הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

23.12.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 119
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, ט"ז בטבת התשע"א (23 בדצמבר 2010), שעה 10:30

סיור וישיבה לבחינת קליטת העלייה בקרית גת

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר
רוברט טיבייב

אברהם מיכאלי

נחמיה חתוכה
- מנהל מחוז ירושלים, המשרד לקליטת עלייה

מיכל פימא-שוב
- מנהלת לשכת אשקלון, המשרד לקליטת עלייה

ציפי אפרתי
- מפקחת מחוזית בשירות לזקן, משרד הרווחה

שרה וייסלר
- מפקחת קליטת תלמידים עולים במחוז דרום, משרד החינוך

משה מוריה
- אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך,

אשר סיום
- מנהל אזור דרום וירושלים, הסוכנות היהודית

אדנה טדלה
- מנהל מרכז הקליטה בקרית גת, הסוכנות היהודית

ציפי פינקוס
- מנהלת אגף קליטה בקהילה, המח' לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

עינב מוזס
- רכזת קליטה בבית ביחד, המח' לקליטה ועלייה, הסוכנות היהודית

זהבה גור

יהודה לגני

יוסי אזולאי

יגאל אמיתי
- דובר הוועדה

דנה גורדון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור וישיבה לבחינת קליטת העלייה בקרית גת

(מרכז)

המרכז שאתם נמצאים עכשיו זה מרכז שקיבלנו אותו לפני שלוש-שלוש וחצי שנים, זה היה שייך פעם לחברה למתנ"סים, אחר כך לעמותת אחים ואחר כך נכנסנו אנחנו. שמרנו כל מה שהיה פה והוספנו עוד פעילויות.

המרכז עובד מיום ראשון ועד יום ראשון. בימי ראשון וחמישי זה חוגים לילדים ומבוגרים מהבוקר עד הערב, ובימי שישי זה בצהריים ובמוצאי שבת יש לנו תמיד קונצרטים, הופעות, או איזה שהם מסיבות לתושבי העיר.

מה שיש אצלנו פה, אתם רואים את רשימת החוגים, ועל ידם איפה זה נמצא ואיפה שכתוב שער דרום, זה אצלנו. יש לנו חדר מחשבים שאתם תראו אותו וחדר שבעצם בנו על ידי אינטל. חדר המחשבים, שאתם תראו עכשיו, הוקם בעזרת אינטל ולאורך שבע שנים אינטל גם תמכו בכח אדם, בציוד ובכספים. באיזה שהוא שלב אחרי זה עבר לעמותה ואנחנו מנהלים את זה לבד.

בכלל הצוות שעובד כאן; יש לנו צוות מצומצם, מזכירה, מנהלת חדר מחשבים ואני, וכמובן, אתם יכולים לשאול, איך אפשר לנהל מעטים מבנה כזה עם כל כך הרבה ילדים, יש לנו הרבה פעילים ואנשים שבעצם באו אלינו ואמרו 'אנחנו רוצים לשים פה משהו, תתנו לנו מקום ואז אנחנו נעזור לכם בהחזקת המקום'.

יש לנו מועדון מפגש. זה מועדון לגמלאים דוברי רוסית. הם התחילו בפעם בחודש ואחר כך פעם בשבועיים ועכשיו הם פעם בשבוע. הם יותר מ-120 איש ואם תבואו אלינו, אתם מוזמנים כולם לבוא בימי שלישי לכאן ואתם יכולים לראות שלא כולם יכולים להיכנס לאולם, אז אנשים פותחים את כל הדלתות, אנשים יושבים בלובי ושומעים מה שקורה על הבמה.

יש מנהיגות, אנשים שהם לא רק תורמים פה, הם תורמים בכלל בעיר, צריך את העזרה שלהם.

עכשיו מה שיש למבוגרים, מה שקורה פה בבוקר. יש לנו פה בבקרים חוג אנגלית למבוגרים, יש לנו פה חוג אידיש כל יום חמישי, עכשיו אתם תראו אותם, היום זה היום שלהם, אתם יכולים לראות את הפעילות שלהם. יש לנו קבוצות אנשים ביהדות. אנשים באו ואמרו שהם רוצים קצת לדעת יותר על תרבות, על יהדות, על תנ"ך, בכלל מה שקורה, הם מרגישים שהם יהודים אבל באיזה שהוא שלב הם לא רצו ללכת לבית כנסת או לאנשהו אז הם באו אלינו ולנו יש מדריך, דוד דגן, שהוא מעביר פה שיעורים לתנ"ך בשפה הרוסית, פעם בשבוע שעתיים, ובאים. מהקבוצה הקטנה, אני רואה יותר מ-25 אנשים כבר מגיעים פעם בשבוע, וכשהם עושים חגים, אז לחגים כמובן הם מגיעים עם משפחות, אז הפעילות יותר רחבה.

יש לנו חדר מחשבים. חדר מחשבים עובד בבוקר. בבוקר יש קבוצות נכים שמגיעים אלינו, נגמלים מסמים מגיעים אלינו. יש לנו קבוצות בבוקר לנשים חד הוריות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם לשכת העבודה, עם הרווחה, אז הם פונים אלינו כי הם יודעים שיש לנו גם מחשבים וגם כח אדם, אז תמיד אנחנו מוכנים לתרום את החדר, או שמקבלים אפילו עובד בבוקר לקבוצות. אחרי צהריים משלוש עד שש אלה קבוצות ילדים ובני נוער, ואחר כך זה ילדים מכיתה ב' ומעלה, הם עושים פה שיעורי בית, הם לומדים פה תוכנות. מי שעובד איתם אלה סטודנטים ובני נוער במחויבות אישית וגם כמובן בני נוער של כוכב דוד. יש לנו קבוצה פשוט נהדרת של כוכב דוד. זה נוער שגדלו איתנו מאז שהיו קטנים, הם מצאו לעצמם שם, הם נוער תורם לקהילה, וכמובן כל מה שאנחנו עושים פה, הם...

בגלל זה כשאמרתי שאין לנו הרבה צוות אבל יש לנו הרבה, כי הנוער שלנו, בקייטנות, בכל ההפנינגים, בכל החגים ובכל מה שהצוות עושה, הם גם הצוות. הם בני 16, 17.

אני מציע שנסייר ותוך כדי סיור תמשיכי.

בסדר.

אולי כדאי שנכיר את האנשים פה.

אחרי הסיור אנחנו נשב בישיבה מסודרת במליאה ואז נעשה סבב של כל הגורמים שיצטרפו אלינו. בואו נעשה סיור ונראה את המקום.

אתם יכולים לבוא לכאן לראות את ה...

המקום הזה היה באחריות החברה למתנ"סים. החברה למתנ"סים גם כאן, כוכב דוד הרים את זה. זה היה ממש לא מתפקד פה. מכמה סיבות, אחת מהן, שיש פה ריכוז גדול של האוכלוסייה, אבל לא רק, יש פה אוכלוסייה מגוונת, גם עולי אתיופיה וגם ותיקים. כוכב דוד עושה פה את כל מה שצריך בתחום הפנאי והתרבות.

פה החדר הזה הספציפי זה חוגים משולמים וחוגים מסובסדים באמצעות משרד הקליטה, באמצעות כל מיני, באחריות אינטל, קלאב האוס, והם שתורמים, הם שהקימו את זה והם ממשיכים להחזיק את זה.

כוכב דוד הוא ברמה הארגונית, אבל הוא מתופעל ומתוקצב על ידי כוכב דוד, אבל על ידי מתנדבים. יש פה ילדים ונוער, במחיר מאוד סמלי. צריך להגיע לפה בפעילות עצמה, יש פה הורים וילדים, עולי אתיופיה, חבר העמים, יש פה ותיקים, פה זה המגוון הרב תרבותי, המקום הזה מאחד ומלכד את כולם. כמובן שכוכב דוד מובילים.

זה מקום גם להתכנסות ותעסוקה, שילדים לא יסתובבו ברחוב.

בני הנוער שלנו הקימו לעצמם חדר מוזיקה. הם הביאו כלים מהבית, הם תיקנו פה כל מיני מכשירים, אתם יכולים לראות.

עד איזה שעה הם פה?

הם יכולים להיות פה עד איזה שעה שהם צריכים, אבל זה פתוח עד 10 בלילה. כמובן אם הם צריכים דיסקו, הם לפעמים מנגנים...

כל מה שאתם רואים פה, פוטו שופ, הם לומדים פה תוכנות ואלה עבודות של ילדים.

שלום לכולם. יש לנו את הכבוד לארח את יושב ראש ועדת הקליטה והעלייה של הכנסת, מר דני דנון, וחברי הוועדה, חברי הכנסת טיבייב ומיכאלי. וכמובן משרד הקליטה, משרד הרווחה, משרד החינוך, הסוכנות היהודית, עיריית קרית גת.

מה אתם עושים כרגע, שהפרענו לכם?

יש לנו חוגים, שאנחנו נפגשים פעם בשבוע.

על מה דיברתם לפני שנכנסנו?

לפני שנכנסתם, יש לנו זמרת שהגיעה מבאר שבע ותרגמה שיר מאידיש. כל פעם בשיעור מישהו מהתלמידים מכין קטע, אנשים ששמעו ומבינים, רק הלשון לא הסתובבה להם, מזכירים להם את ה...

פעם בשבוע?

פעם בשבועיים.

אפשר לשמוע את השירה?

כן.

(מקשיבים לשיר).

שמענו שיר שהיה כתוב ברוסית וגם את המנגינה היא הלחינה וגם את המלים תרגמה. היא אמנית.

תודה רבה, אנחנו לא נפריע לכם לשיעור.

אתם מוזמנים כל יום.

מתי השיעור הבא?

עוד שבועיים.

תודה רבה.

(מרכז קליטה)

(תרגום): בסך הכל יש לנו 137 ראשי אב, בסך הכל נפשות 300... כאשר 50 משפחות זה בחצי השנה האחרונה, 20 משפחות באו בשנתיים האחרונות וכל השאר...

שלום לכולם. מי העולה החדש ביותר?

(אמהרית).

מאיפה הם באו? מגונדר? מי הגיע מגונדר?

כולם.

אני הייתי לפני תשעה חודשים בגונדר, עם חבר הכנסת שלמה מולה. אני זוכר שנפגשנו שם בבית הכנסת.

(אמהרית).

אני רוצה לשאול על הקשיים שיש לכם בארץ. אפשר לדבר בעברית או באמהרית, רצינו לשמוע על הקשיים שלכם. באנו לפה בכוונה מירושלים, מהכנסת, כדי לפגוש אתכם ולשמוע על הדברים הטובים וגם על הקשיים.

(מתרגם): אחד הקשיים, בעצם, היה לנו ניסיון ללמוד פרונטלי, בגיל כזה לבוא ללמוד, קליטת השפה זה המקור שלנו.

אני הייתי בבית הספר שלהם בגונדר, מאוד התרשמתי מהילדים.

אני חזרתי לפני שבועיים.

בבית הספר דווקא רמת הלמידה שם כל כך טובה, הילדים ממש משתפים איתך פעולה, גם המורים שלהם נראים מורים מאוד מקצועיים, ודווקא על הפרונטליות שהוא מדבר, הילדים ממש ברמה גבוהה ומבחינת בית ספר, אמרו לי שהוא בית הספר הכי טוב באתיופיה.

(מתרגם).

(אמהרית).

(מתרגם): הוא מעלה נושא של המשכנתאות. אנחנו נמצאים בשלב שמקבלים סל קליטה ואנחנו צריכים בעצם בתקופה הקרובה לקנות דירה, אבל הסכומים שאנחנו מקבלים מאוד קטנים ולא מאפשר לנו, כי מחירי הדירות עלו.

הוא מדבר על המענקים.

אצלם זה הכל מענק.

היה פה עוד בחור שרצה לשאול.

(אמהרית).

(מתרגם): קודם כל שבאתם לראות אותנו ולשמוע אותנו, זה הביקור---

כמה זמן הם בארץ? שיציגו את עצמם.

(מתרגם): שנתיים וחצי.

אפשר בעברית.

הוא רוצה שהמסר יעבור.

(מתרגם): קודם כל ממה שהיינו באתיופיה, רמת החיים שלנו השתפרה, אין מה להגיד על זה, אבל נושא אחד שמאוד לא נותן לנו מנוחה זה הנושא של יציאה לעצמאות ורכישת דירה. מה שהוא אומר, המשכנתאות שנותנים היום עד שלושה ילדים זה 337,000 שקל בשנתיים הראשונות, אבל מחירי הדירות עלו מעל 750,000 שקל. הקושי שלנו גם בסכום הזה לאתר דירה ראויה למגורים זה בעצם צמצום של רשימת הערים שאפשר לרכוש, למעשה היום אפשר לרכוש רק בגוש דן ובירושלים והמחירים שם מאוד גבוהים. אנחנו נמצאים בקרית גת, אנחנו השתלבנו בתעסוקה פה.

הוא עובד? איפה אתה עובד?

(מתרגם): סוגת.

מה אתה עושה בסוגת?

(מתרגם): מפעיל.

אגב, כל הקבוצה הזאת, כולם עובדים, משולבים.

ואתם רוצים להישאר בקרית גת. כמה עולה דירה בקרית גת?

בערך 400,000.

אפשר למצוא ב-400,000. יש גם במיליון.

אפשר למצוא. דירה הרבה יותר טובה שאפשר למצוא ולא בתלפיות בירושלים. אני נפגשתי לפני כחודשיים עם ראש העיר, גם ראש העיר מבחינתו מוכן ... בקרית גת, כי הרשות נמצאת איתנו מהיום הראשון. ברגע ש... בעצם הם צריכים למצוא במקומות אחרים. למעשה התחנה של זה מהכפר לגונדר, מגונדר לאדיס, מאדיס למרכז קליטה וממרכז קליטה בעצם זה כשלעצמו גם באמת קשה מאוד...

(אמהרית).

(מתרגם): אנחנו נמצאים היום בסוף השנה, בחודש הבא יהיו עולים חדשים ולכן מבקשים באמת העולים החדשים שיהיו ב... וגם... על מנת באמת לחפש דירה שיכולה להתאים להם. בעיקר הבקשה פה לאפשר להם לקנות בקרית גת ולהישאר.

כמובן שיש לזה השפעה גם על החינוך, על הילדים שמשולבים כבר במסגרות חינוך.

ברור.

אני רוצה בשם הוועדה קודם כל לברך אתכם שאתם בישראל. הממשלה, הוועדה, הכנסת כולה רואה חשיבות רבה ושמחה מאוד שאנחנו מביאים עכשיו את שאר יוצאי אתיופיה מגונדר לישראל. העולים היחידים שמקבלים מענק דיור אלו יוצאי אתיופיה, אנחנו מודעים לפערים ומשרד הקליטה התחייב שיהיו התאמות במענק הדיור. אנחנו מודעים לקשיים ולאתגר הגדול, אבל לראות אתכם משתלבים ועובדים ומקימים משפחה בישראל, מבחינתנו זה שמחה רבה. אנחנו מודים לצוות שמסייע לכם ואנחנו מודעים לכך שצריך לעשות יותר ואנחנו נפעל שיהיה לכם יותר קל בהליך הקליטה.

ומכיוון שאתם עכשיו עוברים הנחיה של המועצה לשלום הילד, וזה מאוד חשוב, אז אנחנו לא נפריע לכם ונאפשר לכם להמשיך בשיעור.

לגבי הבקשה שלהם על הדיור, אנחנו נשב היום עם ראש העיר ונשמע אותו, מה הוא מציע מבחינתו כראש עיר קולט ואולי נבדוק איך נוכל לסייע בעניין.

(אמהרית).

(מתרגם): הוא ואשתו עלו, ושמונת הילדים נמצאים ברשימה של אדיס.

לא באדיס, בגונדר.

באדיס. הם נמצאים באדיס. יש קבוצה גדולה באדיס שבעצם לא כלולה ברשימה. לא יודע אם ברשימת אפרתי, אבל ברשימה שהתפרסמה עכשיו ואנחנו שמנו בלוח המודעות את הרשימה, הם לא מופיעים.

13 שנה הם מחכים באדיס אבבה.

הם לא מהרשימה של---

לא, הם יודעים שיש קבוצה באדיס, בעיקר באים מאזור טיגרי.

מאזור טיגרי, שהם לא נלקחו בחשבון בשום...

כמה לפי ההערכות יש כאלה?

(מתרגם).

יש 3,000 והם לא בתהליך הזה, הם בתהליך אחר.

אנחנו נבדוק את זה עם משרד הקליטה. כרגע החלטת הממשלה מדברת רק על מי שנמצא בגונדר וברשימה, עלייה מדורגת של שלוש שנים שתתחיל בחודש הבא.

(מתרגם).

תודה רבה.

(לשכת ראש העיר)

אני חייב לומר שאתם עיר קולטת עלייה ויש ערים שמדברות ויש ערים שרוצות, אבל קרית גת היא עיר קולטת עלייה. אנחנו כרגע עובדים על שינוי, ממשרד הפנים יש תקנות של ערים קולטות עלייה, היסטוריות, ערים כמו רמת השרון והרצליה ויהוד ובינם ובין עולים כבר אין שום דבר, וערים שבאמת קולטות עלייה לא זוכות למענקים ולסיוע בנושא הזה במשרד הפנים. אז אני מבקש מאדוני ראש העיר שתיתן לנו סקירה קצרה, על דרכך---

אני אתן סקירה ברשותכם, כמה דקות. אני בכוונה מגיע לפה, גם כדי שתראו על המפה, ואפשר יהיה להעביר את המסר גם ויזואלית ואתם, ברגע שאתם יורדים לשטח, אני כבר מוריד את הכובע. אין הרבה גופים במשרדי הממשלה שמקבלים החלטות שהם ירדו לשטח. אותו פקיד שבעצמו בכלל לא יודע איפה זה.

חושבים שאתה עשיר, למה יש לך---

כל מיני, לאו דווקא קרית גת, בכלל, מיני החלטות שאתה אומר...

אז אני אעשה לכם היכרות עם קרית גת, אלא רקע כללי. אני לא בטוח ששמעתם אי פעם, אז נכון להיום, קרית גת של 2010 היא עיר של כמה דקות. זה צומת פלוגות, כביש 40 מתל אביב לבאר שבע, וכאן כביש 6. אחד היתרונות של כביש 6 זה שכשאנחנו קובעים פגישה עם מישהו והוא צריך לבוא לקרית גת ונניח הוא צריך לבוא ב-10, אז הוא מגיע בלי כוונה ב-9:30, כי הוא לא האמין שזה זה... אני לא צוחק, איך אני יודע את זה? אני אומר מה תשתו? הוא אומר, 'כרגע שתיתי למטה בארומה', אז אתה יודע שהוא לפחות חצי שעה היה פה לפני הזמן. אבל כביש 6 וכביש 40 ולרוחב חוצה כביש 35, עזה-חברון, המעבר הבטוח, זה הכביש. המעבר הבטוח חוצה עיר אחת ויחידה בישראל, קרית גת. במקביל גם רכבת, תרקומיה וכן הלאה, תעבור דרכנו. גם קו הגז עובר דרכנו. גם מכון הטיהור החדש שלנו הוא מכון טיהור ביולוגי שמקפיץ אותנו כמה דרגות מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת התפתחות ערים. היום, מבחינת איכות הסביבה, חייבים לוותר על כל הבריכות עם המאווררים ולעבור לטיהור רציני כדי שאפשר יהיה לעשות מים מושבים, טיפול שלישונים וכן הלאה.

אז יש לנו גז, יש לנו כבישים, יש לנו מזג אוויר מצוין ועכשיו לגבי התושבים: קרית גת במקור זה השטח הזה, כאשר המעגל הפנימי היה קרית גת, עד העלייה של שנות ה-90. בשנות ה-90, העלייה, מחבר העמים בעיקר, הכפילה את העיר מ-25,000 תושבים ל-50,000 פלוס, ואני מעריך שבחמש השנים הקרובות זה יעלה ל-75,000-80,000.

כמה עלו בשנות ה-70? בערך?

כן, היתה עלייה טובה אבל משמעותית היא היתה משנות ה-90 והלאה. עד שנות ה-70 אפילו לא היתה עיר, אחרי העלייה הזאת היא הפכה לעיר, מעל 20,000 תושבים, נע בין 20,000 ל-25,000, ובשנות ה-90 התחילה לפרוץ מעבר ל-50,000 תושבים. זה במגורים. זה השטח החדש.

זה השטח הישן, אני מדגיש, כי מבחינה פיזית רוב השכונות הוותיקות סובלות מהזנחה פיזית כיוון שרוב המשאבים הלכו לשכונות החדשות, מטבע הדברים, ואז נוצר מצב שבעיר שהיא העיר היחידה בארץ שיושבת על אדמת חרסית, כמות הכבישים, אפילו מבנים חדשים, יש להם הרבה... להיפך, המבנים החדשים יש להם הרבה פתיחות בתפרים, כי לא בונים אותם כמו פעם. פעם כשבנו את הכותל, עד עכשיו אי אפשר לשבור אותו. אחר כך זה רק הלך והידרדר. אז בתי הספר של שנות ה-60 עוד מחזיקים מעמד ואלה שבית הספר שלהם נבנה לפני עשר שנים התפרק. אבל גם זה שבשנת 60' נבנה, גם הוא מתפרק לאורך זמן. אז פה זו עיר שמבחינה תשתיתית כל הזמן חייבים לתחזק אותה וזה עולה הון תועפות.

זה אזור התעשייה. גם הוא מחולק לאזור התעשייה המקורי, שזה פולגת, הז'קטים, הקונצרן, עבדו פה 6,000 איש פעם. סוגת, שהחזיר עטרה ליושנה, היום הוקם בית זיקוק חדש, עם 250 מיליון שקל. בית זיקוק, בגלל כל הבעיה של הסובסידיות באירופה. אסקור, מתכת, פלדה, שלאון, מסכות הגז. למרות התנהלות ממשלות ישראל לדורותיהן, עדיין הוא הצליח לשרוד, ותמיד אחר כך עושים ועדת חקירה איך אין מסכות וכן הלאה, אבל לא חשוב, זה חלק מהזה... והמפעלים הוותיקים, התעשייה המסורתית.

שוב, שנת 95', ההתפתחות ברמה של אינטל, המעבר לתחומי ההיי טק, אינטל, אייצ' פי, איסרוניק, מפעלים שהם מתקדמים, נקרא לזה כך. הם צריכים בעיקר את מכונות הטיהור, את תשתיות הגז. רק לדוגמה, אינטל צורך חשמל, מים וביוב, כמו כל תושבי קרית גת, באותם נפחים. מים, חשמל, ביוב, כמו קרית גת.

הם גם מביאים לך מפעלים חדשים, כי מה שהם צורכים, מעדיפים להקים מפעלים לידם, להביא לך עוד כח אדם.

ודאי, זה שהוא צורך, אני שמח. בזכות זה למשל ניצחנו במלחמה הבעייתית של מדינת ישראל עם תאגידי המים. אנחנו קיבלנו להיות יחיד, לא אזורי, כי אמרנו, אתם סופרים אנשים ותאגיד מים זה קובים של מים, אז אמנם אנחנו 50,000 תושב, אבל אנחנו שווה ערך לעובדי---

אני רוצה שתגיע לעולים.

עוד לא הגעתי לאנשים. מסביבנו ארבע מועצות אזוריות, יואב, שפיר, לכיש ובאר טוביה. בערך מיליון וחצי דונם של המועצות האזוריות, קרית גת 10,000 דונם במקור, הורחבה לפה, עוד 3,000 דונם, זו השכונה הצפונית החדשה שמתוכננת לבנייה. פה כבר התחלנו 1,500 יחידות דיור, ואנחנו רק דוחפים את המינהל להתחיל לשווק עוד ועוד קרקעות.

איזה סוגי בנייה בונים, לגובה?

רוויה, כן. למשל עכשיו בונים 15 קומות, פה כבר מתוכננות 26 קומות, אבל אני כל הזמן בבעיה כי אין לי פה תשתיות לתמוך ב-15 קומות, בעיקר תשתיות הצלה. זה לא השרפה בכרמל, אנחנו מודעים כבר שלוש שנים ועושים מוות לכל מי שקשור בזה והתנתקנו פעמיים מאיגוד... לא ניכנס לזה, וזו בעיה קשה. שרפה, אין לנו אפילו טיפול בחומרים מסוכנים, יש לנו פה מפעלים כימיים ואין לנו רכב של חומרים מסוכנים. זה משהו מטורף. לא חשוב. לא ניכנס לזה.

בקיצור, בשורה התחתונה, אנשים. מלת פתיחה, בקרית גת, תבדקו אותי, 60% מבתי האב, פעם זה 58%, פעם זה 62%, אבל בגדול 60% מבתי האב או פטורים מלא מארנונה, או יש להם הנחה כזאת או אחרת, ואני לא מדבר על 5% או 10%, אני מדבר על 60%. למה זה קשור לעולים? כי חלק גדול מהפטורים זה עולים מחבר העמים, כמעט 3,000 משפחות שהם עולים מחבר העמים, שהם מעל גיל איקס, שאין להם פנסיה, יש להם 1,200 שקלים והם פטורים מלא. יש עוד כמה קבוצות שפטורות, אבל בגדול... כל נתון כזה, אני עושה חשבון לאנשים, זה הנתון. אני לא יכול לקחת בן אדם בן 40, לעשות אותו בן 80, אלה נתונים של ביטוח לאומי. ואלה אנשים שצורכים שירותים, הם צריכים שירותים.

אפרופו מה שהתחלת על משרד הפנים והגדרה של מה זה עולה. אני הגעתי לפה בסוף 2003, ושר הפנים היה השר פורז, ופורז החליט החלטה שהם ישלמו ארנונה. בכל המדינה היה רעש גדול, אבל בכל המדינה זה בכמויות קטנות, פה רק אז הבנתי כמה אנשים כאלה יש פה בעיר הזאת. פה היתה הלשכה, נעלמה הלשכה, הבניין עצמו נעלם... אני צוחק. ואז כשהגיע אופיר פינס, אז אמרתי לאופיר 'תעשה לי טובה, עם פורז לא היתה כל כך תקשורת, אבל איתך אפשר לדבר. אתה רוצה לעשות סיור בקרית גת? אני יודע, אתה רוצה לעשות סיור באינטל, אני אקח אותך למקום אחר, אתה שר הפנים'. לקחתי אותו להוסטל, אתה זוכר את זה, יעקב? לקחתי אותו להוסטל, הוא אומר 'מה לקחת אותי להוסטל, תן לי, אני שר', פה, שם, זה, ארגנו לו את המבוגרים, הווטרנים והתעודות והכל, לא צריך לארגן, ישר, ואת הנכדים שלהם שרוקדים ועושים את כל הישראלים ואמרנו לו, 'דוברודנט, דורודגוזיא', אופיר פינס. 'תרביץ', אמרתי לו, 'תן נאום', אמרתי לו, אף אחד לא מבין אותו. הוא מדבר, לא תרגמנו אותו בכוונה. הוא מדבר, הוא לא מבין מה הם אומרים, הם לא מבינים אבל בסוף עשינו ריקודים כי הרוסים בלי ריקודים לא זזים, וגמרנו הכל. הוא אומר לי 'למה עשית לי את זה?' אמרתי לו 'אתה תאמין? דיברת עכשיו לפני מאות אנשים שלא מבינים מלה ומבחינתך בהגדרה של העולים הם לא עולים חדשים, הם ותיקים, רק רציתי להמחיש לך איזה אבסורד כשאתה אומר לי שבהגדרה הם לא נחשבים עולים'. בהגדרה שלהם הם לא נחשבים עולים, למה? כי זה רק עשר שנים או שמונה שנים אחורה, לא יודע בדיוק.

עשר.

אני לא מדבר על משרד החינוך, אני מדבר על משרד הפנים, ויש לזה משמעויות אדירות מבחינת הכסף. משמעויות אדירות. דרך אגב, כשאנחנו נותנים הנחות בארנונה, אנחנו לא מקבלים שום שיפוי. עיריית קרית גת נותנת הנחות ופטורים לא ממני, בהחלטות ממשלה, תקנות, כמו הדברים האלה, חוקים, ב-20 מיליון שקל בשנה, רק מהדברים האלה. ואין לזה שום שיפוי. שום דבר.

אז אני חוזר שנייה, ה-60%, שלא יהיו אי הבנות, 60% ואנחנו לפי סקר של בי.די.איי הפכנו להיות בין 15 הרשויות היציבות פיננסית במדינה, הרשויות, לא התושבים. והמעמד הסוציו אקונומי שלנו יותר נמוך מהמעמד הסוציו אקונומי של שדרות, תבדקו. תבדקו נתונים אמיתיים מהיום, נכון להיום. אלה דברים שלא אני קבעתי, לא דעה, זו לא הבעת דעה ולא כלום, אלה רק נתוני אמת, אוקי? אלה נתונים של משרדי ממשלה וכן הלאה.

בקיצור, בשורה התחתונה, מטבע הדברים מה שקורה זה שהעולים באים, זה נכון גם לזה, וברגע שהם, הילדים וכן הלאה, מתערים ולומדים, ברגע שהם גדלים, הם לא פה. ההורים נשארים, הילדים לא פה. למה? אין דירות, אין כאן... פה דירה עולה פי שתיים מבאר שבע. יותר יקר פה מאשקלון. פעם היית יכול למצוא פה דירות חופשי, אין כלום. בכל הארץ, אבל יחסית לבאר שבע ואשקלון אנחנו יותר יקרים, בהרבה. על הים באשקלון יותר זול מאשר אצלנו. אז רק להבין את הפרדוקס הזה, אז החבר'ה האלה הולכים ונשארים פה ההורים, ההורים של העולים, הקשישים הרגילים, לא רק העולים עצמם ורוב המעמסה שנופלת על הרשות זה מה שנקרא לחם ושעשועים. וזו אוכלוסייה שצורכת. סבתא של אשתי, היא אפילו קלפים לא יודעת לשחק, טלוויזיה היא לא רואה, היא יודעת ללכת לשוק, לחזור, לעשות טה טה טה, זה מה שהיא יודעת, אבל רוב הקשישים שלנו לא כאלה, יש להם קלאב האוס ויש להם קונצרטים ויש להם---

כן, הם צרכני תרבות.

והדברים האלה, אמרתי לרמי פינצי, 'אתה היית אלוף הגירעונות', זה שמטיף מוסר, 'אתה היית אלוף הגירעונות בבית התפוצות, אלוף הגירעונות בתיאטרון החאן, ואתה היית מסביר והעברתם אפילו חוק בית התפוצות שמותר שיהיו גירעונות, שהמדינה צריכה להחזיק את זה כי זה תרבות ומסורת וכן הלאה, אתה אומר לי להפסיק להם את הקונצרטים? למה, מה קרה? אתה אומר לי להפסיק להם את התרבות, את הפעילות וכן הלאה, כי זה לא כלכלי? לקחת הלוואות, העברת חוקים במדינה, בשביל תרבות', שלא ברור למי, תיאטרון החאן למי הולך? לא יודע, ל-10% מהציבור? 15%? אלה אנשים שמדינת ישראל הביאה אותם.

אבירם, היום יש לכם 30% עולים בעיר, אתם רוצים עוד? אתם---

אז אני רוצה להגיד לך, כל הזמן אמרנו 'רגע ,מה...', הנה עכשיו יש שלטים, 'אנחנו נגד נכים, נגד חרדים, אל תכניסו לנו לעיר', מה יש לנו? אנחנו גאים בזה, אנחנו לא בוכים, נכון לא בכינו אף פעם לרווחה? לא בוכים, אני כל הזמן אומר שאנחנו אלופי הארץ בקשישים, אלופי הארץ בנכים, אלופי הארץ בעולים, מה אתה רוצה? אלופים בפועל. לא תגיד ב... ויש לנו אגף לצרכים מיוחדים, לאוכלוסיות, אגף בעירייה. הנושא של העולים, זה ברור, אתה רואה לבד מה אנחנו עושים, איזה נפח מהפעילויות שלנו הולך לעולים, בזכות המשרד. המשרדים שעובדים אצלנו חזק; חינוך, קליטה ורווחה. חזק, אין בררה, הם חייבים לעבוד, כי זה נשמת אפה של העיר הזאת, ועכשיו גם הצרכים המיוחדים, שזה חלק מהרווחה.

אז אני אומר, אנחנו רוצים, אנחנו רוצים הכל. קח את ה---

מה לגבי יוצאי אתיופיה? שהעיר סגורה---

יפה, בוא תשמע בדיחה. תשמע, חכמי חלם. אתם באתם ביום שאני לא אמור להיות פה, אז אין פה אנשים בחוץ. תבואו כשאני נמצא, כשהסגנים פה. דרך אגב, מי שרוצה להבין מה זה קרית גת, תסתכלו על נבחרי הציבור, ראש העיר תימני, המ"מ קווקזי, הסגן עמי מרוקאי, סגנית אתיופית, ממונה על כח אדם, נבחרי ציבור, עירקי, ממונה רווחה טריפוליטאי, וכן בילורוסיה, בוכרי. מה שאתה רוצה יש לנו פה, יש לנו מדגם מכל עדה, יש לנו ייצוג הולם.

יש לנו פה חרדים, תורניים, חילוניים. בחרדים ויזניץ', בויאן, ביילז, ש"ס, ספרדים, חניכי ישיבות, קהל חסידים, גורים, מה אתה רוצה.

על כל ה-50,000 יש לך מכל קהילה מה שאתה רוצה, במידה שהיא לא יותר מדי שתלטנית.

עכשיו אני עונה על אתיופיה, אני אתן לך את הבדיחה של מדינת ישראל. הם עוזרים לנו שלא ייכנסו לנו אתיופים בקנייה, אבל בשכירות, עמידר, ערימות. כל אלה שקיבלו מכות פה, כל אלה שזה, כל משפחה, כל ילד סייעת צמודה, צרכים מיוחדים. זה לא רק האתיופים, כל מה שתביא, אבל עכשיו האתיופים. אז אני כתבתי מכתב---

בקשר לעיר הסגורה, אתה קורא לפתוח---

כתבתי מכתב.

למי? לשרה?

למי כתבנו את זה?

לחביב קצב.

כתבנו להם, חבר'ה, איך יכול להיות שמהוסטל בבאר שבע, או לא יודע איפה, באים אנשים וגרים פה, ואלה שגרים פה שנתיים ולומדים אצלי בגן ועובדים פה, לא נותנים להם לגור פה.

קיבלת תשובה?

מה זאת אומרת באים מבאר שבע ולא באים מפה? אם היא סגורה, היא סגורה לרכישה.

תשמע, אתה יודע מה המכה של... למה...

יש מדיניות שלא יהיה ריכוזים של יוצאי אתיופיה בערים מסוימות. כדי למנוע את הריכוז הזה, החליטו לסגור ערים מסוימות ומענק הדיור, שהוא נע בין 500,000 ל-700,000 שקלים, לא ניתן למי שבא לערים שהן סגורות. לכם יש היום, לפי מה אני יודע, מבחינת יוצאי אתיופיה, בסביבות 1,200 משפחות עולים---

שנקלטו 1,200 בתי אב, אבל סך הכל יש---

אתה אומר, 'אני מוכן להוציא את קרית גת מהערים הסגורות'?

לא, אני אומר, בקרית גת תביא לי את כל אלה שגרים בהוסטל, אין לי בעיה שיקנו פה, הם גרים פה.

ומחר יבואו לך עוד אנשים להוסטל.

וההוסטל הזה יתמלא בעוד חודש עוד פעם, ובעוד שנה עוד פעם.

אין לי בעיה. מי שפה בהוסטל, אין לי בעיה.

זה מה שכתבת?

כן, מי שפה בהוסטל, אין בעיה.

ומי שנמצא בהוסטל בקרית גת, מוצא עבודה, אתה מוכן שהוא ייקלט בקניית דירה בעיר.

כן, כן. הוא כבר פה, הוא עובד.

אני אעזור לך, אבירם. אתה אומר, אני כבר נתקעתי פה בהוסטל, הוא נמצא פה אצלי, ממוצע שנתיים, אפילו יותר, הילדים כבר גדלו פה, הם כבר הכירו את העיר, נקלטו בעבודה פה, למה שהם עכשיו יילכו לאור יהודה?

נכון. כי אני משלם את זה.

מה התשובה שקיבלת על זה?

החינוך, הרווחה, הוונדליזם, הכל, אני משלם. אבל כשהוא מתיישר והוא כבר קיבל כסף לקנות דירה, הוא הלך למקום אחר.

אבל אני רוצה להגיד לך, יש לנו פה אלפי דירות בדיור ציבורי, מכה שלא כתובה, שזה מנציח... עד שאני לא אבנה, וכל מה שאנחנו דוחפים, עכשיו דוחפים לבנות... צריך להבין, בגלל שאנחנו הרווחה והקליטה וזה עובדים טוב, אנשים רוצים לבוא לפה. לפעמים אני אומר ליהודה... שלשום היתה לי מישהי מבת ים שקיבלה מכות מבעלה, באה לפה, יש לה שלושה ילדים, היא קיבלה בשכונה הכי קשה, קומה רביעית וכבר יש לה רשימת טענות, 'הרווחה פה לא יודעת לעבוד, זה לא יודע לעבוד...', כמה זמן את פה? שבועיים. באת מאיפה? בת ים, לא משנה השם של העיר, מאמי, חזרה, כבר זה וזה, מה קיבלת? 'סידרו לי רק את התריסים, הכינו לי רק את זה', רק, כן? היא שבועיים פה.

אבירם, אני רוצה שגם אחרים יתייחסו ואנחנו מוגבלים בזמן. בוא תשב, למרות שנהנינו כולנו מההופעה.

אני רוצה התייחסות של הגורמים, קודם כל משרד הקליטה, לגבי מה שאמר ראש העיר, הפנייה שלו. יש לכם תשובות?

אל"ף, אני רוצה לומר שהעניין של ערים סגורות לקהילה, יש בה היגיון. זאת החלטת ממשלה ומי שקבע את זה היה שכל, לא שאין אפשרות לערער או לבחון כל החלטה מחדש---

יש לכם ועדת חריגים?

יש ועדת חריגים. חלק מהאנשים שרכשו פה דירות וקיבלו מענק, בדרך כלל, אם הגיעו הם הגיעו דרך ועדת חריגים, אבל כעיקרון הערים נקבעו... אנחנו מבינים את הפלונטר הזה של ערים סגורות, אבל יש עדיין אפשרות לטעון. יש רציונל---

אני אשאל את שולמית, בדיון שערכנו לגבי קליטת יוצאי אתיופיה, עלתה טענה שבקרית גת נקלטו אנשים מערים אחרות ולאותם אנשים שנמצאים פה במרכז הקליטה לא נותנים לקנות.

אני רוצה לומר שאם מישהו נקלט באיזה שהיא עיר וביקש לגור בעיר ועלה לוועדת חריגים וקיבל אישור, הוא קיבל אישור. אותה פנייה יכולה להיות לקרית גת, מבאר שבע, מכל מקום בארץ והוא נידון ב---

ועדת חריגים היא בארצית?

בארצית, כן.

כמה אתם מאשרים בשנה?

אני לא יודע להגיד לך מספרים, אבל זה חריגים. זאת לא השגרה.

אבל בוועדת חריגים אין התייחסות לחריגים שרוצים להיקלט---

כי אני חושב שמה שאת אומרת הוא בעייתי. קודם כל מרכז קליטה הוא אקס טריטוריאלי, הוא נמצא במקום מסוים כמקום מעבר שבו עוברים את תהליך הגיור, את תהליך הקליטה, ואז בעצם אומרים, אחרי שנה ועשרה חודשים או אחרי שנתיים, בתהליך הזה אתם רוכשים דירה במקום שמתאפשר, כדי להתערות בחברה בכלל. זה שאתה נמצא במקום מסוים והילדים שלך מתחנכים שם, זה עדיין לא מבטיח... כל דבר נתון לדיון. זה עדיין לא אומר, אם אני בבאר שבע, אז אני מקבל עדיפות בבאר שבע. אתה נמצא שם, עכשיו אתה רוכש דירה במקום שאפשר לרכוש דירה. אומר כבוד ראש העיר, מר אבירם דהרי, 'אני מוכן לקלוט', אבל האם העיר יכולה, הוא צריך לשקול את זה, ואם זו פנייה שלו היא בהחלט יכולה לשנות---

אבל בדקתי עכשיו עם מישהו שעובד במפעל סוגת---

אני הייתי שם יחד איתך.

ראינו את הבחורים, יש להם משפחה, יש להם עבודה. הוא הצלחה.

זה אותו דבר באשקלון.

עכשיו תגיד לו 'לך לחפש דירה במקום אחר', יש לו עבודה---

אותו דבר באשקלון.

זה קיים בעוד מקומות, אז תפתרו את זה, זו בעיה.

אני אומר, אותו דבר בכל מקום. אין לי שום בעיה שיקלטו, אבל מי שקיבל את ההחלטה הזאת עבד בשום שכל.

ברמה העקרונית זו החלטה נבונה, אבל בדרך קורים עוד דברים שהם מעוותים, שהם פוגעים בקליטה של העולים.

אם נדבר אחד אחד, גם אני אשמע מה שאת אומרת.

אני מדברת מהשטח, אתה מביא לי כללים.

סליחה, אני לא ממגדל השן, אני מהשטח כמוך בדיוק, ואני מדבר מהשטח ואני לא מדבר רק על קרית גת, אני מדבר על העיקרון. אז אם היתה איזה שהיא החלטה ורוצים להתמודד איתה ורוצים לבחון אותה מחדש, כי היו שינויים, כי קרית גת עכשיו נפתחה לבנייה מחודשת, כי קרה איזה שהוא תהליך ורוצים לפתוח ולהגדיר כמה, אפשר לעשות את זה.

אני רוצה על המקרים האלה, שהם חיים פה ו---

יש לי שאלה, בראייה שנתית, כמה עולים נקלטו בהצלחה במרכז קליטה ורוצים לבנות דירה בקרית גת? כל שנה? מדובר על עשרות, על מאות? במה מדובר?

זה עשרות.

זה עשרות, כי מי שנמצא בעשרות---

יש עשרות שאנחנו כן מאשרים אותם.

אם עכשיו יש החלטה של הממשלה, שמי שיצא ועובד ונקלט, אנחנו מאשרים לו לקנות בעיר שבה הוא נקלט, אנחנו מדברים בקרית גת בכל שנה על שלושים מקרים כאלה או על שלוש מאות מקרים כאלה?

זה שינוי בקונספט. זה אומר שמרכז הקליטה, אתה משייך אותו לעיר. אתה אומר, מי שבא לבאר שבע, אז בעצם יש לו עדיפות בבאר שבע.

לתת את האפשרות, לא לחייב אותם. אתה נותן לו את האפשרות שאם הוא נקלט טוב---

אבל אתה מחייב את העיר לקלוט. לא כל עיר יודעת לקלוט, גם אם יש לה מרכז קליטה, בערד, ואם יש מרכז קליטה בקרית גת, זה לא אומר שהעיר מסוגלת לקלוט. אם מישהו סגר את העיר, היו לו שיקולים נבונים. יכול להיות שהמערכת השתנתה. הדבר הזה צריך להידון ברמה העקרונית.

התפיסה של הממשלה באמת היתה לא להקשות על ראשי ערים שמתנגדים. אני אביא לך דוגמה הכי קרובה שאני יודע---

לא, מדובר ביכולת של העיר לקלוט.

אני אתן לך דוגמה הכי קרובה והכי מפורסמת, שנכון שאין שם מרכז קליטה, אור יהודה. ראש עיריית אור יהודה ניהל מאבק קשה נגד קליטת עולים חדשים מאתיופיה כי הוא אמר 'העיר שלי מספיק ענייה, מספיק סובלת, אני לא רוצה לקלוט עכשיו עוד עולים'. ואני חושב שצריך לתת לראש עיר את הקרדיט הזה ולא להכביד עליו, לתת לו מינון מסוים ולא מעבר לזה. עכשיו בא אליך מר אבירם דהרי ואומר לך... זה שאתה אומר מרכז הקליטה אקס טריטוריאלי, זה לא בדיוק אקס טריטוריאלי, כי הם לא חיים במרכז הקליטה, הם חיים בעיר. הוא נתן להם בית ספר, הוא נתן להם מקומות עבודה, הוא נתן להם הכל בעיר שלו, הוא כבר בעצם הכין פה תשתית לתושבים שהוא רוצה אותם בעיר, אז למה שלא תיתן לו כי הוא לוקח את זה על אחריותו? הוא אומר לך 'אדוני, אני לא בא לבקש ממך חסד, הם לא אנשי רווחה', כי לפי מה שהבנתי, אנשים שעובדים צורכים פחות רווחה, הילדים לומדים בבית הספר. אני אגיד לך איפה הכישלון של הקיבעון. בא אליי ראש עיריית קרית ביאליק, אתה זוכר שתקפו אותו בוועדת העלייה אצלנו על הנושא של היערכות לקליטת פלשמורה החדשים? הוא אמר 'יום אחד מנחיתים לי עולים בעיר ובאים בטענות אחר כך למה אין להם בתי ספר', הוא אמר 'אף אחד לא שאל אותי, אף אחד לא דיבר איתי, כמו גנבים בלילה שמו לי פה כמות של עולים'.

סליחה, ומי שואל את אבירם? מנחיתים לו את העולים, הם מגיעים לא כי הוא רוצה, לא כי הוא מבקש, זה הרעיון, מרכז הקליטה הוא---

לכן גם את זה צריכים לתאם.

לכן אני אומר, כל דבר הוא בר דיון, כל דבר הוא בר בחינה מחודשת, ואם בקרית גת במקרה זה יש איקס עולים שהוא מוכן לקלוט אותם והם עובדים, ואם יש אפשרות---

לכן באנו לעזור לו. היום, אם אנחנו פה, אמרו לו, 'תכתוב מכתבים', באנו לפה, אנחנו ועדה, ועדה פותרת דברים, איך פעם אמר אריק שרון? חבר'ה, תפסיקו עם ההתכתבויות, תפתרו בעיות.

תסתכל על כל התמונה ותשקול שיקול---

מי שגר בקרית גת, לא רוצה טובות, הוא יבנה וישתלב.

ציפי, לסוכנות יש עמדה בנושא הזה?

אני הייתי רוצה קצת להסתכל על הסוגיה הזאת דרך העיניים של העולה. עולה שכבר הגיע והוא נמצא פה שנתיים והוא באמת חלק מהמקום הזה, בשבילו לעבור עכשיו לכל מקום אחר ויהיה חזק ככל שיהיה... כי הרציונל היה לשלב את העולים האלה בערים יותר חזקות, אבל אין להם את המשאבים להגיע לערים החזקות ובשבילם זה לעשות שוב עלייה, זאת אומרת זה להתחיל מחדש וזה מיותר וזה עוד משבר ובסופו של דבר אם אנשים רוצים להישאר פה וראש העיר רוצה אותם פה, אני חושבת שזה צריך להיות איזה שהוא קריטריון של מרכז קליטה.

אל תשכחו שזה עניין של מערכת החינוך גם. עיר שמבחינת מערכת החינוך יכולה לקלוט אותם, אז באמת זה אבסורד לא לאשר. אבל יש ערים---

זה מה שקרה, זה צריך להיות עקרונית. מבשרת ציון לא תוכל לקלוט כנראה את כל עולי מבשרת.

מערכת החינוך קולטת ומשקיעה, ומשקיעה מעבר למה שמשרד החינוך נותן---

בשביל זה אני מסתייגת. קרית גת היא באמת משהו אחר.

מגיעים הילדים והילדים הולכים לנו אחרי שנה ושנתיים.

אבל מגיעים ילדים ששם אנחנו צריכים להתחיל מחדש הכל. זאת אומרת יש פה גם עניין של הגעה לקרית גת, לא רק ממרכזי קליטה, דרך אגב. יש משפחה שמביאה את בן המשפחה שלהם לקרית גת, יש כאלה שמגיעות ממקלטים לנשים מוכות לקרית גת. זאת אומרת הצרכים שלהם הם הרבה יותר גדולים---

אלה הבעייתיים.

ואלה הבעייתיים שאתה צריך להתחיל מסל הצרכים הבסיסיים ביותר, כולל שילוב בתעסוקה וכל מה שכרוך בהתערבות במשפחה כזאת.

והם לא מקבלים התייחסות בתקציבים.

אני מפקח על מחוזות ירושלים והדרום באגף, כל האולפנים לעולים חדשים, אני גם מפקח ארצי על כל נושא לימודי יהדות לקראת גיור ובעיקר את עולי אתיופיה.

אני רוצה לומר שהגעתי שעה קודם לפני שאתם הגעתם למרכז הקליטה שלנו פה בקרית גת ומסתבר שישנה בעיה חדשה, היא לא חדשה, היא חדשה-ישנה, אבל היא אקוטית עכשיו דווקא בקרית גת, זה שהעולים נמצאים בערך חודשיים לפני סיום האולפן, לפני סיום לימודי היהדות, הם במתח עצום כי סל הקליטה שלהם הלך והצטמצם והם עוזבים את הכיתות והולכים לעבוד. זה אומר שאם בעוד חודשיים הם צריכים להיבחן, תהיה בעיה קשה מאוד להביא אותם לקראת המבחן ולקראת הצלחה במבחן, כי הם נעדרים, הם הולכים לעבודות מזדמנות, יום יומיים בשבוע. כך גם לגבי הגיור. אמנם לגבי הגיור הם לא נעדרים משם, זה מאוד מאוד חשוב להם לסיים. תוך שנה, 14 חודש הם מסיימים את תהליך הגיור ועוברים את זה, אבל העניין הוא שלימוד עברית הוא בעייתי, זאת אומרת יש בעיה שצריך לראות איך אנחנו אולי מרחיבים במידה מסוימת את סל הקליטה ובאים לקראתם כדי שהראש עדיין יהיה פנוי ללימודים, כי החודשיים האלה הם קריטיים מאוד מאוד בהצלחה שלהם בנושא העברית. אנחנו תמיד נתקלים בבעיה שהם מסיימים אולפן ולא יודעים מספיק עברית, והנה יש להם עוד סיבה לתופעה הזאת. תודה.

אדוני ראש העיר, אני רוצה לסכם, אלא אם כן אתה רוצה להוסיף משהו.

לפני הסיכום אני רוצה להתייחס. אני חושבת שאתה ציינת את זה, חבר הכנסת דנון, שהעיר לא מוגדרת עיר קולטת בעיקר בהתייחסות לעולי אתיופיה תקציבית. נכון לעכשיו, ואנחנו רואים את זה במקומות אחרים אבל בקרית גת זה לא בא לידי ביטוי, רוב הנטל של העולים מבחינת ההשקעה נופל על הרשות, על התקציבים המצומצמים בלאו הכי של הרשות והצרכים שלהם הם צרכים יותר מוגדלים, הם יותר גדולים גם מבחינה פיזית, לקנות את המוצרים, וגם חברתית, כי הם מצריכים יותר השקעה בחינוך, אם זה שיעורי עזר, חוגים, סבסודים וכולי. אין בעיה, אנחנו נותנים מענה, אבל אם זה מגיע במקומות אחרים, אז שזה יבוא לידי ביטוי גם פה בעיר.

מבחינת ייצוג הולם---

אנחנו מעבירים את זה בקריאה ראשונה. דרך אגב, זה גם לראשי ערים. ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה בכל משרדי הממשלה וברשויות מקומיות.

בלי חקיקה, בקרית גת---

אבל בכנסת כן. בתוך הכנסת גם כן.

בייצוג המקומי אנחנו בסדר גמור, דיברנו על זה שמבחינת הייצוג והתפיסה העירונית יש ייצוג בכל מקום, אם זה במים, בארנונה ובמתנ"סים ובכל מקום בעיר. כרעיון, לכן אני אומרת, אם כבר נותנים ייצוג הולם אז צריך לתת את הדעת, כי אם בביטוח לאומי, עמידר, כל המרכזים שנותנים שירות אין מענה של בן השפה---

החוק כולל את כל התאגידים, אז מן הסתם יהיה שילוב מוגבר יותר של עולי אתיופיה.

אבל בקרית גת, בעניין הזה אנחנו באמת... ייאמר פה לזכות.

חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שקודם כל חשוב שבאנו לקרית גת כי היא עיר קולטת עלייה כבר כמעט 60 שנה, העולים הראשונים הגיעו לפה בקום המדינה. אז אני חושב שאלה קלטו את העולים בנגלה הגדולה הראשונה, שזה היה בשנות ה-70, אני באתי בעלייה ההיא אבל אני זוכר שנקלטו פה הרבה מאוד עולים, באו לפה ונקלטו פה ואני אומר לך, היום, אדוני ראש העיר, להסתובב בעיר זה תענוג, לראות נוף אחר. זה לא אותו נוף של קרית גת של לפני 20-30 שנה.

מכיוון שאנחנו ממוקדים היום בוועדת עלייה וקליטה, אין ספק שהעלייה משליכה על הרבה מאוד משרדים. אם יש לך בעיות בתחום השיכון, אני חושב שאנחנו, כוועדת עלייה, צריכים לעזור לך גם בשיכון. אם יש לך בעיות במשרד הפנים, נעזור לך גם במשרד הפנים. בשביל זה אנחנו באים, ועדת העלייה זאת ועדה שמהשטח מביאים בעיות למשרדי הממשלה למעלה.

אני כרגע מתייחס באמת לשתי קבוצות גדולות שיש לך עלייה בעיר, זאת האוכלוסייה שאני מבין שהרבה לא באים לאחרונה, מברית המועצות לשעבר---

אין להם דירות. אין דירות.

אין דירות, אז לא באים. אז בעצם הבעיה הכי גדולה שלך כרגע ותהיה לך כנראה, אני קורא לזה בעיה חיובית, שהקבוצה החדשה שתעלה בעזרת ה' לארץ יגיעו אליך שוב. אנחנו מפזרים עכשיו בכל מרכזי הקליטה בארץ ואצלך גם יגיעו. את אלה יצטרכו לפנות לדירות מגורים ותצטרך לקלוט שוב אנשים.

לא, חשוב לי גם אלה שקיימים פה היום שלא נחשבים עולים מבחינת כל ההגדרות, זו בעיה. אולי במשרד הקליטה והעלייה הם נחשבים עולים, אבל בכל השאר... אפילו אנחנו לא בעדיפות לאומית. אמרתי להם, אנחנו 60% מבתי האב, על פי הפרמטרים שלכם, וקולטים עלייה ולא משלמים ארנונה ולא זה ולא כלום ואנחנו טובים ואנחנו יציבים ואנחנו... אפילו לא בעדיפות לאומית? למה? עומר עדיפות לאומית? עומר! מיתר, להבים, עדיפות לאומית, קרית גת לא עדיפות לאומית. אמרתי, תגידו, מי בנה את זה?

אני מסכים איתך, ואלה בעיות שהן לא רק בתחום של רווחה, גם בחינוך. החלוקה בחינוך היא לא צודקת.

ודאי. קיבלנו מכתב, הילדים בגילאי 3 צריכים עכשיו לשלם 700 שקל בחודש. מי ישלם את זה?

כיושב ראש, אני אפילו אבקש ממך ואמליץ לך כן לקיים דיון בסוגיה העקרונית הזאת של כל המושבים, איך הולכים, מה הולכים, לפי מה הולכים, איך קובעים קריטריון של עולה, עשר שנים כן או לא, כאשר יש עולים שעשרים ושלושים שנה הם עולים. אותם מבוגרים שפגשנו במרכז המועדונית שם, בטוח שחלק מהם אפילו שלושים שנה בארץ, אבל הם לא מדברים עברית, מה לעשות. צריך לעזור להם כי הם עולים חדשים.

לכן אני מבקש לחזק אותך. בדברים שאנחנו לוקחים מפה היום, אנחנו בוודאי גם בוועדה וגם במסגרת שכל אחד מאיתנו יכול לסייע, נסייע לך בזה. אבל צריך להתרכז בעולים יהודי אתיופיה. אנחנו רוצים כרגע לתת להם העדפה מתקנת, כמו שגם החוקים השונים נותנים העדפה מתקנת. בוא נתמקד בהם כרגע, הקליטה שלהם, מי שנמצא פה, נעזור לך, מול משרד הקליטה ומול משרד השיכון, כדי שהאנשים האלה יקבלו את המענקים בלי הרבה טובות. אם זה ועדת חריגים, ועדת חריגים, אבל שיקבלו, כי אני לא מכיר הרבה ראשי ערים שמבקשים עולים. אני מכיר הרבה שאומרים 'חבר'ה, תיקחו אותם אחרי שנתיים ותעבירו אותם למקום אחר'. אתה אומר, 'אני רוצה אותם'. אני חושב שזה לגיטימי שאתה כראש עיר, כבעל הבית של העיר הזאת, יכול לבקש את זה.

לגבי העלייה החדשה, תיערך לזה, אני אומר לך. יגיעו לך כמויות של עולים שתצטרך במרכז הקליטה פה להתמודד שוב איתם, בנגלה הבאה, ואז תחשוב פעם שנייה אם אתה תרצה אותם עוד פעם ועוד פעם, זה כבר עניין שלך.

אני מודה לכל הסגנים, יושבים פה יהודים יקרים מכל העדות, שבת אחים, ישר כח, כולם. שתצליחו.

מוקד אתיופיה לקליטת יהודי אתיופיה הוקם בשנת 2000 ונסגר. פניתי למשרד הקליטה מספר פעמים ונאמר שכל שנה ידונו בשנה החדשה. כך היה לקראת 2010 ועד עכשיו לא קיבלנו תשובה, אולי יתייחסו לזה בישיבה הזאת.

אבל באותו כיוון, כמו שאנחנו רוצים לקלוט עולים, שיתייחסו גם לבקשות שלנו. מוקד קליטה זה כח אדיר מבחינת הסיוע לנו והמענה שאנחנו יכולים לעזור להם.

תודה.

אני קודם כל רוצה ברמה האישית להודות למר אבירם דהרי. אני מלווה אותו כבר הרבה מאוד שנים ואני רואה את המהפכה בעיר. הסגן שלך, נראה לי בכוונה, כשאני עברתי במרכז הקליטה הוא עשה לי סיבוב וראינו את הדברים.

הוא לא התבלבל.

הוא לא התבלבל, הוא הצליח להראות לי את העיר בדרך ובהחלט אנחנו רואים את הפיתוח ויישר כח גדול לך ולכל חברי מועצת העיר והצוות שעובד בעיר.

ועדת העלייה והקליטה מברכת את קרית גת כעיר קולטת עלייה במלוא מובן המלה.

הוועדה קוראת למשרד הקליטה לאפשר, במסגרת ועדת חריגים, לפתוח את העיר לעולים אשר נקלטו בהצלחה במרכז הקליטה ועובדים בעיר. הוועדה מבקשת את תגובת המשרד תוך 14 יום לנושא חשוב זה.

הוועדה תפעל להגדיר את קרית גת כעיר קולטת עלייה במשרד הפנים ולעדכן את המענקים וכל המשתמע מהדבר.

הוועדה מודה לראש העיר, חברי מועצת העיר, עובדי העירייה ונציגי המפעלים השונים הפועלים למען קליטת העולים בקרית גת.

אני רוצה להודות לכם על האירוח ועל הסיור, ואנחנו עומדים לשירותכם. באמת כל עולה מבחינתנו זה עולם ומלואו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45