הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
14
ועדת החוקה, חוק ומשפט

17.01.2011

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 320

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום שני, י"ב בשבט תשע"א (17 בינואר 2011), שעה: 11:00

יוזמת הוועדה לתיקון בדיני הבחירות לכנסת, הכנה לקריאה ראשונה – דיון


(אם יסתיים הדיון תתקיים הצבעה)

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

אורי מקלב

חבר הכנסת זבולון אורלב

עו"ד עמי ברקוביץ – משרד המשפטים

אילת פישמן – לשכת המפקח על הבחירות, משרד הפנים

אורלי עדס – מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

אהוד שיל"ת – יועץ משפטי לוועדת הבחירות המרכזית

עודד ברוק - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ עליזה מרגוליס – ע' יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק דורית מרדכי – ר' חוליית שימוע באמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

סיגל קוגוט




אלעזר שטרן

דורית ואג

אושרה עצידה

יוזמת הוועדה לתיקון בדיני הבחירות לכנסת, הכנה לקריאה ראשונה – דיון

(אם יסתיים הדיון תתקיים הצבעה)

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. רבותי, בבקשה.

אנחנו הנחנו את אותו נוסח שוועדת החוקה בשעתו דנה ואישרה שזה רשימה של נושאים שוועדת הבחירות מלקחיה ביקשה מהוועדה לדון.


מתעוררים עכשיו שני דברים. האחד קשור להצעה הזאת שהונחה בשעתו על שולחן הכנסת, אך לא הוצבעה בקריאה ראשונה, נושא אחר חדש שמעלה חבר הכנסת אורלב. מה שקשור להצעה המקורית שהונחה זה מחלוקת מסוימת לגבי זכות השימוש באותיות. היו סיעות שמחו על זה שבהצעה הזאת שהונחה יש הגבלה מסוימת על השימוש באותיות. אני חייבת להגיד שאני מבינה אותם. גם כאשר דנו בזה, חשבנו שאולי לא חייבים שזה יהיה ההסדר.

גברתי מדברת על סעיף 61.

כן, הסעיף של האותיות. ולכן, ועדת הבחירות החליטה שכרגע היא מעדיפה להמשיך עם יתר הבקשות, גם אם סעיף האותיות לא יהיה בהצעה הזאת – זה דבר אחד. הדבר השני – בקשתו של חבר הכנסת אורלב.

חבר הכנסת אורלב, מהי בקשתך?

תודה רבה. במהלך של שנים רבות התנאים והזכויות של בנות השירות הלאומי, והיום גם השירות האזרחי, הושוו פחות או יותר לאלה שמשרתים בצה"ל, כי המחוקק הבין שעל-פי החוק מי שפטור משירות ביטחון יש לו זכות מסוימת ללכת לשירות לאומי, וליהנות מהזכויות. היום כמעט כל הזכויות הן מושוות. אם תעשה לי מבחן, ותאמר לי איזה זכות לא מושוות, אני אתקשה לומר.

אני אגיד לך - בנות בשירות לאומי לא יכולות להתגייר.

אגב, זה השירות האזרחי – 1:0.


אחד הדברים שמעיקים על השירות הלאומי והשירות האזרחי זה העניין של ההצבעה בכנסת של אלה שמשרתות מחוץ למקומות מגוריהן במרחק – אני לא יודע כמה - 100 ק"מ. כלומר, היא גרה בירושלים, והיא משרתת בקריית שמונה, או שהיא משרתת באשקלון, או באשדוד.


לצערי הגדול, הניסיון מלמד חברותיהן שמשרתות כמורות חיילות באותם מקומות, והן באות מאותו בית-ספר, הן מצביעות במעטפה כפולה, ואילו הבנות של השירות הלאומי נאלצות לנסוע למרות שהנסיעות חינם. בפועל, יש התמרמרות רבה מאוד בקרב הבנות האלה. חלקן מממשות, חלקן לא מממשות. אבל, לי מאוד מפריעה ההתמרמרות, והתחושה שלהן שהן משרתות סוג ב'. ולכן, הואיל ויש לנו עניין להגדיל את אחוזי ההצבעה, ודווקא בנות שמשרתות, אני מבקש נוסף ל-170,000 מעטפות כפולות שהיום הן מאושרות, ויש החרגות רבות, ואני מצדיק את ההחרגות האלה, כמו: נשים במקלטי נשים, או אנשים שיש להם צרכים מיוחדים ואין להם יכולת נגישות, ועוד קבוצות אחרות, אני מבקש להחריג גם את הבנות האלה כך שהן תוכלנה להצביע במקומות שירותן.


יש בערך כ-10,000 בנות שהן משרתות שירות לאומי. האוכלוסייה שאני מדבר עליה הינה לכל היותר עד 3,000 בנות שמשרתות מחוץ למקומות מגוריהן במרחק שאנחנו מדברים עליו שאנחנו נגדיר אותו. אני לא יודע מהו, אמרתי 100 ק"מ כסמל. יכול להיות 75 ק"מ. אני לא יודע מה נהוג בכנסת לגבי חבר כנסת שזכאי ללינה אם הוא גר רחוק.

כבר לא זכאים ללינה בכל מקרה, אלא באישור מיוחד של מנכ"ל הכנסת, אחרת אתה משלם.

אני לא מדבר על מישהי שהיא גרה באפרת, והיא משרתת בירושלים. אנחנו מדברים על מישהי שמקום מגוריה הוא רחוק. אני יכול להגדיר 60, 70, 80 ק"מ – משהו מהסוג הזה. היא גרה שם בפנימייה, היא לא חוזרת כל יום.


אין גם בעיה עם זיהוי הבת כיוון שהגופים האלה שהם מפעילים הם גופים מוכרים. הבת נושאת תעודה רשמית, וניתן בקלות לזהות באיזו בת מדובר. אין גם קושי בקלפיות נוספות כיוון שהכוונה שהן תצבענה בקלפיות של אנשים שהם צריכים נגישות, והקלפיות האלה מצויות בכל עיר. העלות היחידה היא שבנוסף ל-170,000 מעטפות, יצטרפו עוד כ-2,000 או 3,000 מעטפות שבוודאי אין כאן מדובר בהצעת חוק תקציבית. אני חושב שהתועלת הרבה היא תהיה תועלת גדולה מאוד במובן האזרחי שבת שהולכת לשירות כמו שירות צבאי, המדינה מאפשרת לה את אותו הסדר הצבעה כמו מי שמשרתת בצה"ל.

בעיקרון אני חושב שאתה צודק. יש לי שתי בעיות. ראשית, אני אתן את זה לבנות השירות הלאומי, אז אני אצטרך לתת את זה לעוד אנשים. מה דינם של בחורי ישיבה? יושב לידך חבר הכנסת מקלב, והוא יגיד לך בעוד רגע: אדוני, אם כך, תן בבקשה גם לבחורי ישיבה להצביע. מבחינתו של חבר הכנסת מקלב זה שירות לאומי לכל דבר ועניין, וזה שירות ציבורי.


למה אתה צוחק? אתה שואל אותי איך אני יודע מה מקלב יגיד?

אפילו לצחוק אסור לי?

גם לצחוק לא. בוא נאמר כך - אני כבר יודע בדיוק מה הולכת להיות הטענה שלו. זה ילך ויגבר, ואנחנו נגיע למצב שכל העולם מצביע בשתי מעטפות. אני יודע כבר שאנשי הביטחון וצוותי האוויר מבקשים להצביע שבוע לפני כן כי הם אומרים: למה עובד הסוכנות כן, ואני לא? וכל הדברים האלה. השאלה היא, עד כמה אנחנו מרחיבים?

יש הבדל עקרוני בין אדם שבחר מרצונו הטוב ללכת לעבוד במקום מסוים מחוץ למקומות מגוריו, או בחר ללמוד במקום. אגב, אין באמת הבדל בין בחור ישיבה מבאר-שבע שהחליט ללמוד בישיבת "חברון" בירושלים, לבין סטודנט מבאר-שבע שהחליט ללמוד באוניברסיטה העברית. מי שמדבר על בחורי ישיבה צריך לדבר גם על סטודנטים. הם בחרו בחירה חופשית - - -

מה יעשה בחור שגר באילת ואין ישיבה באילת?

רק שנייה אחת. הוא בחר ללמוד בישיבה, וילך ללמוד בישיבה.

היא בחרה לשרת שירות לאומי, ולא להתגייס כמורה חיילת.

לא, זה ההבדל הגדול. המדינה קוראת לכל מי שמשוחרר, ומעודדת ורוצה שכל מי שלא הולך לשירות צבאי יואיל להתנדב לשירות לאומי. לכן, היא גם נותנת לאותן בנות בשירות הלאומי את כל ההטבות הכספיות, וכל הזכויות שיש למי שמשרת בצה"ל. זה הבדל מאוד מאוד יסודי בין מי שהוא סטודנט או בחור ישיבה שהחליט ללמוד היכן שהוא החליט ללמוד, לבין מי שהולך לשרת את המדינה בשליחות המדינה, וזוכה מטעם המדינה להכרה כמו בשירות צבאי. זה הבדל גדול.

סטודנטים לעיירות פיתוח.

הם בחרו, המדינה לא קראה להם. זה לא שירות מוכר, הוא לא מקבל עבור זה שום בונוס. אין לו שום זכויות על הדבר הזה, אין לו הכרה של המדינה לעניין הזה. אין לו שום דבר.

חייל לא יכול לנסוע הביתה מתי שהוא רוצה. הוא צריך להיות בתפקיד. כמו כן, שוטר או אנשי שירות הביטחון, גם הם לא יכולים לנסוע הביתה.

רק 20% מהחיילים – אתה צודק.

בת שירות לאומי עולה לאוטובוס, נוסעת בחינם, והיא יכולה לנסוע גם מקריית-שמונה לתל-אביב, גם מקריית-שמונה לאילת. הרי אם היית אומר לי שיש מי שמפקח שהבחורה הזאת בדיוק באותו יום עובדת, ואנחנו יודעים שלא, כי בתי-הספר הם בחופשה - יש פה בעיה של פריצה שאני לא בטוח שיש עליה פיקוח. הרי אני הייתי אחד מאלה שחשבו שצריך לבטל את הקלפיות המיוחדות לאנשים מוגבלים, ואני אגיד לך למה? כי בבחירות אחת לפני האחרונות, כשהשופטת בייניש היתה, קראו ברדיו לאנשים: רבותי, לא צריך שום תעודה, לא צריך שום דבר. לכו כולכם להצביע לשם. זה גרם לעומס נוראי. גבי גזית קרא בתקשורת: לכו להצביע בקלפיות האלה, אף אחד לא יבדוק אתכם. מי ייתן אישור לבת שירות לאומי להצביע בכל קלפי?

שאלה טובה. על-פי החוק, החוק מכיר בגופים המפעילים. כלומר, המדינה קבעה מי הם אותם גופים שהם מפעילים את השירות הלאומי. אם אינני טועה, כיום יש חמישה גופים או שישה גופים שהם מוכרים, והם מוסמכים מטעם המדינה להעניק את התעודות האלה. יש תעודות רשמיות. על סמך הדיווחים האלה הבנות זוכות לכל ההטבות שמוענקות לחיילי צה"ל. מי שמוסמך לאשר לבת שהיא תקבל מענק של עשרות אלפי שקלים כמי ששירתה בשירות לאומי וזכאית בתום השירות למענק, הוא גם זה שמספק את התעודה כדי שהיא תוכל לנסוע חינם, והוא גם זה שייתן וייקבע על-פי הכללים שתקבע הוועדה הנכבדה בראשותך מי תצביע, ומי לא תצביע.

אתה מתכוון גם לשירות אזרחי, לאו דווקא שירות לאומי.

כן, כן. אבל, שירות אזרחי זה לא אקטואלי, כי אין מי שגר מבחוץ לבית. כן, אני הדגשתי בהתחלה. אמרתי ששני שליש של הבנות של השירות הלאומי לא משרתות רחוק ממקום מגוריהן. מדובר פה אולי על 2,000 או על 3,000 מתוך ה-10,000.

האם יש לכם נתונים?

רק הנתונים שהציג חבר הכנסת - - -

חבר הכנסת אורלב, יש לי שאלה אליך. הרי צריך נתונים, ומה שאתה אומר זה בערך ואולי, ולמה וכמה. אני רוצה להציע לך הצעה. הרי אנחנו מדברים על קריאה ראשונה. אנחנו נעביר את זה כמו שהוא בקריאה ראשונה. כשנדון בקריאה שנייה ושלישית, העניין שלך לא ייחשב כעניין חדש כי אתה העלאת אותו כבר היום.


כן, גברתי היועצת המשפטית. כשהיא מסתכלת עליי ככה, - - -

למה שלא נעשה הפוך? שתעביר אותו בקריאה הראשונה - - -

כי אין לי, כי אף אחד - - -

אני רוצה לעדכן שהצעת החוק הזאת הוגשה גם כהצעת חוק פרטית פ/570, אם אינני טועה, על-ידי חבר הכנסת אורלב.

את מה? את כל החוק הזה?

לא, לא, רק על בנות השירות הלאומי. ועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד לה. אם אני לא טועה, זה גם נדון בערר, או אפילו בשני עררים.

המידע הוא נכון, אלא שלתדהמתי ועדת השרים - - -

סליחה, אם אפשר עוד משפט – מהטעמים העקרוניים - - -

סליחה, אני יודע שבעיקרון ועדת שרים לא עוסקת בדיני בחירות.

נכון. אבל, דווקא בגלל שפה מדובר בפריצה של העיקרון של הריתוק לקלפי - - -

יכול להיות, אבל עדיין אני חושב שהעיקרון הזה שוועדת שרים או שהממשלה איננה מתערבת בנושאים שקשורים לבחירות – היא לא אומרת: אני פה בעד, ופה נגד – זה דבר - - -. זה שחבר הכנסת אורלב הגיש את זה כהצעת חוק פרטית – בסדר, שיהיה בריא.

אני רק רוצה להסביר שאם אכן זה ייכלל בהצעת החוק - -

לא, זה לא ייכלל בשלב הזה.

- - יש בעיה של התנגדות ממשלה. מכיוון שלהיבט הזה יש התנגדות, ואז זה ייכלל בהצעה, אז נצטרך לעשות אחד משניים: או לחזור לוועדת השרים - - -

לא, לא. אני לא אחזור לוועדת השרים.

לא, כשזה נכלל בהיבט הזה.

יכול לכלול. ועדת השרים, לעניות דעתי, דנה בנושא הזה שלא כדין. הדבר השני, נאמרו שם דברים - - -

עמי, אני מוכרח להודיע לך - למרות שאני חבר בקואליציה, אני לא אתחשב בעמדת הממשלה, בעמדת ממשלה לעניין חוקי בחירות. כי אחרת אנחנו עשויים להגיע למצב – אתה יודע – שמחר בבוקר אנחנו נגיד שצריך להגיש את הרשימות 17 יום לפני הבחירות, ותבוא הממשלה ותגיד: אני מתנגדת. שימור שלטון לא בדרך הזאת.


מה שכן, ולכן אני מציע את ההצעה שלי כדי שזה לא יהיה עניין חדש, חבר הכנסת אורלב יביא את הנתונים. ועדת הבחירות תבדוק את הנתונים. בסופו של דבר, זה יבוא להחלטה הן של הקואליציה, והן של הוועדה, ואז זה יבוא למליאה. ולכן אני אומר, אני לא אצרף את זה עכשיו כי אם אני מצרף את זה עכשיו אני צריך אחר כך להוציא את זה. הנוסח הזה אושר על-ידי כל הסיעות, זה עבר אצל כולן. אתה הבעת את ההסתייגות שלך – אני יודע. בקריאה שנייה ושלישית אדוני יבוא וינסה לשכנע את החברים למה הוא צודק.

אתם תטענו נושא חדש?

לא תטענו נושא חדש. אני כבר מודיע, מי ש- - -

הממשלה תטען פה נושא חדש? כי נושא חדש עושים לפי הטקסט, בדרך כלל.

אם אתם לא מודיעים לי שאתם לא תטענו שזה נושא חדש, אני אכניס את זה עכשיו, ואחר כך נצטרך להוציא את זה. זה הרבה יותר מסובך.

בסדר. העניין הוא שכיוון שאנחנו שמענו על ההצעה הזאת רק כרגע, השאלה היא האם אפשר שהות להתייעצות של כמה דקות.

כן, בטח – האם כדי לדעת אם תטענו נושא חדש או לא?

נכון.

מי יכול להעלות נושא חדש?

גם הממשלה.

כן. אבל, צריך חבר - - -

ואז ועדת הכנסת צריכה להכריע בזה.

לא, זה תלוי. יש מקרים שבהם אני יכול להכריע בזה בוועדה עצמה.

לא כל כך.

מה זה "לא כל כך"?

תלוי מה רמת הטענה – אם היא סתמית, או שיש בה ממש.

- - -

אבל, לא על הממשלה, לא על הממשלה.

אבל, הממשלה אינה חברה בוועדת הכנסת.

לא, לא. הממשלה או חבר ועדה, ועובר אוטומטית לוועדת הכנסת.

הרי זה תיקון אקלקטי. מצד אחד, נושא חדש זה לפי הטקסט, וכרגע זה לא בטקסט. מצד שני, זה תיקון אקלקטי. הוא עוסק במיליון דברים בחוק, אז אפשר גם להחליט על עוד כמה דברים. אז אי אפשר להגיד מבחינה משפטית שזה ברור שזה נושא חדש. אבל, אם אתם תתחילו לטעון נושא חדש, להריץ את זה לוועדת הכנסת, זה דבר שכדאי שהוועדה תדע.

אני מעריך שלא. אני רק הייתי מבקש אם יש - - -

יש לך, צא.

בשים לב לכך, כמו שאמרתי קודם, יש החלטה מפורשת של ועדת שרים, אני חושב שאין לי כרגע את המנדט בשמה להגיד שאנחנו לא נטען את הטענה של נושא חדש בשלב הקריאה השנייה והשלישית. ולכן, לשאלת היושב-ראש, אני לא יכול כרגע להצהיר שהממשלה לא תטען את זה.

אם כך, אני מוסיף את זה עכשיו לחוק כדי למנוע מכם לטעון את זה.

רגע, אבל אז אנחנו צריכים לכתוב לפחות את העניין הקילומטראז' אם אחר כך אנחנו נעשה מנגנון איך בודקים את זה כדי שלא ועדת הקלפי תבדוק.

אני מוכרחה לומר שעקרונית אני חושבת שהכנסת נורא צריכה להיזהר בקביעת קבוצות חריגות נוספות כי מעת לעת נקבעת עוד קבוצה ועוד קבוצה. בסופו של דבר, החריגים עולים על הכלל, וצריך מאוד להיזהר עם זה.

אורלי, אני מסכים איתך במאת האחוזים.

ושלא נכון לכרוך את זה גם בהצעה של ה - - -

אני בהחלט מסכים איתך, והיה צריך לדון בזה בין השנייה והשלישית כדי שנראה למה אנחנו יכולים להגיע פה, ויכול להיות שהיו מקבלים את העמדה שלך. אבל, כשאומרת לי הממשלה: מטעמים פרוצדוראליים אני אנסה שלא לאפשר לכם לעשות את זה, זאת אומרת בעצם הממשלה - - -

אני אומר לך שלשאלתך, אני כרגע לא מרגיש שאני מוסמך - - -

מטעמים פרוצדוראליים אתה שומר לעצמך את האופציה.

ולכן, יוצעו שתי הצעות מבחינת הוועדה. הצעה אחת – מה שאתם אומרים, הצעה אחת שאומר אורלב, וככה זה יבוא - - -

אבל, לפחות בואו נסכם על הקילומטראז'.

לא הבנתי.

ועדת חוקה תניח עכשיו על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק לקריאה ראשונה ביוזמת הוועדה. אחת דנה בבנות השירות הלאומי, ואחת זה יוזמת ועדת הבחירות. על בנות השירות הלאומי לפחות תקבעו מהו הקילומטראז'.

100 ק"מ.

יש לנו הצעה פרקטית – שלא לקבוע קילומטראז' כי זה רק יסרבל את עבודת ועדת הקלפי. זה יקשה על העבודה ועל הבדיקה. אולי נכון יותר לקבוע שיוכלו להצביע בנות שירות לאומי שלא משרתות ביישוב בו הן מתגוררות.

לא.

את מרחיבה מאוד. את עושה נזק לעצמך.

- - - שזה יהיה יותר בנות. אבל, יש - - -

לא. אורלי, אבל לא ועדת הקלפי תבדוק את זה. היא תקבל אישור מה - - -

אורלי, אם הבת שלי גרה באפרת והיא עובדת בירושלים, אז זה לא רציני שהיא תצביע בירושלים. אני מציע דבר מאוד פשוט. כל ההצבעה הזאת תהיה מותנית באישור מגוף מוסמך שהוא ייתן אישור שהיא רשאית להצביע. הגוף הזה לא ייתן את האישור, אלא אם כן מקום השירות שלה הוא לפחות 100 ק"מ מהמקום שבו - - -

הרשימות שאתם תקבלו.

אגב, הגוף יכול להיות מינהלת השירות הלאומי של הממשלה.

כלומר, הארגונים עצמם הם יעשו את הסנכרון.

הגופים והארגונים המוכרים.

מינהלת השירות הלאומי.

מצידי, בקריאה הראשונה תכתבו מינהלת השירות הלאומי.

בשורה האחרונה, ועדת קלפי לא תצטרך לעשות את מספר הקילומטרים.

עדיין נצטרך לקיים את הישיבה, ולבדוק את זה לעומק.

זה שר המדע והטכנולוגיה שהוא הממונה.

זה חלק מהמשרד הממשלתי.

תברר שהם יכולים לעשות את זה, שהם מוכנים לעשות את זה.

הם יבקשו מהגופים.

אם הם יגידו שהם לא יכולים, אנחנו נוריד את זה בין שנייה לשלישית.

חבר'ה, זה לקריאה הראשונה.

אני רק חוסם את הממשלה מלטעון עניין חדש – זה הכול.

אז אתם תקבלו את האישור הזה ממינהלת השירות הלאומי - -

ממינהלת השירות הלאומי שבמשרד המדע והטכנולוגיה.

- - על הבנות שמשרתות למעלה מ-100 ק"מ.

אבל, אנחנו נשמח עדיין לקיים את הישיבה, ולבדוק את כל הפרטים לעומק.

אני איזום אצלך את הפגישה עם מינהלת השירות הלאומי ועם הגופים המוכרים לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

וההצבעה עצמה תהיה בקלפיות של אנשים עם מוגבלות באותו ישוב שבו היא עובדת, כמו בהצעה הפרטית שהיא מצביעה לפי 74 במעטפה כפולה, וספירת הקולות כפי שנקבע בתקנות – בדומה לאחרים.

אבל, מה זה שאת תשימי שתי - - -

שתי הצעות חוק מטעם הוועדה.

אבל, הן יהיו זהות בכל דבר, חוץ מ- - -

לא. אחת תכלול רק את נושא בנות השירות הלאומי מטעם ועדת החוקה, ואחת תכלול את כל היתר.

הבנתי.

- - - כי ההצעה הזאת כבר שוכבת כמה שנים.

אין שום בעיה, אוקיי.

בסדר גמור, אני מסכים לזה.

אם אפשר רק להעיר שההתנגדות שלנו לא נובעת מטעמים שרירותיים או משהו כזה, אלא באמת המחשבה - - -

אתה היית בדיון בוועדת השרים? האם אתה רוצה לפתוח את זה?

אני כתבתי את חוות הדעת לוועדת השרים.

אתה רוצה לפתוח את זה?

לא.

אני מציע לא לפתוח את זה.

אני אומר את עמדתי - - -

אני אביא לדיון הבא אולי את הפרוטוקול. אני מקווה להשיג אותו. הם חשבו שמדובר בהצבעות מוניציפאליות.

אני אומר את עמדתי המקצועית שהיתה בבסיס - - -

אני שוב חוזר לאותו עניין, אני חושב שכאשר מדובר בבחירות לכנסת לא צריכה להיות עמדה מקצועית של משרד המשפטים, לא צריכה להיות עמדה מקצועית של הממשלה.

למה משרד המשפטים כאן עכשיו?

אם אתה שואל אותי, אם אני הייתי שר המשפטים לא הייתי שולח נציג לדיון הזה מסיבה אחת פשוטה.

יש פה מסורת שעד כמה שאני יודע היא שונה.

לדעתי, המסורת הזאת היא מוטעית. עובדה היא שבדרך כלל בכל מה שקשור לבחירות, ועדת שרים מקבלת החלטה: אנחנו לא מתערבים, תעשו מה שאתם רוצים.

אבל, ועדת השרים - - -

- - - שהנציגות שלהם זה לא מטעם הממשלה כמשרד המשפטים, אלא כשירות שניתן לוועדת הבחירות אולי.

לא, סליחה, סליחה.

מה פתאום? הרשות המבצעת תכתיב?

בוא נאמר כך – ועדת הבחירות יושבת פה עם היועצים המשפטיים שלה. מה שקורה כאן זה שמשרד המשפטים יש לו עמדה מקצועית.

שכרגע זו עמדת ועדת שרים לחקיקה.

- - -ברגע שאתה עושה מזה שני חוקים, יכול להיות מצב שהממשלה תתמוך בסופו של דבר לקראת הדיון בקריאה הראשונה. לכן, יש עדיפות מצידך כן לחבר את זה להצעת החוק הזאת.

תמיד גם אפשר למזג את זה. אבל, רק אחרי הקריאה - - -

אני אמזג את זה אחרי ההצבעה.

אם זה יעבור במליאה, אפשר למזג אחר כך.

מה שיקרה זה דבר מאוד פשוט - אני אתן לאורלב את הפתרון הזה.


רבותי, מי בעד שתי הצעות החוק?

ה צ ב ע ה

בעד- רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

שתי הצעות החוק אושרו פה אחד.

פה אחד, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.