PAGE
34
ועדת הפנים והגנת הסביבה

22.12.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 302
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ט"ו בטבת התשע"א (22 בדצמבר 2010), שעה 09:30

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפרות סדר והתפרעויות באזור הכותל

של חה"כ זאב אלקין

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפרות סדר והתפרעויות באזור הכותל

של חה"כ אורי אריאל
3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפרות סדר והתפרעויות באזור הכותל

של חה"כ ישראל חסון
4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפרות סדר והתפרעויות באזור הכותל

של חה"כ אריה אלדד
5. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפרות סדר והתפרעויות באזור הכותל

של חה"כ גדעון עזרא

בהשתתפות מפקד מחוז ירושלים במשטרה

חברי הוועדה: דוד אזולאי - היו"ר
אריה אלדד

אורי אריאל

אריה ביבי

מיכאל בן ארי

נסים זאב

ג'מאל זחאלקה

ישראל חסון

ניצב אהרן פרנקו

- מפקד מחוז ירושלים, המשרד לביטחון פנים

מיכה מריש

- ר' תחום אבטחה מזרח ירושלים, משרד הבינוי והשיכון

יצחק איזי לרר

- קב"ט, מנהל אגף הביטחון, משרד הבינוי והשיכון

אליהו ליפשיץ

- לשכה משפטית, משרד התיירות

ארז לזובר

- מנהל מינהל תפעול, עיריית ירושלים

אמנון אילני

- סגן מנהל האגף לחירום וביטחון, עיריית ירושלים

אורית סטרוק

- יו"ר, ארגון זכויות האדם ביש"ע

מתי דן

- מנכ"ל, עטרת כהנים

אלדד רבינוביץ

- הוועד לחידוש ההתיישבות היהודית בשילוח, עטרת כהנים

שמואל רבינוביץ

- רב הכותל והמקומות הקדושים

מאיר אינדור

- הותקף בכותל, יושב ראש אלמגו"ר, ארגון נפגעי טרור

יפה שפירא

שמואל חן

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפרות סדר והתפרעויות באזור הכותל
של חה"כ זאב אלקין
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפרות סדר והתפרעויות באזור הכותל
של חה"כ אורי אריאל
3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפרות סדר והתפרעויות באזור הכותל
של חה"כ ישראל חסון
4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפרות סדר והתפרעויות באזור הכותל
של חה"כ אריה אלדד
5. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפרות סדר והתפרעויות באזור הכותל
של חה"כ גדעון עזרא
בהשתתפות מפקד מחוז ירושלים במשטרה

רבותיי, בוקר טוב לכולם. אני פותח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה, על פי בקשתם של חמישה חברי כנסת שמבקשים לדון בהפרות סדר והתפרעויות באזור הכותל. חברי הכנסת המציעים לקיים דיון מהיר הם חברי הכנסת זאב אלקין, אורי אריאל, ישראל חסון, אריה אלדד וגדעון עזרא. הנוהל הוא שבקשה כזאת מוגשת לנשיאות הכנסת, נשיאות הכנסת מאשרת דיון מהיר ואני חייב לציין שזה באמת מקרה נדיר של מספר כה רב של חברי כנסת שמגישים דיון מהיר בנושא אחד ועיניכם הרואות, אלה חמישה חברי כנסת שמבקשים את הדיון הזה. אנחנו כבר ניסינו לקיים את הדיון הזה פעם אחת, אבל לצערי הרב לא הופיעה הנציגות המתאימה לדיון ולכן דחינו אותו ותיאמנו עם מפקד המחוז, ניצב פרנקו, שאני מקדם אותו בברכת ברוך הבא ואני שמח על כך שהוא מצטרף לדיון הזה.

אדוני, מפקד המחוז, לצערי הרב אנחנו שומעים, לפחות מפי חברי הכנסת, שתיכף נשמע אותם, שיש קשיים בדרכי הגישה לכותל ולמעשה התמונה המתקבלת זה שאזרחים חוששים להגיע לכותל. המשמעות היא שהכותל, שהוא בעצם אחד המקומות שאמורים להיות נגישים לכל אזרח להגיע בכל עת ובכל שעה, ללא פחד וללא מורא, הוא לא, ואם הדברים נכונים, אז בוודאי שאנחנו נדרוש את התייחסותך לעניין.

אני מבקש את ראשון המציעים, חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני היושב ראש. בוקר טוב לכולם. אנחנו עוסקים לא רק בתנועה אל הכותל, אלא באזור שהוא מתוחם בהר הזיתים ממזרח, כפר השילוח מדרום, אבו טור מדרום מערב, אגן שחובק את הרובע היהודי והעיר העתיקה של ירושלים, ובחודשים האחרונים אנחנו עדים לתופעות של התפרעויות שלפחות מהתקשורת עושות רושם של התפרעויות מאורגנות, מתוקשרות היטב, בכלל זה מארבים המונחים לקראת תנועתם של יהודים בצירים הללו, של תושבים יהודים בשכונות הללו, כאשר התקשורת ממתינה באותן נקודות ומסקרת את התוצאות שלהם. אבל לא פחות מההתפרעויות עצמן ומהתנכלויות לתנועת יהודים, אנחנו מודאגים גם מהתגובה הכמעט אוטומטית של משטרת ישראל באירועים כאלה, שכוללת הרבה פעמים סגירת צירים והגבלות תנועה, כאשר אנחנו צריכים לזכור שמדובר בעיר הבירה של מדינת ישראל, שהגבלות תנועה ליהודים להגיע לבתיהם או להגיע לבית הקברות היהודי בהר הזיתים, להגיע אל הכותל המערבי, להגיע לעיר דוד, לא יכולות לעלות בקנה אחד עם מה שבית המשפט העליון כבר קבע, שאם בכלל יש להטיל הגבלות תנועה, ההגבלות הללו צריכות להיות מוטלות על הגורם המאיים ולא על הגורם הנפגע כתוצאה מהאיומים, או מההתפרעויות. היינו רוצים לראות מצב שבו הגבלות תנועה, אם בכלל, נשקלות כצעד אחרון במקרה כזה ולא כצעד מועדף, ובכל מקרה לא כנגד האוכלוסייה שהפכה קרבן להתפרעויות ולהתנכלויות, אלא כלפי האוכלוסייה שמשליכה אבנים, משליכה בקבוקי תבערה ומתנכלת ליהודים.

היינו שמחים לקבל מהמשטרה הבוקר נתונים על היקפי התופעות הללו, היקפי זריקות אבנים, השלכות בקבוקי תבערה על יהודים, על בתי יהודים בשכונות הללו בחודשים האחרונים, בהשוואה לתקופה מקבילה בשנה שעברה, האם באמת יש עלייה משמעותית, כמה פעמים המשטרה סגרה צירים, לאיזה אוכלוסיות נמנעה תנועה בצירים הללו, ושוב, בדגש על האזורים הללו, שהם ממזרח, מדרום ומדרום מערב לעיר העתיקה, לרובע היהודי, לכותל המערבי ולהר הזיתים.

תודה רבה, אדוני.

חבר הכנסת ישראל חסון, מהמציעים,בבקשה.

ברשותך, אני הייתי שמח לשמוע את התשובות של מפקד המחוז ואחר כך לקיים את הדיון, משום שיש פה שאלה שהיא קונספטואלית.

תודה רבה.

חבר הכנסת אריה ביבי, בבקשה.

אדוני, כמי שהיה פעם מפקד ירושלים, אני יודע שהשמיכה היא לא כזו גדולה. כשמפקד ירושלים צריך לתת כוחות למקום אחד, חסרים לו במקום שני, והנה אני שומע מהשר לביטחון פנים שרוצים עכשיו להוריד 2,000 שוטרי שח"ם (שוטרי חובה במשטרה) מהמשטרה, משרד הביטחון רוצה להוריד 2,000 שוטרי שח"ם מהמשטרה. לדעתי זו פגיעה חמורה, כי גם ככה חסרים כוחות למשטרה ועכשיו רוצים להוריד לה עוד 2,000 שוטרים.

אני גם ער וגם שומע לכך, לא רק בכותל, אני חושב שבכל מזרח ירושלים, שאנשים לא בדיוק ששים לטייל ולהסתובב שם ודווקא שם אנחנו צריכים להראות נוכחות. גם העירייה לא נמצאת שם, כל שכן המשטרה, אנחנו חייבים לתת ביטחון לציבור הישראלי שיסתובב בכל מקום שהוא רוצה, כל זמן שאנחנו שולטים במקום.

אני גם, כמו חבריי, אשמח מאוד אם מפקד המחוז יסביר לנו איך פרושים ואיפה באמת צריכים אנשים ללכת חופשי ובלי פחד.

תודה רבה.

חבר הכנסת אורי אריאל, אתה מעדיף לדבר אחרי מפקד המחוז או שאתה רוצה לדבר עכשיו?

ברשותך אני אדבר עכשיו. אני מתנצל שאני צריך לצאת, בגלל שיש דיוני תקציב שעפים מצד לצד, תוך דקה מודיעים 'עכשיו מצביעים'. אנחנו עובדים אצל חבר הכנסת גפני עכשיו.

אם יש לך בעיה, נסדר לך שחרור.

אני לא רוצה להשתחרר.

תודה על הדיון, אדוני היושב ראש. לפני מספר שנים, בדיון שנערך בוועדה מוועדות הכנסת, אמרו נציגי שירות הביטחון הכללי שיש יד מכוונת של הרשות הפלשתינית בניסיון להשתלט על אזורים מסוימים בירושלים. הדברים התפרסמו מאז פעמים רבות, דרך אחת, בין שאר הדרכים, היא לרכוש קרקעות, דרך אחרת היא לעורר מהומות ופרובוקציות, שמתוכם נובעים אחרי זה מהלכים שונים.

המציאות בירושלים, לפחות באזורים מסוימים, היא מציאות שאני לא חושב שיש מישהו, ממפקד המחוז ומטה, ומהאזרחים, שמקבל אותה, מסכים איתה או משלים איתה. זו מציאות שאין תנועה חופשית, מי שרוצה להגיע לאזורים מסוימים צריך ליווי, או בשעות מסוימות האוטובוסים לעתים משנים את מסלולם וכן הלאה וכן הלאה. אלה דברים שלצערי במידה מסוימת התרגלנו אליהם ואנחנו לא רוצים להתרגל אליהם, כי הם לא אפשריים, בטח לא בבירה של מדינה באיזה שהוא מקום בעולם, בטח לא בירושלים, בירת ישראל. אז אם זה קורה יום אחד, כי פתאום קרה משהו, בסדר, מטפלים בזה וזה לא קורה למחרת, אבל פה אנחנו במסלול שלא התחיל היום ולא אתמול, הוא זמן רב, ואנחנו נמצאים בו וממשיכים להיות בו. זאת אומרת אם אני צריך להעריך מה יקרה מחר או בעוד חודש, אני חושב שאנחנו נהיה באותו מסלול, פלוס מינוס, עליות וירידות, אבל נהיה במסלול הזה, שבו זורקים אבנים ובקבוקי תבערה ודברים אחרים, עד כדי סכנת חיים. זו לא חבורת פרחחים קטנה במקום אחד פעם אחת עשתה, בסדר, יטופל.

אני חושב שהדיון המרכזי, לעניות דעתי, צריך להיות בעיקר איך משנים את הכיוון. אם אני אבין שבכפר התימנים יש לא 20 שוטרים אלא 42, וזה לא כחולים כאלה, זה ירוקים של משמר הגבול, זה די מרתק, אבל לא כל כך משנה לי את התמונה ואת העניין. המגמה היא הקובעת והמגמה, נכון לעכשיו, כפי שאני מכיר אותה ואני מכיר אותה, היא לא טובה, היא שלילית. גם אם היא נמצאת באיזה התייצבות, היא ברמה לא מתאימה. אני חושב שהעניין הזה צריך להדאיג אותנו, מעבר כמובן לדבר הבסיסי שזה ביטחון התושבים, שזה אל"ף-בי"ת של העניין, אבל גם בראייה של בירה של מדינה, בראייה שיש פה גורמים לאומניים. זה לא רק כעס של כמה תושבים על משהו שעשו או לא עשו, על רקע של הריסת בית או לא הריסת בית, אלא זה צריך להיות מטופל מעבר למה שהוא מטופל היום. זה לא שלא נוגעים בו בכלל, אלא בצורה שונה, כשהמגמה היא להגיע לאפס אירועים. אני בכוונה אומר את זה. בדרך כלל אומרים 'אי אפשר אפס, תמיד משהו יכול לקרות'. כן, יכול לקרות, אבל המגמה צריכה להיות אפס אירועים. לא צריך ואי אפשר להשלים עם התופעות כפי שהן.

יכול להיות שגם אנחנו צריכים לעזור במשהו, הוועדה, חברי הכנסת. בבקשה, אדרבא, אנחנו רתומים לעניין, אבל האחריות בסוף, או יותר נכון בהתחלה, היא בידי משטרת ישראל.

תודה רבה, אדוני.

אדוני, מפקד המחוז, המיקרופון לרשותך פה.

שלום, בוקר טוב. אני שמח להימצא פה ולהתייחס לסוגיות שעלו. התופעה, כפי שתוארה פה, היא מוכרת, ואנחנו מטפלים ומלווים אותה לאורך שנים וכל תופעה שמתרחשת בירושלים, זה יכול להיות ביידוי אבנים, זה יכול להיות בתקיפת בני מיעוטים, כמו שחשפנו אתמול, או באירוע כמו שהיה לנו בסוף השבוע, הדקירה והרצח ביער מטע, כל תופעה כזו מדאיגה אותנו כמשטרה וזה תפקידנו להשיב מהר את הסדר ולהחזיר את הביטחון, ואני אתייחס לכל סוגיה וסוגיה.

משטרת ירושלים לא מקבלת כמובן מאליו את יידוי האבנים, ואני יכול גם להגיד, ואני אגיד את המשפט שסיים איתו חבר הכנסת אריאל, אין אפשרות להפסיק יידויי אבנים לאפס. למה אני אומר את זה? כי לאורך כל השנים ממוצע יידויי האבנים בתחום מחוז ירושלים עומד על כ-500 יידויי אבנים. אני בדקתי את חמש-שש השנים האחרונות וזה הממוצע.

500 יידויי אבנים ליום, לחודש?

לשנה. כשאני אומר יידויי אבנים, יידויי אבנים זה לא רק בסילוואן או בציר שמוביל לכותל, אלא יידויי אבנים זה גם במאה שערים, יידויי אבנים זה ברחוב הפסגה, יידויי אבנים זה בדרך חברון, יידויי אבנים ברמת רחל, יידויי אבנים בקלנדיה, בעוטף, בנחל כפירה ועוד ועוד ועוד. סך כל אירועי יידויי אבנים.

למעשה בשנתיים האחרונות אנחנו רואים עלייה, בשנת 2009 ו-2010, שתחילתה במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'. במהלך 'עופרת יצוקה' התפתחו אירועי הפרות סדר בכל שכונות מזרח ירושלים, אירועי הפרות סדר בעיקר מתבטאים ביידויי אבנים, בניסיונות לחסום כבישים, וההתמודדות שלנו באותם אירועים זה להכיל את האירועים בתוך הכפרים, כדי שהעיר ירושלים תמשיך להתנהל, ואני אתייחס להתנהלות של העיר ירושלים, כי חלק מהדברים שנאמרו פה, אני לא מסכים איתם וכנראה אנשים לא מספיק מכירים את ירושלים.

מה זה הכפרים? זה חלק מירושלים, או שזה מחוץ לירושלים?

סליחה, אמרת 500 אירועים בשנה, כמה אנשים הועמדו לדין---

אני אתן. אם כבר אני בא לוועדה המכובדת הזאת, אני חייב לבוא מוכן ועשיתי הכל, כי אני חי את האירועים האלה יום יום, יחד עם החברים שיושבים מולי פה, בעיקר מיכה מריש, להציג אותו כי הוא לא מופיע ברשימה, הוא קצין הביטחון מטעם משרד השיכון, שמאבטח את בתי היהודים בירושלים ובכלל את כל הפעילות במזרח ירושלים, ואנחנו פועלים בתיאום ובשיתוף פעולה מלא.

ואכן מתקופת 'עופרת יצוקה' אנחנו רואים עלייה באירועי יידויי האבנים ובקבוקי תבערה, ושוב, אנחנו לא מקלים ראש, כי יידוי אבן, להזכיר לכם באינתיפאדה הראשונה, זה גם גרם להריגת אדם בכביש מספר 2, מעל גשר ג'סאר א-זרקה. אני לא אתן פה נתונים ממחוזות אחרים, אבל אני יכול להגיד לכם שבממוצע בשנה מיידים 60 אבנים בכביש 6 וגם במקומות אחרים בדרום וכולי, אבל אני מדבר על ירושלים. כתוצאה מ'עופרת יצוקה' אנחנו רואים עליות וירידות שמושפעות מתרחישים ואירועים שקורים בירושלים. מה לעשות, בירושלים מייצרים כל הזמן תרחישים, לאו דווקא בעיר, זה יכול להיות מהתבטאות ראש העיר על תכנית בסילוואן, זה יכול לבוא לידי ביטוי בפעילות אכיפתית שלנו, כמו הריסת בית או פינוי בית ומסירתו ליהודים, זה יכול להיות אירועים שמתרחשים בצפון הארץ או אירועים שמתרחשים במדינות אחרות בעולם.

כדי לסבר את האוזן, במהלך שנת 2010 הורדנו את המגמה שהיתה ב-2009, כתוצאה מ'עופרת יצוקה', ובחודש מרץ היתה לנו עוד עלייה, פיק, כתוצאה מדבר פשוט. רב הכותל נמצא פה, כשהוכרז על פתיחת בית כנסת החורבה, הוכרז על ידי העולם הערבי יום זעם ומשטרת ירושלים היתה צריכה להתמודד במשך שבועות רבים סביב אירועי סדר שהם כתוצאה מהכרזה של פתיחת בית הכנסת, חנוכתו והכרזת יום הזעם בתנועות המוסלמיות השונות. זה העלה לנו את רף האירועים ולכן גם באותו חודש היתה לנו כמות יידויי אבנים יותר גדולה ושוב התמודדנו בדרכים שאני אפרט בהמשך, הורדנו שוב את המגמה של יידויי האבנים ושל הפרות הסדר, וביוני היה אירוע המשט. אירוע המשט, כפי שהסתיים, הכניס אותנו לזירה של הפרות סדר שוב בכל כפרי מזרח ירושלים, כשיש כמובן כפרים בולטים יותר וכפרים פחות בולטים, זה סילוואן, זה עיסאוויה, אזור ראס אל עמוד ומעט מאוד בדרום, צור באחר וג'בל מוכבר ובודדים בבית חנינא ובשועפט.

הכל זה חלק מירושלים.

אני אומר שכונות בירושלים, אני אנסה לדייק כל הזמן. ואכן, כמו שתראה בגרף, אדוני היושב ראש, אתה תראה את העלייה הגדולה, ושוב אנחנו מתמודדים באמצעות פעילות מבצעית, פעילות חקירתית, פעילות מודיעינית, מעצרים וכולי, ואנחנו שוב מורידים את המגמה והנה, עברנו את אירועי הרמדאן בצורה מסודרת והגיעו החגים, וגם החגים היו בסדר מופתי.

אני תכף אדבר על ירושלים, שפה מתארים אותה כעיר שאולי סוגרים אותה בחמש ואנשים הולכים לישון בארבע. זה רחוק מזה. היה אירוע מצער מאוד, תקלה עם מאבטח, שהיה בדרך בבוקר, נקלע ליידוי אבנים, ביצע ירי וגרם למותו של תושב סילוואן ומאז אנחנו סביב מתיחות של אירועי יידויי אבנים, הפרות סדר שהתמקדו בסילוואן ולאט לאט התפשטו למקומות אחרים, שגם בהם התמודדנו.

זו היתה תקלה, האירוע הזה?

מבחינתי, בראייה הכוללת בירושלים---

תקלה מאיזה כיוון? התקלה שעשו לו מארב, או התקלה שהוא ירה?

הדברים עוד בתחקיר, אז אני לא אפרט.

אבל על זה הדיון, מה התקלה? זה הדיון.

אני רק מסביר שכתוצאה מהירי---

כשאתה אומר לי 'הורדנו', זאת אומרת אתה יודע להשפיע על הגרף. אם אתה יודע להשפיע על הגרף, בוא תסביר לי מה חסר לך בשביל להביא אותו ליותר נמוך.

אבל אני מביא אותו לאופן נמוך, אבל הנמוך לא מעניין אתכם.

זה מאוד מעניין אותנו.

מתי זה קרה?

ב-22 לספטמבר.

ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר, התחקיר נמשך? התחקיר נמשך שלושה חודשים?

לא, התחקיר מתבצע. הוא אומר תקלה, זה לא תקלה. האירוע---

אני שואל, אתה אמרת תקלה.

אז אני מסביר, מבחינתי, בראייה הכוללת, באירוע של מות מקומי בירושלים, זה מייצר כמובן את כל אירועי הסדר---

אבל כשאתה אומר שזו תקלה, אני שואל אותך תקלה של מי, של המאבטח שירה, או של העובדה שלא ידענו לחזות את מארב האבנים שבעטיו הוא היה צריך להציל את עצמו?

גם כשהוא ירה, לא היתה לו מטרה לפגוע, והבוס שלו ידבר. הוא ירה באוויר וכתוצאה מזה הוא הרג אותו. אם זה לא נקרא תקלה---

אז זאת התקלה? שהוא ירה באוויר?

לא, זאת לא תקלה. ננעלתם על זה, אני חוזר בי, זו לא תקלה. נהרג תושב המקומי שהמשמעות של זה היא אירועי הפרות סדר שהתפתחו. באותו יום הם היו בשיא ולאט לאט דעכו ואנחנו מטפלים, ואני תיכף אדבר על דרכי ההתמודדות שלנו עם אותם אירועים. לכן היתה עלייה באותם אזורים שציינתי.

יש ימים של אפס יידויי אבנים, כמות יידויי האבנים ירדה לאחוזים בודדים במקרים בודדים, במקומות שונים, הם ברובם בעוטף, פחות בשכונות מזרח ירושלים והדבר הזה כמובן חייב פעילות ענפה שלנו. הפעילות שלנו, מעבר לנוכחות הקבועה באותם מוקדים, שכמובן המוקדים האלה, כשאנחנו מדברים על סילוואן, הרגישות שלנו היא בגלל הימצאות של תושבים יהודים בתוך השכונה, בעיקר כשאנחנו מדברים על בית יהונתן, בית הדבש, זה מחייב להביא את האנשים האלה לביתם הלוך-חזור, זה ציר שהוא קשה לתנועה, ציר שקשה גם לאבטח אותו. לציין שבתי היהודים האלה מאובטחים על ידי חברת אבטחה, האנשים האלה מובלים לביתם ברכבים ממוגנים על ידי חברת אבטחה לאורך כל שעות היום.

לגבי סגירת הצירים. ברגע שיש אירועי סדר על ציר מסוים, האחריות שלי, כמפקד המשטרה, שאנשים לא ייפגעו. אנחנו סוגרים בשלב הראשון את הציר כדי לטפל באירוע הסדר, אי אפשר לאפשר לאנשים תמימים שייכנסו לתוך ציר. אנחנו סוגרים כבישים גם כשעושים אירוע ספורט וסוגרים כבישים מהירים כשמגיעים אורחים, אז כשיש אירועי סדר על ציר מסוים, אנחנו סוגרים אותו לפרק זמן, לא לפרקי זמן ארוכים, כדי לאפשר חזרה של החיים התקינים.

כשאתם סוגרים את הציר הזה, ערבים יכולים להיכנס לבתים שלהם בשכונת סילוואן ויהודים לא יכולים להיכנס?

תלוי, אם הציר חסום, אף אחד לא נכנס.

זה לא מדויק, בגיא בן הינום אותי עצרו והעבירו את הערבי.

היינו בצירים האלה.

אני אמרתי, אם הציר חסום ואי אפשר לעבור, אנחנו לא מעבירים אף אחד. אם הציר עביר---

אבל הוא מסתכל למכונית, הוא אומר 'תמתין בצד' ואת הערבים הוא מעביר. שהם זורקים את האבנים.

נכון, כי הערבים לא יפגעו בו. אני לא אתן לסכן את היהודי בזמן שיש יידוי אבנים שעוד לא הצלחנו למנוע אותו.

הוא שאמרנו, לכן ציטטתי את פסיקת בית המשפט העליון בעניין הזה. בית המשפט העליון אמר שהגבלות תנועה, אם בכלל, יושתו על הצד המאיים ולא על הצד המאוים.

אבל אני מחויב גם להגן על ביטחונם של האנשים. אני בשלב הזה חוסם, מונע כניסה של היהודים, עד שאני מטפל באירוע הסדר ואני פותח את הציר בחזרה.

אדוני מפקד המחוז, אם ככה יוצא שאותו תושב שגר במקום בעצם נענש פעמיים, פעם אחת שהוא חוטף את האבן, בפעם השנייה, שנמנעת ממנו הגישה לביתו.

היא לא נמנעת. גם בתקופה שהיו מספר ימים שהיה שיא באירועי הסדר, אנחנו היינו מתואמים עם התושבים, אנחנו נכנסנו ותגברנו את האבטחה והליווי, גם על ידי כוחות משטרה, כדי להביא אותם לביתם ולהוציא אותם מביתם. כשהעסק נרגע, אנחנו פותחים את הציר וכולם חוזרים לשגרה. כמו בימים אלה, שיש שגרה מלאה בירושלים, אנשים מגיעים לבתיהם בכל מקום בשכונות מזרח ירושלים, ללא שום אירועים חריגים, כי זאת המטרה. הבאנו את זה כתוצאה מפעילות שלנו לאורך כל החודשים האלה.

כדי לסבר את האוזן, מדברים פה על הכותל, לא מגיעים, הכותרת לא נכונה. פה יושב רב הכותל, לכותל מגיעים 8 מיליון אנשים בשנה, אין אחד שלא מגיע לכותל. בעיר דוד, מתחילת השנה ועד הסוף השנה יבקרו למעלה מ-300,000 איש, עלייה של 20% בהשוואה לשנה קודמת. גם בחודש של אוקטובר, נובמבר, שהיו יידויי אבנים במקומות מסוימים בסילוואן, המשיכו אלפי מבקרים להגיע לעיר דוד, תוך מתן אבטחה מלאה שלנו. אנחנו בקשר יום יומי עם מדריכי התיירים, עם כל הגופים שאמורים להגיע לירושלים. אני אפשרתי כבר שנתיים טיולים של מוסדות חינוך, לטייל בכל מקום בירושלים. אין מקום בירושלים שאדם לא יכול להגיע ולבקר.

לכן אני אומר, לא ניתן למנוע באופן מלא יידוי אבן על ידי אדם כזה או אחר, ואני אסביר למה ופה אני אעבור לנתונים של כמות עצורים ונפגעים.

לא עצורים, הועמדו לדין.

תיכף אני אסביר כמה יכולים מזה לעמוד לדין. מתחילת השנה עצרנו 700 איש על יידויי אבנים במזרח ירושלים, בדגש על סילוואן ועל עיסאוויה וראס אל עמוד.

בנתון הזה כללת גם את אלה ממאה שערים ומרחוב הפסגה?

לא, הפרדתי.

קודם דיברת על 500 יידויי אבנים, שזה בכל חלקי העיר.

אני תיכף אתן את כל הנתונים. אני אומר, כ-700 איש, מחציתם קטינים שהם לא ברי עונשין, 8 ועד 12 ו-14, אנשים שאין לעשות איתם דבר. גם כשעוצרים אותם, אנחנו חוטפים ביקורת על זה שבכלל הבאנו אותם והבאנו את הוריהם. אנחנו מנסים, באמצעות ההורים, אנחנו פועלים היום מול העירייה, הפעלנו את גורמי הרווחה שהם גם יטפלו בהורים על זה שהם משאירים את הילדים שמיידים אבנים. אני יכול להראות סרטים שאנחנו מצלמים, כי כל האירועים האלה מונצחים על ידינו בפרישֹה שלנו, כדי לעשות את המעצרים אחר כך; ילדים בני 8, 9 ו-10, שרצים אחרי רכבים שלנו, רכבי אבטחה, ואני תיכף אתן גם למיכה לפרט, כי הוא חי שם יום יום, שזורקים אבנים על מכוניות חולפות ואת הילדים האלה אנחנו עוצרים. לאחרונה אפילו החלטנו להעיז והבאנו אותם לבתי משפט, ילד בן 10 קיבל הרחקה מהשטח והדבר היחיד שמותר לו זה ללכת לבית הספר בליווי ההורים. זה דבר תקדימי, שאני שמח שבית המשפט לא גלגל אותנו מהמדרגות, בגלל שהבאנו לו ילד בן 10 לבית המשפט.

מתוך ה-700 האלה נמצאים 152 בהליכים משפטיים ו-78 כתבי אישום שהוגשו כנגד האנשים. יש פה את הסוגיה של ראיות וכולי.

דיברנו על לאורך השנים, אמרתי שהממוצע הוא בסביבות 500, 450 בשנים 2007 ו-2008, ב-2009 היו כ-1,100 מקרים של יידויי אבנים וב-2010 אנחנו עומדים על כ-1,300 יידויי אבנים, כ-500 מהם הם בעוטף. כשאני אומר בעוטף, זה לכיוון המעברים וקלנדיה ונחל כפירה, מקומות שהם רחוקים ממקום יישוב והם מטופלים בצורה אחרת.

אתה הזכרת את יום הזעם סביב פתיחת בית הכנסת, חורבת ר' יהודה החסיד. מישהו מאלה שקראו ליום זעם כזה הועמד לדין, הוגשו כתבי אישום?

יש בעיה בכל הסוגיה של אמירה להגיש כתבי אישום. הדבר היחיד שהתחלנו למצות בשנה האחרונה, וזה מה שמוריד את מספר אירועי הסדר, אנחנו משתמשים בצווי הרחקה. בשנה האחרונה קרוב ל-30 איש שהיו מהמובילים לפחות בהתבטאויות שלהם, שגרמו להסתה, הרחקנו מירושלים ומאזור העיר העתיקה ומהר הבית, כי הם גרמו להתססה. לאחרונה הצווים של חלקם הסתיימו ואנחנו פועלים כרגע לחידוש. נכון לזמן הנתון הזה יש לנו עשרה מורחקים מהסיבות האלה שהזכרת.

מאיזה סיבה, הסתה?

אמירות דרך האינטרנט או באמצעות התקשורת. אנחנו כמובן מזמנים אותם לחקירה, אנחנו מנסים למצות את הדין איתם ובעניין הזה אנחנו מקבלים את הסיוע ומרחיקים אותם בחתימת אלוף פיקוד המרכז מירושלים, ובדרך כלל כשאנחנו מרחיקים, הדבר הזה מסייע. הראיה, ההרחקה של ראיד סאלח כבר למעלה משנתיים מתחום העיר העתיקה, הדבר הזה מסייע מול התנועה האיסלמית. לאחרונה הוא השתחרר מהכלא, שוב יש התבטאויות שלו ואנחנו פועלים לחדש את ההרחקה בכלל בירושלים. כרגע הוא מורחק רק מהעיר העתיקה ואני מעריך שבימים הקרובים נתחיל לראות אותו עולה שוב לירושלים ונשתדל להוציא---

כמה מדרשני המסגדים עצרתם או הרחקתם? שם זאת הבעיה...

יש לנו רק שני מקרים שעצרנו מתסיסים ממסגדים, במקרים נקודתיים. היה לנו אירוע שבו תקפו מתפללים בשילוח, שהגיעו בבוקר לעשות שם טבילה, ואחד מהאנשים שהלך, תפס את המיקרופון במסגד, התחיל להלהיב והוציא את הרחוב, ובאותו יום הציתו שתי מכוניות ברח' גבעתי. כשקיבלנו את המידע על המסית שלקח את המיקרופון והשתמש בו, הוא נעצר. היה לנו מקרה דומה באירוע נוסף באותה גזרה וגם אותו עצרנו. אלה המקרים הבודדים שעצרנו מסיתים מתוך מסגד, כי היו לנו את הראיות, במקרים האלה היו לנו גם צילומים והקלטות של הפעילות הזו.

אכן מה-22 בספטמבר היינו עדים לעלייה. השיא היה באותו יום, היה אירוע של הפרת סדר קשה מאוד, שניצלו לוויה של ההרוג ובה ביצעו הפרות סדר כלפי מכוניות בקטע שעולה מגבעתי, עיר דוד לכיוון בית העלמין הסמוך לחומת הר הבית, ומאז אנחנו במגמת ירידה.

כמו שאמרתי, בסילוואן בשבועיים האחרונים אפשר לספור את מקרי האבנים על כף יד אחת, לעומת אזור עיסאוויה, שהיתה עלייה, זה עבר לכיוון עיסאוויה. בעיסאוויה יש רגישות בגלל שהמצוק יושב על הכביש למעלה אדומים, הקרבה לבית חולים הר הצופים ולאוניברסיטה. ברגע שראינו שיש עלייה של יידויי אבנים לכיוון הכביש, אנחנו מבצעים שם פעילות מבצעית. הכפר עיסאוויה כבר חודש סגור עם מחסומים וכל אדם שנכנס נבדק, ויש היום טענות של גופים שונים על הפעולה הזו שלנו, אבל גם כאן הורדנו את מספר יידויי האבנים למספרים בודדים במהלך השבוע.

לעניין התקשורת והצילומים. היום בירושלים נמצאת כמות גדולה מאוד של אנשי שמאל, והיום ומחר הם אמורים להיות מתוגברים על ידי אנשי שמאל אנרכיסטים מצרפת, שאמורים לבוא. אנשי השמאל יעבירו היום את כל המעמד שלהם מנעלין לירושלים לכמה מוקדים. אנחנו רואים אותם מדי שבוע בשייך ג'ראח, הם נמצאים באופן שוטף בסילוואן, הם חיים בחלק מבתי המקומיים. בתוך שכונת סילוואן הם התקינו מצלמות אינטרנט, כך שכל פעולה שלנו, כל נוכחות שלנו מצולמת ומיד יוצאת לשידור. הם נמצאים בוואלג'ה בצפון, כך שכל הזמן הם מייצרים אירועים ומהווים רוח גבית למקומיים. הם מצלמים ומתעדים את כל האירועים ואנחנו נמצאים תמיד תחת יד מצלמת.

נשאלה פה שאלה על ידי חבר הכנסת אריאל, לגבי סוגיית יד מכוונת. מי שמוביל את החקירה של כל מיידי האבנים, אנחנו המחוז היחיד שיש ברשותו יחידה שנקראת יחידת המיעוטים, המת"מ, לתפקידים מיוחדים, והיחידה הזו חוקרת את כל מיידי האבנים, כולל את הילדים ועל זה אנחנו גם מקבלים ביקורת מהשמאל ו'בצלם', על אופן החקירה, ואנחנו מקפידים לעמוד בחוק. אין שום מצב שיש פה יד מכוונת, הכל זה ילדים שיוצאים באופן יזום, מקומי, עוד לא חיברנו שום מקרה שיש פה יד מכוונת של יידויי האבנים. אנחנו עוצרים בכל אירוע כזה, גם את המבוגרים, כדי לבדוק, אנחנו עוצרים בעלי חנויות כשהילדים בורחים ומסתתרים בחנות, ומנסים למצוא יד שמכוונת, לא, הדבר היחיד שמוציא אותם לרחוב זה כמובן חוסר מעש, פחות מתקנים ופעילות שיש להם, לצד אירועים שמתרחשים, אמירות שקשורות בהריסות, בפינויים, בבנייה. כל דבר כזה מייצר גל של יידויי אבנים, אנחנו מודעים לזה וערוכים ופרושים.

אנחנו מפעילים, מעבר לכוחות השגרה, של כחולים וירוקים, יחידות מיוחדות. אנחנו מפעילים מסתערבים שמיועדים בכלל למשימות אחרות, אנחנו מפעילים אותם כנגד מיידי האבנים, הם פועלים כל ימות השנה, בכל השכונות, בכל הכפרים, והם אלה שמביאים את המעצרים, על חם, של מיידי האבנים, ולצערי ברוב המקרים מדובר בילדים קטנים.

היו בתקופה הזו מספר ידיעות על ניסיונות לפגוע גם בכוחות הביטחון, בעיקר במאבטחים, ובפעילות נחושה גם של שירות הביטחון, יחד עם משטרת מחוז ירושלים, חשפנו מספר חוליות שתכננו לבצע פיגועים כנגד כוחות הביטחון וכנגד מאבטחים שפועלים במזרח ירושלים.

כך שבסך הכל מדובר אכן בתופעה שגם אותנו היא מדאיגה. זו תופעה שאנחנו עוסקים בה המון, אנחנו מקצים לה הרבה כוחות, המדד שלנו זה כמות המבקרים בעיר, כמות התיירים נמצאת כל הזמן במגמת עלייה, אין אירוע שבוטל בעיר ירושלים. השנה בוצעו, ופה נציג העירייה יוכל לפרט, כמות אירועים פי שלושה וארבעה מכמות האירועים הרגילה שעושה העירייה בתוך ירושלים. כל האירועים בוצעו על פי התכנון, כולם נעו בצירים שנקבעו, כולל במזרח ירושלים. האירועים בכותל משכו עשרות אלפי אנשים, כפי שנהוג לעשות את זה כל ימות השנה, כך ששום אירוע לא נפגע בגלל האירועים האלה, וזה בשל הנוכחות הגדולה של המשטרה, הפעילות היום יומית, גם של מעצרים, גם של חקירה, גם של כתבי אישום.

להגיד שאפשר לצמצם את זה לאפס, אני מודיע פה, אנחנו לא נהיה מסוגלים, אבל אנחנו כל הזמן נפעל כדי להוריד את זה למספר הנמוך ביותר כדי לאפשר את ההתנהלות של כלל תושבי ירושלים, בתוך ירושלים. במזרח ירושלים אנחנו לא צמצמנו שום פעילות. אין שום גורם שיכול להצביע ולהגיד שאנחנו מונעים סיורים, ביקורים, מכל גורם במזרח ירושלים, ומי שמבקש גם מקבל סיוע ותמיכה.

אתה אומר שאירוע כמו המארב שהיה לדוד בארי, שהיה מארב מתוכנן עם תקשורת מתוזמנת, אורגן על ידי ילדים בני 10 בלי יד מכוונת?

כן. נעצרו גם האנשים שהיו שם, כל מי שמופיע בסרט נעצר ונחקר, הם עשו שם מארב, מי שנקלע אליו זה ידידנו דוד בארי והתמונות שמוכרות, כולל זה שיידה את האבן וזה שנפגע מהרכב, גם הוא נעצר, כמו כל אלה שהיו שותפים.

אף אחד לא ארגן אותם?

לא ארגנו אותם. חלק מהמשחק שלהם זה לייצר מארבים במקומות שונים, אנחנו מכירים את הצירים ושם אנחנו נערכים.

חבר הכנסת ישראל חסון, בבקשה, אדוני.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר לך שאם באתי לפה מודאג, אני חושב שאני יוצא כמעט היסטרי ואני אומר לך למה, בגלל כמה נקודות. ירושלים היא לא עוד עיר, ואזור הכותל ואזור סילוואן והאזור שחבר הכנסת אלדד ציין הוא לא עוד מקום. אין לנו עוד מקומות כאלה, ואני אומר לך שהנכונות לחיות עם 1,300 אירועים כאלה בשנה, כשיושב פה מפקד המחוז ואומר לי שב-70 מעצרים, 70 כתבי אישום, הוא יודע להשפיע על הגרף ולדחוף אותו למטה, אני אומר לך, מדינת ישראל לא מחליטה על כלום, הם מחליטים להעלות והם מחליטים להוריד והם מחליטים איפה והם מחליטים היכן. לא יכול להיות מצב, ואני אומר לך, מר פרנקו, ידידי היקר פרנקו, הטענה שלי היא לא אליך. השר לביטחון הפנים היה צריך להנחות את משטרת ישראל ולבוא אליכם ולהגיד לכם משפט אחד 'בגזרה הזו, המתונה, לא יהיה אירוע אחד, ועכשיו לך תעשה את זה'. מי שמנסה ליצור את הפתרונות באותה שיטה שאתה אומר, שמסביר לי איך הוא לא יכול לטפל בילדים בני 10 או בני 12, אז אני אומר לך, בירושלים צריך סט של פתרונות וחשיבה אחרת. אין מצב שתבקש ממני להשלים עם זה שבאזור הזה יהיו 700 אירועי זריקת אבנים. אני לא מוכן להשלים עם זה. ואם מישהו לא יודע לתת לי את התשובה לזה, בבקשה, שיבוא לפה השר לביטחון פנים, שיגיד לעם שיושב בציון, זה הסטנדרט שאתם צריכים להתרגל לחיות איתו. לא מקובל עליי, ואני אומר לך את זה כמי שהיה לא שלוש שנים מפקד מרחב ירושלים, אלא 17 שנים. לא שלא היו אירועים, 17 שנים. אין מצב שירושלים והאזור הזה יהיה עוד מקום. אין מצב כזה.

בתקופה שהיית לא זרקו אבנים?

גם זרקו אבנים---

אני לא מסכים עם האמרה שהכל ספונטני, יש אירועים מתוכננים, זה כן, אבל למנוע לגמרי זריקות אבנים...

חבר הכנסת ביבי, אם אתה לא מבין את מה שאמרתי, או לא הסברתי טוב, אני חוזר ואומר---

אתה לא הסברת טוב, אני מבין מצוין.

אני אומר לך שאני לא הייתי דורש את אותה דרישה בבית חנינא ובעוטף ירושלים כמו שאני דורש באזור של סילוואן. מכאן אני יוצא. להגיד לי שאני יכול לצאת עכשיו עם מה שהוא אמר לי בנתונים שלו, ולהגיד 'אני מסופק', זו אמירה נוראית. היא לא לא-טובה, היא נוראית. בעצם מה אתה בא אליי ואומר לי? זה סט הכלים שעומד לרשותי, זה כח האדם, ועם הנתונים האלה תדע לחיות.

אם פרנקו היה בא ואומר לי 'שמע, חביבי, אני עם 70 מעצרים הצלחתי לדחוף את הגרף למטה', דבר שדרך אגב אני לא מקבל, אבל בוא נניח שהוא נכון, אז אני אשאל אותו 'תגיד לי, איך אתה מעלה את זה ל-250?' 'תגיד לי איזה כלים חסרים לך בשביל להעלות את זה ל-250, בכדי שתדחף את הגרף הזה'. אתה יודע מה, אם פרנקו היה יושב מולי ואומר לי 'תשמע, תטיל עליי משימה בשטח טריטוריאלי נתון להוריד שם את הגרף למינימום, או בהינתן, קרה אירוע, לדעת לשרשר את זה למצב שאני יודע ליצור הרתעה', מה הוא אומר לי 'אלה ילדים, אני לא יודע להתמודד אותם'.

אני לא אמרתי את זה, אתה שם מלים בפה וזה לא נכון.

לא רק שהם ילדים, אלא שאף אחד לא שלח אותם. בגיל 10. תודעה פוליטית מדהימה.

בסילוואן שבועיים, אני יכול להגיד לך, נמצאים פה האנשים, אין יידויי אבנים.

בשבועיים, אל"ף, יש יידויי אבנים, בי"ת, שרפו לך לפני שבוע וחצי את הבודקה בנקבת השילוח. שרפו. שרפו או לא שרפו את הבודקה בנקבת השילוח, אדוני קצין הביטחון?

שרפו.

שרפו. יום שישי האחרון לא תקפו? לא תקפו את האזור של נקבת השילוח? לא היו יידויי אבנים?

יש שם כוחות---

יש גם פחות תנועת יהודים, מר פרנקו.

מה שמטריד אותי זו שביעות הרצון שלך ובעצם אנחנו צריכים ללמוד להסתגל לזה. תשמע, פרנקו, אני לא מוכן לסבן את עצמי בירושלים. אני מוכן לבלף את עצמי בכל מיני מקומות. אני לא אוהב את זה, אבל לפעמים זה הכרחי. לא בירושלים. וגם כשאתה אומר לי עיר דוד, אז בוא תגיד לכולם, עיר דוד, כמה זמן החלק התחתון של עיר דוד היה סגור למטיילים? כמה זמן? בשביל להבטיח שלא יזרקו עליהם אבנים, שבועות.

ועדיין הם נוסעים פעם בשעה. הם לא יכולים לנסוע מתי שהם רוצים. לסילוואן הם עולים פעם בשעה.

אנחנו נכנסים פעם בשעה הביתה ובלילה אנחנו בכלל לא נכנסים.

אנחנו לא אחראים לעניין, אני אתן למיכה לדבר---

זאת הפואנטה. שמעת מה אמרת? 'אנחנו לא אחראים'. אתה אחראי על המציאות.

אין מגבלה.

יש עליהם מגבלה, לא נותנים להם לנסוע בלילה, לא נותנים להם יותר מפעם בשעה הביתה. בתוך ירושלים.

מה זה הסרט הזה? המציאות הזאת? ההנחיה הזאת נולדה כתוצאה ממציאות. המאבטח ירה כתוצאה ממציאות.

מה זה לא מגיעים בלילה? לא מאפשרים לכם לנוע בלילה?

בין 23:00 בלילה ל-6:00 בבוקר אי אפשר להיכנס, אלא אם כן אני צריך להשתגע ולעשות תיאומים. אני כל יום כמעט מסיים את העבודה שלי אחרי זה ואני כל היום בתיאומים עם המ"פ של הגזרה שייתן לי ליווי וכולי.

הבעיה שלי היא בכלל עם התפיסה. אני לא הולך עכשיו להנחות את מר פרנקו, 'תבוא מימין, תבוא משמאל, תבוא מלמעלה או מלמטה', הקונספט, מה מדינת ישראל שמה לעצמה בירושלים.

אבל, חבר הכנסת חסון, ידידי, אני רוצה שתדע, מפקד מחוז ירושלים פועל על פי מדיניות שמוכתבת לו, הוא לא יוצר אותה. הוא עושה את המקסימום---

אני לא בא אליו בטענות. אני צריך שמישהו---

אני אחראי בירושלים.

בסדר, אתה אחראי בירושלים, אבל המדיניות, אולי מצד המשרד לביטחון פנים, צריכה להשתנות ולקבוע שירושלים היא לא ככל מדינת ישראל, היא שונה מכל מדינת ישראל.

נכון, זו גם ההתייחסות שלנו.

אני אבקש מרב הכותל, בבקשה, אדוני.

בוקר טוב. דבר ראשון אני רוצה לציין שבכותל המערבי, כמו שציין מפקד המחוז, ישנה עלייה בצורה ניכרת, מאוד משמעותית, בכמות המבקרים. אני חושב שהשנה אנחנו נגיע לשיא, למעלה מ-8 מיליון מבקרים יבקרו במהלך השנה האחרונה, ואני מאמין שאנחנו נמצאים בגרף עלייה שממשיך לקראת שנה הבאה, שיבואו יותר אנשים אל הכותל המערבי.

מה קורה באותם ימים של יידויי האבנים? זה מורגש בכותל? יש השפעה?

הרבה מאוד השפעה זה מהתקשורת. כשהתקשורת עסוקה בזה מאוד, ישנה השפעה על המבקרים. כשהתקשורת פחות עסוקה, אין על זה השפעה באופן ישיר, כיוון שרוב האנשים מגיעים מצד אחר לגמרי.

אני חייב לציין ש'מבט 2000' הוא פרויקט שהוכיח את עצמו. רואים את זה בלילות שבת, רואים את זה כשאנשים הולכים בכמויות ענק דרך השווקים. מאז שהמצלמות הללו הוצבו, תמיד כמובן ישנן תקלות כאלה ואחרות, אבל ברוב המקרים ישנה תחושת ביטחון. מי שהולך לכיוון שער שכם, מי שהולך לכיוון שער יפו, מי שמגיע משער יפו דרך הרובע היהודי, רוב האנשים זוכים לביטחון מוחלט. משטרת ישראל נמצאת בתגבור מלא. לצערי לפעמים המשרד לביטחון פנים מנסה קצת להוריד בכח האדם, במאבטחים בכניסות אל הכותל המערבי, אני חושב שבדבר הזה צריך לפנות למשרד לביטחון פנים, לבקש מהם שיוסיפו מאבטחים, שאנשים לא יעמדו הרבה מאוד זמן בעמדות הבדיקה, אבל אני חושב שמשטרת ישראל עושה עבודה מעולה.

יחד עם זה, איפה שיש באמת מגמה של בעיות זה בחלק המזרחי יותר, לכיוון סילוואן. שם יש לפעמים זריקות אבנים על אוטובוס, קו 1 וקו 2. המשטרה במקרים כאלה מעבירה את האוטובוסים לכיוון הכלבייה. אני חושב שצריך גם שם להכניס את האזור ל'מבט 2000'. זה פרויקט של המשטרה שהוא פרויקט נפלא, אנחנו נמצאים בדיונים עם מפקד המחוז, אנחנו השגנו תקציב להצבת מצלמות, אני חושב שאם יוצבו מצלמות לאורך כל הכביש הזה, מלמטה ועד קבר דוד המלך, עד הר ציון, ישנם הרבה אנשים שמחנים את מכוניותיהם, הן נפרצות, יש שם גם מעשים פליליים, אני חושב שצריכים להגן גם על אלה שחונים שם. אני מאמין שבהמשך, עם שיתוף פעולה בין הקרן למורשת הכותל המערבי לבין המשטרה, אנחנו נשיג גם הצבת מצלמות לאורך הציר הזה.

אין ספק שישנן תקופות שישנה מערכת הסתה בלתי רגילה נגד היהודים באזור כולו. אני מקבל העתקים מקטעי עיתונות ערבית, שקרים על גבי שקרים, כל פעם הוזה מישהו חלום אחר שבו חופרים מתחת לאל אקצה, או מתחת לכל מקום אחר, לוקחים צילומים של חפירות במאות מטרים מהכותל המערבי והופכים אותם לצילומים של חפירות מתחת למסגד אל אקצה. אני חושב שצריכים לחפש כל דרך להפסיק את ההסתה הזאת. לא יכול להיות שאגודות רשמיות, לא יכול להיות שגופים רשמיים יעמדו מאחורי ההסתה הזאת, זאת לא הסתה אנונימית, אלה לא דרשנים במסגדים, אלה אגודות רשמיות שמוציאות הודעות לעיתונות ומשמיעות כל מיני דברים שלא היו, לא נבראו ואפילו לא מתקרבים במשהו למציאות, אבל הדברים הללו יוצרים אווירה שלילית, הם יוצרים אווירה של יידויי אבנים, הם למעשה גורמים לתוצאות של ההסתה הזאת על פני כל השטח כולו.

גם הנושא של הר הזיתים, שהוא נושא שיש לו השלכות לכיוון הכותל המערבי. ברגע שיהודים לא יכולים להגיע להר הזיתים, ברגע ששם יש זריקת אבנים, יש כל הזמן זליגה לכיוון הכותל המערבי, וחלק מהדברים זה גם אווירה. האווירה, ברגע שחוסמים, ברגע שיש זריקת אבנים, אנשים לא כל כך יודעים היכן זה והדבר הזה משפיע מאוד על האווירה בכיוון הכותל המערבי.

אבל אני חייב לציין שהמשטרה עושה עבודה טובה, היא משתדלת. צריך כמובן הרבה יותר כוחות, צריך אמצעים טכנולוגיים, שאני מאוד מאמין בהם, כי הם הוכיחו את עצמם, ואני מקווה שבכל מקרה ההשפעה על הכותל המערבי לא תקרה והמגמה של עלייה לא תפסיק, אלא יבואו יותר אנשים לכותל המערבי, כי זאת התשובה האמיתית לכל המסע של ההסתה, לכל זריקת האבנים. ככל שיהיו יותר יהודים באזור מזרח ירושלים, כך זה ישפיע הרבה יותר חיובי על פני השטח כולו.

תודה רבה, אדוני.

אני מבקש לשמוע את מר מיכה מריש. אתה ליווית אותנו גם בסיור שלנו בהר הזיתים. אנחנו פנינו בעניין הזה ונדמה לי שאז כבר עלתה השאלה, ואני מפנה אותה גם לאדוני מפקד המחוז, האם לא הגיע הזמן להפריד את הנושא הזה, כי למעשה יש פה שתי רשויות שמטפלות באבטחה בירושלים, האחת זה משטרת ישראל והשנייה היא הגוף המאבטח ממשרד הבינוי והשיכון, שבעצם אמור להיות כח מתגבר. לא הגיע הזמן שמישהו יחשוב פה על שינוי דרכי האבטחה בירושלים?

משטרת ישראל היא לא חברת אבטחה. המשמעות היא שאתה תדרוש ממשטרת ישראל לאבטח בתים, לאבטח אנשים, להפוך לחברת אבטחה והיא לא כזאת. משטרת ישראל פועלת בפעילות היקפית רחבה, בתנועה, ולכן האבטחה נעשית על ידי חברה אזרחית שנמצאת בשיתוף פעולה איתנו ובתיאום, את ההנחיה המקצועית היא מקבלת דרך חטיבת האבטחה במטה הארצי, ואת ההנחיה המבצעית היא מקבלת מאיתנו. היא בקשר שוטף, מפקד משמר הגבול ירושלים נמצא בקשר מתמיד עם מר מיכה מריש, קציני הביטחון שלו נמצאים בקשר עם מפקדי הגדודים והפלוגות והכל נעשה בתיאום. נשמע אותו, כי הוא האיש שבאמת שם, שמקבל את המעטפת שלנו כל הזמן.

כבוד היושב, אני רק רוצה להגיב על מה שאמרת. אני הייתי די מעורב, גם עם השר אטיאס, בנושא הזה, אם אנחנו נוציא את זה ממשרד הבינוי והשיכון, ייפגע מאוד נושא האבטחה. למשרד השיכון יש את התקציב, הוא שומר עליו, ברגע שחלק נמצא במשרד לביטחון הפנים, כל הזמן יש זליגה של קיצוץ בנושא של המאבטחים---

אבל אדוני יודע שהגישה להר הזיתים היום, אני לא אגיד שהיא בלתי אפשרית, אבל היא קשה מאוד ולא כל אחד היום מגיע להר הזיתים ללא תיאום עם אותם גורמי אבטחה, אז העסק לא פשוט.

ברור, אבל אם יהיה יותר תקציב למשרד הבינוי והשיכון, הוא יידע לעשות את זה מצוין.

אדוני הרב, אני חושב שזו בדיוק כל הבעיה. אתה מאוד שבע רצון מהשירות שאתה מקבל ומצד שני אתה אומר, 'תשמע, אל תעבירו את התקציב למשטרה, כי אני לא כל כך סומך על זה'. אדוני, אנחנו מכירים יומיים ואני אומר לך, אם אתה מוכן לקבל את הסטנדרט שקיים היום בירושלים כסטנדרט שאתה יודע לחיות איתו, אנחנו בחילוקי דעות עמוקים.

ממש לא. אני מייצג את הכותל המערבי, אני לא חבר כנסת ולא איש שאחראי על כל הנושא של השכונות. אני הוזמנתי להשמיע את דעתי בנושא של הכותל המערבי. בנושא הזה אני שבע רצון ממשטרת ישראל, הדגשתי שאני יודע שיש מקומות מאוד בעייתיים---

גם אני שבע רצון מהכותל.

זה הדיון. לגבי נושא האבטחה, המאבטחים מאוד חשובים למערך הביטחון. עצם הימצאותם בעיר העתיקה הוא דבר נפלא. בהנחה שזה ייצא ממשרד הבינוי והשיכון למשרד לביטחון פנים, כמו שגם בכניסות לכותל המערבי מנסים להוריד ממאבטחים במשרד לביטחון פנים, כאן תהיה פגיעה קשה מאוד. המשרד לבינוי ושיכון כל הזמן מגביר והתקציב הזה נשמר ואין בו קיצוצים.

סליחה, אבל הדיון הוא לא נושא ההעברה של התקנים.

לא, הדיון הוא דיון מהיר בעקבות פנייה של חברי כנסת על דרכי הגישה לכותל.

בבקשה, מר מיכה מריש.

אני אתן קצת את ההיסטוריה ואמשיך את הדברים של ניצב פרנקו. מאז 2004, כשנכנסו לכפר התימנים, אנחנו מדברים על עלייה וירידה באירועים שקרו בכפר התימנים. זאת אומרת שבתקופות הראשונות, ב-2004 ו-2005, אנחנו התמודדנו עם אבנים, אני לא יודע בדיוק את הנתונים, זה 500 או 600 יידויי אבנים בשנה, אבל מתמודדים באיזה שהיא צורה. האירועים התחילו להחמיר מאז 'עופרת יצוקה' ב-29.12.2009---

אני רואה שאתם לא מדברים על אותם מספרים. מפקד המחוז מדבר על כל ירושלים. אתה מדבר על קטע מאוד מצומצם, ואתם נוקבים באותם מספרים.

אני עוד לא הגעתי לשלב שהוא מדבר עליו, אני מדבר על 2004.

יש לי בקשה אליך, אנחנו מוגבלים בזמן, אני מבקש ממך לתמצת.

מ'עופרת יצוקה' התחיל גרף אירועים מסיבי, נושא של זריקות אבנים, בקבוקי תבערה וכל מה שקרה. הפיק הנוסף שקרה, ב-1.3, הירי על רכב אבטחה בצומת 5 בסילוואן, ואז אותו אירוע חילוץ של המאבטח מאזור צומת השרוף, כשהאירועים אז התגברו. יש לנו מצלמות פרושות בכל מזרח ירושלים, אנחנו מצלמים ואנחנו מתעדים את כל מה שקורה ואפשר לראות את זה מאוד ברור בצילומים, מי שלא רעול פנים, אנחנו יודעים שהוא פחות מגיל 12, מי שמעל גיל 12 הוא רעול פנים, הוא יודע שאפשר לעצור אותו, ולפעמים אתה גם רואה... אני לא יודע, אני לא איש מודיעין ואני לא מנתח את כל הערכות המודיעין, אבל לפעמים אתה רואה שג'יפ האבטחה עובר וילד בן 10 רואה את הג'יפ מרחוק, רואה אבן לידו, הוא מרים את האבן, זורק אותה ונעלם. זה מן ספורט כזה, בחלק מהאירועים. כמובן שיש גם אירועים, כמו האירוע של מר דוד בארי והאירועים של הירי על ג'יפ האבטחה עצמו בפורים בשנה הזאת, וכמובן אירוע החילוץ של המאבטח בצומת השרוף, שזה לפי דעתי משהו מאורגן. אני לא יודע להגיד אם זה מאורגן על ידי ילדים בני 10 או מילדים בני 15, אבל זה נראה משהו מאורגן.

כל השטח במזרח ירושלים מצולם. אנחנו עובדים היום במצב שגם אנחנו מצלמים את מה שקורה, אנחנו מצלמים את הכל, אבל גם---

מה אתה מציע לשפר? את הנתונים שמענו פחות או יותר.

אני לא חושב שאני בדרג שאני יכול להגיד מה אני מציע לשפר. אני חושב שהנושא של ילדים בני 12 יכול לעזור אם אנחנו מבחינה חוקית נוכל לעשות משהו עם הילדים האלה. אני לא יודע מה חוקית אפשר לעשות עם זה.

אולי תתחילו לחשוב על איזה שהיא אפשרות שלא יהיה כדאי להורים להרשות לילדים. יש גם מצב כזה.

גם את זה עושים.

אז צריך יותר. תגיד מה אתה צריך עזרה, נעזור לך. זה לא שני צדי שולחן, תגיד מה אתה צריך עזרה.

אני אבוא פה לוועדה לבקש עזרה? פנינו לפרקליט המחוז, אנחנו פונים לעירייה---

אז אוקי, אז אנחנו בוועדה נגיד לך שאנחנו לא שבעי רצון. זה המצב.

גם אנחנו.

אני רוצה לחדד את הנושא. חבר הכנסת חסון שאל שאלה למה אנחנו לא... משרד הבינוי והשיכון מפעיל חברת אבטחה אזרחית במכרז, אנחנו לא שוטרים, אין לנו סמכויות של שוטרים, לא מעצרים ולא שום דבר, יש לנו משימה מאוד ברורה וזה להביא תושב מנקודה א' לנקודה ב' בצורה הכי בטוחה. מי שמתעסק באירוע עצמו שקורה זה או משטרת ישראל או הכוחות של משמר הגבול. אני לא כח שמגיב, אני כח שסופג. אני הכח שסופג את האירועים ומכיל את האירועים עד שמגיעה המשטרה ועד שמגיעה המשטרה יש לי סמכויות מוגבלות. ברגע שמגיעה המשטרה, אין לי שום סמכות. הסמכות עוברת ישירות למשטרה ואת זה צריך לחדד.

לגבי הר הזיתים, הוועדה היתה פה בסיור לפני כמה חודשים וזה מגובה בנתונים עם המשטרה. מאז ה-26.7, אירועי ונדליזם בהר הזיתים, על זה אני מדבר כרגע, ירדו בעשרות אחוזים. היום בהר הזיתים מסתובבות שלוש ניידות אזרחיות שעובדות 24 שעות ביממה, שהיא מחוברת למוקד עם מספר טלפון וכל תושב במדינת ישראל יכול להתקשר לטלפון הזה ולקבל ליווי של בין 40 ל-45 דקות, עם שני מאבטחים, שמלווה אותו מנקודות מסוימות שאנחנו קבענו. אחת הנקודות זה המטה הארצי, חניון גבעתי, כל מיני מקומות, אנחנו מלווים אותם להר הזיתים. היום אנחנו מגיעים למצב שכמות הליוויים גדולה, ליווי רודף ליווי. בסך הכל יש היום תנועה בהר הזיתים.

צריך לחדד דבר אחד אחרון, לפני שאני מסיים, הליוויים בתימנים. הם נכנסים בכל שעה, משעה 7 בבוקר עד 12 בצהריים הם נכנסים ויוצאים בלי ליווי של משמר הגבול, ומשעה 12 עד הלילה זה בכל שעה, כמו שאמרו פה התושבים, עם ליווי של משמר הגבול. אני חושב שהאזור היחידי שאנחנו מתמודדים עם כניסה של אזרחים יהודים שצריכים ליווי, וגם ליווי משטרתי צמוד, זה רק בכפר התימנים ובכל הציר שעובר בצומת 5 ובצומת 3.

תודה רבה, אדוני.

מר מאיר אינדור, יושב ראש אלמגו"ר, ארגון נפגעי טרור. בבקשה, אדוני.

אני מגיע גם מהצד הפרטי שלי וגם מהצד של נפגעים אחרים. כבוד היושב ראש וכל הנוכחים פה לא נחשפים למקרים האלה מפני שלצערנו המקרים שלנו לא מגיעים לידי ביטוי בתקשורת, כמו המקרה אתמול, של שמונה נערים יהודים. אני חושב שיש לזה השפעה, כי גם קציני משטרה אמרו לי, בשיחות בלתי רשמיות, 'מה לעשות, סדר העדיפויות במדינת ישראל מוכתב הרבה פעמים גם בהשפעת התקשורת'. אני חושב שפה אני נוגע באחת הנקודות המרכזיות.

אני אקדיש דקה וחצי לתיאור הנפגעים, ברשותכם. אדוני, מר פרנקו, אני הצרכן שלך, אני מארגון צרכני הביטחון, אני ורעייתי, שיושבת על ידי, אבי היה רבה הראשי של משטרת ישראל, חיתן אתכם בוודאי. נסענו מקברי אבותינו, כלומר סבתותיה והוריי שקבורים שם בהר הזיתים, שני ניצולי שואה, זה היה בסוף ליל הושענא רבה, נקלענו לפקק תנועה באזור בית הספר וממול בית החולים, כחצי קילומטר משער בית הקברות. זיהיתי מהצד קבוצה של נוער, צעירים וגם מבוגרים, היו שם כמעט מאה איש, זה לא היה רחוב שומם, זה רחוב חנויות הומה, בצד השני עמדו האחיות ורופאים של בתי החולים. איך שהם זיהו אותנו, אנחנו היינו בתוך פקק תנועה, היום אני יודע שיש נוהל הימלטות, לא ידעתי איך להימלט, אני לא יודע אם אשתי שנהגה היתה מסוגלת לבצע אותו, נופצו השמשות בגלי האבנים, אשתי רעדה. לראות את אשתך כשהיא רועדת ואתה חסר ישע, זו פשוט חוויה טראומטית לי עד היום. אני סגן אלוף בצבא, ניהלתי קרבות ונפצעתי גם בקרב מול מחבלים, אבל לראות את הדבר הזה, אדוני, מביא אותי למסקנה, רבותיי, שאני איאבק לאפס פיגועים, עד אפס פיגועים.

אני מביא חוויה של משפחה אחרת, בשם דדוביץ, שבוע לפני כן. הם באו ללוות את דודם, ניצול שואה, בדרך אל הקבורה תקפו אותם. מר דדוביץ התקשר למשטרה, אמרו לו שאין להם ליווי וכאשר הוא חזר ותקפו אותו, הוא ירד מהרכב, מה שאני לא עשיתי, ואני התלבטתי אם עשיתי נכון ואמרו לי 'אתה השתגעת?', אותו דקרו. אמר לי קצין המשטרה, אחד מקציני המשטרה שניהל את החקירה, 'הוא עוד לא יודע ממה הוא ניצל'. עובדה, הם דקרו אותו פה, אני מבין היום שדקירה פה באבי העורקים זה מוות. משפטו של התוקף, עצרו תוקף אחד, היתר לא משתפים פעולה, הם מתודרכים על ידי אי-הארגון שקיים פה, הרי אין ארגון, ועל ידי עורכי הדין שממומנים מאי-שם, המשפט מנוהל בצורה שתובעת אחת עומדת מול תחכומים והרבה יועצים. הייתי שלשום בבית המשפט, זה משפט סגור לנוער, אתה גם לא יכול, כנפגע עברה, לשלוח משקיף, כי יש פה ניצול של המערך הזה. אני ראיתי את העדים, אינני רוצה לפרט פה, כי עין זרה שזפתם, יש תקשורת ואני גם לא רוצה לעודד אותם, אבל אני ראיתי את הטראומה של הצעירים שהיו בתוך המכונית.

זה מחייב אותנו, רבותיי. יש לך משימה כבדה על הכתפיים, אדוני, ואם האמצעים לא עומדים לרשותך, אתה צריך לבוא ביושר ולהגיד, לא כפי שאמרת, 'לא נוכל', אלא 'אני צריך עוד אמצעים לאפס פיגועים'.

אני חושב שהיום אני מבין את הנקודה המרכזית, בציר הזה, שבו אנחנו הותקפנו, לא היתה משטרה, היא גם לא הגיעה מיידית, ויותר מזה, אדוני, גם היום אני ביקרתי בציר הזה, אין משטרה נוכחת לאורך הציר. גם במקרה של מר דדוביץ, ויותר מזה, אנחנו משתבחים פה בהובלת האנשים אל בית הקברות, אבל מה שאנחנו לא מספרים, נכון, מיכאל? הציר הוא בציר העולה אל הר הזיתים מגת שמנים. כלומר הציר הראשי, וזה ציר צר, עם חומות אבן, שלא קשה להתנייד, את הציר ההוא הפקרנו. מפני שאם אנחנו לא מסתובבים שם, זה נקרא מופקר, וזה הציר המרכזי. הר הזיתים הוא, כפי שתיאר את זה בסיור חבר הכנסת, פרופ' תת אלוף אלדד, זה פנתיאון לאומי. המלה הזאת חדרה, זה באמת פנתיאון לאומי, מדינות אחרות מקדשות מקום, במובן הלאומי, ההיסטורי. מה שיש שם על היסטוריה זה רבדים של היסטוריה, צריך להביא לשם סיורים.

עכשיו אני מגיע לשלוש נקודות מרכזיות; נוכחות לאורך הציר, ולא להגיד פטרולים וכך וכך, אלה דברים חסרי ביקורת, נוכחות קבועה כפי שיש בדרכים אל הכותל ברובע. הדבר השני, נחשפתי לעובדה שבתכנית הצבת המצלמות אין מתוכננות מצלמות לאורך הציר הזה. זאת אומרת יהיה אחלה, יהיו מצלמות, אולי בדרך אל האופל גם יהיו, אבל בציר ההוא לא יהיו מצלמות. זה חייב להיות מתוקן, זה לא תקציב נוסף. הדבר הבא, נוכחות קבועה של משטרה, כפי שהם נמצאים בנקודות בשער הגיא, כולל אם צריך להציב מגדל שמירה, כמו שיש בשטחים. ואם צריך, פה אני אשים הפתעה, מותר גם להקים גדר זמנית בין בית הספר לכביש, זה גם יעזור למניעת תאונות דרכים, עד שהדבר ייגמר. הם לא יוכלו לזרוק אבנים ובמעצר החצייה עומדים שני שוטרים ומסתכלים.

בטיפול המשפטי, כפי שאתם ציינתם, יש בעיית הקטינים. קציני משטרה הציגו את מצוקותיהם. יש להיערך במובן שזו לא פשיעה רגילה, רבותיי, זה טרור, ומול טרור מנהלים מלחמה משפטית של טרור. לא יעלה על הדעת שנער מגיע לבית משפט לנוער עם כל החסות של חוק הנוער, את זה צריך להוציא. אם יש מציאות שקטין, שאומר לי קצין משטרה שהוא מבקש מהשופט 2,500 שקל ערבות של ההורים והוא נותן לו 400, יש פה משהו חולה במערכת המשפטית. אנחנו מסתכלים על זה כפשיעה רגילה, זו מערכת טרור וצריך להכריז על זה כמלחמה בטרור. בשביל זה יש אלוף פיקוד העורף, שיוציא צווי הגבלה למסיתים. יש לו סמכות, הוא הוציא את זה על בן אדם בשם זיקרי בגבעת זאב. למה אין צווי הגבלה לכל האנרכיסטים והמסיתים האלה?

דבר אחרון, אני מציע משמר אזרחי. אין לכם כוחות? אנחנו נביא לכם אנשים, תדריכו אותם, בוגרי סיירות, יקבלו את הסמכות, ויחד תנהלו את המלחמה. מצוקת כח אדם יכולה להיפתר על ידי משמר אזרחי. אל תחששו מזה, אלה אנשים שאתם תפקחו עליהם, תמיינו אותם. אני מקווה שבדבר הזה נחסל את הסיפור הזה. אני לא אומר את זה כפראזה, אלא זה ממש יעד צבאי ושזה לא יהיה לא intensive conflict , כמו שהיה לנו פעם. מי שלא יודע, היתה פעם שיטה להכיל את האירוע, בוא לא ניכנס לרחוב, אולי הוא ישתוק. אין כזה דבר, להיכנס ובכוחות עד לגמר.

תודה רבה, אדוני.

חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

כבוד היושב ראש, לא מדובר בבעיה ביטחונית, אלא בבעיה פוליטית. אני חושב שכל מה שייאמר על המשטרה והיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה, היא לא תפתור את הבעיה. הבעיה היא פוליטית בשני רבדים. הרובד הסטטי הקיים כל הזמן, של מצב של כיבוש, שמישהו יושב לך על החזה ואם הבן אדם שיושבים לו על החזה מתנועע קצת, כי כואב לו או משהו כזה, אז הוא בעצם נחשב לתוקף.

אתה מצדיק את התוקף?

אני לא חושב שהצעות כמו הצעות של מליציה, שהציע האדון כאן, או ההצעות האלה, יפתרו את הבעיה.

אתה מדבר על מליציות?

הרובד השני הוא הרובד של הפעולות האקטיביות, וכאן הכתובת היא הממשלה. כאשר צחי הנגבי, בתפקידו כשר לביטחון פנים, החליט להתיר את כניסתם של פרובוקטורים לרחבת מסגד אל אקצה, אני חושב שהוא פתח כאן---

אבל הוצא צו הגבלה לראיד סאלח, למה אתה אומר? לא נותנים לו להיכנס.

כאשר אין בעיה עם מבקרים פנימיים, זה לא העניין, לא מדובר בעניין של ביקורים תמימים של תיירים, או של אזרחים ישראלים, יהודים או ערבים, לרחבת המסגדים, אלא הבעיה היא באנשים שנכנסים לשם, בהודעה שהם רוצים להרוס את המסגד ולבנות בית מקדש. יש להם כל מיני חלומות של גאולה, שדרך אגב, אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה, זה קשור גם לעניינים של גאולה נוצרית שהסוף שלה הוא רע לכולנו.

אבל הרובד השני הוא גם מעשי ההתנחלות, הפקעת הקרקעות. מה קורה בסילוואן? למה יש בעיות בסילוואן? כי רוצים להרוס בתים בסילוואן.

בתים לא חוקיים.

רוצים להרוס שכונה שלמה.

זאת השתלטות שלכם על האדמות---

מה קורה בשייך ג'ראח? מפנים אנשים---

בית המשפט... אתם גזלנים.

תן לי לסיים.

אני מוכן לקבל קריאות ביניים אינטליגנטיות, אבל לא כל קריאת ביניים.

אתה האינטליגנט פה.

בית משפט ציווה לפנות. תלך תשרוף את בית המשפט.

אל תגיד לו לעשות את זה.

כאשר נשללות הזכויות של אנשים בצורה סיטונאית, אז יש בעיות כאלה. אני חושב שהפנייה צריכה להיות לממשלה שהיא אפילו לא מוכנה לעשות את המעשה הזעיר של הקפאת ההתנחלות בירושלים. יש לך 270,000 תושבים פלשתינים בירושלים, הם רואים למול עיניהם את כל האגודות הנתמכות על ידי הממשלה, שמצהירות שמטרתן היא לדחוק את רגליהם של האזרחים הפלשתינים בירושלים, לייהד את העיר, לשנות את אופייה, לשלול את זכויותיהם, למה אתה מצפה? הם רואים מול עיניהם שהעיר מתמסמסת להם בין הידיים, רואים שיש אנשים שרוצים לפגוע במקומות הקדושים שלהם. אני חושב שהכתובת כאן היא לא המשטרה, הכתובת היא כתובת פוליטית, היא כתובת של ממשלת ישראל, כאשר כל העולם, ללא יוצא מן הכלל, אומר שירושלים היא שטח כבוש. אין מדינה בעולם שמכירה בסיפוח ירושלים. עכשיו באים ואומרים שכל העולם טועה.

כבוד היושב ראש, אני רוצה לספר לך על מישהו, ושישמע מפקד המשטרה, שאשתו שמעה ברדיו שיש מישהו שנוהג נגד כיוון התנועה. היא מתקשרת אליו ואומרת לו, 'תיזהר', הוא חוזר מהעבודה, 'יש מישהו שנוהג נגד כיוון התנועה', אז הוא אומר לה 'לא רק אחד נוהג נגד כיוון התנועה, מאות נוהגים נגד כיוון התנועה'. זו בדיוק המדיניות של ממשלת ישראל. כל העולם, רק אתם... אני אויב של הפשיזם והגזענות, אני ידיד של בני אדם וזכויותיהם, באשר הם, יהודים, ערבים, ארמנים, מה שאתה רוצה. אני אויב של הפשיזם.

אני אומר שיחפשו פתרונות, יציבו מצלמות, לא יעזור שום דבר, הפתרון האמיתי---

לגרש אותך מפה.

אתה לא תוכל. אתה יכול לקחת את הגופה שלי.

רבותיי, דבר אחד אני יכול, להוציא את שניכם מפה. אל תאלצו אותי.

אני מתנגד לסימטריה שעשית ביני לבין הפשיסט.

אבל אתה מצדיק זריקת אבנים.

לכן אני חושב שזו טעות מרה לערוך את הדיון הזה עם קצין משטרה בלבד, צריך פה נציג ממשלה, נציג פוליטי של הממשלה, ואז לערוך דיון, כי הפתרונות בסופו של דבר הם פתרונות פוליטיים ולא פתרונות טכניים של המשטרה. כמה שתשכלל וכמה שתעשה, לא יעזור שום דבר, כי כאשר אתה בא ומנשל אנשים, בסופו של דבר יש תגובה לזה.

בתשובה לאדון, אני לא רוצה שייפגע, אני מתנגד בתכלית ההתנגדות לפגיעה באזרחים חפים מפשע באשר הם, אבל אני רואה מול עיניי איך המשטרה מתנהגת כלפי התושבים הפלשתינים בסילוואן. אני מבקש מהיושב ראש שנערוך דיון על התנהגות הברוטלית של המשטרה כלפי האזרחים הפלשתינים. הממשלה מפנקת את המתנחלים המנשלים---

אני מוחה. משטרת ישראל נוהגת בצורה---

מי אתה?

אדוני היקר, יש לנו קצת כבוד למשטרת ישראל והם עושים עבודה יוצאת מגדר הרגיל. בשיא העדינות. אני נגד שיפגעו בילדים, אבל משטרת ישראל נוהגת---

אני מבקש ממך, אל תיטול רשות דיבור.

בירושלים המזרחית יש שלטון של מליציות של מתנחלים שמטרתם לנשל והמשטרה עוזרת להם, המשטרה מממנת אותם וזו האמת. צריך לשים אותה על השולחן.

חבר הכנסת זחאלקה, אני מוחה על דבריך. אין מליציות בירושלים---

מי מממן את קבוצת אלעד? מי נותן שמירה למתנחלים המנשלים?

המשטרה עושה מלאכתה נאמנה, חבל שלא היית פה בתחילת הדיון והיית שומע את מפקד המחוז, איך שמפלים דווקא לטובה את האזרחים הערביים---

שמענו.

---ועל כך אנחנו כאן זעקנו.

ועוד, מר פרנקו, אתה אומר שאין מערכת תומכת ארגונית בזורקי האבנים. הגיע נציג.

תודה.

חבר הכנסת זאב, בבקשה.

ההפקרות שאנחנו חשים אותה בשטח, זה לא התחיל לפני שנה או שנתיים, זה עשרות שנים. זה החל בבנייה הפרועה, עוד מלפני שלושים שנה, כשהייתי סגן ראש עיריית ירושלים. מר טדי קולק אמר שישנה רגישות רבה. מה אתם רוצים? אם אדם בונה מגדלים בתוך לבה של ירושלים, מלכתחילה אנחנו מפקירים את העיר הזאת, אנחנו נותנים להם לעשות ככל העולה על רוחם, אז מה הבעיה? רק לזרוק אבנים? זה הדבר הקטן ביותר מבחינתם. כשהיינו בסיור, לא ראינו את השנאה בעיניים שלהם כשהם עמדו בצד עם אבן?

כי באת לפנות אותם, כי באת לנשל אותם. מה אתה רוצה, שהם יקבלו אותך באהבה?

מה אתה צועק?

כאשר אתה בא למישהו, אני רוצה להרוס את הבית שלך---

כולך שנאה, אתה אויב ישראל. מי אתה?

אתה נגד זכויות ערבים.

אתה אויב ישראל. אני הייתי פה במקום הזה, תסתלק מפה.

---ושל גזענות ושל ניצול. אני בעד אנשים---

אתה עוכר ישראל.

אתה פשיסט מוסלמי.

אתה ואבא שלך פשיסטים.

האיסלם הוא הפשיזם היחיד פה.

אתה פשיסט מוצהר.

רק האיסלם הוא הפשיזם בארץ ישראל.

אדוני היושב ראש, נותנים להם לעשות ככל העולה על רוחם.

צריך לסיים את הכיבוש המוסלמי על ארץ ישראל.

אנחנו מפקירים את העיר הזאת. תראה דוגמה של הפקרות. אתה רואה דוגמה של הפקרות? אדם כזה מופקר.

החוצפה שלך עוברת כל גבול, אתם כובשים כאן.

מסית ומדיח, אומר דברי הבל ודברי שקר כל הזמן.

כובש ערבי בירושלים.

זעקת הגנבים והמנשלים.

כובש ופשיסט.

רבותיי.

אני באמת לא רציתי להגיע לרמה שלו.

כמה הפקעתם בירושלים?

כובש ופשיסט.

אתם הרסתם בתים. אתם הורסים לערבים ובונים ליהודים בעיר הזו.

5,000 בתים---

רבותיי, חברי הכנסת.

אני לא רוצה לצעוק, לא מכבודנו, באמת.

מי שבא אחרון, שייצא ראשון.

למה אתה צועק כל הזמן?

איך? אני 4,000 שנה בירושלים, לך מפה.

אלה הם טרוריסטים פוליטיים. עושים ככל העולה על רוחם.

אני רוצה שהילדים שלי והילדים שלך יהיו ביחד---

4,000 שנה בירושלים, אתה היית תמיד שפולש.

גזען. גמד רוח.

אתה חצוף.

אתם רוצים לתת לי לסכם את הדיון?

דרך אגב, כשאני אומר---

אתה מוכן לשתוק, אדוני? תפסיק, תן לי לדבר. אני לא נתתי שיפריעו לו והוא מתערב ומתערב ורק מפריע.

חבר הכנסת נסים זאב, אני מודיע עכשיו, מי שיפריע, אני אוציא אותו.

בבקשה, תעשה את זה כמה שיותר מהר.

מה שיגידו, לא יצליחו לגרש את הפלשתינים מירושלים.

אני מבקש ממך שתפסיק. אני אוציא אותך---

זו המטרה האמיתית של כל החבורה הזאת.

לך מפה.

מנשלים, גנבים.

פעם אחרונה, אני אוציא אותך החוצה. עוד הערה אחת ואני מוציא אותך.

למה אותי?

כי אתה מפריע.

הם צעקו יותר.

עכשיו ביקשתי מכם להפסיק.

אני אגע רק בנקודה אחת. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, בסיור שערכנו יחד, אני לא חבר ועדת הפנים, אבל השתתפתי בסיור הזה, היתה בקשה מיוחדת של אנשי האבטחה של משרד השיכון לאפשר להם, ברגע אמת, כאשר רואים שיש התפרעות בשטח, ללכת קצת יותר כלפי מעלה ולא להגביל אותם רק במרחב של הר הזיתים. לפעמים יש צורך והם אומרים 'אנחנו מוגבלים, ידינו כבולות, מחכים עד שהמשטרה תבוא', ועד שהמשטרה מגיעה הטרור עושה את שלו. אז באמת לאפשר לכל האנשים שבאים להר הזיתים, לצייד אותם בנשק אישי. אנחנו עומדים מול טרור, אנחנו לא יכולים לעצום עיניים ולראות את כל השנאה ואת כל הלבה הזאת שמסיתים השכם והערב. יש לזה השלכות בשטח.

אני אומר לך, אדוני היושב ראש, באותו סיור ראינו במו עינינו קבוצות של בחורים, של נערים, שתופסים אבנים וסלעים רק כדי לחפש כל יהודי וכל רכב שעובר כדי לרגום אותו באבנים. את ההפקרות הזאת צריכים לעצור, צריך להיות פה שיתוף פעולה בין משטרת ישראל ובין המאבטחים ואני לא חושב שצריכים להתווכח פה על סמכויות. בזמן חירום כולנו צריכים לדעת לנהוג יד אחת, בשותפות ובאחדות.

אלה---

אני מבקש, עד כאן.

אני כיבדתי אותך, לא התערבתי בדברים שלך. למרות שזה לא לרוחי, שתקתי. כל מי שהפריע לך, עצרתי אותו.

מר אלדד רבינוביץ, בבקשה.

אני תושב כפר השילוח כבר כמה שנים. אנחנו סבלנו הרבה מטרור, מהפרות סדר, מאבנים, מקררים, בקבוקי תבערה, ירי---

זעקת הקוזאק הנגזל.

מכל מיני מרעין בישין. המשטרה עובדת הרבה. אין ספק, אני אומר את זה כאן למר פרנקו, הם עושים המון, הם עושים מעצרים והם מסיירים בשטח, בפועל אי אפשר להגיד שזה נעצר. רק אתמול היו בערך חמישה אירועים. אמר מר פרנקו כאן שלא היו, אני חושב שיש איזה שהיא בעיה שכבר מזמן אנחנו מתריעים עליה, יש בעיה בדיווחים. אני יודע בוודאות, אני דיברתי עם שכנים וגם אני הייתי בליווי, היו לפחות חמישה אירועים של זריקת אבנים בסילוואן, בעיקר באזור מסגד ביר איוב, זה האזור היותר בעייתי כיום. יש באמת בעיה. יכול להיות שהבעיה הזאת לא עולה למעלה.

בנקודה הזאת אני מבקש להחזיר את הכדור לכנסת. המשטרה עושה הרבה במסגרת היכולות. או שהם צריכים יותר כח אדם, או שצריכים לשפר את החוקים, לתת את היכולת להתמודד. אין לי טענה, לא אל הקצינים בשטח ולא לקצינים הבכירים של המשטרה, המשטרה היא גוף ביצועי והם עושים את העבודה שלהם. אני גם לא אתן להם עצות, כי הם יודעים לעשות את העבודה.

אני מבקש, בהחלטת הסיכום, אם אפשר, להזכיר שאי אפשר טרור על ידי הגבלת תנועה של תושבים. לא יכול הדבר הזה. וגם אני מבקש לגנות בצורה נחרצת את הלגיטימציה לזריקת אבנים עליי, כתושב אזרח תמים שחי בביתו, שהוא שלו.

---לצאת משם.

אל תקבע מי ייצא ומי יישאר.

הוא מנשל.

מר מתי דן, בבקשה.

כבוד היושב ראש, קבעו את זה כדיון מהיר ותרשה לי ברשותך, אני רוצה לבקש שזה לא יהיה כל כך לחוץ, כי מדובר פה בחיי אדם, ופיקוח נפש גם דוחה שבת.

הדיון לא לחוץ, הדיון התחיל בתשע וחצי ואנחנו פה שעה וחצי, שמענו את הדברים, מציעי ההצעה היו פה ראשונים, הם הציגו את הנושא, מפקד המחוז דיבר.

אז אני רוצה לבקש מוועדת הכנסת להגן על מפקד המחוז מפקודה שבעיניי היא לא חוקית בעליל, שמתנוסס עליה דגל שחור. היו דיונים בעירייה לגבי פינוי של בית יהונתן ומפקד המחוז אמר שאם יפנו את המשפחות מבית יהונתן תיוותר משפחה בודדה בבית הדבש ויהיה לו קשה להגן על החיים שלה, לאור כל האירועים שהיו פה במשך שנים. מודיע היועץ המשפטי לממשלה למפקד המחוז, 'זה לא מעניין אותי, תשבור את הראש'. איך יכול להיות במדינת ישראל... זה מציב את השאלה של הדרג המדיני כאן, אומרים למפקד המחוז שחיי אדם לא מעניינים אותם. אני לא מדבר על העבר, אני מפנה את זה אליך, כי האחריות תהיה על כל הוועדה פה. היום בשעה חמש הולכת עיריית ירושלים להציג תכנית לפינוי בית יהונתן, שתישאר משפחה בודדה בשטח ומפקד המחוז אומר 'אני לא אדע איך להגן על החיים שלה', חיים של משפחה יהודית בסכנה. אני לא מדבר על העבר, על מי תיפול האחריות? זוג עם שני ילדים, שחטפו בקבוקי תבערה על הבית שלהם. מה יהיה? אני רק רוצה להגיד שמפקד המחוז מודיע 'אני לא אוכל להגן עליהם', מי יגן על מפקד המחוז כשיועץ משפטי אומר 'אתה תבצע את זה'. מי הסמיך אותו?

זו השאלה שאני רוצה להציב פה לוועדת הפנים של הכנסת, אנחנו מבקשים הגנה על משפחת תנעמי עם שני ילדים, מה שיקרה להם זה על כבודך.

בהקשר למה שאמרת, מר דן, אני מבקש ממך שתוציא מכתב אליי כיושב ראש ועדה, ואל תסתפק באמירות שאתה זורק את האחריות ותלך הביתה. אני מבקש ממך, אם הנושא חשוב לך, לפני שאתה מתחיל לזרוק אחריות על מאן דהו, תוציא מכתבים ותתריע על כך. תודה.

גב' אורית סטרוק, בבקשה.

אני רוצה להעיר שבג"צ קבע מזמן עיקרון שהוא גם עיקרון של שכל ישר, שכאשר יש מצב של איום, צריך להגביל את התנועה של המאיים ולא את התנועה של המאוים, זה ההיפך ממה שקורה בירושלים. אני רוצה להגיד שאני לא רוצה חס ושלום לפגוע במשרד השיכון וכל המאבטחים שלו, הם בטח עושים עבודת קודש, אבל המצב הזה שבו צריך להגן על הבן אדם שהולך בשטח, על היהודי שנע בשטח, כי השטח זה כמו ספארי כזה, יש בו הרבה חיות טרף, אז בואו נעטוף את היהודי שהולך בפנים במעטפת מיגון---

תחזרי בך מהמלים חיות טרף.

מי שמנסה לרצוח---

תחזרי בך מהמלים חיות טרף, הפלשתינים הם לא חיות. הם בני אדם.

היא לא דיברה על פלשתינים---

לא, היא דיברה על זה.

היא לא דיברה על פלשתינים, היא דיברה---

היא דיברה על זה בדיוק, זה כמו ספארי שיש בו חיות---

לא כל הפלשתינים זורקים אבנים. אתה מעליל עליהם עלילות.

גם זורק אבנים וגם אדם שגונב הוא לא חיית טרף.

יש לנו חילוקי דעות. הפצע פה, החור במצח מגדיר אותו כחיית טרף. מי שפגע בי ובאשתי הוא חיית טרף.

אתה טועה, הוא יותר גרוע מחיית טרף.

אני מבקש, למה אתם מפריעים לגב' סטרוק? היא לא הפריעה לאף אחד.

אתה מצדיק טרור?

אני מציע שלום, אתה מציע מלחמה.

אני לא מאמין לך.

אני מציע שלום, אתם מציעים מלחמה. אתם מציעים נישול.

תלווה אותי להר הזיתים, אולי אני אהיה תחת חסותך.

אתם רוצים לאפשר לסיים את הדיון הזה?

אני מזכירה לאדוני היושב ראש שהוא הבטיח שבפעם הבאה שזחאלקה מפריע, הוא יוצא החוצה.

זה לא עניין שלך.

בכל מקרה, אני לא התכוונתי לכלל האוכלוסייה, אבל מי שזורק אבנים ובקבוקי תבערה ומקררים ויורה, זה נקרא חיות טרף והבאתי את זה כדוגמה, כמשל. יש שתי מציאויות, אדוני היושב ראש, וגם אדוני מפקד המחוז, שבהן חיות טרף ובני אדם נמצאים בכפיפה אחת; המציאות האחת זה ספארי, חיות הטרף מסתובבות חופשי והאנשים בתוך כלוב, המציאות השנייה זה גן חיות. אני אומרת שהמציאות הנורמלית היא מציאות של גן חיות. אם ירושלים היא עיר הבירה שלנו, אז האנשים הישראלים, היהודים, וכל מי שמגיע, צריך להסתובב באופן חופשי ומי שמאיים, הוא זה שצריך להיות תחת מעטפת של---

את חושבת שמי שפגע בפלשתינים הוא חיית טרף?

אל תפריע לי.

את חושבת שמי פגע בפלשתיני, או ירה בו, או הרביץ, או הכה, הוא חיית טרף?

חבר הכנסת זחאלקה, אתה מעמיד אותי בניסיון.

אני רוצה לומר שאני מגיעה מחברון ובחברון אין מציאות כזו, אין מאבטחים, יש שם צבא במקום משטרה וזה ברור שהשמירה צריכה להיות מה שנקרא אזורית ולא כמו שיש בכדורסל, שמירה אישית. האזור צריך להיות בטוח, האזור, לא הבן אדם שהולך מפה לשם. את השיטה הזו צריכים לשנות ואז אתה תשיג את הביטחון שלך וגם תמצא דרכים יצירתיות איך לייצר אזור בטוח ולא אדם שהולך עם מעטפת מיכון.

תודה רבה.

אני מבקש את מפקד מחוז ירושלים, מר פרנקו, להגיב לדברים בקצרה, לפני שאני אסכם את הדיון. בבקשה, אדוני.

ברשותך, אני יודע שהנושא הזה לא שייך לעניין, אבל אני רוצה להביא לידיעתך שוועדת הפנים סיירה בגבעה הצרפתית, שמענו שם טענות קשות מאוד. אני מנצל את ההזדמנות הזאת להביא לידיעתך, הנושא הזה עלה בוועדה וזה חשוב, אם לא עכשיו---

יש לכם דיון בוועדה.

נכון, רק הבאתי לידיעתך.

אני צריך לומר שאין לי את הפריבילגיה שיש פה לאנשים, שיכולים לדבר בסיסמאות. אני מתמודד עם הבעיות והמורכבות שראינו גם פה, שמלווים את העיר ירושלים. לבוא ולהגיד שבשביל להעביר משפחה, להכניס את כל עשרות אלפי התושבים למסגרת כדי להעביר, לא, המשטרה, משטרת ירושלים נותנת מענה שוויוני לכל האוכלוסיות בירושלים ואנחנו מתמודדים עם הפרות סדר אצל כל האוכלוסיות, גם אצל החילוניים, גם אצל החרדים וגם במזרח ירושלים. ומצד שני, אני לא פוליטי ואני משרת את כולם וההתמודדות שלנו היא בנוכחות בשטח. היום יש פחות יידויי אבנים---

לא, סליחה, מר פרנקו.

אל תפריע, אתה מפריע לכולם, עם כל הכבוד לך. זה לא ניהול שלך. מותר לי להגיד מה שאני רוצה, חוצפן. כבודך במקומו מונח, אבל תכבד את הדוברים.

אני משווה בין כולם, זה התפקיד שלי בירושלים, זה ההבדל ביני לבינך, אני לא פוליטי. אני אתן את ההגנה גם לחרדי, גם ליהודי שגר בשייך ג'ראח ובסילוואן וגם לפלשתיני שגר במזרח ירושלים. מה לעשות, זה התפקיד שהוטל עליי.

הגנה?

כן, אני מגן עליו. מה לעשות?

מפני מי?

אני מגן על כולם, זה תפקידי, לתת שירות לכולם.

אבל מי מאיים עליו?

רבותיי, תאפשרו למפקד המחוז לסיים את דבריו.

אנחנו לא מקלים ראש בסוגיה של יידויי האבנים ותיארתי את המצב לאלה שלא היו פה בבוקר, שיש תקופות שיש עלייה במקרים. באותן תקופות אנחנו מתגברים. היום בנוכחות שלנו, ואני לא יכול לפרט על חשבון מה, הורדנו הרבה משימות והרבה כוחות מוקצים למזרח ירושלים, לאותן נקודות חיכוך, שזה סילוואן, עיסאוויה, אזור הר הזיתים, בפעילות משותפת ומתואמת עם חברת האבטחה, כולל בהר הזיתים, גם הניידות האזרחיות וגם ניידות משטרתיות, גם פעילות סמויה. אנחנו כרגע במהלך להוסיף מצלמות גם סביב העיר העתיקה, כמו שתיאר הרב רבינוביץ, גם בהר הזיתים, אני מקווה שבפברואר-מרץ, בתיאום עם חברת האבטחה במשרד השיכון, וזה ייתן הרבה, כולל בציר שמוביל להר הזיתים. זה עניין שנעשה בשלבים, זה דבר שלוקח זמן, התשתית יקרה מאוד, זה לא המצלמה, ואנחנו רוצים לשים את המצלמות הטובות ביותר, כדי שיעזרו לנו, אבל עדיין המצלמה לא תמנע את יידוי האבן. המצלמה תרתיע, ודבר שני, היא תשמש לי ראיה כדי להגיע למיידי האבנים. זה בדיוק מה שאנחנו עושים היום, הרבה מהעצורים הם בזכות אותן מצלמות שכבר הותקנו, בזכות הפעילות, גם של המאבטחים, קציני הביטחון וחברות האבטחה, וזאת הפעולה שאנחנו נעשה.

הדבר השלישי זו מערכת המשפט.

אתם תבטיחו תנועה על גב הר הזיתים?

אנחנו עושים את זה היום, אבל עוד פעם, כמו שאמרתי לחבר הכנסת אריאל, אני לא יכול להתחייב על משהו שאני לא מסוגל. השאיפה שלי היא אפס אירועים, זו שאיפה שמופיעה אצלי בכל מקום, אבל אני אומר שאני לא יכול להתחייב שיהיו אפס אבנים.

אבל בגב הר הזיתים אנחנו לא רואים נוכחות.

לא, יש פעילות, סיורים. אי אפשר להציב שוטרים בכל מטר. ירושלים מלאה באתרים שלאורך שנים קרו בהם התרחשויות והפתרון היה להציב שוטרים שם. בצורה כזו למעשה פרשנו את כל השוטרים והפקרנו מקומות אחרים.

אנחנו היום עושים מאמץ להיות בכל המקומות, להגביר את הסיורים, את הנוכחות, להפעיל פעילות סמויה. ציינתי פה, אנחנו מפעילים את יחידת המסתערבים לסוגיה הזו, שלא לזה הם נועדו. יש לנו דברים אחרים, יש לנו איומים אחרים, איומי טרור שאני צריך להתמודד איתם ואני משקיע יחידות מיוחדות לסוגיה של יידויי אבנים, כי זה מדאיג, כי כמו שאמרתי, אבן יכולה גם להרוג ולכן אני רואה בכל יידוי אבן אירוע חריג, אירוע קשה, שצריך להיות מטופל והוא מטופל. לשמחתי ישנה ירידה. אני מעריך שאם יהיה אירוע, יהיה פינוי של בית, תהיה הריסה, יהיה אירוע של משט או אירוע אחר, הוא ישפיע ונצטרך באותם ימים לתגבר את הכוחות. משטרת ישראל מודעת לזה, וכשיש אירועים חריגים, אני לא חסר באמצעים.

הגבעה הצרפתית, אדוני היושב ראש, הזכרת; אכן בעבר היו אירועים, האירועים התבטאו בזה שתושבי עיסאוויה, היות ולא היה להם שום מקום לשבת, היו עולים ויושבים בגנים הציבוריים בתוך הגבעה הצרפתית. אמהות, ובצדק, נרתעו ונבהלו---

גם שירותי הקהילה.

היתה פנייה, עשינו פעילות, הקמנו בסיס משמר אזרחי, עם שוטר קהילתי שעובד שם. אני מוכן לשבת היום עם מנהלת הגבעה הצרפתית אם תישמע תלונה. אין תלונות היום בגבעה הצרפתית. כבר חודש, כמו שתיארתי לך, אנחנו סביב עיסאוויה, כדי למנוע כל ניסיון לעלות.

סוגיית המשמר האזרחי; המשמר האזרחי במדינת ישראל הוא הטוב שקיים בעולם, אנחנו קולטים כל מי שמוכן להתנדב. יש קושי להפעיל מתנדבים בשכונות מזרח ירושלים, של חמושים, יש שם מאבטחים, יש שם שוטרים ומי שרוצה להתנדב למשמר האזרחי, הוא מבורך, אנחנו נקבל אותו, נכשיר אותו והוא יתנדב ויפעל כמובן במדיניות של משטרת ישראל ולא במדיניות שכל אחד היה רוצה אולי לפעול באזורו. את זה כמובן לא ניתן ולא נאפשר, הכל נעשה בצורה מסודרת.

משטרת ירושלים; יש לה את האמצעים, יש לה את היכולות, היא מתמודדת עם הרבה הצלחה לאורך השנה, אבל יש לצערי גם מקרים חריגים, כמו המקרה שתואר פה על ידי מר מאיר אינדור, המקרים שקרו לדוד בארי, שהצטרף אלינו, ויש עוד מקרים שקרו למאבטחים. אבל כמו שציינתי, לאורך כל השנה נעצרו חוליות שתכננו, וחלקם גם ביצעו פיגוע, כמו הירי כלפי המאבטחים, הירי כלפי שוטר היס"מ שנפגע בידו באותם ימים, כל החוליות האלה נחשפו כי אנחנו ושירות הביטחון הכללי שמנו את האזורים האלה בסדר עדיפות וכך זה נעשה וכך גם התוצאות.

אדוני, תודה רבה. אני מודה לך על כך שהופעת בוועדה ואני מבקש לסכם את הדיון. אני מודה לכל אלה שהשתתפו.

אחת, הוועדה קובעת שהתנועה החופשית בכל חלקי ירושלים היא חיונית למעמדה של העיר כבירת מדינת ישראל ופונה לשר לביטחון פנים, על מנת שיוודא שכלל זה יישמר בכל המקרים ובכל המצבים, שסגירת צירים לתנועה לא תשמש בשום מקרה כאפשרות המועדפת על ידי המשטרה.

שתיים, הוועדה קוראת למשטרה להיות נאמנה לפסק דינו של בית המשפט העליון, שקבע שהגבלות תנועה יש להחיל על הגורם המאיים ולא על הגורם המאוים.

שלוש, הוועדה דורשת מהמשרד לביטחון פנים והשר בראשו לשנות את מדיניות התגובה במזרח ירושלים.

ארבע, הוועדה פונה לפרקליטות לשקול נקיטת אמצעים כלפי הורים שבניהם נתפסו מיידי אבנים.

חמש, הוועדה דורשת להוסיף מאבטחים בעמדות הבדיקה לכותל, כדי למנוע לחצים מיותרים בכניסה לכותל.

שש, הוועדה מחזקת את דברי מפקד המחוז בכלל ובכל הקשור למשמר האזרחי בפרט, ופונה למעוניינים לעודד התארגנות של המשמר האזרחי.

שבע, הוועדה תבקש מהשר לביטחון פנים לדווח לה בעוד שלושה חודשים על פעילות המשטרה במזרח ירושלים, לאור הדיון שהתקיים היום.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20