו שזאת בעיה כללית. עד שלא יהיה רעש בכל הארץ, שום דבר לא ייעשה.

גלעד מזכיר לי שבעוד שבועיים יש לנו דיון בוועדה על הנושא של ההשפעה של תפיסת מקומות עבודה על-ידי אנשים לא מתוכננים ובכך מונעים כניסה של ישראלים שאמורים היו לקבל עבודה בכל מיני מקצועות.

לדעתי הפיתרון הריאלי והמציאותי הוא שירכזו את כל הנושא של הסודנים שנמצאים בערד, בדרום תל-אביב, בפרדס כץ – דיברתי עם הרב זליכה, אחד מרבני פרדס כץ, שהמצב שם קשה מאוד.

הפיתרון היום הוא לרכז את כל הסודנים בארץ, לשים אותם באזור הבדואים בדרום ואחר-כך לראות מה עושים איתם.

זה מה שממשלת ישראל החליטה. סיפר לך יוסי אדלשטיין - - -

הוא אומר לחלק אותם.

לא שמעת. הוא אמר שמקימים מתקן גדול ל-10,000 איש. להערכתי הוא יגדל ל-20,000 ול-30,000 עד שתיפתר הבעיה. יכול להיות שאחר-כך תבוא תשועה לישראל.

אני סמנכ"ל רווחה בשלטון המקומי. אנחנו באמת הופענו פעמים רבות עם ראשי רשויות. זה התחיל באילת ולאט לאט זה הלך וחלחל לערד ודימונה ותל-אביב.


אנחנו באמת הקמנו את הזעקה. ישבו אנשים ודיברו אבל דבר לא נעשה. לצערי רק כשקורים אסונות וכשזה מתפוצץ לנו בפנים אז כולם נזעקים.


אני חושב שבעניין הזה השלטון המקומי עד עכשיו אולי התמודדו עם זה שניים שלושה ראשי רשויות. השלטון המקומי עומד להיכנס לזה חזק, הוא הקים ועדה פנימית שלו. הוא הולך להתמודד עם התופעה ולתת את הגיבוי לכל ראשי הרשויות.


אנחנו לא רוצים להישמע כגזענים. זה נופל לתוך החצר של ראשי הרשויות. אין להם תקציבים להתמודד, אין להם שום מנגנון שאפשר יהיה להפעיל על-מנת להכיר את האוכלוסייה הזאת או להתאים את השירותים לאותה אוכלוסייה, או שלא נערכו לצרכים של אותה אוכלוסיה.


לכן, בעניין הזה, צריך לנסות לבלום את החדירה. צה"ל יכול לעשות בעניין הזה. אני לא אומר שירו בהם.

לא צריך לירות במסתננים אבל צריך לפגוע במי שמוביל אותם.

עד שתהיה גדר אפשר לעשות מארבים, לפחות לעצור את ההליך הזה.

אני תמיד אמרתי שאסור לפגוע במסתננים. אין לי שום בעיה עם המסתננים, אבל צריך לפגוע במובילים שלהם, בבדואים שסוחרים בבני אדם, אונסים אותם בדרך, שוחטים אותם, מתעללים בהם, קושרים אותם בשלשלאות. הם האויבים הגדולים ביותר של מדינת ישראל היום. הם מכניסים לפה בדרך מיליון וחצי אנשים וגמרו את מדינת ישראל. הם גמרו את אילת, הם גומרים היום את תל-אביב, לפי הדברים שאומר אוחיון. יש לנו היום כבר 50,000 נתינים זרים בתל-אביב. זה מהווה 12% מתושבי תל-אביב. אנחנו נמצאים בבעיה לאומית.


כשאתה נמצא בבעיה לאומית, בטרור דמוגרפי, כפי שאמר מר קבלו, צריך שצה"ל שאחראי על הביטחון וברק, במקום שיתעסק במפלגה שלו שממילא הולכת ונגמרת, שילך ויתעסק בעסקים הפרטיים, יפנה את מקומו לשר ביטחון יותר רציני ויותר אחראי ושהוא ילך ויעצור את גל המסתננים.


שר ביטחון לשעבר שלא אנקוב בשמו אמר לי: כצל'ה, בלי להכריז, זה מה שהייתי עושה. צריך לפגוע בבדואים שמובילים אותם. שניים שלושה ייפגעו ולא ייכנסו יותר.

עברנו עכשיו משבר בשלטון המקומי, יצאנו לאיזה מאבק. אנחנו באמת רוצים שהמדינה תקבע מדיניות. אם היא תחליט שהמדיניות שלה היא לטפח אותם, לטפל בהם, להכניס אותם לבתי ספר, לתת להם מסגרות ושירותים, שיתנו לנו את הכלים ואת התקציבים לזה. אם המדינה מחליטה שלא, תמצא פתרון איך לפתור את הבעיה.

בסוף דבריי רציתי לומר שאנחנו באמת רואים קשר ישיר בין הבדואים בסיני ובנגב לעניין הזה. חבל שחבר הכנסת טלב אלסאנע יצא.

אגב, הוא לא קולט אצלו בכפרים אף מסתנן, את כולם הוא שולח אלינו.

זאת תכנית אסטרטגית לכבוש את מדינת ישראל.

ברשותכם, העניין הוא קצת יותר מורכב. ההערה שלי נוגעת לא רק לזרם המסתננים היורד או העולה אלא לפלטפורמה הפלילית. הפלטפורמה הפלילית בעניין הזה, זה משהו שלא עלה פה על השולחן. אם אנחנו רוצים לדון במצוקות של תושבי דרום תל-אביב והפן הפלילי והביטחון האישי של תושבי השכונות לא עולה פה על השולחן, אז יש פה פספוס. אני מצטער שהתפרצתי אבל אם אנחנו לא נדון בזה - - -

אני חייבת לומר לך שבתקשורת התייחסו לזה שאנחנו פשוט ממציאים את הדברים, שאין שום פן פלילי, הם לא אונסים ולא מטרידים, הם לא גונבים. אנחנו פשוט גזענים כי אנחנו מדברים על זה.

לא נתבקשתי להציג פה את הנתונים אבל אני יכול לומר שיש מגמה של עלייה במעשים הפליליים. המעורבות שלהם הולכת וגדלת. גם המעורבות שלהם בסחר בסמים. הפרשייה האחרונה שאנחנו פיצחנו בנושא הסמים של בני נוער ישראלים, זה סוחרי סמים, מסתננים סודנים שהפעילו רשת לסחר בסמים עם בני נוער מצפון תל-אביב. אני חושב שאת הסוגיה הזאת של הסיטואציה, אנחנו כן צריכים לדון בה. אם אנחנו לא דנים בה במסגרת דיון שכזה, לצערי יש פה פספוס.

יורם, היתה לך הזכות לומר את כל הפן שלך. אני אפילו לא יודעת לשאול את השאלה הזאת כי אני לא יודעת על התופעה הזאת. בתורך שלך, אתה מציג את התחום שאתה מומחה בו ומכיר אותו והיית צריך להרחיב אותו. אני רק יכולה לנחם אותך שזה לא יהיה הדיון האחרון.

זה לא הדיון האחרון, לצערי הרב יהיו עוד הרבה דיונים. אני רוצה לומר לך שבדיונים קודמים הובאו לפה ידיעות מודיעיניות על החברות שסוחרות, על הכנופיות. ישנן גם כנופיות של סודנים מבוגרים יחד עם בדואים, שהם עסוקים יום בלילה. מדובר היום לא במאות מיליוני דולרים אלא במיליארדי דולרים. זה סחר בבני אדם ומדינת ישראל קולטת את כל התוצאה הנוראה של הסחר הזה.


אני רוצה לסכם את הישיבה.


אני רוצה להודות לחברת הכנסת תירוש בדאגתה לתושבי דרום תל-אביב והעלאת הנושא. תסכימי שזאת לא רק בעיה של תושבי תל-אביב, גם פרדס כץ וגם לערד.

זאת בעיה של כולם.

אנחנו קוראים מפה לתושבי תל אביב: תתעוררו תושבי תל-אביב כי תל-אביב נמצאת בבעיה גדולה כי למעלה מ-10% מתושביה הם נתינים זרים.


אנחנו קוראים לממשלת ישראל להתעורר ולהבין שאנחנו נמצאים בבעיה לאומית מספר אחת של מדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה לעסוק גם ב"סור מרע" וגם "בעשה טוב". ה"סור מרע" זה למנוע את כניסתם של מסתננים נוספים. "עשה טוב", לדעת איך מטפלים במה שקורה היום.


אנחנו רוצים להודות ליוסי אדלשטיין. שנים שהוא עומד בפרונט וחוטף את כל החיצים אבל הוא עוסק בטיפול בבעיה והרבה מהפיתרונות שהוא הציע מדינת ישראל מאמצת בסופו של דבר.


אני רוצה להודות לתמר שוורץ שנוקטת בגישת הרחמנות והחסד והיא ראויה לכל הערכה.


גם לחבר מועצת העיר מסלאווי שבא לכל ישיבה, זועק את הזעקה ומדגיש וחוזר ואומר שאנחנו לא עם של גזענים אלא שגם בציבור שלנו צריך לטפל. כתוב גם "עניי עירך קודמים". טבעי שאשה ואמא יטפלו קודם בילדיהן ושמדינת ישראל, אחרי שהקמנו מדינה של עם ישראל, תהיה מדינה יהודית ולא מדינה מתבוללת.


אני קורא לשר החינוך שיעשה מאמץ לפתור את הבעיה של החינוך של ילדי המסתננים שלא במסגרת בתי הספר היהודיים.

תודה למרחב יפתח. אנחנו מאחלים לך שלא תתמקצע כל-כך. לצערי הרב אנחנו רואים את הבעיה הזאת הולכת ומתפשטת, בגלל שראש הממשלה לא עשה את מה ש כצל'ה אמר, להכריז משטר חירום, לגייס אוגדות מילואים ולעצור את זה פעם אחת ולתמיד. אחרי שזה ייעצר נוכל להרים כוסית.

אולי תוסיף לסיפה של לסיכום שאתה קורא לשר האוצר לתקצב במסגרת התכנית ההוליסטית גם את הצד השני, שזה אומר טיפול באלה שכבר נקלטו. להעביר את המשאבים גם למפקד המרחב או למרחבים השונים, באילת ובמקומות אחרים וכמובן לגורמי החינוך והרווחה ברשויות השונות.

אני מאוד מודה לכם, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)