PAGE
29
ועדת החוקה, חוק ומשפט

21/12/2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 299
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי י"ד בטבת התשע"א (21 בדצמבר 2010), שעה 10:30

פרק י"ב (מסים), סעיפים 43 עד 45 (גבייה) להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו- 2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א – 2010.

חברי הוועדה: דוד רותם- היו"ר

אברהם מיכאלי

עו"ד דלית זמיר

- מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הילה דוידוביץ

- משרד המשפטים

דקל כהן

- ממונה הלוואות מדינה באגף חשכ"ל

מורד פרץ

- רפרנט הלוואות וגביה באגף החשכ"ל

זאב פורת

- סמנכ"ל בכיר אכיפה וגבייה רשות המסים

זילפה גלינדוס

- מנהלת תחום בכירה אכיפת הגבייה מע"מ ברשות המסים

איריס וינברגר

- סגן היועץ המשפטי, רשות המסים

עו"דדגנית חגי סעדון
- רשות המסים.

עו"ד רן ונגרקו

- איגוד הבנקים

טל עזריה

- מדור עיקולים, בנק דיסקונט

עו"ד ישראל לונגיני
- בנק המזרחי
רפי רוס


- בנק לאומי לישראל

עו"ד איתן אטיה

- מנכ"ל פורום ה-15, שלטון מקומי

עו"ד רועי מגידו

- יועץ משפטי, מד"א

גל פרויקט

- מנהל אגף לגביית ארנונה ומים, עיריית תל-אביב יפו

עו"ד עידית קצבוי
- עוזרת ראשית ליועץ משפטי, עיריית תל אביב יפו

עו"ד אופיר ארגמן
- עיריית אשקלון

דורית ואג

תמי סלע

איה לינצ'בסקי
פרק י"ב (מסים), סעיפים 43 עד 45 (גבייה) להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011
ו- 2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א – 2010.

שלום לכולם, על סדר היום סעיפים 43 עד 45 בהצעת חוק המדיניות הכלכלית, נא לקרוא את הסעיפים.

" 7א. חובת הצד השלישי להודיע.

(5) הגיש הצד השלישי הודעה בדבר הימצאותו של הנכס בידיו, ישלח פקיד הגבייה הודעה לסרבן על הנכס שעוקל, ויחולו הוראות אלה:
(א) לגבי נכס שהוא כסף מזומן או חוב שהגיע מועד פירעונו (בפקודה זו – נכס מזומן), שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א) - יצוין בהודעה אם ניתנה הוראה בצו העיקול על אופן מסירתו ואת תוכן ההוראה";
אלה נכסים שלא חייבים לתת תקופה של 14 יום מראש.
"(ב) לגבי נכס אחר – יצוין בהודעה כי אם הסרבן לא ישלם את חובו או יגיע להסכמה עם פקיד הגביה בנוגע להסדרת תשלום החוב, ניתן יהיה להורות על מסירת הנכס שעוקל בתוך 14 ימים ממשלוח ההודעה, למעט נכס מזומן..."

פה יכול להיות שלא נשתמש בהגדרה הזו אלא נפרט את כל מה שכתוב בהגדרה נכס מזומן, זה עניין של נוסח.

"נכס מזומן שניתן להורות על מסירתו בטרם חלפו 14 הימים, וכי אם עוקלו מספר נכסים רשאי הסרבן תוך התקופה האמורה לבקש מפקיד הגבייה כי החוב ייפרע ממסירתו של נכס מסוים מבין הנכסים המעוקלים, ובלבד שיש בנכס כדי לפרוע את החוב ושהנכס לא נמסר כדין לפני שביקש כאמור".
" 7ב. חובת הצד השלישי למסור את המעוקל

1)   (א) הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן (להלן – צו מסירה) כמפורט בסעיף זה".
אחרי סעיף קטן (ב) מוספים שלוש פסקאות (ג) עד (ה):
"(ג) פקיד הגבייה יורה על מסירת הנכסים המעוקלים בצו מסירה, ובלבד שחלפו 14 ימים ממשלוח הודעה לסרבן כאמור בסעיף 7א(5)(ב); היו הנכסים נכס מזומן, רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירתם בצו מסירה, גם אם טרם חלפו 14 ימים כאמור.

(ד) על אף האמור בפסקה (ג), רשאי פקיד הגבייה להורות על מסירת הנכסים בצו העיקול עצמו, אם הנכסים הם נכס מזומן שלא עוקל בדרך אלקטרונית או לפי סעיפים 7ג(א) או 7ד(א).

(ה) פקיד הגבייה יורה על מסירת נכס, אלא אם ניתן לפרוע את החוב מנכס מעוקל אחר והפגיעה בסרבן עקב כך תהיה פחותה ובהתחשב, בין היתר, ביחס שבין ערך הנכס המעוקל לבין גובה החוב ובבקשת הסרבן לפי סעיף 7א(5)(ב) אם ביקש כאמור".

את סעיפים 7ג ו- 7ד קראנו בישיבה הקודמת ולא היה בהם שינוי.

"12ב1. מסמכים אלקטרוניים והמצאתם

(1) בסעיף זה –
"חתימה אלקטרונית מאושרת", "מסר אלקטרוני", "תעודה אלקטרונית" – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית התשס"א–2001‏;
"מנגנון הזדהות" – מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו למידע ומתעד גישה כאמור.

"מסמך אלקטרוני" – מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏;
"השרים" – שר האוצר ושר המשפטים.
(2) הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יכול שייערכו כמסמך אלקטרוני.
(3) על אף האמור בסעיף 12ב ניתן להמציא בדרך אלקטרונית –
(1) מסמך אלקטרוני שהוא צו עיקול לפי סעיף 7ג(א) או צו מסירה של נכס שעוקל לפי הסעיף האמור, ובלבד שהנמען הסכים לכך באופן מפורש;
(2) מסמכים אלקטרוניים אחרים, ובלבד שהנמען הסכים באופן מפורש שמסמכים אלקטרוניים מסוג מסוים יומצאו לו בדרך זו, והכול בהתאם להוראות שקבעו השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בתקנות כאמור ייקבעו, בין היתר, הוראות לעניין זיהוי פקיד הגבייה והנמען, דרך מתן הסכמת הנמען, אילו מסמכים אפשר לערוך כמסמך אלקטרוני ואילו מסמכים אפשר להמציא באופן אלקטרוני"
זה אומר שלגבי צו עיקול אצל צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי, המצאה אלקטרונית אפשרית גם בלי תקנות נוספות ולעומת זאת לגבי מסמכים אלקטרוניים אחרים ונמענים אחרים זה יכול להיות קודם תקנות שמסדירות את כל ההיבטים".
"(ד)
(1) הומצא מסמך אלקטרוני בדרך אלקטרונית יראו אותו כאילו הומצא לנמען ביום שבו נמסר למערכת המידע של הנמען ולכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסמך בדרך אלקטרונית;


(2) השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע הוראות לעניין חזקות קבלה ומסירה של מסמכים אלקטרוניים מסוגים מסוימים.
(5) צד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית, ומתקיימים בו התנאים שנקבעו לפי סעיף זה יהיה זכאי לתשלום; שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את ההסדרים לתשלום, מועדיו ודרכיו, את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין היתר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
(1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
(2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות

(6) מערכות המחשב המשמשות להנפקת מסמכים אלקטרוניים ולהמצאתם לפי סעיף זה יתבססו על מערכות תוכנה וחומרה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב ולחומר מחשב ומאפשרות גישה אליהן רק באמצעות מנגנון הזדהות";
גם זה חדש, בהמשך להגדרה של מנגנון הזדהות קודם.
"הממונה על הגבייה ימנה ממונה אבטחת מידע שיהיה אחראי להכנת נהלים לאבטחת המידע ולהבטחת קיומם.
(7) השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להתקין תקנות לעניין ביצוע סעיף זה.
הוראת שעה – לא היה בה שינוי מלבד הוספת הגדרות בסעיף קטן (א) ויש שם שימוש במילה לעניין ההגנה של מערכת המחשב מעניקה מפני חדירה, השתמשו במילה "נאותה" וזה צריך להיות "סבירה", כי זה צריך להיות תואם ל- 12(ב)(1)

בסעיף 44 בהוראת השעה, משרד המשפטים ביקש להוסיף שהמערכת היא "מערכת מהימנה, מעניקה הגנה, המעניקה הגנה נאותה מפני חדירה אליה ומפני שיבוש או הפרעה לעבודתה"; להכניס גם כאן את עניין מנגנון ההזדהות.

שמאפשרת גישה אליה רק באמצעות מנגנון הזדהות.

ויהיה צריך להכניס גם את ההגדרה כאן, כי זה לא נמצא בפקודה.

חסר לי הסעיף שהוראות חוק אלו יחולו על המדינה, לגבי השלטון המקומי הם יחולו על גביית מים וארנונה בלבד.

הבנתי שזה כולל גם אגרות והיטלים, למעט קנסות.

נכון.

אז לא רק ארנונה ומים, כי יש גם אגרות והיטלים שהם מס.

ארנונה, מים, אגרות והיטלים, למעט קנסות וברירות משפט.

אולי אפשר להקריא את הנוסח.

יש הערות?

הבנתי שנושא הקנסות כן יכללו בפקודה בכפוף להנחיות של היועץ המשפטי לממשלה.

ממי אדוני הבין את זה?

ממה שדובר פה.

אני לא יודע עם מי זה דובר. הייתי בכל ישיבות הוועדה, אני לא זוכר שדובר על זה כי לא הייתה נציגות של השלטון המקומי חוץ ממך. אמנם בימים האחרונים ראיתי שיש כל כך הרבה נציגים לשלטון המקומי, זה פשוט לא יאומן. לפי כמות הטלפונים, הלחצים והפניות גיליתי שהשלטון המקומי הוא משהו ענק, חבל שהם לא באו להשתתף בישיבות.

זה נכון , אבל לעניין הקנסות, אני חושב שבכפוף להנחיות של היועץ המשפטי לממשלה שיינתנו וזה ייכנס בהוראות החוק.

אני לא יודע על איזה הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה אתה מדבר.

חשבנו שאפשר להציע הצעת פשרה כדי לפתור את הקושי שהתעורר בוועדה עם קנסות חניה ולהציע שכל הגופים שהם לא המדינה, שלא כפופים היום מכוח החוק להנחיות היועץ המשפטי לממשלה יהיו כפופים לעניין הפעלת סמכותם בעניין עיקולים אלקטרוניים להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אפשר היה לקבוע לעניין קנסות, אני בטוחה שזה הכי מטריד את הוועדה, שלא ניתן יהיה לגבות קנסות בעיקולים אלקטרוניים, זאת אומרת סעיף 12(ב)(1) לא יחול על קנסות חניה, כל עוד לא הותקנו הנחיות כאמור.

על קנסות. נקודה.

קנסות של רשויות מקומיות, על חניה אנחנו מדברים.

אמרתי בצורה ברורה שהחוק לא יחול על השלטון המקומי, למעט מים וארנונה, עד שלא יהיו הנחיות מחייבות של היועץ המשפטי. ביום שיהיו הנחיות של היועץ המשפטי ויטמיעו אותם, אז אפשר יהיה להחיל את החוק על הרשויות המקומיות, לא להפך. היום הם יפסיקו. כל הגורמים חוץ מאשר המדינה יפעלו בכפוף להנחיות של היועץ המשפטי.

אני אקריא נוסח, הצענו ש"הוראות סעיף 12(ב)(1) לפקודת הגבייה כנוסחה בסעיף 43(4) לחוק זה", זה העיקולים האלקטרוניים, "יחולו על גוף שאינו המדינה, בהתאם להנחיות שיקבע היועץ המשפטי לממשלה". אז נקבע סעיף קטן (ב) , "הוראות סעיף 12(ב)(1) לא יחולו, בנוגע לגביית קנסות חניה על ידי רשויות מקומיות, כל עוד לא נקבעו הנחיות כאמור בסעיף קטן (א).

לא, זה הסדר שלילי, שכל השאר כן אפשר, זה לא ילך כך. הודעתי לכם ששום דבר לא יחול על הרשויות המקומיות. למעט עניין ארנונה מים והיטלים.

חוץ מארנונה, מים והיטלים - - -

אגרות והיטלים.

נאמר כך, כל הנושא של המסירות האלקטרוניות לא יחולו על גוף שאינו גוף של המדינה, עד שלא יהיו הנחיות מחייבות של היועץ המשפטי לממשלה, למעט ארנונות, מים, למרות שאני מבין שלגבי מים זה כבר לא אתם אלא תאגיד.

מים וביוב, אבל עדיין חלק מהגבייה נעשית על ידי הרשויות המקומיות.

זאת אומרת זו האצלת סמכות מסמכות.

בוא נגיד כך, המשמעות של זה מים לא יכולים לגבות קנסות?

נאמר ככה, התיקון הזה לא יחול על גופים שאינם המדינה, למעט לעניין היטלים, אגרות, מים וארנונה, עד שלא יהיו הנחיות מחייבות של היועץ המשפטי לממשלה.

אני מתנצלת, לא הבנו את זה ככה, אבל התוצאה היא שגם ביטוח לאומי יוצא מהתמונה עכשיו.

ביטוח לאומי הוא לא המדינה?

אני חושבת שהוא לא מוגדר כמדינה, תאגיד סטטוטורי. יש הרבה גופים שאני לא יודעת מה ההשפעה עליהם, הבנתי שאתם מנסים להחריג דווקא את העניין של הרשויות המקומיות בכל מה שהוא לא - - -

תגיד מה ההיגיון שלך, ונחשוב הפוך. למה אתה רוצה לחתור?

אני רוצה שהרשויות המקומיות ינהגו כמו שצריך.

אם אדוני ירשה לי, אולי אפשר לתחם את זה בזמן, כדי להשיג את המטרה של אדוני, זאת אומרת לקבוע שהנחיות היועץ המשפטי... לא להפסיק לנו את האפשרות לגבות, אלא לתחם את זה בזמן.

אני מפסיק לכם.

תוך חודשיים, אם לא יהיה, הסמכות תפקע.

הסמכות לא תתחיל בכלל. כל זמן שלא יהיו הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה לא תהיה לכם סמכות. זה מה שיהיה.

זה לעניין קנסות, אנחנו עוסקים בארנונה, מים, היטלים, את זה אתה מוכן, אז בעצם נשאר רק קנסות חניה.

לא רק קנסות חניה, כל הקנסות. יש בלי סוף קנסות.

הקנסות של הרשויות המקומיות ניתנות אך ורק במישור האכיפה, לא של אכיפה מנהלית אלא אכיפה פלילית.

אפשר להגדיר קנסות על ידי רשויות מקומיות, זה מקובל עליכם?

הקנסות של הרשויות המקומיות ניתנות לגבייה באמצעות פקודת המסים (גבייה) אנחנו לא רואים סיבה אמיתית להחריג את זה.

אתם לא רואים סיבה? אז תצביעו נגד.

ההצעה היא שלגבי הקנסות עדיף 12(ב)(1), קנסות, איך שתגדירו אותם, 12(ב)(1) שהוא עיקולים אלקטרוניים לא ייכנס לתוקף עד להתקנת ההנחיות.

מה שכבוד יושב ראש הוועדה מציע, זה אומר שאנחנו עוצרים את הגבייה המנהלית בכל מה שקשור להטלת עיקולים במדיה אלקטרונית עד שיהיו הנחיות של היועץ - - -

רק בתחום הקנסות.

זה מקובל עלי.

מה עם קנסות של בתי משפט לעניינים מקומיים? גם שם הם יכולים להטיל עיקול על פי פקודת המסים.

זו לא העירייה.

זה נכנס לקופת העירייה.

מה אכפת לי לאן זה נכנס, מי מטיל את העיקול?

חלק מהם זה אותם ממונים.

אם זו עירייה, אל תגבו, לא אכפת לי. זה הולך להיות כך, התיקון לחוק לא יחול על רשויות מקומיות, למעט לעניין גביית ארנונות, תשלומי מים, אגרות והיטלים. ואולם, יקבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות המחייבות את הרשויות המקומיות לעניין הפעלת פקודת המסים (גבייה), יחולו הוראות החוק אף על הרשויות המקומיות.

הצענו משהו אפילו יותר רחב, אי אפשר לכתוב שהוראות או הנחיות יועץ מחייבות אם אתה לא כותב הוראה פוזיטיבית שאומרת שהן מחייבות.

מה הבעיה?

הבעיה שאי אפשר לכתוב הנחיות יועץ המחייבות כי הנחיות יועץ צריכות הוראה פוזיטיבית שאומרת שהן מחייבות, כי הן לא מחייבות את הרשויות המקומיות בכלל.

לכן כתבתי "הנחיות המחייבות".

צריכה להיות הוראה פוזיטיבית שאומרת הוראות היועץ יחייבו את כל הגופים.

הבנתי, תוסיפי סעיף, הנחיות היועץ יחייבו את כל הגופים - - -

למעט המדינה...

תגידי שוב את מה שאמרת, אני רוצה שיהיה רשום בפרוטוקול שהמדינה מבקשת שהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לא יחייבו אותה.

לאור העבודה שהנחיות היועץ משפטי לממשלה מחייבות את המדינה בכל מקרה, אין צורך לקבוע את זה בחוק.

לא אמרתי שצריך לקבוע את זה בחוק, יותר נוח לי לקבוע את זה... נעשה דבר פשוט, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה יחייבו את כל מי שגובה על פי פקודת המסים (גבייה).

שאינו המדינה.

למה "שאינו המדינה", אני מוציא את המדינה שהיא לא חייבת?

הבעיה היא שהחוק הזה הוא חוק שחל קודם כל על המדינה וכשאנחנו כותבים סעיף כזה, שזה סעיף מאד חריג, אני לא מכירה עוד מקום שקבוע בו סעיף כזה, הנחיות היועץ ממילא מחייבות את המדינה אנחנו לא רוצים שישתמע חס וחלילה שיש פה הסדר שלילי אם לא כתבנו בחוק - - -

אבל אם אני אכתוב שהן לא מחייבות את המדינה - - -

אבל הפקודה ככלל חלה על המדינה קודם.

יחייבו גם את הגופים שאינם המדינה ועושים שימוש בפקודת המסים (גבייה).

הניסוח עונה על מה שאמרת.

כל ההסתייגות היא על הרשויות המקומיות, מה עם גופים אחרים?

היועץ המשפטי יחייב אותם. הכללים יחייבו את כל הגופים שמשתמשים בפקודת המסים (גבייה).

מצידי לבטל את פקודת המסים (גבייה), אני לא דואג להם.

אני חושב שצריך לבטל את פקודת המסים, זה עניין אחר, מד"א יושבים בשמחה ואני רואה אותם מחייכים, אל תדאגו, הכנסתי את זה ואני מבטיח לכם דבר אחד, אם הרשויות המקומיות, במקום לבלבל לי את המוח בארבעת הימים האחרונים בכזו כמות, יתחילו לעשות את זה ליועץ המשפטי לממשלה, יהיו כללים מהר מאד.

אז חלק זכו מן ההפקר.

אף אחד לא זכה מן ההפקר, כולם יקבלו את הכללים האלה בתוך שלושה חודשים.

הרישא של הסעיף מדבר על מכתבי התרעה שאנחנו צריכים לשלוח לנישומים, שעוקל להם חשבון הבנק, אם אפשר לתת "גרייס" של 45, 60 יום עד החלת הדבר הזה על מנת שכל הרשויות יוכלו להתארגן בהתאם מבחינת מחשוב.

אתה רוצה שנקבע את תחילת החוק בעוד 60 יום?

רק לעניין הזה.

אין בעיה, מה עמדת החשב הכללי? למה אתם באים אלי עם דברים כאלה, תשבו עם החשב הכללי, הוא רוצה לראות את הכסף מצלצל בקופה.

הוא מבקש רק אתה תחילה של 7(א)(5).

ומה יקרה עד אז?

מה שאנחנו עושים היום.

דהיינו שולחים בלי התרעות?

ההתרעות נשלחות לפני כן, אבל ברגע שהוטל העיקול אנחנו לא שולחים מכתב לאזרח, שים לב, הטלנו לך עכשיו עיקול, את זה עושים הבנקים, הם שולחים לו את המכתב.

הבנקים, אם הם שולחים או לא זה בטח לא לפי חוק, זה לפי יחסי בנק לקוח. אי אפשר להטיל את זה על הבנקים.

אתם עושים את זה בחינם?

את העיקולים- כן, אני מקבל חלק מהחזר ההוצאות. אני ברצון מוותר על כל תשלום וכל כל העיקולים.

איזה בנק אתה?

לאומי.

התביעה הייצוגית בדרך. מכיוון שאני מחזיק במניות של בנק לאומי, אני אגיש נגדך תביעה על זה שעשית הסכם שאני מפסיד כסף, כי אם אתה רק מקבל 10% מההוצאות, אתה לא ממקסם את הרווחים על המניה שלי.

כי המחוקק לא מצא לנכון לקבוע סכום מדויק.

אתה לא עושה את זה לפי חוק אלא לפי הסכמים.

אני מעקל לפי חוק.

לנו אין התנגדות שהתחילה של כל החוק תהיה 60 יום.

אין בעיה, אתם מודיעים לי שאתם מסכימים שתחולת החוק תהיה בעוד 60 יום.

כשאדוני מדבר על רשויות מקומיות, גם ועדות מקומיות לתכנון ובניה.

הכול.

כי יש אגרות בניה והיטלי השבחה שוועדות מקומיות נותנים. צריך לצרף את ההחרגה גם לגביהם.

זו פשרה שכולם מרוצים ממנה?

אני עובד בשביל האזרחים.

הרשויות המקומיות הן היחידות שיוצאות מכל הסידור הזה?

בינתיים כן.

כל עוד אין הנחיות ורק למען דברים שהם לא ארנונה, מים אגרות והיטלים. אני מקריאה את ההסתייגויות: הצעות לתיקון מטעם סיעת חד"ש.

הם לא פה.

על פי התקנון יש החלטה שהם יכולים לבקש.

לי הודיעו שמי שלא נמצא לא מצביעים על ההסתייגות שלו, שגית הוציאה הנחיה.

אז שגית לא מכירה את התקנון.

אלא אם עשו תיקון לתקנון שלא ידוע לי עליו.

אפשר לבקש, ומכיוון שזו קבוצת רע"מ-תע"ל-בל"ד.... הויכוח נגמר, תקריאי בבקשה את ההסתייגויות.

ההצעה הראשונה היא לתיקון סעיף 2 לפקודת המסים (גבייה) בהגדרת "גובה מסים" המילים "כולל מוכתר" יימחקו. בהגדרת "כפר" בסוף הסיפא יבוא: " ובלבד שהכפר מוכר".

מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – אין

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

בסעיף 4-הוצאה לפועל בשל אי תשלומים, המילים "חמישה עשר יום" יימחקו ובמקומם יבוא "שלושים יום".

הצבעה

בעד – אין

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

בסעיף7א-חובת הצד השלישי להודיע, בסעיף קטן (3) במקום המילים "ופקיד הגבייה סבור" יבוא: "ופקיד הגבייה הוכיח" שההודעה אינה שלימה או אינה נכונה, אז הוא רשאי להזמין את הצד השלישי לחקירה.

הצבעה

בעד – אין

נגד - רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

בסעיף 10 בעניים מסירת הסרבן לבית הסוהר, במקום המילים "המוכתר או שני נכבדים מן הכפר או מן השכונה" יבוא "עורך דינו".

הצבעה

בעד – אין

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

סעיף 12א1 שעניינו הוצאת מטלטלין בנוכחות קטין, במקום "16 שנים" יבוא "18 שנים".

למה הם ביקשו את ההסתייגות הזו? אסור למסור לקטין.

הם מבקשים גיל יותר מאוחר.

אם מוסרים עיקול בגיל 16, זה לא תופס.

אני אקריא את הסעיף: "אין להוציא מיטלטלין מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים", זה הסעיף היום, הם אומרים, גם אם טרם מלאו לו 18 שנים אין להוציא את המטלטלין מהחצרים אלא אם כן יש שם מבוגר.

יש היגיון בזה, הוא קטין.

זה לא למסירה, זו הוצאת המיטלטלין. הם כבר עוקלו שבועיים קודם ועכשיו באים להוציא.

אבל תוציא מיטלטלין כשקטין בבית?

אם הוא בן 16 או מעל 16. מה קשר הקטינות לעניין?

שפקיד הוצאה לפועל נכנס לבית ששם נמצא קטין, אסור לו לבצע שום פעולה, זה שהחוק אומר כך אני יודע, יש בזה היגיון. ההיגיון אומר שלא נאפשר פעולת הוצאת מיטלטלין מבית שקטין נמצא בו.

מי בעד ההסתייגות?

אני בעד העניין, לא בעד ההסתייגות.

מי בעד הצעת התיקון? מי נגד?

הצבעה

בעד – אין

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה

יהיו שתי גרסאות.

יעלו שתי גרסאות למליאה.

בסעיף 12ב- המצאת מסמכים, אחרי המילים "אם נמסרו למי שנועדו" יבוא "והסרבן חתם עליהם". המילים "או הונחו במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגיל", יימחקו.

אתם מסכימים לזה? אני מאד בעד זה, בעיקר ברשויות המקומיות.

מאד לא.

מה אתה אומר? אתה רוצה להצביע?

זה הגיוני, נעשה שתי גרסאות.

זה הגיוני, אבל אני לא ארשום את זה בהסתייגות.

נתקן את זה מיוזמתנו.

זה מאד בעייתי.

מה שבעייתי לכם זה בעייתי לאזרחים. רוב הבקשות שמוגשות היום לרשמים רק בגלל זה.

כבוד היושב ראש, אני רוצה להאיר את עיניכם, אנחנו מדברים על אנשים שחייבים כסף, אלה לא אנשים שבאים מיוזמתם.

אנחנו במקרה אנשים שמבינים קצת מה זה חייבים כסף.

אני חייב כסף אחרי שנתת לי מסירה כדין ולא אחרי ששלחת לי את זה לכתובת לא נכונה.

הכול בכתובת נכונה, אבל הרבה פעמים מגיעים לבן אדם והוא לא רוצה לחתום.

הבעיה הגדולה ביותר זה שאתם שולחים לכתובת אתם תמיד בטוחים שהיא הכתובת הנכונה. כשמתברר שזו לא הכתובת הנכונה, אני יוכל לדבר לעצים ולאבים ולקירות כי במענה האלקטרוני של חברתה גבייה בדרך כלל אין מענה, תשאיר שם ופרטים נחזור אליך. לכן היועץ המשפטי יקבע הנחיות. אם לא, אנחנו נגיש הצעת חוק לביטול פקודת המסים (גבייה). מי בעד ההסתייגות?

אני בעד תיקון.

אי אפשר לעשות תיקון, זה עניין חדש. אני שואל אם אתה בעד ההסתייגות או נגד, אם לא, יועלו שני נוסחים.

הצבעה

בעד – 1

נגד – 1

נמנעים – אין

יעלו שני נוסחים למליאה

אם טוענים לנושא חדש זה הולך לוועדת הכנסת.

אתם לא רוצים ללכת לוועדת הכנסת?

להחלטה אם זה נושא חדש או לא, זו המשמעות של טענת נושא חדש.

אפשר לנסות לשכנע את חבר הכנסת?

כרגע ההצעה היא יחסית קיצונית במובן זה שהיא דורשת חתימה של הסרבן, שזה אפילו בהוצאה לפועל יש חתימה אבל יש אפשרות אם הוא ביצע אישור מסירה, בשקדנות סבירה, שזה אומר שלוש פעמים, אז אפשר גם להדביק על הדלת.

כמו שזה כאן, שני נוסחים. חבר כנסת מיכאלי יסביר את זה במליאה.

בסעיף 12ב1. מסמכים אלקטרוניים והמצאתם, ההצעה למחוק את סעיף קטן (ג)(1) שעניינו העיקול של מסמך אלקטרוני שהוא עיקול אצל צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי. (ה)(1) כרגע אין בנוסח החדש.

במובלע, בסעיף הקודם, אתם מתקנים לנו את כל פקודת המסים (גבייה) מהיסוד. אם כבר, יש לנו הרבה מאד, הבאנו לדיון רק את הנושא של העיקול המקוון, פתאום עולים נושאים נוספים, יש הרבה נושאים רבים אחרים, לא נערך לגביהם דיון מסודר.

נכון, המליאה תעשה את הדיון המסודר. כשבאים להסביר יש מקום לקיים דיון, אם לא באים להסביר, אין מקום לקיים דיון.

מחיקת סעיף קטן (ה), שהוא הזכאות של הצד השלישי לתשלום עבור עיקולים שמבוצעים אצלו.

מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – אין

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות לא אושרה.

מי בעד החוק לקריאה שנייה ושלישית?

אפשר לערוך בכל זאת דיון ביחס להסתייגות?

אני לא מקיים דיון כשאין מי שיסביר את ההסתייגות. ההסתייגות תעלה בשתי גרסאות, שר האוצר ישכנע את המליאה.

יש קושי לנהל דיון במליאה. לפעמים רוצים לשכנע את חברי הכנסת בוועדה שההצעה הזו היא לא טובה כדי שיצביעו נגד ההסתייגות, לא הייתה לנו אפשרות להסביר למה ההצעה הזו היא לא טובה מבחינתנו.

מבחינתכם אני יודע למה היא לא טובה. גם חבר הכנסת מיכאלי יודע.

עניין העלויות לא הוצף פה. לא נעשה חישוב על כמה עלויות מדובר.

תאמיני לי שאנחנו יודעים בדיוק למה זה לא טוב לכם.

גם הנוסח שהוצע, אם כבר מדברים על דואר רשום אישור מסירה, אז צריך לעשות דואר רשות אישור מסירה, הנוסח כרגע גם לא מציע את זה. אין לנו שליטה על מה שיהיה במליאה, נכון שיהיו שני נוסחים ואני מקווה שהמליאה תצביע בעד.

אתם רוצים לשכנע את חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה. אני מגיש רביזיה על הנושא.

ברשותך, אני רוצה לנסות להסביר באופן פרקטי. הרבה אנשים נעים ונדים ברחבי הארץ ואנחנו, בשלטון המקומי, כאשר יש חוב של 2,000, 3,000, 4,000 ₪, אנחנו מנסים לאתר את הבן אדם, אנחנו יודעים את כתובתו במשרד הפנים ואנחנו מחויבים לשלוח לכתובת החוקית במדינת ישראל, שהיא כתובת משרד הפנים, ועוד עושים את זה בדואר רשום.

אותו אזרח עבר דירה, הוא לא עדכן בכתובת משרד הפנים, או שהוא לא מעוניין לחתום, הוא אפילו לא לוקח את הדואר הרשום, למה שהוא ייקח, הוא חייב כסף, הוא לא מעוניין לקחת. אנחנו לא יכולים לגבות את הכסף בהליך אכיפה מנהלי כי הוא לא בא וחתם. הרבה פעמים אנחנו מגיעים לעסק, בעל עסק נמצא שם, אומר, מי אתה, אני לא בעל העסק, אני רק עובד אצלו, לא יודע איפה בעל העסק. מסרת לו כדת וכדין במקום, הוא מסרב לחתום, אתה מייתר את היכולת שלנו.

זה שאתם מחויבים לכתובת משרד הפנים ושולחים בדואר רשום זה לא מכוח הפקודה, אלה אולי נהלים שאתם פועלים לפיהם.

זה אשר אמרנו, יקבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות.

רק צריך לדייק לגבי מה שהחוק כיום קובע, שהוא כן מאפשר לקחת את הכתובת גם ממקומות אחרים, לשלוח בדואר רגיל ונדרשת המצאה שהיא פחותה מהליכי גבייה אחרים, למשל לפי חוק ההוצאה לפועל, שם, לפני שנוקטים הליכים מסוימים, צריך להמציא בדרך הרבה יותר קפדנית, עם דואר רשום.

לכן אמרנו שהיועץ המשפטי לממשלה יקבע את הדברים האלה בצורה מסודרת בתקנות, אבל לא להגיד אישור מסירה כי אתה מייתר את זה.

שמי זאב פורת, סמנכ"ל רשות המסים, אני רוצה להסביר לאדוני שחובות רשות המסים מסתכמים כיום במאה מיליארד ₪, סכום דמיוני.

למה אתם לא גובים את זה? כל שנה זה נשאר מאה מיליארד, בשביל מה אתם קיימים אם לא בשביל לגבות?

יש דוח מבקר המדינה שעתיד להתפרסם.

לפני שההסתייגות הזו מתקבלת, למה אתם לא גובים?

אני אשיב לך, החובות האלה, לא אמורים להשתלם בגין שירות שאני צריך להודיע לאזרח שסיפקתי שירות והוא לא פרע את חובו בגין השירות. החובות האלה הם בגין סכומים שהאזרח הצהיר שהוא חייב אותם ומאלף ואחת סיבות לא שילם אותם. ההודעות על החוב עצמו, על פי הוראות החוק או הפקודה שייעודיים לנו, נשלחים לנישום ו/או לעוסק בדואר רשום, או נמסרים ביד. כלומר, החוב הוא חוב חלוט מתוקף הפקודה או החוק הספציפיים, רק אחרי שהחוב הופך חוב חלוט לאחר תקופה העולה על 60 יום, אנחנו עוברים פרוזדור ומגיעים לפקודת המסים (גבייה).

מה שאתה מציע כאן זה להשעות את כל הפעילות כולה תקופה ארוכה נוספת, כלומר כבר שלחנו בדואר רשום, הנישום או החייב יודע שהוא חייב כי מסרנו לו את ההודעה, אפשרנו לו להשיג, אפשרנו לו לערער לבית המשפט המחוזי, אפשרנו לו לערער לבית המשפט העליון ואתה עכשיו מציע להתחיל להאריך את ההליך הזה.

המשמעות של דואר רשום ואישור מסירה, מעבר לעלויות הכלכליות שהן אדירות, בסכומים אסטרונומיים, כי אנחנו מדברים על כמות שיכולה להגיע ללמעלה מ-100,000 חייבים לשנה. המשמעויות של זה, או שאנחנו כרגע רוצים לזרוק כדי לזרוק, בהרבה מאד ישובים במגזר הערבי אין רחובות, השמות אותם שמות, שמות משפחה וכיוצא בזה. אני לא רוצה להתחיל להתכתש ולריב אתם. זה נכון שהפקודה לא עשויה מקשה אחת, הגיעה אולי העת והכוונה שלנו בעקבות הבג"ץ של אתמול להציע לא תיקון אלא חקיקת חוק ייעודי ומודרני בתחום הזה שיסייע לנו לגבות בצורה נאותה את החובות.

תכניסו סעיף שיעקוף את הבג"ץ של אתמול, שאתם יכולים להפשיט את הבן אדם באמצע הרחוב ולקחת לו את המכנסים.

האינטרס שלך, שלי ושל אמא שלי, שאני אוכל לגבות את הכסף הזה. הכסף הזה הוא לא שלי, הוא של כלל עם ישראל.

תעשו כמו הרשויות המקומיות לגביית קנסות חנייה, תיקחו חברת גבייה, היא גובה יותר טוב מכם.

אנחנו לא רוצים להפריט את השירות הזה, אנחנו רוצים לאפשר לכל אזרח למצות את כל ההליכים החוקיים העומדים בפניו.

אתה רוצה להגיד שבשלטון המקומי לא מאפשרים לו?

אני לא רוצה לדבר בשמם. אני מדבר כרגע בשם רשות המסים, שהפקודה למעשה במקום נועדה עבורה. הם, בקטע הזה, טרמפיסטים, הפקודה נועדה עבורנו. לבוא ולתקוע לנו מקלות בגלגלים, לא ראוי ולא הוגן. המשמעות היא סרבול, גם היום הכול מסורבל מאד, ההצעה כאן אומרת לסרבל בצורה כזו שכמעט ולא ניתן יהיה לגבות בצורה ממשית את החובות. המס מתחיל להיות וולונטארי ואתם לא רוצים שזה יקרה. המס הזה משרת אתכם כפי שהוא משרת אותי.

אנחנו כל הזמן מדברים על אזרחים, אבל חלק גדול של החובות הם של אנשים שפותחים חברות מדף באלף דולר ולאחר מכן אתה לא יודע מיהן, הם צוברים חובות ברשות, אתה לא יכול לאתר את בעלי המניות של החברה או המנהלים כי מדובר בחברות קיקיוניות, הכתובות שהם נותנים הם בכלל לא כתובות החברה, הם צוברים חובות. היום, ששולחים לכתובת הרשומה דואר רשום, זה מחייב, איפה אני אמצא את בעל המניות, בעל המניות בכלל בחו"ל, בדרך הזו הם מתחמקים מתשלום, פותח חברה קיקיונית, משאיר חוב של 60,000 ₪, או 8,000 ₪, איך אני יכול לתת אישור מסירה למישהו שאתה לא יודע מיהו. היום יש מנגנון לכתובת מסודרת במדינת ישראל, אחרת אתה מפיל את כל העניין.

אתם רואים את המטבע מצד אחד, אתם לא רואים אותו משני הצדדים, אנחנו כאן כדי לדאוג לאזרחים. אל תעשו שחור ולבן לאנשים שמבינים את המטריה לא פחות טוב מכם. האזרחים שפונים ומתלוננים אצלנו, בוועדה חוקה קיימנו לא דיון אחד בנושא, של כל הליכי המסירה, יכול להיות שהגיע הזמן לזעזע את המערכת ולחשוב איך לעשות את זה בצורה הגונה, אני לא אומר לוותר לאזרחים על חובות, אל תצטטו לי ציונות ותגידו שזה לא כסף שלכם.

החובות שקיימים היום, צריך לגבות אותם, אבל לגבות אותם בדרך הגונה. אני מבטיח לכם שבדרך הזו, שנוח היום לגבות, הרבה מאד אזרחים נופלים בין הכיסאות, בסוף אין להם למי להתלונן בגלל הליכים כאלו ואחרים. הדואר לפעמים לא מתפקד, הרבה פעמים לא מתפקד ודואר רשום חוזר בדרך כזו או אחרת.


לא העליתי את ההסתייגות הזו, מישהו אחר העלה אותה, אני לא יוכל לדחות אותה על הסף בגלל שהיא לא נוחה לי או בגלל שהם שייכים לאופוזיציה. אתם צריכים להסביר לנו לכנסת, כשאנחנו מחוקקים את החוק הזה, למה לא שמנו לב לזה. אם אתם תתחייבו כלפנינו, אני מוכן להסיר את ההסתייגות, שיובא פה הסדר הגיוני שוועדת חוקה תאשר אותו תוך זמן סביר, אין לי עיקרון להפריע לכם לגבות חובות.

הנחיות היועץ מעוגנות בחקיקה, זה הוסף לחקיקה, לכן זה המנגנון הנכון לטפל בנושא.

הבקרה והאיזון שלכם כשלו, בשביל זה אנחנו רוצים לחשוב על משהו יותר מאוזן, לא בדרך שאתם מציעים היום בחקיקה.

על סמך מה אדוני אומר את זה?

הניסיון שלך הוא לא פחות משני חברי הכנסת שיושבים פה, עם כל הכבוד לכם.

על סמך להכריז שכל מערך המנגנון והבקרה של המדינה כשל.

על סמך ניסיון של 30 שנה.

על סמך עשרות תלונות שיש אצלי בחדר.

באופן כזה גורף?

בשבילי מספיק שזה אדם אחד. אמר זאב פורת דבר מעניין, הוא לא שם לב שהוא אמר את זה.

אני שם לב לכל מילה שאני אומר.

בישובים הערבים אין רחובות, אין מספרים והשמות הם אותו דבר. איך אתה מוסר לי את זה?

אני מוסר לך את זה כיוון שאתה מגיע אלי...הרי כשהחוב נוצר, במקור, אתה הוא זה או שלא שילמת או שהצ'ק שלך חזר ללא כיסוי.

אני אתן לך דוגמה, הגשתי דוח למס הכנסה, עשו לי שומה ואני חייב 18,000 ₪. צריך לשלוח לי את השומה?

בודאי, בדואר רשום.

כל השמות אותו דבר, אין רחובות, לאן שלחת?

שלחתי לנישום, ושלחתי למייצגו.

אין לי מייצג. אתה רוצה לאנוס אותי ולהגיד גם שהסכמתי?

ברגע שאני מגדיל את השומה העצמית שלך, אני מנהל אתך דיון, אני מזמן אותך עם ספריך אלי, הדיון הוא בפני.

אתה רוצה למכור לי לוקשים, אתה נותן לי אפס, אפס.

אם זה הרושם שנוצר אני מתנצל.

30 שנה הגשתי דוחות למס הכנסה כל שנה.

יש לי רושם שאני צריך להתנצל שאני צריך לגבות את הכספים מהחייבים.

אתה לא צריך להתנצל, אבל נאמר כך, שיהיה ברור, 30 שנה הגשתי דוחות למס הכנסה, פעם אחת הייתי בדיון, 30 שנה שלחו לי את השומה בדואר. אני גם בכפר ערבי, קרואים לי מוחמד בן מוחמד ויש עוד עשרה כאלה בכפר שהוא בלי רחובות, לכן שלחת את זה למוחמד בן מוחמד כפר כזה וכזה ואתה לא ידוע אם אי פעם זה הגיע אלי, אין לך שום אישור מסירה ושום כלום.

פוזיטיבית אני לא יוכל לומר לך שאכן זה הגיע לאותו אדם.

וזו לא בעיה?

לא זו לא בעיה ואני אסביר לך למה.

כי העיקר שהכסף ייגבה ולא אכפת לך אם זה מאדם ב' או ג'?

אתה שואל אותי ועונה במקומי.

זה קורה בשטח.

זה לא קורה בשטח. טעויות ותקלות תמיד קורות, גם אצלנו. אני לא טוען שאנחנו חסינים לא מתקלות ולא מטעויות. כדי לסבר את האוזן, רק במע"מ מוגשים 3,600,000 דוחות לשנה במס הכנסה ובניכויים הכמות היא כפולה, כלומר אני מדבר כרגע על סדר גודל של כ- 7 מיליון דוחות לשנה. אני מדבר על סדר גודל של עוד 50,000 שומות שאני מוציא, כדי שנבין, אני מדבר על 7.5 מיליון אירועים והתרחשויות מול החייבים.

זה מצדיק שיעשו לי טעות אחת? לא מצדיק.

לא מצדיק אבל זו מערכת שעובדת, מערכת לא חסינה מטעויות, לא מהטעויות אתה חוסם אותי עם 7.5 מיליון אחרים.

הגעת לכנסת כדי לקבל חקיקה, בחקיקה צריכים לחשוב על ההשלכות שיהיו אפילו על אזרח אחד. אתה אומר כרגע תאפשר לנו לטעות באחוז מסוים של טעויות, איך אני יכול לאפשר לך את זה?

באתי לנושא טכני בלבד, הסמכויות קיימות, אני רוצה לעבור מה-120 ל- 121. אני היום שולח בדואר, באתי לבקש ממך לעבור ל- 121 ולהשתמש באמצעי מודרני יותר, מקל יותר, באמצעות מחשוב, לזה באתי ולא באנו לשנות את הסדרים.

יש לך טעות, אחת התקלות הגדולות, כשאתה נכנס לחדר הזה הכול נפתח מחדש.

צריך לדייק בנוסח ההסתייגות הספציפית, דברים הובנו כאן לא נכון. הנוסח עצמו כרגע לא מוחק את המילים "או שנשלחו לשם על שמו בדואר", מה שהוצע על ידי סיעת חד"ש משאיר את המילים "או נשלחו לשם על שמו בדואר" שנמצאות בסעיף, זאת אומרת זה לא מחייב דואר רשום לפי מה שהוצע.

הלכנו בתוואי מסוים בחקיקה הזו הכפפנו את כל הנושא להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אני חושב שנכון לתת את הקרדיט ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיטפל בזה ולא להסדיר את זה בחקיקה.

אף אחד פה לא טוען שלא צריך להתייחס ולטפל בבעיות שהצגתם, שהן בעיות קיימות. צריך להתייחס אליהם לבדוק ואם צריך לתקן חקיקה צריך לתקן חקיקה וזו זכותכן הלגיטימית ביותר. אנחנו באים ואומרים, נושא כזה בעל משמעות כבדה צריך לדעתנו, אם תקבלו אותה להיעשות באחת משתי הדרכים: או על ידי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה או לנהל על זה דיון ייעודי בתיקון ייעודי ולא על דרך ההסתייגות, זו המלצתנו ודעתנו.

עם מי לנהל את הדיון.

ברגע שיהיה מועד תאריך ויום לדיון, יגיעו כל הגופים הרלוונטיים.

ראיתי שבכל החוק הזה הגיעו גופים רלוונטיים, עד שקיבלתי החלטה.

אני בטוח שבנושא הזה יגיעו כולם

כמו שהם באו כשהודעתי שאני אוציא את הרשויות המקומיות, הם ידעו לטלפן לכל העולם ולהפעיל את כל הלוביסטים אבל חוץ מזה כלום. אני תכף אעשה רביזיה לסעיף, באותו סעיף של הנחיות היועץ המשפטי יהיה כתוב שהם יתייחסו גם לנושא המסירה.

ונקיים דיון מחדש בכל הסוגיה של המסירה.

אני סומך על היועץ המשפטי לממשלה בעניין הזה, הנחיות יועץ משפטי לא באות לדיון אצלי, אני כפוף ליועץ.

אתה לא כפוף ליועץ, אני לא כפוף לאף אחד רק לקדוש ברוך הוא למעלה.

אני אספר לך על עוד שלושה שאתה כפוף אליהם.... פעם למר"ן, פעם לאלי ישי ופעם אחת אתה כפוף לאלקין. אני מציע שבהנחיות היועץ המשפטי הוא יתייחס לסעיף הזה גם. הוא יהיה רשאי גם לקבוע הנחיות לעניין המסירה, תפסיקו לברוח מאחריות. אני מצביע על הרביזיה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הרביזיה התקבלה

עכשיו אני מצביע על ההסתייגות.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

ההסתייגות לא אושרה.

אז יש שתי גרסאות רק לעניין 16 שנים ו- 18 שנים, כל השאר יכללו כהסתייגות בנוסח של הצעת החוק.

"הוראות סעיף 12ב1 לפקודת הגבייה לא יחולו על גבייה על ידי הרשויות המקומיות, למעט לעניין גביית ארנונה מים אגרות והיטלים.

(ב) היועץ המשפטי לממשלה יקבע הנחיות המחייבות את הרשויות המקומיות", פה יש סעיף שיאמר שכשהיועץ המשפטי לממשלה יקבע הנחיות שמחייבות גם את הרשויות המקומיות, אז ההוראות יחולו על הרשויות המקומיות לגבייה של כל חוב אחר.

"(ג) הנחיות היועץ המשפטי לממשלה יתייחסו בין היתר לדרישות ההמצאה של מסמכים לפי הפקודה ויחייבו גם את הגופים שאינם המדינה שגובים על פי פקודת המסים".

אני מצביע על החוק לקריאה שנייה ושלישית.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35

הישיבה נפתחה בשעה 11:40

אני פותח שוב את הישיבה ופותח שוב את הסעיף לדיון מחדש.

"הנחיות היועץ יכללו גם התייחסות לדרישות - - -

היועץ יקבע הנחיות לגבי - - -

הוא רשאי לקבוע.

לא רשאי, אם כך לא עשינו כלום.

היועץ רשאי, בהתאם לכללים, הוא לא עובד אצלי, אם הוא לא רוצה שלא יקבע כללים. עכשיו הם יטרטרו אותו יותר חזק. הדבר פשוט, היועץ רשאי לקבוע כללים - - -

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה זה לא מכוח החוק הזה, אתה עכשיו קובע סמכות מכוח החוק הזה, לכן מה שקבענו פה הוא בדיוק ללכת בין הטיפות. כלומר, אני לא קובעת את הסמכות של היועץ מכוח החוק הזה, אני רק אומרת שהפעולה שלהם תהיה בהתאם להנחיות שיקבע היועץ המשפטי.

זה לא ילך, הוראות סעיפים לפקודת הגבייה יחולו גם על גוף שאינו המדינה - - -

"גם" זה לא נכון.

בהתאם להנחיות שיקבע היועץ המשפטי לממשלה.

אפשר להגיד שהם יחייבו גם את הגופים שאינם המדינה.

אני רוצה שיהיה ברור, סמכויות התיקון לא חל עליהם עד שאין כללים.

זה מה שאמרת, זה לא יחול על רשויות מקומיות למעט לעניין גביית ארנונה ומים, אלא אם כן יהיו הנחיות לפי סעיף קטן (א).

לכן זה הסעיף שצריך להיות וכל היתר לא מעניינים אותי.

מהסעיף עולה לכאורה שהנחיות לא מחייבות את המדינה.

לכן כתבתי גם על גופים שאינם המדינה.

כמו שכתבנו בלי ההתייחסות בין היתר, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה יחייבו גם את הגופים שאינם המדינה שגובים על פי פקודת המיסים (גבייה) לעניין הזה.

זה הנוסח שאני רוצה.

(1) "הוראות סעיף 12ב1 לפקודת הגבייה לא יחולו על גבייה על ידי הרשויות מקומיות למעט לעניין גביית ארנונה, מים, אגרות והיטלים כל עוד לא נקבעו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין זה"

(2) הנחיות היועץ המשפטי למשלה כאמור, יחייבו גם את הגופים שאינם המדינה שגובים על פי פקודת המסים (גבייה).".

מי בעד הסעיף?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45