PAGE
16
הוועדה למאבק בנגע הסמים

27 בדצמבר 2010




הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי








פרוטוקול מס' 40
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים

יום שני, כ' בטבת תשע"א ( 27 בדצמבר 2010), שעה 11:00

הדרישה לmatching בתוכניות סמים ונוער בסיכון ברשויות המקומיות

חברי הוועדה: מוחמד ברכה – היו"ר

דב חנין

חמד עמאר

ירום גונן – מרכז ועדת שרים עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

עו"ד עודד ברוק – עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אורנה שביט – מנהל היחידה להתמכרויות ושיקום האסיר, אגף רווחה המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

טלל דולב – מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד הרווחה

גלית רייכמן מיימון – מנהלת תקצוב ברשויות המקומיות, משרד הרווחה

כפיר מצוינים – משרד הפנים

ד"ר אילן שמש – מפקח ארצי בתחום קידום נוער, משרד החינוך

חיים להב – מנהל האגף לקידום נוער, משרד החינוך

יוסי וילנר – מנהל פרויקט שושן- הרשות לשיקום האסיר

עו"ד רות דיין מדר – המרכז לשלטון המקומי

ורד – העמותה למען נוער בסיכון

ד"ר גלעד נתן – מרכז מחקר ומידע (מ.מ.מ), הכנסת

בת-שבע פנחסוב

יוסף חסון

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הנושא על סדר היום, הדרישה לmatching בתוכניות למלחמה בסמים ולמען נוער בסיכון ברשויות המקומיות.

בישיבת הוועדה שנערכה ביום חמישי שלפני האחרון, עלה הנושא של matching וחוסר היכולת של הרשויות המקומיות, לממש את זכויותיהן בכל מה שקשור למלחמה בסמים ודאגה לנוער בסיכון, בגלל שנדרש מהם לשלם, חלק על פי חוק, את מימון אותן משרות ואותן פעילויות. יש מימון של התוכנית בתוכניות סמים ונוער בסיכון על ידי משרדי הממשלה השונים, כמו למשל: משרד הרווחה, משרד הפנים, משרד החינוך, המועצה המקומית, אבל הרשות המקומית נדרשת לשלם חלק מההוצאות של התוכנית, נניח 25% על הרשות המקומית ו- 75% על המשרד הממשלתי.

נוצר מצב כזה שרשויות מקומיות חלשות, שאין להן מקורות מימון, או אין להן תקציב גדול, נאלצות לוותר על השירות הזה, שהוא חיובי דווקא בישובים שלהם, שיש שם שכבות חלשות, מכיוון שהם לא יכולים להשתתף, או לשלם את החלק שלהם, במימון אותה משרה. כל הסיפור הזה, נקרא matching.

ד"ר גלעד נתן, חוקר הוועדה, חיבר פה מסמך שלדעתי הוא חשוב מאוד, שהוא גם מעין מדריך לרשויות המקומיות, שחלקן אינן מודעות לזכויותיהן בכל הקשור לנושא הדיון, וגם מבליט את חומרת הבעיה שדווקא איפה שיש רשויות חלשות, שם זקוקים יותר לאותן משרות חברתיות, והן נשללות מהן בגלל חוסר תקציב.

אני התוודעתי לעובדה מאוד מטרידה, שהכסף המיועד לרשויות החלשות שאינן יכולות להשתמש בו, נשאר במשרד האוצר, ואז לקראת סוף שנת התקציב פונים לרשויות שיכולות להשתמש בזה. זאת אומרת, עוזרים לרשויות שכבר קיבלו את הזכויות שלהם, כי הן יכולות לממן את החלק שלהן, ומציעים להן את הכסף שהרשויות החלשות לא השתמשו בו. הרשויות החזקות, נהנות מהטבה כפולה ומכופלת על חשבון הרשויות החלשות.

יש דברים שאנחנו לא יכולים להכריע בהם כאן והיום כמו הדרישה לפטור רשויות חלשות מ- matching. אבל הנושא הזה מטריד ואנחנו רוצים לשמוע את הנציגים של המשרדים השונים איך אנחנו מקדמים את המודעות שהרשויות יקבלו מה שהן זכאיות לקבל וגם כן אם יש הצעות לפטור את העניין של matching.


סוגיה נוספת שנוגעת לרשות לשיקום האסיר שכביכול המשרות שהם מציעים הן פתוחות לכל הרשויות אבל התקציב שלהם מוגבל. לכן הניצול הוא מקסימאלי או מלא. אבל יש הרבה רשויות שנמצאות בהמתנה כדי לקבל את המשרות האלה מהרשות למלחמה בסמים ומהרשות לשיקום האסיר שזה גם כן יוצר עיוות מסוים. אני מציע שנעשה סבב נוכחים.

(סבב נוכחים)

אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא לעדכן את ראשי הרשויות לגבי המסמך הזה ושידעו מה הם יכולים לדרוש ולאן צריכים לפנות. דבר ראשון אנחנו נעדכן אותם. כן, אני אפיץ את זה

היום כבר במייל, לכל ראשי הרשויות עם מכתב. נוציא מכתב מטעמך היושב ראש כדי שהרשויות תדענה מה הן יכולות לקבל ומה צריך לעשות כדי שאכן הן תקבלנה את התקציבים האלה. אני מברכת על היוזמה.

חשוב לקדם את הנושא הזה.

יש מספר דרכים שכרגע מטפלים בנושא של matching. משרד הרווחה מצא דרכים שבהן הרשויות החלשות בעיקר רשויות ערביות יהיה להן סוג של matching אחר באיזשהו דירוג כזה או אחר בהתאם למצבן הסוציו אקונומי. אם יש ועדה ממונה או אין ועדה ממונה באותן רשויות, זה בא לפתחו של שר הרווחה.

כן בבקשה.

העמדה של המשרד היא ללכת לפי מפתח סוציו אקונומי.

אני מעיין במסמך שלפנינו. למשל, ישוב שנמצא באשכול מס' 9 ישלם 25%. מי שנמצא באשכול מס' 2 ישלם 25% לטובת התלמידים. יש חלוקה של המצב הסוציו אקונומי של הישובים. אבל 10 זה המספר הכי גבוה ו- 1 זה המספר הכי נמוך. המצב הכלכלי. ואז יש ישובים שנמצאים באמצע. יש אותו דין לגבי מי שנמצא במספר 9 ומי שנמצא במספר 2.

המשרד חושב שצריך כן לסייע. כשאנחנו רוצים לתת סיוע המדד הסוציו אקונומי הוא

חלק נכבד, 25% מהקריטריונים לתת מימון. זאת אומרת שרשויות חלשות מכניסות את זה כהוצאה מוכרת בהצעת התקציב שלהן. ל5בי הנושא של ה- matching, אז יש כלי במדינה שאמור לתת מענה לנושא של ה-matching. והכלי הזה זה מענק מיוחד. אני בטוחה שהנושא של ההשתתפות של הרשויות נכון לא רק במשרד הרווחה אלא גם במשרד אחרים.

לכן המשרד חושב שהכלי הזה הוא כלי שראוי להתמודד ובאמת האמירות האלה לגבי הקושי של הרשויות החלשות להשתתף בתקציבים הן נאמרות באמת מאז הקיצוצים הגדולים של מענק האיזון.

אם משרד האוצר היה אומר את הדברים האלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים אמור להיות בעמדה של תמיכה בחלשים. זה משרד הרווחה ושירותים חברתיים. זה מיועד לחלשים. את אומרת את הדברים שמשרד האוצר שלא נמצא כאן, שלא הואיל בטובו להגיע לכאן צריך לומר את זה.

כמו שהסברתי, כן אנחנו נותנים עדיפות לרשויות החלשות. לגבי הנושא של ה-matching, כמו שנאמר פה, אנחנו כן נמצאים בדיונים יחד עם משרד הפנים, כן כדי לנסות למצוא מענה לבעיה הזאת, עלה הרעיון של הרשויות שיש להן חשב מבקר, הרשויות עם ועדה ממונה כן למצוא איזשהו פתרון. הנושא הזה עלה לדיון ואנחנו כן פועלים בכיוון הזה.

כשיש חשב מבקר, יש בדרך כלל מחסום בפני הקצאת כסף ל-matching. אנחנו רוצים לשמוע את הרשות למלחמה בסמים. בין השאר לתאר לנו מה זו רשימת ההמתנה, איך זה נפתר ותוך כמה זמן.

הרשות עובדת היום ב-70 רשויות מקומיות. יש לנו היום מתאמים ב- 66 רשויות ועוד מספר רשויות שאנחנו נותנים להן תקציבים ללא מתאם. אנחנו עושים איתן matching.

מעבר לנושא של הרשות שעובדת דרך המתאמים אנחנו עובדים בתוכניות שונות שהן לאו דווקא ב-matching. אנחנו מפתחים את התוכניות לקידום נוער בנושא של מלחמה בסמים עם משרד הרווחה. אחד הסרטים שעשינו יחד איתכם. יש לנו עוד תוכניות רבות אחרות שהן ללא matching. ה-matching שהרשות מבקשת הוא matching בשביל התנעת התהליך, כי בעצם המתאם שעובד או הרכז שנמצא ברשות הוא מישהו שמעגן את התקציבים ודווקא מביא עוד תקציבים. הנושא של ה-matching הוא קודם כל גם בשביל מחויבות של הרשות המקומית.

ברור. אבל גם אלה שרוצים להתחייב אין באפשרותם להיכנס לתוכנית.

נכון. התקציב של הרשות בנוי בצורה מסוימת כאשר נכון להיום ונכון לשנת 2011 אנחנו ביקשנו עוד תקציבים דווקא בשביל הנושא הזה שהוא נוגע לקהילה.

מה התקציב שאנחנו אמורים להציע לשנים 2011 – 2012?

לשנת 2011 מבחינת הקהילה.

יש עלייה? יש ירידה? דורכים במקום? התקציב של הרשות כולה הוא 10 מיליון.

לא. הוא 30 מיליון. אני מקווה שנצביע עכשיו.

אנחנו מצביעים על 10 מיליון, אחר כך יש כסף שבא ממקור אחר.

אבל זה חלק גדול של התקציב של הקהילה.

זה לא משרד הפנים?

אז כשאני מקבלת את התקציב שלי בתחום הקהילה אני רואה את הכול. כי כל התקציבים הנוספים מגיעים מכל מיני מקורות נוספים.

9 מיליון שקלים בתקציב של 2011, לעומת כמה בשנת 2009?

אנחנו עומדים פחות או יותר על אותו תקציב אבל יחד עם זה אנחנו משתדלים למרות זאת לגייס עוד מקורות כדי להגדיל את התקציב.

תקציב זאת אומרת זה יעמוד על אותו דבר. זאת אומרת אמור לקבל את מה שיש או גם כן להכניס רשויות חלשות?

אנחנו כבר מתכננים לשנת 2011 להכניס עוד חמש או שש רשויות נוספות. היעד הוא בכל שנה לגדול ב-10. זה היעד של המנכ"ל. אנחנו עשינו את זה בשנה קודמת ולפני כן, והצלחנו לגייס תקציבים כדי להעלות את מספר הרשויות. אנחנו עובדים היום על 66 רשויות שזה בדיוק 10% תוספת ממה שהיה לנו מלפני שנה. יחד עם זה התקציב בנוי לפי ה-matching. במידה ולא ניתן תקציב לכל הרשויות אנחנו נצטרך לתת לפחות רשויות כי זה בסיס התקציב. עכשיו לבקשתנו למשרד לביטחון פנים להגדלת התקציב בנושא הזה אז אנחנו כרגע, אמרו לנו שהתקציב לא גדל. המשימות צריכות להישאר אותו דבר. אז אנחנו משתדלים, אתה יודע, לעשות מפה ומשם ולנסות.

התוכנית שלכם פועלת ב-56 רשויות.

יש כאן איזו טעות, אנחנו פועלים ב-66 רשויות.

66 רשויות מתוך 248 רשויות?

כן, אבל אנחנו גם בכל הערים הגדולות כך שאנחנו הגענו לסביבות 60% עד 70% מהאוכלוסייה.

אני מהרשות לשיקום האסיר. אנחנו פועלים בכל הרשויות, השירות שאנחנו נותנים זה בדרך כלל לאסירים המכורים לסמים.

נושא הדיון פה הוא היכולת לעזור לרשויות חלשות. בתל אביב, ברעננה ובגבעתיים יכולים להסתדר גם בלעדיכם. השאלה איך עוזרים לרשויות החלשות.

במשמעות הזו של ה-matching , יש בעצם לקיחת אחריות של ראש העירייה, של מי שאחראי על הרווחה על הנושא של המחויבות שלהם לעסוק בעניין ולתת מענה הולם. ה-matching יהיה דיפרנציאלי והוא יהיה בנוי על חוזה. החוזה הוא דיפרנציאלי בהתאם ליכולות של הרשויות המקומיות. כלומר אם רשות מקומית תבוא ותגיד אנחנו מאוד מעוניינים בשיתוף הפעולה. אנחנו לא יכולים היום להגיע למצב שאנחנו נתחלק איתכם 50% - 50%, אז אנחנו נבחן את המקרה באור חיובי כי יש נכונות של הרשות המקומית להיכנס למעורבות ולאכפתיות בעניין. במידה והרשות המקומית חושבת שרק אנחנו נקצה תקציב אנחנו מסבירים שבאופן הזה אין חלוקת אחריות ולא לקיחת אחריות מטעם הרשות המקומית ואנחנו לא נכנסים לזה.

איך אתם עונים לצורך? האם קיים נוהל למנות בפועל רכז אחד שיתאם?

כן, בעיקר הבשורה.

השנה יש עזרה ל-66 רשויות אבל למעשה אנחנו פרושים היום ב-78 רשויות. בעיר ללא אלימות כמו שפורסם כן נתנו את דעתנו לנושא של ה-matching הדיפרנציאלי בהתאם לדירוג החברתי כלכלי מה שאתה דיברת. כך שרשות חלשה ה-matching שלה הוא הנמוך ביותר למעשה. הוא עומד על 20%.

בין 15% ל-30%.

Matching של 15% היה לרשויות הותיקות בתוכנית. שיטת ה-matching הקודמת. לרשויות החדשות שנכנסו לתוכנית הוגדר matching בין 20% ל-30%, על פי הדירוג החברתי כלכלי. ה- matching הנמוך ביותר נקבע על 20% בהתאם לדירוג. כך שאנחנו כן באים לקראת הרשויות החלשות ב-matching נמוך יותר לעומת רשויות חזקות. בנוסף קרן הידידות ששותפה להובלה של התוכנית משתתפת ב-11% מן התקציב כך שזה בעצם מאפשר לנו,

לא במקום ה-Matching. במקום הפרויקט שלכם.

לא במקום ה-Matching. כן. היא שמה כסף. עכשיו במשרד לביטחון פנים יש למעשה גם את תוכנית מצילה, גם כן שפרושה על 70 רשויות כך שאם אתה מסתכל על כל הפרישה של המשרד לביטחון פנים, יש לנו כ-80 רשויות, 70 רשויות באגף מצילה כך שלמעשה המשרד פרוש ב-150 רשויות במדינת ישראל. אני מקווה שבעתיד תהיה התרחבות נוספת. עוד שתי נקודות שאנחנו מתייחסים אליהן ברשויות חלשות זה בעצם נותנים משאבים נוספים מעבר לתקציב הישן שאנחנו שמים, זה בשתי דרכים. דרך אחת זה דרך פרויקט שירות לאומי אזרחי. אנחנו בעצם מאפשרים לרשות לקבל כוח אדם נוסף לפרויקטים שונים כך שלמעשה יש פה עיגון משאבים נוסף, ודבר נוסף זה דרך השותפות עם תוכנית שמיד. כרגע רק תוכניות מצילה אבל בעתיד אני מקווה גם תוכנית של עיר ללא אלימות. כך שבעצם אנחנו מאפשרים לרשויות לקחת פרויקטים שאושרו בתוכנית שמיד ושם אם אני זוכר נכון אין השתתפות עצמית, כך שלמעשה אנחנו מאפשרים עיגון משאבים. אם אנחנו מסתכלים על התמונה הכוללת אנחנו נותנים פה מגוון של פתרונות ומענים לסוגים שונים של רשויות.

בבקשה.

אחוזי הניצול קרובים למאה אחוז. אני לא יודע מאיפה הנתון הזה שיש פה אי ניצול. בעיר ללא אלימות שנת 2010 היתה שנת ההקמה, שנת ההרחבה. מ-12 רשויות נכנסנו ל-66 רשויות.

אבל אתה אומר שאין לא מדויק. שאין אי ניצול.

בוודאי שלא.

נציג משרד החינוך, בבקשה.

המשרד שלנו משרד החינוך עוסק בעצם בשני מגרשים. אחד, מגרש בתי הספר, והמגרש השני זה כמובן מגרש הקהילה. הנייר הנהדר שגלעד הכין עשה קצת סדר בדברים אבל הוא לא נגע בנקודה של משרד החינוך בתוך בתי הספר.

יש פחות בעיות שם.

יש פחות בעיות.

אני לא צוחק בנושא הקונקרטי הזה, לא שחסרות בעיות במערכת החינוך.

אוקיי. גם את זה צריכים להגיד. אז בסוגיה הזאת בעצם משרד החינוך, בעצם אין matching.


בתי הספר העל יסודיים, מקבלים שירותים מיוחדים ממוקדים בתחום הזה של הסמים, חוץ מפעולות נוספות שנעשות. לגבי הקהילה, פה אני רוצה לעשות את האבחנה בין שני סוגי תקצוב, ברשותך אדוני. אחד זה תקצוב תשתיות, והשני זה תקצוב תוכניות. אכן יש matching וזה נאמר במסמך של תקציב תשתיות כוח אדם. לגבי תוכניות. ברגע שיש תשתית שפועלת ברשות המקומית בצורה כזאת או אחרת התוכניות עצמן מוגשות לרשות המקומית. הם בדרך כלל במאה אחוז, מה שהמשרד נותן, מעביר בצורות שונות או מעביר בצורה ישירה, זה תקציב פעולה, או בצורה של הנגשה על ידי מכרזים לעמותות שמפעילות תוכניות מיוחדות בתוך הרשות המקומית.


לגבי הרשויות החלשות, אתה רואה גם באופי של הטבלה שבסך הכול אנחנו נמצאים באיזון סביר גם בישובים החלשים. יש דיפרנציאליות בשני פרמטרים. פרמטר אחד שאצלנו הוא עיקרי, זה היקף הילדים בסיכון. לאו דווקא המצב הסוציו אקונומי אלא היקף הילדים בסיכון. זה פרמטר ראשון שמכתיב לנו נכנסים או לא נכנסים וכמה נותנים. הפרמטר השני זה הפרמטר של מצב הרשות המקומית. סוגית הישובים החלשים נפתרת לפחות ביחידה שאני מנהל באמצעות ישובי עוגן. יש ישוב אחד שנותן תמיכה לישובים סמוכים בדרך כלל בגין או שהישוב קטן ואין לו אפשרות להקים תשתיות או בגלל הסיבות שאתה מדבר עליהן שאין אפשרות בכלל להתרומם, לבקש בכלל התחלה. אבל מי שמבקש לפחות בשנים שאני נמצא במערכת, מי שביקש, לא נתקלתי במצב שהוא לא יכול היה לממש את זה, לא קיבל את האפשרות ואת הסיוע כדי למצוא את המקורות המשלימים כדי להגיע לפתרון.

נכון, יש מצבים שנכנסים להסכם והרשות באיזשהו שלב, באמצע השנה פתאום מרימה ידיים באיזושהי צורה ולא מצליחה לממש את עצמה. זה כבר סיפור אחר. אז אתה כבר מתוכנן על תקציב, אתה מתוכנן על תוכנית עבודה ובאמת, מנסים למצוא את התקצוב ממקורות אחרים, לאו דווקא מתוך מניעת האפשרות לרשות החלשה אלא באמת כדי להגיע למיצוי נכון של התקציב, למקסימום הצרכים. תמיד יש חסר.

נציג משרד הפנים בבקשה.

טוב, ממש בקצרה.

למה בקצרה? אתה משרד הפנים. זאת אומרת, הכול אמור להתנקז אליך בכל מה שקשור לשלטון המקומי.

אז אני אגיד, בסך הכול אני די אחזור כאן על מה שאמרו. האלמנט הדיפרנציאלי הוא דבר שהמשרד בהחלט תומך בו.

בממשלה, הכתובת של השלטון המקומי זה משרד הפנים. ואז העניין של הרשויות החלשות זה אמור להיות מטופל במשרד הפנים. הנושא של הדרישה והעמידה לפטור רשויות חלשות מ-Matching זה במשרד הפנים. מי שאמור לעמוד מול משרד האוצר שלא נמצא כאן ואני רואה את זה בחומרה רבה, זה אתם. זאת אומרת השלטון המקומי אפילו, כשהוא ירצה לדבר עם משרד האוצר הוא ידבר דרככם. לכן אני לא בצחוק שאלתי אותך למה בקצרה? כי פשוט, אני חושב, אם אתה מייצג את משרד הפנים יש לך ראיה כוללת לגבי מה שעושה המשרד כדי להתגבר על הבעיה הקונקרטית שאנחנו התכנסו כדי לפתור אותה.

אני אציג את העמדה, אחרי זה אנחנו נתדיין בקצרה או באריכות.

קח את הזמן שלך.

לגבי משרד הרווחה, הציגו כאן את עניין הקריטריונים הדיפרנציאלים שבעצם 25%, זאת אומרת שזה לפי הדירוג הסוציו אקונומי. אנחנו היינו מציעים שחלק מהדירוג, אולי חלק מאוד מאוד ניכר מהדירוג שאותם 25% יהיו לא רק לגבי הדירוג הסוציו אקונומי אלא גם לגבי מדדים של איתנות פיננסית. איתנות פיננסית זה כולל מדדים של שיעורי גביית ארנונה, שיעור הכנסות עצמיות, גירעון נצבר, גירעון שוטף.

לצורך העניין, יכול להיות ישוב עם מצב סוציו אקונומי של 4 וגירעון נצבר של 200%. לעומת זאת יש רשות מקומית עם מצב סוציו אקונומי 2 וגירעון נצבר של 20% או 30%. אז המדד הסוציו אקונומי אמנם משחק כאן תפקיד חשוב אבל לא פחות, אולי אפילו יותר משחק תפקיד המדד של הגירעון. בנוסף יש רשויות שנמצאות בתוכנית הבראה. אלה רשויות שכל נטל חדש, כל עומס נוסף על ההוצאות שלהן, על ההתחייבויות שלהן פשוט בלתי אפשרי עבורן.


לגבי הרשות למלחמה בסמים. תקנו אותי אם אני טועה, פשוט אני הבנתי שיש מאה תקנים שאתם רוצים להפוך את זה למאתיים תקנים. אתם לוקחים את מאה התקנים האלה ואתם הופכים אותם לחצאי תקנים. אני אסביר את עצמי שוב. יש מאה תקנים, מאה מדריכים שעובדים נגד נטילת סמים. במקום לקחת את מאה התקנים האלה ולפזר אותם בין הרשויות אתם עושים את זה במאתיים חצאי תקנים.

לא. אם אנחנו נצטרך לתת בלי matching לחלק מהרשויות נצטרך לצמצם את הרשויות כי התקציב הוא מסוים. לתת בלי matching צריך יותר תקציב.

הבקשה בלי matching

לא, זה לא הולך ככה. אתם לא קובעים מראש את גודל העוגה. אני אומר שצריך לחלק אותה כביכול לעשרה, אתם רוצים לחלק אותה לחמישה או להיפך. זה לא העניין. העניין הוא שכל רשות זכאית לקבל matching ואתם הכתובת. אתם הכתובת. אז זה שאין לכם תקציב, אז אוקיי, אז אנחנו נטפל בזה במקום אחר או לא נטפל, או לא נצליח. העניין של ה-matching עומד בפני עצמו, בואו נגיד ככה. אם אנחנו רוצים לקדם ישובים חלשים אז צריך לנקוט כלפיהם במדיניות העדפה או לעשות מימון דיפרנציאלי.


כפיר, זה משתלב בדברים שלך. יש משהו שעלה בישיבת הוועדה. בא ראש מועצת עראבה בצפון והוא אמר שהוא רוצה למנות מתאם ברשות המקומית והוא מוכן לשלם את החלק שלו. החשב מטעם המשרד שלכם חסם אותו ולא אפשר דבר כזה. אז מילא ישוב חלש ומילא ישוב שמוכן לחתוך בבשר החי כדי לקדם תוכניות כאלה ומשרד הפנים במקום לתת דחיפה, להיפך, על ידי החשבים הוא חוסם. אני לא דורש ממך בקיאות במקרה הספציפי הזה אבל זו תופעה שקיימת.

אני באמת לא מכיר את המקרה הספציפי הזה. אני בקי בתמונה הגלובאלית. חשבים מלווים אכן התפקיד שלהם לחסום דברים כאלה.

התפקיד שלהם לחסום בזבזנות, לחסום ניהול כושל אבל לחסום שירות חברתי כל כך נחוץ?

החשב מלווה התקציב, התפקיד שלו הוא כלכלי גרידא. הוא לא משרד החינוך, הוא לא משרד הרווחה, הוא לא משרד התרבות. אותו מעניינת בסופו של דבר השורה התחתונה שהרשות תהייה באיזון תקציבי, זה מה שמעניין אותו.

מילא אם משרד האוצר היה אומר את הדברים האלה. כל משרדי הממשלה, וגם שמענו לפני רגע את משרד הרווחה, אתם הופכים לשופר של משרד האוצר כאילו שאתם לא מתנגשים איתם בשום דבר.

ממש לא. קודם כל התקציבים במקרה הזה לא מגיעים ממשרד הפנים. הם לא מגיעים מתקציב משרד הפנים.

משרד הפנים הוא המשרד לענייני פנים, שמטפל בחיים של האזרחים. זה לא מוטל על משרד האוצר. משרד הפנים לא נוצר כדי לייצר איזון תקציבי. כמובן שכן, ניהול תקין וכולי וכולי. אבל הוא צריך להבטיח להגיש שירות לאנשים ושהמועצות והרשויות המקומיות לא יהפכו למקום לתשלום משכורות לעובדים. אך ורק.

קודם כל חשוב לי להבין, יכול להיות שכאן ככה ההבנה שלי התפספסה. אם ההצעה של matching דיפרנציאלי מקובלת אז מה כאן הבעיה? זאת אומרת matching דיפרנציאלי יכול להיות שבסופו של דבר אצל רשויות חלשות הן לא ישלמו כלל.

זה לא קיים.

רשות כמו לצורך העניין, אם יש לי כאן רשויות עם מצב סוציו אקונומי מאוד נמוך, אם אני לוקח את אופקים, את משהד, ירוחם, מזרע, הן רשויות שיקבלו מימון מלא. לעומת זאת תל אביב לא צריכה בכלל?

הם לא מקבלים מימון מלא.

אני חייב להודות שאני לקחתי את החומר, עברתי עליו, הגעתי עם זה לוועדה. זה מטעם משרד הפנים. עכשיו מה עושים הלאה, אני מניח שיהיו גם דיונים בהמשך, אנחנו נעדכן אתכם.

אבל ברור לכם שמשהו במערכת מאוד מאוד בסיסי לא עובד. זאת אומרת אנחנו מהנייר המקיף של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לומדים דבר אחד שהמערכת הזאת בעצם בשורה התחתונה מייצרת חוסר פתרון מוחלט למקומות שצריכים הכי הרבה פתרונות. זאת אומרת זה הסיפור. אם מישהו לא מקבל תמיכה זה רשויות חלשות ששמה המצב הסוציו אקונומי יותר קשה ושמה ממילא צריך יותר תמיכה לאוכלוסיות המעורבות ושמה לכאורה אולי יש בעיות יותר גדולות של הזנחה חברתית וגם סמים ואם התוצאה בשורה התחתונה היא שדווקא רשויות כאלה לא מקבלות.

הרשויות החלשות לא מקבלות מתאם או רכז או מה שזה לא יהיה בגלל שהן לא יכולות להשתתף בתקציב של ב-matching, הכסף הזה נשאר במשרד החינוך, במשרד הפנים ואז לקראת סוף השנה מציעים את הכסף שהרשויות המקומיות החלשות לא יכלו לממש למי שיכול לממש. מציעים את זה לרשויות המקומיות החזקות שהן יכולות לשלם 25%. הן קיבלו את מה שמגיע להן. אחר כך, נגיד המועצה המקומית שפרעם או מועצה מקומית אופקים לא יכולות להשתתף במימון, מה שאמרת, אז הכסף נשאר במשרד האוצר ואז באים מטעם משרד האוצר ואומרים, מי רוצה את הכסף הזה תמורת 25%? אז תבוא רעננה, תבוא גבעתיים, תבוא רמת השרון. שם הם צריכים פחות והם מקבלים כפול.

רוב הרשויות שמקבלות תוכניות חברתיות הן הרשויות החלשות. תסתכל פה כמה רשויות פה מתוך אשכול חברתי אין רשות שלא נמצאת בתוכניות. לעומת זאת באשכול חברתי 10 שבו יש שלוש רשויות הן לא מקבלות תוכניות חברתיות. אני רק מצביע על המציאות.

אתה יודע שרות דיין תספר לך כמה לקח למרכז השלטון המקומי לשחרר 15 אגורות לצרף היום לדרישות שלהם. יש כאלה שלא צריכים, לא מענקי איזון ולא רכז סמים. טוב, רבותיי, חוץ מחברי הכנסת אם מישהו רוצה לומר משהו.

אני מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון במשרד הרווחה. אנחנו פועלים אך ורק ברשויות המקומיות החלשות. אנחנו פועלים בשלב זה כאשר רוב התקציב שלנו לרשויות שזקוקות לכך. למעשה אנחנו מאפשרים פעולה כך שכל משרדי הממשלה יהיו שותפים בתוכנית, לאותן רשויות חלשות. גם משרד החינוך, גם משרד הרווחה שפועלים באמצעותנו יכולים לפעול ללא matching ברשויות החלשות. השירותים ניתנים בבחירה של הרשויות. עכשיו לא רוצה להיכנס להתדיינות בעניין matching בגלל שהעיקרון של אחריות הרשות זה עיקרון מאוד חשוב, הוא חשוב מאוד גם בתחומים אחרים.

זה גם כתוב בדוח שהאחריות וה- matching תלויות בראש הרשות. אני לא קונה את זה. אני לא קונה את זה. זאת אומרת ראש רשות מקבל שירותים ממשרד החינוך במימון מלא נכון?

בתחום בתי הספר, כן.

זה עושה אותו פחות אחראי לענייני חינוך? מה הסיפור הזה באמת? אני מצטער שזה גם נכנס לתוך האמירה הזאת.

אנחנו כרגע פועלים ללא matching ואני רוצה להעיר כמה נקודות שהן תוצר של העניין הזה כדי שאפשר יהיה אולי ללמוד ממנו כדי לראות מה אפשר לעשות. אז קודם כל מהניסיון שלנו אמנם כתוב פה שיש כספים לא מנוצלים, תמיד יהיו כספים לא מנוצלים, זה מבנה התקציב. כרגע באמת התוכנית עומדת במצב שבנקודת הזמן הזאת יש מעל 80% יישום של התוכנית. אחד הדברים שהם כן חיוביים כתוצאה של העדר matching זה שאנחנו רואים קצב יישום שונה ברשויות יהודיות וערביות.

אנחנו רואים שרשויות חלשות מצליחות ליישם במידה רבה יותר מאשר ציפינו. ככה שהנושא של השתתפות כספית כן מהווה חסם לחלק מהרשויות. יחד עם זאת מעבר לחסם שנובע מהצורך בהשתתפות כספית יש עוד חסמים נוספים שצריך לתת עליהם את הדעת. אחד מהם זה הגודל של הרשות. אנחנו פועלים רק ברשויות קטנות יחסית. אנחנו סוברים שככל שהרשות קטנה יותר, גם ברשויות הקטנות שאנחנו פועלים בהן, היכולת של הרשות לפעול ולהעניק מענים משמעותיים היא מוגבלת. והנושא של רשויות קטנות כאשר 20 אלף תושבים נחשב בישראל לרשות גדולה להרים מערכת שמתכננת, שממפה, שרואה צרכים, שקובעת סדרי עדיפויות, הדבר הזה הוא בעייתי ובעיניי באמת ככל שהרשות קטנה יותר כך היא מתקשה יותר לתפקד.

אתם מחברים רשויות?

אנחנו מנסים לחבר רשויות. אני יכולה לתת לך לדבר על זה ולא על סיפור ההצלחה הגדול של התוכנית הלאומית.

בגללם?

אולי בגללם, אולי בגלל שלנו אין תוכנית מספיק טובה. אנחנו הולכים עכשיו לתוכנית יותר מובנית לחבר רשויות. כאשר הנושא יתפתח נוכל לדווח עליו. זה דבר אחד. ההיבט השני, זה ההיבט של ההתמודדות המנהלית של הרשות. חלק מהן הן עם חשבים מלווים, משרד הפנים, נחיצויות משרה, תוכניות הבראה.

אני לא מבינה את הנושא הזה. אחד הדברים שצריך לעשות ואנחנו מנסים לעשות באמצעות מנהלי התוכניות שלנו בישובים זה לסייע לרשויות שמתקשות לבצע, להתמודד עם חסמים נהולייים, מצד שני לנסות להסיר את החסמים הניהוליים. יש רשויות שמאוד מאוד קשה להן. הזכרת את עראבה. בעראבה היה סיפור של אחוזי משרה. עכשיו אני לא רוצה להיכנס פה ולהגיד עראבה לא יודעת להתמודד, שזה סוגיה גם של מרכז שלטון מקומי ושל אגף אחד של משרד הפנים, או אם זו סוגיה של מי שמאשר את הנחיצות. יש לנו עניין של מכרזים בעוספייה. עוד פעם אני לא חושבת שמישהו עושה דברים בכוונה.

אנחנו דווקא סייענו בעוספייה.

גם אצלנו בחלק מהמקרים משרד הפנים מסייע.

אתם צריכים לקבל את האישור של משרד הפנים?

הרשות צריכה אישור על כל משרה.

יש תקנים שהם קבועים ואפשר למלא אותם. לא צריך לצאת במכרזים.

אבל אתה מכיר את הבעיה במגזר הלא יהודי. רוב הרשויות יש להן קשיים שהן אפילו לא יכולות לחשוב על matching. אני באתי ממשרד התחבורה. אני יודע שבמשרד התחבורה לא לוקחים matching בתוך הישובים כי מכירים את הבעיה של המגזר הערבי. אם ירצו לקחת matching לא תמצא רחוב אחד שם בכל המגזר. כאן אנחנו מדברים על חינוך, על מלחמה בסמים. על נוער בסיכון, על מלחמה בסמים ואנחנו מדברים איתם על matching. בשביל זה לפי הנתונים שאני רואה כאן, מה שאתה אמרת, מסמנים את זה בשחור, מועצה חלשה בטוח שהתקציב שלה יעבור לרשות חזקה כי היא תיתן את השירות. חלש יישאר חלש. הנתונים האלה הם בעמוד 7. מסומן בשחור. אתם יכולים לראות את זה.

הדבר הוא,

בקשר לרשות למלחמה בסמים, בכל הישובים הדרוזים אין לך ישוב אחד בתוכנית.

יש לנו בעוספייה.

עוספייה עכשיו נכנסה לתוכנית בחצי משרה בקושי, אני יודע מה שיש לכם בעוספייה, אל תנפנפו לי כל פעם שאני מדבר, יש לנו אחד בעוספייה, זה לא יעזור.

לפני 3 חודשים, עוספייה נכנסה לתוכנית.

עובדת בעוספיה בחצי משרה בקושי, על 120 אלף תושבים.

הנקודה היא שאם רוצים לסייע לישובים חלשים צריך להתכונן. התוכנית צריכה להיות כוללת. לא לישובים מסוימים matching. ה-matching הוא לא בנפרד. ה-matching לא תלוי בהתנהלות של משרד כזה או אחר, אלא צריך להסתכל, לראות איזה סוג של סיוע הרשויות האלה צריכות. ה-matching צריך להיות בהיבט שיאפשר לרשות לתפקד ולהתנהל מול מגוון הגורמים הממשלתיים שאנחנו דורשים מהם להתנהל מולם.

עכשיו התהליך הזה הוא לא פשוט. אם משרד הפנים יפעל עם המשרדים האחרים, צריך לקחת את היוזמה ולהסתכל מה נעשה גם מבחינת הכשרה, גם מבחינת ידע, גם מבחינת דירוג כזה או אחר והתחייבויות, גם מבחינת התמודדות עם מערך ההבראה כדי שבאמת הרשויות המקומיות יוכלו לקחת את האחריות המהותית שלהן, לא רק בנושא הזה , להיות עם תשתיות שמספקות את התושבים וכאן בכנסת לא צריך לשבת ולעשות דיון על ה-matching פה או שם.

גברתי, באמת, אל תנהלי את עבודת הכנסת. פה הוועדה היא ועדה למאבק בנגע הסמים אז מטפלים בזה כי זה תחום העבודה של הועדה. תעשי את העבודה שלך איפה שאת עושה אותה ואל תנהלי את הכנסת, תודה.

חבר הכנסת חמד עמאר בבקשה.

אני רוצה לדבר על הנושא של חשבים מלווים. שמה כל הנושא של עראבה, כל הנושא של חשב מלווה שצריך משרה או חצי משרה או לאשר תקן, לקחת בחשבון את החשיבות של הנושא, את העניין של אוכלוסייה מיוחדת כאשר הולכים לטפל בנקודה הזאת. ולכן זו אחרת הקריאות שאנחנו צריכים לקרוא למשרד הפנים.

גם כל עניין ה-matching במגזר, במיוחד במועצות החלשות צריך לבדוק לפי חוזים, לפי מספר האנשים הנזקקים שם, לא לפי חוזק הישוב שיקבל את השירות. תאמינו לי רמת השרון אם תגידו להם matching 50% - 50% הם יכולים לשלם לכם 50% - 50%. אבל אם נלך למשהד, מה שאתה נתת דוגמה, משהד אם נגיד להם 90% - 10% גם באחוזים האלה הוא לא יכול לעמוד.

עם משהד זה 300%. הם לא יכולים להוציא שקל.

בדיוק, אז אני אומר שמה אנחנו צריכים ללכת ולבדוק את הישובים החלשים, את מספר האנשים שזקוקים לטיפול גם של הרשות למלחמה בסמים, גם של נוער נזקק, גם את התוכנית של עיר ללא אלימות. את הדברים האלה צריך לבדוק לפי המצב של הישוב. לא לפי היכולת של הישוב. אני רואה כאן כתוב, כל רשות שמעוניינת, אם יתנו לה שירות.

לא. לא. גם רשות שמעוניינת, התקציב שעומד לרשותה, התקציב שעומד לרשות הרשות למלחמה בסמים והרשות לשיקום האסיר הוא מוגבל ואז יש רשויות שהן מעוניינות אבל הן לא יכולות לעמוד בתנאים, לא רק בגלל ה-matching.

אני יודע שיש הרבה רשויות שרוצות להיכנס לנושא לא יכולות להיכנס כי הן בשלב המתנה, ואני מכיר גם ישוב שביקש להיכנס אבל לא לקחו אותו והוא מצפה להיכנס לתוכנית של עיר ללא אלימות.

טוב רבותיי, כמובן שה-matching חורג בישובים מסוימים. גם הבעיות של הישיבה הזאת נובעת מישיבה שהתמקדה של הבעיות של מלחמה בסמים במגזר הערבי. אני לא רוצה לשוות לדיון הזה אופי של דיון מגזרי אלא דיון כלל ארצי. נכון שכאשר מדברים על מפתח סוציו אקונומי אז רוב הישובים הערבים נמצאים באשכול של רשויות חלשות. יש ישוב אחד באשכול שזה בדרגה חמש, יש כמה בדרגה 4 אבל כל השאר נזקקים.

נצרת נמצאת בארבע, אז מטבע הדברים כאשר אנחנו מדברים על מפתח סוציו אקונומי זה נוגע לרשויות החלשות. אבל אני באמת לא רוצה לשוות לדיון הזה אופי מגזרי אלא לבוא ולומר שני דברים. הדבר הראשון, שאני פונה לכל המשרדים הממשלתיים לבחון את האפשרות לסייע לישובים החלשים שנתחיל באפס. במקום מאפס עד 25% יכול להיות מאפס עד 40% ואז זה יכול להתאזן. את המשימה הזאת צריך לטול משרד הפנים בעיקר לבוא ולבחון את הסוגיות האלה מול המשרדים השונים. דבר שני, הוועדה הזו וגם הכנסת לא יכולים לפעול במקום הרשויות המקומיות. העובדה שחלק מהרשויות אינן מודעות לזכויות הבסיסיות שלהן זה לדעתי כשל חמור בתפקוד של השלטון המקומי.

אני מהעמותה למען נוער בסיכון. הם משרד ממשלתי, בואו לא נתבלבל. משרד הפנים הוא אחראי על הרשויות המקומיות.

מי שזקוק לדברים צריך לחפש "בנרות" את הזכויות שלו, ואנחנו לא מספקים נרות כאן. אנחנו לא יכולים להדליק את האור. אנחנו מדליקים את האור בפני הרשויות שידעו איפה ולאן ומה מגיע להן. אני חושב שהדוח הזה שהוכן על ידי המרכז למחקר ומידע הוא בעצם התרומה האחרונה של הוועדה הזאת.

אני פונה לכל השותפות שיעיינו בנייר הזה ויפנו, צריכים לגבש עמדה משותפת לגבי השלטון המקומי אבל הרשויות המקומיות יפנו כל אחת בנפרד כדי לקבל את הזכויות שלהן ולעמוד על הזכויות שלהן כי בסופו של דבר איפה שאנחנו מצליחים לצמצם את התופעות השליליות שכרוכות בשימוש בסמים ועבריינות וכל מיני דברים כאלה אנחנו בעצם תורמים לרווחת הישוב מבחינה חברתית.

אני מאוד מודה לכולם.

בשעה אחת ייבחר היושב ראש החדש של הוועדה. אני רוצה להודות על הזכות הגדולה שניתנה לי לעמוד בראש הוועדה. הרבה אנשים טובים דואגים לחברה בישראל ללא הבדל אזור, דת, גזע, מין. דווקא בעניין הזה של המלחמה בסמים יש אחדות דעים בכל מגזרי האוכלוסייה ובין כל עובדי המשרדים ואני באמת הרגשתי את זה ומיששתי את זה במו ידיי את הדאגה של הרבה אנשים טובים בהרבה תחומים לעניין הזה. אני אמשיך להיות חבר הוועדה ואני מקווה לתרום לעבודתה. קידמנו הרבה דברים. לא קידמנו יותר מאשר קידמנו. העבודה עדיין רבה. אני מודה לחברי הוועדה.

אני השתתפתי בכמה ישיבות של הוועדה. אני רוצה לציין שלמדת את הנושא, אני רוצה לאחל לך בהצלחה בהמשך הדרך.

תודה.

באמת תודה רבה. אתה עשית הרבה לקידום הנושא הזה וההתפתחות שלו והשירותים. הרגשנו את זה כל הזמן למרות שהרבה פעמים תקפת גם אותנו אבל זה היה חלק מהתפקיד.

זה נכון.

הרגשנו שהוועדה עושה ותורמת לשטח ולעשייה. תודה רבה לך.

תודה רבה כי באמת היתה עבודה מקצועית וטובה.

אני מודה לכם, בהצלחה בהמשך הדרך.

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20