הכנסת השמונה עשרה

PAGE
16
הוועדה לפניות הציבור
28.12.2010

הכנסת השמונה עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 80

מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, כ"א בטבת תשע"א (28 בדצמבר 2010), שעה 10:30

פניות הציבור לגבי התנהלות מחלקת מלכ"רים ברשות המיסים

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

אברהם מיכאלי

יהודה מונסונגו
מנהל מחלקת מלכ"רים, רשות המיסים בישראל

שלמה ענתבי
רשות המיסים בישראל

יוסי יהודה
סמנכ"ל למינהל רשות המיסים

רו"ח איריס שטרק
לשכת רואי החשבון בישראל

אוריאל לדרברג
מנכ"ל ארגון "פעמונים"

ירון קידר
ראש רשות התאגידים לשעבר

יוסף יוסקוביץ

מרכז הלובי הדתי בכנסת

אייל קציר
דובר הוועדה

שלומית אבינח

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
פניות הציבור לגבי התנהלות מחלקת מלכ"רים ברשות המיסים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


על סדר היום, התנהלות מחלקת מלכ"רים, מוסדות ללא כוונת רווח, ברשות המיסים.

אפשר לקבל הסבר קצר בבקשה על ארגון "פעמונים"?

ארגון "פעמונים" הוא עמותה שנותנת סיוע בהתנדבות למשפחות בכל הארץ לבניית תכניות הבראה כלכליות.

על החשיבות של מוסדות ללא כוונת רווח בישראל, לא צריך להרחיב. מוסדות ללא כוונת רווח עוסקים במגוון נושאים החל מחינוך, רווחה, ועוד. מבחינות מסוימות, אנחנו קוראים להם המגזר השלישי. המעניין הוא שעם השנים המוסדות ללא כוונת רווח לא מאבדים מערך חשיבותם ויש לזה גם השלכה בנושא הכללי. עמותות רווחה שהן חלק גדול מהפונים אלינו בנושא הזה וגם ארגונים אחרות.


נושא קבלת האישורים של מוסדות ללא כוונת רווח ושל עמותות, אישור לפי סעיף 46, הוא חלק מאוד נכבד בהתנהלות המוסדות במשך כל ימי השנה. רבים האנשים שמבקשים לאשר את אמיתות העמותה ודרך פעולתה. סעיף 46 הוא אינדיקציה עבורם ומשמעות לגבי תרומתם. אנחנו יודעים שקבלת אישור לפי סעיף 46 זה דבר חשוב והוא גם סמל.


פרט למשמעות של מיסים, יש לזה עוד כוכב במסגרת פעולתה של העמותה. אנחנו יודעים שלאשר סעיף 46 זה באמצעות מבחנים ולא דבר שניתן לאחר יד אלא יש צורך בבדיקה והתרשמות. אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שנעשית בעניין. דא עקא שהיום יש עיכובים. הגיעו פניות לוועדה שיש עיכובים במתן אישורים לפי סעיף 46. ההמתנות הן המתנות ארוכות מאוד. מדובר גם על חידוש אישורים וגם על הנפקת אישורים חדשים. במקביל במידה רבה המענה הטלפוני הוא מענה לוקה וזמן ההמתנה ארוך ואם בכלל עונים, לא עונים בכל השעות.


הוועדה מבקשת לומר דבר אחד, אישור לפי סעיף 46 הוא קריטי לעמותות האלה. צריך להבין שבחיי היום יום של העמותה ובמיוחד במצבים שהעמותות מנסות להרחיב את הפעילות שלהן בגלל צמצום התרומות שהיו אולי מגיעות מחוץ לארץ. אולי בעבר לא עמדו מספיק על סעיף 46 אבל בסך הכל כשמדברים על הרחבת פעילות באמצעות מוסדות ללא כוונת רווח הוא משמעותי. מחפשים עסקים חדשים גם בישראל ואז סעיף 46 נהפך למרכיב חשוב מאוד בהתנהלות של העמותה.


רבים מהתורמים, לא יעבירו את תרומתם עד שלא יהיו בטוחים שיש אישור להכרה בתרומה. הוא לא יעביר את התרומה שלו, והוא יחפש מקום אחר. אנחנו נמצאים כעת בזמן שהנושא הוא על סדר היום כי אנחנו יודעים שבחודש דצמבר רבים מרחיבים את הפעילות ואת התרומות לקראת סוף השנה. יש אנשים רבים כשהם עושים את המאזן הכספי ביום הדין הכספי במדינת ישראל, הם מסדירים את הפעילות הכלכלית שלהם וגם את התרומות והתמיכות שהם רוצים להעביר לעמותות.


ההקדמה הזאת היא לצורך הצפה של נושא סעיף 46 והגיד שמתן האישור הוא דבר חשוב. מאידך להמתנה הארוכה יש השלכות. אנחנו מבקשים לדעת מכם על היקף הבעיה, נשמע את הפונים. נרצה לשמוע כמה עמותות פנו וכמה חידשו וכמה עמותות חדשות הגישו בקשה. נשמע על מספר העובדים במחלקות האלה ומה הסיבה לעיכוב וללחץ במתן האישור.


האם מטפלים גם בעמותות החדשות וגם באישורים מחודשים או שיש הפרדה בין חידוש לבין בקשה חדשה. נבקש לדעת על המענה הטלפוני. האם אנחנו לא רואים את זה כחלק מהשירות שאנחנו מחויבים לתת? אנחנו יודעים היום וניגע בזה בנושא הבא בעניין רשות המיסים, שהמענה הטלפוני הפך היום למשהו שהוא ספינת דגל ושמים עליו דגש והשקעה רבה. היום קבלת הקהל הפרונטלית פחות תופסת ומצמצמים בזמן קבלת קהל ועוברים לשירות מקוון והתמיכה היא תמיכה טלפונית.


אבקש בשלב הזה שהפונים יעלו את הבעיות ויציגו את עצמם, יציגו את הנושא מנקודת מבטם והניסיון שלהם. לאחר מכם רשות המיסים תציג את הנושא מבחינתם.

אני עוסקת בתחום גם בחקיקה ואני מכירה את התחום מאוד לעומק. אני רוצה לציין בהמשך לדברים שאמרת שמדובר על גזר דין מוות לעמותות שלא מקבלות אישורים. גם החידוש וגם בעצם ההקמה. גם לא ניתן לפעול מול עמותות אחרות בשיתוף פעולה גם בחידוש וגם בעצם ההכרה. החידוש עלול לקחת היום למעלה מחצי שנה לפניות שעד היום לא נענו. לאשר פניות חדשות יכול לקחת למעלה משנה ואפילו באותה שנה אין שום תגובה אם חסר משהו או שיש בעיה.


אני מציינת את זה כי היום הרגולציה על העמותות היא מאוד כבדה. הם נמצאים גם מול רשם העמותות, גם מול גופים תומכים וכל גוף תומך עושה רגולציה וגם החשב הכללי. הקושי בחיי היום יום והנטל כבדים מאוד. המשמעות של סעיף 46 היא הכי קרדינאלית, היא תלויה באישור ניהול תקין מרשם העמותות וגם כשאתה מגיע לשם וממלא את כל מה שצריך אתה צריך לעמוד בהרבה מאוד התחייבויות כולל איך אתה משקיע את הכסף בתוך העמותה. החדירה לפרטים היא עצומה כמו אם אתה משלם משכורות לבני משפחה וכדומה. יש כאן הרבה עבודה. אנחנו נתקלים במצב מאוד בעייתי שגם קשה לענות עליו כי אנחנו מבינים שיש בעיית כוח אדם.


הבעיה הזאת נובעת גם מאיזו תפיסה של מס הכנסה. נכון שאין כאן תשואת מס אבל יש כאן תשואה חברתית במעלה ראשונה. נכון שאפשר לומר שאי אפשר לגבות מס ולבוא ולומר שיש לנו כאן איזו תועלת ושאנחנו בעצם מקצים אנשים לפי תועלת. אני חושבת שחייבת להיות כאן הקצאה תקציבית מראש שלא ניתן לגעת בה. הקצאה שאומרת שזה כוח האדם המוקצה, זה משך השירות בו אנחנו מתחייבים לענות. מדובר בעניין חברתי. במדינת ישראל קשה היום לגייס תרומות. לצערי אין לנו את התורמים הגדולים עם כל הרוח היהודית שלנו אין כאן את האושר הגדול שמתחלק ויודע לחזור לציבור. העמותות נמצאות במצב מאוד קשה. ברגע שאין סעיף 46, גם לתורם מהעולם כשאין לך אישור בארץ זה נתפס שאתה לא ראוי. הגישה הזו היא בוודאי לא רק מהתורמים בארץ שתורמים רק אם יש סעיף 46, למעט קרנות בודדות. לכן במצב שבו לא קיבל בכלל או לא חידש, העמותה נמצאת במצב שלא תמיד היא חושפת את זה ובעצם התרומה לא מוכרת. גם זה מעשה בלתי נסבל.


לכן אני חושבת, שזה צריך לבוא מלמעלה כתפיסת מדיניות. זה נמצא בתוך מס הכנסה ואולי התפיסה של מס הכנסה היא גביית מס. אנחנו מדברים כאן על תשואה חברתית שחייבת להיות עם הקצאה מראש. זה מצב בלתי נסבל. נכון מאוד שקשה לעמוד מול אנשים שבאמת עושים במסירות את עבודתם. אני מוכרחה לציין את יהודה מונסונגו שהוא איש מקצועי שעושה את עבודתו אבל התשובה של "אין כוח אדם" היא לא תשובה שיכולה להתקבל על הדעת. אני אומרת שזה בכלל לא בתחומו, זה בתחום העליון שבו מתחייבים לזמן קצוב, לשירות. כאן להיפך הזמן צריך להיות הרבה יותר קצר מגביית מס. יש כאן משמעות עילאית ועליה אנחנו צריכים לתת את הדעת. תודה.

תודה רבה.


בעצם אם אסכם את דברייך את אומרת שיש שני דברים עיקריים. 1 – זה פוגע באופן אקוטי בעמותות האלה שאין להם אישור לפי סעיף 46 כי אנשים נמנעים מלתרום. 2 – זה צריך להגיע לדרגים הגבוהים וההרגשה היא שהסיבה שהן לא מניבות הכנסות זה מאחר שזו המחלקה היחידה ברשות המיסים שלא מכניסה כסף ואולי היא בן חורג ושם פחות משקיעים.


אין לנו ספק שזה דבר שאינו מתקבל על הדעת שלכל מחלקה או אגף אחר שהיה מכניס מיסים וכסף היו מוצאים עוד עובדים כדי לקבל ולגבות את הכסף. כשזה מגיע למתן אישורים זה לא כך.


צריך להבין שהתרומה של המוסדות ללא כוונת רווח למדינת ישראל היא תרומה אדירה שמדינת ישראל בנושאים שונים לא הייתה נותנת שום שירות בלעדיהם. יש תחומים במדינה שהמוסדות ללא כוונת רווח הם אלה שמחליפים את המדינה. במיוחד בנושאי החינוך ונושאי הרווחה, חד משמעית, ולא רק זאת המדינה שולחת אליהם. אנחנו רואים את זה רבות, וזה בולט מאוד והמדינה גם אומרת זה.


כשהמדינה מדברת על רווחה ועל תחומים אחרים וכשהיא סוקרת את פעולותיה היא אומרת שחלק נכבד נעשה על ידי העמותות ומוסדות ללא כוונת רווח. היא מדברת על תרומה של העמותות. הארגונים האלה כן מכניסים למדינה את החלק הערכי, את המחויבות החברתית שלנו וזה בהחלט מניב ואנחנו צריכים להשקיע בהם.


נבקש ממך, עורך הדין ירון קידר, בבקשה.

אני רוצה להתחבר לדברים שאמר יושב ראש הוועדה. החשיבות של המגזר השלישי רק הולכת וצומחת. היקף לשנת 2009 של המגזר השלישי עמד על מחזור של 100 מיליארד שקל. מדובר על גורם שהולך וצומח עם השנים יותר ויותר. מחליף את שירותי המדינה, מחליף את שירותי המדינה! התפיסה היום היא שהמדינה לא יכולה לפתור לבד את הבעיות שהיא מתמודדת איתן. לכן היום יש יותר ויותר פעילויות משותפות עם ארגוני מגזר שלישי. על זה אין בכלל חולק.


צריך לראות את הכסף שעובר דרך סעיף 46 שאמור להגיע כהשקעה למטרות חברתיות. הרי בהגדרה זה הולך רק למטרות ציבוריות. זה מה שמותר לתת. זה כסף שהולך למטרה ציבורית שהממשלה או שלא נותנת לו או שמוסיפים על כסף ממשלתי. זו השקעה. נכון שברשות המיסים זה הבן החורג כמו שהגדיר יושב ראש הוועדה. עוד בתפקידי אמר לי אישות המאוד בכירה ברשות המיסים "קח, שרשות התאגידים תיקח את המחלקה הזאת, לא יודעים לעשות את זה, זה לא שלנו".


אני אומר את זה בצורה הברורה ביותר , מיליארד שקל בשנה עוברים דרך סעיף 46. רק מיליארד שקל, לדעתי אם הוא היה יותר יעיל ויותר פתוח היו עוברים יותר. אבל על פי נתוני מינהל הכנסות המדינה כל שנה מיליארד שקל נתרמים לגופים שיש להם סעיף 46. על אלפי עמותות, על מאות הבקשות ומאות בקשות חידוש עובדים בשבע השנים אחרונות מקסימום ארבעה עובדים ובתקופות שפל שני עובדים, זה הכל!

תכף נשמע מה מספר הבקשות והחידושים שיש בשנה, אולי יהודה מונסונגו ימסור לנו נתונים. בכמה עמותות מדובר שאתם מחדשים את הסעיף הזה, וכמה עמותות השנה ביחס לשנה שעברה?

השנה שלחנו חידושים ל -1,400 גופים. מה שאישרנו במהלך השנה כי חלקם הגישו באיחור משנת 2009, אישרנו 1,620. נקלטו אצלנו בקשות חדשות בשלב ראשוני 630 בקשות השנה. צריך לדעת שחלקן הן בקשות שחוזרות על עצמן. כלומר לפעמים הבקשות מגיעות לא שלמות ואנחנו מבקשים להשלים את החומר. סך הכל המחלקה אישרה וסיימה את הטיפול באופן מושלם ל- 283 במהלך השנה.

בהמשך אני אתן לך רשות דיבור אבל כעת אני רק מבקש שאלות הבהרה והבנה. מה קורה לעמותות שמבקשות חידוש לתקופה הזמנית, יש להן אישור זמני? אני מבין שזה מצב לא נוח.

אנחנו מקדימים תרופה למכה. כבר מהלך חודש שביעי שלחנו חוברות לחידוש לעמותות השונות וביקשנו מהן להגיש לנו את חוברת החידוש עם המאזן והמידע העדכני מה העמותה עושה. ביקשנו שהחומר יגיע עד ה- 31 באוקטובר כדי שמיום ה- 31 באוקטובר ועד סוף השנה יהיה לנו את הזמן לטפל. בעצם סוף השנה שזה החודשים בהם אנחנו עובדים ממש מסביב לשעון בעיקר בנושא החידושים כדי לא לפגוע בפעולת העמותות. נכון לעכשיו, בסוף שנה מתוך 980 בקשות חידוש חזרו אלי - - -

מתוך ה- 1,600.

ה- 1,600 הם גם חידושים משנה קודמת כי תמיד יש עמותות שמגישות באיחור.

זה רק אומר שהחידוש דורש זמן לכל העמותה. זה שמסמך וחסר ואולי עוד משהו. לכן זה עובר משנה לשנה.

זה תלוי בעמותה. כשעמותה מיוצגת באופן מקצועי על ידי רואה חשבון/עורך דין זה הולך יותר חלק. יש עמותות קטנות שרוצות לחסוך כסף ועושות את זה בעצמן, אז הרבה פעמים הם לא מדווחים נכון, הם לא מציגים את עצמן נכון וזה יכול ליצור עיכובים.

כמה עמותות יש?

מתוך 980 חוברות חידוש ששלחנו קיבלנו חזרה 530 הגישו בזמן עד 31 באוקטובר. 164 הגישו מה- 31 באוקטובר עד היום. מתוך 530 טיפלנו ב- 436 מאלה שהגישו בזמן, מתוך אלה שלא הגישו בזמן טיפלנו כבר ב- 127. בסך הכל לא טיפלנו, זה לא מדויק כי בחלקן טיפלנו, מה שנשאר לנו לטפל זה ב- 94 גופים שהגישו בזמן ועוד 37 גופים שלא הגישו בזמן.

כשאתה אומר טיפלנו זאת אומרת שהנפקת את האישור?

אני רוצה להסביר. ברוב המקרים אלו תיקים שכבר עברנו עליהם אבל יש איתם בעיות. או שחסר חומר או שיש בעיה וגם יתכן שלא נחדש את האישור. בחלקם, ולהערכתי משהו כמו 50%, אלו תיקים שמחכים ואני מאמין שנטפל בהם מהר מאוד. דווקא בנושא של החידושים עשינו את כל המאמצים כדי לא לפגוע.



כדי לסבר את האוזן, ישנם מצבים שבסוף השנה נשארים יותר תיקים ואז אני נותן אישור זמני כדי לא לפגוע בעמותות.

אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שאתם עושים, אנחנו יודעים שאתם עושים עבודה טובה וגם ציינה את זה איריס שטרק. אני כאדם מבחוץ וכאובייקטיבי מתרשם שאין טענה ליחס ולמה שאתם עושים אבל הבעיה היא בכוח האדם וההספקים. זה בעצם עקב האכילס ואני לא רוצה לדבר בשם הפונים ואני אתייחס בשלב הסיכום.

אני מסכים עם הדברים. אני חושב שיהודה מונסונגו הוא מעובדי המדינה היותר ראויים שאני פגשתי, מקצועי, שירותי, מוכן להיפגש עם כל פונה, מחויב הן לשירות המדינה והן לנושא החברתי אבל בעיניי מה שיש כאן זה בדיוק "תבן אין איתם לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשה".



נוסיף על הדברים, מעבר לכוח האדם שכמו שתואר כאן שהוא בפרופורציה בלתי אפשרי, מדובר בארבעה אנשים שאמורים לנהל את כל האופרציה האדירה הזאת. כרגע אין ארבעה אלא שניים. בניהול התקין עוסקים 15 עובדים כל הזמן ועוד עשרה משרדי חשבון במיקור חוץ על פי מכרז. כלומר חוסר הכלים, ותוסיפו לנושא שלחובר כוח האדם אין גם השקעה בתשתית. לדוגמה, כל המסמכים היו צריכים להיות כבר מוגשים מקוונים, הם כבר מוגשים היום כולם לרשות התאגידים, כדי שיהיו במאגר. במקום להיסחב עם ניירת הלוך ושוב אפשר היה פשוט בדחיפה, אם תהייה תשתית במחשוב שזה יהיה ישר אצלו. הוא פותח ורואה את כל מה שיש לאותו גוף וחוסכים לפחות את ההגשה הכפולה והמכופלת. אנחנו כבר שנים אומרים את זה. אנחנו רק מעבירים עצים ממקום למקום.

מה שאמרת מאוד נכון, היום הדרישות מהעמותות הן יותר גבוהות, העמיקו את הדרישות ואת השקיפות וביקשו מסמכים, היום זה ללא תקדים.

חלק מהדברים האלה היו צריכים להועיל, והיה צריך להיות הבסיס והתשתית כי אישור ניהול תקין נמצא במערכת, הדוח המילולי והדוח הכספי נמצאים במערכת, לאט לאט הכל נמצא שם ובסך הכל היו צריך להיות השאלות, הדלתא, את כל השאלות היו צריכים לקבל.



לדעתי, רשות המיסים צריכה להגדיר את זה כיעד, אגב לא רשות המיסים אלא מדינת ישראל צריכה להגדיר את זה כיעד נפרד שלא נתון לתחרות עם אגפי הגבייה. זה לא הוגן להעמיד אותו בתחרות. הוא מחלק מיליארד שקל רק למטרות ציבוריות והם מביאים כסף. אם רשות המיסים בסוף יום תחליט שזה לא המקום, יכול היות, בזמנו דיברו על רשות גבייה מרכזית, דיברו על רשות בקרה מרכזית ודוח ארידור העלה רעיון כזה. אבל היום צוואר הבקבוק הכי קשה למוסד ללא כוונת רווח במדינת ישראל הוא דרך סעיף 46. הם יכולים לעבור את כל המסלול ולהיתקע שם במקום הזה.

אני מבקש לתקן. נכון לגבי רשות המיסים, שמעתי לא פעם שהמחלקה הזאת היא היחידה שמוציאה כסף ולא מכניסה כסף. המחלקה הזאת מכניסה כסף כי היא מטפלת במיליארד שקל שזה אומר 350 מיליון אלף שקל , לפחות 30% מהכסף שמתגלגל במגזר הזה, למעלה מ- 40% חוזר למדינה בצורה של מיסים באופן ישיר ועקיף כך שהכסף הזה שמגיע חוזר למדינה. לא נכון לראות אותה כמחלקה שמוציאה כסף.

אבל בהחלט הערכי הוא לא דבר מבוטל. אנחנו לא צריך לשכנע ולהסביר שזה מכניס כסף.

לא צריך לשכנע למה צריך לסייע לעמותות. אני חושב שזו חובתה של המדינה כי אי אפשר לבוא לדרוש מצד אחד מהעמותות, זה אומר שכל עמותה שבאה למשרדי ממשלה לקבל תמיכה או סיוע או השתתפות, או כל צורה של שיתוף פעולה כזה או אחר, אומרים ,אם אתם גירעוניים אנחנו לא משתפים אתכם פעולה". כדי לגייס כסף צריך סעיף אישור לפי סעיף 46 ואם הוא לא מקבל את סעיף 46 הוא לא יכול להיות מאוזן ורווחי. אם מצד אחד דורשים מהעמותה "בבקשה תתאזנו" אז גם צריך לתת להן את האפשרות להתאזן.

זה פוגע באופן ישיר בהכנסות העמותות. אני אומר אמירה שמשקפת את הטענות.

זה ממש לב קיום העמותות.

יש קושי לגייס כסף שלא מגיע לעמותות. זה פוגע בפעילות הגיוס בגלל שאין את סעיף 46. זה הדבר המהותי שגורם נזק. מדברים על הכנסות או אי הכנסות למדינה אבל כאן מדובר על נזק לעמותות. את זה צריך לתקן.

הנזק הוא לא לארגונים, בסופו של דבר זה נזק לעשייה החברתית שלהם. אני אומר שגם באופן אישי אנחנו יודעים וקיבלנו את השירות, מכירים גם את יהודה מונסונגו באופן אישי. אני חוזר על דבריי הקודמים שבאמת יש הערכה באופן אישי למסירותו.

חשוב שאתם אומרים את זה. הוועדה לפניות הציבור מטבע הדברים יושבת בהרבה נושאים שנוגעים למתן שירות. ברוב המקרים אנחנו מדברים על אופי מתן השירות ולא רק על מחסור בכוח אדם. כשמציינים את זה על משרד הממשלתי, ויסלחו לי כל המשרדים הממשלתיים האחרים, אבל זה שנאמר שמקבלים יחס טוב ועם רצון טוב זה ראוי לציון באופן מיוחד. אבל אסור שזה יפגע בשירות.

אני רוצה לחזק את הדברים, ולא לחזור עליהם ולציין עוד משהו. היום יש דרישה גם מהרשויות, גם מהתורמים וגם דרישה אובייקטיבית אמיתית שאנחנו כארגונים נעבוד בשיתופי פעולה עם ארגונים נוספים ולא ניצור את השוק בכל דבר. לא נתחרה אלא נעשה מיזם ושארגון יבוא עם העשייה שלו ויחד עם ארגון אחר יביא את העשייה שלו. היכולת שלי לשתף פעולה שכולל גם העברת כספים כי אתה עושה מיזם משותף. אין דרך לעבוד בגלל אין לך סעיף 46 רק עם מי שיש לו סעיף 46. אתה ולא יכול לעבוד עם מי שאין לו סעיף 46. זאת אומרת שגם אם אני כן קיבלתי את אישור לסעיף 46 האפשרות שלי לתת את המענה הנכון דרך שיתופי פעולה עם גופים אחרים נמנעת כיוון שאני לא יכול להעביר כספים. אני אומר שבסופו של יום הפגיעה היא במוטבים שלנו.

אי אפשר לעשות העברות אלא רק עם גופים שיש להם סעיף 46?

אם יש העברת כספים, ורציתי להדגיש את זה.

זה יוצר הגבלה חוקית מאוד קשה. ובצדק כי אתה מעביר את הכספים. צריך להבין שממספר העמותות שיש להן סעיף 46, אנחנו מדברים על מספר קטן יחסית. לדעתי טוב שכך.

מבחינה כספית שזה בערך 6%, 7%.

חלק מהבעיה נובעת מזה שמגישים את הבקשה מחוסר ידידותיות שמנועת מגופים אחרים.

זאת אומרת שחלק שצריכים לקבל את זה עוברים מסלול. אני מבין מה שאתה אומר שזה מכניס אותך להליך פעילות שאתה חייב לעמוד מול אחרים. ברגע שאתה לא נותן לו את האישור אתה לא רק פוגע בתרומות אלא גם בפעילות השוטפת. אתה מגביל אותו ובעצם קושר את ידיו.

הערה נוספת, שחשוב שגם תאמר. גוף שפונה לקבל אישור לפי סעיף 46 נכנס בעצם למגבלות מסוימות, מחייבים אותו. כאן בוודאי אנשי המקצוע, עורכי הדין וגם רואי החשבון שמתמחים בעמותות יודעים על מה מדובר. מדובר למשל בדוגמה בהשקעות, אם יש לך כסף פסיבי שקיבלת אותו לבניין, אם אתה נמצא בסעיף 46 אתה מאוד מוגבל ואתה צריך לעבוד בתנאים מסוימים. אני לא נכנס למהות העניין.



אני רוצה לציין שהגופים שמכינים את עצמם, הם לוקחים את הכסף המיועד להשקעה ומכניסים 90% לאגרות חוב של המדינה ועושים כל מיני פעולות שמכניסות אותן לתהליך מפסיד כסף בזמן ההמתנה של התהליך. מאחר וכדי לקבל אישור לסעיף 46 הם צריכים להוכיח שהם משתמשים בכסף א', ב' ג'. הם לא היו מקבלים את סעיף 46 הם היו עושים דברים אחרים. אני לא נכנס לתוכן ולמהות ההגבלות, הם נקבעו וכנראה הן צודקות.

חלק לא רציונאליות והן ארכאיות, צריך להתאים אותן.

זה לא הדיון היום. אני בא ואומר שבעצם זה כך, יש לי מקרים באמתחתי סביב הנושאים האלה שגופים פועלים. זו המציאות הקיימת והם נפגעו ונמנע מהן לעשות פעולות שרצו לעשות מאחר והם ביקשו את אישור לסעיף 46 והם לא קיבלו.

ראשית בנוגע לתמונה שהוצגה כאן, אני מצהיר בפורום הזה שאנחנו נעשה את המיטב לשפר את המצב. אני אומר כיצד. להגיד ששם גובים מסים ואנחנו מתגברים בכוח אדם והיכן שזה שירות לקהל לא מתגברים בכוח אדם.

עם זה אתה לא מסכים?

זה לא עניין של הסכמה. זאת תחושה אובייקטיבית כשאתה בא ונצרך לכל אותם ה- 5,000 עובדים ברשות המיסים שזה כולל מכס ומס ערך מוסף וכולל את השירות לעיבוד ממכון , כמובן שלכל אחד יש את המשימות שלו. צריך לראות, אני לא מקטר ואמרתי שאני אציג איך משפרים את זה.



יש חוק גיל פרישה מחובה בגיל 67, כל עובד שנקלט לעבודה יודעים באיזה חודש הוא מסיים. כמעט בכל שנה כולל בתחילת שנת 2011 יש קיצוץ ב- 2% של כוח אדם וזה חל על הכל. רשות המיסים באגפי המיסים הקימה חטיבה ברשות סגנית המנהל לשירות לקוחות, בזה ניגע אחר כך בדיון בנושא. בתפיסת העולם שלי ובתפיסת העולם של רשות המיסים כמו שאני מוביל אותה – כמובן שיש את מנהל הרשות והוא הקובע את סדר העדיפויות, אבל כמי שמופקד על תקציב כוח אדם, השירות ושיפור השירות לקהל זה דבר לא פחות חשוב מגביית מיסים. זו תפיסת העולם שלי ואני מצהיר עליה כאן.



יחד עם זאת, צריך לראות שאם אני קולט היום מבחוץ ויש לי אישור תקציבי לעוד שישה או עשרה עובדים, ליהודה מונסונגו אין מה לעשות איתם. ולמה הכוונה, כוח אדם שאמור לטפל בתחום הזה צריך להיות כוח אדם מקצועי ובעיקרו בוגרי קורס להכשרה מפקחי מס הכנסה. אני לא בא לספר מה היה בעבר אלא מה אנחנו עושים. בשנת 2009 עזבו את המחלקה הזאת שני מפקחים, עובד אחד יצא למגזר הפרטי – רצונו של אדם כבודו, וגברת שנייה הוועדה הרפואית פסלה. אלו שני מפקחים. מצב כוח האדם היום - - -

היום יש שניים?

היום לצד יהודה מונסונגו יש שלושה מפקחים ועוד עובדת סמי-מקצועית שהיא גם עובדת לשכה וגם מטפלת בדברים הטכניים. כאשר בסוף חודש זה עוזב עובד טוב. זו תמונת המצב להיום, כלומר היום בחודש דצמבר לצד יהודה מונסונגו יש יחד עם יהודה חמישה איש כאשר אחד מסיים בסוף ינואר.

הם נמצאים במקום, והם אומרים שלא מכירים אותם. הם אומרים שיש שני אנשים.

הם שם. את יהודה מונסונגו נתגבר בשני עובדים ביום ראשון הקרוב.



אני לא רוצה לפגוע בכבודם של אנשים מטעמי צנעת הפרט. לפעמים את קולטת אחד והוא נותן לך תפוקה של שניים. את השניים החדשים נתתי וזה לא דבר שנתון באמת לבחירה אישית של יהודה מונסונגו לבחור את הטובים.

את המתאימים, אם הוא לא טוב לא לוקחים.

אני אומר שמול המצב הקיים, אחרי אלה שעזבו בשנת 2010 וסוף 2009, זה מאחורינו. אני מסתכל היום ואני מדבר על יום ראשון.

למה מאחורינו? בתחילת שנת 2010 יש בעיות. הבעיות מתחילות בשנת 2010 ושנת 2010 זה לא מצב טוב, היא נקודת ההתחלה שנמצאת כבר בחסר. בשנת 2010 היו עיכובים וזאת אומרת שלא היה מספיק כוח אדם. אנחנו לא צריכים לצאת מנקודת הנחה ששנת 2010 זה המצב האופטימלי ולומר שמה שירד בשנת 2010 צריך להשלים.

ניסיתי להצביע על נקודה ולא חידדתי אותה מספיק, כלומר אני צריך לנייד עובדים בעלי הכשרה למפקחות ולעניין אותם להגיע למחלקת מוסדות ללא כוונת רווח. אין ספק שכל עובד, גם אם אני לוקח מפקח מחוליית חברות או מחוליה אחרת צריך לאתגר אותו לבוא למחלקה הזאת. הוא גם צריך לראות אופק קידום, לכן בד בבד עם נציבות שירות המדינה ושמוזמן להגיע לכאן, עדכנתי אותו מה גרם לכך. המבנה הארגוני של מחלקה מושפע מהדרגה, מהשכר מהתפקידים וכדומה.



בהתנהלות מול נציבות שירות המדינה, אתמול ישבתי בלילה עם סגן מנהל הכללי אהרון אליהו שיהודה מונסונגו כפוף אליו, לא רק לגבי המחלקה הזאת אבל בעיקר לגבי המחלקה הזאת. המחלקה הזאת מבחינת המבנה הארגוני עוברת שינוי. כלומר אם היום במבנה של המחלקה יש את מנהל המחלקה שהוא ברמה של מנהל תחום בכיר ועד שלושה או ארבעה מפקחים. לגבי המבנה החדש אנחנו הולכים להתדיין עם נציבות שירות המדינה ולדבר על שלושה מפקחים ארציים- שלושה ממונים שזה מקביל לרכז חוליה, כלומר מפקח טוב.

זאת אומרת, הרכז זו דרגה מעל מפקח.

יפה, ואנחנו ניצור אצלו שלוש רמות.

ננסה להתרכז בנושא המוסדות ללא כוונת רווח. מי שעובד שם מקבל שכר עידוד? יש לכם פרמטרים שנבדקים. אני מבין שמפקח מס לא ירצה לבוא היום למחלקה שלכם אם הוא יודע שיש שם כזה עומס. למה שיגיע אדם שיש לו סדר עבודה רגיל וירצה להגיע למקום עם עומס? להגיע למקום שלא עומדים בלחץ והוא צריך למלא תפקיד של כמה. אני מניח שהקושי נובע גם מהדבר הזה שאנשים רוצים להגיע למקום מתקדם ושהעבודה היא סטנדרטית, יש לו הספקים רגילים. אני אומר את זה מתוך דברייך שאמרת שאתה מתקשה למצוא אנשים.

אני אומר שכדי לעודד אנשים איכותיים - - -

הוא אומר שהוא לא יכול לקחת כל אחד הוא צריך מישהו עם הכשרה, אחד שעבד ברשות המיסים ומכיר. אני מניח שאפשר לגייס גם אנשים מבחוץ ולאו דווקא חיצוניים.

עלה וציינו פה קסמיו של יהודה מונסונגו, את הקסמים האלה אני מנצל בראיון שעושים עם העובדים מתוך רשות המיסים.

הוא איש טוב והוא לא קוסם. הוא לא יכול לעשות יש מאין, בקסמים הוא לא מצליח עם המחסור.

אם אתה רוצה אני אברור את דבריי. הקסם האישי הוא איכות, כאשר עובד מגיע למנהל שהוא נינוח, מקשיב לצרכים וכדומה אין ספק שזה חלק מהכלים. תוסיף לזה שיש כאן אפשרויות קידום שאני מציג וזה נדבך נוסף.


לצד שלושת הרכזים אנחנו מדברים על סדר גודל של שלושה מפקחים, כאן זה לא טאבו וככל שצריך - - -

מפקחים זה מעל רכזים?

מתחת.

זאת אומרת שלושה מפקחים ושלושה רכזים בדרגה הזאת?

כן. זה במבנה הארגוני.


ניתחתי עם יהודה מונסונגו את המצב אתמול וגם היום בבוקר, לדעתי בדברים היותר טכניים כדי לשחרר לחץ ולהאיץ את הדברים צריך בין עובד אחד או שניים במחלקה הזאת שהם בתפקידים סמי-מקצועיים, הם לא חייבים להיות עם הכשרה של מפקח אבל כאלה שמכשירים ולומדים את המטריה.

לבדוק תיקים ולראות מה חסר?

בדיוק, ועל זה חבל לבזבז זמן של בעל מקצוע שהוא מפקח. כך אנחנו רואים את זה וזו התכנית. נראה עם יהודה מונסונגו במה הוא יכול להתחייב.

ומה עם הטלפונים? למעשה גם למענה טלפוני צריך כוח אדם. אני מניח שלנושא הטלפונים צריך ידע.

נושא המענה הטלפוני הוא נושא שנתייחס אליו.

נושא הדיון הבא הוא נושא שאנחנו מצפים. מענה הטלפוני הוא לא בזמן קבלת קהל שזה דבר הכי מתסכל והכי פוגע בשירות הטלפוני שאותו פקיד גם מקבל קהל וגם עונה לטלפונים. הוא למעשה לא עונה לטלפונים וגורם להמתנה ארוכה. מענה הטלפוני נפגע במיוחד כשאנחנו אומרים שמודדים אותו. מענה הטלפוני הוא גם לתמיכה לשירות האינטרנט, תמיכה מקוונת. לפעמים זה מענה למשהו שאינו מגיע לכאן. אנשים שרוצים לקבל תשובה טלפונית בעצם פוגעים במתן השירות הפרונטלי.

אנחנו נדבר על זה והבעיה היא במקומות אחרים כמו המוסד לביטוח לאומי ויש בעיה כי מפריטים אותו ומעבירים לחברות חיצוניות ומי שעונה הם מוקדנים שאינם יודעים לתת מענה מקצועי, לא זה הנושא. אני מבין ממך יוסי יהודה, שזה יכנס בתחילת שנת 2011.

זה עניין של משא ומתן.

אני אחזור על הדברים שאמרתי. זה לא עניין של משא ומתן אבל בלי לבטל את דברייך אני מדבר על מבנה ארגוני. לצד זה שמיום ראשון יש לו שני מפקחים. ובהגינות מלאה בסוף ינואר מפקח טוב, צבי מעודה, רצונו כבודו, מבקש לסיים, הוא יגיע כמתנדב או שהוא יסייע לנו דרך העסקה אחרת ויכול לתגבר, זה לא קשור לכאן.

מי מגיע במקום צבי מעודה שעוזב? כלומר יגיע עוד שניים.

הוא נותן לנו את כל חודש ינואר כך שלמעשה לצד צבי מעודה יש שניים נוספים. אני יכול להגיד כאן רק את האמת.


אני מדבר על יום ראשון. אנחנו נפעל, במהלך חודש ינואר, לתגבר בעוד בעל מקצוע. לצד זה אמרתי שיצרתי מבנה ארגוני בהתדיינות עם נציבות שירות המדינה כיעד לשנת 2011 להגיע לנושא הזה.

אתה מדבר כבעל ניסיון, אתה מדבר על שנת 2011, זאת אומרת שגם במחצית הראשונה של השנה?

ברבעון הראשון של שנת 2011. אם נוזמן לכאן בתום הרבעון הראשון של 2011 נציג תמונת מצב טובה יותר.

אני מאוד אופטימי. העובדים שמגיעים כעת, הם עובדים שאני בחרתי באופן אישי.

כמה עובדים יהיו? כמה בסך הכלל?

שניים והוא לוקח בחשבון שאחד יעזוב בסוף ינואר, אני חושב שבסך הכל לא מגיעים ל- - - -

בסך הכל אני חושב שהמחלקה מתוגברת היום וב-1 בפברואר המחלקה תתוגבר רק במפקח אחד.

אבל בתום הרבעון הראשון של 2011 מדברים על שלושה. בתום 2011, אם נציבות המדינה תסכים למבנה הארגוני החדש, מדובר על שלושה.

אני לא הבנתי כמה יהיו.

נכון לעכשיו, יש לי ארבעה מפקחים.

איתך חמישה.

יחד איתי חמישה. אני מוציא את הפורש כרגע החוצה ואני מקבל שניים חדשים ויש לי עוד שניים שממשיכים איתי. השניים שמגיעים הם עובדים שאני בחרתי בהם וזה מאוד משמח אותי כי אלה חבר'ה שמגיעים אלי מרצונם וקיבלתי עליהם חוות דעת מאוד טובות.

סליחה יהודה, זה חשוב מאוד כי אחד שמזדהה עם העבודה אין ספק שדרך הטיפול תהייה טובה יותר. אחד שבא מתוך רצון טוב.

בעצם פרויקט החידושים של סוף שנה מסתיים בקרוב. המאסה הקריטית של העמותות שהגישו בזמן טופלה אני מניח שבתקופה הקרובה ניתן יותר אנרגיה לבקשות חדשות וננסה לצמצם את הפער. כך אני מקווה.

נשאר לי משהו לא ברור. מול הצוות שהיה בתחילת שנת 2010 האם זה מכסה אותך?

בתחילת שנת 2010, היו לי ארבעה עובדים.

מול החסר, המבנה הארגוני החדש אמור להגדיל לך את מצבת כוח האדם, זאת הבשורה שלנו. דהיינו, שאם המשא ומתן עם נציבות שירות המדינה יבוא להסכמה, והם יבינו את הצורך, אני מניח שלא תהייה בעיה בעניין של מחלקה כל כך עמוסה. מדובר על תקנים ועל מבנה ארגוני פנימי, ואתה לא מדבר על תוספת תקנים, אתה מדבר רק על דרגה נוספת.

על כוח אדם קיים, בתוך השירות.

אלו העברות עם העלאה בדרגה. לכן הוא צריך לבוא לנציבות שירות המדינה, בגלל השינוי שעושים בדרגה ובשכר. הם לא נכנסים להעברות פנימיות, אבל כאן יש משהו שונה ולכן המשא המתן הוא מול נציבות שירות המדינה. האם לדעתך, זה יגדיל את כוח האדם באופן כללי?

כפי שסגן המנהל הכללי מציג זה בוודאי. כי אנחנו מקבלים כאן שישה אנשים מקצועיים חוץ ממני, שלושה מפקחים ושלושה רכזים ועוד איש טכני שזה בסך הכל שבעה.

ומה עם המענה הטלפוני? אני מתכוון על מענה טלפוני בנושאי סעיף 46. הנושא השני שלנו הוא המענה הטלפוני באופן כללי ברשות המיסים וזה רק לא בנושא העמותות. נושא כללי של השירות הטלפוני בכלל רשות המיסים כמו מס הכנסה ומס ערך מוסף, תיאום מס ולכל הדברים האחרים. זה בכלל לא קשור ליהודה מונסונגו. אבל יש לך גם מענה טלפוני למחלקה בנוגע לסעיף 46?

אנחנו נותנים מענה טלפונים משעה 09:00 עד השעה 13:00 ומשעה 14:00 עד 15:00. המזכירה היא שעונה בדרך כלל לטלפונים. בהנחה שאני אקבל איש שהוא סמי-טכני אז ברור שזה יאפשר לי לתת שירות מענה טלפוני יותר טוב. היום אנחנו כן מקפידים לענות לטלפונים, לפעמים ברור שלא כל כך כי יש לנו שני קווים ואנחנו עושים דברים נוספים ולא תמיד עונים על כל השיחות. אדם שלא קיבל מענה ינסה להשיג אותי עוד רבע שעה או חצי שעה. אני מאוד מקפיד בנושא הטלפונים. ניתן להעביר אלינו גם פקסים.

אבל זה פוגע באיכות כי אם אתה נותן לאנשים מקצועיים לענות בזמן קבלת קהל זה פוגע באיכות השירות הפרונטלי. השאלה היא אם לא צריך להגיע למסקנה שכוח האדם שיהיה כאן למענה הטלפוני לא ייתן לזה לקרוס אבל הוא לא יעלה את זה לרמה אחרת. המענה הטלפוני הוא מאוד חשוב. לדעתי במבנה הארגוני החדש צריך לחשוב גם על זה ולא רק בנושא הטיפול בתיקים.

לא בדרך הזאת. אבל ברשותך, רק נגיעה בנושא המענה הטלפוני. לדעתי הפתרון לשעות רחבות יותר צריך דרך המחלקה של מיכל שרון שהיא מנהלת והיא יודעת איך מוקד הטלפוני שלא מתוך המחלקה. יש מערכת שיודעת לתת מענה וניתן לנתח ולפלח עם איזה סוגי פניות פונים אליך, אין ספק שזה יכול לשפר את השירות הטלפוני. כלומר, מענה הטלפוני לא צריך להיות בתוך המחלקה, אלא בתוך מוקד וצריך לתת לזה פתרון מקצועי.

זה בהנחה, שהמוקד עובד בסדר וניתן להוסיף לו עוד מטלות. היום יש לנו טענות שהמוקד לא מספיק, אז איך אתה רוצה להוסיף לו. זה תלוי בהתרשמות שלנו מהישיבה השנייה שהמוקד הטלפוני יכול לתת. כעת אנחנו יודעים שיש בעיה עם המוקד הטלפוני. אתה צודק שאם עושים מוקד טלפוני יתכן שחלק מהדברים יוכלו לנתב ולפתור בעיות כמו שליחת טפסים, אבל אני לא בטוח שזה רלוונטי לסעיף 46 שפה צריכים אנשים שיודעים את הדברים. זה לא מענה כללי וזה נקודתי ומדובר באנשים מקצועיים ומובחרים שיודעים לתת מענה מקצועי.

יש עמותות לא קטנות, ואני לא מאמין שהמוקד הכללי יכול לתת מענה. המוקד הכללי הוא לא מקצועי והוא ניתן על ידי אנשים סמי-מקצועיים. שירות שניתן לאנשים לא מקצועיים שצריכים לתשובות לאו דווקא מקצועיות. האם רוצים לברר אם הגיעה המכתב או לא, האם נשלח מכתב הביתה, מתי זה יהיה מוכן. אבל אם אתם בונים מבנה ארגוני אתם צריכים לערוך בדיקה ארגונית אצלכם. כל שיפור יבורך ואני לא מתערב איך לעשות את זה.

אני מודה שאני לא הצלחתי להבין מתי יהיו שישה אנשים. לא שמעתי תאריך שיש מחויבות לכך. אני לא יודעת מהו התקן והייתי שמחה לדעת מהו התקן הקיים היום והאם כוח האדם של שישה איש פלוס יהודה מונסונגו סוגר את התקן ובאמת מחזיר את התקן המיועד מראש. תקן שאין בעיה לאייש אותו עם אנשים מבפנים או על ידי אנשים מבחוץ.


אני מודה שבנושא הזה ההליך בעייתי. אני חייבת לומר שמה שצריך להיאמר כאן מעבר למחויבות לכוח אדם שהמחויבות היא למתן מענה ולוח זמנים. שהמערכת תדע שזו המחויבות שלה מתי היא עונה, לא טכנית אלא עונה מהותית לפניה וולדעת שזה כוח האדם המתאים. יש לי כאן בעצם שלושה דברים שאני לא קיבלתי עליהם מענה.

בתמצית. כמי שמכיר, אני חושב שחלק יכולים להעיד, קבלת אישור ניהול תקין עד לפני כמה שנים הייתה בעיה מספר אחת והיום זו כמעט לא בעיה. כמי שבכל זאת חתום על חלק מהתהליך הזה אני חושב שחסרים כאן שני חלקים. אמרתי שהראשון זה כל התשתית המקוונת והטכנית שבלעדיה ממשיך המרכיב האנושי כל הזמן להיות מאוד כבד. החלק השני שנאמר כאן ברמיזה, זה שמעבר לתקן המקצועי שהוא כבד ומסובך להשגה, זה התקן המינהלי.

בפירמידה שהפכנו, ברשות התאגידים יש שימוש הרבה יותר רחב בפונקציה מינהלית, לא תוספת של עוד אדם אחד. אם אתה היית אומר שאתה יכול להוסיף עוד שניים, כלומר עוד שניים שאני מגיע מול נציבות שירות המדינה, תוסיף שלושה למטה ותוסיף גם כאלה שנותנים מענה טלפוני, גם עונים וגם עושים. אז הפירמידה שלך הנכונה. אבל אם הכל שוב נופל על האנשים המקצועיים ויש לך תוספת של אדם טכני אחד לא בטוח שזה יוריד את הלחץ מהאנשים המקצועיים.

אני אזכיר כאן שוב את הנתונים מההתחלה, 2,000 בקשות חדשות שהן בקשות מאוד קשות. אתה חייב לדעתי כיעד, כיעד אסטרטגי ולא בהכרח ברבעון ראשון 2011, כיעד אסטרטגי שאתה מחזק את כל המבנה של המחלקה.

אני רוצה לחזור ושיהיה ברור. הציבור מחכה לקבל מסר עם מחויבות ולדעת תוך כמה זמן הוא יוכל לקבל מענה ולקבל אישור לפי סעיף 46.

אני חושב שהנושא הזה הוא לאו דווקא דרך האגף הזה. אולי זה החיבור של מידע זמין בשלטון. אנחנו כעמותה שמגישה את הכל והכל נמצא מקוון ברשות התאגידים בצורה מסודרת חושבים שיש למצוא דרך שהדברים יגיעו גם לרשות המיסים. אני חושב שהדברים האלה הם הרבה פחות מסובכים לאנשים שצריכים לעשות את זה בעצם.

תודה רבה. אנחנו מקבלים בברכה את חבר הכנסת אברהם מיכאלי שבתוך כל הלחץ הפוליטי וביום של דיונים על התקציב וכיושב ראש סייעת ש"ס מצא זמן להגיע. הוא גם עורך דין במקצועו וקרוב לנושאים האלה. אנחנו בשלב הסיכום.


אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שנעשית כמעט יש מאין, במסירות לא נותנים למחלקה הזאת לקרוס. יחד עם זאת אנחנו יודעים את המצב ומעריכים את המאמץ שנעשה ואנחנו כולנו יודעים את הערך המוסף, הערך הערכי של מתן האישורים לפי סעיף 46.

דיברנו על כך כמה זה מהותי וקריטי ואקוטי לעמותות שמצפות לו. העיכובים זה דבר שלא ניתן להסכים איתו, לא הסחבת הקשה גם בחידוש האישור וגם במתן אישורים חדשים. זה צריך שיפור.


רשמנו ואנחנו מקבלים בברכה את המאמץ שנעשה, כמו שאני מבין, בזמן האחרון כדי להחזיר את התקן הקיים ולהגדילו כדי שיגדיל את מספר האנשים המקצועיים בתוך המחלקה.


הוועדה חושבת שהמחלקה צריכה לעבור רה-ארגון מחדש כדי להתאים את המחלקה למה שנעשה היום גם בתאגידים ומה שנעשה בכלל בתוך כל המשרדים. שהמחשוב והמענה הטלפוני ולוחות זמנים יתאימו. כמו שאמרו כאן כולם, המחלקה הזאת צריכה שדרוג לא רק במצבת כוח האדם שלה אלא בהתארגנות מחדש וגם בכל ההתנהלויות.

צריך להתאים אותה למה שראוי למחלקה כזאת שהיא החלק חשוב בין אם מדובר בהכנסות המדינה או לא בהכנסות המדינה. הפעילות שהיא עושה חשובה ויש חשיבות לקבל את האישור. כמו שנאה דורש אנחנו דורשים מהם להיות נאה מקיימים ולפעול בהתאם.


מטבע הדברים, ובגלל שמדובר בדברים שעכשיו בבדיקה ושנמצאים בתהליך, אנחנו נקיים ישיבה לא בעוד הרבה זמן, ברבעון הראשון של 2011, כדי לעזור לכם וגם כדי להיות מדווחים על יישום וביצוע של הדברים שנאמרו כן. כמו כן גם לשמוע מה נעשה בתהליך התארגנות מחדש של כל המחלקה. בעיניי צריך לקחת יועץ ארגוני, אולי מתוך המשרד שלך, כדי לאבחן את כל מה שהמחלקה עושה ומה המטלות שלה ואיך מייעלים אותה.

אני יודע איך עושים ארגון מחדש, יושבים עם המנהלים ומעלים את הבעיות. יושבים גם עם אנשים שמקבלים את השירות ושומעים איך הם רואים את המצב מצידו השני של השולחן. יחד מגיעים לתובנות ומסקנות כדי שנוכל בעוד תקופה לבוא לשבח וברך על המוגמר על השינויים הדרמטיים שנעשו במחלקה. אני מודה לך ומברך אתכם.

מה בינתיים לגבי עמותות שיש להן אישור והחידוש עדיין לא הגיע. אם ב- 31 לחודש פג התוקף של האישור, אפשר לתת להם משהו זמני?

הוא אמר שהוא ייתן. לא נשאיר עמותה ללא אישור, חוץ מכאלה שחוששים שהן בעייתיות ולא יקבלו בעתיד, יהודה מונסונגו אומר שהוא לא יכול לקחת אחריות. הוא אומר שאין מעוכבים מחוסר זמן אלא מעוכבים בגלל שהם עדיין לא ראויים מקצועית לקבל או שחסרים מסמכים או שזה בדיקה שנייה. אני יוצא מנקודת הנחה שחלקם יחזרו לקבל.

אתה לא יודע מה העיכוב הזה גורר. אלו לא רק מספרים מדובר כאן במוסדות ללא כוונת רווח שפועלים ועושים. אם זה היה מפעל מכל כל סדר גודל אם היה חשש לסגירתו ואז כל הוועדות היו מתרוממות. המוסדות האלה עושים, מחוללים ומעסיקים עובדים וכל עמותה היא בפני עצמה והיא עולם ומלאו. כך צריך להסתכל ולא רק על המספרים.

תודה רבה, המשתתפים הם אנשים מקצועיים והוסיפו והעשירו לנו את הדיון, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40