הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
7
ועדת החוקה, חוק ומשפט

25.1.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 326

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ' בשבט התשע"א (25 בינואר 2011), שעה 10:00

הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 36) (הפסקת חברות של בעלי סמכות שפיטה וחידושה), התש"ע-2010

חברי הוועדה: אברהם מיכאלי – מ"מ היו"ר

מורן פרוינד עו"ד בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

עמי ברקוביץ עו"ד מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרית שפיגל שטיין עו"ד, משרד המשפטים

יעל גויסקי אבס נציגה, לשכת עורכי הדין

דורית ואג

נעמה מנחמי

יפעת שפרכר

הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 36) (הפסקת חברות

של בעלי סמכות שפיטה וחידושה), התש"ע-2010

אנחנו פותחים דיון של ועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 36) (הפסקת חברות של בעלי סמכות שפיטה וחידושה), התש"ע-2010, הצעת חוק ממשלתית שעברה בקריאה ראשונה.

הצעת החוק שבפני הוועדה כוללת 2 תיקונים. שניהם מתייחסים לסעיף 52א בחוק לשכת עורכי הדין. סעיף 52א בנוסחו כיום קובע שחברותו של חבר הלשכה שמינה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו. שופט מוגדר כשופט בחוק השופטים, שזה שופט במערכת בתי המשפט הרגילה ושופט צבאי לפי חוק השיפוט הצבאי.

בהיבט הראשון של ההצעה מוצע להרחיב את תחולתו של ההסדר הזה גם על רשמים שמתנהלים בבתי המשפט. זה בשל הדמיון הרב לעבודת השופטים ואיכותם. אמנם כיום, על פי המצב המשפטי, רשמים כאלה מנותקים מן הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, אבל הנהלת בתי המשפט פנתה אלינו בבקשה להחיל על אותם רשמים את ההסדר המלא כי עדיין חלות עליהם הוראות חוק לשכת עורכי הדין, כמו רישום במחוזות, הצבעה בבחירות, תשלום דמי חבר. חשבנו שזה יהיה מהלך ראוי לאור האופי השיפוטי של עבודת הרשמים וזיקתם לרשות השופטת.

איך זה שעד עכשיו לא עשינו את זה? המצב עד עכשיו היה שהרשם היה תחת בית הדין המשמעתי?

לא תחת בית הדין המשמעתי. סעיף 62א לחוק לשכת עורכי הדין מנתק אותם מהשיפוט המשמעתי ומחיל עליהם את השיפוט של השופטים. ההיבט המרכזי בהבטחת אי התלות והניתוק קיים מאז תיקון החוק בשנת 1992. ההצעה שבפניכם עושה את אותו מהלך שמנתק את אותם רשמים באופן מוחלט מלשכת עורכי הדין. זה מהלך משלים שיש לו היבטים סמליים שמחזקים את אותה אי תלות.

ההיבט השני של ההצעה מתייחס להיבט של החידוש. על פי המצב המשפטי כפי שפורש, החזרה היא אוטומטית. נוצר מצב דברים שללשכת עורכי הדין אין בקרה בשלב החזרה. היו מספר מקרים. הבולט בהם הוא הרשעה של שופטת בפלילים, שלשכת עורכי הדין נותרה חסרת אונים ולא יכלה למנוע ממנה לחזור. גם בהיבט הזה היה ראוי שיהיה לה איזה שהוא כלי להשתמש בו. מכאן ההצעה שבעצם קצת מכרסמת באוטומטיות של החזרה ומאפשרת ללשכת עורכי הדין, בנסיבות מאוד מוגדרות של הרשעה בפלילים והרשעה בעבירה משמעתית שבעקבותיה הוחלט על סיום הכהונה, לא לקבל חזרה את אותו בעל סמכות שפיטה חזרה ללשכה.

אנחנו מבקשים 2 תיקונים עיקריים. אחד זה החלה מפורשת של ההסדר על רשמים. אני מבין שהם מפורטים בהצעת החוק שלכם. בפגישה שקיימתי עם היועצת המשפטית של הוועדה הבנתי שכרגע זה לא יחול על רשמי הוצאה לפועל כי זה עדיין בשלבי חקיקה. אנחנו עוד לא עשינו את השלב האחרון. זה אמור לחול עליהם בהמשך.

היו"ר אברהם מיכאלי: הרעיון הוא אותו רעיון גם עליהם, אלא אם הם יהיו בגדר פחות.

זה ייבחן בהמשך הדיונים.

ההצעה הזאת מושתתת על הזיקה של הרשמים לרשות השופטת. ההצעה של חוק ההוצאה לפועל מדברת על ניתוק הרשמים מהרשות השופטת והעברתם לרשות המבצעת, זאת אומרת עיגון מעמדם כרשמים מנהליים. אז תישאל השאלה איזה הסדרים נכון להחיל בנסיבות האלו.

אנחנו לא דנים בזה כרגע. צריך לחשוב איך לא ייווצר מצב אבסורדי שבו הם יהיו תחת 3 מערכות שונות שכל אחת תוכל לבקר אותם מבחינה משמעתית.

יש הסכמה שלא יחול עליהם הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

אנחנו לא יודעים.

כרגע זה לא על סדר היום. נדון בזה בנפרד כשנגיע לזה. הדבר השני שמבקשים פה זה לבטל את סעיף 62א ובכך להוציא במפורש את התחולה של ההפסקה. האם מדובר בהפסקה או בהקפאה? מה המינוח הנכון?

החוק לגבי בעלי סמכות שפיטה מדבר על הפסקה. היא מתחדשת אוטומטית כאשר הם מפסיקים לשמש בתפקידם השיפוטי.

נציגת לשכת עורכי הדין, מה ההבדל בין הפסקה להקפאה?

ההגבלה היא וולונטרית. היא נקבעת על פי בקשתו של החבר. זה סעיף 52ב.

אם אני לא רוצה להיות חבר אני יכול לומר ללשכה להגביל אותי לתקופה מסוימת כך שאני לא אשלם דמי חבר בתקופה הזאת.

נדרש כאן איזה שהוא תיקון משלים בסעיף 29 לחוק הלשכה. הוא מדבר על הזכאות או על מי שרשאי לאמן. הרשמים בבתי המשפט מאמנים היום מכוח סעיף 29(א)(5), שמדבר על חבר הלשכה בעל ותק של 5 שנים המשמש בתפקיד זה מתפקידי השירות המשפטי כפי שנקבע בצו לעניין הזה העל ידי שר המשפטים. כתוצאה מהצעת החוק הזאת הרשמים יפסיקו להיות חברי לשכה ובכך יאבדו..

ייגרע מהוותק שלהם.

הם מאבדים את הזכאות שלהם לאמן כי הם לא נמצאים באף אחת מהקטגוריות האחרות. הם מפסיקים להיות חברי לשכה. אנחנו מבקשים שתתווסף פסקה נוספת שתקבע במפורש שגם הרשמים האלה רשאים..

שהוותק שלהם כעורכי דין ייחשב להם לצורך העסקת..

ושהם יהיו רשאים לאמן. כמו שכתוב שופט של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום כך יהיה כתוב רשם לפי סעיף 84, לפי סעיף 19 וכדומה.

בנוסח המשולב הוספתי את סעיף 3(א). הנוסח מקובל עליכם?

כן. אני חושב שהתוספת "אינו פחות מחמש שנים" מיותרת. אני יודע שזה קיים לגבי שופט.

אפשר לבדוק מה התנאי.

תנאי הכשירות לרשם כשופט שלום זה ממילא 5 שנים.

אני הוספתי לפי סעיף 2 לגבי שופט בית משפט שלום. אני חושבת שנכון להשאיר את זה בהתאמה.

אמנם זה חסר משמעות, אבל אין לנו בעיה עם זה.

אני רואה שלגבי שופטים אחרים מופיע פחות מ-5 שנים.

אולי כדאי להפנות - אני לא מספיק בקיא אם יש אפשרות שיהיו עוד סוגי רשמים - לחוקים שאנחנו מפנים אליהם במסגרת התיקון..

אפשר להפנות לסעיף 52א(ב).

בסדר גמור.

אנחנו תומכים בתיקון ובהרחבה שעמי דיבר עליה לעניין האימון של הרשמים, אפילו לעניין של רשמי ההוצאה לפועל.

מכיוון שהחוק לא הושלם עדיין אנחנו נשאיר את זה להמשך. הדיון יצטרך להיות דיון עקרוני. אני מבין מהעמדה שמשרד המשפטים מביע פה שהם יהיו רשמים מנהליים, לא רשמים כשופטים.

בעקבות הדיון שקיימנו אתמול עם המשנה ליועץ המשפטי העמדה שלנו ברורה.

את תיקון סעיף 29 נעשה כפסקה 3א. תיקון סעיף 52א. 1. בחוק לשכת עורכי הידן, התשכ"א-1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 52א – (1) בכותרת השוליים, במקום "כשופטים או כדיינים" יבוא "כשופטים, כדיינים או כרשמים"; (2) האמור בו יסומן "(א)" ובו בהגדרה "שופט" – (א) בפסקה (1), במקום "כמשמעותו בחוק השופטים, התשי"ג -1953" יבוא "כמשמעותו בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984"; (ב) בסופה יבוא: "(3) שופט כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969."; (3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין הזה, "רשם" – (1) רשם לפי לפי סעיף 84 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984; (2) רשם לפי סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969; (3) רשם לפי סעיף 2(ה) לחוק בית המפשט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.


(ג) הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה לשופט, לדיין או לרשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובין הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

מה לגבי מקרים שהסתיים בהם ההליך בעסקת טיעון בין השופט למערכת וללשכת עורכי הדין התברר פתאום שזה עניין פלילי או מעין פלילי? הם יפתחו את ההליך המשמעתי מחדש?

לא תוכל לשכת עורכי הדין, מאחר שמדובר על הורשע או על הורשע בפסק דין בעבירת משמעת והוחלט על סיום כהונתו. גם אם הורשע בעבירת משמעת ולא הוחלט על סיום כהונתו, הנחת הצעת החוק היא שכנראה זה לא היה מספיק חמור. אנחנו לא רוצים שלשכת עורכי הדין תשפוט אותו במה שהוא לא נשפט.

במה שמתייחס לתפקודו במסגרת הכהונה השיפוטית. הצעת החוק הזאת בחרה במודע את אותם היבטים חמורים במיוחד, זאת אומרת הרשעה פלילית. לא הייתה כוונה לאפשר בדיקה גורפת.

אני לא מעוניין שיפתחו את התיק מחדש כאשר שם עשו לו את מיצוי ההליך.

הניסוח של (ג) ושל (ד) די מצומצם. (ד) חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.


(ה) בסעיף זה, "הורשע", בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה."

האם אני מבין שכל הסעיף הזה מוצא את ביטויו בנוסח המשולב?

נכון.

סעיף (ד) עוסק בהרשעה פלילית בלבד. עבירת משמעת לא תהיה לו אם הוא..

סעיף (ד) עוסק במצב ייחודי שבו אם השופט פרש - נניח שהוא פרש בשלב שהחלה החקירה הפלילית - בשלב החידוש הוא עדיין לא הורשע, לכן ההליכים עלולים להתקיים גם כשהוא כבר חזר להיות חבר לשכה ואז הסעיף הזה נועד לאפשר ללשכה בנסיבות שהוא הורשע לשלול ממנו את האפשרות לעסוק.

חששתי ממצבים באמצע בהם יעוררו תיק ישן רדום או תיק שנסגר מסיבה כזאת או אחרת.

זה מצומצם רק למצבים שבהם נפתחו הליכים פליליים.

2. ביטול סעיף 62א. סעיף 62 לחוק העיקרי – בטל. זה בעצם החוק שמיעט את הרשמים מהדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. עכשיו אין בו צורך מאחר והם כלל לא יהיו חברים בלשכה. 3. תחולה. סמכות לשכת עורכי הדין שלא לחדש חברות בה או להפסיקה, לפי סעיף 52א(ג) או (ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק זה, תחול לגבי מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, לפי העניין, בחום תחילתו של חוק זה ואילך. החוק לא יחול רטרואקטיבית על אנשים שהורשעו.

אלא אם כן אלה תיקים פתוחים שאמרנו שרק לאחר מכן ההרשעה הייתה בהמשך.

אם מישהו עבר עבירה, עדיין לא הורשע אבל הוא יורשע יום לאחר פרסום החוק, החוק כן יחול עליו. הסעיף שמאפשר לא לקבל אותו ללשכה כן יחול עליו.

אנחנו מאשרים את החוק. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20