PAGE
15
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

27.12.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 397

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ' בטבת תשע"א (27 בדצמבר 2010), שעה 15:00

תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון גלוטן)(תיקון), התשע"א 2010

חברי הוועדה: חיים כץ - היו"ר
רחל אדטו

אורי אורבך

אורלי לוי אבקסיס

מנחם אליעזר מוזס

אברהם מיכאלי

מאיר שטרית

עו"ד מרינה אוסטפלד, משרד הבריאות

ענת כאבייה בן יוסף, מהנדסת מזון ארצית, משרד הבריאות

צביקה גולדשטיין, מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

ד"ר שאול מידב, מדען – אוסם, התאחדות התעשיינים

עו"ד רקפת שפר, מנהלת עמותת הצליאק

עו"ד ליאור חריש, עמותת הצליאק

עו"ד אייל לב ארי

אתי שבתאי

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון גלוטן)(תיקון), התשע"א 2010

שלום, צהריים טובים. היום יום ב' בשבוע, כ' בטבת, ה- 27 לדצמבר 2010, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות והנושא – תקנות בריאות הציבור, מזון, סימון גלוטן, תיקון התשע"א 2010. בעקבות הצעות חוק פרטיות של מאיר שטרית, אורי אורבך, אילן גילאון, ומנחם אליעזר מוזס, כנראה שמשרד הבריאות הלך לשנות את התקנות. לפני שנקריא את התקנות, נשאל את חברי הכנסת המציעים, זה מתאים לכם? זה נראה לכם? בבקשה, אדוני.

כבוד היושב-ראש, אני כתבתי גם לוועדה מכתב, כי קיבלתי מכתב מהיועצת המשפטית של הוועדה שביקשה לדעת את עמדתי לגבי התקנות. אני חושב שהתקנות הן בכיוון הנכון, זה צעד בכיוון הנכון, אבל זה כמובן לא משיג את המטרות של החוק. זה מקל במידה מסוימת כיוון שבתקנות האלה בעצם קובעים דבר אחד, הם קובעים מה זה חומר ללא גלוטן וקובעים עד חלקי 20 למיליון, וגם בתקנות המשך, גם משרד הבריאות עשה עוד צעד נכון שהוא חתם בעצם חוזה עם חברה שנחשבת לספק יחיד של קמח ללא גלוטן בארץ, וחתם אתו חוזה על 2.8 מיליון שקל שאמור לסבסד את מחיר הקמח ללא גלוטן, למחיר הרגיל, למחירו של קמח "רגיל", דבר שהיה עולה כדבר אחד מהחוק שרציתי שהלחם האחיד יעמוד באותו מחיר כמו לחם ללא גלוטן. המטרה הזאת הושגה באמצעות התקנה הזאת שעשו, התקנה אמורה להיכנס לתוקף מייד עם פרסום התקנות. אבל כמובן, זה לא משיג את המטרות האחרות של החוק, לפחות לחוק שלי.

איפה החוק שלך מונח?

אצלכם, שנה.

לא ראיתי.

שנה אצלך, ואני כתבתי מכתב לוועדה לפני חודשיים, שבו ביקשתי להביא את הנושא לדיון ואמרתי – אם לא היה לכם זמן לדון, אני מבין שהוועדה מאוד עמוסה, תעבירו את זה בבקשה לוועדה שלי, אני אגמור את זה בתוך שבועיים-שלושה. כואב לי הלב שיש ועדה שלמה שגם חברי, מיכאלי, נמצא חבר בה, והוא יכול להעיד, כשיש לנו נושא, אנחנו יושבים על המדוכה, גומרים אותו. לא סוחבים.

אדוני היושב-ראש אני מעיד בפה מלא.

אתם עובדים מאוד קשה, לכן הצעתי, תעבירו אלינו.

אנחנו עובדים מאוד חכם. אני לא מכיר עבודה קשה.

הוועדה שלי פתוחה לקבל כל נושא שאתם רוצים להעביר לוועדה שלנו, אנחנו נשמח לטפל בו, יש לנו אותם חברי כנסת ונוכל להעביר את העניין. על כל פנים, למה אני אומר שזה לא פותר את הבעיה? יש בארץ, התחולה של המחלה היא 1 ל- 157. זאת אומרת, זה קצת פחות מאחוז מהאוכלוסייה חולים, שמעתי עכשיו מהמזכירה פה, שהאקדמיה ללשון קוראת למחלת הצליאק בעברית דגנת. שם יפה, זה בא מדגן.

זה אושר לפני שלושה שבועות, במקום כרסת.

למה קוראים לזה כרסת? כי כשאוכלים חומר עם גלוטן, הכרס מתנפחת?

לא, זה לא. זה היה פעם, חשבו שזה ילדי ביאפרה, שמי שיש לו בעיה של תת-תזונה, מתנפחת הכרס, ואז גילו שיכולים להיות רזים וחולי צליאק.

נכון.

אישור התקנות לא מפריע לך, נכון?

לא. אישור התקנות לא מפריע לי.

אבל אתה אומר, זה לא נוגע לחוק.

זה לא פותר את הבעיה של החוק.

החוק שלך תקציבי?

יש בו תקציב מסוים, ודאי.

חמישה מיליון שקל יש בו?

פחות, לדעתי.

אז זה לא הצעת חוק תקציבית.

לא. אני מוכן להגביל את זה לחמישה מיליון שקל, בלי חוכמות בכלל, כי זה יהיה ישועה גדולה להמון אנשים. אני אסביר לך את העניין.

כמה חולי צליאק יש במדינת ישראל?

הבעיה היא כזאת – התחולה היא פחות מאחוז אחד. אבל רוב האנשים לא יודעים שהם חולים. עד שמתפתח אצלם משהו. כאשר החולים לא יודעים שהם חולים בצליאק, כשהם אוכלים חומר עם גלוטן, זה גורם להם סרטן במעיים. ואני אומר – מספיק עשרה מקרים של סרטן במעיים, בשביל לכסות את כל הנזק שייגרם, אם נוכל להציל את כל האנשים שידעו, שיודעים שהם חולים בצליאק ולא יכולים לעמוד בהוצאות, כיוון שמחירי התוצרים של גלוטן הם מאות אחוזים יותר ממוצרים רגילים. אני אתן דוגמה – לחם אחיד, עד היום כל עוד שזה לא משונה, מחיר רגיל ללחם אחיד עומד היום על, מחיר ל- 100 גרם, 0.56 שקלים, המחיר ללחם שאיננו מכיל גלוטן, הוא פי 600% יותר גדול.

פי שש?

פי שש, כן.

3.36 שקלים?

כן. פירורי הלחם, המחיר הוא 395 אחוז יותר יקר. וכן הלאה.

OK הבנו. מאיר, הבנו.

הרעיון שלי היה, בחוק, שנעשה, כמו שמקובל בעולם.

אתה לא קושר בין החוק לתקנות.

לא.

אתה אומר – אני שמח על התקנות, אבל אין לי שום, זה לא עושה לי שום דבר לחוק.

נכון.

וחבר הכנסת אורי אורבך, מה?

אני אסיים, רצית לתת לי לדבר, אז עוד שתי דקות. אני רוצה להסביר מה קורה בעולם בעניין הזה. באיטליה, קיים סבסוד מלא של כל מוצרי המזון נטולי הגלוטן לפי מרשם רופא, הכולל סל מוצרים רחב ביותר – לחם, לחמניות, פסטה, קמחים, תערובות לאפייה ביתית, עוגיות וכן הלאה. בבריטניה קיים סבסוד מלא של מוצרי מזון ללא גלוטן, לפי מרשם רופא. סל מוצרים רחב ביותר, דומה לאיטליה. בהולנד ניתן להזדכות במס עד סכום מסוים, לפי מספר הנפשות במשפחה, שבה חולה צליאק. הזיכוי ניתן על חלק ההוצאה לרכישת המוצרים הנ"ל. בארצות-הברית ובקנדה, ההוצאות עבור מזון ללא גלוטן נכללות בהוצאות הרפואיות המוכרות לצורך הזדכות. בנורבגיה, כל חולה צליאק מקבל קצבה חודשית. זאת אומרת, בעולם טיפלו בסוגיה הזאת, כי זה באמת מונע מחלה. מי סובל? המסכנים, העניים דווקא, אלה שאין להם את היכולת לקנות את הלחם היקר.

גם האבחון שלהם יותר איטי. הם גם מאבחנים יותר מאוחר.

בוודאי. הם המסכנים שבעצם נהיים חולים.

ויש פה עוד משהו שאולי אפשר להכניס, ברשותך, אני רוצה לחזק את דבריך, למשל באוכל, בארוחות. למשל, בארוחות בבתי-הספר. זה משהו שעלה בוועדה לזכויות הילד, בארוחות שמנפיקים בבתי-הספר, ההורים צריכים ללכת לשבור את הראש, לדאוג לארוחות.

לא ידעתי שזה כזה דרמטי.

זה עולה המון, הרבה יותר כסף, ובפריפריה, למשל, אין חנויות מיוחדות לעניינים האלו, מה שאומר ששוב פעם הם מקופחים.

יש לי פה מאות מכתבים ממשפחות של חולי צליאק, שכששמעו שהחוק עבר בכנסת קריאה טרומית, מאוד שמחו והודו לכל מי שיש לו יד בדבר. נדמה לי שהעניין הזה מחייב תיקון ואני חושב שאם נקיים דיון בחוק הזה, בחוקים האלה של חברי הכנסת שלנו, נוכל באמת לעשות תיקון עולם בכסף קטן. אני אישית אומר מראש, אני מוכן להגביל את ההוצאה שלא תעלה על חמישה מיליון שקל, שלא תהיה טענה של חוק תקציבי. עשינו את זה בעבר, עשיתי את זה כשהייתי בממשלה, מול רן כהן, שהיה דודי שמש לקשישים, אני העברתי את ההחלטה, ההחלטה על החוק, בתנאי שההוצאה לשנה לא תעלה על חמישה מיליון שקל ואני מציע לעשות אותו דבר פה, זה ייתן תרופה להרבה מאוד אנשים שהיום מסכנים, נתונים בעצם במצב שהילדים שלהם חולים והם חסרי אונים לעזור להם.

אתה אומר סבסוד חלקי?

כן.

לקחת את כמות האנשים שישנם.

כן, ולחלק.

ולעשות סבסוד חלקי?

של מוצרי המזון ללא גלוטן.

בשביל שלא להגיע לחמישה מיליון?

בדיוק.

משום שאם לא תעשה סיבסוד חלקי, אתה תעבור את החמישה מיליון?

מאה אחוז.

אני מבקשת לקבל הבהרה, אני לא מבינה את העניין הזה של אחד ל- 20 מיליון. כלומר, איך אפשר, מי אוכף את זה? מי בודק את זה? זה רשום.

יש, בתקנות של משרד הבריאות נקבע היצרן, מאחר ויש יצרן אחד בארץ, הוא צריך לעבור בדיקות של משרד הבריאות, להוכיח.

איפה משרד הבריאות? שייתן תשובה, אולי.

עוד מעט, עוד מעט. חבר הכנסת, אורי אורבך.

אדוני היושב-ראש, ודאי שהחוק של חבר הכנסת מאיר שטרית, של אילן גילאון, מנחם אליעזר מוזס ושלי, זאת סוגיה.

יש לי אליך שאלה, איך אתם, חברי הכנסת, יוצא שפתאום כמה חברי כנסת בדיוק מגישים את אותה הצעה.

פונים אלינו.

בדיוק.

גם לך, גם לך, גם לך?

מה אתה חושב, שהמצאנו?

פנו לחברי כנסת וחלק נענה.

אנחנו התאמצנו.

והחוקים גם שונים.

אבל אפילו על התקנות עצמן. ישבנו ישיבות ארוכות עם התעשיינים, עם סגן שר הבריאות ליצמן ועסקנו במשא ומתן. התעשיינים פה, יש ויכוח גם על החוקים עצמם, עם המשמעויות כלפיהם, שיתפו פה פעולה, לפחות בקטע הזה.

אני, בהבנתי הדלה, הבנתי שהתקנות באות להחליף את החוקים, עכשיו שמעתי שלא, אז זה בסדר.

אבל בתקנות יש תועלת גדולה. בגזרה הזאת, של חולי הצליאק, יש לתקנות משמעות גדולה, משום שהתוצאה של זה שיש מצאי נרחב יותר של מוצרי מזון. היום, מסיבות של זהירות יתר ואי-רצון לקבלת אחריות, מסמנים הכל עם חשש גלוטן, כדי לא להסתבך, כי היתה בעבר איזו תביעה ועכשיו כשיהיה את הציון המדויק, מי שיכול בכמות המזערית הזאת לצרוך את המוצר, יצרוך את המוצר. נפתח שוק גדול של המוצרים. חוץ מזה, בגלל ההידברות, בזכות ההידברות עם התעשיינים, הם עצמם התחילו לשווק את המוצרים המתאימים והראויים בארץ. חברות ישראליות מייצרות את המוצרים, אבל משווקות אותם רק בחוץ לארץ. עכשיו, ביסקוויטים ועוד כמה מוצרים, מתחילים להימכר. אנחנו לא מחוקקים בשביל לחוקק, עשית המון חוקים, נכון? כל העניין הוא לשנות מציאות. אם אפשר באמצעות החרב של החוק לשנות דברים אפילו שהם פחות מהחוק, זה התפקיד שלנו. התקנות הן בכיוון הנכון וגם אנחנו בוחנים, אנחנו לא הולכים לשום מקום אחר, ובוחנים את המשמעות שלהם. אומרים בפאתוס – יום גדול, לחולי הצליאק. אנחנו נסתפק בימים קטנים, למי שצריך.

עוד סדק בקיר, להשגת המטרה.

גם מסע בן אלף מילין, מתחיל בצעד קטן אחד.

לתת לחולי הצליאק את מה שמגיע להם מהמדינה הזאת.

בדיוק.

בבקשה, אדוני.

אדוני היושב-ראש. אני מיהדות התורה, הרב ליצמן חבר אצלי בסיעה. אני רוצה לברך את הנהלת משרד הבריאות שהתחילה את הצעד הראשון. זה עדיין לא הפיתרון, זה לא הפיתרון. אני לא קורא להם חולי צליאק, הם לא חולים, היום רגישי צליאק, יותר מתאים. כי פעם כשהיה ילד חולה צליאק ל- 1,028 היום לכל 75 ילדים יש חולה צליאק אחד.

לפי נתוני משרד הבריאות אחד ל- 157.

גם אחד ל- 157 זה 0.6.

מר שטרית אני רוצה לתקן אותך, כתוב שם 1.75.

היום זה כבר אחד ל- 75.

הנה, יש לך את רקפת שפר, היא יודעת.

אז זה 1.3.

זה אומר שבחדר הזה, כנראה יש כמה. לא, אין פה 75 איש.

זה 1.3%.

מספיק כדי להתערב בשבילם.

זה הרבה.

היום זה לא המצב שזה חולי צליאק, זה רגישי צליאק.

מוגבלי מזון.

מוגבלי מזון, אני לא יודע איך לקרוא להם.

ולמה זה הכמות גדלה?

כמו שאין הסבר למה באשדוד יש הכי הרבה רגישי צליאק. אין לזה הסבר.

יש הסבר, המזון המתועש, נדמה לי.

אז אוכלים בכל המדינה מזון מתועש.

נראה לי אם אנחנו נאכל מזון כשר, הכמות תרד.

בפסח, כשלא אוכלים לחם.

הגילוי היום יותר גדול.

דרך אגב, הם נהנים בפסח, כי רוב המוצרים הם ללא גלוטן.

קונים בכמויות.

בדיוק, הם ממלאים ארונות שלמים.

אם כי השנה היתה בעיה גם מצד הרבנות פה.

המצב הוא שמפעל היום מייצא לחוץ לארץ ויש איזה חברמ'ן אחד שרוכש שם ושולח בחזרה לארץ וזה עולה יותר זול מאשר אתה קונה שם בחנות בגן שמואל. אבסורד של דבר.

ואז משרד הבריאות עוצר את זה.

בשביל זה אני רציתי הרי את המשך החוק.

הוא יכול לייבא לארץ ולייצא לחוץ לארץ.

רק שתדעו מה קורה. אני מברך, קודם כל, על הצעד הראשון, כאשר תיקחו בחשבון, הייתי מאוד מעדיף שהחוקים יתקבלו, כאשר החוק הזה אמר שלפחות 5% מהייצור יישאר כאן בארץ ואז היה באמת כאן תפרושת בכל רחבי הארץ, אבל לא הצלחנו בזה ואני לא יודע משום מה, היו ישיבות עם התעשיינים, רצו הטבות. אתה יודע איך שזה הולך. כנראה שאנחנו עוד מדי חלשים, על-מנת להגיע לתכלית הרצויה ואני מקווה שזה עוד יהיה, אבל אני מברך קודם על ההחלטות האלה של הנהלת משרד הבריאות שהשיגו מה שהשיגו ונשמע את רקפת שפר ועו"ד חריש, כל הצוותות האלה של רגישי הצליאק, באמת שעושים עבודת קודש העמותה הזאת, שלא על-מנת לקבל פרס, ימים ולילות ישבו על החומר. הם המדרבנים שלנו.

תודה רבה. משרד הבריאות.

אני הייתי חברה בוועדה שעסקה בתיקון התקנות. נושא של בדיקה, 20ppm זה 20 חלקים למיליון, בעצם יש בדיקה, יש גם בדיקה בארץ, במעבדה מוכרת של משרד הבריאות, באבו כביר, עושים את הבדיקות האלה, עושים אותן בכניסה לארץ, ניתן לעשות אותן.

מדגמיות. עושים או ניתן?

עושים, מדגמיות – בוודאי.

יש פה עוד מישהו שרוצה לומר משהו, לפני שנאשר את התקנות? אם בכלל נאשר אותן? כן, אדוני, בבקשה.

אני מנהל איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, אני נמצא פה כעת עם ד"ר שאול מידב מאסם, שגם יגיד כמה מילים. אנחנו מברכים על הצעד הזה. דרך אגב, זה לא כל-כך פשוט, זה נראה שלוש שורות, אבל הרבה שנים חיכינו לצעד הזה, אז אני חושב שזה צעד מאוד חשוב ויאפשר לתעשייה לייצר יותר מוצרים ללא גלוטן ואני אבקש גם משאול מידב לומר כמה מילים, כיצרן.

זכות דיבור תינתן אחר-כך. בבקשה.

אני מעמותת הצליאק. אני רוצה להגיד בשם רקפת וגם בשמי, שלנו זה לא צחוק, זה באמת, אנחנו היום נרגשים כי השינוי הזה, הילדים שלנו הם אלה שכבר מרגישים אותו בשטח ואמורים ליהנות ממנו, כתוצאה מהשינוי שפה נעשה ורצינו קודם כל להודות לחברי הכנסת ולסגן השר ליצמן זה חשוב לנו מכיוון שהם באמת עשו, נרתמו ותרמו לנושא הזה ואנחנו מאמינים שזה צעד נכון בכיוון הנכון, יש עוד הרבה מה לעשות, אבל זה בהחלט צעד ענק מבחינתנו.

בבקשה, אדוני.

אני פה מטעם ההתאחדות ומדען ראשי של אסם. בהמשך לדברים של חברי הכנסת אורבך ומוזס, אנחנו בהחלט מאוד פעילים בתחום הזה, בשוק הייצוא.

גם מאיר שטרית.

כן, אבל הוא לא נתן לנו את הכבוד שקיבלתי משני חברי הכנסת האחרים. לא שאני מעריך אותו פחות, חס וחלילה. בכל אופן, שני דברים רציתי לומר, באמת שזה פותח לתעשייה, לא רק לנו, פתח להגביר מאוד את הפעילות של הצגת מוצרים שמתאימים לחולי הצליאק או רגישי הצליאק בשוק הישראלי, ללא חשש כפי שהיה בתקנות בעבר שגרמו לנו להרבה קשיים להציג מוצרים כאלה, בדיוק כפי שהם מוצגים באירופה ובארצות-הברית. דבר שני, אני מוכרח לומר כמה מילים בקשר לבדיקה. הבדיקה הזאת היא בדיקה היום שהיא לא סבוכה ולא רק משרד הבריאות, גם תעשיינים שעוסקים בנושא הזה, עושים את הבדיקות האלה בעצמנו. הרגישות של הבדיקה היא פחות מ- 5ppm, כל שהנושא של להיות פחות מ- 20ppm מזוהה בבדיקה בצורה ודאית לחלוטין. מפעלים גדולים מצוידים במכשור ובקיטים שמאפשרים לעשות את הבדיקה הזאת. למשל, הדבר הזה מאפשר גם מה שאנחנו קוראים Positive release, זאת אומרת, שכלול חיובי של כל מנת ייצור או כל אצוות ייצור שמיוצרת וזה מה שקורה בחברות, למשל, שמייצרות את המוצרים האלה לחו"ל, כך שכל מנת אצוות ייצור נבדקת, היא עומדת בקריטריונים האלה של פחות מ- 20ppm, ואז היא משוחררת לשוק, אם זה לייצוא וכמובן עכשיו גם לשוק המקומי ובוודאות מלאה וזה תומך גם במה שמשרד הבריאות יכול להמשיך ולבחון.

תודה רבה. לפני שנתחיל לטפל בחוקים, שיונחו על שולחן הוועדה, גם של מאיר, גם של אורי, גם של מוזס, גם של אילן, אנחנו נעשה את הצעד הראשון במסע אני מקווה הקצר. מקווה, הקצר, שמחכה לנו ואנחנו נקריא את התקנות ואפילו נאשר אותן. בבקשה, אדוני.

מברכים על המוגמר, לא?

תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון גלוטן)(תיקון), התשע"א-2010


בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון)[נוסח חדש], התשמ"ג-1983, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 2

1. בתקנה 2 לתקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון גלוטן), התשנ"ו – 1996 (להלן – התקנות העיקריות), במקום "גלוטן בשיעור כלשהו", יבוא: "גלוטן בשיעור העולה על 20 חלקים למיליון".

התקנה הזו, אדוני, רצינו פשוט להעיר שכרגע אין, מהרגע שבעצם תועלה הרמה, האפשרות מאפס לרמה טיפה יותר גבוהה, האם בעצם יידרש גם סימון או ציון מספר החלקים, כדי שיהיה ביטחון למי שבעצם רוכש את אותו מזון.

הם אומרים שכל מזון שיצא מהמפעל ויצא לשוק, יהיה לו פחות מ- 20. ולא יהיה סימון.

הם אומרים שלא יהיה סימון.

אבל יש אחר-כך חקיקה, יש חקיקה שנסמן.

הסימון הוא בתקנות האלו.

זה בדיוק מה שקורה בחו"ל. הרי מה הפחד הגדול של התעשיינים, וזה מה שאנחנו שמענו באמת בוועדה לזכויות הילד.

אנחנו בתקנות קבענו שיהיה סימון?

על פחות מ-.

ואז אתם תצטרכו לסמן.

זה וולונטארי. התקנות מדברות על סימון וולונטארי אם זה ללא, אם זה פחות מ- 20. היום זה דורש אפס.

אם זה מעל 20-?

אם זה מעל, אז יש חובה לסמן מכיל. אני מבקשת להבהיר. עד היום, כתוב אפס גלוטן, זאת אומרת שאם חברת אסם ייצר העד היום פתי בר וייצאה לחו"ל כ- Gluten free, בארץ היא לא יכלה לכתוב עליו Gluten free, אם מעל אפס.

משום שיש בו.

עכשיו, לפני חודש, ואני נותנת קרדיט לאסם, יש פתי בר ללא גלוטן בשוק, כי הוא מכיל פחות מ- 20. הדבר הזה מאפשר לנו עוד פתי בר ללא גלוטן, שהוא גם כשר, גם תוצרת ישראל.

אחד הדברים שם, באמת התעשיינים אמרו בוועדה לזכויות הילד, זה שאם יש להם פס ייצור, עכשיו, צריך להבין, אי-אפשר לקחת את כל המפעל ולעשות אותו, ולנקות אותו לגמרי, רק בפסח. אז אם עף משהו באוויר, אי-אפשר לפקח ואז מעל אפס, זה מה שתוקע.

אנחנו מסכימים לזה שאין חובה אם זה ללא, יש חובה אם זה מעל 20, זה כתוב גם כרגע בתקנות העיקריות.

השאלה היא בעצם גם מבחינת המידע לצרכן, האם הוא בעצם כן, אם הוא יירצה לראות כמה חלקים יש, כשבעצם באו ואמרו לו נטול גלוטן או ללא גלוטן.

אתה צריך לדבר עם משרד הבריאות. מה משרד הבריאות אומר?

אין אח ורגע לדבר הזה בחקיקה הבינלאומית. אנחנו הולכים בקו אחד עם החקיקה הבינלאומית, לא צריך לסמן, גם לא ניתן לעקוב אחרי זה, מציאותית, אחרי כל חלק למיליון, זה חלקים מאוד קטנים. העניין הוא בהחלט אקראי, גם בייצור. זה לא שכל הבמבות יוצאות באותו 19ppm או 18ppm.

תודה רבה. כן, חבר הכנסת מאיר שטרית.

אין שום צורך בסימון נוסף, מכיוון שזה מכוסה בתקנות, בנספח 3 לתקנות האלה שמשרד הבריאות חתום עליהם. פה כתוב שכל מזון שמכיל גלוטן, יהיה כתוב עליו שמכיל גלוטן, ושנית כתוב, אופן הסימון ללא גלוטן. מזון המיוצר או מיובא או משווק בהתאם לדרישות תקנות 3 או 4, לפי העניין, יסומן במילים ללא גלוטן. המילים ללא גלוטן יסומנו בצמוד לשם המוצר בגודל ובהדגשה.

כן, אבל פה זה עם גלוטן.

לא, בלי גלוטן, שלא יפחתו מסימון שם המוצר. זאת אומרת, כל מוצר שיש בו פחות מ- 20ppm, יסומן ללא גלוטן. זה כל מה שהאיש צריך לדעת, זה לא מעניין אותו אם יש שם 15 או 10.

כי עדיין אין לזה השפעה, מתחת ל- 20.

תיקון תקנה 3.

2. בתקנה 3 לתקנות העיקריות –

(1) בפסקה (1), במקום "הוא אינו מכיל גלוטן בשיעור כלשהו", יבוא: "שיעור הגלוטן בו אינו עולה או שווה ל- 20 חלקים למיליון".

(2) בפסקה (3), במקום "כדי לוודא כי לא זוהם בגלוטן" יבוא "כדי להבטיח כי רמת הגלוטן בחומר הגלם ובמזון לא תעלה על 20 חלקים למיליון".
שאלה נוספת האם בעצם יבוא גם סעיף תחילה?

מיידית עם פרסום.

מיידי עם פרסום, כתוב.

הם גם ככה ערוכים, הם מייצרים לחוץ לארץ. פשוט צריכים לעשות תוויות חדשות בשפה העברית.

לכן העליתי את השאלה.

בתקנות כתוב – מייד עם פרסומן. בסדר גמור.

ומי בעד, כפי שהוקראו התקנות, ירים את ידו, תודה רבה.

הצבעה

בעד - כולם

התקנות אושרו


כל חברי הכנסת, כולם, שנמצאים פה, ויש להם זכות הצבעה – תמכו. אז אין מתנגדים ואין נמנעים. תודה רבה, התקנות אושרו. אנחנו עכשיו נתחיל לטפל בחוק. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:40