PAGE
8
ועדת הכלכלה

20.12.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 385

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ג בטבת התשע"א (20 בדצמבר 2010), שעה 11:30

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (מעבר מזיכיונות לרישיונות בשידורי טלוויזיה), התש"ע-2010 בקשות לדיון מחדש ודיון מחדש: א. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת ח"כ נחמן שי בסעיף 100 לחוק העיקרי (סעיף 68 להצעת החוק) בנושא מנגנון גביית התמלוגים

חברי הוועדה: אופיר אקוניס-היו"ר

חמד עמאר

נסים זאב

אברהם מיכאל

רוברט טיבייב

כרמל שאמה

משה כחלון שר התקשורת

חגית ברוק לשכה משפטית, משרד התקשורת

שריל קמפינסקי לשכה משפטית, משרד התקשורת

טל רוזנפלד לשכה משפטית, משרד התקשורת

יחיאל שבי דובר משדר התקשורת

נגה רובינשטיין יועצת משפטית, משדר התקשורת

יהודה סבן רכז תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

אילן אבישר יו"ר מועצת הרשות השנייה

מנשה סמירה מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

דינה עברי-עומר מ"מ היועץ המשפטי

עידית צרנוביץ סמנכ"ל רדיו בפועל

דנה נויפלד ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ניצן חן יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

שרון שמש עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולוויין

אבי ניר מנכ"ל חברת קשת

טלי גורן סמנכ"לית רגולציה, חברת קשת

שאול מגנזי משנה למנכ"ל, חברת רשת

יוסי ורשבסקי מנכ"ל, ישראל 10

דבורה קמחי יועצת משפטית, ישראל 10

אביגדור דנן יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית

יורם מוקדי סמנכ"ל תוכן ורגולציה

נועה גבע עורכת דין, חברת יס

ירמיהו קדושי מפיק תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח

משה דנון יו"ר איגוד הבמאים והתסריטאים

ישגב נקדימון יועצת משפטית, חברת החדשות של ערוץ 2

אתי בנדלר

ניר ימין

לאה ורון

יפעת שפרכר

בקשות לדיון מחדש ודיון מחדש מאת ח"כ נחמן שי

בסעיף 100 לחוק העיקרי (סעיף 68 להצעת החוק) (בנושא מנגנון גביית התמלוגים

עד עכשיו הנוהל היה שהרשות השנייה ממונה מטעם המדינה לאיסוף התמלוגים. היא מרכזת אותם אחרי שהיא בודקת את הזכיינים. משום מה בחוק החדש השתנתה השיטה והסמכות הזאת עברה מהרשות לידי המדינה באמצעות חשב משרד התקשורת. זה מנגנון שדומה למה שקורה בגופים אחרים, כמו יס והוט. מצבם של השניים שונה בהשוואה לרשות השנייה. הרשות השנייה היא רשות עצמאית על פי חוק. יש לה מעמד משלה. זה לא דומה לזכיינים.

נקודה שמדאיגה אותי היא איך המדינה תנהל את מערכת היחסים שלה עם הגופים המשדרים. בגופים המשדרים צריכה להישמר עצמאות השידור. תלות במדינה זה דבר הפוך ממה שאנחנו רוצים שיקרה. אם יבואו הגופים המשדרים למדינה אני חושש מאוד לעצמאות השידור אצל הזכיינים הנוכחיים, לימים לבעלי הרישיונות. אני אשמח לשמוע מפי השר ומפי נציג משרד האוצר איך הם מתכוונים לבצע את זה כדי שלא תהיה פגיעה בשידור.

לפי הבירורים שערכתי זה לא ישנה את המעמד של הזכיינות מול המדינה, בוודאי לא מול הרשות. זה לא יפגע במעמד הרשות. בסך הכל מה שאנחנו עושים פה זה לפי בקשה של האוצר, לא לפי בקשה של משרד התקשורת. מה שאנחנו עושים זה מתאימים את זה. כמו שיתר הגופים משלמים לאוצר, כך ישלמו גם הם לאוצר. זה בסך הכל תיקון של עיוות שהיה במשך שנים. אתה צודק שניצלנו את החוק הזה בשביל לתקן את זה. אי אפשר ללכת לחוקק חקיקה ראשית מיוחדת בשביל דבר כזה. זה דבר שהוא באופן יחסי פעוט. מה שמטריד אותך מטריד גם את משרד התקשורת. המעמד של החברות מול הרשות או מול המדינה לא ישתנה. כמו שהיה לפני החוק גם יהיה אחרי החוק. זה באחריות. זה אחרי התייעצות שלי עם היועצת המשפטית של המשרד. אני לא רואה צורך להסתייגות.

מי בעד הבקשה לדיון מחדש?

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – 3

הבקשה לא אושרה

זה יהפוך להסתייגות.

לגבי סעיפים 62ג,ד,ה ו-ו יש הפניות במקומות שונים. ככל שמדובר רק בהפניות שאני יכולה לעשות במסגרת תיקוני נוסח אני מניחה שהוועדה מסמיכה אותי. לא בדקתי אם יש דברים שמחייבים שינויים מהותיים. אני מקווה שאין בהקשר הזה.

ייתכן שיצטרכו תיקונים בפרק ב' לחוק, שעוסק בתיקונים שייעשו ב-2015. אלה תיקונים שכבר הקראנו, אבל עכשיו בגלל שעשינו עוד תיקונים בסעיפים אחרים בחוק נצטרך לעשות גם שם.

השאלה אם מדובר בתיקונים טכניים או בתיקונים מהותיים.

אלה תיקונים טכניים.

אנחנו מסמיכים את הייעוץ המשפטי של הוועדה ככל שמדובר בתיקונים טכניים. אני מבין שהכתיבה המחודשת תהיה לא קצרה בזמן. אנחנו ניכנס לחודש ינואר.

במקרה הטוב. שלא לומר פברואר.

אני רוצה לנצל את הבמה בבקשה לתיקון סעיף 2 לתוספת השנייה במסגרת החוק. הוא מתייחס להכרה במועד ההשקעה, לא במועד השידור במסגרת כל סוגה עילית.

בדקנו את זה. מסתבר שזה כבר נדון והייתה רוויזיה. אחרי החוק נבחן הסדרה. כמובן שנטפל בזה רק בתקופת המעבר, לא לאורך כל הזמן. אנחנו נשב עם היוצרים ועם הרשות השנייה ונבחן את זה. כרגע אין מה לעשות.

סעיף 2 לתוספת השנייה לא נכנס לתוך התיקון. זה לא נמצא במסגרת כל ההגדרות.

גם אם זה לא מופיע כל הדברים האלה יוסדרו בהמשך. החוק הזה חייב להסתיים. דברים נוספים יוסדרו בהמשך.

יש את סעיף 12 בנושא של תושב ואזרח.

התנאי היום לפי חוק הרשות השנייה לקבלת זיכיון הוא היות התאגיד אזרח ותושב ישראל. עכשיו אנחנו באים ומבקשים לשנות כך ש-51% יוחזק בידי תושב ישראל, שזה אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע.

מה היה עד היום?

אזרחים ותושבים. תנאי כפול. השאלה אם יש הצדקה להבחנה בין מי שהוא תושב קבע למי שהוא אזרח. התנאי הזה נמצא בחוק הרשות השנייה, כי הוא בא להגשים שתי תכליות. תכלית אחת היא זיקה בין הגורם המשדר לכך שהוא יהיה חלק מהחברה הישראלית והתרבות הישראלית. נוכחותו כאן היא תנאי לקבלת הרישיון. גם מבחינת הפיקוח צריך שאותו גורם יהיה כאן על מנת שנוכל לתפוס אותו. אם הוא לא נמצא כאן לא ניתן לתפוס אותו. זאת הסיבה שקבענו תנאי כפול.

שישאיר ערבות בנקאית.

הוא משאיר את זה. צריך לזכור שההגבלות האלו הן הגבלות על חופש העיסוק, לכן אנחנו רוצים להגביל במידה מועטה ביותר תוך כדי שמירה על אותן תכליות שאנחנו רוצים להשיג. התנאי של תושב קבע משיג את אותן תכליות.

מה הבעיה? שיהיה משקיע מבחוץ ומי שיפיק פה יהיה ישראלי?

אנחנו רוצים שיהיה מישהו שיושב פה, אנחנו רק לא חושבים שיש הצדקה שזה יהיה אזרח.

מה הקשר בין תושב לתכניות שידורים? דרך הלוויין אנחנו משיגים את כולם.

אנחנו צריכים להכריע האם רק בידי תושבי ישראל שהם אזרחים או גם בידי בעלי תושבות קבע, כמו תושבי מזרח ירושלים

זה לא רק חל על תושבי מזרח ירושלים, אלא גם על מי שעובר תהליך של התאזרחות. עד שהוא נהפך אזרח הוא עובר שלבים. השלב האחרון זה להיות תושב קבע, כשהשלב לפני הוא להיות אזרח. יש תנאי שנמצא בתוך החוק שאומר שמי שפוגע בביטחון המדינה לא יוכל לקבל רישיון מלכתחילה, לא משנה איפה הוא גר. זה תנאי אחר שעומד בפני עצמו. זה יכול להניח את דעתו של אדוני במקרה שמדובר באותם גורמים שהוא חושש שמהווים סכנה לביטחון המדינה. יש לזה פתרון כבר במסגרת הקיימת.

צריך להרחיב את ההגדרה שמדברת על הנזק לביטחון המדינה.

זה קיים היום.

הנקודה הזאת מוסדרת.

עשינו התאמות לחוק הרשות השנייה.

יש תושבים ישראלים שחיים כאן את חייהם ויש להם אזרחות מקבילה. לעיתים הם לא יכולים להחזיק בשתי אזרחויות באותה עת, לכן הם שומרים על אזרחות זרה ונותרים כאן כתושבי קבע. הם אזרחים בכל מובן המילה, רק הם לא מצביעים לכנסת. הם קשרו את גורלם למקום הזה, הם חיים כאן. מבחינת התכליות של החוק אין שום סיבה למנוע מהם להחזיק בערוץ טלוויזיה.

אני מציע למחוק את בעלי רישיון לישיבת קבע.

ההצעה היום אומרת אזרח ותושב. החלופה הזאת של תושב קבע היא חלופה לאזרח. אם מורידים את זה נשארת האופציה של תושב ואזרח. אנחנו סבורים שאין הצדקה, ככל שמדובר בהגבלה בחופש העיסוק, לבוא ולתת תנאי שלא מגשים שום תכלית ורק מגביל. התכלית שאדוני מבקש להשיג ניתנת להגשמה לפי סעיפים אחרים שנמצאים בתוך החוק. זה מעורר קושי.

אני רק רוצה אזרח.

יש הבדלים בין מה ששניכם אומרים. תושב יכול להיות מספיק רחב בשביל לכלול תושב קבע. השאלה אם צריך גם אזרח או במקום אזרח יכול להיות תושב קבע. אתם שניכם מדברים על דברים שונים.

אני מדבר רק על אזרחים, לא על תושבי קבע.

אזרח ישראלי לאו דווקא מתגורר בארץ.

אז שיהיה אזרח ותושב.

זה המצב היום.

אנחנו לא מעוניינים בבעלי רישיון לישיבת קבע.

אדוני משאיר את הדרישה של תושב ואזרח ומוריד את האופציה של תושב קבע. המגבלה הזאת היא מגבלה שלא באה להגשים שום תכלית.

אזרח ותושב מקובל על הממשלה ועל שר התקשורת. אנחנו מוחקים את העניין של רישיון לישיבת קבע.

אנחנו מדברים על סעיף 33א(א)(2).

המשמעות היא לחזור לוורסיה שמופיעה בחוק הרשות השנייה.

אני מבקש בהסתייגות להגיד שיהיה לו לפחות 80%.

מי בעד סעיף 33א(א)(2) ללא המשפט "או שהם בעלי רישיון לישיבת קבע"?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

אני חוזרת לסעיף 145 בעניין כללים ראשונים. כללים ראשונים לפי סעיף 3ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 12 לחוק זה, ייקבעו עד יום - אנחנו מבקשים לשנות את התאריך בעקבות דחיית מועד המעבר – כ"ו באדר ב' תשע"א (1 באפריל 2011).

זה לא כל כך טוב 1 באפריל. אולי 2 באפריל?

אפשר. זה יהיה כ"ז באדר ב' (2 באפריל 2011).

146 הוראות מעבר. תקנות וכללים שנקבעו לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה, למעט כללים שנקבעו לפי סעיף 39 לחוק העיקרי, יעמדו בתוקפם ויחולו גם על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה כל עוד לא שונו או בוטלו.

מי בעד כל פרק ג' - תחילה כללים ראשונים והוראות מעבר?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

אני ביקשתי הסתייגות שאומרת שאי אפשר לחייב את שאר הערוצים להקים חברת חדשות משלהם. זה לא טוב. אפילו כשמשאירים את המונופול בידי ערוץ 2, 10 וערוץ 1 זה הרבה. התחרות היא לא בחדשות.

ודאי שבחדשות.

הוא מתכוון שבעל הרישיון החדש לא יהיה חייב להחזיק חברת חדשות.

זה מאוד מאוד לא נראה לי.

נסים, שזה יהיה לשנתיים.

לשנתיים.

אתה מדבר רק על השנתיים הראשונות מרגע שהתחיל ערוץ חדש, לא באופן כללי?

כן. זה גורם לחסמים מלכתחילה שהם לא יכולים להתמודד.

אנחנו רואים את זה קצת אחרת. אני סבור שכדי שערוץ ברודקאסט ישרוד ויתקיים בהוויה הישראלית הוא חייב לכלול שידורי חדשות. הוא צריך לכלול דיווחים, ראיונות. אם אתה פוטר אותו מהחזקת חברת חדשות..

הציבור יקבע. אם לציבור נראה שבגלל שהוא לא משדר חדשות אין מה לראות, אז אף אחד לא יפתח ולא יתעניין בתחנה הזאת. כל הדבר בסופו של דבר הוא כלכלי. אני לא חושב שזה נכון לקחת את החדשות מהערוצים הקיימים, שזה מערוצים 2,1 ו-10 .

תירשם לך הסתייגות.

נדמה לי שהיועצת המשפטית של הוועדה אמרה שזה בין החוקים הכי מורכבים. לכם האורחים שלא משתתפים בחקיקות זה נדיר שבכל סעיף דנים פעם, פעמיים ו-3 פעמים וכמעט אף סעיף לא יוצא מהוועדה כמו שהוא נכנס. לדעתי זה בסדר. זה גורם להימשכות של הדיונים, אבל אני מאוד מכבד את זה, אני מאוד מעריך את זה. אני מאמין שלאנשי המקצוע תמיד יש מה להגיד, לאנשי התעשייה תמיד יש מה להגיד. יש להם את ההבנה שלהם. חשוב שאנחנו כחברי כנסת ושרים נקשיב להם ואם הם ישכנעו אותנו גם נשתכנע. ידוע לי שנעשה פה המקסימום על ידי כולם כדי להוציא את החוק הכי טוב תחת ידנו. אם נצטרך לטפל בבעיות שיצופו אחר כך משרד התקשורת יעשה זאת. לא שזה דבר קל, אבל אם יהיו דברים מהותיים אנחנו פה כדי להמשיך ולטפל. בסך הכל מדובר בחוק שנכנס לתוקף ב-2013, שזה שנתיים מלאות מהיום. יהיה לנו זמן לתקן את הדברים. אני ער למועדים.


אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה באופן אישי, להנהלת הוועדה: אתי, ניר ולאה שבלעדיהם לא היינו מגיעים עד לפה, לדנה ממשרד המשפטים, לבנות מהמשרד שלנו שעשו פה עבודת קודש, לרשות השנייה, למועצת הכבלים והלוויין ולחברי הכנסת.

אני רוצה להודות לכל אחד ואחת שיושבים בחדר הזה. אני רוצה להגיד תודה אישית על השנה האחרונה. יצרנו אווירה כמעט משפחתית בחקיקה הזאת. נפגשנו הרבה מאוד. היו הרבה מאוד הערות, היו הרבה מאוד חילוקי דעות. בסוף יש ציבור בחוץ. יש 7 מיליון אזרחים במדינה הזאת. אני תמיד אמרתי שהם מקבלים בסופו של דבר טלוויזיה טובה שיש בה תחרות. אנחנו תמיד אומרים הגברת התחרות. אם נביא לדבר הזה החל משנת 2013 עשינו עבודה טובה לטובת צרכני ישראל והצופים בטלוויזיה. אין כמעט אדם במדינת ישראל שלא צופה בטלוויזיה. יש 3 או 4 טלוויזיות בכל בית. זה בהחלט דבר חשוב.

תודה רבה לך, השר, על שיתוף הפעולה בשנה האחרונה בחוק הזה. אני רוצה להודות בשמי ובשם חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ על העזרה בוועדת שרים לחקיקה בערר שהגשת והתקבל. הוא היה צריך התקבל מלכתחילה. תודה רבה לך על הביטול המוחלט של קנסות היציאה. אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת למנהלת הוועדה, לאה, לייעוץ המשפטי, אתי וניר, לפקידות הממשלתית. לפעמים יש לי ביקורת לגבי הפקידות הממשלתית, אבל אני חושב שהיא עושה עבודה טובה ומעולה. כמובן שאני רוצה להודות לצוות הוועדה: עידית חנוכה, דקלה טאקו, מרב כהן, לדובר הוועדה. אני רוצה להודות לצוות שלי, לעו"ד רן שטרית שעזב אותנו לפני מספרים ימים, לשי ולעומר ולכל אחת ואחת. זה הפרוטוקול העבה ביותר בשנים האחרונות. היו פה הרבה מאוד פרוטוקולים. אני נפרד מהוועדה הזאת. מי שיישאר פה יישאר ומי שלא יישאר אנחנו בוודאי ניפגש בהזדמנויות אחרות. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40