PAGE
6
ועדת החוקה, חוק ומשפט
2.1.2011
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 306
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ו בטבת התשע"א (2 בינואר 2011), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 02/01/2011
תקנות החברות (הקלות לחברות ציבוריות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון), התשע"א- 2010
פרוטוקול
סדר היום
תקנות החברות (הקלות לחברות ציבוריות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון), התשע"א-2010 אישור התקנות
רשמה וערכה
¶
ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ
תקנות החברות (הקלות לחברות ציבוריות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון), התשע"א-2010, אישור התקנות
מרים אילני
¶
לפי כללי המשפט הבין לאומי הפרטי, הכללים שחלים על חברה זה לפי דין מקום ההתאגדות שלה וחלות חוקי החברות לפי דין מקום ההתאגדות, אבל כאשר מדברים על מסחר של ניירות ערך, לפי כללי המשפט הבין לאומי הפרטי, זה חל לפי דין מקום המסחר. לכן יכול להיות מצב שבו חברה התאגדה בישראל וחל עליה דין ישראלי לפי דין החברות, ולעומת זאת אם היא נסחרת בחוץ לארץ, יחולו עליה כללי המסחר בחוץ לארץ. כיוון שעשויה להיות סתירה, או שעשוי להיות מצב שבו הדין הזר מקנה את ההגנה לציבור המשקיעים, סעיף 364 לחוק החברות קובע הסמכה לשר המשפטים לקבוע הקלות. נקבעו כבר מספר הקלות בהקשר הזה. ההקלה שאנחנו מבקשים עכשיו להוסיף היא בנושא של ההגדרה של דירקטור בלתי תלוי.
בתיקון מספר 8 לחוק החברות ובתקנות החברות לעניין אישור דוחות כספיים, הוספנו את המלים 'דירקטור בלתי תלוי'. ואז יש לנו בחוק החברות דירקטור רגיל, דירקטור חיצוני ודירקטור בלתי תלוי. פנו אלינו מהשוק, ואמרו, 'לפי הדין שחל עלינו, יש לנו כבר הגדרות של דירקטורים בלתי תלויים', ועדת הביקורת, לפי הכללים שלNew York stock exchange, American stock of change והנסד"ק צריכה להיות כולה מורכבת מדירקטורים בלתי תלויים. אנחנו יוצרים בלבול למשקיעים בחוץ לארץ, כשאנחנו יוצרים להם עוד סוג של דירקטור וחוץ מזה שהכללים שם מספיקים ולכן אין סיבה שיהיו לנו את ההגדרות הכמעט חופפות.
בדקנו את הכללים של שלוש הבורסות שאני מדברת עליהן ואכן ראינו שזה מכסה את מרבית העניינים שהחוק שלנו מכסה, למעט הנושא של זיקה לבעל שליטה. כי אדוני יודע שבארצות הברית רוב החברות הן בלי בעל שליטה דומיננטי, ולכן כל ההגדרות של הבלתי תלוי זה רק הגדרות שנוגעות לזיקה לחברה. לכן אמרנו שאם אנחנו אומרים שכל ההגדרות שקיימות אצלנו בכל הנוגע לבעל שליטה יישארו, ייוותרו, ונוותר על ההגדרה בכל הנוגע לזיקה לחברה כאשר אנחנו אומרים שהזיקות שמוגדרות בדין הזר מספיקות, אפשר יהיה לקבל את ההקלה שהם ביקשו, ואנחנו חושבים שזה לא יפגע בציבור המשקיעים וזה מקל עם השוק.
זה בעצם הרעיון של התקנה הראשונה, של פסקה א'. פסקה ב' בעצם מתחברת להקלה שכבר קיימת.
מרים אילני
¶
היא לא סותרת. פסקה ב' כבר קיימת היום לגבי דירקטור חיצוני, כשאנחנו יודעים שדירקטור חיצוני זה מדרג יותר גבוה של בלתי תלוי, של חוסר זיקה, ועדיין יש הקלות היום. כבר היום יש בתקנות הקלות, הקלה שאומרת שדירקטור חיצוני, אם הוא דירקטור בלתי תלוי לפי הדין הזר, ולפי הדין הזר שמדברים עליו, שזה שלוש הבורסות האלה בלבד, אין דרישה לתקופת כהונה. שם אפשר להיות דירקטור חיצוני לתקופה בלתי מוגבלת, והתאמנו את הדין שלנו לדין שלהם וקבענו שאפשר יהיה להאריך את זה לתקופות נוספות---
היו"ר דוד רותם
¶
אז תלכו לוועדת כספים, שהיא תשנה לכם גם את התקנות. את מבינה מה שקורה? אני אאשר את התקנות, מחר יבוא שר האוצר ויוסיף שם עוד שמונה בורסות ואני אצטרך לאשר לו את זה.
מרים אילני
¶
אני מקבלת את ההערה. אפשר פשוט לרשום את שלושת הבורסות ספציפית ולא להפנות לתוספת. זה רעיון מצוין.
מרים אילני
¶
אמרנו שאם ההקלה קיימת לגבי דירקטור חיצוני, על אחת כמה וכמה שצריך לתת את ההקלה גם לגבי דירקטור בלתי תלוי, שהוא כמובן במדרג נמוך יותר.
היו"ר דוד רותם
¶
ב-א' אתם אומרים 'בכל הנוגע לזיקה לבעלי שליטה, והוא לא מכהן כדירקטור מעל תשע שנים רצופות. לעניין זה לא יראו בהפסקת כהונה שאינה עולה על שנתיים כמפסיקה את רצף הכהונה'. ב-ב' אתם באים ואומרים שאפשר להאריך לו, גם אם הוא היה תשע שנים, עוד פעם, כל פעם לשלוש שנים.
מרים אילני
¶
אז אני מפנה. זה 5(ז)(1) זה תקנות ההקלות. מה שהיה מבחינה היסטורית זה שבאו אלינו חברות בזמנו, לגבי דירקטור חיצוני, ואמרו 'התחרות שלנו היא עם חברות שנסחרות בחוץ לארץ ואצלם הדירקטור החיצוני יכול להמשיך והוא יוצר מומחיות ואז הדירקטור שלנו הולך אל החברה המתחרה', וכדי לעצור את זה אמרנו שאם הסביבה העסקית שלכם היא שלוש הבורסות האלה, אז נאפשר את הארכת הכהונה, ובלבד שוועדת הביקורת והדירקטוריון שוכנעו שהאדם הזה הוא בעל מומחיות כזאת שחשוב מאוד שהוא ימשיך לכהן.
היו"ר דוד רותם
¶
אם הוא כבר תשע שנים דירקטור, הופכת להיות זיקה. אני לא מבין איך אתם מוכנים. זה עוד שלוש שנים ועוד שלוש שנים ועוד שלוש שנים, זה עד אין סוף.
מרים אילני
¶
כן, אבל ככה הדין הזר ואנחנו התחברנו לדין הזר, כשההנחה היא שכל האכיפה וכל משמעת השוק, היא לפי הדין הזר. לא החלנו את זה על החברות הישראליות.
היו"ר דוד רותם
¶
אז בעצם זה ככה; ב-א' אתם אומרים 'ובתנאי שאתה לא מכהן תשע שנים', כי אז זה יוצר זיקה. וב-ב' אתם אומרים 'למרות שאתה כבר מכהן תשע שנים, יאללה, ניתן לך עוד שלוש שנים ועוד שלוש שנים'. זו סתירה.
מרים אילני
¶
במקרים מאוד מסוימים, כי החלנו את זה גם על דירקטורים חיצוניים, ודירקטורים חיצוניים, אמרתי לך, זה מדרג יותר גבוה של אי תלות.
מרים אילני
¶
נכון, אבל עדיין לא הגבלנו את תקופת הכהונה, בהתאם לתקנות האלה. אז אם בדירקטור חיצוני אנחנו אומרים שאפשר יהיה להאריך את זה, ואני מסכימה איתך שאפשר להתווכח על ההקלה המקורית, אבל ברגע שהיא קיימת לגבי דירקטור חיצוני, אני חושבת שעל אחת כמה וכמה לגבי דירקטור בלתי תלוי.
שוב אני אומרת, הכל מתבסס על האכיפה ועל משמעת השוק הכללית בשלוש הבורסות הספציפיות האלה, שאנחנו נכתוב אותן במפורש.
מרים אילני
¶
ודבר נוסף שאני רוצה לתקן. בתקנות האלה, כשכתבנו שאין זיקה לבעל השליטה, אני רוצה להוסיף 'או לקרובו', כי בתיקון 12 אנחנו הולכים להוסיף 'או לקרובו', וגם בתאגיד בשליטת בעל השליטה, 'למעט החברה או חברה בשליטת החברה'. זאת אומרת אם יש לי תאגיד שהוא אח של החברה, גם זיקה אליו אסורה. אלה שני דברים שאני רוצה להוסיף.
היו"ר דוד רותם
¶
מאוד תמוה בעיניי, אני מוכרח לומר.
טוב. נאשר את זה. פה אחד. אין דעת מיעוט, לצערי הרב.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:10