PAGE
5
ועדת החוקה, חוק ומשפט

9.1.11


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 312
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ד' בשבט התשע"א (9 בינואר 2011), שעה 10:00

צו ההוצאה לפועל (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התש"ע-2010

חברי הוועדה: דוד רותם - היו"ר

חיים זקס

- משפטן, משרד המשפטים

אריה כהן

- סמנכ"ל אכיפה וגבייה, רשות האכיפה והגבייה

ענת הר אבן

- יועצת משפטית, רשות האכיפה והגבייה

חיים ציון לוי

- מתמחה, רשות האכיפה והגבייה

אודליה אדרי

- לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

דורית ואג

סיגל קוגוט

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

צו ההוצאה לפועל (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התש"ע-2010

בוקר טוב. צו ההוצאה לפועל (שינוי התוספת הראשונה לחוק). עורכת דין הר אבן.

למעשה מאז תיקון 29, בעקבות התקנתו של סעיף 6 לתוספת הראשונה לחוק, כל פעם שאנחנו פותחים תיק כנגד חייב, מאומתים שם המשפחה והשם הפרטי ותעודת הזהות מול רשם האוכלוסין וכך נמנעת פתיחה שגויה של תיקים כנגד אישיויות משפטיות שהן אינן תואמות, שאין התאמה בין שם המשפחה והשם הפרטי. ואם אדוני זוכר, גם התקנו תקנה 11 לתקנות, שמאפשרת, במידה של סטייה, בשם הפרטי ובשם המשפחה, כזאת שאפשר להסיק ממנה שמדובר באותו אדם.

הניסיון המצטבר העלה שישנם קשיים נוספים שצריך לפתור אותם והם איתור של חייבים משלושה סוגים; שהם מהמגזר הערבי וקשה לאתר אותם בכפר, מהמגזר הכפרי, כשיש למשל משפחת מרדכי, נתנו לי דוגמה, של יישוב שלם ששם המשפחה שם כמעט של כולם הוא מרדכי, או של שמות מאוד נפוצים באוכלוסייה, כמו אבי כהן, אלי לוי, נתתי דוגמאות כאלה בדברי ההסבר, שאז קשה לאתר אותם, וכשמתווסף הנתון של שם האב, יותר קל לאתר אותם ולבצע כנגדם את הפעולות, לרבות המצאת אזהרה, ולכן ביקשנו את התוספת של הנתון הזה.

מאיפה אני יודע את שם האב?

נכון, הזוכה לא יודע.

בעצם אנחנו שמים לפניו מכשול שאין לו סיכוי להתמודד איתו. בואי נניח שהייתי פותח תיק במסלול המהיר. מה הייתם עושים במקרה כזה?

מה שאנחנו חשבנו בינינו לבין עצמנו, ויש הסכמה עם הייעוץ המשפטי, וזה גם עלה אצלנו בדיונים, שהזוכה ימלא כשהוא יודע, וכשהוא לא יודע, אנחנו נמלא את הפרט הזה מתוך הנתונים שנקבל ממשרד הפנים. זו היתה המחשבה.

ובעצם זו לא כוונה לדרוש את זה מהזוכה, אלא לקבל את המידע הזה ממשרד הפנים.

אז בעצם מה שצריך לכתוב זה, בתוספת הראשונה לחוק, אחרי ...יבוא 'שם האב, אם ידוע לזוכה'. זה מה שצריך להוסיף.

לא, כי זה נתון שאנחנו מקבלים אותו ממשרד הפנים. התוספת הראשונה מגדירה את הנתונים שאנחנו מקבלים ממשרד הפנים.

אין לי בעיה שתקבלו ממשרד הפנים את שם האב.

נכון, לכולנו יש בעיה עם איך הזוכה ימלא את שם האב בבקשת הביצוע, והמקום הנכון לתקן את זה, זה אכן בתקנות, מה שיוצר עוד איזה שהוא שיהוי עם האפשרות לקבל את הנתונים האלה כבר היום ממשרד הפנים.

הבעיה היא שהיום, איך שהדברים בנויים, מכיוון שלא חשבו מלכתחילה על הבחנה בין נתונים שהזוכה ממלא ומאמתים אותם עם משרד הפנים, לבין פרטים שהמערכת רוצה לשאוב אותם ממשרד הפנים, בלי קשר למה שהזוכה ממלא או לא, אז כל דבר שמוסיפים לתוספת הזו, אוטומטית הוא הופך לפרט שהזוכה חייב למלא אותו בעצמו ומאומת מול משרד הפנים. בעצם צריך לעשות את ההבחנה בין פרטים שיש סמכות לבקש אותם ממשרד הפנים והזוכה לא נדרש למלא אותם, לצרכי המערכת, לבין הפרטים שהוא נדרש למלא בבקשה שלו. כרגע אין הבחנה כזו והיא יכולה להיות בתקנות, היא לא חייבת להיות בחוק. למרות שגם שם, השם של הפרטים, 'פרטים טעוני אימות', הוא קצת מטעה, אבל עם זה אפשר לחיות.

לא הבנתי. שם האב, נתון פטירה ותאריך פטירה. אפשר לפתוח תיק נגד מישהו שנפטר?

טכנית זה אפשרי.

לא טכנית.

הוא לא אישיות משפטית, אבל אפשר לגבות חובות מהיורשים שלו, מהעיזבון שלו.

לא ממנו. העיזבון הוא אישיות משפטית, היורשים הם אישיות משפטית. זאת אומרת אם אני פותח תיק נגד אדם שנפטר, אז יהיה כתוב לכם במרשם, 'האיש מת', אתם תקבלו את זה בפרט של השם, ואז אתם סוגרים את התיק, אין לכם מה לעשות כי האיש מת, אי אפשר לגבות... אני זוכר שהיו עורכי דין שידעו לגבות כסף ממצבות בהר הזיתים, אבל זה...

לא, הזוכה יכול לבקש לפעול כנגד חליפיו.

אז הוא צריך להגיש בקשה.

אנחנו לא רוצים לאפשר באמת את הפתיחה של בקשת ביצוע כנגד בן אדם שנפטר. אנחנו רוצים להיות החסם.

אבל לפעמים אני לא יודע, זה רק אם אתם תבררו את זה במשרד הפנים, תדעו.

נכון, לכן אנחנו מבקשים מהם את הנתון.

יפה, אבל אז צריך שיהיה פה באיזה שהוא מקום דבר שאומר שזה לא---

זה התיקון המוצע בתקנות. אנחנו חשבנו מבחינה מנהלית לעצור בקשת ביצוע כזאת ולהחזיר אותה לזוכה, אבל אנחנו מסכימים עם הרעיון המוצע, שבתוך התקנות תהיה הסדרה מפורשת שאומרת מה זוכה כזה צריך לעשות.

יפה. אז מה אנחנו עושים?

יש כמה אפשרויות, או לאשר את הצו בכפוף להתקנת תקנות, או שנחזור הביתה, נעשה שיעורי בית ונביא את הצו עם תקנות.

הצו הזה הולך להיכנס לתוקף 60 יום מיום פרסומו. אני מוכן לקבל את ההתחייבות שלכם, שתוך עשרה ימים תגישו לי תקנות, ואז הם ייכנסו לתוקף לפני תחילתו של הצו, כדי לא לטרטר אתכם הלוך וחזור.

זה צו קצר, הם גם ככה יבואו עם תקנות, למה ליצור חשש לפער הזה?

אני יכולה להתחייב, הבעיה שלתקנות האלה צריך את הסכמת שר הפנים ואני לא יכולה להתחייב על אנשי משרד שר הפנים שהם יחתימו את השר במועד כזה קצר.

טוב. אין לי בעיה לאשר לכם את הצו הזה---

אולי נחזור על ההצעה, כי זאת נציגת משרד הפנים.

אני רוצה להפנות את תשומת לבו של אדוני, שהעירו לי היום בבוקר על משנה שבמסכת בבא בתרא. יש משנה במסכת בבא בתרא שאומרת שבמידה והיו בעיר אחד שם אחד, יוסף בן יוסף ושם אחר, יוסף בן שמעון, הם יכולים להוציא שטר חוב זה על זה, ולא אחר להוציא עליהם שטר חוב, ונמצא שמה שלמעשה צריך לעשות זה להוסיף סימן, ואז ברגע שמוסיפים סימן, שזה שם האב, או ש... זאת אומרת התכוונו לדעת גדולים במשפט העברי.

כן, השאלה רק מאיפה משיגים את שם האב, האם אתם צריכים להשיג את זה ולא הזוכה.

ברשותך אני אחזור על הצעתו של אדוני. עולה הצורך להסדיר את התקנות, כדי שהפרטים יתקבלו אצלנו ואנחנו לא נצטרך לבקש אותם מהזוכה בבקשת הביצוע, כי הזוכה לא יודע מה שם האב. עולה השאלה אם אנחנו יכולים להגיש נוסח מוסכם לוועדה תוך זמן קצר, ואמרתי שלצורך התקנת התקנות צריך גם את הסכמת שר הפנים ואני לא אמונה אם הוא יכול לתת את ההסכמה לתקנות תוך זמן קצר.

אני אשתדל ככל יכולתי לזרז את זה בלשכת השר. גם בפעם שעברה ניסינו ובסוף הצלחנו.

אפשר להגיש תוך 30 יום תקנות?

אני לא רוצה להתחייב, אני אעשה ככל יכולתי. אני מקווה שכן.

אז נעשה דבר פשוט; אני אחכה לתקנות מהירות אצלכם ובאותה ישיבה אני אאשר את התקנות ואת הצו.

בסדר גמור.

יש אולי עוד נתון שחשוב שתקבלו ממשרד הפנים.

תאריך הלידה.

כן, שגם עליו למעשה אין כרגע הסכמה של שר הפנים, וזה צריך להיות בצו, אז כדאי שהצו כבר יהיה מלא. תאריך הלידה זה כדי לדעת שאין מדובר על קטין.

אז אנחנו נחכה לדברים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10