PAGE
27
ועדת החינוך, התרבות והספורט

28 בדצמבר 2010

הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 338

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"א בטבת תשע"א (28 בדצמבר 2010), שעה 09:30

דו"ח העוסק במצבם הקשה של חתולי הרחוב בישראל – לציון יום זכויות בעלי חיים בכנסת

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

רונית תירוש

ח"כ דב חנין

ח"כ איתן כבל

ד"ר מישל בלאיש – מנהל השירותים הוטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר דגנית בן דב – השירותים הוטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר צביה מילדנברג – השירותים הוטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רועי קליגר – מנהל יחידת הפיצו"ח , משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נירית ציפורי – השירותים הוטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בלה ילמה – עוזרת מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

טלי כרמי – יועצת תקשורת, תחום צער בעלי חיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דפנה יוריסטה – דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר זהר דבורקין – יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות

בתיה בר – אגף בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

גלי דוידסון – אגף בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

אורלי שגב – אגף בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

סנ"ץ חיים פדלון – ראש מדור הגנת הסביבה, המשרד לבטחון פנים

מרים אושן – פעילה, אגודות צער בעלי חיים

מרתה דיאנה אסטרקין – פעילה, אגודות צער בעלי חיים

זיוה ברכה – וטרינרית אגודות צער בעלי חיים

אדלה גרטנר – מרכזת פעילות, אגודות צער בעלי חיים

גיין הלוי- פעילה, אגודות צער בעלי חיים

רויטל וורסקיין – מנהלת העמותה לצער בעלי חיים

לירן ויינשטיין – ידידה של העמותה לצער בעלי חיים

יונתן זיגמן – פעיל, העמותה לצער בעלי חיים

יעקב חסידים – מנהל חשבונות, העמותה לצער בעלי חיים

לירן יסקין – מנהל שיווק, העמותה לצער בעלי חיים

מיכל יעקב בר – פעילה, העמותה לצער בעלי חיים

ד"ר משה סלמוביץ – העמותה לצער בעלי חיים

מרסל אופק אוחנה- פעיל, אגודות לצער בעלי חיים

שרית איילון – פעילה, עדנים, עמותה לקידום וטיפוח אוכלוסיות נוער מיוחדות

משה כהן – חבר ועד, עמותת נוח, התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים

אבי פנקס – חבר ועד, עמותת נוח, התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים

ענת רפואה – חברת ועד, עמותת נוח, התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים

יעל ארקין – מנכ"ל עמותת תנו לחיות לחיות

אסתר אלטמן – דוברת, עמותת תנו לחיות לחיות

פרופ' חביבה פדיה – פעילה, עמותת תנו לחיות לחיות

ד"ר רפי קישון – רופא וטרינר, עמותת תנו לחיות לחיות

עו"ד יונתן שפיגל – יועץ משפטי, עמותת תנו לחיות לחיות

חיה ורד – פעילה, עמותת תנו לחיות לחיות

מיכל ורד – פעילה, עמותת תנו לחיות לחיות

שרון יגרמן – מנהל אדמיניסטרטיבי – עמותת תנו לחיות לחיות

נויה נרדימון – פעילה, עמותת תנו לחיות לחיות

ענת שור – יועצת תקשורת, עמותת תנו לחיות לחיות

דנה שור – פעילה, עמותת תנו לחיות לחיות

רוני מלכא – מנהל חטיבת פיקוח ואכיפה, רשות הטבע והגנים

יעל שטייגמן – רשות הטבע והגנים

עו"ד אהוד פלג –נציג לשכת עורכי הדין

רונן מחלב – צלם תערוכה על בעלי חיים

ד"ר אסי דר – וטרינר

ד"ר זיוה ברכה – פסיכיאטרית, יועצת, עיריית תל אביב יפו

ד"ר מיכל בר – הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות

מרים חושן – קואליציה בינלאומית נגד פרוות

ג'יין הלוי – קואליציה בינלאומית נגד פרוות

יפית בראון – מדריכת תלמידים של משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה

רותי ויינשטיין – ראש צוות חינוך, צער בעלי חיים, רמת גן והסביבה

יפית בר און – מורה

מירי ברזילי אליעזר – מורה

איה בריל – תלמידה

לי ברק – תלמידה

טל גרא – תלמיד

מורי זוהר – תלמיד

אבני טל – תלמיד

יותם יניב – תלמיד

נוגה אליקיים – תלמידה

נועה אליהו – תלמידה

אורן ניצן – תלמיד

אורלי נעמה אלקריב – פעילה, אגודות לצער בעלי חיים

מאיה סורקיס – תלמידה

טל פרישמן – תלמיד

כרמל צדוק – תלמיד

יעל קמפינסקי – תלמידה

מאיה שני – תלמידה

יונתן שפיץ – תלמיד

אמיר שפר – תלמיד

דנה שבת

יהודית גידלי

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

דו"ח העוסק במצבם הקשה של חתולי הרחוב בישראל –
לציון יום זכויות בעלי חיים בכנסת

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הנושא על סדר היום, הדוח העוסק במצבם הקשה של חתולי הרחוב בישראל לציון יום זכויות בעלי חיים בכנסת. יושב ראש השדולה של צער בעלי חיים, של הגנה על החיות חבר הכנסת איתן כבל יזם את היום הזה, יזם את הדיון בוועדה. אנחנו נקיים כאן דיון מסודר. העמותה תנו לחיות לחיות, ביקשתם להציג מצגת, המצגת במחשב?

לא תהיה מצגת.

אנחנו מעדיפים בלי מצגת, התמונות לא נעימות לצפייה.

יושב ראש השדולה, אני יכול רק להגיד לאותם האנשים שפנו לוועדה וביקשו להציג מצגות, צריך לקבל על זה החלטות. אני התבקשתי כאן להציג לפחות 10 מצגות. הזמן שהוקצב לדיון בוועדה הוא שעה וחצי עד שעתיים, אנחנו כאן נשמע את כולם. ונתחיל ממך, בבקשה.

שלום לכל הנוכחים המכובדים. אני רוצה גם להציג את הדוח שנעשה על ידי עמותת תנו לחיות לחיות בחתימתם של עורך דין יונתן שפיגל, פרופסור חביבה פדיה ואני. השתתפו בהכנת הדוח עוד הרבה אנשים חשובים ומצוינים, ביניהם גם ראשי עמותת תנו לחיות לחיות, אתי אלטמן, יעל ארקין ועוד צוות שלם. לפני שאני אפילו אציג את הדוח, ואני לא רוצה להציג אותו בפרטי פרטים כי הפרטים מצויים בדוח עצמו וכל אחד יכול לעיין בהם.

אם תוכל באמת להתייחס לנקודות החשובות בדוח.

הדוח עצמו בעצם מציג את המצב של החתולים דרי הרחוב או איך שמכנים אותם חתולי רחוב. השם הזה כבר בא לאותת גישה קצת יותר מכובדת אליהם. כולם יודעים. לא צריך להיות מישהו מהתחום. כל מי שפוקח עיניים בסביבה במיוחד בסביבה העירונית רואה שיש המון חתולים חסרי בית שחיים בסביבה האורבאנית שלנו ומהווים חלק מרקמת החיים שלנו. הנושא הזה יוצר לפעמים בעיות, מתחים, בזה שיש כאלה שמתנגדים לחתולי הרחוב, יש כאלה שחושבים שהם מהווים מטלה. היתה תקופה שבישראל ניסו לחסל את חתולי הרחוב, ראו בהם מטרד. רצו לחסל אותם.

זה הגיע עד הבג"ץ?

כן, זה הגיע עד הבג"ץ. היום בעצם השתנתה הגישה והושגה ההבנה שהחתולים האלה, קודם כל הם קיימים כאן. שנית, יש להם תפקיד חשוב מאוד שאנחנו חייבים להתייחס אליו. עכשיו, אנחנו פה בבית המחוקקים. חשוב מאוד שההתייחסות אליהם תהיה ראויה ומתאימה כי יש להם חשיבות בכך שהם מפעילים את בני האדם. זאת אומרת הם יוצרים אצל בני האדם תגובות חזקות. לצערי יש כאלה שהם אנטי וחשוב להביא אותם ליחס הנכון.

אם מותר לי רגע קצת "להתפלסף" על הנקודה הזאת, לומר שהקשר שלנו לבעלי החיים הוא דבר עמוק וקדמוני ומהווה בעצם בעיניי סוג של קשר אל גן העדן האבוד. אנחנו בני האדם רואים את עצמנו קצת מורמים מעולם החי אבל בעצם במקורנו באנו מאותו מקום כמו יתר החיות. לכן חשוב שנתייחס בכלל אל עולם החי בכבוד ובהערכה כי אנחנו חלק מרקמת חיים שלמה שמאכלסת פה את כדור הארץ. אם לא נתייחס בכבוד אל החיות הקשר הזה יאבד. זה ברמה הפילוסופית. ברמה המוסרית הייתי אומר ברור הוא שצריך להתייחס בצורה מוסרית וראויה לכל היצורים החיים.

רפי ברשותך, אני מציע שתדלג על הקטעים האלה. זה בסדר, אנחנו יודעים את זה, בגלל זה האנשים נמצאים כאן, זה יום זכויות בעלי החיים בכנסת. מה שאני מציע, תיגע בשתיים שלוש נקודות שמציגות את הנושא, ששמות את כל הזרקורים על נושאי חתולי הרחוב.

תן לנו את הפרישה, מבחינת אותם חתולים שנמצאים ברחובות. אני יודע שהריכוז הוא בין חדרה לגדרה, משהו כמו 60% מהחתולים.

בדיוק. יש כמות גדולה מאוד, יש שמעריכים את זה עד 2 מיליון חתולים. הם עצמם חיים בתנאים קשים, הם סובלים לעיתים קרובות מהתעללויות מצד גורמים שונים, לפעמים אנשים צעירים וכך הלאה. המטרה שלנו היא לבוא ולמסד את הנושא הזה, זה הרצון שלנו, לקבל בעצם סוג של מיסוד, שהמחוקק ייתן על זה את דעתו וכמובן ייתן את התקציבים הראויים כדי לשמור על רקמה בריאה בינינו לבין החתולים.

איך עושים את זה? יש פעולה נמרצת שקלה לעשייה בעצם וזה פעולה קבועה של עיקורים וסירוסים. ברגע שזה נעשה יש אוכלוסייה יציבה של חתולים שמהווים בעצם אוכלוסייה שחיה ביחד איתנו ולצידנו. יבואו ויגידו, למה זה טוב בכלל שיהיו חתולי רחוב? אולי נשמיד את כולם וזהו. אז יהיה נקי, מסודר. וזו באמת תהיה טעות גדולה, כי קודם כל החתולים האלה שימשו תמיד גורם היגייני, גורם ששומר על סביבה נקייה, נקייה מעכברים, מחולדות, וזה בעצם מונע מחלות, מונע הכשות נחשים.

אנחנו יודעים שהמצרים הקדמונים העריצו את החתולים. אנחנו יודעים שהיוונים והרומאים הביאו אותם לאירופה. באירופה בימי הביניים כאשר חיסלו את החתולים קיבלו את מחלת הדבר. ורבותיי זה לא רק היסטוריה. יש לי פה למשל מסמך המראה שבתל אביב בי"ז בתמוז תרפ"ו נתלתה מודעה נגד הדבר. היה דבר בתל אביב ומי שהביא עכבר מת שנדבק בדבר קיבל 10 גרושים מנדטוריים. עכשיו זה לא היסטוריה מימי הביניים. זה פה בתל אביב בשנת 1922. לכן אם לא יהיו מספיק חתולים יהיה דבר ויהיו מחלות, כי בארצנו הסובטרופית שהיא לא כל כך נקייה ומסודרת אנחנו צריכים אותם כרקמה הגנתית. אז זו גם ההבנה שהם חשובים לבריאות הציבור.

מה לדעתך יהיה המצב האופטימאלי ?

אני אומר, ברגע שמעקרים ומסרסים את החתולים - - -

לא, אבל מה קורה אם אין מספיק חתולים ברחוב? מה יהיו הנתונים?

קשה לי לנקוב במספרים, אבל ברור שצריך להיות איזון. אם יש עודף חתולים, נוצר קצת לחץ שלילי. לעומת זאת, אם אין מספיק חתולים אז אנחנו נראה שאותם עכברים וחולדות שמוחזקים בצורה מצומצמת יעלו ויציפו אותנו.

מקרה שקרה בדרום קוריאה, שם הכריזו על החתולים כמכת מדינה. הדרום קוריאנים הם עם מאוד יעיל, הם חיסלו את כל החתולים ופתאום קיבלו חשבון מאוד לא נעים, כמעט כמו בימי הביניים, אמנם לא דבר אבל מחלות, נשיכות, החולדות שהיו בכל מקום פגעו ברכוש, ובמזון.

החולדות מעבירות את מחלת ה"עכברת" הנקראת "לפטוס פירוזיס" שהיא מדבקת לבני אדם. את כל הדברים האלה, הם קיבלו פתאום בכמות גדולה ולכן התחילו לייבא חתולים. אז לפני שאנחנו פה מקימים ועדה לייבוא חתולים מחו"ל, בואו ניעזר בחתולים הציונים, הישראלים שלנו ורק נדאג שהם לא יהיו בכמות עודפת. לשם כך צריך לעקר ולסרס אותם, לשם כך צריך תקציבים לא גדולים במיוחד, אם כי הרבה יותר משמעותיים ממה שהיו עד היום.


דבר נוסף, שנוגע להתעללות בבעלי חיים. שוב, יהיו כאלה שיגידו, מה אכפת לי, מתעללים בחיות, מה זה ענייני? ויפה אמר למשל היום איתן כבל ברדיו ששמעתי, שידוע וברור ומוצק לכל איש חינוך, שהאנשים שהופכים לסדיסטים גדולים, לפושעים, למתעללים, התחילו את הקריירה שלהם בחתולים או בבעלי חיים. כל אלה התחילו להתעלל קודם בבעלי חיים. אם לא עוצרים אותם שם, זה נמשך ופוגע בנו בני האדם. לכן אנחנו פה בוועדה חינוך ואנחנו רוצים את האפקט החינוכי החשוב הזה. אם אתה לומד לחמול ולרחם על גור חתולים קטן, על אחת כמה וכמה שתהייה אדם נחמד לבריות ותרחם על בני אדם. לכן יש פה גם אפקט חינוכי מאוד חשוב.


כך שאנחנו רואים יש פה אפקט בריאותי, אפקט סביבתי, אפקט חינוכי. לכן באמת חשוב שגם מבחינת החוק, המחוקק ישים את הדגש על זה שהוא באמת יקפיד. יש חוק צער בעלי חיים אבל חייבים לקיים אותו. המשטרה חייבת לנהוג ביד יותר בוטה ומדויקת לגבי אנשים שמתעללים בבעלי חיים. המסר צריך לעבור לציבור. לא מתעללים בבעלי חיים. לא רק שזה לא יפה ולא מוסרי אלא גם זה לא חוקי.


אני רוצה לגעת גם בנקודה היהודית, וחשוב לי באמת שהנושא הזה יהיה פה בכנסת, יעבור כחוט השני מימין לשמאל ומצפון לדרום כי הוא מאחד באמת את כל חברי הכנסת מכל הסיעות. זה לא נושא פוליטי פה, גם החרדים שיכולים כביכול לא להתעניין בנושא. היהדות, היתה אחת הדתות המתקדמות ביותר בתחום הזה. כל החוקים היפים שאנחנו מכירים, "לא תחסום שור בדישו" ו"לשלח את הציפור מהקן", ואפילו אומרים, "לא תבשל גדי בחלב אימו", זה נובע מצער בעלי חיים. ובואו נפעל ברוח היהדות. נהיה שוב אור לגויים בתחום הזה ולא כמו שזה כרגע מתבטא, מדינה שהיא לא בדיוק בתחום המדינות הכי מפותחות בטיפול בחתולי הרחוב. כל תייר שמגיע באמת מחמיץ את פניו ואומר, איזה חתולים מוזנחים, מסכנים ועלובים.


יש עוד צד מעשי שאתם כחברי כנסת חייבים להתעניין בזאת, ובכלל כשליחי ציבור. אנחנו הרי רוצים להיות קשובים לרחשי הציבור, לראות האם זה מעניין את הציבור, אכפת לציבור מהחתולים האלה בכלל? והנה אני מחזיק פה בידי שוב תדפיס מהאינטרנט. בנק לאומי עשה איזה סוג של תחרות שהוא מחלק מיליון שקלים לעמותות השונות. ביקש מהן להתחרות, להעלות באינטרנט סרטים שלהן וכלל הגולשים מצביעים למען העמותות האלה כדי לקבל תקציבים בדירוג מסוים.

הנה אתמול בערב, אני רואה את הדירוג של 7 המקומות הראשונים. בתוך 7 המקומות הראשונים של עמותות מכל הסוגים יש 3 עמותות למען בעלי חיים. מקום שלישי תנו לחיות לחיות. משמר בעלי החיים מקום 50 וצער בעלי חיים רמת גן מקום שביעי. אז אתם כמחוקקים וכמי שקשורים לציבור יכולים לומר, רבותיי, מתוך מאות ואלפי עמותות שיש, שעוסקות בבני אדם מכל הכיוונים, ב-7 המקומות הראשונים יש שתי עמותות לנושא בעלי החיים. זאת אומרת הציבור מאוד קשוב לנושא הזה. לציבור חשוב לטפל בנושא הזה, הציבור רוצה שהמחוקק ייתן את דעתו לנושא הזה.

תודה. חבר הכנסת איתן כבל בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ברצוני להודות לאדוני היושב ראש ולחברי הכנסת, תודה לכולם. יש כאן נציגים מארגוני זכויות בעלי החיים, נציגים ממשרד החקלאות, הגנת הסביבה. יש כאן את בית הספר טבע מתל אביב. אני אשמח אם תיתן לאחד התלמידים לדבר, מי שירצה לומר כמה מילים. יש שני נושאים מרכזיים ביום זכויות בעלי החיים ואין זה אומר שהנושאים לגבי זכויות בעלי החיים מצטמצמים בשני הנושאים הללו.

אנחנו קבענו ששני הנושאים המרכזיים שבהם נדון השנה יהיו נושא חתולי הרחוב וסביב הנושא הזה אנחנו בעצם מקיימים דיון כאן היום, ויותר מאוחר בוועדת החוקה אנחנו נעלה את נושא אי ביצוע חוק צער בעלי חיים, קרי, אי אכיפה ואי מיצוי הדין. אלה שני הנושאים המרכזיים שאנחנו נעסוק בהם. כמובן יש לי ציפייה גדולה שכאשר נגיע בשעה 1 לאודיטוריום, וכל המכובדים, השרים יגיעו וידברו, ונהיה אנשי בשורה לגבי בעלי החיים בשנה הזו.


כפי שאתם שמים לב, יש כאן תערוכה שצילם אותה רונן מחלב שנמצא כאן איתנו. לא לחינם היא נמצאת כאן. חברת הכנסת רונית תירוש באמת יזמה את אחד החוקים, אני לא רוצה להפריז, אבל באמת היא יזמה את אחד החוקים היותר משמעותיים במאבק למען זכויות בעלי חיים. לחוק הזה יש גם משמעויות בינלאומיות ולא לחינם סביב הנושא הזה יש מהומה ברמה עולמית ולא רק ברמה לאומית.

אני מבטיח לך, ואני מקווה שגם יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אלכס מילר שיש לו אמירה מרכזית בתוך הנושא הזה, ביחד נצליח להגיע גם אל מול הכוחות האחרים הפועלים בנושא לכדי הסכמה בתחילת השנה האזרחית החדשה. ככל שזה תלוי בי אני אעשה כל מאמץ ואני מאחורי הקלעים כבר עושה את המאמצים, ואני מקווה באמת, באמת, אתם יודעים אנחנו מדברים על אור לגויים,

בינתיים אנחנו בחושך.

אני מאוד מאוד מקווה שתצלח דרכנו. אז תודה לך רונן על התמונות המאוד חזקות. קשה להתעלם מהתמונות. תודה גם לדוגמניות ולשחקניות שלקחו על עצמן להציג את התמונות שמדברות בעד עצמן. אני אסיים כאן. זה יום שלכם. אני מעדיף שנקשיב לחברים ולכל מי שהגיע.

קצת כללים לגבי התנהלות הדיון למי שלא מכיר. הנוהל הוא פשוט. הכי פשוט שבעולם. שולחים לי פתק עם השם והתפקיד ומבקשים רשות דיבור, ורק אחד מדבר. ככה יהיה לנו פרוטוקול בצורה מסודרת. משרד החקלאות. מי מדבר? מי מייצג את הנושא של אכיפה? חברים, הנושא הוא לא פשוט. הנושא הזה נמצא על סדר היום הציבורי במשך שנים רבות. יש כאן דילמות לא פשוטות. ועניין האכיפה ועניין הפעילות האינטנסיבית שצריכה להיות ברשויות המקומיות איפה שיש הריכוז הגדול ביותר של החתולים, אנחנו מצפים לשמוע מכל מי שאחראי היום במדינה על הנושא הזה, אנחנו מצפים לתשובות ברורות. אז אנא מכם בבקשה.

אולי תרשה לי לפני כן. יש עמדה מול המשרד. אולי בהתייחסות שלהם הם יתייחסו לבעיה.

אנחנו נעשה את זה בצורה כזאת. הם תיכף יתייחסו לדוח. את תדברי, חבר הכנסת דב חנין ידבר. ואז אותם חברי הכנסת שמפנים את השאלות שלהם למשרדים מסוימים, אנחנו בסוף הישיבה, המשרדים יתייחסו לאותן שאלות שחברי הכנסת הפנו אליהם. בבקשה חברים.

אני אתחיל ונירית ציפורי תמשיך. אני ד"ר דגנית בן דב, הממונה לפי חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות. מאז שנת 2007 המשרד מקצה כספים ייעודיים לנושא של אכיפת חוק צער בעלי חיים ולנושא של צמצום התרבות בעלי חיים. אני שמה דגש על כלבים וחתולים.


בשנתיים האחרונות 2009-2010 ביחד כ-9 ומשהו, כמעט 10 מיליון שקלים כאשר הנושאים העיקריים היו תמיכה במימון עיקור כלבים, מימון של עיקור חתולי רחוב, הקמה של כלביות והקמה של מרפאות עירוניות שיוכלו לשמש כמקומות לעיקור בעיקר של חתולי רחוב.

באיזה צורה זה עובד, ולאן מגיע הכסף?

רוב התמיכות הן לרשויות המקומיות. התמיכה בעיקור כלבים עוברת דרך המרפאות הפרטיות כדי לקבל פרישה כמה שיותר גדולה וכמה שיותר מרפאות בארץ. ואני שמחה מעל הבמה הזאת להודות למרפאות שמשתתפות החל משנת 2007. זה לא פשוט וזה לא קל. יש כמאתיים מרפאות פרטיות ברחבי הארץ.

אתם מעבירים כסף לרשות המקומית, והיא מעבירה כסף למרפאה הפרטית?

לא. עיקור כלבים, התמיכה הולכת למרפאות הפרטיות באופן ישיר. בעצם התמיכה היא בבעל הכלב, סבסוד מסוים של מחיר עיקור הכלב או הכלבה. חתולי רחוב , זה מועבר ישירות לרשויות המקומיות. חלקן עשו את העיקור במרפאות שלהן, חלקן נעזרו בקבלן פרטי. עם מרפאות רשות, זה עובר ישירות לרשויות, וכך גם עם הקמה של כלביות.

האם אתם נמצאים עם יד על הדופק, שכל שקל שמגיע לרשות המקומית לטובת העניין הזה שהוא באמת מגיע ליעדו?

נכון, ובנקודה הזאת אני אשמח אם נירית ציפורי שהיא היד על הדופק של מבצעי עיקור חתולים תפרט קצת יותר.

לא, אבל תנקבי קצת במספרים.

נירית ציפורי היא היד על הדופק, היא יודעת את המספרים של עיקור החתולים.

בשנה 2007 היינו במצב א' , היום אנחנו בשנת 2010, בסוף שבוע תהיה שנת 2011, מצב ב'.

מבחינת עיקור חתולים הוצאנו על כך 3.25 מיליון שקל בשנת 2009. הכסף הועבר ל-30 רשויות מקומיות שעל פי הדיווח שלהם הם הוציאו תקציב מסוים בין 35 אלף שקלים ל-200 אלף שקלים.

30 רשויות זה לפי מה שמצוין בדוח?

אנחנו לא מכירים את הדוח המדובר. אנחנו ראינו פרסומים שיש דוח כזה. אנחנו לא ראינו אותו, לא קיבלנו אותו.

מה הנתונים שלכם?

מבחינת הרשויות, כל רשות שהיתה מעוניינת הגישה בקשה והיו נתונים של מצב סוציו אקונומי של הרשות, של מספר תושבים, של שטח, של מצב החתולים.

מה קשור מצב סוציואקונומי לסירוס חתולים?

כי רשויות מקומיות במצב סוציואקונומי מאוד נמוך, לא מקצות תקציבים למטרה של סירוס חתולים.

78 רשויות ביקשו תקציב.

יש פה דוח של עמותת תנו לחיות לחיות. אתם אומרים שאתם לא מכירים אותו ואת הנתונים שלו, יש לכם את הנתונים שלכם?

אנחנו לא יודעים איזה נתונים יש בדוח שלהם. לא ראינו אותו.

עזבו את הדוח שלהם, תנו לי את הנתונים שלכם מבחינת ריכוזיות החתולים. איפה נמצאים רוב חתולי הרחוב? מרכז הארץ? צפון? דרום? איזה רשויות מקומיות מבחינת הנתונים שלכם, מבחינת הריכוזיות. אם הרציונאל שלכם הוא לעבוד לפי הריכוזיות או שיש לכם צורה אחרת של עבודה? האם צריך להבין שהכסף של המדינה, שמשלמי המיסים נותנים לטובת העניין הזה הולך אמנם בדיוק לכתובת שהוא צריך ללכת אליה? כן.

בעיה עם חתולי רחוב יש בכל הארץ. אנחנו מקבלים פניות מכל העיריות, מכל הרשויות המקומיות, מערים צפופות, מעיירות פיתוח, ממושבים, מקיבוצים. הבעיה עם ריבוי יתר ונוכחות של חתולי רחוב יש היום בכל הארץ. מאוד קשה לכמת את הבעיה. ניסיונות שנעשו בעולם לעשות ספירה של החתולים מאוד מאוד קשה. עובדים בשיטות שדומות לספירה של חיות בר. זה הערכות. יש היום הערכות שמדברות על זה שמספר החתולים הוא בערך 10% מהמספרים האנושיים באזור עירוני. בארץ לא נעשתה אף פעם עבודה מסודרת ממש רצינית של ספירת חתולים. אחת המטרות שלנו בשנה הבאה היא להקדיש חלק מהתקציב לקיים מחקר שיבדוק בין השאר גם את זה.

מאיפה לקחת את הנתונים שיש בידך כרגע? מה שהצגת כאן 60%, 10% בדרום, בצפון, מאיפה הנתונים האלו?

הנתונים נאספו ממקורות שונים.

אתה לא יודע מאיפה הנתונים בדוח שלך? אני מציע שתעביר את הדוח, אולי זה יחסוך קצת כסף למשלמי המיסים ואתם תוכלו להשתמש בדוח הזה לטובת המטרה הזאת. קצת מוזר לי שעד היום לא בניתם לעצמכם איזושהי מפה מבחינת הריכוזיות, כי בסופו של דבר, אם אנחנו יכולים לבוא ולהצביע על מרכז הארץ כמקום שבו הריכוזיות היא הרבה יותר גדולה מאשר בדרום או בצפון, אז אולי לשם צריך להפנות את רוב המשאבים.

זו לדעתי צריכה להיות אחת מהמטרות החשובות אצלכם, שהכסף שאתם מפנים זה לא באיזושהי פרישה, אלא בצורה רציונאלית, שזה יגיע למקום ששם יש בעיה הכי גדולה והריבוי הוא הרבה יותר מהיר מאשר מקומות אחרים, שמה צריך לעצור את התופעה. אז באים, מכבים שריפה במקום מסוים ואז מתחילים להתפשט גם למקומות אחרים.

לפי הנתונים שמגיעים אלינו, הבעיה היא אצל כולם. אנחנו ניסינו באמת למקסם את התועלת של הכסף ולכן חלק מהקריטריונים של ניקוד רשויות התבסס על יכולת של הרשות לבצע. הרשות היתה צריכה להצהיר לעיקור של כמה חתולים היא מוכנה להיערך ומצב סוציו אקונומי, כי רשויות במצב סוציו אקונומי גבוה יכולות להשקיע בעצמן יותר כספים. דווקא הרשויות עם פחות אמצעים צריכות עזרה. עכו למשל, העירייה לא יכולה להשקיע כסף והם השתמשו וניצלו בצורה מאוד מאוד יפה ומשמעותית את הכספים. עוד תנאי היה שאם הם עשו בשנים קודמות עיקורים, הם מתחייבים להשתמש בכסף שלנו מעל מה שהם עשו בעבר.

האם בדקתם אם יש ישובים חזקים שעושים את זה, בלי המימון של משרד החקלאות?

יש ישובים חזקים שעושים, ויש ישובים חזקים שלא עושים. השונות היא מאוד גדולה והבעיה היא בהיקפים מאוד רחבים בכל הארץ.

צריכים למצוא דרך לתמרץ אותם בשביל שיפעלו לעשות זאת. זה שיש להם כסף וזה שהם במצב כלכלי טוב והם לא עושים את זה, אז לא עשינו בזה שום דבר.

כדי לנסות לכבות פה את השריפה, מדובר בסכומים בלתי נתפסים. אנחנו במבצע הזה הקצינו 3.25 מיליון שקלים. עד היום יש לנו דיווח של עיקור של למעלה מ-16 אלף חתולים.

כן, אבל זה כמו כדור שלג.

נכון. ככל שיהיו יותר תקציבים, אפשר יהיה לעקר יותר חתולים.

אבל כמה שמתעלמים יותר מהסוגיה המסוימת, היא לא נעלמת, היא פשוט מתרחבת. לדעתי גם בנושא הזה הייתי מציע לעשות איזושהי חשיבה. אם זה קשור גם למשרד הפנים וגם למשרד שלכם, למצוא דרך לעודד רשויות שהן רשויות חזקות ואתם יודעים בוודאות שהן יכולות להשקיע כספים יותר מאשר רשויות אחרות, כך שהן יקבלו איזשהו עידוד מהמדינה כדי להפנות באמת סכומים מסוימים לטובת העניין הזה. אוקיי. בנושא הזה הבנו. הלאה.

אני מייצג את יחידת האכיפה של משרד החקלאות, יחידת הפיצו"ח. זזתי קצת במקומי כאשר חבר הכנסת איתן כבל הצהיר בפתיח שיש אי אכיפה ואי מיצוי דין. יכול להיות שזה לא מספיק אבל אי אפשר להגיד שאין.

אדוני, מתוך תשובות לשאילתות שאני קיבלתי, התמונה היא אכן אי אכיפה ואי מיצוי דין. אני יכול להביא לך את כל הנתונים של התשובות לשאילתות, על בדיקה של גם תיקי חקירות וגם העמדה לדין, משהו לא עובד פה.

ברשותך, לא שמעת אותי אומר שאין בכלל אכיפה.

רשמתי את ההערה הזאת לפני אפילו כדי שאני לא אטעה.

אמרתי כאן בצורה הכי ברורה, שהנושא השני שנעסוק בו בוועדת החוקה בהרחבה, יעסוק בחוק צער בעלי חיים, אי אכיפה ואי מיצוי הדין. זה לא שאין.

סליחה. בכל אופן לחבר הכנסת דב חנין אני מחויב לתת נתונים, זה על סמך נתונים.

התשובות לשאילתות הן גם נתונים.

אני מצטער שאני מעורר ויכוח.

אני רוצה לשמוע נתונים, כי אם אנחנו נתווכח מי צודק מי לא, אז בזה אנחנו גם נסיים את הישיבה. בבקשה.

תודה. לגבי האכיפה, במשרד החקלאות יש אכיפה. יש לנו גם תיאום וגם פורום אכיפה משותף עם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, גופים בעיריות וברשויות, אז כך שאנחנו מתאמצים ואנחנו גם עושים. דבר נוסף, בנושא של אכיפה בתחום צער בעלי חיים בכלל, לקחנו נתון מחצית 2008.

אני רוצה שתבין איך זה עובד אצלי בוועדה. תגיד לי מבחינת נתונים, כמה אנשים עובדים אצלך בתוך מערכת האכיפה? כמה אנשים במשרד החקלאות אחראים על הנושא הזה?

סך הכול ביחידת הפיצו"ח, שזו יחידת האכיפה של משרד החקלאות, עובדים 76 עובדות ועובדים. יחידת הפיצו"ח לא מתעסקת רק בצער בעלי חיים. יחידת הפיצו"ח בשנת 2010, מינואר ועד אתמול, סיכמתי נתונים, טיפלנו ב-4998 אירועים בכלל, בתחום האכיפה החקלאית בכלל. מתוך זה בנושא של טיפול באירועי צער בעלי חיים, תיכף אני אומר איך זה מגיע לשולחננו, טיפלנו ב-68 אירועים בצער בעלי חיים.

הלוואי שהמצב שלנו היה, שיש רק 68 אירועים במדינת ישראל.

זה מה שאני עושה, אני אשמח לקבל עוד נתונים.

הבעיה זה לא כמה תלונות על אירועים הוא מקבל. הבעיה כמה אנשים יש לרשותו שיכולים לטפל באירועי צער בעלי חיים. הרי הנגזרת של דבר, גם אתה אני מאמין כחבר כנסת לא יכול לטפל כל יום בכל פניות הציבור שאתה מקבל.

לא דב חנין.

אתה מפצל את הכוח שלך ואת העבודה שלך לפי 24 שעות שיש לרשותך. כל אחד מוגבל. גם פה יש אפשרות להרחיב את האגף במשרד החקלאות שאחראי על אכיפה. זה עניין של תקציב. זה עניין של סדרי עדיפויות וזה עניין של עבודה שצריכה להיות מאחורי העניין הזה. אם יש 76 עובדים, אז מחר הם יהיו 140 עובדים. יהיו פי שתיים עובדים ואז אפשר יהיה לאכוף. ככה זה יעבוד.

אין בדבריי לא בכי ולא נהי, לגבי מספר האנשים העובדים באגף. אני עושה מה שאני יכול. יש לנו איגוד כוחות, כפי שציינתי, עם המשרד להגנת הסביבה.

אדוני, הציפייה היא לא שתבכה, לא בכי ולא נהי. הציפייה שלנו ממך, כמי שמופקד על העניין, אם אתה חושב שאתה צריך יותר כוחות אתה צריך לדרוש אותם בלי לבכות. לדרוש.

זה בדיוק מה שרציתי, שהם יתייחסו. אז אמרת לא. הם יציגו, אחר כך תשאלו, אחר כך ניתן להם לענות.

אם יש לך שאלה קצרה כזו או אחרת תשאלי.

זה לא נראה לי קצר מה שקורה פה אבל יש לי שאלה קצרה. אני קיבלתי הרבה מאוד דיווחים שהוטרינרים העירוניים אינם מקבלים את כספם. על הרקע הזה, אני גם אמרתי את זה במליאה, שאתם משרד החקלאות מפר חוק שלי שאתם מחויבים להעביר כל שנה 4.5 מיליון שקלים לטובת הנושא.

באחד המיילים שקיבלתי, כתוב שבשנת 2011 יופנה הכסף למחקר על אפקטיביות עיקורים באזורים ספציפיים. זה אומר שלא יפנו את זה לעיקור וסירוס כלבים וחתולים. אז קודם כל אני רוצה להתנצל בפני השר. הוא כתב לי מכתב מאוד מוכיח וגם בצדק, אם אני טעיתי ואתם כן נותנים אז מודה ועוזב ירוחם.

אני באמת רוצה לפרוטוקול להתנצל בפני השר, בפני אנשי משרד החקלאות, אם אתם נתתם עד היום 4.5 מיליון שקלים מאז שחוקק החוק אז אני לוקחת את דבריי בחזרה ואני מתנצלת על זה. אבל אני שואלת, אם זה נכון וזו השאלה שלי, שבשנת 2011 אתם הולכים להפנות את הכספים למחקר של אפקטיביות הסירוס והטיפול, אז אני רוצה לדעת אם זה נכון. ולא לזה התכוון המשורר.

כשאתה מסיים את דברייך, תענה בבקשה לשאלה הזאת.

אז אני אסיים על תחום האכיפה. לקחנו את התקופה 2008 עד מחצית 2010, 204 אירועים שטופלו בתחום צער בעלי חיים, איך מגיעים לנו הפניות? זה מחולק. יש לנו מוקד שעובד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. זה מגיע בפניות למוקד, זה מגיע במכתבים שמגיעים אלינו למשרד החקלאות ומועבר לטיפול על ידינו, זה מגיע כחלק מפעולות יזומות של המנחות המקצועיות בשירותים וטרינרים, פעולות יזומות בכלל לטיפול בנושא של צער בעלי חיים וכחלק מפעולות אכיפה שוטפות בכל מה שקשור בנושא לתנועת בעלי חיים, ביקורות במשקים.

דבר נוסף שחשוב לציין, יושבת פה אתי אלטמן מארגון תנו לחיות לחיות. ניתן דוגמה הארגונים יודעים גם לפנות אלינו ישירות. במקרה יש לי הרבה מאוד דוגמאות יפות וחשובות שפונים אלינו ואפילו דוגמאות שאנחנו פעולות יחדיו ויש לנו כמה תוצאות יפות. זה לגבי העניין הזה.


עוד להשלים את מסד הנתונים. שוב, לתקופה, אנחנו מדברים על 53 תיקים משפטיים שהוגשו לתביעה. זאת אומרת אני באתי לפה ובאמתחתי נתונים ועובדות שאנחנו עושים, אנחנו פועלים. עד כאן.

כן. אם אפשר לענות לשאלה של חברת הכנסת רונית תירוש.

אני רוצה לחבר את התשובה שלי לשאלות וההערות של יושב ראש הוועדה קודם. חלק מהרעיון הוא לנצל את הכסף בצורה יעילה ולא לפזר אותם סתם. לכן הניסיון היה לרכז את התמיכה במספר יותר קטן של רשויות, פחות רשויות, יותר תקציב לכל רשות כדי לייעל את הטיפול. גם הנושא של המחקר, הרעיון הוא באמת לקבל תשתית אמיתית של מה הדרך הנכונה יותר לעשות את הטיפול, ומחקר הכוונה היא, לא לסקירת ספרות ומחקר תיאורטי אלא למחקר אקדמי שילווה עיקורים וסירוסים ויבחן את השיטה הכי נכונה למקד את הכספים לניצול מקסימאלי וזה יהיה כמה שיותר יעיל.

מה הפרופורציות? ולמה המשרד לא עשה את זה על חשבון התקציב השוטף? החוק הזה הוא חוק צבוע לנושא מאוד מסוים לנושא מעשי. כל מחקר אגב הוא מבורך, כי יש לי ביקורת על התוכנית. אני לא יודעת אם יש תוכנית. אם אתם מאשרים, כי רמת גן ביקשה וגבעתיים לא ביקשה ותסרסו ברמת גן ובגבעתיים לא, אז תוך שנייה הם עוברים מרשות לרשות. אז אני לא יודעת מה התוכנית ואני בסוף ליושב ראש הוועדה לבקש מכם כמה דברים מסודרים מבחינת תוכנית ארוכת טווח. אבל אני שואלת שאלה. מדוע את הכסף הזה למחקר ככל שהוא טוב לא נוכה מהתקציב השוטף של המשרד כמו שבוודאי אתם עושים מחקרים אחרים. הכסף הזה, 4.5 מיליון שקל זה מעט מאוד, תשאירו את זה רק לנושא עיקור וסירוס. למה לא? האמנם?

יש לך תשובה?

אני יועצת תקשורת של שר החקלאות. אני מטפלת בנושא של צער בעלי חיים. עוד אין החלטה לגבי החלוקה של הכסף בשנת 2011. ברור שגם חתולי הרחוב יטופלו.

כן אבל יש חוק.

זה לא נועד למחקר אקדמי.

אנחנו מכירים את החוק. אנחנו הגדרנו אותו. אנחנו פשוט עוד לא יודעים איך נחלק את הכסף לשנת 2011. החוק קובע שהשר יקבע דרכים לצמצום התרבות בעלי חיים משוטטים.

בתוך כמה זמן אתם תדעו?

ממש בשבועות הקרובים, אנחנו מתכנסים ומחליטים. הצוות המקצועי יחליט על ההקצאה של הכספים, בכל מקרה, מחקר חייב להיות.

היום 28 לדצמבר. ב-1 לפברואר אני אקיים ישיבה אתם תוכלו להביא את הפרישה?

את הפרישה של המחקר לא. אנחנו חייבים להוציא קול קורא. לא נוכל לבחור.

כמה שבועות זה ייקח?

בתוך כמה שבועות אנחנו נחליט על ההקצאה של הכסף. משהו בקשר לנושא של המחקר. נאמר שנבחרים כמה ישובים בהם מתבצע עיקור וסירוס באופן אינטנסיבי. זאת אומרת זה לא יהיה מצב שלא יהיה עיקור וסירוס. פשוט העיקור והסירוס ילווה במחקר ובמקביל אנחנו כל הזמן ממשיכים את המאמצים גם על הנושא של הכלבים וגם על נושאים נוספים שאנחנו מטפלים בהם. אני הייתי שמחה אם מפה היינו יכולים לצאת עם איזשהו צוות חשיבה גם של העמותות, גם של אנשים ממשרד הפנים, גם של אנשים שלנו, כי אני באופן אישי מתוך הטיפול שלי בנושא כבר כמה שנים, אני מעריכה שאת הנושא הזה אפשר להסדיר ברגולציה ובאיזושהי הסדרה בחקיקה. ואני הייתי שמחה אם נצליח להקים פה איזשהו צוות חשיבה שיתכנס באופן קבוע וילווה את הנושא הזה.

אני לא אקים פה צוות חשיבה שייתן לגיטימציה לשימוש בכספים למטרות לא נועד לכך. זה דבר ראשון. דבר שני, אין לי שום בעיה לבוא ולסייע למשרד החקלאות בביצוע של הקונצנזוס בנושא כזה או אחר, רק אם אנחנו באמת רואים שיש תמיכה מאחורי זה. כי אנחנו לפעמים נתקלים במצב שבגלל אותם הצוותים והוועדות שאנחנו מקימים כאן, אנחנו מורחים את הזמן ברמה כזאת כך שהמחוקקים חברי הכנסת נתקעים בגלל העניין הזה.

החוק לא נתקע. מעולם לא אישרנו גרוש. 4.5 מיליון כל שנה. מעולם לא נשאר אצלנו שקל.

הקרב הוא, ברשותך אדוני היושב ראש, זה דיון שצריך להתייחס אליו. אני ממש לא אומר שזה לא יהיה. אני פניתי לשר, זו הנקודה המרכזית, כדי שתהיה הגדלה משמעותית של תקציב למטרת סירוס ועיקור חתולי הרחוב. זה הדיון המרכזי, זה הקרב המרכזי. ואחר כך כשיהיה לנו את הכסף, גם נדע, אני מניח, אני מקווה גם שהדברים ייעשו. יש עבודה מול משרד האוצר. אני שוחחתי עם השר, עם המנכ"ל. אני מקווה שגם השר יהיה איש בשורות היום.

רבותיי, אני מבין כאן שהנקודה העיקרית בכל הסיפור הזה זה באמת הגדלת התקציב, אם יהיה ניתן להגדיל את התקציב, וכמובן הנושא של האכיפה, ועניין מיון הרשויות המקומיות ושיתוף פעולה עם המשרדים הרלוונטיים האחראים על הביצוע. בואו אנחנו נצביע. עם זה אנחנו גם נתקדם הלאה בישיבות הבאות. אני רוצה לשמוע עכשיו את חבר הכנסת דב חנין, אחר כך את נציגי הגנת הסביבה, אחר כך חברת הכנסת רונית תירוש, וזה מבחינת סדר הדוברים הפורמאלי. אחרי חברת הכנסת רונית תירוש נציגי משטרת ישראל ואז אנחנו נמשיך. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, יושב ראש השדולה, גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו לברך אתכם ארגוני זכויות והגנת בעלי החיים שעושים שליחות ציבורית חשובה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לברך גם מפה מהכנסת את כל אותן נשים ואנשים שמאכילים חתולים. לפעמים זה לא נוח, לפעמים זה לא נעים, לפעמים זה כרוך במריבה עם שכנים שבטעות חושבים שמי שמאכיל את החתולים מייצר מפגע ולא מבינים כמה הדבר הזה משמעותי ותורם. אז קודם כל ברכה לכם, על הפעילות שלכם, על העשייה שלכם.

ד"ר קישון, אני רוצה להביע את הערכתי לדוח המקיף שאתה הבאת בפנינו וכמובן לכל הגורמים שסייעו בהכנת הדוח הזה. זה בהחלט מעלה רשימה ארוכה של נושאים לטיפול. אחד מהם זה הנושא של קידום הסירוס והעיקור.

סוגיה אחרת שתידון יותר בהרחבה בוועדת חוקה, היא הנושא של אכיפה כלפי מתעללים בבעלי חיים. אני לא ארחיב בנקודה הזאת כאן כי על כך יהיה דיון נפרד. אני רק אומר שיש תחושה בציבור שאין דין ואין דיין. אין דין ואין דיין ככל שמדובר בהתעללות בבעלי חיים. לצערי הנתונים תומכים בתחושה הזאת אבל נשמח לשמוע על מדיניות אכיפה נמרצת. נשמע את זה בדיון של ועדת חוקה.

כמובן שהגנה על בעלי חיים והגנה על חתולים בכללם היא פעולה חשובה. בעלי חיים חולקים איתנו את העולם הזה ויש לנו חובות כלפי יצורים חיים שחולקים איתנו את העולם הזה. אבל מעבר לחובה האוניברסאלית הזו כלפי בעלי חיים שחולקים איתנו את העולם הזה אנחנו גם צריכים לדעת והדברים צריכים להיאמר שלהגן על בעלי חיים זו גם פעולה אנושית.

אם אנחנו רוצים להיות בני אדם טובים, אז בני אדם טובים יותר, עמדתם הערכית לא נעצרת בגבול החיצוני של המין האנושי. בני אדם טובים יותר צריכים להתנהג טוב יותר ונכון יותר גם לבעלי חיים וליצורים חיים אחרים. אני אעצור כאן כדי לאפשר לכל הדוברים לדבר. שוב תודה על כל ההתגייסות, ההתנדבות והעשייה המבורכת שלכם.

תודה. נציגי משרד הגנת הסביבה.

אני ראש אגף הגנה על בעלי חיים במשרד להגנת הסביבה. אנחנו רואים חשיבות רבה בעבודה במספר מישורים במקביל, אם זה בתחום החינוך ויש כאן נציגות נאה של בית ספר מתל אביב שיש לו תוכנית במסגרת פעילות חינוכית שגם המשרד שותף לה, למניעת אלימות באמצעות בעלי חיים. אז זה המישור החינוכי, אנחנו רואים בו חשיבות רבה. המישור של שיתוף הציבור שזה בעצם העמותות למען בעלי החיים שפועלות במרץ בנושא רווחת בעלי חיים ובנושא עיקור וסירוס כמובן. הם פועלים גם במסגרת תמיכה ברשויות מקומיות בהקמה של תחנות הסגר. אנחנו גם מחלצים בעלי חיים שנמצאים במצוקה.

מה התקציב שלכם?

המשרד להגנת הסביבה מקצה לקרן, זה תלוי בהתאם לתקציב שיש למשרד באותה שנה. בשנה שעברה המשרד להגנת הסביבה הקצה 5.2 מיליון שקל מתקציבו לצורך העניין. אני מאוד מקווה שזה יקרה גם השנה.

מצוין, יפה מאוד.

היום גם פעולות משותפות עם משרד החקלאות. כל פעולה כזאת כמובן מתקבלת בברכה במשרד להגנת הסביבה.


רק שתי מילים לגבי התערוכה. התערוכה היא מאוד חזקה. בהזדמנות של התערוכה אני רוצה לומר משהו על התיקון החוק להגנת חיות הבר שבמסגרתו קיים כיום איסור של ציד של חיות בר, סחר בפרוות.

תודה.

אני אשמח אם בסיכום הדברים אתה תבקש ממשרד החקלאות להביא בפנינו פרישה של תוכנית של חלוקת התקציב. כרגע זה 4.5 מיליון שקל לשנה בתקווה שתמצאו דרך להגדיל את הסכום.

בגלל שועדת חינוך מתעסקת בעניין צער בעלי חיים, נראה לי שאפילו השר יהיה מעוניין בכך, כאשר התוכנית תהיה מוכנה, לבוא לפני הוועדה ולהציג את החזון שלו כלפי הנושא הזה. לדעתי זו לא תהיה בעיה. נכון?

אני לא מדברת רק על החזון.

אבל מאחורי הפעולות צריך להיות גם חזון.

חזון ותרגומו למציאות.

אני יכול להגיד לך שכל השרים שהוועדה מטפלת בנושאים שקשורים לתחומים שהם אחראים עליהם, חלקם כבר היו פה וחלקם הם בדרך לפה. אם זה משרד המסחר והתעשייה, אם זה פואד. אם זה שרים אחרים כמו לימור ליבנת. גם בנושא הזה יהיה חשוב לשמוע שאותם נושאים שעל חלקם כבר חוקקו חוקים בכנסת ועל חלקם שהם בדרך לחקיקה באמצעות משרד החקלאות, אנחנו נשמע כאן בצורה מסודרת מבחינת היעדים, שמאחורי אותם יעדים מצוי אותו חזון.

יש מחקרים ויש תקציבים שנועדו למטרה זו שצריך לבצע אותם בשביל להגיע ליעדים הרצויים. אני לא מבקש שתבואו לפה ותתנו לנו פה נאום דמגוגי שלא ידוע לאן זה מוביל. אני מבקש שיגיעו נציגי המשרדים. יאמרו, אנחנו רוצים להגיע למצב א', ב', ג', ד'. בשביל זה יש לנו תקציב כזה וכזה וזו הדרך שאנחנו מתכוונים לפעול בה.

אני, ברשותך, רק אשלים את דבריי ואת דברייך. הייתי רוצה לראות פרישה של חלוקת התקציב. מה היה עד היום? מה יהיה בשנים הקרובות? כדי שנראה איזושהי היגיון בפרישה מבחינת הישובים שלהם אתם נותנים את התקציב.

את זה יכולה לעשות בשבילך מחלקת המחקר והמידע של הכנסת. מה שהיה בעבר, מה שיהיה בעתיד.

זה לא עניין רק של מחקר, הרי צריכה להיות להם תוכנית למי ניתן. אני רוצה לדעת, אני אגיש בנפרד גם בקשה או במסגרת שאילתא, איך חולק הכסף עד היום? כי יש פה איזשהם חילוקי דעות. ממידע שהגיע לשולחני למדתי שהכסף לא הוזרם. אתם אומרים שכל כולו הוזרם. אני התנצלתי כאן ועכשיו בפני השר ואני כן הייתי רוצה לראות לאן הכסף הוזרם. יכול להיות שהסיבה שאתם לא נותנים לוטרינרים פרטיים, אני לא יודעת, אי אפשר לזהות אותם בתוך התקציב. אני לא יודעת איך זה הולך.

אנחנו לא נותנים לוטרינרים פרטיים, הם מוותרים על כסף עבור העזרה. אנחנו לא נותנים להם כסף, אנחנו מעבירים להם אחרי שהם ויתרו לאזרח על כסף.

טלי, גם מתוך משרדכם הדברים לא נאמרים לי כך. אני רוצה שיהיה סדר. תגישו תוכנית של פרישה מסודרת. לאיזה רשויות נתתם? לאילו וטרינרים נתתם?

אין בעיה.

הבנו את הבקשה. רבותיי, הבקשה נרשמה בפרוטוקול.

אני גם רוצה להתחייב שאני אעשה מאמץ במסגרת ועדת כספים שבה אני חברה להעביר תקציבים. הם לא תקציבים רגילים שיזרמו שנתית אבל ככל שתהיינה יתרות, כל יתרה שאני אמצא בתקציב אני אבקש להעביר את זה לנושא הזה.

אין שום בעיה גברתי, אנחנו הרשות המחוקקת והמבקרת. יש זכות לחברי הכנסת לפנות לרשות המבצעת. אני אבקש מהם דיווח מסודר.

אבל בעיקר חשוב הצפון, מה אתם עושים?

אין שום בעיה. משטרת ישראל. אולי אני אכוון אותך. אנחנו מתעסקים כאן עם חינוך. הנושא של התעללות בבעלי חיים הוא אחד הנושאים הקשים שקיים לדעתי בקרב הנוער כי זה לפגוע בחסרי ישע, זה לפגוע בצורה קשה, לפי הדוח שאני ראיתי, זה עניין של אכיפה וזה גם עניין של מודעות.

השאלה הראשונה היא, עד כמה הנוער היום מודע לכך שיש איסור פלילי סביב הדבר הזה? השאלה השנייה היא, עד כמה יש לכם שיתוף פעולה עם המשרדים שאחראים על הנושא, על כך שהנושא הזה מועבר לנוער בצורה מסודרת שהם מכירים שזה כך וכך, ואם ישנן איזשהן תוכניות למשטרה שקשורות לשיתוף פעולה עם משרד החינוך בנושא של המודעות? ברגע שכבר עוברים על החוק איפה אנחנו עומדים מבחינת אכיפה?

במסגרת האלימות הכללית של בני נוער, יש את התופעה הזאת של התעללות בבעלי חיים. זה מין ספורט כזה שהם מצלמים בפלאפון כלבים וחתולים ומעלים את זה ל-U TUBE. יש צורך בהסברה. הם מתייחסים לזה כמעשה קונדס. אני לא בטוח שהם מודעים לזה שזו עבירה פלילית לכל דבר. רק אחרי שמוצאים וחוקרים אותם הם מבינים את זה.

בתחילת השנה עצרנו איזה תלמיד תיכון, הוא נעצר אפילו עד תום ההליכים. המירו לו את זה במעצר בית. הוא הרג חתול באמצעות אבן וצילם את הכול. גם הוא חשב שזה מעשה קונדס. הוא לא התייחס לזה כעבירה פלילית. תלמיד תיכון שהפסיק את שנת הלימודים בגלל האירוע הזה. במהלך השנה, לא כולם מתלוננים כמו שקורה עם כל העבירות הפליליות.

במהלך השנה נפתחו 255 תיקים על התעללות בבעלי חיים. 25% מהם תלויים. זאת אומרת שלא כנגד כולם הגישו כתב אישום. זה אומר שהילדים נתפסים אבל לא תמיד יש ראיות נגדם. ב-25 תיקים הוגשו כתבי אישום.

יש פה נציג של משרד החינוך? לא. מעניין, משרד החינוך לא חושב שמחובתו להגיע לדיון בוועדת החינוך?

אני אגיד לך, יש קשר איתם. לדיון זה, זה דיון נורא גדול, כל הנושא של המודעות והאחריות הפלילית שקיימת בישראל. אני גם דיברתי עם השר לביטחון פנים שאנחנו נקיים ישיבה משותפת שבה יהיו נציגים גם של משרד ביטחון הפנים וגם נציגים של משרד הרווחה שאחראי על חקירות נוער. אז הנושא כאן הוא באמת נושא של מודעות, נושא של התעללות בבעלי חיים. זה משהו בנפרד. אנחנו באמת נצטרך לקיים דיון על זה על המצב הבעייתי כאן בישראל.

אני חושב שכן יש מקום להעיר למשרד החינוך על כך שהוא שלח נציג לדיון הזה. יש משרד חינוך מסודר שיש לו גם שר ויש לו גם מנגנון. הוא אמור להיות בדיון.

לפני שאנחנו תוקפים את משרד החינוך, אתה יודע, כולנו בני אדם. בבקשה שרית.

שרית, פעילה למען זכויות בעלי החיים, מחנכת, עובדת עם נוער. היום התלמידים שלי גם מגיעים ליום זכויות בעלי החיים עם ההורים שלהם. אני מתחילה בנושא החינוך לזכויות בעלי חיים כי זאת ועדה שנועדה לחינוך. אני עוסקת עשרות בשנים בנושא של התרמה לילדים בהבנה שאנחנו חיים בעולם שבו בני אדם הם לא לבד. העולם הזה נברא ויש בו יצורים וכל יצור החפץ חיים ראוי לחיות.

כל הדיון אם חתולים ראויים לחיות, או לנקוט באיזשהם שיטות שהיו נהוגות בחשכת ימי הביניים של הרדמות, כל הדברים האלה פסו מן העולם ולא יחזרו, משום שאם אתם יודעים, עשרות אלפים של אנשים מאכילים חתולים. אנשים שאין להם כסף לקנות אוכל דואגים לחיות הרחוב. כמו שבני אדם יש להם חמלה להומלסים, לאנשים שהגורל התאכזר אליהם, כך כשאנחנו מחנכים ילדים לדאוג לכל יצור חי ולא משנה איך קוראים לו, כל יצור שנושם שצריך מים, אוויר, ולצמוח ולהתפתח, אנחנו כבני אדם מצווים לדאוג להם.

אני הייתי מאוד שמחה אם כל הטיפול בנושא חתולי הרחוב היה עובר למשרד להגנת הסביבה. אני חושבת שעשרות בשנים משרד החקלאות לא עושה כמעט דבר. היום אני יושבת ומסתכלת מן הצד. אני מרגישה שמשהו שם בלב חסר. משהו עמוק שם, לא נעשה כמו שצריך בנושא חתולי הרחוב.

יש איזשהו אנכרוניזם, העובדה שזה במשרד החקלאות. אין לזה שום סיבה הגיונית חוץ מסיבה היסטורית. זה לא קשור לחקלאות.

ראוי שזה יתוקן. ראוי שהכנסת תשב ותעשה את השינוי הנכון והנאות ותעביר את הטיפול בבעלי חיים למשרד שיש לו זיקה לבעלי החיים. כל הנושא הזה, כשמדברים על מחקר, זה נושא שמאוד מקומם אותי. ד"ר סלמוביץ, הייתי איתו, הוא עושה עבודת קודש בראשון לציון. אתה דיברת על רשות מקומית. אני יכולה לתת לך דוגמה שהתחילה מפח שנפלנו לתוכו כאשר ראש העיר הקודם רצה לאסור האכלת חתולים. ואז, אני אומרת שמתוך הגיהינום הזה שהרגישו המון אנשים צמחנו למשהו טוב.

אני לא מדברת כרגע על התעללויות, כי בראשון לציון יש התעללויות, וזה נושא של בורות וזה נושא של חינוך. אבל אני מדברת על נושא של המשאבים. ראש העיר נתן 450 אלף שקל לד"ר סלמוביץ שהוא יהיה עד. אנחנו דיברנו, היינו בהמון פגישות, התחלנו את העיקורים והסירוסים באזורים שיש בהם פוטנציאל התעללות, של אוכלוסייה קשה, של ילדים שמסתובבים ברחובות. אתם תראו את מה שקורה שם. בוא תראה אתה אם העיקורים והסירוסים, עם כל התקציב, באותם מקומות, יעילות בלתי רגילה.

המחקר שמדברים עליו זה עוד זמן, זה עוד ועדות, זה עוד לדחות. המחקר הוא כסות לרצון לחזור לשיטה של הרדמה. זו מניפולציה. נמאס לנו לשמוע את זה. אנחנו רוצים להתקדם. אין יותר המתה. אנחנו בני אדם. בני אדם באו לעולם הזה כדי לצוות חיים. מי שחושב שיש פה אנשים הזויים שאוהבים בעלי חיים, כמו שאני קמה חולה ב-04:30 לאותם חתולים שמחכים לי לארוחה אחת של אוכל יבש, כן, אז אני אומרת שזה הדבר האנושי שלנו. בבית הספר אצלי התלמידים אם הם רואים גור הם רצים אליי הביתה כי הם יודעים שיש כתובת. וזה לגדל ילדים לחמלה, לחברה טובה יותר.


הנושא שמשרד החקלאות מתעסק בזה מקומם אותי כבר שנים. די להגיד מחקר, אם זה מועיל או לא מועיל. אין הרדמות. חיים זה חיים. יש עיקורים וסירוסים וזאת הדרך היחידה. הגיע הזמן. אומרים שיש המון בעיות. יש עוני. אני עובדת גם עם ילדים. ילדים שיש להם בעיות בבית, ילדים בלי הורים. יש לנו ילד שאנחנו כמו משפחה אומנה בשבילו, הוא חייל. האבא שלו מת מסמים. זה לא נוגד. טיפול בבעלי חיים לא נוגד את ההומניות עם בני אדם. יש לנו המון בעיות, זה לא סותר. אדרבא, אנחנו כבני אדם מצווים.

לגבי האכיפה, אני בראשון לציון פונה המון לרשויות האכיפה. אתם יודעים התפרסם מאמר על זה שלקחו גורי חתולים והטיחו אותם בקיר עד שהם דיממו למוות, ואחר כך באותה שכונה עוד פעם עשו את זה. אני ניגשת למשטרה ומבזבזת ימים, והתיקים נסגרים מחוסר עניין לציבור, גם אם יש כבר חוק. אז מה עושים? אנשים הולכים ומתלוננים. אנחנו מרגישים שרשויות החוק, אתם דיברתם על מספר של אנשים, זה לא קובע. מה שקובע זה הזיקה.

אם לי יש במשטרת ראשון לציון, ושאול מיימון עושה עבודה, הוא זכאי לכל השבח שבעולם. הוא קצין מקסים. הוא קשוב, והוא עושה עבודת קודש יום יום. זה לא קשור למספר האנשים שמטפלים בנושא, זה קשור לאיכויות. זה קשור למודעות. כאשר אני מגיעה לתחנת משטרה ושוטר אומר לי, מה? לחתולים מותר להם להסתובב? כאשר דקה לפני צריכה להיות הפגנה למענם. אז אם הוא מקבל את פניי כשהוא לא יודע שלחתול מותר לחיות, אז אני שואלת, אם הוא יצא לשטח ורואה פגיעה בחתול, איך הוא אמור להתנהג כאשר אין לו שום זיקה לבעל חיים הזה?

לכן אני חושבת שזה נעוץ כן בחינוך. עכשיו יש אנונימוס. ראיתי חוברות. הם התחילו להוציא חוברות. ישבתי איתם והחוברות מיועדות לגיל הרך, עם תמונות ויזואליות, נגישות בצורה חיובית שמעבירות מסר לילדים. אני רוצה לסיים.

אני עוסקת בחינוך כבר הרבה שנים. אני מרגישה שבהיותי מחנכת אני מעבירה מסר חסר פשרות לילדים בצורה של אהבה וחום, שכל יצור חפץ חיים אל לנו להתחיל לשקול אם להרדים אותו או לצמצם אותו או לדלל. מזכיר לי ימים אפלים. הגיע הזמן לחנך ילדים לאהבה, לחמלה, ולעיקור וסירוס. ואני עושה עיקורים וסירוסים אצלי. לא צריכים מחקר, בואו אליי. אני עושה עיקורים וסירוסים באופן קבוע, אינטנסיבי. אין לנו גורים, אין התרבות של חתולים ואין בעיות עם השכנים.

תודה גברתי. אנחנו ממשיכים הלאה, זה לא בית משפט, אנחנו לא נתחיל עכשיו עם טענות.

לא. אבל הבהרה מאוד קטנה ומאוד חשובה.

אם יהיה לנו זמן בסוף. אי אפשר עכשיו.

אבל נאמרו דברים לא נכונים, משהו מאוד קטן.

בסדר. אנחנו ועדה בכנסת, זה לא בית משפט. לא צריך כאן עורכי דין. אף אחד לא מטיל אשמה. תרשמו את הדברים. אם יתאפשר לנו אני אתן לכם להתייחס לכל אותם דברים שנאמרו בסוף הישיבה, ושוב אם יהיה לנו זמן. ד"ר משה סלמוביץ בבקשה.

אני וטרינר שעוסק בפרויקטים של עיקורים וסירוסים ברחבי הארץ. הפרויקטים נקראים high volume high quality. הכוונה פה, אם היתה פה שאלה של כבוד היושב ראש לפני כן מי עושה את זה ואיך עושים את זה אז אני יכול לתת מספר תשובות לשאלות שעלו בדיון הזה. אני רוצה בעצם לדבר על הפתרון. אני רוצה להציג את הפן המקצועי לעניין. הכנו איזושהי מצגת, אנחנו מפאת חוסר הזמן לא נציג אותה.

בעצם מה שרציתי להציג זה מעבר לעניין שדובר פה עליו על הדרך. מעבר למחקרים שדיברו עליהם שנעשו בחו"ל שמוכיחים שהשיטה עובדת אנחנו הלכה למעשה מבצעים פרויקטים כאלה בכל הארץ. מה שציינה שרית קודם, קצת בסערת רגשות, ואני יכול להבין את המצב, מדובר על פרויקט בעצם שנעשה בראשון לציון כאשר הכוונה היתה גם למדוד ולהגיע לאיזושהי הערכה של כמות החתולים. זו בעצם אותה שאלה שכבוד היושב ראש הפנה לד"ר קישון לגבי מספר החתולים.

אנחנו רוצים לדעת כמה חתולים באמת יש בארץ. מה היא עלות הפרויקט? איזה תקציב צריך בשביל לעשות את זה? מבחינה מקצועית אנחנו יכול להגיד לכם חד משמעית זה אפשרי. זה נעשה מדי יום ביומו. יש הוכחות גם שהן משותפות עם משרד החקלאות על שנת 2009 שמראות בדיוק כמה חתולים נעשו, באיזה תקציבים, איפה. בעצם כתוצאה מהניסיון שלנו בשטח הגענו לאיזושהי יכולת, לאיזושהי נוסחה או חישוב שמראה את כמות החתולים בשטח.


הרעיון הוא שנכנסים לשכונה שהיא שכונה בתולה שלא נעשו בה עיקורים וסירוסים. ואנחנו יודעים את כמות העיקורים והסירוסים שאנחנו מבצעים באותה שכונה. ניקח בתוך דוגמה שזו כמות של אלף חתולים שביצענו באותה שכונה. ברגע שאנחנו מסיימים את הפרויקט אנחנו מבצעים ספירה שהיא ספירה אקראית, ספירה סטטיסטית, ואנחנו דוגמים את כמות החתולים במספר נקודות בתוך השכונה שעשינו.

מקבלים איזשהו יחס לכמות החתולים שעיקרנו לבין אלה שלא עיקרנו, מכיוון שאנחנו גם מסמנים אותם תוך כדי הפעולה. ברגע שיש לנו את ממוצע היחס בין חתולים שעוקרו לעומת חתולים שלא עוקרו, אנחנו יודעים את המקדם של כמות החתולים שביצענו באותה שכונה, אנחנו יכולים להגיע להערכה שהיא כמעט ודאית, מאוד מדויקת לגבי כמות החתולים שנמצאת באותה שכונה.


ברעננה למשל ביצענו כבר במשך 7 שנים, אנחנו עדיין מבצעים פעולות עיקור. נעשו שם כעשרת אלפים חתולים על עיר של 68 אלף תושבים. מה שעמיתי אמר פה, ד"ר קישון וגם ד"ר דגנית בן דב, לגבי 10% מכמות האוכלוסייה, אפשר לראות שזה באמת נע פחות או יותר בטווחים האלה שבין 10% ל-15%. אם אנחנו מסתכלים על מדינת ישראל, 6 מיליון תושבים, 10% עד 15% אנחנו מדברים על בערך מיליון חתולים שיש לבצע שכמובן בפן המקצועי אנחנו לא מעוניינים להגיע לסטריליות של מאה אחוז אלא ל-80%, מצב שבו הילודה והתמותה מאוזנת.

יש לנו פה תלמידת כיתה ו'.

שלום, אני מבית ספר לטבע, סביבה וחברה. אנחנו הקמנו צוות בבית הספר שכלל תלמידים, הורים, מורים ויושבי ראש עמותות למען בעלי חיים כמו אבי פינקס ואדלה שנמצאים כאן. הצוות עסק בנושא עיקור וסירוס חתולים וכלבים. השפענו על הידע, על העמדות, ועל ההתנהגות של כל ציבור משפחות בית הספר בנושא. אבל אנחנו יודעים שזה לא מספיק מכיוון שצריך לעקר ולסרס לפחות 70% כדי שזה ישפיע על אוכלוסיית החתולים. העברנו שאלון בתחילת התהליך ושאלון בסיום התהליך וראינו שהיו שינויים גדולים. הצגנו את התוכנית בתחרות ארצית של צוותי שיפור וזכינו בתעודת הצטיינות על כך.

בעצם הצלחנו להשפיע לא רק על נושא חתולים וכלבים אלא גם על נושא ערכים והחינוך של התלמידים. אם יש לי זמן אשמח גם לספר לכם על תהליך ההתערבות שעשינו. ראשית, החתמנו עצומה לראש העיר שכן מעקר ומסרס חתולים אבל לא מספיק. ערכנו יום עיון לכל משפחות בית הספר, הדרכנו בכל הכיתות, עשינו הפסקה פעילה בנושא, ערכנו סיורים בצער בעלי חיים ומכרנו מוצרים שאנחנו הכנו ואת הכסף שהרווחנו תרמנו לעמותת אס.או.אס חיות. גם החתמנו עצומה.

כל הכבוד לך, תודה רבה.

אדוני היושב ראש אולי באותה רוח של להסתכל על ביתנו פנימה, מתעוררת אצלי שאלה מה קורה עם החתולים במשכן הכנסת? יש חתולים, לא בבניין, אבל במתחם. יש אולי גם בבניין אבל הם נמצאים בעיקר במתחם של הכנסת. השאלה היא האם מישהו מטפל בסירוס ובעיקור שלהם?

זו שאלה שנצטרך להפנות למנכ"ל הכנסת.


אנחנו נמשיך הלאה, עורך דין יונתן שפיגל.

שלום לכולם. חלק מהאנשים פה מכירים אותי, משרד החקלאות לצערי מכיר אותי בעיקר ממאבקים. אני אנסה להדגיש בעיקר את הפן הזה. לחדד את הדברים, שרית נגעה בהם. התמונה על פניה, אני מצטער להיות פסימי, שחותמת כל התחום הזה שכל עוד הטיפול בבעלי חיים בישראל יישאר בידיים של משרד החקלאות, כנראה שמצבם של בעלי החיים בישראל יישאר עגום. וזה עצוב. גם חבר הכנסת דב חנין נגע בזה. התחום הזה התהווה ב-15 השנים האחרונות בעיקר במאבקים מול משרד החקלאות והשירותים הוטרינרים.

אני מציע לך עורך דין שפיגל, להיות עורך דין, אתה צריך להבין שבסופו של דבר העניין של הרצון והיכולת והאפשרויות היום במשרדי הממשלה הם תלויים באותם האנשים שנמצאים בראש המערכת. אני יכול להגיד לך שמבחינת ההיבט הניהולי, ולא משנה אם מדובר במשרד החינוך שכל הנושא של צער בעלי חיים יש שמה, או משרד ההגנה על איכות הסביבה, או משרד החקלאות. בסופו של דבר צריך להסתכל על הרציונאל ועל היכולת ועל הביצוע.

נכון. ועל זה שלקחו תחום שלם ופירקו אותו לגורמים לכל מיני משרדים ולכל מיני רשויות, פעם בשנה התכנסו לדבר על בעלי חיים. כל עוד המצב של בעלי חיים בישראל יהיה גרוע המצב של כל חסרי הישע בישראל יהיה גרוע. וזה נכון, יש מחקרים שמדברים על זה מכל העולם. זה חשוב שהכנסת תיתן את דעתה על זה, תקים רשות לאומית להגנה על בעלי חיים שתהיה תחת הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה ולא תחת משרד שיש לו ניגוד אינטרסים מובנה. משרד החקלאות אחראי על פגיעה בבעלי חיים קודם כל, ונתנו לו גם תפקיד להגן על בעלי חיים. זה לא מסתדר ביחד.

אנחנו רואים בפועל, שב-15 השנים האחרונות מגנים על בעלי חיים, רק כאשר המגזר השלישי, העמותות, מגישות עתירות לבג"ץ נגד משרד החקלאות. רק אז התחום הזה מתקדם. מה לעשות? זאת האמת, המציאות. העבר מלמד אותנו. כל עוד המחוקק לא ייתן את דעתו על זה וכאן המקום לדבר על זה להגן ולעגן את כל המשאבים תחת משרד אחד ותחת רשות לאומית אחת לא יתקדם מצבם של בעלי החיים.

זה חד משמעי. ואני מדבר על חתולים, ואני מדבר על חיות משק שאף אחד לא באמת יודע מה קורה שמה וזה קטסטרופה כנראה והתעללות מאוד קשה. כל עוד אנחנו נגיד מילים יפות ויבואו ויראו סטטיסטיקה של 4 מיליון שקל ובאמת זה משהו ברמה של גרגר חול, אנחנו לא נתקדם וכשהתחום הזה לא יתקדם גם תחומים אחרים לא יתקדמו וזה חד משמעי. כמו שאתה נוסע למדינות עולם שלישי ואתה רואה שמצב של בעלי החיים גרוע כמו המצב של בני אדם, ככה מי שחולם שיהיה כאן מצב של חברה טובה ושבעלי חיים יזכו ליחס טוב פשוט שוגה באשליות.

תודה. אבי פנקס בבקשה.

אני יושב ראש העמותה לחינוך ויושב ראש עמותה למען חיות משק. אז מה אני עושה עם חתולים? אז לפעמים מתקשרים אליי הביתה ואומרים לי, יש לי בעיה עם חתול ואני מסביר להם שחתול זה לא בדיוק חיית משק. כשהייתי יושב ראש נח אז עסקתי בעיקור של 1800 חתולים בערד. למרבה הצער כל המדיניות פה של חלוקת הכספים היא לוקה בטעות גדולה מאוד. יש מחקרים בחוץ לארץ, לא צריכים עוד פעם להוציא כסף על מחקרים בארץ. אמרה פה הילדה שצריך לעקר לפחות 70%. וזאת התשובה ליושב ראש הוועדה. שאלת כמה חתולים צריכים להיות ברחוב. מחקרים בחוץ לארץ מראים שאם 85% מעוקרים, ויש דעות על 70%, אבל 80% מעוקרים זה שומר על איזשהו איזון קבוע.


יש כל הזמן ויכוחים, האם להקציב כסף? לא להקציב כסף? האם זה יעיל או לא יעיל? הגישה צריכה להיות שלוקחים עיר קטנה כמו ערד או כמו אילת או כמו חדרה, בכל אופן עיר שהיא מבודדת והיא קטנה, משקיעים שמה לעקר 85% מהחתולים ואז רואים שהדבר הזה הוא אפקטיבי. דבר נוסף, מה שבאמת טל אמרה, הבעיה היא לא רק של חתולי הרחוב. אני רק רוצה להדגיש את זה. הבעיה היא גם של חתולים ביתיים משום שאם מישהו לא מעקר את החתולה בבית שלו ואחר כך היא מתעברת, לוקחים את הגורים שלה, זורקים אותם לרחוב, וזה בדיוק אותו דבר כמו עם חתולי רחוב.

ישנה גם הבעיה שאנחנו לא כל כך מודעים לה שאין בעיה של כלבי רחוב. אין בעיה משום שמשרד החקלאות לפי חוק הכלבת חייב להמית אותם או להחזיר אותם. עד כמה שאני יודע זה המצב, אולי יתקנו אותי, אין, אנחנו לא רואים כלבים ברחוב. מה זאת אומרת? האם זה אומר שאין בעיה? יש בעיה. כי מי שיש לו כלבה שמתעברת ואין לו למי לתת את הגורים גם כן מוסר אותם. לכן חשוב מאוד באמת מה שסיפרו כאן מבית הספר לטבע, החינוך צריך להיות, לעקר את החתולים ואת הכלבים בבית.

תודה. אנחנו ממשיכים, יש לנו כאן את פרופסור חביבה פדיה.

אני בעצם יותר רוצה לדבר יותר מנקודת המבט של החינוך וגם מנקודת המבט של היהדות. אני רק אגיד שתי מילים של הקדמה כי מדברים כאן מכל מיני נקודות מבט ואני רוצה לייצג את נקודת המבט התרבותית. בתנ"ך בימי בית שני אנחנו רואים שהיחס לחיות היה מאוד חיובי בתרבות הארצישראלית של חז"ל. לאורך ההיסטוריה הגלותית היהודים הרבה פעמים נתפסו בגלל שהם היו רדופים ומגורשים, היהודים הרבה פעמים הושוו לחיות, לחתולים, לכלבים. יש טקסטים כאלה מזמן גירוש ספרד. יחד עם זה שהיהודים היו כמצורעים תמיד גם התייחסו אליהם כאל חיות. זה גם חלק מהטקסטים האנטישמים שגיבו את זה בצעדים כאלה ואחרים.

לכן יש צרימה מאוד גדולה שבמרחב הישראלי לפעמים תוך כדי גיבוי ממקורות היהדות אנשים חושבים שהחיות הן בעצם למעשה טמאות. ולמעשה אם רוצים לעשות פעולה מקיפה בתרבות הישראלית זה לדעתי כולל חינוך ואיזשהו גיבוי של מינימום מקורות שצריך להיכנס גם לבתי הספר הדתיים.

אם בבתי הספר החרדיים אי אפשר לעשות את זה, לפחות בבתי הספר הדתיים צריך לעשות את זה, כדי לקעקע את התפיסה ואת הזיהוי ביהדות שהחיות קשורות לחוקי טומאה וטוהרה, שלמעשה אלה חוקי אוכל שהרבה אנשים מתוך בורות מבלבלים אותם, מערבבים את זה בצורה לא מגובה עם שאלת הנגיעה בחיה ואיסור החיה ולכן הדבר הכי בסיסי זה ההתעללות והדברים האלה. בלי איזשהו אקט חינוכי שקובע מקראה מינימאלית שעושה באמת סדר מאוד חזק בקטגוריית החשיבה שבאה מתחום היהדות, עם מקורות של גדולי הרבנים שמדברים על זה אז אי אפשר יהיה לעשות את המהפך.


מושג של צער בעלי חיים במקורו ביהדות מכוון למען חיים של בעלי חיים ולא מכוון לשם כיסוי להמתה של בעלי חיים או של סילוקם מהעיניים הציבוריות. לכן צריך לעשות פה חריש מחשבתי ובעצם בנייה של תוכנית חינוכית. בנוסף, למעשה אנחנו רואים שבכל המגזרים שהם יותר מנודים רואים, מגזרי שוליים בתוך החברה הישראלית, היחס לחיות אצלם יותר גרוע. זאת אומרת יש כאן תופעה שאתה משליך את השוליות שלך ואת הנידוי שלך על החיות, ורואים את זה למשל במקרים של נוער מחבר העמים או מקרים שקורים בחברות חרדיות. למעשה רק על ידי פעולה חינוכית משולבת נוכל להתמודד עם זה.

תודה גברתי. אדלה גרטנר בבקשה.

אני מעמותת ספיי ישראל שזו עמותה לעידוד סירוס ועיקור לכלבים וחתולים בישראל. אבי פנקס כבר אמר את רוב הדברים שאני רציתי להגיד. הבעיה היא לא רק נושא של חתולי רחוב. הבעיה היא איך הבן אדם מחזיק ומטפל בכלבים וחתולים בבית שלו. לא משנה אם אנחנו מעקרים אותם או ממיתים אותם. דרך אגב, אנחנו בחיים לא הרדמנו אותם. חתולי רחוב, הרעילו אותם. זו היתה הדרך שהיינו הורגים חתולי רחוב. על זה אנחנו בחיים לא נחזור. זה לא משנה כמה חתולים יש ברחוב. רוב החתולים האלו, זה לא משנה עם זה חצי מיליון, מיליון או שני מיליון חתולים, רוב החתולים לא שורדים שנה או שנתיים של החיים שלהם. הבעיה שבזמן שהם חיים הם מתרבים וזה תמיד מייצר בשבילנו את אותה בעיה. אז אנחנו על פי חוק החתולים שהעברנו בכנסת לפני כמה שנים, החוק הזה לא נותן אפשרות למשרד החקלאות להמשיך להרוג אותם. אז יש שתי דרכים למנוע את זה. וזה העניין שעליו אנחנו מדברים. זה או להרוג אותם או לעקר אותם ולמנוע את הבעיה של ההתרבות.


הבעיה של חתולי הרחוב, היא לא בעיה שנוצרה בואקום. זה חלק מבעיה יותר גדולה, וכמו שאמרתי קודם, הבעיה היא איך שאנשים מחזיקים כלבים וחתולים בבית. הפתרון צריך לבוא מכל המשרדים, מכל העמותות, הכנסת, משרד החקלאות, משרד להגנת הסביבה, הוטרינרים הפרטיים והוטרינרים מטעם הרשות צריכים לעבוד ביחד בנושא לעודד אנשים לעקר ולסרס את כל הכלבים והחתולים שנמצאים אצלם, גזעיים, לא גזעיים, מעורבים, חתולי רחוב, חיות בית, לא משנה מה. וזה מה שצריך לעשות. וזה מה שחסר לנו. זו הנקודה החסרה. אפילו שנעקר את כל החתולים ברחוב היום אם אנחנו לא מטפלים בחיות הבית באותו הזמן תמיד תהיה לנו בעיה.

תודה גברתי. ד"ר אסי דר.

אני וטרינר שעוסק בעיקור וסירוס. אני רוצה להחזיר את הפוקוס לבעיית העיקורים והסירוסים ואיך לפתור את הבעיה ואיך לייעל את העבודה. בגדול, המטרה של העיקורים האלה הם קודם כל צמצום האוכלוסייה של החתולים, הקטנת המטרד לציבור, הוא הקלה על ההסגר העירוני ועל העמותות וחיסכון של כספים שבסופו של דבר הם יוצאים מאיתנו, ועניין של בריאות הציבור על ידי מתן חיסונים לכלבת.

המבצעים של העיקורים והסירוסים הוכחו כיעילים. יש לי פה הרבה מאוד מחקרים שאני גם יכול לחלק אותם, דוחות על כנסים בארצות הברית ומאיגוד הוטרינריה המערבית שטוענים חד משמעית ומביאים המון מחקרים שזה פועל. בנוסף לזה יש סוכנויות בכל העולם כמו National Animal Association, כמו ה-AFB, סוכנויות שאחראיות בארצות הברית על התחום הזה, מכירות בזה ב-2008 ובארצות הברית עם כל הכבוד הם יותר מסודרים מאיתנו. הם יותר מדעיים מאיתנו. הם הכירו בזה והמליצו לכל מי שנוגע בדבר לבחון את השימוש בתוכניות TNR, בעצם זה מה שאנחנו קוראים תוכניות העיקורים והסירוסים. עכשיו, אני לא אתחיל להיכנס יותר מדי.

אני אגיד משהו על העיקורים. התוכניות האלה פועלות, נקודה. אם עשינו תוכנית עיקורים וסירוסים והיא לא פעלה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם התוכנית הזאת פועלת? ומה עשינו לא נכון שגרם לה להיכשל? ויש פה כמה תשובות. הכנתי פה איזה דף שאתם תוכלו לראות אחר כך עם הסיבות שמשפיעות.

נקודה חשובה שעשינו איזשהו מודל. לקחנו את המודל ואמרנו, אוקיי, עשינו עיקורים מרוכזים לפני תקופת ההמלטות, יש לנו את כל הפרוטוקול מסודר, השקענו, עשינו 2000 חתולים. כמה חתולים נשארו אחרי שנה שהם לא מסורסים ולא מעוקרים היו? לקחנו את סצנריו ב', עשינו 200 חתולים כל חודש. בסצנריו הראשון נשארנו עם 480 חתולים לא מסורסים ולא מעוקרים. בסצנריו השני נשארנו עם 1150. אני לא מדבר על כל הסבל שנגרם לכל החתולים שמתו. זאת אומרת שאם היינו לוקחים מיליון שקל הוא היה שווה ל-2.4 מיליון שקל בסצנריו השני. אותו כסף, הכול עניין של עבודה ואיך אנחנו עושים את העבודה. יש את האפשרות הזאת וזה מפורט.

משרד החקלאות מכיר את כל הנושא?

כל הנושא הזה סובל מחוסר מקצועיות ברמה שאני פשוט לא יכול להתייחס אליה. אני ממאי עשיתי מעל 6000 חתולים. זה אפילו לא חלק מהיכולת שלי. אנחנו נמצאים בשטח, אנחנו יודעים מה קורה, אנחנו רואים מה קורה. אני וטרינר שקורא מאמרים, שמתעדכן, שנמצא בקשר עם אנשים בחוץ לארץ ובודק את הדברים האלה. אני באמת לא יודע עד כמה יש אינטגרציה של אלה שיותר אחראים על התקציב ויודעים ברמה המנהלית מה קורה, לעומת אלה שנמצאים בשטח ויודעים מקצועית מה לעשות ואיך זה נראה, איך זה קורה.


עכשיו אני אתייחס לדבר שקשור לועדת החינוך. אני רוצה להתייחס למה שאמרה שרית ולאיך אנחנו מתייחסים אליהם. זה ככה משהו מהלב. אנחנו במדינת ישראל מסתכלים על מאכילי החתולים או אפילו נקרא לזה ככה משוגעי חתולים לפעמים, אנחנו מסתכלים עליהם בצורה, באמת אנשים ברחוב, אפילו פה הוזכר קצת, מוזרה, קצת חורגים מהנורמה של ההתנהגות.

האנשים האלה הם אנשים שהלכו ברחוב, ראו גור חולה של חתולים ולא המשיכו ללכת. הלכו וטיפלו בו. לקחו אותו לוטרינר, האכילו אותו. האנשים האלה הם אנשים רגילים. פשוט מה שקורה, ברגע בן אדם מסתכל לחתול בעיניים, וזה לגבי כל חיה, הוא פתאום נקשר אליו כי הוא רואה שיש פה נשמה. הוא לא רואה איזה חתול וממשיך ללכת. האנשים האלה התנהגו בצורה מופתית כאזרחים. הם התייחסו לסבל של בעל חיים. ואנחנו פשוט לא מכירים את זה. אנחנו רואים בחתולים מטרד.

עכשיו שעם כל האמוציות שלהם, ועם כל המעגל קסמים, הם כל היום חווים סבל ורואים עוד ועוד גורים ועוד כאב, אז הם נכנסים קצת להתנהגות שקוראים לה אמוציונאלית. קשה להם. כל בן אדם זה היה קורה לו. אנחנו לא יכולים להתייחס כאל מטרד. אנחנו צריכים לכבד אותם כי הם מתנהגים, אנחנו לא היינון רוצים לגדל את הילדים שלנו שהם יהיו שהם יראו חיה סובלת והם ימשיכו ללכת. אף אחד לא היה רוצה את זה.


לסיכום, רוברט טיינין אמר במקום שיש חתול יש תרבות. רוברט טיינין היה אחד הסופרים הגדולים של המדע הבדיוני. אני לא יודע איך הוא הגיע למסקנה הזאת. אני מקווה שזה נכון כי יש לנו הרבה חתולים ושנתנהג בהתאם.

תודה רבה. עמותת תנו לחיות לחיות.

שלום לכולם. אני כבר 20 שנה פעילה בעמותת תנו לחיות לחיות. אני עכשיו מנכ"ל העמותה. אנחנו אמנם מתייחסים פה היום רק לחתולי רחוב אבל יש עוד סבל, דיברו עליו. מילה אחת על משרד החקלאות. אנחנו פנינו אליהם וניסינו לשתף פעולה איתם לא פעם ולא פעמיים לאורך עשרים השנה האלה ללא הצלחה. כמו שאמר פה ד"ר אסי דר, משהו מאוד חשוב, למגזר השלישי, כל העמותות שיושבות פה, לא רק לעמותת תנו לחיות לחיות יש ניסיון רב בכל מה שקשור בבעלי חיים. אין מה לעשות, אלינו פונה הציבור. הוא לא פונה למשרד החקלאות. אנחנו הצינור שמעביר את זה למשרד החקלאות.

לצערי הרב הם לא נעזרים בנו, בכל העמותות, אני חוזרת ואומרת, זה לא רק אנחנו. הניסיון הרב שהצטבר אצלנו הוא ניסיון שלא יסולא בפז. לכן אם רוצים לעשות פה עבודה טובה העבודה הזאת צריכה להיות משולבת, העבודה הזאת צריכה להיות יחד עם העמותות. אי אפשר להתעלם מאיתנו. בידינו הנתונים, ואנחנו יודעים את הצרכים. ומעל במה זו אני רוצה להודות דווקא למשרד להגנת הסביבה שמשתף איתנו פעולה באופן מלא. זה פשוט מדהים. משרד שאנחנו בעצם לא שייכים אליו, בעלי החיים לא שייכים אליו, אבל תמיד ללא יוצא מן הכלל יש לנו אוזן קשבת שמה ועוזרים לנו. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו מגיעים לנקודה שבה אנחנו מסיימים. יש הודעה מטעם שר החקלאות. ואת גברתי רצית להתייחס לנקודה מסוימת. ואחר כך אנחנו נסכם. בבקשה.

אז אני ד"ר נירית ציפורי ואני מהשירותים הוטרינרים במשרד החקלאות. אני עוזרת לממונה על פי חוק לתחום צער בעלי חיים. קצת חרה לי כל הקטע בעניין המחקר ואנחנו רוצים להעמיד דברים על דיוקם. אני עשיתי שנת internship ב-Sherter Medicine Science ומי שיודע ומכיר באוניברסיטת פלורידה. נשארתי שם עוד חצי שנה ללמד. כל המחקר וכל העניין היה על עיקור סירוס חתולי רחוב. לשם משרד החקלאות הולך. המחקר לא הולך להרוג חתולים.

המחקר לא מנסה להרוג חתולים. המחקר מנסה לראות את המצב של חתולי הרחוב במדינת ישראל ולעזור להם בעזרת הסברה לציבור, בעזרת עיקור וסירוס. המחקרים של המתה, כבר כולם יודעים שהחתולים רק מרגישים בסכנה ועולים. אותי לימדו שבמלחמה שני צדדים מפסידים. אנחנו מנסים כן לעבוד עם העמותות. אולי אני חדשה במשרד. אבל אני חושבת שזה לא עניין של תקציבים, זה עניין של שיתוף פעולה, זה עניין של הסברה, זה עניין של התעללות, זה עניין של כן לעבוד עם ילדים, ולשם המשרד שלנו הולך. ד"ר סלמוביץ, אנחנו עובדים איתו והוא יודע. הוא מקבל מאיתנו הרבה מהתקציבים שמיועדים למטרה זו ב-30 רשויות. אנחנו תומכים בעבודה שלו. אז אפשר גם לבוא ולדבר ולא לבוא ולתקוף את משרד החקלאות שהולך והורג חתולים כי זה לא נכון כבר הרבה מאוד זמן.


כשמדברים על זה שמי שמתעלל בבעלי חיים סופו שהוא יתעלל בבני אדם, לי כבר מפריע השלב הראשון. אני לא מחכה להתעללות בבני אדם. לי כבר מפריע ההתעללות בבעלי חיים. אני לא צריכה לחכות לחלק השני של המשפט. אז אני ממשרד החקלאות. אני לא מרגישה אשמה. אני מרגישה שיש הרבה מה לעשות ואני חושבת שבשיתוף פעולה שכולנו יודעים על מחקרים, ומי שקורא את המחקרים יודע שד"ר ג'ולי לוי היא הראשונה במחקרים בעולם והיא היתה הבוסית הישירה שלי במשך שנה וחצי, ולמדתי הרבה ואני מוכנה כן לעבוד ולתמוך במחקר, ולא לרוץ ולהגיד משרד החקלאות רוצה להוכיח עוד פעם שלהרוג חתולים זה הפתרון.

אפשר לבוא ולדבר ולשמוע על מה המחקר. כששאלו פה מי יודע מה הנתונים לגבי אחוזים אף אחד לא ידע באמת להגיד. אם יש לכם חומר, אם עשיתם מחקר, ואתם תחסכו לנו את העבודה ואת הכסף אנחנו נשמח לקבל את זה. לעבור על הנתונים, לאמת אותם, ולצאת עם זה הלאה. זה לא משנה מאיזה משרד פועלים. אם רוצים לפעול למען מטרה צריך לפעול בשיתוף. ברגע שאנחנו נלך ונתכתש ונכפיש אחד את השני, אז מי שיסבול בסופו של דבר זה חתולי הרחוב. אז אם בשביל זה אנחנו נמצאים כאן היום קטונתי.

תודה.

קודם כל, יש לכולם דלת פתוחה אצל השר ואתם יכולים תמיד לצלצל ולקבוע פגישה. הוא מתנצל שהוא לא כאן והוא ביקש למסור שהתקציב של המחקר לא יושת על התקציב של 4.5 מיליון שקל והוא יצא באמצעות קול קורא מהתקציב המדען הראשי של המשרד.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת איתן כבל, ואנחנו נגיד מילות סיכום.

אני ברשותכם רוצה בכל זאת לצאת מכאן עם איזושהי קריאה. גם שהוועדה תתכנס. אני יכול להעיד גם משיחות עם השר, בלי לעסוק בעבר, אני כמי שהרים את היום הזה ודוחף אותו ומקדם אותו, ואני חושב שהשנה הזאת, אני לא רוצה להקדים את המאוחר, אני רואה דברים שקורים בעולם, אני חושב שעשינו צעדים מאוד מאוד גדולים בשנה הזאת להגנה ושמירה על זכויות בעלי חיים, גם בחקיקה וגם בצורות אחרות.

אני רואה את עצמי כמי שימצא את הדרך לעשות את שיתוף הפעולה בין המשרד לבין העמותות. אני אגדיר לעצמי, לנו בשדולה שזה יהיה אחד הנושאים המרכזיים כי שיתוף פעולה מפיק יותר תועלת. יושב ראש הוועדה, אני אכריז על זה מעל לבמה, אבל אני רוצה לנצל את העובדה שאנחנו כאן בוועדה הזאת. אני מבקש שהוועדה בראשותך תפנה לשר החינוך, התרבות והספורט ותקבע את השנה הבאה בכל בתי הספר בארץ כשנת זכויות בעלי החיים.

אני לא רוצה להגדיר עכשיו האם ילמדו פעם בשבוע שעה, או שעתיים, אלא לבוא ולקבוע סדר, סדר של שנה שבה הנושא הזה, פעם בשבוע שעה, פעם בשבועיים שעה. אני אפילו לא רוצה עכשיו לבוא ושיגידו תקציבים וצריך עכשיו לעשות פה סיפור שלם מכל העניין הזה. אני חושב שזה יכול לעשות או לגרום לקפיצת מדרגה מאוד גדולה במערכת היחסים שבין האזרח לבין בעלי החיים. אני רואה את הקשר של הילדים שלי לבעלי החיים וההשפעה שלהם על ההורים. במקרה הזה זה לא נדרש אבל אני רואה את הכוח שבא מהילדים אל המשפחות וכמה זה משפיע וכמה זה משנה את מערכות היחסים המתקיימות סביב נושא בעלי החיים. תודה אדוני.

תודה אדוני.

אני רוצה לסכם את הישיבה כאן.

ראשית, אני רוצה להודות לכל הגופים והעמותות שמתעסקות בהגנה על החיות. זו עבודת קודש. זה לא מובן מאליו שאתם מתעסקים עם הנושא יום יום ועל כך אני צריך לחזק אתכם. ואני גם מקווה מאוד ששיתוף הפעולה שיהיה בעתיד עם המשרדים הרלוונטיים לנושא הזה תהיה בצורה הרבה יותר רחבה ובצורה הרבה יותר יעילה.

אני גם רוצה להודות לכל המשרדים שמבצעים את החוק, מנצלים את הסמכויות שלהם שניתנו על ידי המדינה בכל מה שקשור בהגנה על החיות, אם זה משרד החקלאות, אם זה המשרד להגנת הסביבה, אם זה משטרת ישראל. אנחנו מכירים את המצב שהוא מצב לא פשוט מבחינה תקציבית. אנחנו מכירים בזה שהנושא חייב להיות על סדר היום.

מהניסיון שלי, לפחות בחודשים האחרונים כיושב ראש הוועדה אני כן רואה שיש רצון ויש נכונות. עכשיו זה הכול עניין של מי שעומד בראש המערכת. אם ראש המערכת רוצה זה יעבוד, אם ראש המערכת לא רוצה זה לא יעניין אף אחד. כך לפחות ממה שאני שמעתי כאן, יש רצון. גם משרד החקלאות, אם אתם יכולים להרחיב את שיתוף הפעולה, קחו את המחקרים שהוצגו בפני הוועדה, תראו אם באמת המחקרים האלה יכולים לעזור לכם מבחינת הפעילות היומיומית.

אני גם פונה לשר החקלאות למצוא אפשרות להופיע בפני הוועדה בכל מה שקשור לתחום הרחב הזה של הגנת החיות. זה דבר שלדעתי צריך להיות מוצג כאן בצורה מסודרת על ידי המשרד וכך לגבי כל משרד אחר בפעילות שלו מול הוועדה.

גם משרד החינוך, אמנם לא היו כאן נציגים של משרד החינוך אבל אני כן רוצה לקיים כאן ישיבה בכל מה שקשור לאלימות בקרב הנוער בכלל וכמובן בכל מה שקשור לאלימות כלפי חיות בפרט, וזה במסגרת אותו דיון שאנחנו מתכוונים לקיים כאן בוועדה. אם משרד החינוך יכול לסמן את השנה הבאה כשנה לזכויות החיות, על זה אני צריך לשוחח עם שר החינוך, מה התוכניות של המשרד לשנה הבאה. אם יתאפשר הדבר, לדעתי, עד כמה שאני מכיר את שר החינוך והתעניינותו למען החיות, הוא רק ישמח לעשות את זה. אבל כמובן שהעניין כרוך בסדרי עדיפויות של המשרד שנקבעו כבר לפני זמן.


בקשר לנושא של הרשות, צריך לבחון גם את הנושא הזה. יכול להיות שעצם הריכוז של כל הכסף וההפניה לנושא מסוים, זה יכול לסייע, אם זה תחת משרד החקלאות, אם זה יהיה תחת משרד אחר. זה לא משנה את עצם העניין. כמו שאמרתי לדעתי מי שעומד בראש המערכת הוא זה שייקבע את המדיניות.

גם אני חושב שמשרד החקלאות יכול לבחון את האפשרות הזאת בדרך כזאת או אחרת אם זה יכול להועיל. כמו שבמשרדים שונים ראו לנכון להקים מועצות שונות כדי להכתיב רגולציה כספית בתחומים מסוימים וזה סייע. תבחנו את העניין הזה. אם כן אז כן, אם לא אז לא. גם אנחנו, אני מאמין, נוכל להתייחס להיבט הזה על ידי החקיקה עם חברי הכנסת המובילים בנושא הזה, אז גם בכנסת יראו לנכון לבוא ולהוביל חוק מסוג זה.

שוב תודה לבית ספר טבע, חברה וסביבה, שהציג כאן על ידי הילדה את הפרויקט של בית הספר. אנחנו מברכים על הפעילות הזאת והלוואי שכל בית ספר במדינת ישראל היה מקים פינה ירוקה כדי להעלות את המודעות של התלמידים בכל מה שקשור להגנת החיות.

שיהיה לכם בהצלחה, הישיבה הזאת נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10