הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
34
ועדת הפנים והגנת הסביבה

27.12.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי







*

פרוטוקול מס' 304
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

שהתקיימה ביום שני כ' בטבת התשע"א (27 בדצמבר 2010) בשעה 11:05

השלכות הילולת ל"ג בעומר על היישוב מירון והמועצה האזורית מרום הגליל.

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

יעקב אדרי

אריה ביבי
אברהם מיכאלי

אורי מקלב

ציון פיניאן

דוד בן שושן – רפרנט תקציבים רשויות מקומיות, משרד הפנים

עו"ד אליהו ליפשיץ – יועץ משפטי, משרד התיירות

רפאל בן-חור – סמנכ"ל בכיר איכות ותקינה, משרד התיירות

יונתן בר-סימנטוב – רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר

חנה סלע – מהנדסת מחוז צפון, משרד הבריאות

ד"ר מיכל כהן-דר – מנהלת מחוז צפון, משרד הבריאות
חיים רואש – יועץ שר המשרד לענייני דתות

נצ"מ קובי בכר – סממ"ר גליל, המשרד לביטחון הפנים

עו"ד סנ"צ קלוד גוגנהיים – ע' יועץ משפטי, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ עופר יצחק – ראש מדור רישוי, המשרד לביטחון הפנים

אלון זסק – ראש אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

עמית סופר – יו"ר מועצה אזורית מרום הגליל

מנחם עדי – מהנדס מועצה אזורית מרום הגליל

ראובן אדרי – מנהל מרחב דרום, החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

משה חדיף

יפה שפירא

שרון רפאלי
השלכות הילולת ל"ג בעומר על היישוב מירון והמועצה האזורית מרום הגליל

בוקר טוב. אני פותח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום השלכות הילולת ל"ג בעומר על היישוב מירון ומועצה אזורית מרום הגליל.

החתן איננו. איפה החתן?

אני יודע. ראש המועצה שלח לי ביפר שהוא מתעכב בכניסה לירושלים. כולם באו מהצפון. גם אני באתי הבוקר מהצפון. אני ביקשתי לקיים דיון בנושא הזה. באירועי מירון, לשמחתנו הרבה, מספר האנשים הולך וגדל באירוע הזה. באחד הדיונים שהיו לנו באזור ראש המועצה העלה טענה שהוא נושא בכל העלויות ובעומס התקציבי לבד כמועצה אחרי האירועים בהר מירון. הוא טוען שכמועצה הוא לא מסוגל. כמי שמכיר את השלטון המקומי אנחנו יודעים עד כמה יש רשויות מקומיות שבחיי שגרה קשה להן לעמוד במסגרת התקציבית, על אחת כמה וכמה כשמדובר באירוע בסדר גודל של כ-500 אלף מבקרים במקום הזה, ואני לא מתייחס כרגע לכל השנה שישנם ימים מיוחדים כמו ערבי ראש חודש וז' באדר וחול המועד. מי שמכיר את מירון יודע שכמעט תמיד זה מלא. אפילו סתם באים בשבת של ערב ראש חודש רואים שהמקום מלא. הוא טוען שהנטל עליו הוא גדול, וכל בקשתו של ראש המועצה האזורית היא לבדוק איך מתקצבים אותו כדי שהתשתיות שלא ייווצר מצב שהתשתיות שהוא מתחזק במשך השנה יקרסו. אחד הדברים שהוא העלה בפניי, בין היתר, זה נושא תשתיות הביוב. הוא טוען שאחרי שכולם הולכים הוא נשאר עם כל הטיפול של מערכת הביוב, והאזרחים שלו סובלים מכך. היישוב מירון עצמו נכלל במועצה האזורית. אין לי מושג אם היישוב מרוויח ונושא לבד בנטל או לא. לכן אנחנו נמצאים כאן כולנו. מה שכן, חסרים פה כמה נציגים של המקומות הקדושים. אתם מייצגים אותם?

כן.

אז אולי נתחיל קודם כול מכם. תנו לנו איזושהי סקירה בעקבות מכתבו של ראש המועצה האזורית.

אני יודע שלראובן אדרי יש מכתב.

נציג של מי אתה, ראובן?

אני נציג גם של החברה הלאומית לדרכים במשרד התחבורה וגם של ועדת החמישה.

אז תן לי סקירה מהי ועדת החמישה, מהם תפקידיה, מהן סמכויותיה. לפחות נדע איפה הגבולות שלכם.

בזה אני ארחיב, איך הוקמה ועדת החמישה.

יש ועדת חמישה, ולצורך הנושא הזה יש ועדת שלושה. נתייחס לפרטים.

קודם כול, ראובן, תן לנו להבין מה סמכות ועדת החמישה או ועדת השלושה. בבקשה.

ליד מושב מירון יש אתר שנחשב מקום קדוש שהוא אחד החשובים מבין האתרים הקדושים ליהודים במדינת ישראל – קבר רשב"י במירון. האתר מושך, כמובן, המונים. צוין שמגיעים כ-400 אלף איש, אולי 500 אלף במסגרת אירועי ל"ג בעומר במירון. במשך השנה כולה מגיעים אלפי אנשים לאתר. לגבי חלקה 70 וחלקה 12 באתר יש ויכוח משפטי למי הם שייכים.

אתה יכול להסביר מהן החלקות האלה?

חלקה אחת היא שבה יש ציון שני הקברים של שמעון בר-יוחאי ורבי אלעזר בנו, והחלקה השנייה זה המשך הבניין והרחבה מסביב.

הרחבה הדרומית.

הרחבה הצפונית דווקא.

הדרומית.

זה לא משנה, זאת הרחבה שלידו. היא רשומה על שם הקדשים, והשאלה היא לאיזה הקדש זה שייך. הנושא הזה הגיע לבית משפט, והמדינה הייתה מעורבת בכך כשהיא גם טענה שאיכשהו האתר לא מנוהל כמו שצריך כי הוא היה זקוק לשיפוץ ולהסדרת נגישות בו. בתהליכים השונים הנושא הגיע לבית המשפט העליון כבג"ץ. בג"ץ החליט על הקמת ועדת חמישה, כלומר יש שני הקדשים ספרדיים שטוענים לכתר; ויש שני הקדשים אשכנזים שטועים לכתר. אז אחד מכל הקדש, כלומר ארבעה הקדשים. עליהם יושב ראש הוועדה יהיה נציג המדינה שמשתנה מפעם לפעם. היום זה אלכס ויז'ניצר, יושב ראש "מקורות". הוא יושב ראש הוועדה. תפקיד הוועדה הוא לנהל בפועל את המקום, לדאוג לשיפוץ ולגרום לכך שהבניין יהיה בטיחותי, לדאוג לכך שיהיו שירותים הולמים, לדאוג לכך שפקחים יבואו ויתפעלו את המקום בצורה הולמת. הדבר נעשה.

עושים את זה באופן עצמאי במנותק מהמועצה האזורית?

לא. אני מיד אדבר על התפקיד של המועצה האזורית, אבל הדבר נעשה, ועל כך ודאי ירחיב מר אדרי. הכוונה היא להשתמש בכספים של ההקדשים ושל המקורות הממשלתיים כדי לדאוג למקום. אבל מדובר רק באתר הקבר ולא במה שמסביב. במה שמסביב, הממשלה בשיתוף פעולה עם כל הגורמים – משרד התיירות, משרד התחבורה, החברה לדרכים, משרד הפנים ומנהל מקרקעי ישראל – דואגים לסביבה כולה. על כך מר אדרי ירחיב, ואנחנו נגיד את התוספת שלנו.

אתה מדבר על משרדי הממשלה. ראש המועצה שהיה פה בישיבה הקודמת העלה את הטענות לגבי ההוצאות שלו.

על זה בדיוק נרחיב.

זה לא הוצאות שלו. לטענתם, אלה הוצאות של ועד היישוב.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני סמנכ"ל בכיר במשרד התיירות, ואני ממונה מטעם המשרד לנושא על נושא המקומות הקדושים. הדיון שלנו היום הוא לגבי התוצאות או ההשלכות שיש על היישוב מירון מנקודת הראות של ועד היישוב ומנקודת הראות של המועצה- -

של האתר עצמו.

האתר עצמו והמועצה האזורית.

יש פה שני דברים שצריך להבחין ביניהם. האחד זה האתר עצמו. אני יודע שישנו גוף שמנהל את זה, נכון?

כן.

ויש גם המושב מירון.

פה אין נציגות שלהם. מדובר בבעיה שמעלים אותה אנשי ועד היישוב שבתקופות של ההילולות הם סובלים מבעיות – התפרצויות של אנשים, חוסר ניקיון, ביוב צף ועולה. כאשר מנגד יש הגישה שאומרת שהעובדה שהיישוב נמצא בסמיכות כל כך גדולה לקברו של הרשב"י. בלי ספק הצימרים שם עוד פעילים. לא מעט פרוספריטי כלכלי ביישוב. העניין הוא שמדי ערב חג ל"ג בעומר יש תמיד התעוררות ועד היישוב שפועלים עד כדי הליכה לבית משפט. אף אחד לא יכול למנוע את ההילולה, אבל לעכב.

מכירים את זה. זה חוזר על עצמו.

ועד היישוב שהוא חלק מהמועצה האזורית. יש ביניהם מחלוקת, ופה אין נציגות שלהם. מדובר בבעיה שמעלים אותה אנשי ועד היישוב, שבתקופות של ההילולות וכן באופן יומיומי הם סובלים מהתפרצויות של אנשים שנכנסים לתחום היישוב שלהם, בעיות של ניקיון, ביוב צף ועולה, וכל מיני בעיות כאלה ואחרות. מנגד יש גם הגישה שלפיה העובדה שהיישוב נמצא בסמיכות כל כך גדולה לקבר הרשב"י יש גם רווח בצדה, כי בטווח הארוך הרווח הזה יכול להתעצם ולהיות גדול יותר כשלא ישכנו אנשים בתוך הלולים, אלא ימצאו להם מקומות ראויים יותר כבתי הארחה שבהם יוכלו להתארח. בלי ספק, הצימרים שם מאוד פעילים – יש לא מעט שגשוג כלכלי ביישוב.

מדי ערב חג ל"ג בעומר יש תמיד התעוררות של ועד היישוב שפועל עד כדי הליכה לבית משפט. אף אחד לא יכול למנוע את ההילולה, אבל הם נוקטים פעולות שיכולות אולי לעכב קצת את הפעולות של ההילולה.

מכירים את זה.

במהלך ההיערכות להילולה הקודמת משרד התיירות השקיע הרבה מאוד כסף לתקן את הביוב לפחות באופן זמני. הכוונה היא לפתור את בעיות הביוב הכלליות בטווח הארוך או בכלל לנתק את הביוב של הרשב"י מהביוב של היישוב עצמו. אלה דברים שגם משרד הפנים צריך להתערב בהם ולמצוא פתרונות.

ועד היישוב הגיש תביעה ערב ל"ג בעומר – וכשאני אומר "ועד היישוב", קיימת בעיה משפטית מי צריך לייצג את היישוב עצמו. האם אנחנו פועלים מול ועד היישוב או מול המועצה האזורית. המועצה האזורית טוענת שצריך לעבוד באמצעותה- -

מניסיוננו כאן צריך לעבוד מול המועצה האזורית, לא מול היישוב.

בכל מקרה מעולם לא הייתה דרישה כזאת, אלא לאחרונה. אנחנו פעלנו מול ועד היישוב שהיה מאוד דומיננטי.

אני רוצה שתבין למה. התקצוב של משרדי הממשלה השונים עובר דרך המועצה, הוא לא מגיע לוועד היישוב.

ועד היישוב היה מאוד דומיננטי. יכול להיות שהמועצה האזורית בהרכבה הקודם היה פחות פעיל בנקודה הזאת והשאיר את הנושא הזה לוועד היישוב בלבד. על-פי החלטה של בית משפט, מונה צוות של שלושה אנשים – זה נקרא "ועדת שלושה" – כדי לנסות למצוא פתרון לבעיות של ועד היישוב, ומדובר על היקף של כמה מאות אלפי שקלים הצוות כדי לנסות לפתור בעיות מסוימות שלהם. בצוות יושבים אלכס ויז'ניצר שהוא ראש ועדת החמישה, מר הלפרין עצמו מוועד היישוב ועבדך הנאמן. אנחנו נפגשנו מספר פעמים, ערכנו סיורים, שמענו את ההצעות של מר הלפרין. מר הלפרין אמור להעביר אלינו את ההצעה שלו, את העמדה שלו ואת העלויות בהתאם לדיון שקיימנו באותה ועדה. למשל ועד היישוב רוצה שבכניסה למושב ליד הכניסה לקבר הרשב"י למטה יהיה שער כניסה חשמלי למושב. הטענה היא שנכנסים למושב דרך הכביש בניגוד לרצונם של אנשים היישוב, ולמעשה, יש עוד שתי כניסות נוספות שאפשר להגיע דרכן למושב, והשאלה היא אם בכלל צריך את המחסום הזה. המחסום הזה עולה הרבה מאוד כסף. זאת שאלה שצריך לפתור אותה. בוועדה עצמה חלקנו אומרים שצריך. כמו כן ועד היישוב רוצה להיות אחראי גם על הסדר והניקיון שקשור בקבר הרשב"י, והוא רוצה שהתקציבים יעברו דרכו. לכל העניינים יש שני פנים, זה לא שצד אחד צודק יותר וצד אחד צודק פחות. השאלה היא עד כמה הדרישות של ועד היישוב צריכות להיענות, והשאלה היא גם על-ידי מי – האם משרד התיירות צריך לממן את זה.

מדברים גם על תגבור של אבטחה. מאבטח אחד ביום כפול 360 יום בשנה זה הרבה מאוד כסף. מישהו צריך לממן את זה.

אבטחה ליישוב.

אבטחה לאותו שער שדיברתי עליו. אני חושב שביקשנו חוות דעת מקצועית שלך כדי שתאמר האם יש מקום, האם מבחינה ביטחונית הנושא הזה עונה לצרכים של ועד היישוב או האם זה סתם לשים את המחסום הזה. כמובן, גם כל הנושא של הניקיון – המקומות הקדושים אומרים שהם ידאגו לניקיון של המקום; ועד היישוב מבקש לתת להם לעשות את זה כי יותר אכפת להם מהעניין, והם יעשו את זה בצורה טובה יותר. הדברים הם לא ברורים, ואי אפשר להגיד שצד אחד צודק. אין לי ספק, שהיישוב וועד היישוב סובל. אנשים עוברים דרכם- -

רפי, כסמנכ"ל במשרד התיירות, אם מחר מחליטים שצריכים להעביר את התקציבים ליישוב, יש לך דרך בכלל להעביר ליישוב?

אני לא נכנס לזה.

אני רק אומר, זה בכלל לא שייך.

אתה צודק מאה אחוז.

מי שיכול לקבל תקציבים זה המועצה. אם כבר אפשר לצבוע תקציבים לטובת היישוב, זה כן. אבל היישוב לא יכול בשום אופן לקבל תקציבים.

אדוני היושב ראש, אם יורשה לי. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נתקשקש עד סוף הדורות אם נמשיך במתכונת הזאת שלפני כל ל"ג בעומר נגיע הנה, ואז נגיד: 400 אלף, 300 אלף, 500 אלף. לדעתי, צריך להכריז על המקום כמקום אקס-טריטוריאלי. זה קורה בנתב"ג ובהרבה מקומות- -

הכותל.

נדמה לי שגם הכותל.

לא, ממש לא. זה שייך לעיריית ירושלים. זה מקום קדוש עם כל הסממנים שלו.

ועיריית ירושלים מתחזקת את הכותל?

לא, כי זה לא רחוב. עיריית ירושלים מתחזקת רחובות.

צריך להכריז על המקום כאקס טריטוריאלי. כמו שעושים ביישוב גם שם לשים ראש שמנהל את העניינים; נותנים לו תקציב מסודר מהמדינה. מקום הזה הוא לא רק מקום תיירות למדינת ישראל, אלא מקום תיירות לכל העולם. להפוך אותו למקום תיירותי. משרד התיירות צריך להרים את הכפפה הזאת, ואז אם צריך – לעשות שם בונגלו או כל מקום לאחסון אנשים – לעשות מזה משהו בומבסטי שכל יהדות העולם תדע מזה. יהדות העולם יודעת מזה, אנחנו צריכים לתת לזה יותר תנופה תיירותית. אז לא נצטרך לבוא לכאן כל שנה. נבוא, אבל זה יהיה אחרת. כי מה קורה עכשיו? אתה לא יודע אם לתת תקציבים לראש המועצה או למשרד הדתות או למשרד התיירות או למשרד התחבורה- -

משרד הדתות- - -

משרד הדתות זה אנחנו.

אני יודע. אני פשוט אומר שכדאי לעשות פעם אחת משהו מסודר, ולא כל פעם להתחיל עם טלאים. אנחנו לא נצא מזה. תאמין לי, כיושב ראש, קח את זה ויברכו אותך. לעשות נקודת פיקוח מקומית- -

אני אגלה את אוזנך, שיש לי הצעת חוק בעניין הזה להפוך את מירון לרשות עצמאית. הצעת החוק הונחה בנושא הזה.

אז אני כיוונתי לדעת חכמים.

יש מתנגדים רבים, לצערי הרב.

לא צריך הצעת חוק, אפשר לעשות את זה גם בלי חוק. התהליך התחיל במובן הזה שהמדינה בתהליך של הפקעת המקום, ויש כוונות מכוונות שונות.

התכוונת יותר שיש הצעת מחליטים בממשלה שזה עדיין- - - מכל מיני סיבות.

לבקש דיון בממשלה בנושא הזה ולהפוך את המקום הזה לאקס טריטוריאלי. יש דוגמאות לזה. פעם רציתי לעשות מקום אחר אקס טריטוריאלי, אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו. לדעתי, זה ה-מקום. אפשר יהיה ממש להביא תיירות לשם.

עכשיו אפשר לקיים את הדיון על מירון. הגיע מוזס.

יש איש מירון.

אני רואה כאן את כל החברים, אני רק לא רואה את מושב מירון. איפה הרב הלפרין? איפה הצדיק של מירון?

- - -

אני ממליץ שראובן ידבר.

גם אם הוא לא ירצה אני אכריח אותו לדבר.

חבר הכנסת ביבי, הבעיה שלנו היא מושב מירון.

בגדול אתה צודק. אבל לדעתי, חייבים פעם אחת ולתמיד למסד את זה. היינו בסיורים, המשטרה תציג לנו תוכנית, והיא כבר ערוכה. אבל שוב, לדעתי, המקום, כפי שהוא נראה היום, זה לא מקום לקליטת חצי מיליון אנשים.

אני לא יודע מתי היית פעם אחרונה- -

אז כשהיינו.

מאז הרבה מים זרמו בירדן.

כדאי עכשיו לבקר שם. באמת, נעשתה שם מהפכה, זה לא מה שהיה לפני שנה.

קודם הייתה מהפכה, היום יישרו את זה.

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

קראתי את המסמך של יושב ראש המועצה, ואני אוכל להתייחס למה שהוא כתב ולמה שהוא אמור לדבר. קודם כול, תודה רבה לך, אדוני היושב ראש, שאתה מעלה את הנושא של מירון לא רק סמוך לאירועים שאז עסוקים במשהו אחר, אלא בדיון מקצועי יותר לא בתקופה שאנחנו חוגגים את ל"ג בעומר, אלא בתקופה רגועה יותר.

אנחנו נחטא למטרה אם נתחיל לדבר היום על ועדת החמישה, על ועדת השלושה, על מה שנעשה בחצר של מירון ולמי שייך הקבר – זה לא הנושא. לא רק זה, גם מה שכתוב במכתב הפנייה אליך, אדוני רא המועצה, לדעתי, הנידון הוא לא ציון קבר הרשב"י במירון. זה המחולל, זאת אולי הסיבה. אבל אנחנו מדברים עכשיו על התוצאות, אנחנו לא מדברים עכשיו על הקבר, אלא על כל מה שנעשה מסביב. ובאמת, ראש המועצה מעלה נושא שמי שצריך להיות פה זה לא רק משרד התיירות. זה גם משרד ראש הממשלה וגם משרד הפנים, במיוחד וגם משרד האוצר. אלה חסרים בעיקרים בנושאים האלה מכיוון שאנחנו חושבים שצריך להפריד את הדיון מהקבר וגם באופן מעשי ופיזי.

הציון צריך להיות נפרד, עם דרכי גישה נפרדות, עם התנהלות נפרדת. מחוץ לנושא התפילה מתקיימת בסביבה התרחשות רבה של תיירות, של שהות סביב הקבר. בגלל הקבר באים בשבתות. השבתות זה לא רק הזמן שבאים לתפילה, באים לתפילה אחת, אבל כל מה שנעשה בכל ימי השבוע, בימי הקיץ, בחופשים, בחגים זה מערכת תיירות ענפה שיכולה למנף את התיירות בצפון לתיירות שמתייחסת לדבר מאוד מסוים, עם ערך דתי, שעיקר העניין הוא לבוא להתפלל.

התוצאות של השהות במירון, לאו דווקא בל"ג בעומר, אלא השהות של 1.5 מיליון אנשים במשך כל ימי השנה דורשת תשתיות. מים וביוב לא קשורים עכשיו לקבר עצמו, אלא לתשתיות שנמצאים אחרי הקבר. אנחנו צריכים לדעת להתעסק עם זה. האסון בכרמל צריך ללמד אותנו שהמדיניות של הטמנת הראש בחול או דחיקת הדברים אסור שתהיה גם בדברים של פיקוח נפש וגם בהתנהלות רגילה. נוצר משהו, במירון קורה משהו באזור הזה. יש מהפך בעשר השנים האחרונות שדורש התייחסות של כל משרדי הממשלה, בעיקר בנושא התשתיות ואחזקה של כל מה שקורה מסביב. על זה צריך לתת את הדעת. המועצה לא יכולה לקחת את זה לבד, היא צריכה עזרה בעניין הזה. התפקיד שלנו הוא להעלות את זה לסדר היום. רוב התקציב שדרוש פה הוא בנושא התשתיות של מערכת הכבישים, של מערכת המים, של מערכת הביוב, של הגנים – לא הגנים בתוך חלקת הקבר, אלא כל מה שנעשה במושבים שמסביב למקום הזה. בגלל השהות הארוכה נמצאים שם אנשים במשך ימים מספר- -

גם שבועות.

אני לא יודע אם שבועות, אבל לימים מספר ולשבתות שלמות ובצורה מרוכזת מאוד שהתשתיות הקיימות לא יכולות לשאת.

אני רוצה לפנות למועצה וגם לוועד מושב מירון. אבל אין ספק, שהשינוי הזה חולל גם שינוי בהכנסות של התושבים שם, של המועצות. אנחנו מקבלים מסמך שמציג את כל הבעיה, אבל אני לא חושב שהדרישה להביא את הכול לממשלה זאת דרך נכונה, זה קצת יומרני. גם המועצה בעצמה וגם היישובים עצמם צריכים למנף את השהות הזאת ואת מה שקורה במושבים האלה, לחולל הכנסות. הרי זה מחולל הכנסות. אנשים לא מגדלים תרנגולים. בעלי המושבים האלה משכנים בלולים האלה אנשים או הפכו לענף תיירות משגשג מאוד. הציבור לא מקבל את ההנחות, משלמים מחיר יקר לכל השהות שם בתפוסה שהיא לא סטנדרטית לכל מה שקורה בצפון. מצד שני באים לבקש כמו מושבניקים, כמו שעדיין מגדלים תרנגולים. צריך לראות גם מימון מההתנהלות שלהם בשיפור התשתיות. במושב מירון אנשים צריכים גם לשפר את התשתיות כשהם מארחים את האנשים. כל קיבוץ או מושב שיש לו ענף תיירות הוא משקיע בענף התיירות. הם לא מסתכלים על זה כדבר וולונטרי – הם לא מתייחסים לזה ערכית, אלא רק מבחינת הכנסות, מבחינה תיירותית. ככה הם גם התנהלו עם אנשים בהתאם, הם מתאימים את עצמם למה שנעשה.


לכן צריך להיות שילוב של כל המשרדים, במיוחד למשרד הפנים ולהכין מסמך מה עושים כנגד ההכנסות שלנו. המדינה חייבת להשקיע בתשתיות האלה. אין לזה תקדים, זה ענף התיירות השני בגודלו.

זה המקום השני בארץ המבוקר ביותר אחרי הכותל. אבל באינטנסיביות הוא יותר גדול מהכותל.

הוא אולי השני מבחינת הביקורים שבו, אבל הוא המקום הראשון מבחינת השהות שבו. זאת לא שהות של חצי שעה, מדובר על שהות של ימים, בוודאי של שעות, של לילות. זה אומר משהו אחר, זה יכול לשמש מנוף לדבר אחר. הדבר הזה צריך לקבל מענה מקצועי רחב יותר.

תודה רבה, אדוני. למען האמת הייתי צריך לתת עכשיו למר ראובן אדרי לדבר, אבל אתן קודם כול לראש המועצה.

ראובן הוא מומחה מספר אחת בהילולת הרשב"י. אין מומחה כמוהו.

ראש המועצה מר סופר, בבקשה, אדוני.

בוקר טוב לכולם. ראיתי שהדיון עצמו מתייחס להשלכות הילולת ל"ג בעומר, אבל הכוונה פה היא כמו שנאמר פה, לא רק להילולה עצמה, אלא לכל סוגיית הרשב"י

אתה כתבת: "הנידון ציון קבר הרשב"י במירון". בגלל זה רצינו להגיד שלא זה הדיון עכשיו.

בציון אנחנו מדברים על כל המתחם.

מדברים על כל ההשלכות.

בזימון לוועדת הפנים ראיתי שמדובר בל"ג בעומר. אני מדבר על כל סוגיית הרשב"י שמשליכה בהחלט על המועצה האזורית מרום הגליל.

זאת הייתה הדרך היחידה להביא לכאן את חבר הכנסת מוזס לדיון.

צודק.

תחילה מספר משפטים על המועצה האזורית כמי שמכיר אותה פחות: המועצה האזורית מרום הגליל מתפרסת על שטח מאוד נרחב, מאזור גבול הלבנון, אביבים, דובב, עד מושב שזור שליד כרמיאל ולבנים באזור טבריה. המועצה מונה כ-24 יישובים, בעלת מרקם מאוד מגוון בצורות התיישבויות שונות: קיבוצים, מושבים וכדומה; דרגה סוציו-אקונומית 4-3 בדירוג הארצי. כשליש מאוכלוסיית מרום הגליל היא אוכלוסיית רווחה. המועצה היום נשענת ברובה על מענקי איזון והכנסה קטנה מארנונה ביתית בעיקר. למועצה אין מרכזים מסחריים, אין אזורי תעשייה. במתחם המועצה נמצא קבר הרשב"י שנחשב לשני בחשיבותו אחר הכותל המערבי במספר הפוקדים אותו – כ-1.7 מבקרים, ממוצע של 3,000 איש ביום: כ-400 אלף באירוע ל"ג בעומר וכ-1.3 במשך כל השנה – בחול המועד, בימי הסליחות, בימי הגבלה, "בין הזמנים", ז' באדר, רגלים, חגים ועוד כהנה וכהנה – כ-100 ימים בשנה.

הימים האלה הם גם ימים של מירון, נכון? "ימי השובבי"ם"?

גם, נכון. לא הזכרתי את כולם, אבל זה משתרע על כ-100 ימים בשנה. זה מפורט בהרחבה במכתב.

הייתי ביום חמישי בלילה, והיו אלפי אנשים מהערב עד הבוקר.

מרבית האוכלוסייה שמגיעה למתחם ומתמקמת באזור קברו של הרשב"י מגיעה לימים, אבל גם מגיעה בבוקר ועוזבת בשעות אחר הצהריים, וחלקם גם נשארים ימים ושבועות. האוכלוסייה שפוקדת את האתר מגיעה להתפלל באתר, אבל מתמקמת סביב האתר באוהלים, במבנים ארעיים, בפארקים, בגנים ציבוריים ואפילו בבתי עלמין, לצערי. כולכם ודאי שמעתם על האירוע שקרה למשפחה שנכנסה למחסן בבית עלמין, ובנס לא היו פגיעות בנפש. כמעט 14 נפשות נפגעו בצורה לא פשוטה.

אחד עדיין במצב לא פשוט. הסבא.

צר לי לשמוע.

ממה הייתה הפגיעה?

שריפה. נכנסו למחסן בתוך בית העלמין והתמקמו שם לשהות.

היה שם חלאקה.

מספרם הגדול של המבקרים שמגיעים מותירה כמויות אדירות של אשפה, מערכות ביוב שקורסות ונאלצים להזמין חדשים לבקרים ביוביות. גנים ציבוריים הרוסים, תאורות רחוב ללא הפסקה, אחזקה שוטפת של העובדים, כבישים, מדרכות וכל הנזקים מסביב.

בשנת 2008, כפי שכולם יודעים, הוגש כאן דוח חמור של מבקר המדינה בעניין קבר הרשב"י וסביבתו שכולו כמעט כלל הטלת אחריות מוחלטת על המועצה האזורית מרום הגליל. אני מצטט כמה משפטים: "משרד מבקר המדינה מעיר כי על המועצה האזורית לדאוג שהמתחם והאזור כולו – לא רק המתחם – יהיו ערוכים מבעוד מועד לקיומם של אירועים שבהם משתתפים מבקרים רבים. לדברי המבקר, יש לאפשר לציבור המאמינים החפצים בכך, להגיע למקום, לדאוג לתנאי תברואה, בטיחות, ביטחון ותחבורה נאותים. עוד מציין המבקר כי היעדר פעולות לתחזוקת המתחם וסביבתו, לפיתוח התשתיות פוגעת ביכולת להבטיח את שלומם ואת בריאות של המבקרים". מעיר משרד מבקר המדינה למועצה ולגורמי האכיפה: "בשים לב למאות האלפים השוהים זה מסכן חיי אדם". ועוד כהנה וכהנה הערות. "על מחלקת הרישוי לרכז את כל הטיפול ולהיערך שעובדיה יהיו זמינים לקיום האירועים". מבקר המדינה מעיר למועצה לאכוף את נושא הרוכלות, וכמובן גם להקצות גישה לרכבי חירום בין המבנים היבילים, פיתוח תשתיות וכיוצא בזה. דוח ארוך של 27 עמודים.

אני שואל, עם כל הכבוד, כיצד מועצה אזורית דלת אמצעים יכולה להתמודד עם כמות אדירה כזאת ועם דרישות רבות כאלה ללא תקצוב? איך קראנו השבת בפרשת השבוע? כיצד שוטרי ישראל צועקים אל פרעה: "תבן אין ניתן לעבדיך, ולבנים, אומרים לנו, עשו". מובן אפוא, שלצד דוח מבקר המדינה צריך להימצא גם תקציב שיאפשר את מילואו.

כדי להבין את סדר הדברים צריך לעשות הבחנה בין המתחם עצמו שמטופל ומתוקצב באמצעות המקומות הקדושים לבין כל אזור הרשב"י – כל היישובים מסביב, המושב עצמו, הדרכים שהם בטיפול המועצה. צריך להבחין גם בין ההוצאות השוטפות שיש לבצע במהלך כל השנה בגין מספר המבקרים לבין הוצאות חד-פעמיות שנדרשות לשיקום כל התשתיות. כמובן, גם להפריד בין אירועי ל"ג בעומר לבין אירועים שמתקיימים במשך כל השנה.

המועצה האזורית, כפי שאתם מבינים, אינה עיריית ירושלים עם תקציבי ענק, והשירותים המוניציפליים ובכלל זה פינוי האשפה, ניקיון, מערכות הביוב לא בנויות לתפקד בסדר גודל כזה. תאורת הרחוב, תברואה, תחזוקה, פיקוח – כל הסוגיה הזאת של מה שקשור לרשב"י נופלת על כתפי הרשות. אני אומר שוב, שלא יספרו סיפורים: היום הרשות לא מתוקצבת, ולו בשקל אחד בגין כל סוגיית הרשב"י. ההוצאות היום גבוהות לאין ערוך, כפי שיפרט פה עוד מעט מהנדס המועצה. המועצה לא יכולה לשאת את המעמסה האדירה הזאת. שלא נטעה – הלאמת המקום לא תפתור את הסוגיה הזאת. עדיין יגיעו למקום ויישבו במתחם הרשב"י וגם במושבים בסביבה. אז הלאמת המקום אולי תסייע בדברים אחרים, אבל לא בפתרון של המועצה האזורית מרום הגליל. ברור שככל שיהיו השקעות חד-פעמיות זה יצמצם את ההוצאות השוטפות, אבל תמיד תישאר דלתא מסוימת של הוצאה שתוטל על המועצה האזורית מרום הגליל.


גם באירועי ל"ג בעומר, כשמגיע על עם ישראל – 60 ריבוא על כל גווניו – אמנם המדינה מתקצבת במסגרת האירועים האלה דרך המקומות הקדושים, אבל זה בהחלט כולל יותר את הסדרי התנועה, את השאטלים, את החניונים ואת הניקיון בצירים. אבל זה לא נותן מענה למה שהמועצה האזורית מתמודדת איתו. בכל יישובי הסביבה הנזקים שנותרים אחרי האירוע לגנים הציבוריים, למערכות הביוב, לכמויות האשפה – עובדי המועצה שלנו ערוכים כשלושה חודשים לפני האירוע – מחלקת ההנדסה והפיקוח – כולם נרתמים לנושא הזה. גם השנה נותרו לנו נזקים עצומים אחרי האירוע. סטטורים של משאבות בעשרות אלפי שקלים, שיקומי גנים, מעקות, סתימות של ביובים בכל מיני טיטולים, שריפות בכל מקום של כל מיני מדורות. כל הרכבים של המועצה, ה"ביובית" ורכבי המנוף – כולם מגויסים לסיפור הזה, וזה נאמד בסכומי עתק. מפתיע שמתקיימים פסטיבלים ברחבי המדינה ודואגים גם לתקצב את הרשויות. אבל כשמדברים על האירוע הגדול ביותר שנערך במהלך כל השנה, ל"ג בעומר, המועצה האזורית מרום הגליל לא מתוקצבת – התעלמות מוחלטת.

אני חייב לומר שפניתי במכתבים לכל הגורמים: לשרים, לחברי כנסת וגם בדיון בוועדה לביקורת המדינה אמר היושב ראש יואל חסון: "אני חושב שאין לו יכולת כמועצה לקחת אחריות ולקחת את כל הצורך שהוא צריך, גם דברים שמוגדרים לו בחוק שהוא צריך לטפל בהם. כנראה, אין לו המשאבים לעשות את זה, ואני חושב שצריך לתת את הדעת לדבר הזה".


בכניסתי לתפקיד קיבלתי את דוח המבקר כנתון שעליי לטפל בו, וכך עשיתי. לאור כל הנתונים שנפרסו לפניכם ברור שאין בכוחה של המועצה לעמוד בהוצאות האלה שמשמעותן פגיעה עמוקה בכל השירותים החיוניים לתושבים, שממילא סובלים יחסית גם מקיפוח יחסית לאזורים אחרים. אני מבקש לחשוב איך אנחנו יכולים להעמיד פה תקציב ייעודי ממשרד האוצר או בכל דרך אחרת כדי לעמוד במשימה ולתת את הטיפול המבוקש כדי שיהיה לכבודו של הרשב"י הקדוש.


ברשותכם, אני מציע שגם המהנדס ידבר מספר משפטים לגבי עומס העלויות.

אני מיד אאפשר לו, אבל יש כאן חבר כנסת שצריך להצביע בוועדת כספים, ואני רוצה לשחרר אותו. לפני כן אני רוצה לשאול אותך שאלה: במשך שנים האירוע הזה מתקיים, ואף פעם משרדי הממשלה לא העבירו תקציבים ייעודיים לטובת הנושא הזה. אני לא מדבר על האירוע עצמו, אלא לגבי מה שהזכיר כאן אדוני בעניין הנזקים לפני ואחרי. האם אף פעם שום משרד ממשלתי לא העביר שום כספים?

משרד ממשלתי לא העביר, נכון להיום. ניסו לעזור לי במסגרת רזרבה כזאת או אחרת, רזרבה שהרשות צריכה אותה כמו כל רשות אחרת. בזה השתמשנו לצורכי אתר הרשב"י, אבל זה ודאי לא מספיק. בגלל זה הגיע הדוח החמור, והיה גם מעקב לפני כחודש של מבקר המדינה ונדרשנו לעוד דברים. אנחנו מטפלים, וזה הולך על חשבון משלם המסים.

עמית, אתה אמרת שלפני האירוע ואחרי האירוע כל הצוות שלך במועצה מגויס. אני מניח שזה "שעות נוספות", זה תגבור עובדים, זה מכשירים וכדומה. שום דבר לא בא לביטוי בתקצוב מיוחד?

ולו בשקל אחד לא הגיע תקצוב למועצה האזורית מרום הגליל.

תודה רבה, אדוני.

חבר הכנסת ציון פיניאן. אני רוצה קודם כול לאחל מזל טוב להולדת הנכד.

תודה רבה.

רשות הדיבור לך, בבקשה.

תודה.

אדוני היושב ראש, חבריי. אני רוצה להסיט את הנושא של קבר הרשב"י. קבר הרשב"י כבר עבר לדרגה יותר גבוהה ממשרד הדתות, והיום הוא תחת משרד התיירות. משרד התיירות זה כבר משהו אחר לגמרי. הוא המקום היחידי במדינה שהוא מעל הממוצע. כי אם היום אתה הולך למלון הממוצע הארצי של שהייה במלון הוא יומיים, ופה זה יכול להיות 6-5 ימי שהייה. לכן זה נותן ממד אחר לחלוטין.

המועצה האזורית משקיעה, אבל היא לא יכולה לעמוד במסה הזאת, כמו שאמר ידידי חבר הכנסת אורי מקלב, שהנושא הוא תשתיות. אפילו היום כשהולכים לבנות עיר, ואין נושא של תשתיות לא ייתנו לך אישור בשום מקום. הנושא הוא תשתיות, וזה רוב הכסף. צריך להכין אותה כעיר קולטת תיירות. ציון הקבר הוא עיר קולטת תיירות. ידידי אורי אומר שזה 3,000 תיירים ביום, אז אני מודיע לך שאין 3,000 תיירים בטבריה ביום, שהיא עיר תיירות. בסוף-שבוע יש, באמצע השבוע – אין. בטבריה בשבוע יש 21 אלף תיירים. צריך לשנות את התפיסה למקום קולט תיירות, ואז אתה יכול להעלות את נושא התשתיות והאווירה. כי מה שיש שם זה צימרים או חדרים - -

לולים.

גם צימרים יש שם. הם עושים שם הכנסה יפה. כמה המועצה מרוויחה מהצימרים האלה, אני לא יודע, אבל ודאי שחלקם בלי היתרים, ובוודאי הם לא משלמים ארנונה.

כשזה אתר תיירות יש אחזקה שוטפת של המועצה. יש פה מספיק חברי כנסת מכובדים, ואני מציע לדאוג להכריז על האתר כבעל טיפול נקודתי. אם לא, זה לא ילך. אני מכיר את זה מהעבר, ואתה מכיר את זה בעניין המוניציפלי. אם לא תכריז על המקום כבעל טיפול נקודתי יהיו כאן עוד ועוד דיונים. ברגע שמכריזים על זה כבעל טיפול נקודתי אז מנכ"ל משרד הממשלה בא עם כל המנכ"לים של המשרדים הייעודיים לביקור, מקבלים החלטות שם – ו"ברוך אומר ועושה". אם לא, זה "ברוך לא מקיים". אני מצטער שאני צריך ללכת. אחרת יהיה פה עוד דיון ועוד דיון.

אדוני היושב ראש, בהמשך למה שהוא אומר שמשרדי הממשלה לא הזרימו כספים למועצה, אם אני לא טועה ב-96' הוזרמו לפרויקט משותף של תיירות ושיכון יותר מ-80 ממיליון שקלים.

זה לא למועצה.

הרב אייכלר, כדאי שתדע שכל שנה מעבירים תקציבים לטובת הפעולה, לטובת האירוע, לשמחתי הרבה, כל שנה התקציב הזה גדל. נדמה לי שבשנה האחרונה זה הגיע לסדר גודל של 7.5 מיליון שקל רק בנושא - -

גם הציבור גדל.

הבעיה שלנו היא שאנחנו מסתכלים על מירון כאתר שמתקיימת בו פעילות יום אחד בשנה.

לא, לא.

חבר הכנסת פיניאן, בתי המלון בטבריה מלאים עד אפס מקום, ברוך השם. אל תוריד מערך עבודתנו הקשה ומערך גדולתה של - - -

השנה 2010, אני לא צריך להגיד לך מה היה ב-2006.

אי אפשר למצוא חדר לרפואה.

ב-2006 חלק מבעלי בתי המלון ישבו ב- - - לקבץ נדבות.

2007-2006- - - לצערנו הרב.


מהנדס המועצה, בבקשה.

אנחנו הכנו מסמך שמנסה לרכז את כל העלויות של המועצה גם בנושא השוטף וגם בכמה דברים שאנחנו חושבים שצריכים להתבצע בעלויות גבוהות כדי לסדר את המערכות, גם כבישים וגם ביוב, ועוד כמה דברים מעבר לזה שצריכים להיות במקום, כגון תחנת משטרה ומרכז מבקרים.

אני מקווה שאתה לא מתכוון למרכז מבקרים בתוך הציון.

לא, זה לא בתוך הציון. אני מדבר על עוטף המתחם של הרשב"י.

יש תפקידים של ועדת החמישה, ויש תפקידים של הרשות המקומית. אתם מערבבים דברים.

במסגרת האירוע החד-פעמי בהילולת ל"ג בעומר אתם שותפים לתקציב שמגיע דרך משרד התיירות או שזה הולך אך ורק לטובת האירוע, ואתם לא מקבלים שום תגמול מכך?

ועד היישוב קיבל סכום כסף מסוים.

עם כל הכבוד, ועד היישוב הוא לא הכתובת. אני שואל אם המועצה קיבלה.

עכשיו לא, יכול להיות שזה יהיה - - -

למיטב ידיעתי, למועצה לא הועבר תקציב כזה או אחר לטובת ל"ג בעומר. יכול להיות שהיו דברים שסוכמו; למשל אם היה צורך בפינוי אשפה במקומות נקודתיים אז יש מקומות שהבחור מהתברואה אצלנו ישב עם המרכז למקומות הקדושים וסגרו איזושהי השתתפות או מימון לפינוי, בוודאי בתוך המתחם, אבל יכול להיות שבמסגרת ל"ג בעומר גם באזורים שעוטפים את המקום. אבל מעבר לזה, בנושא אחזקת כבישים, תאורה או כוח אדם, בוודאי אין תקציב שמגיע ממרכז המקומות הקדושים למועצה.

אתה משלם תאורה?

כן.

אתה לא משלם על שום תאורה.

אני משלם על תאורה, אני אראה לך את המכרזיות.

אתה לא משלם על תאורה.

זה לא נכון מה שאתה אומר.

אנחנו בדקנו את זה, אתם לא משלמים תאורה.

אנחנו אפילו משלמים גם בצומת למטה חלק מהתאורה בכביש מע"צ.

בכל מקרה, במה שהכנו התייחסנו לכבישים ומדרכות בגלל מספר הרכבים והאוטובוסים שמגיעים לכאן. כמובן, יש בלאי הרבה יותר גדול מאשר בשאר היישובים. מספר האנשים שמגיעים – 1.7 מיליון – זה משליך גם על היישובים מסביב ולאו דווקא על מירון. התייחסנו לכך שזה לא רק לסתום בור שקיים, אלא לבוא פעם בכמה זמן, לקחת קטע מסוים ולעשות לו טיפול מההתחלה ועד הסוף. בגלל זה הסכום שמופיע כאן בנושא של כבישים.

דיברנו על נושא של גינות ושצ"פים. מגיעים אנשים, מתארחים, הם משאירים שם אשפה שצריך לטפל בה ולפנות אותה וגם צריך אחרי זה לתחזק את כל המקום. זה גינון חדש, השקיה, מתקני משחקים – כל הדברים שגם כיום לא נותנים מענה למצב הקיים ליישובים עצמם, כל שכן למסה ל התושבים שמגיעים.

בנושא פינוי אשפה – לא במתחם עצמו שמי שמממן את זה זה לא המועצה, אלא בעוטף המתחם, כולל כל השטחים הפתוחים מסביב והיישובים מסביב – המועצה משלמת את זה, והיא לא מקבלת על זה מימון מאף אחד.

זה אתם עושים באופן קבוע או רק באירוע עצמו?

אנחנו עושים באופן קבוע במשך כל השנה. הרי אם מגיעים 1.7 מבקרים ויודעים שבסביבות 400 אלף מגיעים בל"ג בעומר, אז ברור שהשאר מגיעים במשך כל השנה, לא רק בל"ג בעומר. עם זה המועצה צריכה להתמודד. חוץ מל"ג בעומר שגם בזה המועצה מתמודדת, היא צריכה להתמודד גם עם דברים ששייכים אליה: כוח אדם, שעות נוספות, עוטף המתחם שלא ממומן על-ידי המרכז למקומות הקדושים, אלא המועצה מממנת.

יש הולכה של ביוב שהמועצה צריכה לטפל, טיהור של שפכים. בכל מקום אחר עם התאגידים משלמים שלושה שקלים וחצי + מע"מ לקוב, ואפילו יותר – פה אף אחד לא מממן כלום. המועצה למעשה סופגת את כל העלויות בעצמה.

נושא של ביטחון – פורצים למקלטים, עושים שם ונדליזם, לוקחים חשמל ללא אישורים – זה גם מתבטא בכסף. עובדים של המועצה שמלווים אותם, פקחים- -

התופעה הזאת קיימת רק באותה תקופה או בכלל, לאורך כל השנה?

זה לאורך כל השנה. צריך לשים שומר כדי לחפש.

נושא כזה הוא בהחלטה של הרשות המקומית. אנחנו מכירים הרבה רשויות שפתרו לעצמם את הבעיה. אי אפשר להלביש את זה בגלל מירון – הבעיה קיימת.

אנחנו מנסים להראות את ההוצאות שנגרמות למועצה. אין ספק, אנחנו מנסים להתמודד עם זה בדרך שלנו ולהגיע לאותם מקומות שעושים את הדברים ולטפל בהם, אבל זה עדיין נזק שנגרם לנו.

אתה לא יכול שזה בגלל מירון או בגלל הרשב"י.

לא הכול.

דבר נוסף שהכנסנו לכאן זה תביעות משפטיות. בן אדם שמגיע ונופל, אפילו באזור המתחם מסביב, תובע גם את המועצה. אנחנו מוצפים בתביעות. זה לא מעניין בן אדם אם זה מוסדר או לא מוסדר, יש בור או אין בור – בן אדם נפל, אחראי על מה שהוא עשה – התביעה מגיעה למועצה, וגם את זה היא צריכה לשלם. גם בחברת הביטוח שהיא מחזיקה וגם בהשתתפות העצמית ובפרמיות שאנחנו משלמים. אלה הדברים שריכזנו והערכנו ב-4.57 מיליון לשנה את השתתפותה של המועצה במימון האתר.

מעבר לזה פירטנו עלויות קבועות שלדעתנו צריך לעשות אותן, ודיברנו על נושא של ביוב. אם אנחנו מדברים על הולכה וטיהור, יש פה שדרוג של תחנות שאיבה שצריך לעשות שזה חלק מהכמויות שמגיעות בגלל מספר המבקרים שמגיעים. יש מכון לטיהור שפכים שאנחנו בונים עכשיו שעולה 24 מיליון שקל ברוטו, וגם שם יש חלק לאתר. כשאני מתכנן את מכון טיהור השפכים אני לוקח בחשבון את כמויות השפכים שמגיעות לאתר. כל העלויות שרשמנו כאן אפילו לא נותנות מענה לל"ג בעומר. לל"ג בעומר עצמו צריך לעשות חושבים ולראות את האיזון בין עלות ההשקעה לבין המצב הקיים כדי למצוא פתרון שייתן התייחסות לל"ג בעומר.


בעניין הסדרת חניונים וכביש גישה יש תוכנית שמומנה על-ידי חמ"ת שמסדירה לפחות כביש גישה למעלה וחניונים. זאת תוכנית מפורטת שנמצאת כרגע בהמתנה לאישור השר. אנחנו מקווים מאוד שהשר יחתום עליה, ואפשר יהיה לקדם את זה. אנחנו רשמנו פה הערכה כספית שצריך לבצע את זה, זאת אומרת לעשות דרך גישה סטטוטורית למעלה עם חניונים ועם כיכרות כדי שאפשר יהיה ללכת בבטחה לאתר ולצאת ממנו. הדבר הזה ייתן רק עזרה ראשונה ומענה ראשוני, אבל בנושא ל"ג בעומר כל זה מחייב מחשבה הרבה יותר עמוקה של תוכנית אב ודרכי גישה מעבר לקיים היום, שגם לזה צריך למצוא תקציב כדי שאפשר יהיה לתת מענה וביטחון לאנשים שמגיעים לשם.

תודה רבה. ראובן, בבקשה.

אולי משפט אחד.

עמית, יש לי הצעה בשבילך. אני בטוח שלא תסכים עם חלק מהדברים שהוא יגיד- -

חשוב לי לומר משהו לפני כן.

תרשה לי. סביר להניח שלא תסכים עם חלק מהדברים. אני אתן לך את זכות התגובה.

אני רוצה להגיד דבר אחד שאני כן מסכים איתו: דיברנו פה על הצרכים שהמועצה זקוקה להם, אבל צריך גם לומר משהו גם על העבודה המבורכת שנעשתה מאז דוח מבקר המדינה בידי ועדת החמישה ומע"צ – דברים שנעשו, וכמובן, שדרגו את המקום. זה בלי כל קשר להוצאות שמוטלות על המועצה.

תודה. ראובן, בבקשה. תגיד מה תפקידך בכוח.

אני נשלחתי בשני כובעים: כובע אחד כמנהל המרחב של מע"צ ובכובע השני נציג של ועדת החמישה.


אדוני היושב ראש, אני ממליץ להפריד בין הטיפול במירון בתקופת ל"ג בעומר לבין הטיפול השוטף כי לא יהיה נכון לאחד את הדברים יחד כי זה טיפול שונה לחלוטין. אני רוצה להתייחס לכמה נושאים כי קיבלתי את המסמך שידידי עמית סופר שלח. האמת היא שחשבתי שמדובר על מקום אחר שאני לא מכיר, ואני קצת מכיר את מירון.

קודם כול אני מסכים עם המשפט של מר עמית סופר שכדאי שלא יספרו סיפורים ויעבירו דברים מדויקים. אני גם מסכים איתו שהוא הרים את הכפפה; סוף-סוף מישהו במועצה הרים את הכפפה והחליטו להיכנס לעובי הקורה ולטפל בנושא הזה. יותר ממה שאני חושב אני גם בטוח ששיתוף הפעולה הזה לא היה בעבר. לדעתי, עבדנו כל הזמן מול היושב ראש של המושב, אז אני שמח שהמועצה הרימה את הכפפה.

ראובן, עם כל הכבוד כשאתה מדבר על יום ההילולה ועל שאר השנה, נכון שצריך להפריד, אבל אל תשכח שיש ימים רבים שיש מסה גדולה של אנשים. אי אפשר להתעלם מזה. אז מי שנושא בעול הזה הוא המועצה.

אתה צודק. מי שמכיר את מירון יודע שאין כמעט שעה שהמקום לא מלא. אבל הטיפול הנקודתי בל"ג בעומר קצת שונה מאשר בכל השנה.

דיברו הרבה על נושא תשתיות. שני כבישים עוטפים את המושב מירון: כביש 89 שמגיע מכיוון צפת וכביש 866 שמגיע מכיוון צומת חנניה. הכבישים האלה שודרגו שכבישים אחרים לא קיבלו בשנים האחרונות- -

בגלל מירון.

בוודאי, בגלל זה. דיברו קודם על כך שקבר הרשב"י הוא המאיץ והמחולל. בגלל זה. כביש 866 הפך להיות היום אוטוסטרדה עם מנהרה. רק בשנה שעברה השקענו בתשתיות חוץ כמעט 9 מיליון שקלים. זה כולל הרחבה של הכביש בכניסה למושב, זה כולל ריבוד של כל הכביש, הרחבה של מדרכות, טיילת עם תאורה ועם מעקות, זה כולל ציר חדש, "ציר מהדרין" שנסלל מ-א' עד ת', כולל תאורה. זה גם כולל את "ציר בורמה". הצירים האלה נסללו למניעת גרימת נזקים בתוך המושב. זאת הייתה המטרה. מעבר לכך, בתוך המושב עצמו השקענו לא מעט כסף – כל הכבישים רובדו בתוך המושב, כולל כבישים שהם לא בתחום אחריותנו, אלא בתחום אחריותה של המועצה.

כל ההשקעה שלכם בתוך המושב היא בכבישים?

לא, בהרבה מאוד דברים.

במה עוד?

צריך לציין שכל השקעה בתוך ציון הקבר היא לא השקעה שמגיעה מתקציבי המדינה. זה נושא השיפוצים. כל הכספים שמושקעים בקבר הרשב"י ומטופלים על-ידי ועדת החמישה אלה כספי תרומות של האחים ספרא שהקצו כספים. חנכו לפני שבוע את החלק הראשון, וראו מה נעשה שם. מי שהיה שם ביום שישי שעבר ראה מה נעשה שם. זה שונה מן הקצה אל הקצה, ועוד אמורים להשקיע. זה לגבי האתר עצמו, אבל כל הכבישים מסביב, כולל הרחבות – בהילולה המועצה לא נושאת. מערכת החשמל עם השעונים שנמצאת כמעט בתחילת המושב מחוברת על ידי "המקומות הקדושים". כך גם נושא המים. החניונים הורחבו וקיבלו שדרוג מפה עד להודעה חדשה. הוספו חניונים.

ניקיון.

הניקיון בל"ג בעומר, כולל במושב עצמו, בכל הסמטאות של המושב, בחניונים ובנחל מירון – מי שמממן את זה ומשלם את זה זה המקומות הקדושים. זה עם פיקוח צמוד של הרשות המקומית. הכול משולם על-ידי "המקומות הקדושים" שמנוהל על-ידי ועדת החמישה. אפילו בניקוי ה"גראפיטי", בגלל הסכסוכים הפנימיים, השקענו רק בשנה שעברה 54 אלף שקל – לא בקבר הרשב"י, אלא ברחובות של המושב מירון.

מעבר לכך מתוכנן לא מעט, ויושב ראש המועצה והמהנדס יודעים שאנחנו נמצאים כרגע בשלבים אחרונים של תכנון של כל הנושא הזה של מדרכה בכביש 89 ממושב ספסופה. קיבלנו את הצרכים, אנחנו מודעים לצרכים. אנחנו גמרנו את התכנון, זה ממש לפני הסוף. מדרכה ותאורה שכל שנה מושקע על-ידי מע"צ לטובתם. בשנה שעברה הושקעו 700 אלף שקל לתאורה של הקטע הזה. תאורה זמנית.

ואחרי זה, זה ירד.

בהילולה עצמה.

על-פי התקנות של משרד התחבורה, הדרך הזאת לא צריכה להיות מוארת. מע"צ לא מאיר. אבל כיוון שאנחנו מודעים לתנועה שמגיעה במהלך כל השנה. הרמנו את הכפפה, גמרנו תכנון, ועומדת להיות שם טיילת עם תאורה כמו שעשינו מצומת מירון עד נחל מירון. בגדול, אנחנו מנסים לעבור לתשתיות שהן לא חד פעמיות שישרתו לאורך כל התקופה.

כמו שציינתי, הניקיון של הרשב"י מנוהל על הצד הטוב ביותר במשך כל השנה על ידי המקומות הקדושים, לא רק בל"ג בעומר.

מה זה, "הניקיון של הרשב"י"? תסביר פה לחברים.

אתר הרשב"י, אני מכיר רק אתר רשב"י אחד. אני מדבר על הקבר. אין היגיון שהמקומות הקדושים או ועדת החמישה יתחילו לנקות גם את הרחובות ואת הסמטאות של מושב מירון.

לא ביקשנו.

אני שתקתי ונתתי לך לדבר. אני רק רוצה להעמיד דברים על דיוקם. לפחות שיהיו דברים נכונים ומדויקים. כל בית שיש לו צימרים, כל לול – מישהו יודע כמה עולה מיטה בלול ללילה? 100 דולר.

תלוי מתי.

בל"ג בעומר.

יש ימים שזה גם עולה יותר.

ועדת החמישה ביקשה ממני למסור שהמועצה צריכה לקבל תמיכה ושדרוג ולאפשר לה לנהל את המקום בצורה אחרת. אנחנו מוכנים ללכת לפי מה שביקשו ביישוב עצמו. הגשנו בקשה לאוצר בנושא הניקיון. אנחנו רוצים לנקות את כל המושב, כולל אבטחה. זה לפתחו של משרד האוצר. מדובר בהוצאה של 1.5 מיליון שקל, ואם משרד האוצר יאשר – בשמחה. כל הנושא שעלה בעניין רישוי עסקים – אין פה אירוע, לא רק של ל"ג בעומר, שלא מטופל על-ידי המקומות הקדושים, על-פי הנהלים, ולא מקבל אישור של המשטרה. כך שלא צריכה להיות עם זה בעיה.

יש בעיה עם נושא הביוב. בל"ג בעומר האחרון השקענו כמעט 300 אלף שקל לתוספת של מאגרים גדולים, וזה לא נתן את הפתרון. כרגע מנסים להוביל מהלך למיכל הרבה יותר גדול, אבל זה קשור בתב"ע. אני יודע שהומלץ למועצה, כמו לכל רשות אחרת – גם סידרו לה הקלות בתנאים לקבלת הלוואה כדי לסדר את כל נושא הביוב. אני לא יודע מה נעשה בנושא הזה. הביוב הוא באמת בעיה רצינית במקום.

כל נושא התאורה, בטח בצירים, מטופל רק על-ידינו; הטיפול בכבישים: סתימת בורות, קרצוף וריבוד – אני לא מכיר מישהו אחר שמטפל בזה חוץ מאתנו. אני לא מדבר על מושב אמירים, אני לא יודע איך מושב אמירים נוגע לזה או כפר שמאי. אם מדברים על מושב אמירים אולי כדאי להעלות את סנהדריה בירושלים שיוצאים משם בל"ג בעומר 700 אוטובוסים. למה לא להעלות את זה?


מבחינת התשתיות יש בתוכנית לשדרג שם את הכבישים. בשנה שעברה השקענו רק בהילולה 16 מיליון שקל.

אני לא מצליח להבין- - -

יש פה דבר שמתעלמים ממנו, והוא אולי הנושא המרכזי של הדיון. כאשר אתה מדבר על 16 מיליון זה מתקופת ההילולה, וזה בסדר. כשאתה משקיע בתשתיות קבועות לטובת ההילולה זה בסדר. מדובר פה על השוטף, ביום-יום. השבת, שבת "מברכין". בוא ניפגש ביום שישי – תראה איזו תנועה תהיה שם.

אני מכיר את זה. אני לא חושב שיש כאן מישהו שיושב במירון יותר ממני. אבל אני אומר שוב, כל נושא התשתיות מטופל ביישוב.

אחרי השבת הזאת מי אמור להחזיר את המצב לקדמותו?

המקומות הקדושים.

איפה הם עוברים?

לא בתוך המושב עצמו.

אני מדבר על הקבר עצמו.

אנחנו הגשנו בקשה לאוצר, ואם יאשרו את זה אנחנו מוכנים לקחת את הניקיון גם בתוך המושב.

לא ביקשנו שתיקחו. ביקשנו שיממנו לנו- -

הלוואי שיממנו לכם, אנחנו נשמח.

- - - לא העברנו ביקורת- - -

נשמח. אבל לפי המסמך, הכבישים לא מטופלים- -

- - -

- - לא השתנה שום דבר שום דבר בכבישים, לפי המסמך.

אולי תוסיפו גם כמה ארנונה לעסקים אתם גובים. אם אתם לא גובים אתם צריכים להתחיל לגבות.

איזה עסקים?

למשל חדרי אירוח לאותה שבת. או שלא תאשרו לשכן אנשים בלולים כי זה דבר מסוכן או לחילופין יבנו את זה כמו שצריך, ולהתחיל לגבות ארנונה כמו שצריך, לעסקים ולא ארנונה לאנשים פרטיים שוודאי לא תממן.

אני אשמח, אדוני היושב ראש, שהמועצה תרים את הכפפה בנושא מאוד בעייתי ומטריד – יכול להיות שגם המשטרה תעלה אותו – נושא הרוכלות ללא רישיון. זה פרופר בעיה שהם צריכים לטפל בה.

המועצה לבד לא יכולה להרים נושא כזה בלי שיתוף פעולה של המשטרה.

יש שם בעיה חמורה וקשה. כמו שהיא מטפלת בנושא הזה בסיוע של המשטרה ואחרים בהילולת ל"ג בעומר, צריך לטפל בזה כל השנה, כי כל השנה זה קיים.

אלי ליפשיץ ממשרד התיירות, יש הצעת מחליטים שהממשלה הייתה אמורה להביא לשולחנה לפני שנה. אתה מכיר את זה?

כן.

מה קורה עם זה?

היא מתעכבת.

למה?

לא יודע..

האם הצעת המחליטים הזאת אמורה לתת מענה ליישוב או לציון?

זאת לא רק הצעת המחליטים הזאת, יש תוכניות שונות שקשורות לאזור וגם לאתר עצמו. ההצעות השונות שכל אחת מהן היא בשלבים שונים של תכנון, מדברות על פתרונות ספציפיים ורחבים יותר. למשל, אם מדברים על פינוי של עסקים לא חוקיים – גם משרד הפנים שלא נמצא פה וגם המנהל שלא נמצא פה מעורבים בנושאים האלה.

משרד הפנים נמצאים כאן. גם משרד האוצר פה.

דיברתי על מנהל מקרקעי ישראל שגם מעורב בפינוי של אנשים שנמצאים על קרקע של המנהל. אבל זה מתחלק לכמה שלבים: יש תב"ע בשלבים אחרונים של אישור שבוודאי אינה מספקת לכל המתחם, ומדברים, כמובן, על תוכניות שונות שנמצאות בשלבים מוקדמים מאוד של תכנון, כולל של כל האזור – שטחים למסחר, שטחים לתיירות.

אני רוצה להוסיף שאנחנו צריכים להיזהר מאוד מהזיקה של המקום רק לתיירות. משרד התיירות יושב שם גם כמשרד תיירות, אבל לא רק כמשרד התיירות. משרד התיירות יושב שם כמשרד הדתות – כלומר כאחראי למקומות הקדושים. הפחד הגדול של הרבה גורמים הוא שהזיקה תהיה תיירותית מוחלטת. מדובר במקום קדוש שמי שיפתח מרכז מבקרים קרוב מדי לאתר יגרום לכך שגורמים מסוימים יראו זאת בעין לא ראויה, ועל כך היו כבר ויכוחים בעבר. מדובר במקום רגיש מבחינת הקדושה שבו, ואם הוא לא יתוכנן נכון לא רק נפספס, אלא גם נגרום לביזוי המקום. בסופו של דבר הנושאים האלה מטופלים. אנחנו משתדלים לגרום לשיתוף פעולה בין כל הגורמים השונים, אבל, כמובן, יש גם הרהורים להפוך את המקום לאקס-טריטוריאלי שלא שייך לרשות המקומית, וזה ודאי חבל. אין ספק, שאם הרשות המקומית יחד עם כל הגורמים הממשלתיים השונים, יביאו לתוכניות נכונות, אז הארנונה תממן חלק גדול מהפעילות, המשאבים שמנוצלים למתקנים ארעיים או לתוכניות אד-הוק לנושא ההילולה של ל"ג בעומר יופנו לתשתיות קבועות. ניצול המשאבים יהיה הרבה יותר טוב בצורה הזאת.

אני רוצה להוסיף רק שגם אם אנחנו רוצים לשפר קצת את התשתיות באתר עצמו יש לנו בעיה שצריך לקחת בחשבון: האתר הזה הוא אתר בעייתי מבחינת חפירות בגלל קברים שיש שם. בשיפוצים האחרונים זה היה ויה דה-לרוזה עם הפגנות גם שם וגם בירושלים. אנחנו מנסים להרחיב חניון לבית הקברות שנמצא במירון, ואני לא יודע למה זה יגרום. צריך לקחת את זה בחשבון גם כן. זה קושי בלתי רגיל.

קבר הרשב"י הוא בלב בית עלמין עתיק, וכל פעם כשחופרים מוצאים קברים נוספים. אין שום הצדקה לגעת אפילו בעצם אחת וניתן לעשות את התשתיות במקומות מרוחקים יותר. כמובן, זה יהיה פחות נוח, אבל חס וחלילה לא לגעת בקברים של כאלה שנקברו שם לפני שנים.

תודה. עמית, אתה רוצה להגיב?

המהנדס יתייחס ואחר כך אני.

בכל מה שדיברנו לא דיברנו על כבישי מע"צ ועל החניונים מסביב. להפך, אנחנו באמת מעריכים ויודעים שנעשית עבודה בנושא הזה, ומרחיבים כבישים ויוצרים חניונים. מי כמו ראובן יודע על שיתוף הפעולה שיש עם המועצה – כל דבר שהם מבקשים אנחנו רצים ומנסים לעזור כדי לקדם כי אנחנו מודעים לחשיבות הנושאים האלה. גם התאורה הזמנית שהוא דיבר עליה – אין לזה שום קשר בכלל לדרישות שהעלינו פה. ממש לא.

כל הנושא של כביש מע"צ זה דבר אחד, אנחנו מדברים על היישוב מירון ועל היישובים שעוטפים את מירון ומושפעים מהאנשים שמגיעים. אנחנו לא מדברים על המתחם עצמו ולא על הכבישים שהם כבישי מע"צ שלא שייכים ולא מוחזקים בידי המועצה.

בנושא הצירים שנסללו – "ציר מהדרין" או "דרך בורמה ב'" – הם לא אמורים להיות לרכבים. "דרך מהדרין" זה להולכי רגל וזה נסלל בגלל דרישה להפרדה של אנשים שמגיעים. אותו דבר "דרך בורמה ב'" – זאת דרך ביטחון, דרך חירום שאמורים להשתמש בה. עיקר העלייה לציר היא מהכביש הקיים היום ושם נוסעים רכבים.

אנחנו עושים פה החלטה מוחלטת בין אירועי ל"ג בעומר לבין המצב השוטף. כשיש בור בכביש שעולה למעלה הם לא מטפלים בזה, ואם מישהו ייפול שם לא תובעים אותם, תובעים אותי. נוצר מצב שהמועצה לא ממומנת, ואין לה דרכים להשתמש, וכל ל"ג בעומר פתאום כולם באים, ואז אנחנו מסתובבים, ואני מרגיש כמו סחטן. אני צריך לבוא אליו ולהגיד לו, תעשה לי טובה, תסדר לי את הכביש הזה, תסתום לי את הבור ההוא – לא רוצה להגיע למצב כזה. אני רוצה לעשות את העבודה שלי. אני רק אומר שזה לא צריך ליפול על התושבים של המועצה. אותם כספים שמגיעים אליהם – אין בעיה, תתחזקו את האתר. אני מוכן לתחזק את הכבישים מחוץ לאתר ואת מה ששייך לעבודה שלי, אבל לא על חשבון התושב המסכן שלי. הוא לא צריך לשאת את המעמסה הזאת. אין לנו שום דבר עם הדברים האלה שהם עושים, אנחנו שמחים. אם הוא בא ואומר שהם הגישו בקשה לאוצר לפנות אשפה במירון, והם חושבים שזה עולה 1.5 מיליון שקל – אנחנו היינו יותר לארג'ים, אנחנו אמרנו ב-800 אלף נפנה גם את מירון וגם את היישובים מסביב. אנחנו רוצים לבצע את זה, אבל לא על חשבון התושבים שלנו. זה פשוט כל העניין.

מי מפנה כרגע את האשפה ממירון?

המועצה. חוץ מהמתחם עצמו, המועצה מפנה.

בל"ג בעומר כולם באים, עושים סיבוב, מחליטים שצריך למצוא פתרונות לביוב, יש עוד כסף שצריך לבוא לשדרוג של תחנה. מל"ג בעומר עד היום רודף אחרי מע"צ לקבל 200 אלף שקל. למה? כי נגמרה ההילולה אז הולכים כולם. כשיבואו שוב להילולה אז שוב נעשה סיורים, שוב נחשוב. אני לא רוצה להגיע למצב כזה.

בנושא הביוב, מה פתאום המועצה צריכה לקחת הלוואות בשביל לממן את השדרוג של המערכות? מי מחזיר את ההלוואות האלה? מה פתאום? אני לא מבין. זה אתר שמגיעים לשם מבקרים ומשרת את כל המדינה. התושבים שלנו להחזיר את ההלוואות האלה. זה לא שייך בכלל. לקחת את ההלוואות אנחנו יודעים אבל מישהו צריך להחזיר אותם. שלא לדבר על זה שאין בזה שום מענקים ולא תנאים כאלה ואחרים.


עוד דבר - חשמל אנחנו כן משלמים. יש שתי מרכזיות שהמועצה משלמת אותן; כשצריך לטפל במנורות שרופות וגם בל"ג בעומר, הם באים אליי שאני אשלח להם את הבחור שלי להסתובב איתם ולטפל בזה. אז המועצה בוודאי ובוודאי מטפלת במה שקורה שם.

מי שחושב שאפשר לדלג על המועצה ועל תפקידה הוא מנותק מהמציאות. מישהו צריך להכריז על המקום הזה כרשות עצמאית שלא שייכת למועצה האזורית, ואז תשחררו את ראש המועצה. ואז תגידו שמועצה אזורית מרום הגליל מטפלת בכל היישובים, פרט למירון, על כל המשתמע מכך. בזה תגמרו את הבעיה הזאת. אבל כל עוד הם נמצאים שם, והם אמורים לתת מענה לחלק מהדברים אי אפשר להתעלם מכך.

אני חייב להוסיף רק שני דברים: בנושא רישוי עסקים אין ספק שהמשטרה והמרכז לאתרים הקדושים באים, אבל הם עובדים מול הגברת שלנו, הם לא עובדים בוואקום. להם אין אפשרות להוציא רישיון עסק. זה אנחנו. כשצריך לפנות רוכל הם באים לפקחים שלנו. אנחנו חושבים שבמצב הקיים אנחנו לא יכולים לתת מענה. אנחנו רוצים לתגבר את הפיקוח גם באנשים, גם בעזרים, גם ברכבים, ואין לנו יכולת כספית. אנחנו רוצים לעשות את התפקיד שלנו, אנחנו רק אומרים בצורה מאוד ברורה שזה לא יכול ליפול עלינו לבד כרשות. זה כל העניין. אנחנו את התפקיד רוצים לעשות. חושבים שכמו שמתקצבים אותם בל"ג בעומר בתקציב מסוים שמגיע לל"ג בעומר, ואנחנו צריכים לרדוף ולראות איפה אנחנו יכולים להיעזר בהם, אנחנו חושבים שתקציב כזה צריך להגיע באופן מסודר למועצה מדי שנה בשנה כדי שהמועצה תוכל לבצע את התפקיד שלה, ולא רק בל"ג בעומר. כי בל"ג בעומר באים 400 אלף מתוך 1.7 מיליון, ובשאר אנחנו צריכים לטפל.

תודה. עמית, בבקשה.

אני לא אחזור על דברים שנאמרו פה. צריך באמת לעשות את ההפרדה הברורה בין השוטף לבין ההשקעות החד-פעמיות. נעשו פה דברים מאוד מבורכים על-ידי מע"צ וועדת החמישה, הכול טוב ויפה, אבל עדיין מוטלת על כתפי הרשות כל המעמסה האדירה שפירט כאן המהנדס. אני אומר שוב: גם לאחר אירועי ל"ג בעומר נשאנו בעלויות מאוד גבוהות וגם במהלך כל השנה. הרשות לא מסוגלת להתמודד עם זה. לפני שלושה שבועות כשהגיע המבקר הוא לא פנה למקומות הקדושים. הוא עשה את המעקב שלו מול המועצה, ושאל: למה היא לא עמדה בזה? למה לא פינתה פה ולמה לא עשתה את כל הדברים האחרים. הוא לא מכיר את המקומות הקדושים. הוא יודע שיש היום גוף אחד שאחראי מוניציפאלית – מועצה אזורית מרום הגליל. מועצה אזורית מרום הגליל נושאת בגין המבקרים של אתר הרשב"י מיליוני שקלים בשנה, ועד היום לא מתוקצבת, ולו בשקל אחד. צריך למצוא פתרון לסוגיה הזאת ובלי כל קשר להשקעות החד-פעמיות.

תודה רבה.

נציג משרד הפנים, אני מתאר לעצמי שהתשובה שלך תהיה שאתם בעצם מממנים בשוטף, אבל אין תקציב מיוחד לטובת האירועים של מירון. אתם בסופו של דבר תגידו שתקבלו ותעבירו, אבל בכל זאת, זאת מועצה אזורית שסמוכה לשולחנכם, ויש פה בעיות אמיתיות במשך כל השנה, חוץ מההילולה של הרשב"י שמתקיימת פעם בשנה. מי שלא מכיר את המקום פשוט לא יודע במה מדובר שם. השאלה היא מה חלקו של משרד הפנים בעניין הזה?

כמו שעמית ציין קודם המשרד ניסה לעזור באמצעות רזרבה - - - . בדרכים אחרות, כמו מענקי איזון, אי אפשר לעזור לרשות. אלה הדרכים שעומדות בפני המשרד.

אתה בעצם אומר שגם אם יש אירוע או אין אירוע – מה שהיה הוא שיהיה, והם צריכים להתמודד עם הבעיות שלהם. אף על פי שאנחנו יודעים פה כולנו שחלק מההוצאה של המועצה האזורית באה על חשבון התושבים שלא בצדק.


יונתן, בבקשה.

אני אתייחס קודם כול לאמירה בעניין המכתב שהופנה למשרד האוצר. אני רפרנט פנים, ואני מטפל מול הרשויות המקומיות. עשיתי בירור קצר מול צוות תיירות אצלנו. הם לא הכירו פנייה כזאת בנושא הניקיון. אני מציע שתפנו שוב, והם אמרו שיבחנו את זה.

איזו סוגיה?

אבל אתם צריכים מול המועצה- - -

עלתה פה טענה מסוימת לגבי הניקיון- -

זה לא מול היישוב. יש מועצה אזורית שאמונה על כל העניינים המוניציפליים. לא "מקומות קדושים" ולא היישוב עצמו ולא הוועד ולא כל קונסטלציה כזאת או אחרת.

באופן כללי לגבי הרשות עצמה נאמר פה, וחשוב להגיד את זה שוב, שמגיעים 1.5 מיליון תיירים לאזור. זה מקור הכנסה ניכר. אם הרשות המקומית תפעל בצורה נכונה כדי למנף את הסוגיה- -

תן לו עצה. אולי הוא לא יודע, ואתה יודע. תן לו עצה טובה איך הוא יכול לקבל כסף מ-1.5 מיליון תיירים שבאים להתפלל בקבר הרשב"י.

יש לא מעט צימרים שמשלמים ארנונות, והם מקור הכנסה מאוד חשוב.

בזה אני מסכים איתך.

כמה צימרים אפשר להקים באזור הרשב"י?

אם מגיעים בשנה 1.7 מיליון תיירים זאת כמות ניכרת ביותר.

אבל תדע לך ש-80% מתוך 1.5 מיליון שאתה מדבר עליהם, הם אנשים שבאים לא ללינה. הם עולים לציון, מתפללים וממשיכים הלאה.

למרות שנאמר שיש גם לא מעט אוכלוסייה שנשארת.

בסדר, אז יש כאלה.

צריך לחדד לגבי המאפיין של המבקרים. זה כמו שאדוני היושב ראש אומר שמגיעים בבוקר והולכים בערב. אלה שלנים, לנים בפארקים, באוהלים, בסוג בילוי של חלאקה – זה חלק מההווי. לנים בכל מיני חורשות, מלכלכים ומזהמים. זה מאפיין אחר של אוכלוסיה שמגיעה. כל גווני עם ישראל מגיעים למקום – מגיעים לפארקים ולכל יישובי הסביבה ומתמקמים במגרשי כדורסל, על כל המשתמע מכך.

וכמה האוכלוסייה הזאת צורכת?

מה היא צורכת? היא צורכת מים, מלכלכת, הורסת גנים.

היא צורכת מזון, למשל.

איזה מזון?

הם קונים בחנויות.

אני מפנה אותך למסעדות בכיכר שם למטה, תראה כמה מיליונים הם עושים. בתוך עמי אנוכי אני יושב. אנחנו יודעים מי מגיע לשם.

רוב האוכלוסייה באה עם כל המשפחות, והם לא באים ללינה, הם באים עם צידניות ותופסים פארק. הם לא קונים ולא שותים. הדבר היחיד שאולי קונים זה נרות.

גם זה לא בטוח. באה גם כל הכנסת האורחים למיניהם שנותנים הכול חינם – שתייה ואוכל ומה שאתה רוצה.

אם תשווה אותם למושבים במקומות מרוחקים באותה מועצה אזורית אז תגלה שהצימרים מלאים בסופי שבוע באלפי אנשים שמגיעים לשם. למה להגיד שהם לא משתמשים במקום הזה? ועוד איך משתמשים.

אלי, אתה צודק. כשאתה בא בערב ראש חודש שחל בשבת הצימרים עמוסים והמכולות עובדות. אבל כשאתה מדבר על 1.5 מיליון זה לא 1.5 מיליון, זה 20% שבקושי משתמשים במה שאתה אומר עכשיו. כמה צימרים יש במירון, רבותיי? זה לא עיר ענקית.

הרשות מציגה בעיקר את ההוצאות, צריך גם להתייחס להכנסות שיש שם.


עניין נוסף הוא רזרבת שר הפנים. זאת לא רזרבה קטנה, מדובר ב-100 מיליון שקל שאותם משרד הפנים יכול להקצות בהתאם לסדרי העדיפויות שלו. הרציונל של זה הוא שמשרד הפנים מקצה את הרזרבה הזאת לרשויות שלא מקבלות מענה מלא דרך מענקי האיזון. יכול להיות שהמקרה הזה עונה להגדרה הזאת, ורזרבת השר שיש בה סכום ניכר צריכה לתת את הפתרון לזה.

תודה. משטרה, בבקשה.

אני ראש מדור רישוי בחטיבת אבטחה. אני רוצה לדבר על עוד כמה נדבכים שקשורים להילולת ל"ג בעומר, אבל גם לכל האירועים במהלך השנה באתר הזה. אני יכול להקדים ולומר שיש שיתוף פעולה טוב בין המשטרה לבין הגורמים האחרים שמטפלים באירועים שיש באתר, הן מצד הרשות המקומית והן מצד "המקומות הקדושים" במשרד התיירות.

אחד הנושאים הוא מה שנקרא "מנַהל אירוע". הדבר הזה בא לידי ביטוי בעיקר בהילולת ל"ג בעומר. אין באירוע הזה אף אדם שמרכז את כל נושא הטיפול באירוע הן מבחינת ביטחון והן מבחינת בטיחות. יש הרבה גורמים, אבל אף אחד לא נמצא שם כמי שמרכז ולוקח אחריות על כל האירוע הזה לכל דבר ועניין. הדבר הזה חשוב מאוד. ההילולה היא אירוע של 400 אלף איש, כפי שהוזכר כאן. כל אירוע של 1,000 איש ומעלה שמתקיים ברחבי הארץ מנוהל על ידי גורם אזרחי – יש לו מפיק, יש לו אמרגן. יש כתובת אחת שאיתה אנחנו מדברים – המשטרה וגורמים אחרים שנותנים רישוי לאירוע. במקרה הזה אין גורם כזה. זה דבר שצריך לטפל בו. אנחנו מתריעים על כך בשנים האחרונות בכל פעם, ואין לזה מענה.


הוזכר כאן דוח מבקר המדינה. דוח המבקר ציין כמה וכמה דברים, כמו למשל, בנייה לא חוקית באתר הרשב"י או במבנה עצמו. עד כמה שאני יודע יש שם כמה מבנים שנבנו שלא כחוק בין לילה, ועד כמה שאני יודע למבנים האלה אין היתר בנייה. דוח המבקר, שנמצא לפניי, אומר מפורשות: "משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית, לוועדות לתכנון ולבנייה ולגורמי האכיפה כי הואיל ובאתר מבקרים כ-1.5 מיליון איש מדי שנה, ובשים לב למאות האלפים השוהים בו בו-זמנית בל"ג בעומר, היעדר פיקוח ומידע על יציבות המבנים עלול לגרום לסיכוני בטיחות עד כדי סיכון חיים". זה מה שאומר מבקר המדינה על יציבות המבנים באתר הרשב"י.

אתה מתכוון לתוך האתר עצמו.

אני מדבר על האתר עצמו, על המבנה עצמו.

אני מניח שהדברים השתנו.

כן. עד כמה שאני יודע, נכון להיום אין היתר למבנים שנבנו במקום.

מדובר על המבנים הארעיים שהבסיס שלהם הוא עמודי מתכת, שלהם ודאי אין היתר בנייה.

מרפסת הכוהנים וכולי.

מבקרים רבים באתר הזה, ואנשים מחפשים גם מקומות לינה. בין היתר עושים שימוש בלולים. אז מן הסתם מקום לאחסון אנשים דורש רישוי עסק; הלולים לא מקבלים רישיונות כאלה, וצריך להבין שמקום שאין לו רישיון עסק מוסדר גם מהווה סכנה לשלום הציבור. אנשים יכולים למות בתוך המקומות האלה מכל מיני סכנות – שריפות וכיוצא באלה.

מי צריך למנוע את זה?

הרשות המקומית.

עם אותם שלושה פקחים שהיא מעסיקה?

זה הנושא הבא.

סתם ניחשתי שלושה.

שניים.

נושא הרוכלות הוא סוגיה מאוד בעייתית בהילולת ל"ג בעומר, אבל מן הסתם גם באירועים אחרים. זה בא לידי ביטוי בעיקר בהילולה עצמה. הסמכות היחידה שיש לפינוי רוכלים נתונה לרשות המקומית, על-פי חוק רישוי עסקים. הם אלה שאמורים להפעיל את הסמכות שלהם, ומן הסתם, יש שני פקחים שיכולים לעשות את המשימה הזאת. זה לא מספיק, זה לעג לרש.

אבל מישהו צריך להקצות תקנים לכך.

אכן כן.

לך אין בעיה, אתה יכול לדרוש. אבל הוא צריך לממן. שמעת פה את נציג משרד האוצר ואת נציג משרד הפנים.

גם הרוכלות מסכנת חיי אדם. כאשר אנשים מציבים את הדוכנים שלהם במקומות שלא אמורים להיות בהם, עם חיבורי חשמל לא תקניים, מציבים מערכות גז עם חיבורים לא תקניים, וכל הדברים האלה עלולים לגרום לאסונות בלי שאנחנו יכולים לפקח על זה. לכן הסיפור של הרוכלות הוא בעצם סיפור של חיי אדם שצריך לטפל בו ולפקח עליו.

תודה רבה. משרד הבריאות, בבקשה.

אני מבקשת לנצל את הבמה הזאת ולקבל את כל הבקשות לרישיונות עסק מבעוד מועד, לפחות 30 יום לפני האירוע.

מי צריך להגיש לך את זה?

דרך הרשות המקומית.

30 יום לפני האירוע?

לפחות, על-פי החוק, כדי שנוכל לבדוק מבעוד מועד.

בחול המועד פסח, זה מה שאת מתכוונת. ככה זה יוצא.

לפחות 30 יום לפני האירוע.

אני צריך להקצות שם בערך עשרה עובדים, לטפל בכל המטבחים- -

כל המטבחים.

בסוף מי שמסתובב בשטח זה הפקחים של משרד הבריאות כדי לדאוג לתנאים התברואתיים להגן על בריאות הציבור.

בעניין הזה הדרישות מוצדקות, אבל אי אפשר להטיל את זה על הרשות המקומית אף על פי שזה תפקידה. היא לא מסוגלת לעמוד בזה, נקודה. עם שני פקחים הם לא מסוגלים לעמוד בזה, זאת פשוט גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. לכן אני אומר גם לנציג משרד הפנים וגם לנציג משרד האוצר, שהדבר הזה חייב לבוא על פתרונו. מדובר על תקציב מיוחד למועצה כדי לעמוד בהתחייבויות האלה. היא לא מסוגלת לעמוד בזה. מועצה מקומית רגילה לא מסוגלת לעמוד במסה כזאת. לכן אני מבקש ופונה, ובדברי הסיכום שלי אני אגיד את הדברים האלה.


קובי, בבקשה.

שלום לכולם. אני מלווה את זה כמה שנים עם היושב ראש ועם אחרים פה. אנחנו כל הזמן חוזרים על אותם דברים. חלקם אמנם לא קשורים למשטרה, אבל אנחנו אומרים כל הזמן שכשתקום רשות עצמאית לאותו מקום יוכלו לטפל בכל הנושאים האלה. אבל מה שאומר ראש המועצה, ואני תומך בדברים, זה שגם כשתקום רשות מקומית, הרי הפריפריה ניזוקה גם מההגעה של המקומות שבכל מקרה צריכים את התקציבים שלהם. ברור שהמשטרה תומכת במועצה חזקה שאפשר לפנות אליה שתוכל לטפל בכל הנושאים, ואנחנו לא נצטרך להתעסק עם הרבה גופים – אנחנו צריכים להתעסק עם המנהל, עם המועצה המקומית, עם הוועד המקומי, עם ועדת החמישה, עם ועדת השלושה ולא יודע עם עוד כמה ועדות – לכל אחד יש הדרישות שלו ולכל אחד צריך לפנות. ברור לנו שאם תהיה רשות מקומית עצמאית לאותו מקום וגם מול ראש המועצה האזורית, אז נוכל לעבוד יותר מסודר וגם כל הפתרונות יגיעו – גם הבעיות של האוצר וגם הבעיות של משרד התיירות וכולם. יהיה לנו אל מי לפנות.

שנית, ברור שהיישוב חייב להתנתק מאזור הקבר, כי אז אפשר לבנות את שני הדברים בצורה מסודרת. זה שממשיכים לעלות דרך היישוב, ברור שזה גורם לכל הנזקים ולכל הבעיות. אם הייתה כניסה נפרדת לאזור הציון וכניסה נפרדת ליישוב זה היה פותר חלק מהבעיות.


דבר אחרון שכתוב במכתב, ואני אתייחס לכך זה, כמובן, נקודת המשטרה שעד היום גם מהפעמים הקודמות שדיברנו לא השתנה שם שום דבר. הנושא תקוע במשרד הפנים ללא פתרון. שר הפנים עדיין לא חותם על המסמכים- -

איזה?

על התוכנית.

על תוכנית התב"ע. אנחנו ממשיכים לדבר על זה הרבה זמן, ואף אחד לא מתייחס לזה.

תב"ע של מה?

יש תוכנית מפורטת שמונחת על שולחנו של שר הפנים לחתימה. בימים אלו הוא אמור לאשר, אבל זה עדיין מתעכב.

מה זה התוכנית המפורטת? על מה היא מדברת?

יש שם שטח אחד למבנה ציבור שאפשר לייעד אותו להקמת תחנת שאיבה. כיום השטח שם לא מיועד לזה, הוא לא מבנה ציבור. באזור של האתר יש דרכי גישה שגם אי-אפשר לעשות אותם מבחינה סטטוטורית וגם נותנת מענה להקמת - - - טרנספורמציה שתהיה אספקת חשמל לאתר ואפשר יהיה להפעיל מיזוג אויר שעשו שם. כמו שאמרתי, התוכנית הזאת לא פותרת את כל הבעיות, אבל היא התחלה.

איך היא נקראת?

"תוכנית מתאר ג' 12092". אני מניח שעל זה הוא מדבר.

חשוב מאוד מבחינתנו לאשר אותה כדי שאפשר יהיה להתקדם.

אדוני, גם בביקור של מבקר המדינה הוא התייחס לכך שהתוכנית הזאת עדיין לא הוחתמה, והוא גם ניסה בדרכים שלו- -

טוב שאתה מעלה את הנושא הזה, וחבל שאחרים לא העלו את זה. אנחנו נפנה בעניין הזה לשר הפנים ונבקש ממנו לזרז את הנושא הזה, במיוחד שראש המועצה אומר שזה נושא שגם לו הוא חשוב.

אני הזכרתי את זה בדברים.

אני רוצה להודות לכל אלה שבאו לכאן בפעם השנייה בתוך שבועיים לקיים דיון על נושא חשוב כל כך. הוועדה מחזקת את העושים במלאכה לשיפור ציון הרשב"י: האגף למקומות הקדושים במשרד התיירות, ועדת החמישה. הוועדה פונה למשרד הפנים ולמשרד האוצר להקצות תקציבים מיוחדים לטובת היישוב מירון במסגרת המועצה האזורית מרום הגליל.


הוועדה פונה לממשלה לשקול הכרזה של אתר הרשב"י כאזור אקס-טריטוריאלי או רשות עצמאית- -

אדוני היושב ראש, בניסוח – לא היישוב מירון, אלא המועצה האזורית מרום הגליל, כי זה עוטף יישובים נוספים.

אמרתי.

לא לטובת היישוב מירון, אלא לטובת המועצה האזורית מרום הגליל.

באמצעות המועצה האזורית מרום הגליל.

אבל לא לטובת היישוב מירון, אלא לכלל יישובי הסביבה שם.

"להקצות תקציבים מיוחדים לטובת היישוב מירון באמצעות המועצה האזורית מרום הגליל".

ליישובים מרום הגליל, עוטפי הרשב"י.

הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה לקדם הצעת מחליטים ולקבל החלטה על מעמדו של ציון הרשב"י והיישוב מירון הסמוך.

הוועדה פונה למשטרה ולמועצה לפעול לשיתוף פעולה למיגור תופעת הרוכלות ללא רישיון. למי שמבקש שם יום-יום יודע בדיוק למה אני מכוון. זה פשוט לא מוסיף כבוד למקום.

הוועדה פונה למשרד הפנים לתקצב תקציב מיוחד כדי לתגמל את המועצה האזורית בכל הקשור למספר המבקרים הגדול במשך השנה ולאפשר הגדלת תקנים למועצה האזורית.

הוועדה פונה למשרד האוצר ולמשרד הפנים למצוא תקציב מיוחד לטובת המועצה האזורית כדי לתחזק את האירועים השוטפים במשך השנה.

הוועדה פונה למשרד הפנים לאשר תוכנית מתאר ג' 12092 המונחת על שולחנו של השר.

רבותיי, אני מודה לכל אלה שהשתתפו בדיוון. אני מקווה, בעזרת השם, שעד האירוע הבא עלינו לטובה הנוגעים בדבר – ויש עכשיו, ברוך השם, תקציב שהולכים לאשר אותו בתחילת השנה – יוכלו להעביר תקציבים.

יונתן, רזרבה לבד זה לצאת ידי חובה. אם לא יהיה תקציב מיוחד למועצה האזורית שתוכל לעמוד בדרישה הרי חכמים לא הועילו שום דבר בתקנתם. תודה רבה לכולם. זכות הרשב"י תגן עלינו.

הישיבה ננעלה ב-12:55