הכנסת השמונה עשרה

PAGE
15
ועדת הכספים

20.12.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ג בטבת התשע"א (20 בדצמבר 2010), שעה 13:00

חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010

פרק י"ג (עידוד השקעות הון), סעיפים 55 עד 58

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חיים אורון

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

מירי רגב

רונית תירוש

עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

ערן פולק, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

עו"ד מיכל דויטש, ממונה חקיקה, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

אופיר כהן, מנהל אגף א', עידוד השקעות הון, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד לימור תוסיה כהן, משרד המשפטים

חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רוביק דנילוביץ, ראש עיריית באר שבע

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים

נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

רובי גינל, התאחדות התעשיינים

צבי פלדה , יו"ר תובלה, התאחדות התעשיינים

רו"ח עופר מנירב, לשכת רואי חשבון בישראל

אשר גרינבאום, משנה למנכ"ל כימיקלים לישראל

אבי דויטשמן, כימיקלים לישראל

ארמנד לנקרי, יו"ר מועצת עובדי מפעלי ים המלח

אייל חיימובסקי, סמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים

שמעון סבן, יו"ר מועצת העובדים, רותם

אורי בן נעים, מפעלי ים המלח

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010

פרק י"ג (עידוד השקעות הון), סעיפים 55 עד 58

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010, פרק י"ג (עידוד השקעות הון), סעיפים 55 עד 58.


בעידוד השקעות הון, נשארו כמה סעיפים פתוחים. אפשר להצביע בעד החוק, אפשר להצביע נגד החוק, אפשר להצביע חלקית, אבל זה לא משנה כי ההצבעות יהיו מחר. אני מבקש לברר כמה דברים.


קודם כל, לגבי הנושא של החרגת החברות להפקת מחצבים. אנחנו ביקשנו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, האם זה חוקי. הדבר השני הוא החרגת החברות הממשלתיות, ובעיקר החברות הביטחונית, ואני מבקש לומר שדיבר אתי היום יושב ראש רפאל, אילן בירן, והוא אמר שהגיעו להסכמה עם משרד האוצר לגבי רפאל. עדיין לא קיבלתי תשובה לגבי התעשייה האווירית.

מה ההסכמה?

תכף נשמע.


הדבר הנוסף הוא שינוי שיעורי המס. ביקשנו שיהיה פער בין המרכז לבין הפריפריה. אמרנו כפול. אבל אמרנו לא להעלות את המס במרכז מכיוון שהתעשיינים בעצם תרמו את חלקם לחוק הזה ואנחנו לא רוצים שיהיה צדק לוקה, על המשקל שלא יהיה חוטא נשכר.


הקריטריונים לפיהם ייקבעו היישובים שזכאים להטבות, שיהיו בחוק ולא בצו, ולהבחין בין חלק הכרייה לבין חלק העידוד.


נמצא כאן אבי ליכט המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אני מבקש קודם כל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, האם החוק הזה עומד במבחן החוקתיות.

התשובה היא כן.

נמק.

קודם כל, תודה על ההזמנה לכאן.

אני מודה לך שבאת, על אף שהיה קשה לך לבוא היום.

אני מבקש, אם תרשה לי, בסוף דבריי, להשתחרר מהדיון.

אני משחרר אותך. תתייחס בקצרה

החוק הזה מבחינתנו הוא חוק חוקתי. אנחנו היינו מודעים לתיקון אליו אתה חותר והוא עבר את אישורנו וגם את אישור היועץ המשפטי לממשלה. במהלך ההליכים גם נפגשתי עם אנשי כי"ל, עם המנכ"ל, והטענות שמועלות עכשיו הועלו גם בפנינו, אבל לא מצאנו גם אחרי הדברים האלה שיש פגם חוקתי בחוק. אם תרצה, אני אנמק את זה בקצרה.

כן.

החוק מבחינתנו הוא חוב מיטיב, הוא עוסק בהטבות והוא לא עוסק בליבה אלא בעצם אומר את מי המדינה רוצה לעודד. אין לבן אדם זכות לקבל הטבה. לכן, ככל שאני מבין, הטענה היא לא שיש למישהו זכות לקבל הטבות, אלא שיש כאן אפליה בין חברות כרייה ומחצבים לבין חברות אחרות, וליתר דיוק, השאלה האם העובדה שהצעת החוק הממשלתית מחריגה את כי"ל יוצרת פגם חוקתי שבעיקרו הוא פגיעה בשוויון.


לטעמי התשובה שלילית. אני חושב שבחוק כמו החוק הזה, כשמו כן הוא, הוא בא לעודד פעילות מסוימת למדינה ובעקבותיה לכנסת, לממשלה ולכנסת, יש זכות מלאה לקבוע סדרי עדיפויות ויש לגיטימיות מלאה לבוא ולומר שהמדיניות שלנו היא לעודד פעילות שחשובה לנו, בעיקר לעודד פעילות שמתחרה גם בשווקים גלובליים. כלומר, לבן אדם יש את האפשרות לבחור היכן הוא יושב, אם הוא יושב כאן או יושב במקום אחר. כאשר המדינה באה ואומרת שאין טעם ענייני לתת הטבה דווקא לחברות כרייה והיא מבקשת לתת את ההטבות לגופים אחרים שמתחרים במקומות אחרים ושיש להם אפשרות לעבור, להבדיל מחברות כרייה שיושבות כאן, בעיניי זה נימוק רלוונטי. לכן הטענה על פגיעה בשוויון היא טענה שלא יכולה להביא לפסילה של החוק אלא מדובר כאן בהבחנה מותרת ולא באפליה פסולה.


שמענו כל מיני טענות לגבי השאלה של קבוצת ההתייחסות של מחצבים היא קבוצה מאוד מצומצמת וככל שהקבוצה יותר מצומצמת, מתחדדת הפגיעה בשוויון. כמו שאמרתי, מכיוון שיש כאן הבחנה מותרת, שאלת גודל הקבוצה פחות רלוונטית, מה עוד שאם מסתכלים על גודל הקבוצה ומכניסים אליה גם גז, גם נפט וגם מחצבים אחרים, אין להכחיש שכי"ל, שבה אנחנו עוסקים, היא מאוד דומיננטית בדבר הזה, אבל העובדה שיש גוף דומיננטי בתוך הקבוצה הרלוונטית, לא הופכת את ההבחנה להבחנה פסולה.


לגבי הטענה של פגיעה בשוויון. כל הבחנה שעושה המדינה בחלוקת התקציבים שלה אינהרנטית יוצרת הבחנה. אם אנחנו נבוא ונהפוך כל דבר לסוגיה משפטית וכל דבר נציף גם חוקתית, בעצם אנחנו כובלים את ידי המחוקק וכובלים גם את ידי הממשלה ביכולת שלה לבצע הערכה מחודשת של סדרי העדיפויות שלה. בית המשפט מודע היטב להבחנה הזאת. לכן, בניגוד לחוות הדעת שהוצגו, וגם בניגוד לדברים ששמעתי, לא כל פגיעה בשוויון ולא כל הבחנה הופכת לפגיעה בשוויון חוקתי שיכולה להביא לפסילה של חוק. אני חושב שכאן ההבחנה הכלכלית הזאת, קשה לומר שהיא פגיעה כל כך חמורה שיוצרת פגיעה בכבוד, כי רק פגיעה בכבוד, כמו שאתה ודאי יודע, השוויון הוא לא חלק מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ---

נרשם? השוויון הוא לא חלק מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נכון.

אתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

אתה רוצה לתפוס אותי במילה לפני שסיימתי את המשפט.

גם אני לא הבנתי.

אני רוצה להסביר.

אתה צודק. הוא צודק.

הם רצו להכניס שוויון, אבל לא נתנו לו.

תתייחס לפגיעה בכבוד.

אני אסביר. המושג שוויון חוקתי לא נמצא באופן מפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולא לחינם.

מה זה מפורש או לא מפורש? הוא לא נמצא.

הוא לא נמצא.

הוא לא נמצא. נפסק שהוא לא נמצא.

הוא לא נמצא. מה שנפסק, זה לא רלוונטי. הוא לא נמצא.

לא, מה שנפסק מאוד רלוונטי.

אני מבין שעשיתי טעות גדולה.

לא עשית טעות. דווקא דיברת לעניין עד עכשיו. אל תחזור בך.

אני לא חוזר בי.


המונח שוויון לא נמצא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולא לחינם. בית המשפט העליון גזר את האפשרות לפסול חוק על פגיעה בשוויון כאשר השוויון נגזר מכבוד האדם. אני לא חש שההבחנה שנוצרת כאן פוגעת בכבוד האדם של כי"ל. לכן אני לא חושב שיש כאן בסיס לטענת שוויון.

העובדים בכי"ל.

אני מדבר על התאגיד עצמו, כי זאת חוות הדעת שהוצגה לי, האם התאגיד עצמו נפגע ואני לא חש שזה המקרה.


מה שיותר מטריד, זאת באמת הטענה שכל הבחנה שעושים – ואתם כל יום יושבים ועושים הבחנות – קשה. אני לא חושב שנכון בסוג כזה של הבחנות מיד לקפוץ לטיעונים חוקתיים. בסופו של דבר זאת שאלה מקצועית של סדרי עדיפויות ולכן אני לא חושב שזה באמת נמצא במגרש המשפטי.

בהחלטה של היום יכול שתהיה משמעות לגבי החלטה בעתיד בנושא תגמולי הגז?

אל תכניס אותי לזה.

התשובה היא כן.

לא, אני לא רוצה לתת תשובה.

התשובה היא תלוי במי מדובר.

אני מבין מה אתה שואל. אני מעדיף להתכונן לישיבות ואמרו לי שאני בא לדבר על נושא מסוים.

אמרו לי שאתה בחור רציני, אבל לא עד כדי כך.

תודה רבה. אבי ליכט, אני מודה לך. אתה משוחרר. תודה רבה.

תודה רבה.

ערן פולק, אני רוצה לדעת לגבי הנושא של החברות הממשלתיות ובעיקר התעשיות הביטחוניות.

בהמשך למה שאמרנו בדיונים קודמים ולשאלות שעלו בוועדה. הנושא הזה בעצם מתחבר לבקשה שיש בעיקר מהחברות הביטחוניות אבל מעוד חברות שעובדות בתחרות בינלאומית לשינוי ולהקלה במדיניות הדיבידנד שלהן, בינן לבין הממשלה. לאור הבקשות האלה, ובהתאם לתחזית לשינוי משטר המסים, התקבלה אתמול החלטה על ידי מנכ"ל משרד האוצר ושר האוצר לשנות את מדיניות הדיבידנד באשר לאותן חברות שעתידות להיפגע כתוצאה מהחוק ולאפשר להן משיכת דיבידנד בשיעורים נמוכים יותר מהמדיניות המוצהרת, בתנאי ובלבד שהעסק הזה יופנה למקורות הצמיחה של החברות וספציפית להשקעה במחקר ופיתוח.

זה לא מקובל על החברות.

אתי דיבר אילן בירן והוא אמר לי שמקובל עליו. הוא דיבר אתי הבוקר.

הם לא יוחרגו.

הם לא יוחרגו. הם יקבלו את מה שאמר עכשיו ערן פולק.

לא, הם יוחרגו.

כן, הכוונה שהם יוחרגו.

הם יוחרגו, אבל הם יקבלו פיצוי במקום אחר.

את יאיר שמיר לא תפסתי.

אני לא יודע לומר מה עמדתו.

בסדר.

אחר כך יש הסתייגות שלי.

בסדר.

אותו הדבר שיעשו עם כי"ל.

זאת הצעה. את יכולה להגיש הסתייגות על זה ויכול להיות שנתמוך בה.

הגשתי הסתייגות.

אנחנו נצביע עליה.

מחר.

מחר נצביע על כל הדברים?

כן.

הגשתי גם הסתייגות דיבור למליאה וגם הסתייגות למחר על הדבר הזה.

בסדר. אני האחרון שאפגע בזכותך המלאה להגיש הסתייגות ולהצביע איך שאת רוצה.

אין לי ספק.

אם היית במפלגה שלי, יכול להיות שהייתי קורא לך לדיון אבל את בליכוד, וזה בסדר.


ערן פולק, לגבי שינוי שיעורי המס. אנחנו ביקשנו שתהיה הכפלה של הפער בין המס במרכז והמס בפריפריה ושלא ייפגע המרכז. כלומר, לא להעלות את המרכז. מה התשובה שלכם לכך?

בנושא של שיעורי המס יש שלוש תקופות זמן שהן רלוונטיות. יש את תקופת הזמן של השנתיים הקרובות בהן תלוי גם במסגרת התקציבית של התקציב הנוכחי. יש תקופת זמן שהיא החל משנת 2016, שלפי מתווה המס שאישרה הממשלה תופסק ההפחתה במס החברות הכללי, ויש את תקופת הביניים. מה שהוחלט על ידי שר האוצר זה שבהתאם למה שכתוב בהצעת החוק, לתקופת הביניים, בשל המסגרת התקציבית, אנחנו נשארים באותם שיעורים של 10-15, החל משנת 2016 אנחנו נקבל את הצעת הוועדה ונגיע לשיעורים של 12 ו-6, 12 במרכז ו-6 אחוזים באזור פיתוח א' כפי שיוגדר.

זה יעודד לבוא לפריפריה.

לדעתנו מדובר במשטר מס מאוד מאוד אטרקטיבי. אין בכלל להשוות ביחס למשטרי מס בעולם, וגם משטר מס אטרקטיבי מאוד ביחס למרכז. ביחס לתקופת הביניים, עדיין לא התקבלה החלטה.

עד מחר בהצבעה, תאמרו לנו מה ההחלטה.

מה לגבי 25 אחוזים ביצוע?

רגע. הנושא הנוסף לגבי הקריטריונים שייכללו בחוק. אתם מסכימים?

אנחנו מקבלים את הצעת הייעוץ המשפטי.

מקבלים את עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה. בסדר. צריך לנסח את זה.

צריך לבדוק עם חיים כץ את הנושא של הדיבידנדים כי אמרו לי כאן שזה מקובל עליהם אבל זה לא מקובל עליהם.

אני לא אמרתי. אמרתי, ואני מדייק בדברים, שדיבר אתי אילן בירן על רפאל ואמר שהנוסחה שהם הגיעו לסיכום, מקובלת.

על רפאל מקובל.

על התעשייה האווירית, לא.

למה צריך לחזור על זה? אמרתי שאמרו לי באוצר שלא תפסו את יאיר שמיר והוא לא דיבר אתי. האוצר טוען שאצלם הבעיה היא עוד פחות מאשר ברפאל, אבל אני לא יודע. אני מבקש לדעת מה התשובה ונאמר לי שעוד לא תפסו אותו, אבל יתפסו אותו וידברו אתו ונראה. לפי זה גם נצטרך לראות.


לגבי הקריטריונים של הישובים, זה ייכלל בחוק ונצטרך לנסח את זה. אני מבקש, אם אפשר לגבי מה שדיברנו כל הזמן, שהניסוח יהיה כזה שיש הבדל בין הכרייה לבין העיבוד.

אני מבקש לשאול שאלה.

רק שאלה כי אני לא פותח דיון.

הובא לתשומת לבי רק היום. אנחנו עושים מעבר מפריפריה לכל הארץ וזאת גם ההגדרה בחוק. יש פריפריה באזור ב' ובמרכז. בעצם אין כאן תקופת מעבר לגבי אזור עדיפות ב', שהיו לו תנאים שונים ממרכז הארץ. השאלה אם זה נכון, לא ליצור תקופת מעבר שמופיעה גם לגבי אזור עדיפות ב' וכרגע בעצם מה-1 בינואר, אין הבדל.


אני מקבל את ההבחנה העקרונית שנעשתה בין פריפריה לבין מרכז. אני מדבר על תקופת מעבר שמקובלת בחקיקה מהסוג הזה כאשר משנים תנאים באופן דרמטי ושם אולי זה הדבר הכי מרכזי כי הם יותר לא אזור ב' וזה יכול להיות אזור העמקים, זה יכול להיות הגליל התחתון, זה יכול להיות בין קריית גת לקריית מלאכי, אזור לכיש וכולי.

ברור. המקומות שמוגדרים. ערן, מה אתה עונה?

צריך להבין משהו שהוא בסיסי בכל המעבר שהחוק הזה יוצר כי זה לא רק לנושא של אזור פיתוח ב' אלא הוא נכון גם לחברות שמופחתות להן ההטבות מכוח החוק. מפעל ספציפי שנמצא היום בתקופת הטבות, אם הוא ב' או א' או כל דבר אחר, ההטבות האלה נשמרות לו עד תום התקופה בהתאם להוראות המעבר שבחוק. כלומר, אין כאן שום פגיעה.

לא נוגעים בכתבי האישור הקיימים.

ודאי שלא. לא נוגעים ולא פוגעים בתקופת הטבות קיימת. למפעלים יש אופציה לעבור, אם רוצים, לדין החדש או לדין הישן. כך שהם בעצם יכולים להשיג את הכי טוב מבין שני החוקים אבל אין כאן פגיעה במפעל ספציפי.

רבותיי, מחר להצבעות אני מבקש תשובה לגבי הנושא של תקופת הביניים של המס בנושא הפריפריה והמרכז. אנחנו מבקשים לקבל תשובה לגבי הנושא של התעשייה האווירית. אני מבקש להגיע לניסוח לגבי הנושא של הכרייה והעיבוד. מי שירצה תוך כדי הישיבה להגיש הסתייגויות מהותיות לאחר קבלת התשובות, אנחנו נצביע עליהן. אני לא יודע מה יהיה בוועדה, אני לא אחראי כאן על חברי הוועדה, בעיקר לא על מפלגת השלטון.

הם צריכים לתת תשובות היום. לפני מחר הם צריכים להסביר מה זאת כרייה, כי אם אין, בעצם אין שום משמעות לחוק הזה ואין משמעות לחריגה.


אתה הקמת צוות בראשותו של רכז הקואליציה כדי שיבדוק ויבוא אתם לאיזה שהם סיכומים. אני אשמח לשמוע מרכז הקואליציה היכן זה עומד.


הדבר השני. ביקשת באופן חד משמעי, משום שהחוק הזה מדבר על ההבדל בין כרייה לעיבוד, שיבואו ויאמרו לנו מה ההבדל. אם הם לא יודעים מה ההבדל, לא יכול להיות חוק.

הם יודעים מה ההבדל. הוויכוח הוא אחר לחלוטין. לטענת האוצר הניסוח הקיים אכן מחדד את ההבדלים, לטענת הייעוץ המשפטי של הוועדה זה לא מחדד לגמרי את ההבדלים.

זה רק מסבך את ההבדלים.

שיסבירו מה זה, כי זה אומר שזה תהליך שקשה מאוד להפריד אותו.

זה רק מסבך את אי הוודאות.

עם כל הכבוד, אני לא הולך לקיים כאן דיונים עד סוף הדורות.


מיכל, את רוצה להסביר?

בעצם מה שעשינו, עשינו שני דברים בחוק. החרגנו בהגדרה של מפעל תעשייתי את המפעלים שהם מפעלים שמפיקים מחצבים, בין אם זה מכרה, בין אם זה מפעל להפקת נפט, או כל מחצב אחר. זאת ההוראה המהותית, איזה מפעל איננו נכנס לגדר חוק עידוד.


השלב הבא הוא השלב של ההגדרה של הכנסה מועדפת. אנחנו בעצם אומרים שאם יש הכנסה שהיא מגלמת בחובה גם הכנסה שנובעת גם מפעילות שהיא פעילות של המפעל הייצורי וגם פעילות של מפעל שאיננו מפעל ייצורי, צריך לפצל את ההכנסה כך שיש לנטרל ממנה את חומר הגלם שהופק בפעולה שאיננה פעילות ייצורית. ההפרדה של ההכנסה לא נמצאת כאן בחוק. בעצם מה שהחוק אומר זה מה יש לנטרל מן ההכנסה. כאשר תבוא הכנסה שיש בה חומר גלם נניח אשלג, שעושים ממנו חומר הדברה או משהו אחר, עושים ממנו שוקולד, ונתתי דוגמה קיצונית של אשלג ושוקולד ---

אם כל הדיון הוא על המונח הזה, צריך לומר מה המונח הזה אומר.

זה בדיוק העניין.

אני בשלב לפני הוצאת כל האורחים החוצה. התלבטתי אם להזמין אורחים. זה דיון של חברי הכנסת. מה שאנחנו יודעים, אנחנו יודעים. אני לא מבקש את ההערות האלה שלא מבינים על מה מדברים. אני לא אאפשר לדבר. עם כל הכבוד, אני פשוט אוציא את כל האורחים החוצה.

אדוני היושב ראש, יש דברים שלא יודעים אותם.

אז לא יודעים.

צריך לומר אותם.

אני לא רוצה לדעת.

אנחנו רוצים לדעת קצת יותר.

לשם כך היו הדיונים. אתם רוצים לקיים דיון כאילו אנחנו לא יודעים על מה מדובר? יודעים בדיוק. תאמינו לי שיודעים בדיוק. אנחנו יודעים גם על מה מדובר מקצועית, גם על מה מדובר פוליטית, גם מה על מדובר ציבורית וגם על מה מדובר במשרד האוצר. הכל על השולחן.

אולי אתה כן, אבל לא פקידי האוצר.

פקידי האוצר הם עובדי מדינה וזה התפקיד שלהם.


מיכל, תמשיכי.

מה שבעצם ניסינו לכתוב בהגדרה של הכנסה מועדפת זה שאנחנו מבקשים לנטרל את ההשפעה של חומר הגלם על אותה הכנסה. זה בעצם מה שכתוב בהגדרת הכנסה מועדפת. הפיצול או החישוב הוא חישוב שומתי. בעצם מה שהחוק נותן, הוא בעצם נותן את הפלטפורמה לפיצול של אותה הכנסה.

על זה אין ויכוח.

על זה הסכמנו אבל השאלה איך אתם יודעים לעשות את זה. אתם לא יכולים לעשות את זה.

השאלה היא איך את יכולה להעריך את הפרופורציה בפיצול.

הדיון הסתיים.

הדיון לא הסתיים.

אם אתה רוצה לשאול שאלה, תשאל.

כן. ישבנו ביום חמישי בתל אביב, ידעתם את זה ויכולתם לבוא היום לכאן עם נוסחה ברורה, אבל במקום זה אתם מורחים אותנו ומביאים אותנו לדקה ה-90. מה עשינו ביום חמישי? אמרנו שיבואו היום עם הפרדה אבל הם לא יודעים להפריד ומחר בבוקר ילחצו אותנו בהצבעות אחת אחרי השנייה.

יש עוד נושא, ה-25 אחוזים יצוא שאמרנו שייעשה מדורג.

אמרנו שאנחנו מתנגדים.

אמנון, תזכיר לנו.

דיברנו על שלושה מדרגים – עשרה, עשרה וחמישה.

אמרנו בדיון הקודם ואני אומר זאת שוב. זה עלה בדיון הקודם ונתנו תשובה אותה ניתן שוב. להבנתנו הפתיחה של תנאי היצוא, מעבר לזה שהיא לא נכונה מקצועית, בפועל מה שהיא תעשה, היא תכניס אוכלוסייה הרבה יותר גדולה שנענית לחוק ותאלץ אותנו מבחינת המסגרת הפיסקלית להעלות את שיעורי המס. לכן אנחנו מתנגדים.

אנחנו מחר רוצים להביא הסתייגות שלנו כחברי ועדת הכספים לגבי ה-25 אחוזים, מדורג בצורה של עשר, עשר וחמש.

גם ההבדל בין כרייה ליצור.

עוד נושא עליו דיברנו. דיברתי אתמול עם מנכ"ל משרד התעשייה ועם ערן. המדינה רוצה לעודד תעסוקה ולמעשה עידוד תעסוקה מתפרש לא רק בדיבור אלא במעשים. יש מסלול מסוים לגבי עידוד תעסוקה שנותנים סיוע למפעל בתוספת שכר למפעל על כל עובד ועובד. אנחנו דיברנו על כך שאם מדינה רוצה לעודד תעסוקה במקום שהוא לא מוכה אבטלה אלא מקום שלא נמצא כרגע בהגדרות, אזור מסוים או אזור ערבי באזור מסוים או המגזר החרדי, שר התעשייה יחליט שלגבי אזור מסוים שרוצה לעודד תעסוקה, מי שיקים שם את המפעל, יקבל מענק כאזור עדיפות לאומית א'. כמובן יציע את זה שר התעשייה ושר האוצר חייב להיות שותף בנושא הזה.

אמנון, נחזור בחזרה לשיטת הסלאמי בה היינו חמישים שנים.

אתמול דיברתי עם מנכ"ל משרד התעשייה ואמרתי שזה יהיה באחריות הממשלה כי זה נושא שהממשלה צריכה לקבל החלטה לגביו. הוא צריך לחזור אלי היום עם התשובה, או שימצאו נוסח מוסכם, ואם אין לך את זה היום, אפשר לקבל את התשובה גם מחר לפני ההצבעה.

אני מבין שכך הגענו למפת העדיפות הלאומית ולבג"ץ. בדיוק בגלל השיטה הזאת.

אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר הכנסת אמנון כהן. בדיונים הראשונים דיברנו על כך שהמבחן האמיתי של ההטבות יהיה כמה מעסיקים אותם מפעלים. המפעל הזה הוא מפעל עוגן לאזור באר שבע והסביבה. אם המפעל הזה לא מקבל חלק מההטבות שלו, הוא מפטר את העובדים ובסוף האנשים האלה יהיו לנטל על האוצר. זה יחזור אלינו בצורה אחרת בתשלום. אמרנו שאחד המבחנים שצריך להיות הוא כמה עובדים מעסיקים, ואלה שמעסיקים עובדים – מה הם מקבלים.

ומהיכן. פריפריה.

זה מבחן שמדבר על העסקת עובדים.

נשים מפעלים בעג'מי. מישהו כנראה לא קרא את הבג"ץ על אזורי העדיפות הלאומית, אבל זה בסדר ואפשר לדבר. ציפינו שהיום הם יחזרו עם תשובות ושלא ישאירו שאלות פתוחות.

לגבי המסלול שחבר הכנסת כהן מדבר עליו, מסלול תעסוקה שקיים היום ולא במסגרת חוק עידוד השקעות הון, אנחנו לא כפופים למפת אזורי עדיפות, לא ל-א', ב' ו-ג'. מהסיבה הזו אנחנו מתעדפים בעיקר היום אזורים שהם מוכי אבטלה, דהיינו, גם אזורים במרכז הארץ כמו בני ברק, אלעד, מודיעין, יישובי מיעוטים, כפר קאסם ברמת תעדוף גבוהה.


יחד עם זאת, אם יש שתי בקשות כאשר מפעל נמצא בבני ברק ומפעל שנמצא בבאר שבע לצורך העניין, ושתי הבקשות מונחות לפנינו, אנחנו מתעדפים לפי המרחב את הבקשה. יש לנו קריטריונים מאוד ברורים גם לתעדוף בקשות, גם כאשר הבקשות הם ממרכז הארץ או מהפריפריה.

אני מדבר על מענק למפעל.

אתה יודע שהפריפריה יותר מוכת אבטלה מאשר המרכז.

לכן הם מקבלים.

אני מדבר על מענק.

מענק תעסוקה.

אני מדבר על מענק למפעל.

אתם מדברים על שני דברים שונים. הבנו. הכל בסדר.

זה לגבי מענק תעסוקה. לגבי מענקים במסגרת פעילות השקעות הון, אנחנו מביאים את הבקשות לפי קריטריונים שהם מאוד ברורים כאשר התעדוף אצלנו היום בקריטריונים הוא לתת עדיפות למי שמרוחק ממרכז הארץ ולישובים שהרמה הסוציו אקונומית שלהם היא נמוכה ואחוזי האבטלה בישובים האלה גבוהים.

תודה. אני מבקש מכי"ל להביא ליועצת המשפטית של הוועדה ניסוח שלפי דעתכם עושה את ההבחנה בין הכרייה לבין העיבוד. אני מבקש לנסות להגיע לניסוח עד מחר.

או לחילופין פתרון ביניים כך שלא יהיה צריך לעשות את ההפרדה וייתן הטבת ביניים. גם זה פתרון.

בסדר. אנחנו נצביע בעזרת השם מחר על כל האופנים עליהם דיברנו לאחר שגם נקבל את התשובות.

יש עוד דבר אחד. מחר הדיונים הם מהבוקר עד מתי שיסתיימו בלי המוזמנים.

אין דיונים. יש הצבעות.

יפה, רק הצבעות. הדיון הזה הוא מאוד חשוב והתעדכנתי בו כל הזמן דרך האנשים. אני מבקשת שיובהר כאן על ידי אנשי כי"ל, ואנשים נוספים כמו ראש עיריית באר שבע, שייתנו כמה היבטים נוספים לפני ההצבעה מחר, כי מחר הם ימשיכו לתת לנו את אותן תשובות שהם נותנים לנו היום. אני מבקשת שתהיה הבהרה כלשהי לגבי חלק מהדברים שאתה ביקשת תשובות עליהם ולא קיבלנו את התשובות.

חברת הכנסת רגב, אנחנו לא קיבלנו על כל הדברים תשובות, אבל אם לא נקבל תשובות לפני ההצבעה, לא נצביע עליהם. אנחנו נקבל את התשובות לפני ההצבעה.


אני מכריז על הפסקה בישיבות הוועדה. אנחנו מחדשים את הנושא של ההגבלים העסקיים בשעה 14:00.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30