הכנסת השמונה עשרה

PAGE
42
ועדת הכספים

27.12.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ' בטבת התשע"א (27 בדצמבר 2010), שעה 10:15

צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון והוראת שעה מס' 2), התשע"א-2010 (פחם, קוקס וקוקס למחצה)

צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התשע"א-2010 (בנזין, סולר, קרוסין, ביודיזל ותערובת דלק)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רחל אדטו

יעקב אדרי

חיים אורון

זבולון אורלב

זאב אלקין

אורי אריאל

מגלי והבה

יצחק וקנין

שי חרמש

אחמד טיבי

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

אורלי לוי אבקסיס

יריב לוין

ראלב מג'אדלה

אליעזר מנחם מוזס

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

דוד רותם

ליה שמטוב

ערן יעקב, סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

קובי בוזו, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

אייל אפשטיין, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יעקב ברקאי, רכז תקציבים, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאלה פרתם, אגף התקציבים, משרד האוצר

גלית פלצור, ראש אגף כלכלה ותקינה, המשרד להגנת הסביבה

נסים דהאן, שר הבריאות לשעבר

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים

דוד כוכבא, מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים

בועז ארד, ארגון סוכני ובעלי תחנות הדלק

חנן הרכבי, ארגון סוכני ובעלי תחנות הדלק

מתי יצחק, ארגון סוכני ובעלי תחנות הדלק

שמשון ברוקמן, מנהל יחידת מינהל הדלקים, חברת החשמל

אברהם פריד, יו"ר ארגון בעלי המוניות

יהודה בר-טוב, ארגון בעלי המוניות

צדקיהו קרני, יו"ר ארגון המוניות בירושלים

אברהם סטי, הנהלת ארגון המוניות בירושלים

יואל פלדשו, מנכ"ל נשר, מפעלי מלט ישראליים בע"מ

איה אבידור, סמנכ"ל כלכלה, נשר, מפעלי מלט ישראליים בע"מ

אורן הרמבם, מנהל המחלקה לכלכלת עסקים, התאחדות התעשיינים

שירה גל, כלכלנית, התאחדות התעשיינים

משה גולדברג, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
1.
צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון והוראת שעה מס' 2), התשע"א-2010
(פחם, קוקס וקוקס למחצה)

2.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5 והוראת שעה),
התשע"א-2010 (בנזין, סולר, קרוסין, ביודיזל ותערובת דלק)

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.

אדוני, הצעה לסדר.

לפני כן אני רוצה להודיע משהו. בשבוע שעבר אישרנו את תקציב המדינה כאשר היו כמה דברים על סדר היום. נושא אחד היה תקציב הכבאות, נושא שני היה מענקי האיזון, נושא שלישי היה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ואנחנו דיברנו עם משרד האוצר, גם עם ראש הממשלה, גם עם שר האוצר וגם עם הפקידים.

אני מבין שמשבר הדיון נפתר.

לא רק זה אלא מעבירים ממענקי בינוי ושיכון לתקציב הביטחון.

ישבתי באותו יום עם שר האוצר והגיע לכאן אודי ניסן לגבי תקציב הוועדה. אני ידעתי שמדובר על כך שהממשלה אמורה להתכנס בינואר ולקבל החלטה על תוספת וגם ידעתי פחות או יותר את סדרי הגודל של התוספת, אבל בגלל אחריות שהייתה לי לא אמרתי מעבר למה שאמרתי לוועדה וביקשתי שהממונה על התקציבים יאמר. אני אז שאלתי אותו האם מדובר על מיליונים בודדים או על עשרות מיליונים או על מאות מיליונים והוא אמר מאות מיליונים. שאלתי אותו מה יהיה פרק הזמן והוא אמר חודשיים. אותי זה סיפק. את חברי הקואליציה זה סיפק אבל את חברי האופוזיציה זה לא סיפק והם דרשו שזה יהיה בבסיס התקציב.

זה לא סיפק את חברי האופוזיציה מתוך אחריות.

מה זה משנה? הסמנטיקה היא פחות חשובה במקרה הזה.

אני יודע כמוך למה הם הצביעו. אתה השתכנעת שזה בסדר?

תן לי להשלים את הדברים. אני יכול להעיד על עצמי שאני הגעתי למסקנה – יש לי ניסיון בניהול דיונים עם משרד האוצר ולא רק בשנתיים האלה, אבל כאשר מגיע לכאן הממונה על התקציבים, מה גם שידעתי את העובדות – שברור לחלוטין שהממשלה תקבל החלטה בינואר על תוספת של בסביבות 350 מיליון שקלים לשנת 2011 לגבי הנושא של שירותי הכבאות. אז הותקפתי על ידי האופוזיציה, בצדק מבחינתה, וקיבלתי את ההתקפה הזאת ככתבה וכלשונה. לא באנו עם דברים מוגדרים ולא אמרנו מספר מדויק ולא אמרנו תאריך מדויק. אמרנו מאות מיליוני שקלים, כפי שאמר אודי ניסן, ואמרנו חודשיים.


למחרת, בגלל כותרות בעיתונים, יצאה הודעה מהממשלה שבתוך שבועיים תתקיים ישיבת ממשלה ומדובר על 300 מיליון שקלים פלוס חמישים מיליון שקלים לכיבוי מוטס. אני נפגעתי מהעניין הזה באופן חמור. אני לא חושב שזאת צורת עבודה שצריכה להיות בין הממשלה לבין ועדת הכספים. ידעו את זה וידעו לפרסם את זה בגלל כותרת בעיתון כמה שעות אחרי שאני יושב כאן ומתבזה.

וגם תוקף אותי.

אם הוא לא היה תוקף אותך, היית מקבל טור אצל בן כספית?

עזוב את השטויות שלך. תשמע מה שהוא אומר.

יעקב, אני מתנצל בפניך.

זה מספיק. נגמר הסיפור.

אני חושב שזה דבר חמור שממשלה מתנהלת על פי כותרות בעיתונים. אם ההחלטה הייתה כפי שסיכמתי עם שר האוצר ביום רביעי בצהרים שזאת ההודעה שתגיע לוועדת הכספים ועל סמך ההודעה הזאת אנחנו נצביע בעד תקציב המדינה, לא יכול להיות שכמה שעות אחרי כן, בגלל שיש כותרת בעיתון, יש הודעה אחרת של הממשלה.


אגב, אין לי בגנים בכלל להיפגע, אבל נפגעתי בשביל הוועדה, נפגעתי בשביל ההתנהלות. אי אפשר לנהל מדינה דרך כותרות בעיתונים. המציאות הייתה שהסיכום היה שנודיע לוועדה שזה בתוך חודשיים ועל כמה מאות מיליונים, בלי להיכנס לפרטים ומסיבות מקצועיות.

אמרתי לך להצביע על ההסתייגות שלי.

מה הייתה ההסתייגות?

שכל חברי ועדת הכספים ידרשו תוספת ברוח הזאת.

בסדר, את לא צריכה לזרות לי מלח על הפצעים. אין צורך בזה.

פעם הבאה תשמע בקולי.

בסדר.

יש לך היום הזדמנות לתקן את זה. יש כמה הצבעות שאתה יכול לתקן את מה שקרה.

הנושא הוא לא הכבאות.

למה אודי ניסן התכוון כשהוא ישב כאן ואמר תוך חודשיים? הוא לא אמר לנו אמת?

אני אומר וחוזר ואומר שאני ידעתי כאשר אודי ניסן בא לכאן, כבר ידעתי כמה שעות קודם, שמדובר על כך שהממשלה תקבל החלטה בינואר וידעתי שמדובר על בסביבות 350 מיליון שקלים. ידעתי. בגלל אחריות שלא להיכנס כל כך לפרטים, בגלל סיבות מקצועיות שאמרו אנשי האוצר ואמרו אנשי משרד הפנים, לא נכנסתי לפרטים.


אני אומר את הדברים כדי שחברי הוועדה ידעו. מה שמפריע לי בכל העניין הזה זה שהמדינה מתנהלת דרך כותרות בעיתונים. אם זאת ההחלטה – וזאת לא החלטה של מה בכך אלא זה נושא לאומי ממדרגה ראשונה, הנושא של שירותי הכבאות עם האסון שקרה – אנחנו מוצגים בצורה שאנחנו מוצגים ופתאום מוציאים הודעה.

אמרתי את מה שאמרתי.


לפני שאנחנו מגיעים לסעיף הכללי, אני רוצה לדון בשינוי אחד בתקציב וזה נושא תקציב הביטחון. הוועדה המשותפת עדיין יושבת והיא צריכה לאשר את זה. אני קיבלתי פניות גם מספקים רבים שמעכבים להם את הכסף כתוצאה מהעניין הזה.

פניות מספר 990 עד 993 –

הפנייה נועדה להעביר 420 מיליון שקלים לתקציב הביטחון על פי הסכמים בין משרד הביטחון למשרד האוצר. הסברים יינתנו בוועדה המשותפת.

מאיפה לקחתם את הכסף?

זה בעיקר תת ביצוע של משרדים שונים.

אני רואה שה-420 מיליון שקלים האלה מגיעים מסעיף 13, הוצאות שונות, 42, מענקי בינוי ושיכון, תשלום ריבית ורזרבה כללית.


אני לא מבינה איך העברת כספים ממענקים לבינוי ושיכון לתקציב הביטחון משתלבת עם כל הדברים שנאמרו כאן בוועדה? תהרגו אותי, אני לא אבין. כל פעם מהתחלה. זה נראה כאילו זה המשרד שאנחנו עושים את ההעברות הכי מסיביות ממנו. כמעט אין משרד שלא לוקחים כסף ממשרד הבינוי והשיכון עבורו. שמישהו יסביר לי את ההגיון ויאמר לי איך זה משתלב עם המאמצים המוצהרים ומסיבות העיתונאים של הממשלה והאוצר, של ראש הממשלה והאוצר ומשרד הבינוי והשיכון.

מבטלים זכאויות לחיילים, לאימהות חד הוריות, לצעירים.

כל הזמן אומרים לי שזה תת ביצוע, אבל לא היה תת ביצוע. יכול להיות שמשרד הבינוי והשיכון פשוט לא מתפקד. אם אנחנו מקצים לו כספים בתקציב אחת לשנתיים והוא לא משתמש בכספים האלה, אולי יש באיזשהו מקום יותר מדיי כסף לתקציב הבינוי והשיכון ומישהו לא יודע להשתמש בזה כמו שצריך.


אם יש עודפים, אם יש תת ביצוע למשרד הבינוי והשיכון, למה שבגלל מצב החירום של הדיור בישראל, של הבינוי ושל השיכון כאחד, למה שלא ניקח את העודפים האלה של משרד הבינוי והשיכון ונאשר אותם כתקציב תוספתי לתקציב משרד הבינוי והשיכון במקום להעביר אותם לתקציב הביטחון? אין בזה בכלל הגיון.


לכן אני אצביע נגד הסעיף הזה.

ג'ומס ביקש קודם ואחרי כן אורי אריאל ויצחק וקנין. אחרי כן יש הצעה לסדר.

אני מוכן להתחייב – אייל אפשטיין נמצא כאן – שגם בחודש דצמבר 2012 יבואו ויעבירו עודפים מתקציב המשכנתאות של משרד הבינוי והשיכון.

הם לא מנצלים את זה.

לא. זה בור ידוע של האוצר ולכן, שלי, אין מה להתפלא. הם שמים את זה שם למטרה הזאת, שבסוף השנה ייקחו משם. שימו לב, לא רק משם לוקחים את זה אלא גם בתמיכה בענפי המשק. אלה שני סעיפי בור, מנפחים אותם בהתחלה כך שהשרים לא יראו שיש כסף, ובסוף שנה עושים אתם מה שהם רוצים.

כי הבנקים נותנים יותר זול את המשכנתאות.

בסדר. אבל זה מופיע בתקציב המדינה, וזה ההבדל.

נכון. הנה, נתנו.

אני רואה שבתקציב המדינה לשנת 2011, שאנחנו הולכים להצביע עליו – חלק יצביעו בעדו בעוד יומיים – תקציב משרד הביטחון מופיע ב-49 מיליארד. התקציב שמופיע כאן עכשיו הוא 61 מיליארד. אני רוצה לפני ההצבעה שתגידי לנו כמה התחלתם את תקציב הביטחון בראשית 2009 ואיך הוא קפץ ולמה לאורך השנה.

לא בראשית 2009. באמצע 2009.

לא. כמה התחלנו במקבילה של זה ואיפה עומדים היום. אתם מסיימים על פי המספר שלכם ויש טענות של אנשי מקצוע באוצר שהמספר האמיתי גדול יותר. כאן, בדף שלכם, מופיע הסכום של 61.5 מיליארד שקלים משרד הביטחון. איך צמח הסכום של 61 מיליארד שקלים, ואם אני לא טועה, גם אז זה היה בסביבות 50-51 מיליארד שקלים. מה קרה עם 10 מיליארד שקלים?

גם השנה זה יהיה בדיוק אותו הדבר.

מה קרה ששר האוצר אמר לוועדה ואמר מעל שולחן הכנסת, ואני כבר שלחתי לפרס נובל אותו כמועמד לפרס נובל לכלכלה, שהוא הצליח השנה להוריד את תקציב הביטחון? האם 61 מיליארד שקלים לפי דעת האוצר זאת הורדה? זאת העלאה או שזה אותו הדבר?

אני צריכה לבדוק את זה ואני אחזור אליך עם תשובה.

לא. אז אחרי שתבדקו, נצביע. אייל, תבדקו ותבואו אלינו.

אייל, אתה לא עונה.

אני מבקש שהוועדה, לפני שהיא מצביעה על עוד 450 מיליון שקלים, אלה מספרים שמגיעים לכאן ככה, במשרדים אחרים מאשרים 42 אלף שקלים, מקסימום 420 אלף שקלים, מקסימום שבמקסימום ארבעה מיליון שקלים. יושב כאן ידידי השר לשעבר נסים דהאן שישב הרבה שנים בוועדת כספים, 420 מיליון לא מעבירים כאן חוץ מאשר למשרד הביטחון. איך צמחו 49 מיליארד שקלים בסוף שנה ל-61 מיליארד שקלים? תנו לנו תשובה על זה.

אני אבקש מאייל שאחר כך ישיב על זה. חבר הכנסת אורי אריאל, אם אפשר בקצרה.

אני אהיה קצר מאוד.


תודה אדוני היושב ראש. ראשית, אני מסכים עם דבריו של חבר הכנסת אורון שיש מקומות שיש בהם הרבה כסף שנועד לכך שהאוצר בסוף שנה יוכל לעשות בהם השלמות.


אני מסכים עם חברת הכנסת יחימוביץ שמתעללים במשרד הבינוי והשיכון ולא לצורך אמיתי. מה שקורה בשיכון, דנו כאן בוועדת הכספים עם שר האוצר ועם שר השיכון ועם נגיד בנק ישראל ועם מי לא, אז מה עכשיו? נשארו עודפים, אבל קחו את הכסף הזה ותעבירו אותו לתוכניות שיקלו על רכישת דירות בפריפריה. לא בתל אביב ואני לא נגד תל אביב.


אני מציע לחברי הקואליציה בעניין הזה, לא לאפשר את זה במעבר כזה קל על חשבון השיכון. אם יהיו תשובות טובות, בסדר.

מה עמדת שר השיכון בעניין הזה?

אני לא יודע. אין לי מושג. לא שאלתי אותו.

איך הוא מוותר על סכום כזה גדול?

נמצא כאן נציג משרד השיכון?

לא, הוא לא הוזמן. מה משרד השיכון ולעניין הזה?

אני מציע להזמין אותו.

תודה. חבר הכנסת יצחק וקנין.

רבותיי, אני אדבר במלוא הרצינות כי אני הולך להצביע נגד ההעברה. בשבוע שעבר, כאשר היה כאן דיון, אתם שמתם לב שאפילו יושב ראש הוועדה לאט לאט יורד ויורד, ואומר לכם למה.

לא הבנתי מה זה יורד ויורד.

היחס שלו לעניין של הבינוי. בשבוע שעבר מי שעשה כאן הכי הרבה רעש, היה חבר הכנסת מוזס. הוא הרעיש ולא נתן לנו לדבר כאן. לא דיברנו כאן.

כולכם הצבעתם בעד הקפאת חוק הדיור הציבורי.

לא, אני הצבעתי נגד.

ישבנו כאן וכולנו דיברנו בכאב לב גדול על המצב של הבינוי במדינת ישראל. זוגות צעירים, משכנתאות, מה המציאות בה אנחנו נמצאים. כולנו שמענו את הדברים כאן. ומה אומרים לנו? במשך השבועיים האחרונים, רבותיי, אני יכול לומר לכם שמתוך המיליארד ו-800 מיליון, רוב הכסף מועבר למשרדים אחרים. רוב הכסף. למה אתם מדביקים אותו שם? אייל, אני שואל אותך. למה אתם מדביקים את הסכומים האלה במשרד השיכון? לשם מה? אתם רוצים שנהיה חותמת גומי שלכם?

איפה שר השיכון בעניין?

כאשר אנחנו באים ואומרים להעביר למענקי מקום באזורי עדיפות לאומית מאה מיליון שקלים כל שנה, מה קרה? אתם מתנגדים וכך במחי יד אתם לוקחים 155 מיליון ממשרד הפנים, 400 מיליון למשרד הביטחון, עוד 200 מיליון לכאן, עוד 300 מיליון לשם. אל תשימו את הכסף שם.


אני רוצה לומר לכם שאנחנו אשמים. אנחנו, חברי ועדת הכספים, הפכנו להיות שמרטוטים, ותסלחו לי על הביטוי. אני אומר לכם שהפכנו להיות שמרטוטים.


בכל מקרה, אני מודיע לכם שאני מצביע נגד ההעברה. חפשו לכם מקור אחר.

תודה רבה.

אני לא מבינה. תקציב הביטחון, ממשיכים לשבת בוועדה שם במקביל לישיבה כאן? זה לא בסדר. יש עכשיו ישיבה של ועדת תקציב הביטחון שחלק מאתנו חברים בה ובמקביל מתנהלת ישיבת הוועדה הזאת. זה בלתי אפשרי. אין דבר כזה. תקציב הביטחון מורכב מחברי ועדה.

בסדר, אז הם יחכו כי זה נוגע לוועדה המשותפת.

זה לגיטימי לפעמים שבסוף שנת תקציב יש עודפים פה ושם. בכל משרד בסוף השנה יש עודפים פה ושם. הנושא של המשכנתאות הוא כל שנה חוזר ובמשרד השיכון. העניין הזה לא מעניין את השר? יש שם בעיה של האתיופים שלא מנצלים את המשכנתאות, 90 אחוזים, מהסיבה שאין להם 10 אחוזים ועוד דברים. איפה שר השיכון שמוותר על סכום כל כך גדול לטובת משרד הביטחון? את זה אני לא מבין.

תודה. לפני ההצבעה, אני מבקש להתייחס.

אני מושך עוד קצת כדי לגייס את הרוב בקואליציה.

אני רוצה שנדע מה תגרום הצבעה בעד במקרה הזה ומה תגרום הצבעה נגד. הנושא של השיכון הוא נושא שבקונצנזוס ואין לגביו ויכוח. אם אנחנו לא מעבירים את ההעברה הזאת, השיכון לא מקבל שקל.

שילמדו לקח.

הייתה הסתייגות שלי בשבוע שעבר, 200 מיליון כל שנה, 400 מיליון למענקי מקום לאזורי פיתוח אבל לא הצבעתם.

אבל עוד יש אפשדרות. יש עוד הסתייגות שלי בתקציב.

מעניין כמה אני עוד צריך לספוג. מי שאחראי על השיכון במדינת ישראל זה שר השיכון ושר הפנים ולא אני. אני אשם בזה? אני אשם בכבאות? אני אשם בשיכון? אני אשם במענקי האיזון?


הצבעה נגד ההעברה הזאת היא הצבעה נגד הספקים של משרד הביטחון, זה כסף שיחזור לאוצר והוא לא יעבור לשיכון. ייקחו מהשיכון ואתם תראו שמדובר על קרוב לשני מיליארד שקלים שיחזרו לאוצר. אנחנו יודעים את זה. ג'ומס מחייך כל הזמן.

שני מיליארד שקלים?

שני מיליארד שקלים.

מהשיכון?

מהשיכון.

כן.

אני רוצה לראות מי יצביע עכשיו בעד.

אנחנו מצביעים על הפנייה.

רגע. אני שאלתי שאלה עניינית. שמישהו יסביר איך עלה הסכום מ-49 ל-61 מיליארד שקלים.

תקבל תשובה. תאמרי בבקשה בכמה התחלנו את תקציב הביטחון ובכמה אנחנו עכשיו. שאל חבר הכנסת אורון בכמה התחלנו את תקציב הביטחון ב-2009 ובכמה אנחנו עומדים עכשיו.

2009, 2010 ועכשיו.

סך התוספות בשנת 2009 הסתכמו ב-3 מיליארד שקלים וסך התוספות לתקציב הביטחון לפני האישור של ה-420 מיליון, הסתכמו ב-3.5 מיליארד שקלים.

ב-2010.

ב-2010.

על איזה בסיס?

אני זוכר את הבסיס של 2010 בעל פה, והוא היה 49.033.

מה שאמרתי קודם. למה כתוב כאן 61? 49 פלוס 3.5 זה לא 61.

אני לא יכול לפרט.

אני לא יכול לפרט, הבנתי.

אני אצא מהחדר.

לא. אחמד, תירגע.

אחמד, גם בוועדת תקציב הביטחון הוא לא מוכן לפרט. זה בסדר.

אחמד, אל תיקח לך יותר ממה שמגיע לך. מגיע לך מספיק, אבל לא את הכל. גם לא מראים לי.


אני אומר דבר פשוט. הונח כאן לפנינו נייר, ואני לוקח אותו ברצינות. בנייר הזה כתוב סעיף 15 עומד עכשיו על 61.31. אותו סעיף בספר שהסתכלתי עליו עכשיו, עומד על 49 משהו. אם 49 לא נכון, אז 61 לא נכון. לא מדברים כאן על טעות. יעקב, אתה דיברת על 3.5 מיליארד תוספת.

כן.

כאן יש הפרש של מעל 10 מיליארד.

אני יכול להסביר. מעבר ל-3.5 מיליארד שהתווספו במהלך השנה באישור ועדת הכספים, מעבר לזה יש עוד יותר מ-3 מיליארד שקלים עודפי תקציב של 23 מיליארד שקלים משנת 2009 עקב פערים בשערי מט"ח, ומעבר לזה יש עוד תקציבים שאי אפשר לפרט אותם.

תודה רבה. אנחנו מצביעים על הפנייה.

ה צ ב ע ה

פניות מספר 990 עד 993 – אושרו

תצביע שוב.

אנחנו מצביעים שוב.

מי שמצביע בעד, מצביע בעד פגיעה בתקציב השיכון.

אפשר לקיים הצבעה שמית.

ה צ ב ע ה

בעד – 9

נגד – 8

פניות מספר 990 עד 993 – אושרו


התקציב אושר והוא יידון בוועדה המשותפת כספים וחוץ וביטחון.

הצעה לסדר של חבר הכנסת אמנון כהן.

גפני, אני מבקשת שתפנה ליושב ראש הכנסת ותגיד לו שלא יכול להיות שיתקיימו דיונים במקביל על תקציב הביטחון.

אני אגיד לך מה קרה. היה צריך לדון על זה בשבוע שעבר, אבל זה לא נדון.

אני לא יכולה למלא את חובתי כחברת כנסת כששתי הוועדות יושבות במקביל.

הרב גפני, אפשר רביזיה?

רביזיה.

אני מצביע מיד.

תצביע. רביזיה.

יש הצבעה על רביזיה.

אני מבקש הצבעה שמית.

חברת הכנסת יחימוביץ מבקשת רביזיה על ההצבעה על תקציב הביטחון וחבר הכנסת אריאל מבקש הצבעה שמית.

לא תקציב הביטחון אלא תקציב בינוי ושיכון.

בסדר.


אנחנו מצביעים על הרביזיה. אני מבקש להקריא שמות.

תגיד בוועדת תקציב וביטחון שלא יצביעו על תקציב הביטחון. מופז לא יכול להצביע על זה עכשיו. אם יש עכשיו הצבעה בוועדת תקציב וביטחון, היא לא חוקית.

אתה לא מבין שכסף היה במשרד השיכון אבל הוא לא עשה עם זה?

אין לו מה לעשות עם זה.

בואו נחזיר את זה למשרד השיכון.

את רוצה ללמד אותי?

אני לא מלמדת אותך.

זה כסף שאי אפשר לנצל אותו.

אין שום בעיה. בואו נחזור את זה למשרד השיכון.

שיעשו העברה מסעיף לסעיף. משרד השיכון לא יודע איך לעשות את זה? השר שלך שם.

הוא לא יכול.

הוא יכול להעביר ממשרד למשרד ומסעיף לסעיף לא?

תאמיני לי, נער הייתי וגם זקנתי בוועדה הזאת. אני מספיק ותיק כאן לדעת מה עושים פקידי האוצר.

אי אפשר להעביר על ההעברה.

בינתיים הוא לא אושר.

אנחנו מצביעים על הרביזיה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

נגד.

זאב אלקין מחליף את חיים כץ?

כן. נגד.

מירי רגב לא נוכחת. יריב.

נגד.

בעד שר הביטחון.

נגד הרביזיה.

נגד הרביזיה?

כן.

בעד.

נגד.

נגד.

בעד.

נגד.

נגד.

בעד.

יעקב אדרי לא נוכח.

יש לו כאן מחליף.

אין לו מחליף.


מגלי והבה לא נוכח.

אני במקום מגלי והבה. בעד.

בעד.

בעד.

רונית תירוש לא נוכחת.

אדרי הגיע.

יעקב, אתה בעד הרביזיה?

בעד.

כל מי שמדבר כאן גבוהה גבוהה בעד תקציב הבינוי והשיכון, ידע שהוא פגע עכשיו בתקציב משרד הבינוי והשיכון.

זה כסף של השנה שעברה.

זאת לא בעיה של אטיאס. זה כסף של הציבור. זאת בעיה של הציבור.

שישנו קודם את הקריטריונים במשרד השיכון. הם מחזירים כסף כי אין מה לעשות עם הכסף הזה. אם לא ישנו קריטריונים, הכסף לא יפתור את הבעיה.

הוא רוצה שנקצץ לו.

יופי של שר שיכון. הוא בא ואומר: קצצו לי.

דרך אגב, יש שם גם משרדים אחרים.

לאטיאס יש רגישות ביטחונית.

רבותיי, לפני שטמיר אומר מה תוצאות ההצבעה על הרביזיה, חברת הכנסת יחימוביץ, היות ואני מאוד מעריך אותך כחברת כנסת רצינית, אני מסכים לחלוטין עם הבעיה של השיכון. על זה אין בכלל דיון. זה ברור אבל זה ממש לא הנושא הזה וזאת ממש לא ההעברה הזאת. אם אנחנו לא מאשרים את ההעברה הזאת, אנחנו לא תורמים כלום לשיכון.

זה סתם כתוב כאן?

לא תורמים כלום.

אלה מענקי בינוי ושיכון.

הכסף חוזר לאוצר. את יודע שמענקי בינוי ושיכון הולכים לפי קריטריונים קיימים. צריך שינוי ממשי במדיניות הממשלה. זה מה שצריך לעשות. אני מכבד את חבר הכנסת וקנין, אבל השיכון היא הממשלה.

אני מודיע לך שכל דבר שיבוא של משרד השיכון, אני אצביע נגד. אתה תתחיל להבין מה התפקיד שלך כאן. התפקיד שלך הוא לא רק כיבוי.

ייקח זמן, אבל אני לא אחראי על השיכון במדינת ישראל. יש לך היום ישיבת סיעה ובישיבת הסיעה תאמר את הדברים לשרים שאחראיםך לזה.

חבר'ה, כולכם מדברים כאן. מדברים על השיכון.

מה תוצאת ההצבעה על הרביזיה?

תשעה הצביעו נגד, שמונה הצביעו בעד. הרביזיה לא התקבלה.

הרביזיה לא התקבלה. אני מצטער.

אפשר לחילופין רביזיה על הרביזיה?

לא. אמנון כהן, הצעה לסדר.

תודה אדוני היושב ראש. בדיונים שהתקיימו בשבוע שעבר הצבענו על כל חוק ההסדרים ובסעיף של הפולשים הגיע לכאן שר השיכון והסביר לנו את הדברים. חבר הכנסת אורון העלה כאן כל מיני רעינות לשינוי החלטת המינהל, כך שתיבנה בתוך החקיקה הזאת, ואנחנו בלב כבד ולאחר שכנועים קשים העברנו את הנושא הזה בהתחשב בכך ששני הרים – שר האוצר ושר השיכון – העבירו מכתב לפיו ההחלטה של המינהל לא תשונה, שהחלטת השרים לא תשונה אבל עד לרגע זה לא ראיתי את המכתב.

בקיצור, שוב רימו אותנו.

לכן אני מודיע אדוני היושב ראש - גם בנושא הכיבוי אמרו לנו משהו ועשו אחרת – שאנחנו היום על צווים לא מצביעים כל עוד לא נראה את המכתב בעינינו.

אגב, גם כשנראה את המכתב, זה לא הכרחי שנצביע בעד הצווים.

תודה רבה. חבר הכנסת חיים אורון.

בדיוק רציתי לשאול את השאלה ששאל אמנון. הוא צודק ואני מאוד מסכים עם מה שהוא אומר, אבל אני רוצה ללכת צעד אחד קדימה. ראש הממשלה אלקין, אתה רוצה להקשיב לי? חבר הכנסת גפני, אתה הודעת שאם אין מכתב, אתה לא מציג את חוק ההסדרים במליאת הכנסת ואני מבקש שתעמוד במילה שלך.

הוא חזר בו.

לא, לא חזרתי בי. אני לא מציג את חוק ההסדרים במליאת הכנסת אם אין מכתב של שר האוצר ושר השיכון.


אביעד, אני רוצה מכתב עכשיו, שתוך חצי שעה יהיה מכתב שחתום על ידי שר האוצר ושר השיכון.

מצביעים על הצווים או לא? אולי לא נצביע עליהם.

אני לא יודע. נתחיל את הדיון ונראה. נצביע, ואם הצווים ייפלו, הם ייפלו. עם כל הכבוד, הפכו אותי בשבוע האחרון כאילו אני מנהל את המדינה אבל אני בקושי את עצמי מנהל. שייפלו הצווים.

למה העצבים האלה?

למה לא? זה מעניין. בלי עצבים, זה סתם משעמם.

זה לא בריא לבריאות.

זה בסדר.

אם אין עצבים, אין צווים.

אנחנו צריכים יושב ראש בריא.

לא דנים בצווים?

דנים.


מי מציג את צו הבלו על הדלק?

בוקר טוב. כחלק מהחלטת הממשלה מה-16 ליולי במסגרת חוק ההסדרים, החליטה הממשלה להעלות את הבלו על הסולר, קרוסין, בנזין ב-40 אגורות, כאשר 20 אגורות ב-2011 ו-20 אגורות ב-2012. כנ"ל לגבי פחם, להעלות את הבלו על הפחם לטונה מ-8.6 שקלים ל-34 שקלים ב-2011 ו-34 שקלים נוספים ב-2012 וזה בהוראת שעה.

יש בצו עוד דברים. תן לנו הסבר.

מים.

אל תערבב מים עם בנזין.

ערן, תעבור לצו השני. צו על תעריף המכס והפטורים.

למה עוברים לצו השני?

תיקון 5?

אני אחזור שוב על מה שאמרתי.

הצווים ביחד?

כן. הצווים.

על מה אתה מדבר כרגע?

כרגע אני מדבר על העלאת הבלו על בנזין, סולר, קרוסין, תערובות דלק אחרות ב-20 אגורות ב-2011 וב-20 אגורות ב-2012. רק על זה אני מדבר כרגע. לאחר מכן אני אדבר על פחם.

מה המשמעות הוראת שעה? זה פוקע ב-2013?

לא. המשמעות של הוראת שעה, היות שמדובר בארבעים אגורות, הוראת שעה ל-2011 ל-20 אגורות, ו-20 אגורות נוספות ב-2012. הוראת השעה היא ל-2011 בלבד וב-2012 עשרים אגורות נוספות כי סך כל ההעלאה היא ארבעים אגורות. הוראת השעה היא ל-2011.

לא הבנתי. ב-2011 יעלה בעשרים אגורות.

וב-2012 עשרים אגורות נוספות.

למה אתם מעלים? תסבירו לנו למה מעלים.

שאל ג'ומס למה זאת הוראת שעה.

לשנה אחת.

אמרתי. ההעלאה היא בארבעים אגורות ופיצלנו את זה כהוראת שעה ל-2011, עשרים אגורות, היות שהתקציב הוא די שנתי, ועשרים אגורות נוספות ב-2012, כך שסך הכל מדובר בארבעים אגורות.

הצו הזה פוקע בסוף 2013?

לא. לא פוגע. העלייה היא פרמננטית, קבועה. הוראת השעה היא רק ל-2011, עלייה של עשרים אגורות.

עכשיו תסבירו לנו למה אתם מבקשים להעלות.

זה במסגרת חוק ההסדרים.

זאת התשובה?

רגע. אני אסביר. היות שהדלקים מן הסתם הם מוצר שיש לו השפעה חיצונית שלילית על הסביבה, בנזין יותר על האדם, סולר יותר על הסביבה.

ככה תפחיתו את השימוש?

לעולם העלאת מס משפיעה על הביקוש ומדובר בהעלאה של ארבעים אגורות, דבר שישפיע על הביקוש לצריכת דלקים או לחלופין ליעילות כלכלית יותר בשימוש שלהם, שמשמעותה בסופו של דבר, או הכוונה, שהשימוש יפחת, שיביא כמובן להפחתת נסועה והנגזרת של זה כמובן היא זיהום מופחת או השפעות חיצוניות מופחתות.

זאת לא התשובה האמיתית. עכשיו בבקשה את התשובה האמיתית.

אלה הכנסות.

כדי שנוכל להתמודד עם זה, שייתנו לנו את התשובה האמיתית אליה נוכל להתייחס ולא תשובה פיקטיבית.

מדובר על העלאה מאוד משמעותית. מה תעשו עם המובילים? מה תעשו עם התחבורה? מה תעשו עם כל הדברים האלה?

יעברו לחמורים.

מה עם התחבורה הציבורית?

התחבורה הציבורית, בלחץ יושב ראש ועדת הכספים לעניין התחבורה הציבורית, אנחנו נכליל אותם בהסדר הסולר.

מה זה הסדר הסולר?

המשמעות היא שבעצם תחבורה ציבורית – אוטובוסים, משאיות, מוניות, מורי נהיגה – יהיו זכאים להחזר של חמישים אחוזים מהעלייה. זה אומר שהמחיר שהם יראו בפניהם הוא עשר אגורות והם מקבלים את זה בהחזר לחשבון הבנק שלהם. המשמעות של זה היא שהעלייה לגביהם היא פחותה בחמישים אחוזים.

ברור שהחשמל עכשיו יתייקר.

הכל יתייקר.

עוד לא דיברתי על פחם.

לחם, בניין, הכל יתייקר.

אני מבין שהייתה החלטה אצלכם.

לא שמעת שהייתה החלטה להוריד מסים?

ההחלטה הייתה למסות בעשרים אגורות גם את התחבורה הציבורית. כמו שאמרתי, לפי בקשת יושב ראש ועדת הכספים מר גפני, אנחנו החלטנו להכליל את זה בתוך הסדר הסולר. המשמעות היא שהתחבורה הציבורית תזכה לחמישים אחוזים הטלה של הבלו.

אני עוד לא שמעתי את הסיבה האמיתית.

מה הסיבה שעושים את זה?

כיוון שזה לא המשרד להגנת הסביבה אלא משרד האוצר, אני רוצה לדעת שוב למה זה קורה.

אני אסביר. כחלק ממדיניות הממשלה, היה צורך ---

בכסף. זה מורידים מסים ישירים.

תן לי להסביר. כחלק ממדיניות הממשלה, היה חוסר. כאשר בוחנים את האלטרנטיבות אומרים שנבחן היכן רוצים להטיל את המס. הבחירה שלנו הייתה ללכת למוצרים שהשפעתם על הסביבה קיימת, ולכן זה מס קצוב והוא בא לשקף את ההשפעה החיצונית השלילית. לכן הוא כתוב וכך זה בכל העולם. התפיסה של הטלת מס על בלו משקפת בחלקה, מעבר לפן הפיסקלי – נכון שהוא פן פיסקלי – גם את הפן של ההשפעות החיצוניות השליליות ולכן הוא מס קצוב שבא לשכלל את הפגיעה שנוצרת.

אתה ממש מאמין במה שאתה אומר?

לא רק שאני מאמין אלא שאנחנו גם כותבים את זה במשך שנים.

לכתוב אפשר כל דבר.

אני מאמין בזה חד משמעית.

גם אם לא היה חסר כסף היית מעלה את הבלו כדי שייסעו פחות.

אני אומר לך שכבר עשינו את זה. עשינו את הסדר הסולר לא בגלל שרצינו כסף אלא עשינו כי האמנו שיש מקום להשוות אותו למחיר של השימושים.

כבר השווית. זה כבר אותו מחיר.

אני מסביר. אמרתי את הסיבה. הסיבה היא שהיה צריך כסף לתקציב. במסגרת האלטרנטיבות, אתה צריך לתעדף איפה אתה רוצה להעלות. אם יש לך מקור יותר טוב, הכוונה הייתה לבוא ולומר שאנחנו רוצים למסות את מה שבסופו של דבר רוצים.

אני כל כך רוצה להשתכנע, אבל לא הולך לי.

תסביר לגבי הפחם.

לגבי הפחם. פחם עולה מ-8.6 שקלים לטון כמו שעולה היום, זה המס על הפחם שהוא מהנמוכים בעולם ואולי הנמוך בעולם לגבי פחם. הדרישה היא להעלות את זה ל-34 שקלים ב-2011 ו-34 שקלים נוספים ב-2012.

אתם מבינים מה המשמעות של זה?

אני אסביר.

אתה לא מדבר עם חברי הכנסת. אם אתה תדבר שוב עם חברי כנסת, אני עוצר את הישיבה ואין לכם צווים.

חבר הכנסת גפני, אתה אתו או אתנו?

הוא לא מדבר אל חברי הכנסת בלי רשות.

זה בסדר. חשבתי שאתה מסכים אתו.

ערן, הלאה.

לעניין הרציונאל להטלת המס על הפחם. כמו שאמרתי, הפחם ממוסה היום בשיעור מהנמוכים בעולם. פחם מן הסתם גם הוא, מעבר לפן הפיסקלי – ואני אומר את זה שוב ואני מצטער שאני חוזר על עצמי – מזהם.

אתם הולכים לבנות עוד תחנה שתהיה על פחם. זה מעניין.

אתה לא עונה. תמשיך.

אני עדיין ברציונאל. כאשר האלטרנטיבה היא גז טבעי, המטרה היא לעודד שימוש בתחליפים ויש תחליפים שונים. אנחנו נתנו בוועדה הזאת הטבה כזאת ואחרת לייצור ביו דיזל משמן שנאסף, מן הסתם המס על גז טבעי הוא מהנמוכים ואין סדר גודל כזה, של 16 שקלים לטון. המשמעות שיש אלטרנטיבות. המטרה שלנו בעצם היא לעודד את זה.

תודה רבה. לגבי הפטקוק.

לא קיבלנו הסבר מה תהיה ההשפעה על מחיר החשמל בנושא של הפחם.

אחרי כן ישאלו שאלות ונקבל תשובות.

הפטקוק הוא מוצר מאוד מזהם מהשאריות של הזיקוק. המס עליו בעשר השנים האחרונות היה בדיוק זהה למס שחל על הפחם. המס לא הועלה בעשר השנים האחרונות ולו באגורה, חוץ מהצמדות המדד שהיו שליליות או חיוביות.

יש לו תחליף בתעשייה?

המס על הפטקוק, אנחנו משווים אותו במצב הזה למס על הפחם ולכן כמו שערן אמר, אנחנו מעלים את זה בשני שלבים. פעם אחת מעלים ב-34 שקלים ב-1 בינואר 2011 ואחרי כן עוד 34 שקלים ב-1 בינואר 2012.

גפני, אם אתה לא רוצה שאני אשאל, אז תשאל אתה אם יש לו תחליף.

אני אתן לך לשאול אבל אחר כך. אני לא מונע את חברי הכנסת לשאול.

שיאמר מה השימוש של החומר הזה.

האם יש לזה תחליף בתעשייה?

בטח שיש לזה תחליף.

שיגיד לי מה התחליף.

אפשר להשתמש גם במזוט במקום או בגז טבעי. כחלק מהעלאות המס על כל חומרי האנרגיה, אנחנו חושבים שגם על הפטקוק צריך להעלות כמו שאנחנו מעלים בפחם.

תודה. אני מבין שבין האורחים נמצאים כאלה שמתנגדים לזה.

מועצת המובילים. לגבי המס על הבלו על הסולר. אני אומר למה אנחנו מתנגדים ועם כל הכבוד ליעקב ערן על המחווה של החמישים אחוזים. ב-2007, ביבי נתניהו כשר אוצר אמר לתקשורת שהוא צריך כסף לגדר. עכשיו החלפתם את הסיסמה באיכות הסביבה. רבותיי, הסולר לנהגי המוניות, לאוטובוסים, למשאיות, מהווה מעל ארבעים אחוזים עוד לפני הוצאות השכר. אתם חברי הוועדה הוותיקים כבר עשיתם אתנו ימים ולילות כאן עוד בתקופת בייגה שוחט. הענף הידרדר למצב, ואני מצהיר כאן בפני ועדת הכספים, של עבריינות, לשרוד כדי להתקיים. אי אפשר להמשיך עם הגזרות האלה.


אנחנו בסך הכל משרתים את התעשייה, את היצוא ואת היבוא במדינת ישראל ומסיעים את האנשים. אנחנו מבקשים להחריג אותנו מכל המסים האלה שמוטלים חדשות לבקרים.

תודה רבה. יואל פלדשו, נשר.

אנחנו צרכני חשמל גדולים. אנחנו לא מלינים על החוק. אנחנו נשלם אותו במסגרת החשמל. אנחנו צרכני החשמל השניים בגודלם בארץ. אנחנו צורכים חשמל, 75 אחוזים מהעלויות המשתנות שלנו זאת אנרגיה. אנחנו לא מלינים על החוק, אנחנו נשלם את זה במסגרת החשמל, הסולר, המזוט, הכל. הדבר היחידי שאנחנו ייחודיים בו הוא פטקוק. אנחנו עברנו לפטקוק מפחם משום שבתעשיית המלט הוא מזהם פחות. אם יש כאן מישהו מהמשרד להגנת הסביבה, הוא יאמר. המזוט מזהם בוודאי הרבה יותר, ולראיה, כל המפעלים במפרץ יעברו ממזוט לגז. זאת אומרת, מה בעצם בא האוצר ואומר? הוא בא ומכה חברה מקומית במס שדרך אגב, באירופה הוחלט שלא יוטל על תעשיית המלט - יש החלטה של הדירקטיבה האירופאית – כדי שהמחירים יעלו וכדי שיהיה יבוא, ואז אנחנו נצטרך לבוא אליכם עוד פעם כדי לקבל כאן אישור למה שנקרא מס משווה.


לפי דעתי קרתה כאן תקלה.

בכמה זה מייקר את המלט?

האנרגיה שלנו, מתוך ה-75 אחוזים, האנרגיה הפוסילית היא בערך חמישים אחוזים, אתה מעלה ב-12 אחוזים, תעשה את החשבון.

זה המשך לסעיף של הפגיעה בבינוי והשיכון, אגב. זה אותו סעיף. חברו את זה.

הממשלה לא רוצה שניסע, לא רוצה שנבנה, ואולי נמכור את המדינה ונלך.

שוב, אנחנו חברה מפוקחת. אנחנו יכולים להעלות את המחיר, אבל יש לנו גם תחרות. אנחנו לא נוכל להעלות את המחיר, יהיה כאן היצף ונבוא אליכם עוד פעם ושוב תהיה פגיעה. אנחנו כבר היינו פעם בסרט הזה, ואני מזכיר לכם. לפי דעתי קרתה כאן איזושהי תקלה ויכולה להיות תקלה, אבל אף אחד לא התכוון להכניס את זה. דרך אגב, המסמך של מרכז המחקר של הכנסת שיצא הבוקר, אפילו לא מוזכר הפטקוק וגם במשרד האוצר לא ידעו עליו עד שגילינו להם.

במסמך הקודם זה כן היה.

תודה. חזקי, בבקשה.

אני מהתאחדות התעשיינים ואני אדבר כאן בשם כל המגזר העסקי. צריך להבין ששלושת הסעיפים שהוזכרו כאן, מדובר בתוספת עלות של כשני מיליארד ו-200 מיליון שקלים בשנים 2011 ו-2012 על המגזר העסקי. המשמעות היא פשוטה מאוד: פגיעה בכושר התחרות של המגזר העסקי.


אני אתייחס בקצרה לכל אחד מהסעיפים.

איך הגעת לסכום של המגזר העסקי מבודד מאחרים? או שכל העלות היא על המגזר העסקי?

העלות היא גם על המגזר העסקי וגם על המגזר הפרטי.

לא, על כל אזרחי ישראל.

על כל אזרחי ישראל.

גם כאשר אשתי נוסעת במכונית לנכדים, זה יעלה לה יותר ביוקר.

גם למגזר הפרטי, ואני יוכל לומר לך שלמשל המגזר הפרטי ייפגע במיוחד מעליית הבלו על הבנזין, במיוחד התושבים בפריפריה שהיקף הנסועה שלהם הוא גדול יותר מאשר היקף הנסועה במרכז.


לגבי הבלו על הסולר. הבלו על הסולר, בהשוואה בין לאומית, כבר היום, בהשוואה לכשלושים מדינות באירופה, הוא השני בגובהו. ישראל היא במקום השני בגובה בבלו על הסולר.

היושב ראש, ערן מקשיב לדברים?

אני אענה על הכל.

אני זה שנותן את רשות הדיבור כי אחרת אני עוצר את הדיון.

כי אתה אתו ולא נגדו. אם היית נגדו, היית נותן לו לענות.

אני לא נגדו. הוא פקיד. זאת מדיניות של הממשלה. זאת מדיניות של ראש הממשלה. מה אתה רוצה ממנו? הוא מעונין בצו הזה כמו שאתה מעונין בו ואפילו פחות.

אמרתי כבר שאני אתחיל להתפרץ לדיון?

כן, את תהיי צודקת. אני לא משתלט היום על הדיון.

גם אני אתחיל להתפרץ.

יש קוד. פקיד ממשלה בא לכאן ואומר שעל פי החלטת ממשלה מספר זה וזה, דע שהוא לא מסכים לה.

כאמור, בבלו על הסולר אנחנו במקום השני בגובהו בהשוואה למדינות אירופה, רק אחרי בריטניה והייקור של ארבעים אגורות ב-2011 וב-2012 רק יחמיר את מצבנו.


לגבי ההחזרים שערן יעקב דיבר עליהם. אלה החזרים שכבר קיימים, גם בתחבורה וגם בתעשייה, אבל הם החזרים חלקיים בלבד ולא ניתנים לכל האוכלוסייה. החמור מכל, גם לגבי הפחם וגם לגבי הסולר, מדובר כמובן באמצעי מאוד נוח לגביית מסים. העלאת הבלו היא לא חלק ממדיניות כוללת של הפנמת עלויות חיצוניות. אף אחד לא חישב וגילה שהבלו על הסולר צריך להיות דווקא שני שקלים ו-70 אגורות לליטר כדי להפנים בדיוק את העלויות החיצוניות ואולי זה פחות מזה? אף אחד לא עשה את התחשיב הזה.


הערה דומה גם לגבי הבלו על הפחם. שאלו כאן מה ההשפעה על תעריפי החשמל ומדובר בעלייה של שני אחוזים בתעריפי החשמל לכל צרכני החשמל, גם המגזר העסקי וגם המגזר הפרטי. ב-2012 מדובר בעלייה של ארבעה אחוזים בהשוואה לגובה תעריפי החשמל כיום.


לגבי הבלו על הפטקוק. הפטקוק הוא מוצר משמעותי לתעשיית המלט. התאחדות התעשיינים מתנגדת להעלאת הבלו על הפטקוק, דבר שיפגע בכושר התחרות של תעשיית המלט בהשוואה לאחרים.

תודה רבה. חברת החשמל.

שלום. אני מנהל יחידת הדלקים בחברת החשמל. חמישים אחוזים מצריכת האנרגיה במדינת ישראל היא בייצור חשמל. עד היום, שנת 2010, תשלומי הבלו היו בסך 870 מיליון שקלים ורובם עבור סולר, למרות ששיעור הסולר בייצור חשמל הוא פחות משני אחוזים. זה אומר שב-2011 יצטרפו ל-870 מילין השקלים האלה עוד חצי מיליארד שקלים עבור מס בלו ועוד מיליארד שקלים החל מ-2012.


אני רוצה לציין שתעריף החשמל בנוי על מסים כמו בלו מתגלגלים ישירות לצרכן. במלים אחרות, העלאת הבלו מהווה מס חשמל.

לפי דעתך בכמה אחוזים זה יעלה?

אמרו כאן מספר. לא בדקתי אותו אבל אמרתי שמדובר במיליוני שקלים או במיליארדי שקלים, התוספת.

מה תהיה ההתייקרות של החשמל?

מה תהיה ההתייקרות לפחם?

כמה יפול על הצרכן?

כמה יפול על משפחה ברוכת ילדים?

ארבעה אחוזים.

קח מיליארד וחצי שקלים וחלק אותם למספר האנשים. זה בערך הסכום שכל אחד ישלם יותר.

בקיצור, אתם מתנגדים להעלאה הזאת.

אנחנו לא מתנגדים. אנחנו מציינים שזה מס.

מחיר הדירות יתייקר.

צריך שחברי הוועדה ידעו את המספרים. דעתי האישית לא קובעת, אבל שלפחות יהיו בפניהם העובדות.

תודה. אני מודה לך. נהגי המוניות.

אנחנו מתנגדים להעלאה הזאת משתי סיבות. ראשית, אנחנו חושבים שציבור נהגי המוניות גם ככה יש עליו נטל גדול מאוד והוא לא יכול לעמוד בנטל הזה. שנית, כאן מדברים בחוק – וערן אמר בצורה ברורה - שרוצים לעודד תחבורה ציבורית כך שלא ייסעו במכוניות פרטיות אלא בתחבורה הציבורית. אנחנו כתחבורה ציבורית, אתה מייקר לי בעשרים אגורות כמו לבנזין, אתה מעמיד אותי במצב שאני צריך לייקר את המחיר ולגלגל אותו על הנוסע כך שהנוסע לא ייסע אתי. כך מתגלגל כל העניין הזה והחוק הזה הוא בלתי אפשרי לנהג המונית. זה חוק שנהג המונית לא יכול לחיות אתו.


אנחנו מבקשים להחריג את נהגי המוניות מהחוק הזה.

תודה רבה. רבותיי, אני מבקש לעשות הפסקה בגלל הישיבה וההצבעות של הוועדה המשותפת של ועדת הכספים וחוץ וביטחון. נעשה הפסקה של רבע שעה. עדיין אני לא מצביע על הצווים האלה אלא אני ארצה להתייעץ עם חברי הוועדה.

אדוני, אנחנו מחכים למכתב.

כן, אני רוצה לקבל את המכתב. בשעה 11:30 נקיים את הדיון על ביקור חולים.

על הצווים אנחנו מצביעים עכשיו?

לא. היום אבל לא עכשיו. לפני כן אני רוצה התייעצות.

שלא יהיה במקביל לוועדת תקציב הביטחון.

לא. לכן אני עושה הפסקה.

הישיבה הופסקה בשעה 11:20 וחודשה בשעה 15:45

אני מחדש את הישיבה. ג'ומס, אתה ברשות דיבור. אני רק מבקש לעשות את זה בקיצור.

אדוני היושב ראש, אני יודע שלדברים החשובים אין זמן, אני גם רואה את הגיוס ואני מבין מה יהיה כאן בעוד כמה דקות.

אתה צודק.

אדוני היושב ראש, אני רוצה שתתחזק בשני דברים. תתחזק בהסכמתך ובתסכולך.


אנחנו כאן היום, עכשיו, מטילים מס של 2.5 מיליארד שקלים שרובו נופל על הקבוצות היותר חלשות באופן הכי רגרסיבי שרק אפשר ואני רוצה לטעון שזה אפילו יותר רגרסיבי מאשר המע"מ. מי שיסתכל בטבלה האחרונה של מחלקת המחקר – שכרגיל עושה עבודה יוצאת מן הכלל – ויראה את המשקל של ההוצאה על דלק בכל החמישונים, יראה שבסך הכל הממוצע, להוציא את החמישון התחתון שבדרך כלל אין לו אולי רכב או שיש שם רכב לחלק מהם וכולי, הממוצע של כל ארבעת החמישונים האחרים הוא כמו הממוצע הכללי. זאת אומרת, שלושה אחוזים. אלה שלושה אחוזים למי שמרוויח 200 אלף שקלים בחודש ושלושה אחוזים למי שמרוויח 5,000 שקלים בחודש. שניהם מוציאים על דלק. אנחנו רואים מה משמעות ההוצאה הזאת.


ערן, גם הטיעון שלך על היעילות של המס בעניין הצריכה, לא מסתדר עם החיים. מתברר שצריכת דלק היא מאוד קשיחה.

זה דבר ידוע.

ידוע, אז אל תטען את הטיעון על מוצר קשיח בנימוקים שבאמצעות מס אתה תגמיש את הצריכה שלו.


לכן, רואים גם בטבלה אחרת כאן שהצריכה, המשקל של המס על הדלק – ויש כאן בלבול, כי זה לא של מחיר הדלק אלא של מרכיב המס בתוך הדלק – הולך ועולה בשני פרמטרים, בפרמטר המוחלט ובפרמטר היחסי.


מה יורד, פניה ידידתי, יורדים המסים הישירים. זאת בדיוק התמונה של הדיון מיום רביעי שעבר וגם הקדוש ברוך הוא סידר לנו שהמספרים די דומים כי המס על יחידים בשנתיים האלה ירד פעם אחת ב-700 ופעם אחת במיליארד ו-400, ו-2.1 יש נוסף לזה עוד 1.5 מס חברות אבל אפשר לומר שמס חברות מתחלק לא רק על הטייקונים בעלי החברות.


הסיפור כאן הוא גם 2.4. פשוט לגמרי, ערן, ואל תגן על זה כי אתה לא רוצה להגן על זה ואני יודע מה אתם חושבים. פשוט לגמרי. מכניסים את היד לכיס של הציבור דרך מחיר הדלק, דרך מחיר החשמל, דרך מחיר המלט, דרך מחיר הלחם, הכל יתגלגל לשם. כשתהיה העלאת מחיר הלחם, יאמרו לך שמחיר הדלק עלה ולכן עלה מחיר הלחם.


כולם מסכימים. תראה מה קורה כאן. אני אומר באחריות שאם נעשה הצבעה בין הכלכלנים, הם מסכימים. בין פקידי האוצר, הם מסכימים למה שאני אומר. בין חברי הכנסת, הם מסכימים למה שאנחנו אומרים כאן, אבל מה יצא בסוף? ההחלטה של יום רביעי וההחלטה של היום, אפשר לדבר על התקציב כמה שרוצים, אבל אם אתמול פרסמו על היעלמות מעמד הביניים, ככה הורגים את מעמד הביניים. אף אחד לא לקח פטיש ונתן לו בראש אלא כל פעם עושים משהו. פעם זה בבריאות ועכשיו זה בדלק, אחר כך זה בשירותים החברתיים, ואחרי כן זה במס המשלים, ואחר כך זה בביטוח המשלים ואז פתאום מתברר שקבוצה מסוימת, נתח מרכזי בחברה שבלעדיה אין חברה דמוקרטית, בלעדיה אין חברה שעומדת על רגליה, פשוט באופן מודע ומכוון איננה. את הנאום הזה ראש הממשלה יודע לנאום הפוך הרבה יותר טוב ממני ואני יודע את זה כי שמעתי אותו מסביר למה הורדת מסים ישירים תקדם את המשק.

תודה. שלי.

אני רוצה לדבר אותו פרק זמן שג'ומס דיבר. אדוני היושב ראש, אני לא יכולה לדבר ככה. אני מצטערת. אם הדיון הזה הוא סתם וקראת לנו סתם כי כבר יש כאן רוב קואליציוני וכל מה שאנחנו מדברים זה קשקוש, אז בוא נתפזר. אני לא מוכנה. זה דבר מאוד משמעותי.

בסדר, אני נותן לך לדבר. למה את לוקחת סתם זמן? דברי.

אני לא מרגישה שמישהו מקשיב לי.

יש רשימת דוברים?

יש רשימת דוברים.

אנחנו נרשמנו.

עכשיו אני מבינה שבשעה 4:00 אתה צריך לסיים את הישיבה ולעלות למעלה.

אני לא יודע. את זה עכשיו שמעתי.

זאת בדיחה. באמת. מה, אנחנו סטטיסטים באיזו הצגה כאן?

במקרה הזה אנחנו הסטטיסטיים.

דיבר ג'ומס על מרכז אדווה. אני רוצה לקרוא קטע קצר מהניתוח של מכון ון-ליר לתקציב, ל-2010. הם עושים חישוב שהמשך הירידה במס הכנסה יביא למחסור של 6.8 מיליארד שקלים ב-2011 ו-20.8 מיליארד ב-2012. כלומר, המשך המסלול של הפחתת המס, בסופו של דבר מכניס אותנו לחסר בהכנסות המדינה בסדר גודל של קרוב לשלושים מיליארד שקלים. הם כבר צופים את העתיד. הם כותבים: "ואמנם בהודעות שונות לעיתונות מרומז לאחרונה על תוכניות להעלות מסים כדי לפצות על המחסור במסים ישירים כמו מע"מ, מס על הדלק וכולי, אולם העלאה זו אינה טובה למשק ולחברה. מההנחות של מס הכנסה תהנה בעיקר קבוצה של בעלי הכנסות גבוהות ואת העלייה משלמת כל האוכלוסייה". מאוד מאוד פשוט.


שאלנו את ערן אחרי הנאום היפה על איכות סביבה – ובאמת, קצתי בנאומים על איכות סביבה, בריאות וחינוך מפקידי האוצר. יש לנו משרד לאיכות סביבה, יש לנו משרד חינוך, יש לנו משרדים ייעודיים שהם אמורים לדאוג לדברים הללו ואני לא מוכנה לשמוע נאום חוצב להבות על איכות סביבה, מה גם שאני יודעת שזה שקרי ושבעצם בסוף, הסיפא היא זאת שמביאה להטלת המס על הדלקים והסיפא היא, אמר ערן בסוף, שהיה צורך בכסף. היה צורך בכסף, אז תעצרו את ההפחתה במס הכנסה. אין גוף אחד שמצדד בהמשך ההפחתה, לא נגיד בנק ישראל ולא שום איש מקצוע כמו שאמר כאן ג'ומס. אז אתם באים לנו בתנועה סיבובית ומטילים מס ייעודי על הדלק?

לשכלל את הפגיעה, נאמר כאן. רשמתי. הוא אמר כדי לשכלל את הפגיעה. לשכלל את הפגיעה במי? במפעלי תעשייה? העלות של הייצור שלהם תעלה פי כמה בגלל העלייה במס על הדלקים, כל אחד והדלק שלו? נאמרו כאן כל מיני שמות. לשכלל את הפגיעה בחיל האוויר שצריך דלק? לשכלל את הפגיעה במשקי הבית של מעמד הביניים שנוסעים ברכב שלהם להביא את הילדים לבית הספר? רוצים באמצעות העלאת המחיר על הדלקים לגרום להם להשתמש בתחבורה הציבורית לפני שיש תחבורה ציבורית נורמלית? כל כך דואגים כאן לאיכות הסביבה ולהיעדר זיהום. הפחתת השימוש בדלקים. ממש הטלת מס נוסף תגרום לאנשים לא לנסוע במכוניות פרטיות. רכבת נורמלית תגרום לאנשים לא לנסוע במכוניות פרטיות ולא העלאת מס כזה.


גם חשמל, גם הוצאות לרכב, אתם פוגעים גם בתעשייה, פגיעה ישירה בתעשייה, גם במעמד הביניים פגיעה ישירה. אין בזה שום הגיון. אין בזה שום הגיון. אתם צריכים כסף? פשוט תקפיאו את החלקי כך שלא יהיה חסר של שלושים מיליארד אלא יהיה חסר רק של עשרה מיליארד. מבקשים מאתנו כאן להצביע על דבר שאין בו הגיון, אין בו מוסריות, אין בו תועלת לחברה, אין בו תועלת כלכלית והמשמעת הקואליציונית הזאת, באמת, יש לה גבולות. עד כאן.

תודה רבה. שי חרמש.

אני יושב כאן, מסתכל ושומע את הדברים.

אני מבקש מחברי הקואליציה לוותר על רשות הדיבור, אם אתם רוצים להצביע בזמן.

מכובדי היושב ראש, אמרתי גם קודם כאשר דיבר נציג האוצר. יושב ראש הקואליציה, תקשיב לי.

הוא מגייס רוב.

זה לא אמיתי.

משהו כאן אמיתי?

ההרגשה היא שאני מדבר לפרוטוקול.

לא, אתה מדבר אלי ישירות.

אני עוד מאמין שברגע האחרון אני אשכנע אותך.

כן, גם בחוק ועדות קבלה.

זאביק, תעשה את הגיוס ונגמור.

כבר עשיתי.

גפני, אין שום פן אחד בכל הסיפור הזה שמצדיק את העניין הזה, חוץ מלבוא ולומר שחסר להם כסף. אנחנו יודעים היכן חסר כסף. ממקום אחד לא חסר כסף. ישב כאן יהודה נסרדישי לפני שבוע ולפני שבועיים ולפני שלושה שבועות ומערכת גביית המסים עובדת. הלוואי שכל המדינה הייתה עובדת כך. אלא מה, מורידים את המס הישיר.


בוא נדאג לנושא הרכבים. חלק גדול מהציבור במדינת ישראל נוסע ברכב שמישהו משלם אותו. תאמינו לי, ב-250 קילומטרים מכפר עזה וחזרה כל יום, אני יכול לשלם 42 שקלים לליטה דלק. אין בעיה. אני מודיע לפרוטוקול שאני, חבר הכנסת חרמש, יכול לשאת ב-42 שקלים לליטר.

ברור, כי הכנסת משלמת עבור זה.

ודאי. אני יכול לומר לכם עוד דבר. עובדים נדרשים בחברות פרטיות וציבוריות יודעים לשלם 50 שקלים לליטר ואין להם בעיה. אגב, מס הכנסה ישלם חצי מזה כי בחברה עסקית ההוצאה לדלק היא הוצאה מוכרת וחצי כבר גם אתם משלמים. על מי זה נשאר? על קומץ כזה שלא הצליח לא להיות חבר כנסת ולא לסדר לעצמו רכב צמוד ממקום העבודה.

גפני החליט שהוא לא יכול מוסרית להצביע בעד הסעיף הזה והוא מפזר את הישיבה.

כמה שאת צודקת, אלא המסקנה לצערי היא לא כזאת.

נשאר קומץ כזה של שלימזלים שלא הצליחו להסתדר, הם לא נבחרו לכנסת ומקום העבודה לא נותן להם רכב, אבל הם מהווים חלק קטן.


קורה עוד דבר מוזר. אותה קבוצה קטנה שלא הצליחה להסתדר, משום מה כנראה לא גרה ברמת אביב ג' בתל אביב אלא היא גרה יותר באשדוד, חלקה בקריית מלאכי, ואני מכיר חלק שנוסעים על הכביש שלי מנתיבות לאופקים.


אם אותו אדם גר בתל אביב, הוא צריך לנסוע למקום העבודה, ואם הוא צריך להגיע לנתיבות, הוא צריך לנסוע 200 קילומטרים. זאת אומרת, הנטל לא מתפזר באופן שווה בחתך של מקבלי ההכנסה.


אם הייתה אומרת המדינה שכרגע סוללים מסילת רכבת לשדרות, נתיבות ואופקים, בסדר, אבל לפחות לפרוטוקול צריך לומר שהדורסנות של העניין ממילא תהיה בסוף וזה הרי ברור לגמרי. בסוף ידרסו. אם היו באים ואומרים שיטילו את הבלו בעוד שנתיים כי בעוד שנתיים אם ירצה השם הקטר הראשון נוסע דרך אשקלון, שדרות ונתיבות, לפחות לאנשים תהיה חלופה אבל כרגע לאנשים האלה אין חלופה.


אם זה בא היום כדי להביא מיליארד שקלים, יש לנו כמה הצעות יותר טובות. אם זה בא להביא מיליארד שקלים מאוכלוסייה מאוד מוגדרת, יבוא האוצר ביושר ויאמר שהוא מטיל כרגע מס רגרסיבי וברור לגמרי שמי שמשלם אותו – אמנון כהן ואיציק וקנין - זה מי שיש לו פחות. העשירים לא ירגישו בזה.

לא דיברנו על ייקור מחירי הדירות כי מחיר המלט יעלה בעקבות המס על הדלק.

גפני, כל מה שנותר לנו בעוונותינו הרבים, זה בסך הכל לדבר. ברגע שירימו ידיים, הסוללה כאן עומדת. לפחות שיהיה ברור שקהל הבוחרים שלכם, אמנון כהן, שאין לו, בו זה יכה. אני לא מדבר על עליות התשומות אלא אני מדבר על המדד שיעלה. האוצר משחק בגול עצמי כי אני כבר אומר לכם שחלק גדול ממה שנקבל, הוא ישלם את זה בחזרה בהחזר הוצאות מס, בביטוח לאומי, בתוספת יוקר. הדברים האלה צריכים להיאמר במיוחד השגורל ממילא נחרץ. תבואו היום ותאמרו שאתם פועלים למען החלשים, אז תפעלו למען החלשים ותאשרו את זה.

תודה רבה. מגלי והבה.

אדוני היושב ראש, הממשלה הזאת מעלה את מחיר הדלק כי הוא לא רוצה שהעם ייסע. חברי הקואליציה יושבים כאן ורוצים להצביע על ההצעה. אדוני היושב ראש, צריך לומר את האמת. כשמעלים את מחיר הדלק – ואגב, אין סיבה לכך, והיום שמענו את ערן שאמר למה מעלים והסיבה האמיתית לעלייה – הם לא רוצים שניסע. הם לא רוצים שהעם ייסע. מעלים את מחיר המלט כי הם לא רוצים שייבנו, כולל אלה שראיתי כאן כמה שרוצים שבהתנחלויות ייבנו אבל לא יהיה להם מלט כי המחיר יהיה גבוה ואי אפשר יהיה לבנות. מעלים את מחיר המים כי לא רוצים שנשתה.


אני לא רוצה לחזור על הדברים שאמרו כאן חבריי שהיו דברי טעם. כל מה שיש לנו היום זה לבוא עם בשורה לעם שלא נעלה את המחירים האלה ונצביע נגד. כל מי שיצביע בעד, שלא יבוא בטענות כאשר כל הסיעות מתנגדות להעלאה הזאת. הם רוצים להוריד את העם על הברכיים. תפסיקו עם זה. אני מסתכל לאותם חברים בקואליציה כאן ואומר שאנחנו יודעים מי משלם את המחיר ואנחנו יודעים על מי מגלגלים את המחירים האלה. מי ישלם עבור ההסקה של האנשים הפשוטים?

אתה צודק.

אנא, אל תתנו לדברים האלה לקרות.

רבותיי, אני עובר להצבעה.

אני לא מדברת?

על מה מצביעים?

הודעתי קודם, לפני שהתחלנו את הדיון.

אני רוצה להציע שלא נצביע. אני הבנתי שישבו עם מפעל נשר וכוונת האוצר לא הייתה להכליל גם את הפטקוק. לכן אני מבקש שלפחות שלוש שנים נשאיר אותם, שילמדו את הנושא הזה וימצאו חומרים חלופיים.

שלוש שנים לדחות את הצו.

ורק באישור של ועדת כספים. לדחות את הדיון.

אני מצטרף להצעתו של אמנון.

בזמן הזה הם ישבו עם איכות הסביבה.

כמה כסף זה?

אייל, כמה כסף זה?

נדמה לי 25 מיליון לשקלים לשנה.

10 מיליון לשנה.

אני רוצה בכלל לא להצביע על הצווים, אבל.

אז בוא תצביע נגד.

הסכום שייגבה עומד על 11 מיליון בשנת 2011 ו-22 מיליון בשנת 2012. במצטבר הסכום הוא 33 מיליון שקלים.

אתה מדבר ספציפית על הפטקוק?

זאת הייתה השאלה.

אז אני מציע להעלות את הבלו בעוד אגורה ולפטור אותם.

פניה, ההצעה של אמנון, אני מצטרף אליה, לדחות את זה בשלוש שנים.

להביא את זה לאישור ועדת הכספים. היושב ראש, אני אסיר את הדברים שרציתי לומר אבל מה שאני רוצה לומר זה לאו דווקא קשור לצו. אני מבקשת את זכות הדיבור הזאת בנושא צווים להעלות בדיון הבא ואני רוצה לדבר על הצווים באופן כללי.

גפני, אני אצביע בעד ההצעה של אמנון אבל אני חושבת שזה אבסורד שבסוף מכל ההתייקרויות האלה, בסוף את מי אנחנו מחריגים? את מפעל נשר.

נכון.

אגב, אני בעד, אבל להחריג אותם מכולם? זה מה שיצא? עליהם אתם נלחמים? זאת המלחמה? עידוד השקעות הון, המלחמה על כי"ל, הבלו, המלחמה על נשר. מעניין מאוד למה. אני אצביע בעד.

33 לנשר, אני בעד, ו-33 לבתי החולים.

היועצת המשפטית, ההצעה של אמנון כהן אומרת שדוחים את תחולת הצו בשלוש שנים על הפטקוק.

הצדק נעשה.

יש שתי טכניקות לעשות. מכיוון שמדובר בצווים שכבר פורסמו, יש שתי טכניקות לעשות את זה. טכניקה אחת, את הפרט של הפטקוק הוועדה תצביע נגדו והוא לא ייכלל בצו שאנחנו נניח במליאה, ואז רשות המסים תוציא צו חדש לגבי הפטקוק בלבד.

לעוד שלוש שנים.

תחילתו בעוד שלוש שנים.

נצמיד את זה לוודקה.

האופציה השנייה היא הפוכה. הוועדה תאשר את הפטקוק ורשות המסים תוציא צו הפוך, צו של הפחתה למשך שלוש השנים הקרובות.

לא. אני לא סומך עליהם.

האופציה הראשונה.

באיזה משרד לוביסטים אנחנו נדע? שנדע לאן לשלוח את החשבוניות.

אתה עובד אצל נוחי דקנר כרגע. קורה משהו טוב, אבל שים לב שזה המשהו טוב היחיד מתוך שלושים דברים טובים שיכולנו לעשות.

אורי, אתה עובד אצל הקבלנים בהתנחלויות.

יוצא מן הכלל, כי צריך להוריד את מחיר הדירות.

תציע מצ'ינג. 33 מיליון לבתי החולים. יהיה מצ'ינג.

עד שדנים בנושא, יש לי הצעה לאוצר. במקום לעשות את כל הצווים, בכל זאת לקיים את מדרגת המס הנוספת לשכר הגבוה ומשם לגבות את הכסף הזה. אני כל הזמן מדברת על זה.

מה שאנחנו יכולים לעשות זה שתתנו אישור לצווים ואנחנו מתחייבים שנוציא צו כהוראת שעה לשלוש שנים שמשאיר את המס על הפטקוק אותו הדבר כפי שהוא היום.

מתי תוציאו את הצו הזה?

נוציא אותו. בכל מקרה תאריך התחילה שלו יהיה ל-1 בינואר.

מתי תוציאו אותו? אתם יכולים להוציא אותו היום ולהביא אותו מחר?

כן.

התשובה כן. שיוציאו את הצו היום.

ההפחתה תהיה מה-1 בינואר.

הם לא צריכים להביא אותו לכאן.

לא משנה, אבל אני רוצה צו.

אני רוצה למשוך את הרביזיה שלי משלשום על כימיקלים לישראל.

אני שואל האם אתם מוציאים צו היום לגבי הפטקוק.

מחר בבוקר.

מחר בבוקר יוצא צו.

אני יכול להתחייב שהצו מועבר לחתימת הצו.

בכל מקרה התחילה שלו תהיה ב-1 בינואר.

מחר בבוקר.


רבותיי, צו הבלו על הדלק (הטלת בלו) (תיקון והוראת שעה מס' 2), התשע"א-2010 (פחם, קוקס וקוקס למחצה).

אני רוצה לדעת מה קורה בסוף.

הם מוציאים צווים.

מחריגים את הפטקוק.

הם מוציאים צו. הם התחייבו להוציא צו.

מה קורה בעוד שלוש שניםן?

בעוד שלוש שנים זה ייכנס לתוקף.

בלי דיון בוועדת כספים.

בלי דיון.

אנחנו מצביעים על אישור הצו.

ה צ ב ע ה

צו הבלו על הדלק (הטלת בלו) (תיקון והוראת שעה מס' 2), התשע"א-2010 (פחם, קוקס וקוקס למחצה) – אושר

חמישה נגד.

אנחנו מצביעים על אישור צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התשע"א-2010 (בנזין, סולר, קרוסין, ביודיזל ותערובת דלק)

ה צ ב ע ה

צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התשע"א-2010 (בנזין, סולר, קרוסין, ביודיזל ותערובת דלק) – אושר

לצערי הרב שני הצווים התקבלו. יש התחייבות שיוצא צו על הפטקוק.

רבותיי, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:15