הכנסת השמונה עשרה

PAGE
29
ועדת המדע והטכנולוגיה
11בינואר 2011

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 76

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ו' בשבט תשע"א (11 בינואר 2011), שעה 10:00

הערכות למניעת קריסת תשתיות התקשורת בשעת חירום

חברי הוועדה: מאיר שטרית - היו"ר

אנסטסיה מיכאלי

עדן בר טל
מנכ"ל משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון
לשכה משפטית, משרד התקשורת

אילן דוידי
רח"ט שליטה ומבצעים, משרד הביטחון

מאיר מוסקוביץ'
ראש תחום מע' תקשורת נייחות, משרד הבטחון

אל"מ חיים נימני
תקשוב –רמ"ח תכנון, משרד הביטחון

שוקי קופלוביץ
רח"ט תקציבים משק וכלכלה, משרד הביטחון

אורי פרץ
אגף התקשוב, מפקד מרכז חושן, משרד הביטחון

גדעון אריאלי
ראש תחום מחשבים, משרד המדע והטכנולוגיה

איציק אלישע

אחראי על הנושא באגף מערכות מידע, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה

ד"ר צפריר לוי
חוקר, המכון הגיאולוגי

ד"ר עמוס סלומון
חוקר, מנהל אגף סיכונים גיאולוגים, המכון הגיאולוגי

אבי שפירא
יו"ר ועדת ההיגוי להערכות לטיפול ברעידות אדמה

ד"ר חיליק סופר
מומחה לרעידות אדמה, ועדת ההיגוי לטיפול ברעידות אדמה

יעל קליגמן
מרכזת בכירה ועדת ההיגוי לטיפול ברעידות אדמה

נצ"מ יעקב לזר
ראש מחלקת קשר, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

ד"ר יעקב אדלר
חברת ועדת ההיגוי, משרד הבריאות

עוזי קרן
ממונה על תקציב ותשתיות, משרד הבריאות

איתמר לוגר
רפרנט משרדים מנהליים, משרד האוצר

בנימין בקשי
מנהל הרשת הממשלתית, משרד האוצר

איתן אפרתי
מנהל מחלקת סיוע מחשוב, משרד החוץ

דוד פילזר
משרד הפנים

מאיר עזרי
מנהל תחום שע"ח ארצי, חברת דואר ישראל

ליא זק לינצ'בסקי
מנהלת אגף רגולציה, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

שגיא קוזוק
חטיבת הנדסה, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

ערן גרף
מנהל רגולציה, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

ליאור ורונה
מנכ"ל פורום חברות הסלולר

עו"ד איתמר ברטוב
סמנכ"ל רגולציה, חברת סלקום

ליפא אוגמן
סמנכ"ל חברת סלקום

אבי ברגר
סמנכ"ל טכנולוגיות, חברת אורנג'

דורון קורץ
סמנכ"ל חטיבת ההנדסה, חברת פלאפון

איתן פלדמן
מנהל אגף בטחוני, חברת מירס

לירון גולדנברג
מנהל רגולציה, חברת מירס

ציון בן שלום
מנהל אגף הנדסת שדה, חברת הוט

פיני בן אריה
מנהל אגף בטחון, חברת הוט

מיכל פליישר
מנהלת רגולציה, חברת הוט

אפרים מושקטו
מנהל השוק של בטחון המולדת, חברת מוטורולה

אלון פרידמן
מנהל המערך הלוגיסטי, מגן דוד אדום

רועי גולדשמיט
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ענת לוי

יעל חבר המתרגמים בע"מ
הערכות למניעת קריסת תשתיות התקשורת בשעת חירום

אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא הערכות למניעת קריסת תשתיות התקשורת בשעת חירום. אני מברך את כל הבאים לדיון, הזמנו את כל הגופים הרלוונטיים לנושא וכמובן את אנשי משרד התקשורת, משרד הביטחון, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד המסחר ותעשייה, משרד הפנים, המשרד לתשתיות לאומיות, המכון הגיאופיזי, המכון הגיאולוגי, את ועדת ההיגוי להערכות לטיפול ברעידת אדמה, המשרד לביטחון פנים, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד החוץ, חברת דואר ישראל, איגוד האינטרנט הישראלי, חברת בזק, פורום החברות הסלולר, חברת סלקום, חברת פרנטר, חברת פלאפון, חברת מירס , חברת מוטורולה, חברת נטויז’ן, מגן דוד אדום ומוזמנים נוספים. כל מי שיש לו יד ורגל בעניין הוזמן לדיון.


אני מודה שהחלטתי לקיים את הדיון הזה לא בעקבות הסתכלות על מצבה של המדינה במצב חירום שמצריך ליזום דיון בנושא של התקשורת, אלא בעקבות התקלה שהייתה בחברת סלקום וקריסתה של מערכת "סלקום". לא רק מה שקרה בחברת סלקום אלא מה בכלל המצב במדינת ישראל בשעת החירום כשהתקשורת יכולה לקרוס. היום בעצם התקשורת היא מרכיב מאוד מרכזי של מדינה לתפקד. הרבה מאוד חלקים של מדינה עובדים על תקשורת. גם תקשורת דרך מחשבים, תקשורת סלולר וגם תקשורת קווית. הרבה מאוד דברים תלויים בתקשורת. השאלה מה קורה בשעת חירום אם המערכת לא עובדת, הכאוס יכול להיות מוחלט אם אין דרך להתקשר - היו דברים מעולם.

מטרתה של הפגישה הזאת היא לבדוק ולשמוע את הגופים ואת האנשים הרלוונטיים לעניין, לבדוק האם מדינת ישראל ערוכה לשעת חירום כדי למנוע כאוס מוחלט של האוכלוסייה במצבי התקפה. פגיעה בתקשורת יכולה להיות כתוצאה של מלחמה, כתוצאה מאסון טבע – רעידת אדמה, תוצאה של תקלה טכנית ואפילו תוצאה של תקיפה חיצונית דרך מערכות האינטרנט - המערכות רגישות באותה מידה כמו דברים אחרים. בעולם קורים דברים כאלה. השאלה עד כמה מדינת ישראל ערוכה לכך והאם יש לנו תשובות ופתרונות למצבים האלה.


קראתי את כל החומרים שקיבלתי מהגופים השונים, חלק הגיע רק הבוקר ואני לא מבין למה רק הבוקר, לצערי יש גם גופים שלא טרחו לענות למרכז המידע והמחקר של הכנסת. חשבתי שצריך לקיים דיון בנושא הזה ולבחון את הסוגיה הזאת, לשמוע אם יש פתרונות. נמצאים כאן אנשים מדיסציפלינות שונות כמובן שלכל אחד יש עמדה משלו. ברור לנו שהדבר הזה מחייב טיפול. אני מציע שהפעם נטפל מראש ולא אחרי השרפה. אני מציע שנטפל בסוגיה הזאת קודם אסון כדי שאחר כך לא נצטרך להקים ועדת חקירה ולהשקיע כסף. להתחיל לדון עכשיו במה שידוע מלכתחילה וממזמן. לדעתי תפקידה של הוועדה הזאת, מבחינתנו לפחות, זה להעיר ולהאיר את הממשלה כדי לפעול לפני שחלילה יקרה אסון וגם לבחון האם אכן אנחנו ערוכים והאם קיימת דרך לטפל בסוגיה של שעת חירום.


לדעתי אחד השחקנים המרכזיים בסוגיה הזאת הוא משרד התקשורת שעל פי 'חוק בזק' שאומר שבמצבי חירום משרד התקשורת יכול להכריז ולהודיע על מצב חירום לחברת התקשורת הרלוונטית או לכל חברת תקשורת בכלל. באותו רגע הוא יכול גם להורות על ביצוע פעולות שהוא ימצא לנכון לתקופה של 48 שעות, משרד התקשורת יכול להאריך ל- 96 שעות ולאחר מכן הממשלה באישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת יכולה להאריך בשבוע ימים את ההכרזה למצב חירום.

כלומר למדינה יש אמצעים וכלים מאוד חזקים כדי להתמודד ולטפל בסוגית התקשורת. המצב הטוב ביותר שבשעת חירום יש משהו שפועל גם בלי להכריז שעת חירום. השאלה האם יש לנו את האופציה הזאת. מהרושם שלי מהחומר שהועבר אלי נראה לי שצריך לבחון ולבדוק. כשאני קורא את הניירות של הגופים הרלוונטיים אני מוצא שיש כמה בעיות לא פתורות ואני אומר את זה כבר מתחילת הדיון. הגופים שאמורים לטפל בנושא גם טוענים שאין להם תקציב לעשות את זה. גם גופי החירום שאמורים לטפל בעניין מדברים על כך שצריך לעשות דברים מאוד בסיסיים כמו להכין מפת תקשורת.

יש גופי תקשורת ב'חוק הבזק' שהיום לא חלה עליהם ההנחיה של המשטרה ושל שירות בטחון כללי באבטחת מידע כי הם בכלל לא כלולים בחוק. הם לא נכללו בחוק כשעשו את 'חוק הבזק' למרות שהם היו קיימים, חברות הכבלים, חברות לווין כאמור לא מוזכרות בכלל בחוק. כלומר צריך לעשות שילוב של כל מערכות התקשורת ולדעת מבחינת הממשלה מי עושה מה, מתי, ומה קורה בשעת חירום, ומה צריך לעשות לפני שתהיה שעת חירום.

אדוני היושב ראש לפני שנדבר על תקלה קונקרטית דווקא חשיבות הדיון היום היא בהסתכלות הרחבה בנושא מעבר לתקלה הקונקרטית, למרות שתקלה היא טריגר לדיון ולמחשבה. המחשבה והטיפול בנושא היו צריכים להיות לפני ולהיות אחרי.


אני אדגיש נקודה אחת ואני לא רוצה לפתח עליה את הדיון. מצד אחד כל מי שיושב מסביב השולחן כמו עוד למעלה מתשעה מיליון צרכני סלולר בישראל, למרות שיש שבעה וחצי מיליון אזרחים במדינה, ועוד מיליונים רבים של לקוחות של תקשורת נייחת של אינטרנט וכדומה, בשבילם התקשורת נחשבת לדבר מאוד חשוב וקריטי. כשזה מגיע, ובמיוחד התשתית הסלולר במדינת ישראל. כפי שאדוני מכיר וגם לקח חלק בדיון בוועדת הכלכלה בנושא קונקרטי של מתקני גישה אלחוטית, אבל הנושא בכללותו מוכר היטב לאדוני, הנושא לא הוסדר מבחינת היכולת לפרוס רשתות באמת בצורה אופטימאלית במדינת ישראל.

זאת בעיה שמונחת לפתחנו ועל הדבר הזה אני מנהל צוות בין משרדי על פי החלטת ממשלה. כותרתו אומנם שיתוף אתרים אבל הסתכלותו רחבה, הבעיה ברורה. ישנם מספר משרדים ממשלתיים בעלי סמכויות, אולי אחריות שאוהבים לשים במדינה רק במקום אחד אבל את הסמכויות, נוהגים לחלק אצל מספר גורמים. השילוב ביניהם יוצר או מצב של נטרול או של חוסר יכולת לפעול. על הנושא הזה אני לא ארחיב את הדיבור אלא אומר רק שהנושא של חוסר היכולת לתכנן ולפרוס רשתות סלולר בצורה אופטימאלית במדינת ישראל הוא בעיה משמעותית גם לתפקוד השוטף וגם למה שכיוון אדוני.

ישנה הצעת חוק שלי שאני מקווה שהיא תפתור לכם את הבעיה.

אנחנו מבינים אותה. כשראינו אותה כולנו נדנו בראשנו בצורה מאוד חיובית ואפילו בדקנו מתי היא תעלה.

החודש. זה הכי קרוב שאני יכול.

זה בדיוק העניין והיינו מאוד רוצים לראות אותה מתקדמת.

מדובר על הצעת חוק שמציעה להתיר הנחת אנטנות סלולר קטנות עד גודל מסוים בכל מקום בלי רישיון. אגב, זה מה שעושים באירופה ובכל מדינות העולם. אני אומר בצער שהמדינה מתנהלת באופן מטופש מאחר ומונעים מחברות הסלולר להניח אנטנות קטנות הן מניחות אנטנות גדולות. ידוע, לפחות מהבחינה המדעית, שככל שהאנטנה גדולה יותר ומרוחקת יותר מהמקום שממנו מטלפנים הקרינה גבוהה בסדר גודל.

זאת אומרת שבעצם מענישים את האזרחים. כשמישהו כאן בכנסת מגיש הצעת חוק, זה גם דבר הזוי, ההצעה שאומרת שיש להוריד כל אנטנה מבתי חולים ובתי הספר כי המשמעות של זה להגביר את הקרינה לילדים בבתי הספר, לחולים בבתי חולים ובכל מקום. כדי שתהיה קליטה אתה צריך להשתמש באנטנה יותר גדולה. לצערי את האמת המדעית הפשוטה הזאת לא מצליחים להחדיר לציבור והציבור חושש מהאנטנות. החוק שלי מציע שיתירו להניח אנטנות קטנות בכל מקום ללא רישיון כדי להציל את עם ישראל מהקרינה. זה הדבר היחידי שיפתור את הבעיה.

שרידות של מערכות סלולר במיוחד בשעת חירום, כנראה הלקח הוא שבשעת חירום אמיתית, ולא חשוב אם מסיבות של טבע או סיבות אירוע אחר, החשיבות של תקשורת ניידת היא קריטית וצד האנטנות חשוב. כמובן יש את צד הליבה אבל יש גם את צד האנטנות וללא אנטנות תקשורת הסלולר לא תעבוד.


בנוגע ל"סלקום" אני אציין שכבר ביום התקלה עצמו אנשיי היו ב"סלקום", גם לאחר מכן התחלנו תהליך של בדיקה עם כוחות פנים משרדיים. מהר מאוד הבנו שצריך מומחה בעל שיעור קומה כדי לנסות להבין מה קרה, לאתר את הסיבות ואת הרקע לתקלה שהיא לא תקלה שגרתית אדוני. התקלה הייתה בהיקפים מבחינת שעות ומבחינת ההשפעה על הציבור באופן מאוד משמעותי. זה לא דבר של יום כי תקלות קורות הרבה אבל לא בסדר גודל כזה.

מה בעצם קרה?

תכף נשמע את חברת סלקום. לפחות ממה שאני יודע עד כה, הם יתקנו אותי אם אני טועה, תשובה ברורה עדיין אין. כלומר מתקרבים לתשובה על פי התיאור שלהם, מתקרבים למקום, לאזור, לחלק או לחלקים המעורבים שהיו בעניין. השאלה נחלקת לשניים: מה גרם לתקלה והשאלה היותר הגדולה - - -

מי הוציא את התקע.

זו השאלה היותר קלה, כמו שבחברת החשמל היה מי שנשען על הכפתור והשבית בטעות את המערכות. זה לא רק מה הטריגר לתקלה אלא בעצם לא היה תהליך של חזרה לחיים של המערכת באופן נורמאלי. זאת בעצם החוויה שכולם חוו כשהמערכת לא החזירה את עצמה לחיים כפי שהיה צפוי שיקרה. אנחנו מינינו מומחה בעל שיעור קומה בנושא הזה, הוא התחיל בפעולתו ואנחנו מקווים שתוך מספר שבועות עד שלושה חודשים החברה תדע מה קרה, אנחנו נדע מה קרה. החשיבות מבחינתו היא הישנות המצב גם ב"סלקום" וגם אם יש השלכות לגבי חברות אחרות, אנחנו רוצים לדעת גם את זה. זה מה שהוטל על אותו מומחה.


לעניין הרוחב בכללותו בנושא התשתיות התקשורת בשעת חירום – לפני מספר ימים נפגשנו עם ראש רח"ל – רשות חירום לאומית, וצוותו שיושב כאן. דנו בעניין והחלטנו לפעול בשיתוף בשל העבודה שאני לא חושב שיש גוף בארץ שמבין את התחום חירום-שרידות-יתירות יותר טוב מהם. הייתי אומר שאולי ההסתכלות שלהם באה ממצבי חירום אחרים אבל בעצם התוצר של עבודה בתחום הזה תהיה גם בתחום האזרחי – לבעיות האזרחיות.

זאת אומרת שהפירות יהיו בשניים. לרח"ל- רשות חירום לאומית, יש את הידע ואת היכולת, אנחנו נעזר בידע שלהם ונפעל איתם. למעשה נמצא בסקר סיכונים ובדיקה, ייעוץ על ידי מומחים שיינתן למשרד מבחוץ על ידי מומחים שיבחרו על ידם. אנחנו נעביר להם גם את המימון ככל שנוכל לצורך העניין הזה. תיערך פעולה על חברות התקשורת הראשיות. אנשי רח"ל בטח יפרטו בעניין האיום וכדומה, אני לא רוצה לדבר ולהיכנס לנושאים מאחר ואני לא בטוח עד כמה אני יכול לפרט בפורום מסוים, שנית אני אשאיר להם כי הם אנשי המקצוע לעניין של ייחוס האיום ולכל המתודולוגיה. אני רק אומר שהתחלנו לפעול בשיתוף ואנחנו נפעל בעצם על פי עצתם והכוונתם בהמשך.

זה שיתוף פעולה, והאחריות?

האחריות היא עלינו. אני לא משתחרר מהאחריות כי יש מבנה פורמאלי. אני מבקש לדבר בצורה מהותית כי האחריות היא דבר נפלא, הידע והיכולת שאינם קיימים במשרד, עליהם נקבל סיוע מבחוץ. רח"ל הם הגוף שאנחנו חושבים שהוא נכון ביותר להכווין ולנהל את התהליך הזה. כמובן זה יעשה בשיתוף וכמובן גם בעזרה של הרשות חירום לאומית לעזור לנו למנות ראש אגף לתחום הזה בתוך המשרד שיעסוק בזה באופן קבוע. המטרה שלנו היא לבחון את הסיכונים מראש ולתת להם מענה, ולסגור פערים מאשר לדון בדיעבד איך מגיבים לתקנה או חוק מסוים במצב חירום. לנסות לאתר את מקסימום הסיכונים מראש ולסגור את הפערים כמה שיותר מראש. זו מטרתנו, וכנראה נוכל לחוזר כל כמה חודשים לדווח איך התקדמנו בנושא.

תמיד כשאנחנו מבקשים לקבל נתונים אומרים לנו "זה סודי וכך וכך" אני לא צריך כאן שום דבר סודי. אני בוודאי גם לא רוצה שסודות ידלפו. אבל חומר למחשבה הוא לא כזה מסובך. אנחנו יכולים להיות במלחמה שתפגע בכל אמצעי התקשורת המרכזיים, באמצעי ליבה שבהם נמצאים אמצעי התקשורת יכולים לנתק את הכבל הבין לאומי ולא יהיה לנו אינטרנט עם חוץ לארץ בכלל. זאת אומרת שהאסונות האפשריים גדולים. יכולה להיות רעידת אדמה, אומרים שהיא צפויה וזה לא סודי. לכן אני מבקש לדעת מה הם איומי הייחוס המוכרים לי מזוויות ומשולחנות אחרים.

אני מבקש לדעת כיצד אנחנו ערוכים ואיפה אנחנו נמצאים. למה צריך לחכות בכלל למשרד התקשורת. אני חושב שהרשות חירום לאומית הוקמה לצורך הזה על ידי הממשלה. למיטב זכרוני יש לה תקציב לא קטן ואתם לא תלויים בתקציבים העלובים של משרד התקשורת. יש היום תקציב די גדול לעשות את זה. השאלה מה נעשה עד היום בעניין? האם אנחנו ערוכים ואם אנחנו לא ערוכים מה צריך לעשות כדי להיערך?


אני רוצה להוסיף שקיבלתי הערות גם מחברת מירס וגם מחברת מוטורולה שאומרים "מה אתם בעצם מסתובבים כל כך הרבה?" הם אומרים דברים די ברורים "יש לנו היום את רשת מירס שמכסה את כל הארץ ובשעת חירום לא ניתן לנתק אותה והיא עובדת עם מערכות ממסר". אותו דבר אומרת חברת מוטורולה. למה אין מישהו שקובע שרוצים שיהיה בכל תחנה ובכל מקום מערכות כאלה וכאלה ועורכים מכרז בין החברות? שיגיד שיש לפרוס רשת ולחייב אותן להחזיק את "מירס" או את "מוטורולה" או את שתיהן שיצרו קשר ביניהם בלתי אמצעי – אלחוטי עם כל הארץ, בהנחה שלא כל המסרים בארץ נופלים בבת אחת. עדיין ניתן לתת תשובה בלי סיבוך גדול. כמובן שאפשר לתת לכל אחד מכשיר "מירס" ווקי- טוקי שגם יעבוד.

אני ראש חטיבת השליטה והמבצעים. תפקידה של רח"ל- רשות חירום לאומית, בעניין הזה זה לוודא שמשרדי הממשלה ממשים את האחריות שלהם בהיערכות לחירום בהתאם למה שמוגדר להם. בעניין הזה אנחנו פועלים בשני מישורים. במישור הראשון נפגשנו כפי שאמר כאן המנהל הכללי של משרד התקשורת, אנחנו רואים בו כאחראי כמנהל הכללי של משרד התקשורת להיערכות מדינת ישראל לשעת חירום בכל מה שקשור לתקשורת.


בפגישה הזאת קבענו את שלבי ההתקדמות. הדבר הראשון שעלה זה לסייע למשרד התקשורת קודם כל לכתוב את תרחישי הייחוס. כמו שאמרת כאן תרחיש הייחוס יכול להיות רעידת אדמה, מלחמה, ומה השפעתם של הדברים האלה על מתקני התקשורת. אין להם ידע בזה ואנחנו התנדבנו לסייע להם כדי לכתוב תרחישי ייחוס. הדבר השני זה קביעת תקינה להמשך הפעילות של חברות התקשורת בשעת חירום. היום אין תקינה המחייבת את חברות התקשורת.

תקינה שתעשה מה? שהיא תקבע את האבטחה שלהם?

למשל שמרכזי הבקרה שלהם יהיו מוגנים כנגד אב"כ - אטומי, ביולוגי כימי, וכנגד פצצה קונוונציונלית. לחייב אותם בחוק - - -

ההנחיה על פי 'חוק הבזק' ושל המשטרה ושירות הביטחון הכללי היום לא מחייבת אותם לעשות את זה?

ככל שאנחנו מכירים לא. מי שיכול לחייב אותם הוא משרד התקשורת ובחוק.


הדבר השלישי בהקשר הזה מול משרד התקשורת, דבר שאין היום וצריך לעשות אותו, זה למפות את כל תשתיות התקשורת הלאומיות. היום אין מיפוי לאף גורם במדינה של כל התשתיות של "בזק" ושל חברות הסלולר. אנחנו לא יודעים מה יש להם.

זה מה שתמהתי לגלות בנייר שלכם.

על זה נפגשנו וישבנו, ומשרד התקשורת הוא זה שיעשה את המיפוי הזה כדי שבחירום נדע. אתן למשל דוגמה, לחברת החשמל יש סיבים אופטיים שנקרעים ובסמוך מאה מטר משם עוברת תשתית של "בזק" של סיבים אופטיים. אם אנחנו לא נדע על כך לא נדע איך לתת להם מענה. חשוב שנכיר את הדבר הזה. זה הנושא הראשון של הפעולה שלנו עם משרד התקשורת.


המישור השני זה מה שאמרת בנוגע ל"מריס" "מוטורולה" ואחרים. יש מערכת שמשטרת ישראל מצוידת בה היום, מערכת רדיו שבעקבותיה גם פיקוד העורף הולך להצטייד במערכת הזאת. המערכת הזאת מאפשרת לדבר ברדיו. כשיש אסון לאומי וכשמגיעים כל גופי ההצלה ואחרים שצריכים לדבר ביניהם מדברים. לצערנו משטרת ישראל ופיקוד העורף הלכו בנפרד על הפרויקט הזה ומגן דוד אדום, כיבוי אש, איכות הסביבה ואחרים בחוץ. אנחנו ביקשנו להוביל את הפרויקט הזה כדי לשלב את כל הגופים האלה.

יש תהליך כזה?

ביום ראשון הייתה הצעה שבה הוחלט שרשות חירום לאומית תוביל את המהלך הזה.

ליצור מערכת תקשורת אחת בכל הארץ?

כן. יחד עם משטרת ישראל ופיקוד העורף.

והרשויות המקומיות?

לא הגענו לשם.

כדאי להכניס אותן מההתחלה. אגב לרובן כבר יש.

לרשויות המקומיות יש את הווקי- טוקי של "מירס". אנחנו מדברים על מערכת חדשה אחרת לחלוטין. מה שקיים קיים, אבל לא זאת המערכת הלאומית כנראה.


בשלב הראשון אנחנו נוודא שכל גופי ההצלה והחירום שציינתי יכנסו לפרויקט הזה. בשלב השני אנחנו נבחן לשלב גם את רשות שדות התעופה, נמלים וגופים אחרים שאנחנו חושבים שבשעת חירום חשוב שיצטיידו במערכת הזאת. בשלב השלישי אולי נבחן גם לרדת לרשויות המקומיות. זאת לא הכוונה לפחות לא כרגע.

בשעת חירום אחד הגופים הפעילים הן הרשויות המקומיות כמו בפינוי, סעד, חללים, היום הן פועלות עם רשתות משלהן. הבעיה שכל אחד עושה לעצמו שבת ובסוף הדברים לא מתחברים.

אם נגיע באמת למצב שבו נוכל לחבר את כל הגופים שציינתי כרגע זו כבר קפיצת מדרגה מאוד גדולה. אחר כך נראה אם ניתן לחבר את השאר. אי אפשר להתחייב כאן על שום דבר כי זה לא פרויקט של רשות חירום לאומית. משטרת ישראל היא האחראית ואי אפשר להתחייב מבלי שדיברנו איתם.

משטרת ישראל אחראית בשעת חירום על תקשורת?

משטרת ישראל אחראית על ניהול האירוע. היא לא אחראית על הרדיו הלאומי. היא אחראית על המערכת שרכשה לעצמה.

אני אומר למנהל הכללי של משרד התקשורת מאחר והאחריות היא שלך, גם מדברי רשות חירום לאומית, אז בעצם אתם הם אלה שצריכים לקבוע מה עושים.

לא בנושא ב'.

את נושא ב' אנחנו מובילים.

כאן מכוונים לגוף שהוא ועדת התדרים שאנחנו יושבים בה אבל אנחנו לא גוף בלעדי, יושבים בו המשרדים השונים. הקצאת תדרים לצרכים מסוימים נעשית על ידי ועדת תדרים ששותפים בה גם משרד הביטחון ועוד כמה לקוחות חשובים לתדרים בישראל.

הרעיון הוא להקצות תדר נוסף?

אני לא משטרת ישראל שיש לה את התדר שהם עובדים עליו. לפיקוד העורף יש מערכת משלהם, יכול להיות שנמשיך את זה כך אבל בהחלט יכול להיות שנעבור לתחום תדר אחר. אנחנו בוחנים את זה. לתחום התדר האחר הזה נצרף את כל שאר הגופים. באופציה השנייה פיקוד העורף יישאר בתדר שלו שהתחיל לעבוד עליו, משטרת ישראל תמשיך בתדר שלה. יש אפשרויות לשלב ביניהם ולא צריכה להיות בעיה.

מה קורה בעניין הזה בעולם?

משטרת ישראל לפני שהיא החליטה לצאת לפרויקט הזה עשתה הרבה סיבובים בעולם. הם החליטו שזה נכון ואנחנו מסכימים עם זה.

בעולם יש תדר אחד לכולם?

אני ראש מחלקת הקשר של המשטרה. מה שנאמר כאן הוא נכון, זה הכיוון. אני מסכים שהמודל העיקרי שלנו הוא ארצות הברית ואירופה הולכת אחריו. נקבעו שני תקני תקשורת לביטחון הציבור כלליים. האחד הוא אמריקאי והשני אירופאי. אירופה החמירה וקבעה שמי שרוצה להיות שותף בשוק האירופי המשותף חייב להצטרף לאותה מערכת. היופי במערכות האלה שהן מערכות פתוחות, כלומר שעל התשתית הזאת יכולים יצרנים שונים לחבר ציוד קצה שלהם ולעבוד. זה נבע מכך שסוכנויות שונות שמגיעות עם ציוד שונה שנמצא בתקן יכול להתחבר למערכת הזאת.

משטרת ישראל לאור שתי עובדות, האחת – המערכת שפרסנו בשנות ה- 80 לתקשורת טקטית-מבצעית מתה טכנולוגית, והיינו חייבים למצוא אלטרנטיבה נוספת. יצאנו בפרויקט "ניצן" שפורס מערכת קשר ווקי-טוקי, נכון להבדיל בין הרשת הסלולר שהיא חשובה מאוד במדינת ישראל אבל היא לא יודעת לתת שירותי ווקי-טוקי – שזו הדרך הנכונה לאנשי כוחות הצבא לשלוט על הכוחות. הרשת הזו היא רשת מנוהלת, רשת ארצית בפריסה ארצית. הרשת נבנתה באופן שהוגדרה רמת השירות שהיא נותנת לכוחות בשונה מהרשת הסלולר שתמיד כשיש איזה אירוע, כך היא בנויה, היא נופלת ולא מסוגלת לתת.

אני מדגיש את זה בחצי השעה הראשונה. הרשת שלנו מנוהלת באופן שתוכל לתת מענה. הרשת בנויה, בהנחה שיוקצו המשאבים הנכונים ושתוכל להתרחב עד למערכת קשר שתכיל את כלל הכוחות. איזה כוחות? – יש מושג שנקרא בעולם first responder's , כלומר שמבדילים בין הכוחות שמגיבים ראשונה: מגן דוד אדום, כיבוי אש, איכות הסביבה, שכפופים מבצעית למשטרת ישראל. משטרת ישראל מנחה את הגופים האלה באירוע שיכול להתחיל חלילה מאסון רכבת. כשמגיע אירוע מבחוץ קרי טילים ומוכרז מצב חירום במדינת ישראל פיקוד העורף לוקח אחריות.

רעידת אדמה זה אתם?

כן. פיקוד העורף מכניס את כוחות הסיוע שלו. כל מה שמגיע מבחוץ קרי טילים, הדוגמה הטובה ביותר היא מלחמת לבנון השנייה שאז לא הוכרז מצב חירום ולכן משטרת ישראל בצפון הובילה את הפו"ש- פיקוד ושליטה - אנחנו אחראים על הפיקוד ושליטה, לעומת מצב של "עופרת יצוקה" בדרום שבו הוכרז מצב חירום פיקוד עורף לקח אחריות והמשטרה הייתה תחת פיקודו. זו פונקציה של הגדרה.

במלחמת לבנון נעשתה טעות שלא הכריזו על מצב חירום. אני אומר את זה בגלוי כמי שישיב גם בממשלה וגם בקבינט שדן בלקחי מלחמת לבנון. זו הייתה טעות איומה לא להכריז על מצב חירום משיקולים לא הגיוניים.

אני מזכיר, ממשלת ישראל הגדירה בשנת 2001 שצריכה להיות במדינת ישראל החלטת ממשלה לרשת תקשורת משולבת בזמן האירוע. אגב מר עוזי בילסקי זכרונו לברכה הביא את החלטה הזאת. אחר מלחמת לבנון השנייה הוחלט שרח"ל -רשות חירום לאומית תוביל מהלכים לממש את הרשת הזאת. התהליכים האלה נמצאים בעבודה ובעיצומם.

הזכרת את המשטרה, את המשרד לאיכות הסביבה, מכבי אש ומגן דוד אדום.

ופיקוד העורף.

הייתה כאן פעולת מטה מאוד עמוקה עם אנשי פיקוד העורף ושל אנשי אגף התקשוב. החלטנו ראשית ללכת על שתי מערכות שהן תוצרת "מוטורולה" שיודעות לדבר אחת עם השנייה. זאת כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד. המערכת של פיקוד העורף יושבת על תחום תדרים, יושב קצין הקשר הראשי של פיקוד העורף לשעבר, הם נמצאים בתדר מסוים ואנחנו נמצאים בתדר אחר והמערכות יודעות לדבר אחת עם השנייה.

הכוונה הייתה לא שים את כל הביצים בסל אחד גם משיקולים של חוסר תדרים. אני אומר שוב, זה לא עונה למטרת הדיון מה קורה בשעת משבר תקשורת. בהקשר של משבר תקשורת כשמדברים על טילים וכדומה, אבל מספיק שהספקטרום ייחסם. אין מספיק תדרים במדינת ישראל שיכולים להתגבר על חסימה של נתח תדרים. אני מזכיר שלפני כמה שנים חטפנו חסימה של תדרי טלוויזיה וחצי מהמשטרה והיא לא הצליחה לעבוד. לפני שמדברים על טילים ועל כבלים שנקרעים אז גם הספקטרום המגנטי הוא מאוד משמעותי. המצוקה במדינת ישראל היא מאוד קשה, גם כדי להרים את אותם גופים על אותה רשת יצטרכו משאבי ספקטרום תדרים.


אנחנו נמצאים היום בשלב שהמערכת שלנו מבחינת התשתית כבר פרוסה. אנחנו בשלב החלפת מכשירי הקשר. פיקוד העורף עוקב אחרינו באותו קצב. אנחנו נמצאים היום בסטאטוס של חיבור המערכות. רשות חירום לאומית מובילה עבודת מטה. הבעיה העיקרית היא הגדרה של תפיסת הפעלה. אין בעיה טכנולוגית. הטכנולוגיה היא לא מכשול. הבעיה שעומדת בפנינו היא שישב גוף, זאת הייתה בקשתה של משטרת ישראל שהציגה 0, בזמנו זה היה אמור להיות במועצה לביטחון לאומי שתוביל את המהלך הזה - שישב גוף אחד שרואה את הדברים מלמעלה ויגדיר תפיסת הפעלה כדי שלתפיסת ההפעלה הזאת נוכל לקשור את הטכנולוגיה. הטכנולוגיה אינה מהווה מכשול.


לשאלת השרידות יש הרבה פטנטים. אני מצטער שזה לא עלה פה, אבל משרד התקשורת בשילוב עם הצבא הוביל בדיוק לפני חצי שנה תרגיל מספר שתיים, "קול ברמה" שבחן בדיוק את התרחישים יחד עם כל חברות התקשורת כולל גופי הביטחון. בהכנה לדיון דיברתי קודם עם יושב ראש הוועדה וביקשתי שידונו בנושא הזה כי יש לקחים רבים מאוד. למעשה היה תרגיל טקטי מלא שבחן מה קורה כשקורסות התשתיות במדינת ישראל כתוצאה מרעידת אדמה, נפילת טילים. עשינו תרחיש על זה ויש כאן מסקנות שצריכות כעת משנה תוקף וצריך לדון בהן.

אתה מדבר על ה- 9 במאי.

יושב כאן מנהל התרגיל, זה היה תרגיל מלא שהשתתפנו בו, אגב זו הפעם הראשונה שמשטרת ישראל השתלבה בדבר הזה. יש לנו לקחים כמו למשל שאנחנו מבינים את סוגית הנושא הלוויני במדינת ישראל, ישבנו יחד עם מומחה. אני רוצה לומר שהיתרון של המערכות שבחנו שהוא מאפשר לקיים תקשורת גם כשאתה מתנתק מהמרכזים. כלומר אם אתה מחובר לאתר סלולר שנפל אתה מיד מאבד את הקשר. למערכות הקשר האלה יש מספר רמות קשר עד כדי כך שמכשיר יודע לדבר עם מכשיר ברמה המקומית. כלומר כוח שהגיע לאיזה מקום, אתה מוזמן לבקר אצלנו במערכת ואני אשמח שתראה.

בשמחה. אחד מהלקחים מהתרגיל הזה הוא שנדרש לגבש משאבי תקשורת. מי אמור לעשות את זה? אם אין אחראי שיעשה את זה, זה לא יקרה.

משרד התקשורת. על כל מה שהוא מדבר עליהם זה מה שאמרתי וזה בפרויקט "קול ברמה". אנחנו נפגשנו עם צבא ההגנה לישראל שהעלה לראש הרשות חירום לאומית את הנושאים האלה. לאור זה התקיימה פגישה ראשונה עם משרד התקשורת בחודש ספטמבר. כל מה שיעקב לזר אומר כאן מוכן בתוך מה שביקשנו.

באחריות משרד התקשורת.

אנחנו ביקשנו שתפיסת ההפעלה תכתב על ידי הרשות חירום לאומית בשיתוף עם הגופים. יוחלט מי הוא הגוף המוביל ואחר מכן גם את על הנושא. אין מספיק ברזל ואין מספיק חברות כדי לאושש תרנים. אחת הבעיות שיש היא שבניינים שמתוכם צריך לחלץ אין קשר, להפיק את הלקחים מ'אסון התאומים'. ביקשנו הצעת חוק לשים מגברים, ההצעה תקועה, לחייב לשים מגבר שבו כוחות ההצלה יוכלו לעבוד מתוך בניין. היום בבנייה המתועשת של זכוכית וברזל זה תקוע, העסק הזה לא מתקדם.

לשים מגבר בכל בניין?

בבניין ציבורי גדול היזם צריך לשים על חשבונו מגבר, זה גם לא עולה הרבה, כמו שהוא מחויב בנושא כיבוי אש שיחויב לשים מגבר, כי אם מחר יש אירוע כמו שרפה אתה תגיע ואין לך קשר החוצה.

מגבר למה?

מגבר תקשורת כמו למגן דוד אדום ולכוחות ההצלה. זה משהו טכנולוגי. היום כשאתה פותח את הטלפון שלך אתה לא מדבר ישירות לאתר אלא יש לך מגבר של החברה המפעילה.

אבל זה קשור לתדר החברה.

זה משהו טכנולוגי פשוט. זה משהו שצריך להיות בחקיקה כי אתה לא מצפה שהמשטרה או מגן דוד אדום או מכבי אש יתקינו בכל בניין שמוקדם מגבר כזה.

אתה מתכוון לבניינים רבי קומות?

בניינים ציבוריים, משרדי ממשלה ובבניינים שיש בהם מספר גדול של בני אדם, בתוך מרתפים. אני רוצה להזכיר שרוב הפיגועים הם בתוך מרתף, לדוגמה השרפה שהייתה בכל בו שלום, אתה נכנס פנימה ואין לך תקשורת. העברנו את זה למשרד הבינוי והשיכון, העבירו את זה למשרד הזה והזה. זה משהו שכדאי לקדם שיוכל לתת מענה. אפשר לדבר על הרבה דברים אבל בסופו של עניין לא תהיה תקשורת.


בנושא הלוויני - יושב כאן נציג החשב הכללי וגם אני מוכן לחבר אותו.

אני מוכן לקצר תהליך, אני מוכן הגיש הצעת חוק פרטית אם תביאו אלי את הנוסח שלכם אני אגיש אותה.

כעת נרתם החשב הכללי לצאת במכרז שאנחנו שותפים בו, להתקשר עם חברות לוויין כדי לאפשר שירותי לוויין, לקשור אתרים ולאפשר קשר לאחור באמצעות עורקי לוויין. זה הפתרון האולטימטיבי שהיום הוא חלש, הצבא חזק מאוד וזו הפרדה מוחלטת. צריך לראות איך משתלבים עם הצבא יחד. יושב כאן בנימין בקשי נציג החשב הכללי. יצא השנה מכרז כדי שנוכל להתקשר ושתהיה לנו בשעת חירום יכולת לוויינית שהיא הפתרון האולטימטיבי לתת מענה במשבר תקשורת.

יש היום טרנספורטים שעובדים היום גם מול הטלוויזיה.

צריך ליצור תקשורת כדי להתקשר. למשל הסוגיה של הערוץ השני. אגב זה פתרון מצוין ואנחנו משתמשים בו היום. אם היית מבקר בזמן השרפה בכרמל היית רואה שכל התקשרות בטלוויזיה הייתה באמצעות אותן האנטנות הפשוטות שאתה שם. זה רעיון מצוין. אותו דבר אנחנו רוצים ברעיונות פשוטים שניתן לקשור אחורה ולאפשר פיקוד ושליטה באמצעות עורקים לוויינים, טלפונים לוויינים -זה הפתרון האמיתי לדברים האלה.

כדי שלוויין תקשורת יעבוד ויעמוד בפעולה, הוא צריך להיות רגיל?

אנחנו מדברים על לוויין תקשורת.

"עמוס" קיים.

זה נושא שצריך לדון בו. בנוגע לסוגיה שלך בקשר ל"מריס" אני חושב שנושא ה"מריס" הוא נושא חשוב. הנושא של הרשויות המקומיות גם נבחן. השאלה היא לא לעשות רשת מצילת חיים ולהפוך אותה לרשת סלולר לכל דבר שיושב בה. צריך להגדיר בדיוק את המנויים. אני חושב שנכון שיש במדינת ישראל רגולציה, עוד רשת שמאפשרת את הווקי-טוקי. אני מזכיר כרקע שזו טכנולוגיה מאוד פרטית ומאוד ייחודית, צריך לראות מה העתיד שלה. צריך לעודד שחברות תקשורת נוספות במדינת ישראל, בקצב התפתחות התקשרות קרי הדור הרביעי, יתאפשר להם לתת גם לקשר PT. אני מאמין שעם כניסת הטכנולוגיה דור רביעי, אנחנו בוחנים את זה, תאפשר את מה שהיום לא מתאפשר לעשות. חשוב שתהיה עוד רשת PPT בישראל שתדע לתת מענה לאותן רשויות מקומיות. היום באמצעים טכנולוגיים ניתן לקשור אותה לתוך הרשתות הקונבנציונליות ביטחוניות על פי הצורך. צריך מאוד להיזהר לא להעמיס על רשת אחת אין סוף מינויים כי אז נגיע בדיוק למצב של קריסה.

אתה מדבר על המון אנשים שהשתמשו באותה רשת. כולנו נמצאים על אותה רשת כל הזמן וזאת אומרת שלכל מי שאני לוחץ בווקי-טוקי משתק את כולם?

לא, זה היופי ברשתות האלה שהן מנוהלות מקצת משאבים תוך כדי חיסכון, זו רשת בלישה שיודעת לקחת בצורה מנוהלת ולהקצות ממסר על פי דרישה. כלומר אתה נכנס לאיזה ניהול תורים וכשאתה לוחץ אתה נרשם ואתה מקבל את המינוי. למשל בשרפה בכרמל השתמשנו במערכות טכנולוגיות, המפקד הכללי של המשטרה שפיקד על האירוע, כשהוא רצה לתת הנחיות יש לנו מערכות שיודעות לקשור בין הרשתות. אנחנו עושים שימוש רב במערכות האלה. אנחנו יודעים היום לקשור את הרשת שלי לרשת של "מירס" והניידת בדרום שאין בו כיסוי יודעת לקשור אחת לשנייה. אלו דברים שאנחנו יודעים ועובדים איתם, ואפשר עוד לפתח.


לסיכום העניין, אנחנו רואים רשת אחת שיושבים עליה רשת first responder's שמקושרים לפיקוד העורף. אנחנו רואים את הרשויות המקומיות על פיקוד העורף כי בזמן בשגרה לנו אין מה להתעסק עם הרשויות המקומיות גם לא עם מגן דוד אדום. במצב חירום פיקוד העורף מוביל. לדעתי את הרשת שלו לקחת או שבמקביל לאפשר רשת PPT כזאת שעל ה- PPT אפשר לתת עדיפויות ולעשות פטנטים ששונים משיחת הסלולר הרגילה, וכך לבנות את הרשת הזאת. זה לגבי התפיסה. בנוגע לשרידות זה דיון אחר לגמרי. בסוף יש אנטנה, יש עמוד. היום יש מלחמת גיהינום להקים אנטנה במדינת ישראל -אפילו לגוף בטחוני. זה משהו שאנחנו מקיאים עליו דם, אין מצב שילוב, אין רציונאל שאומר איך מכסים את מדינת ישראל בתקשורת. כשזה נופל אין משהו שיכול לגבות אותו. יכולת ההתאוששות מאוד נמוכה.

יש לכם הצעה לתכנון? אתם יכולים להעביר את ההחלטה לגבי כל מה שאתם צריכים למערכת הביטחון?

ראשית אנחנו עושים את זה. שיתוף הפעולה בתוך כוחות הביטחון כבר קיים מספר שנים. אנחנו פורסים מדדי האחד עם השני. אבל תשכח שחוץ מהצבא אף אחד לא נמצא. אחד המניעים שלנו הוא שאנחנו עובדים על פי חוק. אנחנו כמשטרה לעולם לא נעבור על החוק ולא נעשה משהו בניגוד לחוק גם אם הוא משהו מציל חיים בסוף.

אנחנו נשמח להציג מצגת של שישה שקפים כולל שקף התודה בסוף.


אנחנו מסכימים באופן עקרוני לכל הדברים שנאמרו כאן, זה גם פתיח טוב למצגת הקצרה שלנו. אני אתן לאיתן פלדמן מחברת מירס, מנהל האגף הביטחוני והאחראי על החירום בחברה להציג אותה. בסוף יש סרט של שתי דקות.

דיברו כאן על פרויקטים, סטנדרטיים, טכנולוגיות, תהליכים, חוקים, יש פתרון קיים. כל הדברים שדיברו עליהם אלו דברים שייקח זמן לממש אותם החל בשנה, שנתיים-שלוש, זה תהליך שייקח זמן. אבל מה יקרה אם יש היום אירוע בטחוני כלשהו במדינת ישראל? זה יכול להיות אירוע בטחוני או רעידת אדמה. יש מערכת קיימת לכל הכוחות שמעורבים בזה. צריך מישהו שייקח עליה אחריות ושיגיד שעם זה משתמשים היום. אני לא מדבר על first responder's שדיבר יעקב לזר, כי הם באמת צריכים מערכת עם שרידות יותר גדולה, ואת זה ייקח זמן לממש. היום יש את זה למשטרה ואין לכל השאר. אפשר היום לקבוע שהפתרון לחירום כרגע היא הרשת הקיימת.

אתה אומר שאתה רוצה להיות ספק יחיד?

אני אומר שאין היום תחרות ברשת הווקי-טוקי של "מירס". אתה יכול להסתכל על זה מבחינה עסקית ואתה יכול להסתכל על זה מבחינה לאומית. אם יש פתרון לאומי אחר למדינת ישראל תהיה תחרות, אם אין פתרון לאומי אחר אני חושב שהפתרון צריך להיות לבעיה הלאומית ואחר כך לחלק המסחרי.


אלו מעגלי התקשורת שבעצם ישנם בחירום. אנשים שנמצאים בתוך האירוע ה-first responder's. הכוחות בינם לבין עצמם. זה גם ברמה של כוח ייעודי וגם ברמה גיאוגרפית. זה בעצם מראה את הצורך ברשתות תקשורת לכוחות שמעורבים. יעקב לזר דיבר על first responder's אבל העירייה היא גורם לא פחות דומיננטי. בחירום אף אחד לא מסתכל עליה. היום לעירייה זו תקשורת סלולר שהיא משאב היחידי שיש לה.

בעיות תקשורת - כדי שיבינו למה נוצרות בעיות במערכות התקשורת – מערכות התקשורת בנויות בצורה סטטיסטית. אם כאן בכנסת, אני חושב שזה נכון לכל המערכות, אם כאן בכנסת יש 120 חברי כנסת חברות התקשורת מקצות 40 מנויים שיוכלו לדבר בו זמנית. ברגע שיש אירוע מסוים, כמו נפילת פצצה או רעידת אדמה אם ירצו 50 חברי כנסת לדבר בו זמנית אז הרשת תחסם או תיפול. כאן נוצר אפקט דומינו כי הגזרה הזאת נחסמת וגזרות אחרות שמנסות לעבור דרך כאן נחסמות, בצעם אפקט הדומינו משתק את המערכת הקשר.

הסלולר.

הסלולר, וזה נכון גם לתקשורת רגילה. זה בעצם האפקט שחשים בו באירועי חירום.

ב"מירס" יש למעשה שתי רשתות הבנויות אחת על השנייה. יש מערכת סלולר שהיא כמו שאר חברות הסלולר. יש מערכת מעליה שהיא מערכת טרנקים שדיבר עליה יעקב לזר, שהיא מערכת שפחות נחסמת בחירום. בכל אירועי החירום שהיו במדינת ישראל המערכת לא נחסמה, לא נפלה, לא קרסה ונתנה שירות לכולם, גם לעיריות, גם לגורמי הביטחון. יש לה 600 אתרי כיסוי מלא ברחבי הארץ והיא נותנת את הפתרון הזה. היום למעשה על הרשת הזאת יש 180,000 מינויים שהם מינויים שהם מינויים של מערכת הביטחון כולל רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, שיש להם את ה"מירס".

הדבר היחיד הוא שצריך גורם על שיכלול אותה, שיקבע תור, שיקבע תפוצה, שיפרסם ספר טלפונים או 'אקשים' בשפה הצבאית ויגיד לכל אחד איך הוא מתקשר עם השני. היום אין עדיין את הגורם הכולל שיגיד לכל אחד איך הוא מתקשר עם השני. כשיש אירוע ורוצים לפנות בית ספר מסוים, מגיעים כל הכוחות וכל כוח מגיע עם המכשיר של "מריס". מפקד האירוע, בהתחלה הוא מהמשטרה ואחר כך הוא מפיקוד העורף, הם הולכים עם מכשיר אחד של רשת המשטרה, מכשיר שני של פיקוד העורף, מכשיר שלישי של מגן דוד אדום, "מירס", "פלאפון" ובעצם בן אדם מסתובב עם חמישה או שישה מכשירי קשר. גם אם ייקחו טייס, ואני בא מהכיוון של חיל אוויר, אין לו קשב מי קורא לו מתי ואיפה, והאמצעים ישנם.

תקן 'חוסן בטחוני' -אנחנו כל הזמן מנסים להמציא את הגלגל מחדש מכל מיני כיוונים. בארצות הברית גיבשו תקן לעבודה של חברות בשעת חירום. יש תקן של מכון התקנים שנקרא 'תקן חוסן בטחוני'. הוא מדבר על התנהלות ושרידות של חברה ברמת החברה, הוא בבדיקה של מכון התקנים. מכון התקנים בודק ISO, מכון התקנים בודק שרידות ויתירות של חברה. זה קיים ואפשר להריץ את זה.


הפעילויות של "מירס" בחירום - אני לא אדבר כי עדיף לשמוע את הלקוחות בשתי דקות.

אתה מוכן לחזור על נושא התקן, מה הבעיה עם התקן?

התקן הזה הוא תקן מכון התקנים.

אז איפה הבעיה?

אין בעיה, אף אחד לא נמצא כאן. היחידים שנמצאים הם "מירס".

כרגע רק חברת מירס אימצה את התקן הזה מכלל חברות התקשורת. זה תקן שמאפשר לחברה התמודדות פנימית במצבי חירום. משרד התקשורת עומד איתנו כרגע בקשר וגם עם מכון התקנים, ממה שאני יודע, כדי לאמץ את התקן הזה ולקבוע חובה שחברות התקשורת יאמצו אותו. המנהל הכללי יכול להתייחס לזה.

אני רוצה שנשמע את הלקוחות כדי להבין את המשמעות מבחינתם שהקשר הזה נותן להם בשעת חירום. סרט של שתי דקות עם ראשי מועצות, סרט שימחיש הכי טוב את המשמעות.

-
"- - - - מערכת תקשורת מן הסתם היא גורם מאוד חשוב. היכולת לקבל התראה עוד לפני שהיא נשמעת לכלל הציבור, היכולת לתקשר עם האנשים שנמצאים בשטח, יכולת תקשורת בין הגורמים ובתוך כל ארגון גדול בתוך עצמו. הרשת היחידה שבעצם תפקדה זו רשת "מירס". אתה מיד קופץ ומזעיק את האמבולנס, את המשטרה, כיבוי אש ואת כוחות ההצלה. זאת הייתה הרשת היחידה שהייתה זמינה".


-
"אנחנו מכירים את "מירס" מימי הפעולה שלה במועצה. יש לה את היכולת ליצור קשר גם עם מערכות קורסות. זה בצעם מציל חיים ואתה יכול ליצור קשר גם בכלי וגם בווקי-טוקי וזה היתרון שלנו על פני מכשירים אחרים כי הוא נותן מספיק זמן לאנשים להתארגן. הקשר עם התושבים הוא קשר רציף וזה טוב, זה משרה בטחון ומחזק את האמון בינינו לביניהם"


-
"אין ספק שהתקשורת היא הגורם מספר אחת במתן השירות. סנכרון כל הגורמים למידע אחד, אחיד והנחיות אחידות מחייבים תקשורת אמינה, מהירה וזמינה. לכן הלכנו לכיוון של "מירס". לנו ברור שההצלחה של מתן שירות במצב כזה קשורה ותלויה במכשירי ה"מירס".


-
"אני חושב שבכל מקום צריכה להיות מערכת תקשורת שנותנת פתרונות לנושאים שהם חורגים מהשגרה. הדבר הזה הוא פשוט מציל חיים. זה הוכיח את עצמו ואני מקווה שמתוך השגרה נצא ונרחיב את זה גם לחירום - לטובת כולם. הרחבה של התשתית תיתן מענה כמעט מושלם לתושבים שלנו בשעת חירום".

אני יכול להגיד רק מילה לסיכום. המערכת הזאת קיימת. היא קיימת אצל הלקוחות ביד. פשוט צריך להפעיל אותה.

אדוני היושב ראש, לדעתי הדיון כאן הולך למקום שלא היה מטרתו. אני מצטער לומר את זה. מדברים על איזו רשת צריכה להיות. בזה רח"ל – רשות חירום לאומית מטפלת עכשיו. כל הכבוד ל"מירס" היא יופי של רשת. אבל אם כעת האנטנה תיפול איך מאוששים אותה? אם מרכז המערכת של "מירס" נופל איך פועל מרכז אחר? אני חושב שזו לא הייתה מטרת הדיון וכעת אנחנו נכנסים לשאלה איזו רשת צריכה להיות. אבל אם יחסם תדר איך משרד התקשורת פועל להביא לי תדר חלופי?

נציגי "מירס" אומרים "אתם הרי מקימים עכשיו רשת חדשה" כמו שאתה אמרת הרשת המיוחדת שאתם מקימים. אני לא יודע מתי כי לא מסרת לוח זמנים.

אמרתי שאני אשמח שתבוא לבקר ואני אתן פרטים.

יש לוח זמנים?

סיימנו את פריסת התשתית.

אבל מה עם הגורמים האחרים?

אני אומר שוב, אנחנו יחד עם רשות חירום לאומית בעבודת מטה מאוד מתקדמת. כלומר אנחנו יודעים לאפיין עכשיו וברור שבסופו של דבר נגיע לשאלה כמה כסף צריך לתקצב.

בדיוק. חברת מירס אומרת שעד שתקימו את הרשת שלכם, כלומר אם יש מחר רעידת אדמה, נמצא כאן נציג שאומר שיש רשת עם פריסה בכל הארץ, מערכת שפועלת עם 600 אתרים, עד הקמת הרשת החדשה תשתמשו ב"מריס.

ראשית משתמשים. יש הפרדה. אגב גם מגן דוד אדום ולגם לכיבוי אש מפעילות רשתות קונוונציונליות, גם באסון בכרמל לא היה מצב שלא דיברו. בואו נשים את הדברים בפרופורציות. אבל אם כעת יגידו שגזרת טבריה קרסה, איך בדיוק ה"מירס" ייתן מענה כשאין אתרים? איך מאוששים את זה מחדש? "מירס" להבדיל מהמכשיר המשטרתי, שני מכשירים של "מירס" לא יודעים לדבר האחד עם השני. אני יודע וגם פיקוד העורף יודע לפרוס, ככה עובד בפיקוד העורף כבר שנים.

המערכת שלכם היא משהו אחר. אבל ייקח זמן עד שהיא תהיה. אני חושב שזו הבעיה.

אני חושב שמטרת הדיון אומרת שאם יהיה משבר תקשורת אזורי גזרתי, לא משנה ממה הוא נובע, בין אם מנפילת טיל, מרעידת אדמה או משהו אחר, איך אנחנו מאחדים את הכוחות, מהן הדרכים הנכונות כדי לאושש את התשתיות האלה? זאת מטרת הדיון וכך הבנתי את נושא הדיון. אני חושב שרשות חירום לאומית עושה ומובילה כאן עבודה נכונה.

שתי מטרות לדיון. ליצור מצב שבעת חירום יש לנו מערכת קיימת, עובדת, מרושתת, שנדע שבשעת חירום יש מערכת עובדת. זו מטרה אחת, לצערי היום זה לא קיים. צריך לומר את האמת שהיא לא קיימת כי אם מחר יש רעידת אדמה או חלילה מתקפה על מערכות קשר, היום אין לנו תשובה טובה לתרחיש כזה. אתה בעצמך אומר שהיום אתם במשטרה בפריסה, זה לא נמצא בכיבוי אש ולא נמצא בגופים אחרים שהם כוחות ההצלה שמגיעים ראשונים.

ראשית יש היום, כמו 'רשת מציל' יש לנו רשת משותפת של כוחות הצלה וחירום. אני אומר שהבעיה העיקרית שלנו היא מה קורה כשיש משבר תקשורת ואיך מתאוששים ממנו. בעניין של איך מדברים אני חושב שרשות חירום לאומית עושה ומובילה כאן תהליך שלדעתי הוא נכון. יכול להיות שאתם יכולים להפעיל את כובד משקלכם, אני יודע שיש לך יכולת השפעה כדי לקדם את זה. זה בסדר, הייתה הצעת מחליטים בממשלה שהתקדמה בעניין ונמשיך בזה.


השאלה היא איך מדינת ישראל נערכת למקרה של משבר. נפלו תרנים, קרי התרסקו מתגים, קרי מתג אחד של חברה סלולר נפל, במקרה הזה אני לא רואה הבדל. למשל בארצות הברית הסלולר הוא כלי מציל חיים. אם אתה עכשיו מחייב 100 בארצות הברית, בישראל אסור לך לראות את המיקום של האדם, שם במוקד שמקבל את שיחת 100 הוא מקבל על המחשב את המיקום הסלולר כי הבינו שכל אחד הולך עם הסלולר.

כאן במדינת ישראל כשהעלנו את זה אמרו "זה צנעת הפרט". חס וחלילה כשאדם מתקשר ל- 100 שנדע. צריכים לקבל חוק מיוחד "חוק גולדברג" כדי לאתר את האדם הזה. לחברות הסלולר יש חשיבות לא פחות מל"מירס" ולא חשוב משטרת ישראל. השאלה הנשאלת איך יחד עם הצבא ועם הגורמים במדינת ישראל ניתן לצאת ממשבר שמתחיל מחסימת תדרים וכלה במשבר עמוק בתשתיות.

מה שאתה אומר הוא נכון וגם מה שאני אומר נכון. אין סתירה בין השניים.

אני אומר שכאן יש תהליך להסדיר את רשתות התקשורת, לדעתי בהמשך של "קול ברמה" העסק נשרך מאוד מאחור. נניח שתהיה רשת, ונגיע למצב הזה בעזרת ה', אני מאמין שגם זה יקרה. היה ויהיה משבר מה עושים אז?

מדובר על סיכוני ייחוס שונים. אם "מירס" יכול לתת פתרון טוב אז - - -

"מירס" תלוי בתרנים.

מדברים על סיכוני ייחוס שמדברים על כיסוי תקשורתי אז גם "מירס" לא תוכל לתת. לכן שניכם צודקים. כל אחד מכם מדבר על ייחוס שונה.

אנחנו רק רוצים להדגיש שמה אמרת נכון בנושא הקיים שכרגע אין מענה ולחברת מירס אכן יש את המענה. בנוסף לזה גם כשתהיה רשת המשטרה שהמדינה החליטה להשקיע מאות מיליונים בה, ברגע שהיא תקום עדיין לא יהיה מענה לכל העורף האזרחי. המשטרה אמרה שאת העיריות היא לא מכניסה וגם בתי חולים לא יכנסו, כל גופי החירום כולל "אגד" שצריך להניע, המאפיות וכל גוף כזה, ולכל המפעלים החיוניים לא יהיה להם מענה על הרשת המשטרתית שרשות חירום לאומית מובילה. גם רשות חירום לאומית אמרה שבשלב הראשון לא רוצים להכניס את כיבוי אש, מגן דוד אדום ואת הגורמים first responder's. אמר אילן דוידי שגם בשלב השלישי שלהם הם אולי ישקלו אם להכניס את כל הגורמים שהם העורף האזרחי.

הדיון הזה עקר כי אף אחד לא פסל את השימוש ב"מירס". מחר יהיה אירוע ישתמשו בה.

דה פקטו משתמשים, אבל מה יקרה אם יהיה משבר תקשורת?

למה משטרת ישראל הלכה למערכת כזאת ולא לקחו את "מירס"?

אפשר לקחת גם את "מוטורולה" וגם את "מירס".

כשמפתחים את המערכת במקביל יש את "מירס", זה לא סותר.

יש חברות עם 2,000 אתרים ולא עם 600 אתרים, 2,300. אני מחברת סלקום ואני מדבר כמומחה. יש חברות עם 2,200 אנטנות תן להם משאבי תדר שיהיו רק למגזר הביטחוני והם ייתנו פתרון יותר טוב מ"מירס".

הם לא יכולים לתת פתרון יותר טוב מ"מירס".

אמרתי בתחילת הדיון ואתם לא הייתם בתחילת הדיון, אמרתי שאני יזמתי את הדיון הזה על רקע הנפילה ב"סלקום". לא הצלחתי לקבל תשובה מ"סלקום" כשפנינו אליהם באמצעות מחלקת המחקר והמידע. לא קיבלנו עד היום שום תשובה לקראת הישיבה מה קרה, מדוע קרסה המערכת, איך אתם ערוכים לזה, איך אתם מונעים את זה בעתיד.

היה השבוע דיון בכנסת.

מה זה שייך? אז מה אם היה דיון בכנסת? עניתם בדיון הזה אז אסור לכם לענות למחלקת המחקר והמידע של הכנסת כי היה דיון לפני שבוע בכנסת?

ענינו לכנסת עם כל הכבוד הראוי.

אתה יושב היום בכנסת אז תענה, אם יש לך תשובה ואתה יודע מה קרה תן תשובה, ספר לנו כי אנחנו רוצים לדעת מה קרה ב"סלקום" ולמה נפלה המערכת, ולמה זה לא יכול לקרות מחר בבוקר פעם נוספת? אם אתה יודע מה קרה תרגיע אותנו ותגיד שמצאתם את התקלה, תיקנתם וזה לא יכול לקרות מחר. אתה יכול לומר את זה?

אני סגן המנהל הכללי לרגולציה ב"סלקום". אמרנו שזה לא יכול לקרות מחר, אמרנו את זה על דעת מומחים. אמרנו את זה באופן ברור לפני שבוע בכנסת. מסרנו פירוט מלא של כל התמונה וזה נמצא בפרוטוקול הכנסת.

מה קרה? למה נפלה המערכת?

מאז הפרוטוקול של ועדת הכלכלה הרבה לא השתנה. אפשר לקרוא שוב את הפרוטוקול כי אין לנו מה לחדש. כל מה שנאמר כאן שהתקלה הייתה מורכבת והייתה תופעה מורכבת. אנחנו עדיין לא יודעים את סיבת התקלה. כל מה שאנחנו עושים על מנת לאתר את הסיבה, כדי לאתר אותה זה לעשות ניסוי אותו אנחנו מתכננים לעשות בחוץ בארץ והוא להקים סימולציה של רשת דומה ככל שניתן להקים אותה, זה לא דבר של מה בכך.

אנחנו עושים דיונים להוספת תשתית. זה הולך להתפרס על מספר מדינות כי אין במעבדה אחת מסוימת את כל הציוד הרלוונטי. זה יתבצע בשתיים-שלוש מעבדות ויתפרס בכל אירופה. אני מקווה שבאותו ניסוי נוכל למצוא את סיבת הבעיה. יכולות להיות הרבה סיבות – אנחנו לא יודעים מה סיבת הבעיה.

אז איך הוא יכול לומר שזה לא יקרה מחר?

תקלות יכולות לקרות. תקלה כזאת לא תקרה כי אנחנו עשינו, והסברנו גם בוועדה שהייתה במשרד התקשורת, אנחנו נמצאים היום בקונפיגורציה רשת ששירתה אותנו כבר הרבה שנים ארוכות. חזרנו אחורה ואנחנו במידה מסוימת בהקפאה עד שלא נעשה את הניסוי. הניסוי הזה מתוכנן לעוד שלושה חודשים. לדעתי אנחנו נוהגים כך גם באחריות כדי שהיא לא תחזור.

אני עובד במוטורולה. אני מרשה לעצמי למרות שאני לא מייצג את פיקוד העורף לומר. השתחררתי מהצבא לפני כשנה וחצי אחרי שמונה שנים בפיקוד העורף כולל מפקד מחוז חיפה וקצין אג"ם העורף. כך שאנחנו מכירים די טוב את כל מה שקשור לחירום, בין אם אלו אירועי חירום בשגרה או מלחמה או תרחיש כזה או אחר. בסופו של המשחק זה בין אפס למאה שצריכים לשחק ולשאוף כמובן להגיע למאה, מתוך הנחה שאנחנו לא רוצים להיות לא באפס אלא במאה.


אני אומר שלפחות לדעתי, גם מהיבט השני של הניסיון שציינתי, הפתרון בסוף צריך להיות מערכות קשר פרטיות בדיוק כמו שהציג כאן יעקב לזר מהמשטרה. מערכות קשר לא ציבוריות כי אנחנו צריכים להכין את עצמנו לחירום – לנקודה של החירום בחצי שעה או בשעה ולאחר מכן, החל מהשרפה בכרמל עד לרעידת אדמה שתהייה או באירועי מלחמה. כשיש מערכת קשר צבאית אז כל גוף בטחוני יודע להתאים את המערכת למה שהוא צריך.

הגדולה של המערכת הפרטית, ובוודאי המערכת שהוצגה כאן שקיימת במשטרה, שתהיה ביוני בפיקוד העורף וקיימת בנמל אשדוד, הגדולה שכל אחד יודע להתאים את הדרישות המבצעיות שלו למה שהוא רוצה בגוף הביטחוני שלו בתוך המערכת בלי להיות תלוי מה קורה בכלל באגף האזרחי והציבורי. הגדולה הנוספת של המערכת היא שלמרות שהיא פרטית והיא מותאמת הוא יכול לדבר האחד עם השני. זאת אומרת כן, אתה יכול לדבר בין המשטרה לבין פיקוד העורף, לדבר בין פיקוד העורף למגן דוד אדום וכיבוי אש כולל לדבר עם "מירס" או טלפון אחר. הכול תחת שליטה של אותו גוף בטחוני שמחליט מה הוא צריך עם המשאבים שלו – זה דבר מאוד חשוב.


הנקודה הבאה המאוד חשובה, אני מדגיש כי נגעו בה, היא שמערכת הקשר הפרטית גורמת לכך שאם נפגע לך התא המרכזי אתה יכול לדבר בנפרד, מרמת המכשיר עד רמת האזור. קרה לך אירוע בחיפה וכל היתר נפל אתה יכול לדבר רק באזור חיפה האחד עם השני באותו צורה. זו שרידות שלא בטוח שהיא קיימת. אני לא רוצה לדבר כעת על חברות אחרות. לא בטוח שהיא קיימת בחברות אחרות ויש כבוד ל"מירס" אבל כשאני הייתי מפקד מחוז לא היה אירוע טרור אחד שרצנו כולם לנקודה והצלחנו חופשי לדבר בצורה תקינה.

יש כבוד כמו שאומרים בצבא לחברת "מירס". הדבר הזה קיים והוא לא דבר עתידי. מערכת רדיו קיימת בווריאציה כזאת או אחרת גם היום עוד לפני שמכניסים את המערכת החדשה. היא קיימת ועובדת. לצערנו הרב ברשויות המקומיות, אולי מישהו אחר יכול לגעת בזה, רצו מהר לפתרון של ה- PPT וזנחו את הפתרון של מכשירי הקשר הרדיו הפשוטים שמכירים, כדי שיוכלו לדבר בחירום. גם זאת נקודה חשובה שצריך לראות שבכל רשות יהיה את זה.


לסיכום. זה הרבה יותר מהר מאשר אנשים חושבים. המשטרה כבר עמוק בפנים. פיקוד העורף בתרגיל שיהיה להם, בחודש יוני - המערכת תעבוד. נמל אשדוד כבר עובד. אמרת קודם נכון שזה לא רק הרשויות המקומיות שצריכות להיכנס למערכת הפרטית הזאת אלא יש פה מספיק גופי תשתית חשובים במדינה. כמו נמלים, רשות שדות התעופה, חברת חשמל וכדומה שחייבות להיות בעגלה של מערכת הקשר הפרטית. הכותרת – לכל אחד יש את הייחודיות שלו אבל יודעים להתחבר האחד עם השני. דבר שקיים, חי, עובד, בועט והרבה יותר מהר ממה שהציגו חברי מקודם שחשב על משהו עתידי.

אני עד לאחרונה הייתי ראש מחלקה בפיקוד העורף. כתבתי את התורה הלאומית למענה לרעידות אדמה בתוקף חברותי בוועדת ההיגוי לרעידות אדמה. אני חושב שהדיון הזה הוא דיון מאוד חשוב. לדעתי אנחנו צריכים ראשית להגדיר את התפיסה הלאומית, את העקרונות ואחר כך לרוץ לפתרונות. אני לא חושב שנכון להשיט את הפתרון על חברה כזאת או אחרת. למה אני מכוון? אני חושב שהדברים שאמר ראש מחלקת הקשר של משטרת ישראל הם דברים נכונים מאוד, וגם הדברים שאפרים מושקטו אמר כאן.


אנחנו מדברים על פתרון סלולר, אבל היום הטכנולוגיה מתקדמת בקצב כל כך מהיר שלא נכון להשיט את הפתרון על סלולר או מערכת אחרת. יש היום מערכת לוויינית ואולי היום זה קצת יותר יקר. אני מניח שבעוד שלוש-חמש שנים זו תהיה תקשורת מאוד זמינה. לכן צריך לדבר על עקרונות ולא כל שנה-שנתיים וגם להיכנס לחקיקה. זו אחת הבעיות שלנו כי בחוק למשל אין את כל נושא האינטרנט. אני מדבר על זה כראש מחלקה לשעבר בפיקוד העורף שנפגש גם המנהל הכללי של משרד התקשורת לנושא פריצה לאתרי האינטרנט ולתת את התראה שם. אין לנו סמכות שם, ויש לנו רק סמכות על הרדיו והטלוויזיה כי החקיקה הייתה ישנה מאוד.


בגלל זה צריך קודם כל לדבר על התפיסה. המומחיות שלי היא גם בנושא, ונכון שככל שאתה מפזר, למשל אנחנו מדברים שגם לאזרחים תהיה בעיה ברעידת אדמה. עם כל הכבוד ל- first responder's וחשוב מאוד לטפל ב- first responder's ולתת להם את הרשת הפרטית שדיבר עליה אפרים מושקטו. גם אסור להעמיס עליהם יותר מדי מאפיות או כל מיני אנשים אחרים שיהוו עוד עומס, אבל האזרחים מאוד חשובים. קריסת המערכות היא לא רק בגלל שהתורן של האנטנה נפל או שהטיל בדיוק נפל ופגע – זו הסתברות מאוד נמוכה וזה גם לא קורה באזורי אסון. מי שהיה מכיר את זה. למה מערכות קורסות?- התשובה היא שהרבה מנויים מחייגים באותו זמן. זו התשובה ולא האנטנה והחיזוק. אגב רוב האנטנות נבנו על פי תקן רעידת אדמה כי האנטנות נבנו בעיקר בשלושים שנה האחרונות ותקן 413 נכנס כבר משנת 1975. זה מאוד נדיר שאנטנה תקרוס בגלל רעידת אדמה.


הבעיה היא שכל כך הרבה מנויים, אנחנו רואים את זה באירועי טרור, הרבה מאוד אנשים מתקשרים, הרבה מאוד כיבוי אש, הרבה מאוד מגן דוד אדום משתמשים ואז התקשורת קורסת. על זה צריך לתת מענה. לכן כאן צריך לפזר את היכולות שלנו לתקשר עם הציבור ולאפשר קודם כל לכוחות הביטחון לתקשר עם עצמם.


הפתרון שרשות חירום לאומית מובילה והתפיסה יחד עם המשטרה ולפיקוד העורף שהגיעו להבנה, לפחות לפני שלושה חודשים כשעזבתי, יש את המערכת וכבר מדברים על שני הגופים המובילים. הרי מי שמפקח על אירועים, צריך להגיד הם משטרת ישראל ופיקוד העורף, כמובן תלוי בתרחיש אם הוא אירוע טבע או של טרור, בעניין הזה שאר ארגוני ההלצה, מכבי אש, מגן דוד אדום הם ארגוני עזר כך שהם מופיעים בחוק כארגוני עזר. הם מחויבים וצריך לחייב אותם לבוא להתחבר ולא שכל אחד ילך לקנות מערכת פרטית משלו.


יש כאן לובי מאוד חזק, יש כאן הרבה מאוד חברות, אין לי שום בעיה עם זה וזה בסדר וגם מקבלים כאן פרסום בחינם. אני אומר את זה כאזרח ואין לי אינטרס בשום דבר. אני חבר ועדת ההיגוי ועד לפני כמה שנים הייתי בצבא הרבה מאוד שנים, אני מדבר כאיש מומחה ולא כאיש שעושה לובינג לחברה כזאת או אחרת. לכן אנחנו צריכים שלא כל גוף ילך לאיזו חברה ויקנה את המוצר שלה אם יש לה מערכת שיווק טובה ומכרו את זה למשטרה או למכבי אש, ואחר כך צריך עוד מערכת שתתאם ביניהם. זו התפיסה, זה הרעיון, צריך לכתוב את זה. לכן הדיון הזה הוא מאוד חשוב.

כדי שזה יקרה צריך מישהו שיכתוב את זה, או תכנית או החלטה ולהגיד עושים א', ב', ג' נא להתיישר. את זה אני מצפה שיקרה והיום ואני לא רואה שזה קיים.

אדוני היושב פתחתי ואמרתי שעצם הדיון הזה הוא דיון מאוד חשוב כי אתה נוגע בשורש הבעיה ולא נותן אקמול לחולי סרטן. לכן פתח הנציג של רשות חירום לאומית כאן ודיבר על גיבוש התפיסה. בגיבוש התפיסה כפי שאמרתי צריך לתת את כל המענים האפשריים ולא ללכת לפתרון אחד שבסופו של דבר יהווה אבן על ארגוני החירום.

אני לא רוצה להלאות אתכם ביותר מדי שקפים. אני רוצה להתייחס לשלוש-ארבע דוגמאות כדי להציג את המצב. אתם מדברים על דברים מאוד חשובים וקריטיים. בעצם על תשתית התקשורת במדינת במצב חירום. הנושא הזה הוא בכל העיתות. אני יכול לומר לכם דבר אחד לפחות מהבדיקות שאני עשיתי. אנחנו יכולים נכון להיום להסתכל על תשתית תקשורת ולהיות מרוצים מבחינת האיכות שלה ביחס להרבה מדינות בעולם. אני שואל, ואני מתחבר לאנרגיות של חברי כאן.

לא צריך להגזים. במחירים שאנחנו משלמים אתם צריכים שהתקשורת תהיי פי עשר טובה.

תבדוק ואתה תגלה את זה. אני מדבר מהצד של האנטנות ולא משום צד אחר. אמר כאן חברי לפי כן ואני מתחבר לאנרגיות שלו שאמר שצריך להסתכל לטווח הארוך. האם המצב שקיים היום, שגם עליו יש לך טענה כזאת או אחרת והיא צריכה להיבדק, לאן אנחנו הולכים בעצם מחר מחרתיים - - -

ליאור ורונה, סוס נכנס פעם לבר וביקש כוס בירה. הברמן אמר "אני בחיים שלי לא ראיתי סוס שותה בירה" הסוס אמר לו "במחירים שלכם גם לא תראה עוד".

אני באתי לפה להרים דגל אדום. את הדגל האדום הרמתי אחרי שראיתי את המודעה הזאת בעיתון לפני כחודשיים. שלחתי מיד מכתב לראש הממשלה עם העתקים לשר התקשורת ולכל השרים הרלוונטיים. שלחתי עוד מכתב לראש הממשלה אחרי האסון בכרמל. עשיתי את זה מסיבה אחת פשוטה כי אני חושב שצריך כאן להתעורר כי התשתית הסלולר מבחינת ההליך הרגולטורי שהיום מתקיים בכנסת ישראל ובמשרדי הממשלה הולך לדרדר אותנו אחורה. גם אם זה חוסר היכולת של החברות להקים אנטנות קטנות, גם תכנית מתאר ארצית שבעצם מונעת הקמת אנטנות סלולר, כי הרשויות המקומיות לא משתפות פעולה. גם בהצעות חוק כאלה ואחרות שאחת מהן נדונה לא מזמן לגבי הרחקת אנטנות סלולר ממוסדות ציבור. שנבין שהרחקת אנטנות סלולר ממוסדות ציבור - - -

אני אמרתי את זה בתחילת הישיבה. אתה לא היית פה.

הייתי ושמעתי אותך ואני אגע בזה. הייתי והקשבתי בקשב רב. אבל הצעות החוק האחרות, אני שואל כאילו יד אחת במשרדי הממשלה שלא עושים מספיק ומשרד התקשורת הוא היחיד שמנסה להרים דגל והוא בעצם לבד. אני רוצה להראות רק כמה עובדות ואני לא אלאה אתכם. דבר ראשון כשראיתי את המודעה הזאת בעיתון, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות כי אם באמת בונים על פי ההתנהגות שאנחנו נגיע למצב שבו הסלולר יוכל לעבוד כפי שמתנהל אם ההצעות יעברו – אז אנחנו לא שם. לא אתן לכם את כל ההמלצות.

המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ואיך התשתית הסלולר, יש כאן אנשי מקצוע שכבר מכירים את הדברים האלה. אני אגע רק בכמה נקודות רק כדי לשבר את האוזן. הטבלה של המשרד להגנת הסביבה שחילק את ערי ישראל ובדק את רמת התקשורת במדינת ישראל לפי רמת הקרינה. הוא לקח את תל אביב כמודל אידיאלי לכל דבר - - -

אנטנות זה לא הנושא היום.

זה כן ואני אסביר לך עוד שנייה למה. פה אתה יכול לראות את הסימנים שכאשר בתל אביב רמת הפריסה יחסית בסדר ואתה משווה למשל את ראש פינה לתל אביב ואתה מבין שאנשים נחשפים ליותר קרינה, אתה מבין שגם הקליטה שלהם פחות טובה. אתה מבין שבעיתות חירום יהיה להם יותר קשה לתקשר אחד עם השני. זו עובדה שאומר הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה.


אני רוצה להראות לך שני שקפים אחרונים. אם ניקח את מצב הקליטה היום באשדוד – אנחנו רואים שהנקודות האדומות מראות ש- 4% מאשדוד בקשיי קליטה חמורים ביותר. אם תוריד את האנטנות הקטנות ותעביר את הצעת החוק של חברי כנסת אתה תראה שקשיי הקליטה יהפכו ל- 12%. אדוני היושב ראש אנחנו כבר שם. אני לא מנסה להפחיד, אלה העובדות ולשם אנחנו מתכוונים.


לסיום שקף כדי שנבין, ניקח את שדרות אם ניקח למשל את הפריסה של חברת פרנטר ואני יכול להראות את הכול, כל העיגולים הם עיגולים שבהם יש מוקדים בהם יש קליטת סלולר. אם הצעות יעברו ולא יהיו מתקנים קטנים של סלולר כל האזורים עם העיגולים יהיו ללא קליטה. אנחנו מדברים על העיר שדרות. אותו הדבר גם בנושא "פלאפון" כל הנקודות האדומות האלה יהיו בלי קליטה במקרה שהצעות החוק הקיימות והתהליך עם המתקנים הקטנים יקרו. אנחנו שם. אני הייתי מתייחס מאוד ברצינות לנושא הזה. אני חושב שמשרדי הממשלה ולא רק משרד התקשורת, צריכים לעשות הרבה יותר כי אם לא אנחנו נהיה במצב שבשדרות ינסו בעת מצוקה, אני לא מדבר על מלחמה אלא על מצוקה, ליצור קשר אחד עם השני ותקשורת לא תהיה. את הדגל האדום הזה לפני שיהיה דגל שחור אני מציע לעצור.

אני רוצה לומר לך שבשדרות לכולם יש טלפונים קוויים והם יכולים לדבר האחד עם השני. זה גם יותר זול. חברים זה לא הנושא, ואני אתכם בעניין האנטנות אבל היום לא זה הנושא. בבקשה המנהל הכללי של משרד התקשורת.

אני מתנצל אני חייב לצאת לדיון עם השר. אני אתמצת את דבריי לשתי נקודות אחרונות. יש שני דברים לדיון. אחד – מערכות התקשורת בשעת חירום, אני מזדהה עם כל מה שנאמר על ידי חיליק סופר כי הדברים צריכים להיות מתוך תורה אחת שמופעלת על ידי גוף מלמעלה. לאחר מכן יש נגזרות לפעולה אצל הגורמים הרלוונטיים ולא פעילות שאולי נעשית לפעמים בשיטת אד הוק. קודם גוף אחד רוכש ולאחר מכן תופרים סביב זה את החליפה.


כל נושא של תקשורת בשעת חירום מבחינת המערכות של גופי החירום, לא נאה לי לדבר על העניין הזה, אבל אומר שהממשק היחידי העקיף שלנו לנושא זה המעורבות שלנו בוועדת התדרים. זה הממשק היחידי. לגבי הנושא של הרשתות הפרטיות ברור לי למה חברת מוטורולה רוצה לקדם את העניין הזה מתוך אינטרס -- - - . רק צריך להבין שמדובר על משאב מאוד מגובל של תדרים שהשימוש בו ברשתות פרטיות הוא לאו דווקא השימוש המושכל, היעיל ביותר כלפי כל הצרכנים לכלל השימושים האזרחיים והלא אזרחיים.

זאת אומרת שיש הבדל בין רשת כלל ארצית כמו של משטרה, מגן דוד אדום וכדומה, לבין של גורמים מקומיים לוקאליים בלבד שבשביל 400-500 משתמשים רוצים תדר ומקסימום ל- 400 משתמשים בטווח של כמה קילומטר. בשום מקום בארץ זה לא יעבוד. אני רוצה להוריד את זה מהשולחן ולומר שגם זה צריך לדון במקומות הנכונים על ידי המומחים. אבל הנושא יבוא אם יתברר שיש צורך בטחוני גם לרשתות לוקאליות קטנות וכדומה. זה יגיע לוועדת התדרים ושם זה ידון, לא משרד התקשורת.

היכן כן משרד התקשורת – אני שמעתי קונצנזוס מדהים סביב השולחן הזה על ידי מומחים, אנשים שאני מאוד מעריך אותם כי יש לנו גם פגישות עבודה, הם מומחים מאוד בתחום שהם דיברו בו. הם הסבירו לכולם שמשרד התקשורת אחראי ואני לא מתכוון לנער את האחריות הזאת מכתפיי אבל נדהמתי אחרי הטלת האחריות הזאת לראות שבעצם שכל מה שהם דיברו מבחינת ידע, מומחיות, מה צריך ואיך צריך מצוי רק אצלם.


אני אגיד לאדוני בכנות ששום דבר מבחינת אפיון תרחישי איום, המילה איום לא מוכרת לי, האיום היחידי שאני מכיר זה איזה פעולה תנקוט חברה מסוימת שלא מוצא חן בעינה מהלך רגולטורי מסוים שלי. זה האיום היחידי שאני מכיר. אני לא מכיר איומים אחרים ואם במדינה מודרנית עם תוצר גולמי לנפש של כמעט 30,000 דולר חושבים שפקיד מכובד ככל שיהיה עם החליפה הכי טובה הופך להיות מומחה לביטחון, הופך להיות מומחה לחירום או לשרידות, או לידע הנדסי, ידע בחירום, וידע של איומים, אני חושש שאנחנו עלולים לפקשש.

לא איכפת לי לצורך הדיון שכולם ירגישו טוב שהאחריות תישאר עלי, אבל אני אומר שאם רוצים פתרונות בצורה מעשית חייבים להתקדם באופן הבא, זה בעצם האופן בו פתחתי את הדיאלוג ללא עימות עם רשות חירום לאומית שגם הבהירו לי את האחריות. אבל בשביל שהדיון יהיה אחראי ומעשי ועם תוצאות פרקטיות עבור כל האזרחים אז לא התעמקתי בלהסיר את האחריות מעצמי ולחלוק אותה עם מישהו אחר. רק אמרתי להם "בסדר, האחריות עלינו, אבל היות ואני רק צריך לבצע את מה שאתם תגידו או מומחים מטעמכם או מומחים אחרים שיגידו לי מה לעשות, אני אפעל".

אני אעשה ואת הפעילות הביצוע הרגולטורית ושל החכמה והידע והנחיות ושל ההוראות של הגורמים מקצועיים, אני רק מעדיף שיהיה גורם אחד במדינת ישראל שיכלול את כלל הצרכים וכלל המדיניות, ואני אבצע את מה שיגידו לי. אני אבצע ואני אשתף פעולה. לצורך כך אני אפילו רוצה לשים אדם מחויב לעניין שיעשה את זה והם גם יעזרו לי. אני רק אומר בשיא הרצינות שאחרי הטלת האחריות, וכנראה זה מאוד חשוב פורמאלית – אני מגיע מהמגזר הפרטי ואולי בגלל זה אני עשיתי את הטעות ולקחתי על עצמי בכזאת חופשיות את האחריות ואני מניח שיהיה כרך שאוכל להראות לנכדיי שכתבו עלי פעם ספר.

אבל ברצינות אני לא מתכוון ואני לא מכיר גוף אחר חוץ מרשות חירום לאומית שאני פונה אליו החוצה ואומר "תנחו אותנו בכל מה שאנחנו צריכים לעשות, ביכולתנו נעשה ואיפה שאין לנו יכולת תעזרו לנו לייצר יכולת וגם נעשה". זה סיכום הדברים ואני מקווה שבחודשים הקרובים גם נראה התקדמות מעשית בדבר הזה.

לפני שאתה יוצא אני רוצה להציע לך עצה כוותיק בכנסת ובממשלה. אתה מיהרת לקחת על עצמך את האחריות כשאתה אומר שאין לך את הכלים ואת הידע על כך. אני מציע לך לעשות אחת משתיים, או להסיר מעליך את האחריות, אני מתכוון ברצינות. להודיע לממשלה חברים, משרד התקשורת לא יכול להיות אחראי ולכן הוא מוריד מעליו את האחריות של טיפול בתקשורת בשעת חירום. למה? – כי חלילה אם יקרה מחר אסון כמו רעידת אדמה והמערכות תיפולנה אתה תעמוד בפני וועדת חקירה. אף אחד לא יזכור בכלל שאמרת שאין לך כלים, אף אחד לא יזכור את זה. יזכרו דבר אחד שאתה היית אחראי ואמרת שאתה אחראי. ישאלו מה עשית ולא עשית כלום ולכן אתה עומד לדין, אתה והשר וכל מי שאחראי במשרד התקשורת. או שאתה מוריד מעליך את האחריות ואומר לממשלה נא לרשום לפניכם, השר צריך להודיע שמשרד התקשורת לא יכול להיות אחראי ולכן הוא לא אחראי לנושא של תקשורת בשעת חירום ולבקש להטיל את האחריות על רשות חירום לאומית או מישהו אחר. הממשלה יכולה להחליט על אופציות שונות.


לחלופין כן לקחת את האחריות כמו שאמרת ולא להישאר בצד. אני מציע לך, אני הייתי שר במשרדים שונים וגם לא תמיד הייתי מומחה בתחום שעסקתי בו. אבל בשביל זה יש אנשי מקצוע. לדעתי אתה יכול כמנהל הכללי של משרד התקשורת לדרוש להקים קונקרטית ועדה שכוללת את המנהל הכללי של משרד הביטחון, את המנהל הכללי של המשרד לביטחון פנים, את ועדת ההיגוי לרעידות אדמה ואת כל הגורמים הרלוונטיים.

להקים ועדה שתפקידה יהיה לקבוע תוך פרק זמן נתון, שתתכנס כמה פעמים שצריך, פעם-פעמיים בשבוע לשבת עד שיצא עשן, לומר שאתה רוצה שהוועדה הזאת תחליט מה אתה צריך כדי להיערך לתקשורת בזמן חירום ולשים את ההמלצות על השולחן ולפעול בהתאם להם. אם אתה לא עושה את זה אתה באמת נשאר אחראי ולא עושה דבר. או שתסיר מעליך את האחריות ותודיע לממשלה שאתם לא אחראים או שתפעל כך, בדרך בה לפעמים אני פעלתי. אתה מקים ועדה כזאת ומזמין את המנהלים הכללים ואני מאמין שהם יבואו מרצון כי אין סיבה להתחמק מאחריות, שיבואו עם אנשי המקצוע שלהם. תגבשו תורה, מה שאמר כאן חיליק סופר, לכתוב את התורה מה צריך לעשות כדי להיערך. דיבר כאן קצין המשטרה בצורה יפה על העניין, יש תרגיל, יש לקחים. תיישמו את זה. תכתבו מה אתם צריכים לעשות כדי לחבר את המדינה כולה למצב שבעת חירום יש לנו תשובה.


כהחלטת ביניים אני שוב חוזר ואומר עד שתקום הרשת, אני מקווה שנציג "מוטורולה" כאן צודק ובאמת בחודש יוני נראה את הרשת קיימת גם בגופים אחרים וכן הלאה. עד אז וכל עוד אין משהו אחר יכול להיות שצריכים לקבל החלטה ולהגיד שבעת הזאת כל עוד אין דבר אחר אנחנו מציעים לפעול בשיטה א', ב' או ג'. תגידו מה שאתם רוצים. אני חושב שצריך לקבוע עמדות. אני מאוד מוטרד שזה לא מוסדר. יש המון פעילויות אבל זה לא עניין מוסדר.

אני אומר בצער שזה לא עניין מוסדר. אני אביא דוגמה ממקום אחר על רקע השרפה בכרמל. ראיתי סרטים ולא התחמקתי מאחריות. אני חשבתי שכיבוי אש לא ערוך, ובאמת עשיתי את כל הפעולות שהיו אמורות להביא לרפורמה להקמת רשות לאומית לכיבוי אש. הייתי בסוף הדרך ולצערי הממשלה נפלה. אז התחילו שוב מחדש, הכול מת כאילו לא קרה כלום. הממשלה מחליטה מחדש להקים רשות כאילו לא הייתה החלטת ממשלה בשנת 2007. כבר קבענו את המשא ומתן עם אנשי כיבוי אש, הכול גמור ומוסכם, חתום איתם, הצעת חוק שפרסמתי לפני שהממשלה נפלה.

הכול היה סגור. פתאום עכשיו כולם צועקים צריך רפורמה. שאלתי למה לא התחילו ברפורמה לפניי, היו הרבה שרי פנים לפניי. שש שנים לפניי היו עשרה שרי פנים - בממוצע כל אחד היה חצי שנה. אם אני לא הייתי נוקט בפעולה הזאת כשר פנים, לעשות את הרפורמה הזאת לקראת מצב כזה כי הבנתי שכיבוי אש לא ערוך לשריפות. ציינתי את זה בכתב ובעל פה, בדיונים ארוכים אין ספור. אם לא הייתי עושה את זה אני בטוח הייתי נמצא בתור מי שאחראי למה שקרה כשכיבוי אש לא נתן תשובה לאסון. למה לא שמו עלי אצבע? –כי אני באמת עשיתי את כל מה שיכולתי במסגרת שיכולתי לעשות בה להביא לשינוי דרסטי במצב.

אני אומר לך עשה את זה. אתם יכולים לעשות את זה. אתה יכול לעשות את זה כמנהל הכללי, שהשר שלך יכנס את השרים הרלוונטיים להקמת ועדת שרים לצורך העניין, שאנשי המקצוע ייעצו לו ותקבלו החלטות. זה מה שאני חושב שצריך לעשות - לקבל החלטה. רבותיי, אני אומר בצער שהלוואי שלא נזדקק לזה אף פעם, אבל רעידת האדמה לא תחכה לנו. לא תחכה עד שנסיים את עבודת הוועדות. חלילה יכול להיות גם אסון טבע אחר, האסונות לא מחכים זה יכול לקרות במפתיע ואז כולם ישאלו מה עשינו, איפה היינו. אני מציע לך כמנהל הכללי לעשות אחת משתי הפעולות.

האם יכול לבוא לכאן עכשיו משרד הביטחון ולהגיד שהוא לא אחראי על ביטחון במדינת ישראל?

בשביל זה יש ממשלה. אם יהיה ויכוח בין הגורמים הממשלה תחליט מי האחראי.

לכן נפגשנו בפגישות מקדימות עם משרד התקשורת. לטעמי משרד התקשורת לא יכול לבוא ולהגיד שהוא לא אחראי. זה הייעוד שלו. מה שכן הוא יכול להגיד, והוא אמר, שהוא לא יודע לכתוב תרחישים. בזה אנחנו נסייע לו. כשהוא יגיד שהוא לא אחראי על תקשורת זה כמו לבוא ולהגיד שאין לו אחריות על כל הסיבים האופטיים בישראל.

אולי אני לא יודע ממש איך עובדת רשות חירום לאומית, אני יודע איך עובדת הממשלה. כשיש ויכוח בתוך הממשלה ואין החלטה ברורה מי אחראי שום דבר לא קורה.

לנו זה ברור.

אני חושב שאם משרד התקשורת אומר שאין לו מושג מה לעשות בעניין הזה, יכול להיות שהוא צריך להגיד שהוא לא רוצה להיות אחראי על זה.

אין לו מושג בכתיבת תרחישי ייחוס - אני מסכים איתו ואנחנו נעזור לו. אבל בוודאי שיש לו מושג בהיבטים המקצועיים. אין לו משרד לקבוע מהי שרידות של מתקני תקשורת? טכנאי יודע לעשות את זה. יש שם מהנדסים. אין לו מושג לפנות לחברות התקשורת שהוא אמון עליהם ולומר להם תביאו אלי את כל - - -

אם אני הייתי אחראי על רשות חירום לאומית אני הייתי רוצה לקחת את האחריות הזאת על עצמי. אם אני אחראי על כל שירותי החירום למה שלא אקח גם את זה?

ההגדרה לא נכונה משום שרח"ל- הרשות חירום לאומית לא מחליפה את משרדי הממשלה. רשות חירום לאומית היא שלושים וחמישה איש. כל משרד ממשלתי אחראי על העבודה שלו. אנחנו אחראים שמשרדי הממשלה יממשו את האחריות שלהם המוגדרת בחוק.

יפה. תוציא נייר למנהל הכללי של משרד התקשורת שאומר לו שהתכנית הממשלתית לתפעול בשעת חירום היא לעשות א', ב' ג' ד' ה'.

אמרנו שנעשה את זה.

לקבוע תרחישי ייחוס אין לי את המתרגמים בתוך המשרד שיגידו לי מה הם אומרים. אני מבקש רק לסכם. היות שבסוף לא יהיה פער פרקטי אני אתחיל, ראשית קלעתי לדעת גדולים. אדוני היושב ראש מכיוון שאנחנו לא יודעים אם הבעיה הבאה של ישראל תהיה עוד ארבע דקות או עוד ארבעים שנה, אני לא יכולתי להרשות לעצמי את השקט הנפשי לבזבז את הזמן ואת האנרגיות שלנו ושל אחרים בשאלת האחריות ולכן מיד חתרתי לפתרון פרקטי. סיכמתי עם ראש רשות חירום לאומית ועם הצוות שיושב כאן שהיו באותה בפגישה, שהם יתנו לנו את התמיכה המקצועית ואנחנו נבצע את כל מה שביכולתנו לבצע. אפילו את היכולות שחסרות לנו הם יעזרו לרכוש. אנחנו חותרים לפתרון פרקטי כי החלופה הייתה ויכוח תיאורטי מאוד מלהיב שבו הייתי מגן על עצמי בצורה מצוינת, אבל פתרון אין. אני לא יכול לישון בשקט בלילה ללא פתרון.

תפעל בדרך השנייה. את החלטת המנהלים הכללית הזאת שימו על השולחן כדי שתהיה תשובה קונקרטית פשוטה מוסדרת תוך לוח זמנים נתון. אז תדע שאתה עושה את תפקידך כשורה ואם לא יתנו לך את הכלים לעשות את זה גם לא יבואו בטענות מחר. לפחות יש לך תורה שתדע מה אתה צריך לעשות. אתה יכול ליישם את זה במהירות האפשרית ולדרוש את הכלים. לא יתנו לך את הכלים תוכל לומר חברים, עשיתי, הנחתי נייר על שולחן הממשלה, הקציבו 800 מיליון שקלים לחירום אני מניח שמהסכום הזה ימצא מה שצריך כדי שתעשה את מה שאתה צריך. אני מציע לך שאם אתה לוקח את החלופה הזאת תפעל כך. כך גם תגיע לתוצאה. אני לא מציע להשאיר את זה פתוח עד שיהיה דיון בכנסת.

זה לא יהיה פתוח.

הכנסת היא לא גוף מציע אלא גוף מפקח. אנחנו לא מחליפים את הממשלה לצורך הביצוע אלא רק מפקחים ושואלים שאלות, מה לא בסדר, מה צריך לעשות וממליצים לממשלה לעשות את הפעולות. כמובן שאני מאחל לך הצלחה.

אני מאגף התקשוב בצבא ההגנה לישראל. ראשית אני מבקש לגעת במספר דברים. כשאנחנו מדברים על תקשורת ותשתיות תקשורת הסוגיה שעלתה כאן בדיון בנושא הרשת היא חלק אחד מתוך הרבדים. בעניין התקשורת יש גם את היכולת להעביר נתונים ובסיסי נתונים גם בתחום האלקטרו-מגנטי שזה בתחום התדרים. בהיבט של השידורים לציבור- גם זה חלק מהיכולת להעביר מסרים לציבור גם ברשתות סלולר וגם באמצעות רשות הטלוויזיה והכבלים. לכן צריך להסתכל על זה בראיה הרחבה.


לדעתי התקדמנו מאוד בשנתיים וחצי האחרונות בעזרת משרד התקשורת, או יחד עם משרד התקשורת ויחד עם החברות בכל. מונח לפניך תרגיל שהוגדר "קול ברמה" שיצר כמה דברים. ראשית הוא יצר בפעם הראשונה במדינה שיח של כל הגורמים האלה סביב הנושאים האלה על שולחן או אולם אחד כדי להבין את הבעיות, גם עלו מתוך זה לא מעט לקחים. אני חושב שהנקודה המרכזית שעלתה בדיון האחרון כאן יחד עם המנהל הכללי ויחד עם רשות חירום לאומית, אני חושב שאם נעשה עוד תרגילים דומים לא נגלה לקחים שונים אלא נגלה את אותם לקחים.

חסרה היום תכנית שמגדירה לוחות זמנים איך בסופו של דבר מממשים את הלקחים שכוללים את הנושאים של הגדרת האיום ולמה בכלל אנחנו מתכוננים. זאת כדי ליצור מסגרת ריאלית גם לחברות וגם למדינה אם אנחנו רוצים להתמודד. יש ספקטרום רחב ולא ניתן להתמודד עם כל האירועים וצריך להגדיר את סדרי העדיפויות. צריך גם לדבר על היבטי לוחמת המידע שזו לא רק לוחמה פיזיקאלית כי אנחנו נמצאים גם במרחבים אחרים. אני חושב שבאירוע הזה אנחנו לא נמצאים בנקודה טובה ולדעתי זה דיון אחר. גם את היכולת וגם את הנושא הזה בדקנו והיא היכולת היום של הגופים הממשלתיים לאכוף, להנחות או לבקר גופים בחברות התקשורת - זו יכולת מצומצמת, הם לא יכולים לבקר את כולן.

חוסר יכולת מבחינת כלים או מבחינת החוק?

קודם כל מבחינת החוק. אחר כך לדעתי הכלים מתפתחים בתוך התהליך הזה. הגופים המפוקחים בחוק הם מעט. לא כל חברות התקשורת מפוקחות בתוך התהליך. לדעתי אנחנו צריכים לחתור למצב שבו יש לנו יכולת לראות בראיה לאומית את מפת התקשורת כדי להגדיר מענה וסדרי עדיפויות בשעת חירום. זה יכול להיות לרשויות, זה יכול להיות לגורמי בטחון, לגורמים לאומיים. בהחלט יכול להיות מצב כאוס בתחום התקשרות שיוביל לכאוס ברמה הלאומית.


אני חושב שהתוצר הסופי שצריך לצאת מהדיון היום, זה לא איזו רשת נפעיל אלא בסוף קביעת מסגרת של לוחות זמנים שלוקחת את הנקודות ששמנו, יכול להיות שהן לא היחידות אבל הן לפחות המרכזיות. לשים אותן תחת לוחות זמנים ריאליים שניתן לבדוק ולממש אותן ואיתן להתקדם לתרגילים ברמה הלאומית. אני אומר שמשרד התקשורת הוביל את זה באמת בצורה טובה בשנתיים האחרונות, כולל הערכות במשרד, כולל שותפות השר בהערכת המצב וכולל שותפות מלאה של כל חברות התקשורת שעשו את זה בהסכמה ולא בכפיה. כולם נרתמו לתהליך בהסכמה.

כולל חדר מלחמה שהוקם.

כן. אם לא ניקח את זה צעד קדימה התרגיל בשנת 2011 יצביע על אותן נקודות ואותם לקחים ולא יחדש לנו דבר.

סגן המנהל הכללי טכנולוגיות ב"פרטנר- אורנג'". אני רוצה להתייחס ברמה היותר כללית. אני חושב שכל החברות ובטח חברות הסלולר שאני מכיר מפוקחות ומשתתפות בתרגילים כל שנה, הן משקיעות משאבים רבים בזמינות הרשת שלהן מסיבות מובנות מאליהן. אני חושב שהפער הוא שהמדינה לא מתייחסת למערכות התקשורת ולתשתיות התקשורת, והן אינן מוגדרות כתשתית לאומית. זה שורש הבעיה.

חברות התקשורת לא מוגדרות כתשתיות לאומיות?

תשתיות התקשורת לא מגודרות כתשתיות לאומיות. מכאן מתחילה בעיה, כי להקים אתרים זה הויה-דולורוזה, לסלול תמסורת וסיבים אופטיים שזו תשתית הכרחית שיכולה להיפגע ולשבש הרבה מאוד דברים, זה ויה-דולורוזה. לפעמים לוקח לקבל אישור שנה-שנה וחצי ולהקים חודשיים. זה פחות או יותר סדר הגודל של התהליכים ובהרבה מאוד מהמקרים זו הפרופורציה. יותר מזה, להיכנס לבניינים זה תלוי ברצון הטוב של בעל הבניין כי לא בהכרח על פי חוק ניתן לעשות פריסה פנימית.


נתן כאן נציג המשטרה דוגמה למשטרה וזה נכון לכל החברות התקשורת. זה תלוי ברצונו הטוב של בעל הבניין. אותו דבר בתהליכי שיקום, אתן דוגמה מהסערה האחרונה. חברת חשמל, אני שמעתי את סגן המנהל הכללי לשיווק של חברת החשמל ברדיו שאומר שהאחרונים שחיברו אותם למערכת החשמל מחדש הן חברות הסלולר. מה שאומר שבכל אחת מחברות הסלולר היו אתרים שלא קיבלו חשמל, או שיש מצברים, או שיש גנראטורים או שבאיזה שלב האתר מפסיק לשדר.

זה נכון גם לגבי האתרים הביטחוניים. לצורך העניין אני מקבל אתמול מכתב מישקר בתפן שהחליטו שבמקום היחיד שנותן מענה בגזרה "אתם צריכים לפנות אותו" למה? "ככה החלטנו". יושבים שם עשר שנים והחליט מר סטף ורטהיימר שהוא לא רוצה את זה, רוצים שם עיר ירוקה והאנטנה של המשטרה צריכה לצאת. זאת אומרת שכל האזור הזה הוא ללא קשר בטחוני. איפה תעשה? נכון הוא אומר.

לכן אני אומר באמת בסיכום ובשורה אחת. אני חושב שהפער המרכזי הוא להתחיל להתייחס ולהגדיר את זה כתשתית לאומית שצריכה לקבל את היחס כדי להיות מסוגלת גם לפרוס וגם לשקם בעיתות חירום.

אני מצטרף למה שאמרו כאן אנשים בנוגע למפת התקשורת הלאומית. לדעתי זה הבסיס –הא' ב' של כל פעילות בעתיד. ללא זה לא ניתן לעשות דבר.

מי אמור להכין מפת תקשורת?

משרד התקשורת.

הוא יודע לעשות?

הוא אמור לדעת לעשות, בוודאי, זה מהות הליבה שלו, אחרת בשביל מה הוא קיים. אני הייתי רוצה להרחיב את זה מעבר. כשאני מדבר על מפת תקשורת לאומית אני לא מתכוון אך ורק לתשתיות. אני מתכוון לשירותים הניתנים באמצעות התשתיות האלה, לחברות שמציעות את השירותים האלה, לצרכנים שניזונים מהשירותים האלה וגם למעגל נוסף. חברות התקשורת מפעילות היום בהרבה מאוד מקרים קבלני משנה שלמעשה לא מכוסים בכל ההתרחשויות האלה ואין נגיעה אליהם. יתרה מזאת, גם קבלן משנה שמוקפץ לצורך בניית תשתיות, איפה התעשייה שתומכת בזה, שמספקת את הכבלים, את המערכות? גם למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה יש לו יד ורגל בנושא תקשורת. צריך לאחד את כל הדברים האלה תחת כובע אחד שידע לנווט ולקבוע ועל פי זה לצאת.

תודה לכל המשתתפים בדיון. לדעתי הדיון הוא חשוב. אני יוצא לא פחות מודאג ממה שנכנסתי לדיון. ההתרשמות שלי היא שיש הרבה בעיות לא פתורות וכמו שאמרת אין עדיין מפת תשתיות של התקשורת ואין דבר ברור מה צריך לעשות כדי להגיע למצב בו נהייה מכוסים בשעת חירום באופן מלא.


אני פונה קודם כל לגורמי הממשלה כמו שדיברתי עם המנהל הכללי של משרד התקשורת, אני פונה למשרד התקשורת ולמנהל הכללי לקיים את הדיונים הדרושים עם המנהלים הכלליים של המשרדים הרלוונטיים כדי לקבוע את תורת הפעולה. לקבוע אותה ולהביאה לידי ביצוע. אי אפשר להגיע למקום בלי להגדיר לאן רוצים להגיע. כל הטיפולים הזמניים והחלקיים לא יפתרו את הבעיה. צריך לקבוע מפת פעולה לאן רוצים להגיע, למה רוצים להגיע ועל פי זה אפשר לשאוף ולפעול ולהגיע במהירות האפשרית. בלי לעשות את החלק הראשון לא ניתן לעשות את החלק השני.


אני חושב שלאנשים מאוד איכפת, לאנשים העניין נוגע והם כואבים את הנושא. אני שמח שיש אנשים מלמטה ומתוך השטח שרואים את חשיבותו של העניין.


אני מתכוון לקיים דיון נוסף בעוד כמה חודשים בוועדה, דיון מעקב אחרי הדברים מהיום ולראות אם התקדמנו. אני לא מתכוון להשאיר את הנושא בצד ולומר שקיימנו דיון – יצאנו מידי חובה והעניין נגמר. אני מקווה שהדיון יתקיים במושב הבא. במושב הקיץ יתקיים דיון בוועדה כדי לעקוב ולבדוק אם אכן התרחש משהו עד אז. אני מאוד מקווה שנגיע למצב שיש לנו מטרה מוגדרת, תכנית לאן אנחנו רוצים להגיע.


רשמתי לפניי את הקשיים שיש למערכות בתפקודן, קשיים שעלו כאן גם על ידי נציג המשטרה וגם על ידי אחרים. אני אפעל גם באמצעות חקיקה בתקווה שהממשלה לא תכשיל את זה. לצערי לפעמים יד אחת לא יודעת מה היד השנייה עושה. גם עניין פריסת האנטנות בארץ לדעתי הוא חשוב ביותר וגם ציינו את זה כאן. גם בעניינים שאתה ציינת אני אבדוק. ציינתי קודם ואני חוזר על בקשתי, אם יש לכם הצעה כתובה מה צריך לעשות אשמח לקבל אותה ולהפוך אותה לחוק – בתקווה שזה יפתור לכם את הסוגיה ואת הבעיה. אני גם חושב שהבעיה שאתה מעלה, סטף ורטהיימר יכול להגיד למשטרה ולמערכות הביטחון ללכת משם?

כן.

על איזה בסיס?

זה מקום פרטי והוא בעל הבית.

אבל האתר מושכר. האנטנה הוקמה בחוזה לתקופה מסוימת והיא הסתיימה?

כן.

צאו 50 מטר משם ותציבו אנטנה. זה מה שאני הייתי עושה במקומך, הייתי יוצא 50 מטר משם ועל הגדר הייתי מציב שתי אנטנות ולא אחת. אני לא אוהב את ההתנהלות הזאת של האנשים.

אנחנו משטרה שומרי חוק.

בוודאי שעל פי חוק. יש ועדה למתקנים ביטחוניים תעבירו את זה כמתקן בטחוני. אני כמובן לא מציע לפעול שלא על פי החוק. אבל מותר לנצל את החוק שעומד לטובתך. היו דברים מעולם בנושאים אחרים, אני לא חושב שצריך להתרשם או להתרגש. יש לממשלה כלים יותר חזקים לפעול כדי לממש את המטרות שלה. אם זה לא עובד ניתן לשנות את החוק ולעשות חקיקה שתגרום לכך שיהיה אפשר להקים את האנטנות הדרושות לגורמי הביטחון בלי להתחשב באף אחד. אני אומר את זה בצער כי אנשים לא מבינים את חשיבות העניין וציינתי את זה בפתיח שלי. לצערי הירוקים גורמים בעצם נזק לאינטרס שלהם, הם מגדילים את הקרינה לאזרחי ישראל מחוסר הבנת הנושא.


אני מודה לכל המשתתפים. שמחתי לקיים את הדיון הזה ואני מקווה שגם נראה תוצאות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45