ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 19/12/2010

סיור בטלויזיה החינוכית

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

com_alex

2011-01-30Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 328

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, י"ב בטבת התשע"א (19 בדצמבר 2010), שעה 09:30
סדר היום
סיור בטלוויזיה החינוכית
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר - היו"ר
מוזמנים
יפה ויגוצקי - מנכ"לית, הטלוויזיה החינוכית

אריה בן ציון - במאי ראשי, הטלוויזיה החינוכית

דינה לניר - מנהלת חטיבת הפקת תכניות, הטלוויזיה החינוכית

עו"ד אביגדור דנן - יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית

רפי זיו - מנהל יחידה כלכלית, הטלוויזיה החינוכית

שלמה כסיף - מנהל יחידת הנדסה ופיתוח, הטלוויזיה החינוכית

יפה שושן - מנהלת תחום בכיר ניהול ופיתוח ארגוני, הטלוויזיה החינוכית

מיכאל גרוניק - חטיבת הפקה, הטלוויזיה החינוכית

אביגדור חסון - במאי ומפיק תכניות, הטלוויזיה החינוכית

צח - יועץ יושב ראש הוועדה

פולינה - יועץ יושב ראש הוועדה
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור בטלוויזיה החינוכית
היו"ר אלכס מילר
מה המהומה?
יהודית גידלי
מה המסכות האלה?
יפה ויגוצקי
תיכף אנחנו נסביר לכם.

לפני שאנחנו מתחילים בפגישה, אני רוצה קצת להסביר. דיברתי עם חבר הכנסת אלכס מילר עוד ביום חמישי, ביום חמישי בערב, הם הודיעו על זה ביום חמישי לעובדים. הטלוויזיה החינוכית עומדת לפני רפורמה שדורש אותה האוצר והנציבות ובהסכמת ההסתדרות, על אפם וחמתם.

כשאני הגעתי ב-1 לאפריל 2003, היו בתחנה כ-450 או 475, לא זוכרת את המספר, עובדים קובעים, וכמה מאות פרילנסים, כאשר כמות ההפקות שאפה לאפס. בחוק ההסדרים היתה הנחיה של סגירת התחנה. שרת החינוך אז היתה לימור לבנת והיא הקימה שתי ועדות. ועדה אחת שהיא ועדת האוזר, לפי המלצתם היו צריכים להיות בתחנה בין 60 ל-80 איש בלבד, משום שזו תחנה שרק משדרת ולא מפיקה.

(ברקע שומעים קבוצת אנשים שרה את השיר 'והעיקר לא לפחד כלל'): שושן, תעשי לי טובה, תרשמי מי נמצא שם. אנחנו נצטרך לנכות להם, כי אלה עיצומים בלתי חוקיים. זו הנחיה שקיבלתי ממר אילן לוין מההסתדרות.

קיבלתי מהנציבות בזמנו תנאי פרישה מאוד טובים. פיטרתי פרילנסרים, כי אותם יכולתי לפטר, ומהעובדים הקבועים פרשו במהלך שנה כמעט 150 עובדים. אני לא עצרתי אף אחד וביניהם, אני יכולה לומר בפירוש שפרשו עובדים טובים שנקלטו בשוק הפרטי ועובדים אחרים שלדאבוני הרב לא נקלטו, אבל רצו לפרוש.

נכון להיום יש בתחנה כ-220 בערך עובדים ועל פי דוח שטרן, שזה הדוח האחרון שהממשלה אימצה, ועל פי הסכמת ההסתדרות ואגף התקציבים והממונה על השכר, יש הסכמה של ההסתדרות ל-137. האוצר והנציבות רוצים להגיע למספר נמוך יותר.

בכל אופן, בעוונותיי הרבים אני משתפת פעולה גם עם ההסתדרות, גם עם האוצר וגם עם הנציבות, כי לפי דעתנו המקצועית ולפי חוקי הרגולציה כתוב כמה הפקות חוץ אני צריכה לעשות, כלומר מיקור חוץ, לערוץ 2 אני צריכה 50, ולשידור ציבורי בכלל, לפי דוח רענן דינור, שהממשלה אימצה, אני צריכה גם 50%.

זאת אומרת, נכון לרגע זה יש הסכמה עם ההסתדרות להפריש עובדים ולהגיע ל-137 איש. זה כמובן לא מוצא חן בעיני אנשים כאן. אני יכולה להבין את חלקם, אני לא יכולה להבין את חלקם האחר, כי יש פה אנשים שלא עובדים מזה זמן רב כי משרתם התייתרה. פשוט לא עובדים.
היו"ר אלכס מילר
יושב ראש ועד העובדים נמצא כאן?
יפה ויגוצקי
הוא דיבר איתך. הוא לא יושב ראש ועד עובדים, הם יצרו ישות... אותו יושב ראש היה מושעה ארבע שנים, לפי החלטת בית משפט, כי תפסו אותו בעברה קשה מאוד. הפרקליטות השעתה אותו, ועל פי בקשת ההסתדרות החזרתי אותו חזרה לעבודה וכנראה עשיתי טעות.
היו"ר אלכס מילר
ואתם לא בקשר, אני צריך להבין? יש לכם שיח, או שאתם מנותקים אחד מהשני ומנהלים קשר דרך ההסתדרות ודרך בית משפט?
יפה ויגוצקי
אנחנו ניסינו לנהל שיח, אבל השיח לא יכול להתקיים כי יושב ראש הפורום הזה, שזו ישות משפטית שאף אחד לא מכיר אותה, לא רוצה להשאיר את התחנה. הוא התבטא, בהסתדרות עצמה, שמבחינתו שיסגרו אותה. אם רוצים לפטר כמות כזאת של אנשים, אז הוא בעד סגירה בכלל או הצטרפות לרשות השידור. מה שהוא לא מבין, שהצטרפות לרשות השידור היא בעצם סגירה, כי רשות השידור צריכה לפטר מאות אנשים.
היו"ר אלכס מילר
מבחינתי, אין לי שום בעיה שהוא יהיה חלק מהישיבה. אני גם הסברתי לו שאנחנו לא דנים כרגע, לא על הרפורמה ולא על הפיטורים.
יפה ויגוצקי
הוא לא מוזמן לפגישה הזאת, כמו שהוא לא הוזמן לסיורים אחרים.
היו"ר אלכס מילר
אני לא רוצה שיהיה איזה שהוא רושם שאנחנו דנים פה בחדרי חדרים על איזה שהוא עניין סודי שאנחנו לא רוצים שהעובדים יהיו שותפים לכך. מבחינתי, אנחנו ועדה ציבורית וכל מי שרואה לנכון לשמוע את הדיונים של הוועדה, אין לנו שום בעיה ואנחנו לא מונעים מאף אחד לבוא ולקחת חלק בדיונים.

הנושא של הרפורמה ו---
יפה ויגוצקי
הוא לא נושא שנדון בכלל בוועדה.
היו"ר אלכס מילר
יפה. אני חושב שיש פה רושם לקוי שנוצר אצל העובדים, שאנחנו באים לפה לדבר על עניין שקשור אליהם.
יפה ויגוצקי
נכון, אני הודעתי להם שאין לזה שום קשר. אמרתי להם שאתה ביקשת ביקור, כדי להכיר, כיושב ראש ועדת החינוך, ואנחנו החלטנו להציג בפניך את הטלוויזיה החינוכית, את התכניות של הטלוויזיה החינוכית, ולשמוע את דעתך כיושב ראש הוועדה, איך היית רוצה לראות את עולם התוכן. כי הרי בוועדה לא נדונה היום זכות קיומה של החינוכית וגם לא הרפורמה.

אני רוצה לעשות סבב היכרות. (סבב היכרות).

כמה מלים על החינוכית לאלה שגדלו ושכחו אותה, ולאלה שאולי לא גדלו עליה. הטלוויזיה החינוכית היא בעצם הטלוויזיה הראשונה בישראל, היא הוקמה לפני ערוץ 1, רשות השידור. היה כמובן רדיו ברשות השידור, אבל לא טלוויזיה. היא הוקמה על ידי משפחת רוטשילד והנציג של משפחת רוטשילד התבקש על ידי הממשלה לעשות סקירה עולמית ולבדוק מה קורה עם טלוויזיות חינוכיות בעולם. אחרי שהוא בדק את זה, הוחלט להקים.

היא נקראה הטלוויזיה הלימודית, ולא חינוכית, ובעצם היא היוותה זרוע ישירה של מערכת החינוך בזה שהיא נתנה שיעורים לבתים, יותר נכון לתלמידים קודם כל, כדי להעלות את רמת ההוראה ורמת הלימודים. זה הופיע בתוך מערכת השיעורים. במערכת השיעורים היה כתוב נגיד 'לשון' מ-8 עד 9, ומ-9 עד 10, נגיד אנגלית, טלוויזיה חינוכית, ואז בשעה 9 המורה לאנגלית היתה נכנסת לכיתה, פותחת את הארון והיו רואים את השיעור באנגלית. כך גם לגבי ביולוגיה ומתמטיקה וכן הלאה וכן הלאה. כלומר בעצם זה התחיל בתור שיעור לדוגמה עם מורים מאוד מאוד טובים, כשזה בעצם הסילבוסים של מערכת החינוך.

לימים, עדיין כשהיא נקראת טלוויזיה לימודית, היא התרחבה בפעילויות שלה והפיקה תכניות לילדים ולנוער שהם מחוץ למסגרת הקוריקולרית, ועל זה גדלו הילדים והנוער של מדינת ישראל במשך שנים רבות, עד תחילת שנות ה-90. אני מדברת על שנת 66'. עד תחילת שנות ה-90 היא מילאה תפקידים כגוף שעוזר לפיתוח של עולם הידע והערכים והתרבות של הנוער הישראלי, אבל מכיוון שהפורמטים היו פורמטים כל כך מוצלחים, אז גם המבוגרים הסתכלו, ראה 'זהו זה' וכן הלאה וכן הלאה.

בעיקרון הערוץ היחיד שהיה לה היה ערוץ 1, שאחר כך התחברה אליו גם רשות השידור. אז הטלוויזיה החינוכית שידרה בבוקר ואחרי צהריים ובערב נכנסה רשות השידור, בהתחלה רק בתכנית חדשות, שנקראה 'מבט לחדשות' וכל השאר זה היסטוריה.

מה שקרה שבעצם מפת התקשורת השתנתה בתחילת שנות ה-90, כאשר נכנסו הערוצים המסחריים וקצת יותר מאוחר הערוצים של הכבלים והלוויין, וזה התחיל להיות הידרדרותו של השידור הציבורי, גם של ערוץ 1 וגם של הטלוויזיה החינוכית. מה שבעצם קרה זה ששני הגופים האלה הפסיקו להיות מונופול, מקבלי ההחלטות גילו שאפשר, על חשבון האזרח, להפיק טלוויזיה באיכויות טובות, בעלויות נמוכות יותר, בתהליכים יותר משופרים, עם טכנולוגיה יותר מתקדמת. שני הגופים האלה, גם רשות השידור וגם הטלוויזיה החינוכית, ניסו לחקות את מה שעושים הערוצים המסחריים ואם נאמר במלים עדינות, הם לא כל כך צלחו.

ואז התחילה מערכת יחסים מאוד אמביוולנטית בין מקבלי ההחלטות לבין השידור הציבורי. זאת אומרת, 'אתם יקרים', 'אתם מבזבזים כסף', 'יש לכם עודף כח אדם', כי בשביל לראיין את חבר הכנסת אלכס מילר שולח ערוץ 2 אדם אחד שהוא גם הצלם והוא גם הכתב והוא גם התאורן והכל, ורשות השידור והטלוויזיה החינוכית שולחת אוטובוס, והאוטובוס כולל את ארוחת הבוקר, את ארוחת הצהריים, שעת מנוחה וכן הלאה וכן הלאה.

מאוד קשה לסגור את רשות השידור, כי מדינה דמוקרטית מאוד פוחדת מסגירה של שידור ציבורי. היא נתנה לרשות השידור לדשדש הרבה מאוד שנים---
היו"ר אלכס מילר
את מדברת על כל הרשות, או רק על הטלוויזיה?
יפה ויגוצקי
יש גם כל מיני השגות לגבי ההתנהלות של הרדיו, זה ברור. יש גם רדיו פרטי היום, אזורי. גם שם התהליכים הרבה יותר חסכוניים, אין מה לעשות. כל הנושא של תקשורת דיגיטלית בשידור הציבורי הוא מעמסה כלכלית מאוד מאוד כבדה לעומת גופים מסחריים, שמנהלים את זה לגמרי לגמרי אחרת. הם לא מחזיקים את העובדים קבועים, אין 2,000 עובדים בשום מקום, כמו שברשות השידור, ולא סתם ועדות שישבו גם שם וגם אצלנו דיברו על היקף אחר, על התנהלות אחרת, על טכנולוגיה אחרת, כי כך בעצם נכון.

אני לא יודעת אם זה טוב או לא טוב, חבר הכנסת מילר, אבל במקרה שלי לא צמחתי מתוך מערכת של טלוויזיה חינוכית, באתי אמנם ממשרד החינוך, ואני מתיישרת עם הדרישה של מקבלי ההחלטות. יש מנהלים כלליים שיש להם בעיה לצמצם את היקף העובדים שלהם, לי אין בעיה לצמצם ואני חושבת שהתחנה הזו יכולה להתנהל עם כמאה עובדים בלבד ולהיות הרבה יותר אפקטיבית ולהיות הרבה יותר יצירתית ולהיות הרבה יותר עדכנית, וזה מוכח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, גם ברשות השידור וגם כאן, שההפקות החיצוניות הן זולות לאין שיעור מההפקות הפנימיות. ההפקות הפנימיות, אם אנחנו רוצים או לא רוצים, מתנהלות מרביתן לפי ההתנהלות הקודמת של מונופול, והיום זה כבר לא מונופול. אם אני יוצאת החוצה, למשל, ואני מזמינה תכנית אולפנית של אחד על אחד, הם מפיקים עשר ביום. כאן עד שהגעתי הפיקו אחת ביום. היום דינה מפיקה בין שלוש לארבע, אבל בחוץ זה עדיין עשר. משמרת בחוץ זה עשר שעות, וכאן זה שמונה שעות ברוטו, כי לא נכנסים ב-8 לאולפן, נכנסים יותר מאוחר, יש הפסקת עשר, יש הפסקת צהריים, יש הפסקת ארבע, ומהשעה 18:00 ודקה, או 18:20 ודקה, זה כבר הופך להיות משמרת ממושכת, שעולה לך פי שלוש, ארבע, חמש, לא יודעת, בסכומים שאני לא יכולה בכלל לעשות אותם. זאת אומרת יש איזה שהוא תהליך שהמדינה אישרה אותו... אני לא מאשימה את העובדים, דרך אגב, כי מי שחתם להם על ההסכמים זו המדינה. המדינה חתמה להם כשהם היו מונופול ולא היתה בררה, והיום המדינה כועסת. היא לא צריכה לכעוס על העובדים, היא צריכה לכעוס על עצמה שהיא נתנה את ההסכמים האלה. אם אני צריכה להמשיך תכנית, לא רוצה לעזוב את האולפן ולהמשיך אותה אחרי 18:30, אני משלמת משמרת שלמה גם אם הם עובדים רק עוד חצי שעה. ואם העובדים באים בעצמם ואומרים לי 'יפה, לא אכפת לנו להמשיך ולקבל שעות נוספות רגילות ולא משמרת', הוועד לא מאפשר להם. כי הם טוענים שהם לא יכולים לוותר על הסכמים קיבוציים שנחתמו. והוועד נלחם בעובדים שרוצים לעבוד.

זה לא מקרי שמה שפגשת שם זה 30 איש ועובדים בתחנה 220. לא יצאו 220 איש, יצאו 30 עובדים שבאו להגיד את מה שיש להם להגיד. אני מוכרחה להגיד לכם שאני יכולה להבין אותם, אני יכולה להבין אותם כי 15 שנים לא שינו להם את דרגות השכר, כי מענישים אותם, כמו שלא עשו ברשות השידור. המשכורות של רשות השידור הרבה יותר גבוהות, דרך אגב. הם הסכימו לחתום על שעון נוכחות, מה שרשות השידור לא הסכימה, וזה היה התנאי שלי כשבאתי לעבודה. אבל להגיד לכם שאין חתימה על כרטיס ויציאה אחר כך ללא רשות וחזרה לחתום עוד פעם בסוף היום? אז אני אשקר לכם. זה קיים בהרבה משרדים, אבל זה קיים גם כאן. אני יודעת שזה קיים, כי הם מלשינים אחד על השני. הם כל כך אוהבים אחד את השני, שהם גם מלשינים אחד על השני.

אנחנו לא נמצאים בסיטואציה קלה וזה מאוד מציק וזה מאוד כואב, כי אנחנו ערב רפורמה, כי יש הסכמות. הממונה על השכר הסכים לתת כאן תנאי פרישה והסכמים חדשים שלא היו בחיים במדינה הזו. לא היה. תנאי פרישה של רשות השידור, למרות שהם לא עובדי רשות השידור והסכמי שכר חדשים, ויותר מזה, הוא מוכן לתת תמריצים לאותם עובדים שמוכנים להתגייס עכשיו ולעבוד יותר קשה, מה שהוא לא נתן לשום גוף ממשלתי אחר. באופן מפתיע, דיברתי איתו רק הבוקר על זה, מי שלא רוצה את זה זו ההסתדרות. לא כל כך הבנתי את העניין, לך דבר עם עופר, לא כל כך ברור לי. הוא טוען שתהיה מהומה בחצר, אני לא מבינה מה זה מהומה בחצר, אבל אני רוצה לבדוק את זה.
יהודית גידלי
מקומות עבודה אחרים שירצו את אותו דבר.
יפה ויגוצקי
אצלו, ברור.
יפה שושן
איך מדינת ישראל יכולה לתת בידי אדם את הסמכות להיות מנהל, את האחריות על מה שקורה בארגון מבלי שייתנו לו בעצם סמכות אחת? לפטר היא לא יכולה, לתגמל היא לא יכולה, לקבל החלטה להפעיל אולפן בסנטר של תל אביב 24 שעות כדי שלמדינה תהיה הכנסה ואז אפשר יהיה להגדיל את מעגל ההפקות, היא לא יכולה. מה היא כן יכולה?
יפה ויגוצקי
אנחנו נעצור כאן וזה היה הרקע והרקע הזה כנראה יצוף, כי אם אנחנו נסתובב, הם בוודאי יבואו ויתנפלו שוב, וישימו שוב את המסכות, והסיסמה שלהם; אנחנו כאן הולכים לאיבוד, אנחנו לא עובדים כאן, אנחנו מאבדים את עצמנו כאן, או מתאבדים, או what ever, לא ברור לי בדיוק מה עומד מאחורי זה, וזו נקמנות של המנהלת. אני מניחה שהרשימה איכשהו דולפת, חלקם של האנשים שראיתי את פניהם עכשיו הם ברשימה, אז אני יכולה להבין את זה. אני חושבת שיש דרך אחרת של הידברות. לצערי הרב הממונה על השכר ביום חמישי הודיע שהוא מפסיק את המשא ומתן בגלל ההתנהגות של העובדים. אז אם הם רוצים להביא את זה לסגירה, אלכס ואני ניפגש במקום אחר אולי.
צחי
מי מונע ממך להפעיל את האולפן 24 שעות? את בתיאוריה יכולה להשכיר אותו---
יפה ויגוצקי
אני לא יכולה, הם לא נותנים לי.
צחי
מי?
יפה ויגוצקי
הוועדים. לא נותנים.
צחי
ואין התנגדות של מישהו מהממונים עלייך? משרד החינוך, משרד האוצר?
יפה ויגוצקי
מה פתאום.
צחי
את יכולה להשתמש בזה כמקור הכנסה באופן תיאורטי?
יפה ויגוצקי
בוודאי, איזה שאלה. יותר מזה, היו גופים אקדמיים שרצו לבוא הנה.
צחי
ואתם יכולים להכניס את זה במידה ותגיעו להסכם, במידה ותגיעו---
יפה ויגוצקי
בהסכמים החדשים, מר אילן לוין הכניס את זה.
היו"ר אלכס מילר
מה קורה עם DTT?
יפה ויגוצקי
אנחנו בינתיים בחוץ, שזאת בעיה בפני עצמה, ואני לא צריכה להסביר לך שבעצם משלמי המסים... כתוצאה מהשינוי, יירד גם לוח השידורים. יש פניות מטורפות אלינו.
צחי
ואת ההתנגדות לזה מובילים הכבלים והלוויין?
יפה ויגוצקי
לא בגללנו, בגלל שהם לא רוצים לפתוח את החבילה לעוד---
צחי
לא, כי הם לא רוצים להציע חבילה אטרקטיבית שתתחרה איתם, זה ברור.
היו"ר אלכס מילר
לא, העניין שם הוא אחר. בגלל שיש חמישה ערוצים שנכנסו, שהם הערוצים הכי---
יפה ויגוצקי
למה חושך?
קריאה
יש הפסקת חשמל.
יפה ויגוצקי
או שמישהו הוריד את השלטר.
היו"ר אלכס מילר
העניין הוא שהיתה דרישה שם להכניס ערוץ 9 ואז במקביל עם ערוץ 9 היתה דרישה גם להכניס את החינוכית. עדיין יש ויכוח מאיפה זה התחיל, אם זה התחיל מחינוכית או מערוץ 9, אבל הרצון הוא להכניס שני ערוצים נוספים. האוצר בהתחלה טען שאי אפשר יהיה לעשות את זה טכנולוגית, כשבדקנו, אין שום בעיה טכנולוגית לעשות את זה, זה עניין מסחרי נטו. יש עכשיו קצת מלחמה.
אריה בן ציון
אפשר לעשות על זה דיון אצלך?
היו"ר אלכס מילר
דיון יש על זה כל יום, יש על זה דיונים.
אביגדור דנן
הממשלה הקימה ועדה מקצועית שתבחן איזה ערוצים יכולים להיכנס. זה היה לפני כמה חודשים ומשרד התקשורת קצת מעכב את ההתכנסות של הוועדה הזאת.
היו"ר אלכס מילר
יש לחץ שם מכל הכיוונים. בסופו של דבר הכל פה, כמו שאני יודע, נפתר בלחצים. קשה מאוד למצוא את הערוצים האלה, ולהגיד 'הנה, בבקשה, אלה הערוצים, ככה זה יעבוד'. גם בזה אנחנו נדון.
יפה ויגוצקי
הם הלכו לחפש את החשמל? אם הם הורידו את המתג, אז יש אולפן שעובד, אז הם גם לא נותנים לאולפן לעבוד, אבל זה די מתאים. אנחנו עוד לא עברנו את החוויה הזאת, אבל בהיסטוריה נעשו כאן חבלות.

בכל אופן, אני רוצה לדבר, לפני שנראה את המצגת. הכי הרבה נראה אותה על המסך הקטן.

אני רוצה להמשיך בצד התיאורטי, בדברים שאמרתי. בתחילת שנות ה-90 הטלוויזיה הלימודית הפכה להיות הטלוויזיה חינוכית, כי המלה 'חינוך' היא מלה שלא ממוסגרת, לא בלוח זמנים ולא בכותלי בית ספר, כי אדם מתחנך כל ימי חייו. אנחנו רואים היום שככל שהגיל הממוצע עולה, אנשים ממשיכים ללמוד, להשכיל, לקרוא וללמוד נושאים ותחומים אחרים שהם לא בבסיס ההכשרה הפורמלי שלהם. מתוך ההכרה שכשאנחנו מדברים חינוך אנחנו מדברים על משהו שהוא לא תחום והוא אין סופי, הטלוויזיה החינוכית לקחה על עצמה את הנושא במובן הרחב, אבל לא עזבה את המושג הבסיסי של חינוך פורמלי. זאת אומרת אנחנו בעצם עובדים בשני מישורים; במישור אחד אנחנו נותנים מענה ישיר למערכת החינוך, בהקניית ידע, בהקניית ערכים, דמוקרטיה, ציונות. וכשאני אומרת נותנים מענה, אני מדברת על הקוריקולום, אנחנו עוזרים בהכנה לבגרות במתמטיקה, באזרחות, בלשון, בגיאוגרפיה, בספרות, בכל מיני נושאים, על פי הדרישה של מערכת החינוך. כלומר מנצלים את המדיה האלקטרונית בכלים אחרים.

למשל פיתחנו עבור מערכת החינוך הכנה לבגרות בלשון, עם המפקחת הראשית, באמצעות סדרת דרמה. זאת אומרת הילדים לא מקבלים מורה ולוח, אלא מקבלים 24 פרקי דרמה על תחנת רדיו, וכל פרק מדבר על נושא אחר בלשון, שאפיינה אותו המפקחת הראשית והצוות המקצועי שלה ישב כאן, עם אנשי התוכן, עם דינה ועם המפיקים, ובנו תכנית של 24 פרקים שהיא דרמה, שיש לה שחקנים, ויש לה את כל הנושאים לבחינות הבגרות.

אותו דבר עשינו באזרחות. אבל באזרחות עשינו לא רק סדרת דרמה, אלא גם פיתחנו סדרה של 24 פרקים שזה בעצם בית משפט שדן בנושאים שהם על סדר היום הציבורי, שהם חלק מתכנית הבגרות באזרחות.

אותו דבר עשינו עם בית המשפט העליון, עם השופטת דורית בייניש. לקחנו פסקי דין ששינו את החברה הישראלית עם נושאים באזרחות. כלומר פיתחנו כל מיני פורמטים שילדים, כשהם צופים בהם הם גם נהנים וגם מקבלים את הידע, והמורה יכול להשתמש בזה. זה נמצא גם באתר האינטרנט שלנו, כל התכניות נמצאות, הוא יכול לשלוף ולהציג תכנית שיעור ואחר כך לנתח את זה, התלמיד עצמו יכול להיכנס, וההורים יכולים להיכנס וכן הלאה וכן הלאה.

אותו דבר עשינו בנושא של הקניית לשון, או יותר נכון שיפור הלשון לעולים חדשים. עבדנו עם משרד הקליטה ופיתחנו חמש עונות של חטף פתח, 65 תכניות להעשרת השפה העברית לילדים בבית הספר היסודי. אותו דבר עשינו בחינוך הבלתי פורמלי למבוגרים, 'זה לא עסק'. שוב, בקטעי דרמה.
היו"ר אלכס מילר
הילדים יודעים על כל הדברים האלה? איך הם נחשפים לזה?
יפה ויגוצקי
בוא נאמר ככה, ילדים אמורים לדעת על הדברים באמצעות המורים שלהם---
היו"ר אלכס מילר
יש חוזר מנהל כללי של משרד החינוך שאומר למורים לבוא---
יפה ויגוצקי
ודאי. לא רק זה, המפקחות הראשיות עושות השתלמויות מורים על הבסיס הזה, אבל אנחנו לא הסתפקנו בזה והשנה עשינו פיילוט. כשראיתי שבמערכת אני לא מצליחה לנער את הגיל הרך, הכוונה לגני ילדים, אז עשינו פיילוט והתחברנו לעיר חולון, שיש שם מנהלת כללית מאוד נמרצת, וכל גני הילדים בעיר חולון עובדים עם התכניות של הטלוויזיה החינוכית בנושאי רוחב ובנושאים המרכזיים. הם פיתחו ערכות לימוד---
היו"ר אלכס מילר
מי היה צריך להיות כאן מטעם משרד החינוך?
יהודית גידלי
אני שלחתי להם את ההזמנה, אבל כנראה זה לא היה אטרקטיבי כמו אילת, הם שאלו מי משלם בעד הטיסה.
היו"ר אלכס מילר
את רצינית? אין אף אחד ממשרד החינוך?
יהודית גידלי
אני תיכף אשאל.
היו"ר אלכס מילר
חשוב לי לדעת איך משרד החינוך מטפל בזה בפועל מול מנהלי המחוזות, מבחינת אותם התכנים שאתם עושים---
יפה ויגודצקי
אני רוצה להגיד לך משהו. הייתי בישיבת הנהלה לפני חודש ימים, על פי בקשת המנהל הכללי. אני מוכרחה להגיד לך שהמנהל הכללי גער בנו, כי אנחנו עובדים ישירות או מול אגפי גיל, או מול המפקחים מרכזי המקצוע, אבל הם גילו בורות גדולה. מנהלי המחוזות ואחרים גילו בורות גדולה במה שקורה כאן ובמיוחד שהם הולכים עכשיו לתכנית תקשוב, שאני ב-95' עשיתי אותה, בתפקיד הקודם שלי, והיא הופסקה. אנחנו הקמנו פלטפורמה, יחד עם המשרד, שנקראת מידע-מדיה. לקחנו את כל החומרים הדיגיטליים שלנו---
היו"ר אלכס מילר
מתי יש לנו ישיבה על התקשוב?
יהודית גידלי
בעוד שבועיים.
היו"ר אלכס מילר
אז אם תוכלו גם אתם להגיע לישיבה הזאת ולהציג לנו את התחום שלכם. יש לנו ישיבה מאוד גדולה.
יהודית גידלי
זה מחר.
היו"ר אלכס מילר
אז מחר.
יפה ויגודצקי
אנחנו נעשה את הכל שמישהו יגיע. בסדר גמור.
היו"ר אלכס מילר
רק שאני אבין, יש לך לוח שידורים שבועי עם כל מיני תכניות ועם כל מיני הפקות, שחלקן קשורות לילדים, את מעבירה את זה למשרד החינוך והם כביכול צריכים---
יפה ויגודצקי
לא שאני מעבירה למשרד החינוך, משרד החינוך יושב עם חטיבת ההפקה על כל התכניות האלה. יש לנו הכנה לבגרות ליחידה 3, 4, 5 במתמטיקה, המפקחת על המתמטיקה לא נותנת לה מלה או דיאגרמה להעביר בלי אישור שלה.
היו"ר אלכס מילר
אבל איך את יודעת שהדברים האלה, לפי הנוהל שיש לכם איתם, עם משרד החינוך, שזה יורד לשטח?
יפה ויגודצקי
אני אגיד לך מה אנחנו עושים. קודם כל המפקחת עושה השתלמויות מורים עם המורים האלה, והיא טוענת שהם לומדים מהתכניות לפני הילדים עוד, כי חסר להם ידע. אז קודם כל זה עוזר למורים, היא אומרת. שתיים, לפני הכנה לבחינות בגרות אנחנו משדרים את זה איפה שאנחנו רק יכולים, אנחנו שמים את זה באתר האינטרנט ואנחנו מאפשרים לילדים לשאול שאלות און ליין מול קבוצה של מורות שהיא נותנת לנו.
היו"ר אלכס מילר
אם אני עכשיו עושה סקר בקרב המורים, שאת---
יפה ויגודצקי
אני מודיעה לך שהם לא יודעים מספיק.
היו"ר אלכס מילר
אם אני עושה את זה ואני שואלת אותה שאלה ממוקדת, 'הנושא של המקצוע שלך, ככה וככה משודר בערוץ 23, בשעה ככה וככה', כמה היא מקבלת? אפס, נכון?
יפה ויגודצקי
אני לא יודעת אם אפס. מתמטיקה אולי יותר, כי היא מכריחה אותם, כי הם השתלמו בזה. אבל לפני בחינות הבגרות עכשיו אני אפרסם מודעה בעיתון, אני עושה את זה גם באתר שלנו, אני עושה את זה גם על המסך, אני עושה לעצמי את הפרומו ואני אומרת לתלמידי מערכת החינוך שניגשים לאיקס בחינות בגרות, התכנית משודרת בימים אלה ואלה, גם באתר, ואפשר לפנות למורים דרך האתר ולקבל תשובות און ליין ואוף ליין. אבל להגיד לך שהמערכת מזיזה אותם? כמו שהיא לא מזיזה אותם מול חומרים אחרים שהיא מפתחת. כשהייתי ראש המינהל למדע וטכנולוגיה בתכנית המחשוב, אני הוצאתי כל שנה 60 מיליון שקלים על פיתוח חומרים דיגיטליים. אני מודיעה לך שהמורים לא השתמשו בזה, כי לא הכריחו אותם להשתמש בזה. שמתי אותם על פלטפורמה וסידרתי אותם לפי נושאים, שכבות גיל, יחידות לימוד וכל הדברים האלה. המערכת לא יודעת לשווק את החומרים שהיא בעצמה מממנת אותם, זה אני יכולה להגיד לכם באחריות. והוא נזף בהם, הוא אמר 'אני לא אמחשב בית ספר שלא ישתמש בחומרים...'. הרי זה כסף של משרד החינוך, זה לא כסף של הדוד סם מארצות הברית.
היו"ר אלכס מילר
אפשר לראות אתכם גם דרך האינטרנט?
יפה ויגודצקי
איזו שאלה, הכל. אני אראה לכם את האתר.
היו"ר אלכס מילר
ויש קישורים באתרים של בית הספר, ערוץ 23. כמעט לכל בית ספר יש אתר אינטרנט.
יפה ויגודצקי
ודאי, איזו שאלה. חינם.
היו"ר אלכס מילר
אבל הם שמים את הקישור?
יפה ויגודצקי
ודאי, חינם. זה נמצא בתוך האתר של משרד החינוך.
היו"ר אלכס מילר
לא, כמעט לכל בית ספר יש אתר. תיכנסו עכשיו לעירוני ד', תיכנס לאתר של בית הספר---
יפה ויגודצקי
מאתר בית הספר לזה? לא. זה רעיון מצוין. את זה המערכת צריכה לחייב אותם.
היו"ר אלכס מילר
דרך אגב, דווקא באתרים של בתי הספר מתנהל שיח מאוד חזק של התלמידים, כי הם יושבים שם.
יפה ויגודצקי
אתה צודק. מי יכול לחייב אותם? המערכת?
היו"ר אלכס מילר
רק משרד החינוך.
יפה ויגודצקי
תרשמי את זה.
היו"ר אלכס מילר
כמו שמשרד החינוך ידע להוריד את הלוח של רם כהן מאתר בית הספר של עירוני א', כך הם יידעו להכניס לינק. אין שום בעיה.
יפה ויגודצקי
מאה אחוז, זה רעיון מעולה. יש קישוריות מהאתר של המשרד. הם לא עושים את זה. הם לא מחייבים אותי, כמנהלת בית ספר, לעשות קישורית לחינוכית.
יפה שושן
לקראת ההיערכות לשביתה של רן ארז היתה ישיבה, אחת ההנחיות שם לפני כחודש היתה שצריך לוודא שכל אתר בית ספרי יהיה מחובר בלינק גם לאוח והטלוויזיה החינוכית מחוברת לאוח.
יפה ויגודצקי
זה לנסוע לירושלים דרך חיפה. מה שאומר חבר הכנסת מילר, ובצדק, מערכת החינוך צריכה לחייב... הרי היא נותנת לו את האינטרנט, היא נותנת לו את הקישוריות לבית הספר, זה חלק ממסגרת תכנית התקשוב, שתחייב אותו לעשות לינק לחינוכית כי בחינוכית יש את כל חומרי הלמידה. זה הכל, נורא פשוט. למה ללכת לאוח ומאוח ללכת לכאן? למה הוא דווקא יחפש באוח את החינוכית? הוא לא מוכרח לחפש את החינוכית.
יפה שושן
כי הוא יודע ששם מחכים לו חומרי לימוד.
יפה ויגודצקי
מי יודע?
יפה שושן
כל מנהל בית ספר.
יפה ויגודצקי
את ישבת איתי בישיבת הנהלה של המשרד. על מה בכה הנביא? אני ושמשון, על מה בכינו? על זה שישב שם הצוות הכי בכיר של משרד החינוך שלא ידע מה הטלוויזיה החינוכית עושה, שישב ככה המום.
יפה שושן
אני מחייכת מכיוון שלמשל במורה פרטי, שכרגע הזכרת אותו, ישבה כאן בחדר הזה המפמ"רית ואמרה ככה 'חסרים לי כ-40% מורים מקצועיים שהם הכי צרכי השטח'. רק במתמטיקה.
היו"ר אלכס מילר
היה לנו דיון בשבוע שעבר, ואמרו לנו שאין חוסר בשום מקצוע.
יפה ויגודצקי
יש להם מורים, 40% אין להם תואר ראשון במתמטיקה.
יפה שושן
אין להם את ההשכלה האקדמית הרלוונטית.
היו"ר אלכס מילר
אבל כל המורים שבאו מברית המועצות לשעבר באו עם השכלה אקדמית, אפילו כפולה, עם תואר שני.
קריאה
נכון, אבל הם כבר יוצאים לפנסיה.
יפה שושן
ובגלל זה איפה שהם נמצאים יש הצלחות.
היו"ר אלכס מילר
יש להם משהו כמו 5,000 אנשים שיכולים להשתלב, מתוכם משולבים רק 1,000.
יפה ויגודצקי
אלה שיש להם מתמטיקה, היא נותנת כסף לטלוויזיה החינוכית כדי לפתח סדרה שתסייע להטמיע שיטת לימוד חדשה לחטיבת הביניים.
היו"ר אלכס מילר
לפי החוק אתם מקבלים שעה וחצי, או שעתיים בערוץ 2 ובערוץ 10.
יפה ויגודצקי
10 לא, אני ירדתי מערוץ 10.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, זו החלטה שלך, אבל את יכולה לעלות שם. לפי החוק את יכולה לעלות גם לערוץ 2 וגם לערוץ 10. אתם בדקתם שירות גם לערוץ---
יפה ויגודצקי
יש לנו ערוץ ילדים משלנו. ב-23.
היו"ר אלכס מילר
אבל יש ערוצי ילדים ב---
יפה ויגודצקי
אבל הם כולם על כבלים ולוויין, הם לא פתוחים.
היו"ר אלכס מילר
אבל כמו שנתנו לך לעלות על 22 ו-10.
יפה ויגודצקי
אין לי צורך לעלות בהם, מה שאני כן עושה איתם זה שיתופי פעולה.
היו"ר אלכס מילר
כי שם נמצא יותר קהל היעד שלך, מאשר למשל בערוץ 2.
יפה ויגודצקי
זה נכון, בערוץ הילדים יותר מאשר בערוץ 2, אבל המטרה שלי היא להביא אותם במודע לערוץ 23 ועל זה אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה, ואחת הבשורות שתראו במצגת כאן, שבניגוד למה שהיה עד העונה הזאת, ששידרנו רק מ-13:00 בצהריים עד 17:00 לילדים, אנחנו משדרים עכשיו מ-6:00 בבוקר עד 17:00, 11 שעות, ערוץ בפני עצמו.
היו"ר אלכס מילר
הם בבית ספר.
יפה ויגודצקי
פותחים בגני הילדים טלוויזיה.
היו"ר אלכס מילר
זה לגני ילדים ממש, לגיל הרך?
יפה ויגודצקי
כן, לגני ילדים. אני רק רוצה שתדע שנוער לא נמצא בטלוויזיה.
היו"ר אלכס מילר
יש שם גם תכנים לגננות, שילמדו את החינוך?
יפה ויגודצקי
יושבת כאן דינה, אנחנו הסתובבנו בכל הארץ, בכל המחוזות ופגשנו את כל המפקחות לגני הילדים. ישבו גננות, סרגו, אכלו.
היו"ר אלכס מילר
את מדברת על גיל 4 עד 6. אני מדבר על גיל 3, שם בכלל---
יפה ויגודצקי
3 זה טרום טרום חובה, נפגשנו איתם. אתם לא מבינים איזה עולם פגשנו.
דינה לניר
חוויה מתסכלת.
יפה ויגודצקי
מתסכלת ברמות לא נורמליות.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו עשינו על זה ישיבה בשדרות.
יפה ויגודצקי
ואז אמרתי, אוקי, אני רואה שדרך המערכת הפורמלית... מנהלת הגיל הרך היא נהדרת, אבל היא לא שולטת במפקחות שלה. ואז אמרנו 'אני הולכת לעיר שנקראת עיר הילדים ואני רוצה לראות איך אני נכנסת לשם'. חבר'ה, זה פשוט לא יאומן, 187 גני ילדים עובדים עם התכניות של הטלוויזיה החינוכית, בכל אחד מגן הילדים שמנו ספרייה דיגיטלית, הם יכולים להשאיל את כל התכניות שלנו, את הכל מימנה הרשות, מאוד יפה. הרשות לקחה מישהי שפיתחה ערכות לימוד שמבוססות על התכניות שלנו. מדהים, מדהים. אם תרצו, אני אארגן לכם סיור בחולון, תלכו לגני ילדים, הם בנויים שם באשכולות. כל האשכולות עובדים בצורה מדהימה, פשוט מדהימה. אם נצליח בפיילוט הזה, נלך לעוד כמה ערים. יש לי כבר פגישה השבוע עם עוד ראש עיר ששמע על זה, שרוצה להכניס את זה אצלו בעיר.
היו"ר אלכס מילר
אם את תקבלי את העיר, עם כמה תורמים חזקים אפשר להקים את הממירים האלה כמעט בכל גן וגן.
יפה ויגודצקי
הגנים כולם מחוברים לאינטרנט.
היו"ר אלכס מילר
תלוי איפה.
יפה ויגודצקי
מחוברים. אני אגיד לך למה, זה הכי זול. אתה מחבר אחד, זה לא מעבדות שמפוזרות בבית הספר, זה כמו בבית. מחוברים, זה עוד מהתקופה שלי, כל גני הילדים התחברו לאינטרנט.

נעבור למצגת.

(מצגת).

התכנית מורכבת כך משיחה עם ילדים, קטעי דרמה ושיר. לגיל הרך. אנחנו עושים את זה עם מט"ח ועם ערוץ הילדים, בשיתוף פעולה.

זו תכנית לעודד קריאה אצל ילדים.

בתכנית הילדים בספרות בחטיבה העליונה לומדים את תקופת ימי הביניים. הילדים שונאים את זה. אני מוכרחה להגיד, למען הגילוי הנאות, שזה היה רעיון של השר גדעון סער. יש היום קמבק של שירת ימי הביניים עם כל מיני אמנים צעירים ומאוד אטרקטיביים. על הבסיס הזה עשינו סדרה שלמה שמדברת על כל מיני, על יהודה הלוי, למשל. זה נקרא אבן גבירול-פינת יהודה הלוי.

פרופ' אריה ורדי, שהוא פסנתרן ומנצח ברמה בין לאומית, מוביל בתחנה הזאת תכנית שנקראת אינטרמצו כבר 10 או 15 שנים. לא הפסקנו ליום אחד. ואז הוא בא עם רעיון ואמר 'תשמעי, יש תחרות של רוקדים עם כוכבים, שרים עם כוכבים, רצים אחרי...', הוא אומר 'יש ילדים בארץ שהם מוזיקאים מהשורה הראשונה שמלחינים, אף אחד לא יודע עליהם, בואי נעשה תחרות של היוצר הצעיר'. עשינו את זה יחד עם האקדמיה ויחד עם קרן תרבות אמריקה, יש צוות שופטים, עם גיל שוחט ואחרים, הגיעו תשעה חבר'ה לפינאלה, אנחנו משדרים את כל התשעה ואנחנו נותנים גם לקהל באינטרנט להצביע על אהוד הקהל, ומי שמקבל מקום ראשון מקבל מלגת לימודים באקדמיה.

זו תכנית שמפגישה ילדים עם סיפורים קשים, אנחנו קוראים להם 'גדולים מהחיים', ואיך הם יצאו מהסיפור הזה. זה הופק לפני 13 שנים, בין היתר אנחנו מפגישים את הילדים של פעם עם הילדים החדשים.
דינה לניר
הרעיון זה לטעת בהם אופטימיות, לאותם הילדים שמתמודדים עם הקשיים האלה. הם רואים בהם סיפורי הצלחה.

(המשך מצגת).
יפה ויגודצקי
בתחילת שנת הלימודים השר גדעון סער עשה קבוצה של ידוענים וכל מיני מומחים ושלחו אותם לבתי ספר לתת הרצאה. נתנו הרצאה והלכו הביתה. חוויה של רגע, אני קוראת לזה. אנחנו החלטנו שהרעיון הוא רעיון אדיר ואנחנו לא רוצים למסמס אותו. לקחנו את הרשימה, העצמנו את הרשימה, לקחנו לפי נושאים של תכנית הלימודים, היסטוריה, אנגלית, כל הנושאים, וגם מה שנקרא תומכי קוריקולום, גם מסביב, ואנחנו מפיקים כאן תכנית שבעצם ארבעה ילדים לומדים את המומחה וגם את הנושא, לפני שמגיעים לאולפן, הם מציגים אותו, ואחר כך מתחיל ביניהם שיח. זה מקוטלג לפי נושאים, זה משודר בטלוויזיה וזה נמצא בתוך האתר שלנו. כל אחד יכול לקחת תחום מסוים.

לפני שנה וחצי יצא דוח שאמר שנוער ישראלי לא מתעניין באקטואליה, ואז החלטנו כאן שיש לנו דבר שנקרא תלמידי מגמות תקשורת במערכת החינוך. פנינו למפקח הראשי ואמרנו לו 'אנחנו רוצים לעשות תכנית אקטואליה שהיא כולה נוער'. הם המשדרים, הם המפיקים, הם הכתבים, הם הכל. הגיעה לכאן קבוצה גדולה, מיינו אותם, עשינו להם השתלמות בקיץ, הם צמודים להפקה של ערב חדש, יש להם כמובן מעליהם קבוצת מומחים. אחת לשבוע מגיעים לכאן קבוצה של ילדים, הם מתחילים ביום שלישי אחרי הצהריים, ביום רביעי בבוקר הם מקליטים. תכנית מדהימה שנקראת '23 דקות', על בסיס של '60 minutes'. זה במקום שלוש יחידות בגרות, זה הפרויקט שלהם, הם עושים אותו שנה מלאה.
היו"ר אלכס מילר
זה צריך לעלות בערוץ 2, ערוץ 10.
יפה ויגודצקי
זה בערוץ 2, בשעה 14:30.

בספורט אנחנו מפיקים ומשדרים את ליגת העל של בתי הספר התיכוניים. זה כבר הרבה שנים, יחד עם ההתאחדות.

זה שיתוף פעולה שלנו עם הרשות השנייה ועם הקרן הישראלית החדשה לקלנוע. אנחנו מעודדים מפיקים צעירים להפיק תכניות, הם נתנו את מרבית הכסף, היינו בהקרנת בכורה, אנחנו נשדר את זה כמובן בערוץ 2. הרשות השנייה מימנה את זה, אז כמובן שזה ישודר בארץ 2.

אני רוצה להגיד לכם, אלה תכניות דוקומנטריות על חוויות של נוער ישראלי. פשוט מדהימות, שישה פרקים פשוט מדהימים.
היו"ר אלכס מילר
יש לך משהו שאתם מתעסקים בתחום הכלכלה? בתחום ה---
יפה ויגודצקי
כן.

(המשך מצגת).

זו תכנית שאנחנו הפקנו שנקראת 'אחלה ג'וב', לעודד את החינוך המקצועי טכנולוגי. ילדים רואים בזה חלוק אפור, כחול, והראינו את הפן החיובי של אותם מקצועות וקראנו לזה אחלה ג'וב. את זה עשינו עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
היו"ר אלכס מילר
יש לנו גם ישיבה על הנושא של עתיד החינוך הטכנולוגי בישראל.
יפה ויגודצקי
זה עוד לא עלה על המסך, אנחנו מפיקים את זה עכשיו יחד עם דובר צה"ל, הכנה לצה"ל. זו תכנית שמהרגע שהוא מקבל את הצו הראשון, עבור עם שחקנים את כל המסלול. דברי, אני לא כל כך מכירה כמו שאת מכירה.
דינה לניר
זה בחור ובחורה שעומדים לפני גיוס ועם כל ההתלבטויות שלהם. זה בעצם דוקו-דרמה, אנחנו משתלבים בימי אימונים אמיתיים בצבא, כדי שיבינו מה עומד להיות.

גיבוש לצנחנים, שיבינו מה זה אומר, החל, כמו שיפה אמרה, משלב הצו הראשון, דרך הגיוס וההתחיילות בבסיס קליטה ומיון ואחר כך להכיר את כל היחידות. יש שלושה שחקנים שמציגים את זה, יש את השחקן הראשי שהוא כמו מן מדריך, שמשחק את החייל. אנחנו באים לאימונים מרמת הגולן עד היחידות הכי דרומיות.
יהודית גידלי
אתם נותנים את אפשרויות הבחירה, באיזה מסלול?
דינה לניר
אנחנו עבדנו בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם הצבא. הצבא אמר לנו על מה הם רוצים שאנחנו ניתן את הדגש. יש חילות מסוימים, כמו סיירת מטכ"ל, למשל, שלא צריך להרבות עליה את הדיבור, אבל יש חילות שהם פחות אטרקטיביים ופה אנחנו בעצם מסייעים, וזה גם לעורר מוטיבציה. גם זה וגם לענות על הצורך של הצבא.
צחי
יש לכם הרבה תכנים והרבה תחומים, אבל זה נראה כאילו אנשים לא מודעים לזה. איך אתם מגבירים את המודעות?
יפה ויגודצקי
תיכף נגיע לזה. חכה, אתה רק בהתחלה.
צחי
ישבנו, ואני עדיין שואל את השאלה.
יפה ויגודצקי
אני תיכף אדבר על זה.

(המשך מצגת).

אף ערוץ במדינת ישראל לא תיעד את התיאטרון הלאומי של מדינת ישראל. כשבאתי לכאן, דינה סיפרה לי שבארכיון, שעוד מעט תראה אותו, שלעומת רשות השידור הוא עבר דיגיטציה והוא נמצא בארון קטן כולו. זו עבודה של כסיף, נעשתה כאן עבודה משגעת, בכל אופן דינה סיפרה לי שיש כאן חומרים של הראיונות האחרונים של נפילי הבימה, שהם כבר לא בחיים. לקחנו את ששת הנפילים הגדולים, עם הראיונות שהיו, ועשינו סדרה שקראנו לה 'הבימה-מערכה ראשונה' וכעת דינה מסיימת את 'הבימה-מערכה שנייה'. במערכה השנייה יש את אלה שכבר נמצאים, אסור להגיד את זה, על הגבול, שלוימל'ה בר שביט וליה קניג ומרים זוהר וגילה אלמגור ודליה פרידלנדר. ועכשיו אנחנו הולכים לעשות את הקאמרי.
קריאה
לא מפתיע אותנו, 20 שנה לגשר.
היו"ר אלכס מילר
ומה עם האידיש? אתם עושים משהו?
יפה ויגודצקי
היחידים בארץ. אנחנו צילמנו את כל ההצגות שלהם.
היו"ר אלכס מילר
של אידיש שפיל?
יפה ויגודצקי
כמעט את הכל. כשאנחנו עושים את הלופים, אנחנו עושים גם מרתון של הצגות באידיש. הגוף היחיד שעובד עם שמוליק זה הטלוויזיה החינוכית.

רק שתדעו שבזכותנו, אני לא יודעת אם אתם זוכרים, הם הפיקו את דיברטי, ועוד כשהייתי במשרד דאגתי שכל הילדים שיוצאים לפולין, טרם יציאתם, יראו את דיברטי.
צחי
את מה שצילמת.
יפה ויגודצקי
מי שראה את דיברטי יודע שבעצם דיברטי מדבר על כל התקופה של ערב מלחמת העולם השנייה.
צחי
שיראו את ההצגה בפועל או את הצילום שלה?
יפה ויגודצקי
שיראו את ההצגה, עם הסברים, עם הכל. דרך אגב, בגלל זה הוא תרגם את זה לעברית. חוץ מהשירים שהם באידיש, הוא תרגם את הכל לעברית.
יפה שושן
בתפקידי הקודם הייתי יועצת בכירה אצל רונית תירוש, משם ההיכרות. הגיע יושב ראש ועד ההורים של העיר באר שבע, ואמר לרונית תירוש באלה המלים 'אם הייתי גר בתל אביב, אני קונה כרטיס, לוקח את הבן שלי, את הבת שלי, להצגה, לקונצרט, לאופרה. כשאני נמצא בבאר שבע, אני צריך לקחת זמן, אוטובוסים, אבטחה, אוכל' וכולי וכולי, 'תגידו לי איך אתם רוצים שאני אקנה ערכי תרבות לדור הצעיר של באר שבע?' הטלוויזיה החינוכית נכנסת בדיוק לנישה הזו, היא פונה לפריפריה.
היו"ר אלכס מילר
מתי זה היה?
יפה שושן
ב-2002-2003.
היו"ר אלכס מילר
הדברים השתנו מאז.
יפה שושן
אני מקווה מאוד שהדברים השתנו, אבל הטלוויזיה החינוכית ביסוד שלה ובהגדרת המטרות פונה גם לפריפריה.
יפה ויגודצקי
תיכף תראו איזה דברים ספציפיים אנחנו עושים לפריפריה.
קריאה
וגם במקביל לאידיש אנחנו מקדמים גם את הלדינו. עשינו ספיישל עם הנשיא לשעבר, שמקדם את שפת לדינו.
קריאה
תכנית מדהימה.

(המשך המצגת).
יפה ויגודצקי
יש לנו שיתופי פעולה מאוד מוצלחים עם גלי צה"ל. גלי צה"ל היא יחידת סמך של משרד הביטחון ואנחנו יחידת סמך של משרד החינוך ועשינו את 'מוסיקה היום'. 'קולה של אמא' זו התכנית הכי פופולרית של גלי צה"ל.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו מכירים, אנחנו הבאנו מישהי מאתיופיה, זה היה בשידור חי.
יפה ויגודצקי
אז אני רוצה להגיד לך שמיום שישי הקודם-קודם אתה יכול לראות כל יום שישי ב-11:00 בערוץ 2 את 'קולה של אמא' בשידור חי, כאשר יש ניידת לא רק בגלי צה"ל, גם שם, ובשידור חוזר ב-16:00 אחרי הצהריים למי שלא נמצא בבוקר בערוץ 23. וזה לא זול, כי זה שידור חי.

(המשך המצגת).

דיבור מקדים לחינוך מיני. החלטנו שאנחנו מעיזים.
היו"ר אלכס מילר
היה ביום האיידס הנושא של החינוך המיני.

(המשך המצגת).
יפה ויגודצקי
זה 'ואקום', תכנית דוקומנטרית שמעלה על סדר היום נושאים שהחברה הישראלית החליטה לטאטא אותם. במקרה הזה, שהיא מראיינת, מסתבר שבתקופת מלחמת העולם, מעבר למספרים שהיו לאנשים, הם תייגו נשים צעירות לשתי קבוצות, הן הפכו להיות זונות, כשבצד אחת חרות 'לחיילים' ובצד שני 'לקצינים בלבד'. כלומר סיפחו אותן לשתי קבוצות. אני, שאני בת ליוצאי שואה, לא ידעתי על הסיפור הזה, אף אחד לא דיבר על זה אף פעם, והם עלו על הקבוצה הזאת והיא מראיינת כאן חברה של מישהי.

אחד הנושאים זה גילוי עריות, שתיקת האמהות. אמהות מתראיינות כאן. יש נושא שנקרא 'השוק האפור'. בלשים, גלויים לגמרי, לא מתחפשים ולא מטשטשים ולא שום דבר. יש את הנושא של המיניות בעדות שונות. הנושא של הומוסקסואליות, איך מקבלים את זה הדתיים, הערבים, ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים, היחס לקשיש, הומלסים, במיוחד מחבר העמים. באמת תכניות מדהימות, ועכשיו אנחנו עושים עוד עשר כאלה.

(המשך המצגת).
קריאה
עכשיו יצאנו לדרך עם הקליפים.
יפה ויגודצקי
כן, שילדים יוצרים כל מיני קליפים.

(סוף מצגת).

כל הכבוד, אביגדור. יופי של מצגת. ההרשמה החלה.
צחי
ההרשמה החלה?
יפה ויגודצקי
לא הבנת?
צחי
זו כאילו בדיחה?
יפה ויגודצקי
זו לא בדיחה, שמנו כאן בית ספר, הראינו את שכבות הגיל ואז אמרנו 'ההרשמה החלה', אתה יכול להתחיל להסתכל.
צחי
הבנתי את ההקבלה. בדרך כלל כשאתה רואה פרומו, הדבר האוטומטי זה אס.אמ.אס למטה, או מייל, או אתר לאיפה אני נרשם.
יפה ויגודצקי
אבל זה לא פרומו.
אביגדור חסון
חברים, מצגת כזו ארוכה כוללת את הכל.
יפה ויגודצקי
זה באמת על קצה המזלג. ראיתם כאן באמת על קצה המזלג, כי כל תכנית הן עולם ומלואו, ובטח לוח השידורים החדש.

לשאלתך, אני מוכרחה להודות שבמהלך השנים האחרונות הפרסום שלנו מבחינת תקציב היה כמעט אפס ויכול להיות שזו טעות שלי. אני לא מכחישה את העובדה, כי חשבתי שנכון שכל שקל נשקיע בהפקות ולא בפרסום והאמנתי...
יפה שושן
עשית ולא פרסמת? לא עשית.
יפה ויגודצקי
אנחנו עכשיו לפני קמפיין גדול, גדול. אנחנו משקיעים כחצי מיליון שקלים. ראית את הפרומו החדש? הפרומו רץ ביום שישי בערוץ 2 בלי הפסקה.
צחי
פרומו למה?
דינה לניר
'המנחים'. זה בנוסח 'החברים של אלכס', על המשקל של הסרט.
צחי
זה רק המנחים של תכניות שהם אחד על אחד. הבנתי.
יפה ויגודצקי
בכל אופן אנחנו מתחילים בשלטי חוצות, אנחנו קיבלנו חוות דעת מלשכת הפרסום הממשלתית, שגוזרים את הקופונים שלהם. בכל אופן במכה ראשונה אנחנו נשקיע עכשיו חצי מיליון שקלים, שלטי חוצות, אתרי אינטרנט, קצת עיתונות כתובה ו---
היו"ר אלכס מילר
אתם תתייחסו גם לתקשורת הרוסית? אתם לוקחים את זה בחשבון? כי יש שם קהל יעד מאוד גדול שמסתובב שם.
יפה ויגודצקי
אבל אין לנו תרגום.
היו"ר אלכס מילר
זה קהל יעד מאוד גדול.
יפה שושן
לשר גדעון סער יש יועץ לתקשורת למגזר הרוסי, אלכס. אלכס פנה אלינו לפני שבוע ואנחנו עדכנו אותו לגבי חטף פתח באתר, וזה לא עסק באתר. כדי לקדם את הצפייה במגזר הרוסי שם.
היו"ר אלכס מילר
אני מדבר מבחינת הקמפיין.
קריאה
מבחינת קמפיין, זה מגזר שאי אפשר להתעלם ממנו.
יפה ויגודצקי
אי אפשר להתעלם, אז צריך לעשות משהו.
יהודית גידלי
אני חייבת לשאול מה לגבי ערבית.
יפה ויגודצקי
יום שישי הוא יום הערבית שלנו.
יהודית גידלי
בסדר, אבל אלה לא תכניות שלכם. סליחה שאני לא כל כך מבינה, אבל זה סרטים ערביים---
אריה בן ציון
לא, יש תכניות מיוחדות שאנחנו הפקנו, ללימוד ערבית, שמשודרות בכל יום שישי.
יהודית גידלי
לא רק ללמוד ערבית, גיאוגרפיה, מתמטיקה וערבית. או כיתוביות, או תרגום או משהו.
יפה ויגוצקי
לא.
יהודית גידלי
זה ציבור שהוא למעלה ממיליון איש. הוא לא יותר קטן מהציבור הרוסי.
אריה בן ציון
אנחנו הפקנו תכניות לילדים. מה שאנחנו כן עשינו, עשינו תכניות מיוחדות לילדים בערבים.
יפה ויגודצקי
והיתה לנו תכנית אקטואליה בערבית, שבועית.
יהודית גידלי
היתה, אני מבינה שכבר---
יפה ויגודצקי
כן, היתה, ואנחנו הולכים כעת לתכנית דו לשונית, עם מירה עוואד ויובל כספין, שתהיה---
היו"ר אלכס מילר
אנחנו מדברים על התכנים, אני פחות נכנס לנושא של התכנים כרגע. חשוב לי שתהיה פרישֹה לפי האחוזים של הציבור, מבחינת הקמפיין שאתם עושים. אם אתם רוצים את הקהל הזה, זה קהל שהוא קהל ש---
יפה ויגודצקי
אתה מאמין שקהל כזה יעבור לערוץ 23?
היו"ר אלכס מילר
זה קהל שהוא חשוף לא פחות מקהל אחר לנושא של אמנות, תרבות וספורט. זה קהל שבא עם ערכים שהם ערכים מהכיוון הזה. זה גם כלים שאתם נותנים... צריך לבדוק את זה. זה לא משהו שלא ניתן לבדיקה. גם היום, אם אנחנו מדברים על המדיה הארצית, המדיה הארצית היום מחולקת בצורה מאוד מסודרת, לא צריך לבוא ולעשות מחשבה סופר קריאטיבית ולמצוא מי היום יותר חזק בעיתונות, באינטרנט, ברדיו ובטלוויזיה. כל אחד מהכח שלו, אף אחד לא אומר שתעשו את זה בכל מקום שיש שני צופים או שני גולשים. אבל יש את הגדולים, את החזקים, ששם אין מה לעשות, יש עשרות אלפים שנכנסים ביום.
יפה ויגודצקי
יכול להיות שמה שאנחנו הולכים לעשות זה קרוס פרומו איתם. חשוב להם לפרסם אצלנו ושאנחנו נפרסם אצלם, זה מה שיכול להיות שצריך לעשות.
היו"ר אלכס מילר
ערוץ 9 הוא יותר לקהל מבוגר. יש קהל שאתם צריכים להיות חשופים לו, זה קהל של הורים. הורים צעירים.
יפה ויגודצקי
ואיפה אפשר למצוא אותם?
היו"ר אלכס מילר
זה יותר אינטרנט. אנחנו עכשיו בפרוטוקול לא נתחיל להמליץ על אתרים ועל עיתונות, אבל אני לא חושב שתהיה בעיה. המפה של התקשורת, גם של דוברי רוסית, היא מאוד מסודרת, כמו גם התקשורת שהיא תקשורת של דוברי עברית, צברים.
יפה ויגודצקי
מאה אחוז, קיבלנו את זה.
היו"ר אלכס מילר
זה בנושא הזה.

עכשיו אנחנו צריכים לעשות סיור? תוכנן איזה שהוא סיור?
יהודית גידלי
היה אמור להיות סיור.
יפה ויגודצקי
אתה רוצה לראות את חדר---
היו"ר אלכס מילר
אני איתכם.

אנחנו ננעל את הישיבה כאן, מבחינתנו.
יפה ויגודצקי
אז נלך לאולפן ונלך לחדר שידור וגם נראה את הארכיון הדיגיטלי שלנו, איפה כל העולם הזה נמצא.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו נסיים כאן, מבחינת הפרוטוקול. אני חושב שמשרד החינוך צריך להיות, מבחינת המודעות של המורים של ילדים לאותן התכניות שאתם עושים, כי בסופו של דבר מאחורי כל תכנית יש מטרה חינוכית. המטרה החינוכית הזאת צריכה להגיע גם ליעד שהיא מכוונת אליו. ללא סיוע של המורים, ללא סיוע של האנשים בשטח, קשה מאוד להביא את זה למודעות וזה צריך להיות חלק מהשיח, אני חושב, של מחנכת עם ההורים, כאשר היא מכנסת אותם, כאשר מחפשים כלים לסייע לתלמידים בכל מיני נושאים שהם מתקשים בהם, בכל מיני נושאים שהם רוצים שהאופק שלהם יתרחב. הכל תלוי במנגנון של משרד החינוך, איך הוא מעביר את הכדור הזה וזה צריך להיות אחד מהנושאים שלדעתי---
יפה ויגודצקי
המערכת צריכה לקחת על עצמה.
היו"ר אלכס מילר
כן, צריכה להעלות את זה על סדר היום ולעשות, אם זה חוזר מנהל כללי, או רענון של חוזר מנהל כללי, שזה הנחיות מסודרות כולל דברים שהם דברים כתובים. אם משרד החינוך יכול להוציא לבתי ספר, למחנכות, לכל אותם אנשים שאחראים, דבר שהוא כתוב, שבא ומפרט להם, שהם יכולים לקחת את זה לישיבה עם ההורים, שיש קטלוג שמופיע שם מה שיש בטלוויזיה החינוכית, אז זה יהיה הרבה יותר קל. זה, אני חושב, ייתן להם את הכח לעלות למודעות.

גם מבחינת ההורים. אם היום הורים מחפשים תכנים חיוביים לילדים שלהם, זה הכלי שלהם. במקום לבוא ולהגיד 'אוקי, תראה טלוויזיה', לפחות להגיד לו 'תראה טלוויזיה, אבל תראה משהו ש---
יפה ויגודצקי
כן, יש עוד דבר ששכחתי להגיד לך, שהוא מאוד מאוד חשוב. כל תכנית ילדים שלנו, כל תכנית ילדים, יש לה המשך פעילות באתר. כלומר יש מטלות באתר. זאת אומרת אתה יכול ליהנות, אבל אתה יכול אחר כך להמשיך… גם רכש. אם יש את בוב הבנאי, אז יש אחר כך משחקים חינוכיים באתר לבוב הבנאי. אם יש את אנג'לינה בלרינה, עשינו תחרות של ריקודים עם ילדות. כלומר אין משהו שאין לו המשך אחר כך.

גם אם פספסת משהו, אתה יכול לראות את התכנית אחר כך באתר. אתה רוצה לראות אותה פעם שנייה עם אמא ואבא שלך, אתה יכול לראות אותה באתר. זאת אומרת, פספסת באיזה יום כי יש לך חוג, יש את התכנית הזאת באתר. כל הפעילות, תחרויות, הכל ישנו בתוך האתר וזה שונה מאוד ממה שקורה במקומות אחרים.

אני רוצה שתבינו, העברית, הערכים, כל הדברים האלה נבדקים אצלנו במיקרוסקופ. אנחנו לא נרשה לטאלנט או לשחקן להגיד שגיאה בעברית, אנחנו בודקים כל דברים כאן. זאת אומרת ההורים צריכים לדעת שיש להם בית בטוח. זה מה שחשוב. לא אלימות ולא כל מיני דברים כאלה.
היו"ר אלכס מילר
אנחנו גם נפנה למשרד החינוך, שבעקבות ישיבה שהיתה לנו, אנחנו מבקשים לבדוק אפשרות להורות לכל בתי הספר שיש להם אתר אינטרנט משלהם, בלי שום קשר למשרד החינוך, לשים קישור לאתר האינטרנט של החינוכית, כי זה גם נותן מודעות לעניין הזה.

עוד עניין שדיברנו עליו, שאני חושב שבעידן של היום צריך להיות גם על סדר היום שלכם, בדרך כזו או אחרת, וזה העניין של החינוך לכלכלה אישית. היום הרבה ילדים כבר בגיל צעיר מקבלים דמי כיס, כסף, הבנקים נותנים להם אפשרות לפתוח חשבונות, כרטיסי אשראי. אי המודעות לכל מה שמתרחש בעולם הזה והמרוץ אחרי המותגים בסופו של דבר גורם להם להגיע לחיים אחרי הצבא או עם מינוסים, או עם איזה שהיא ראייה מאוד שגויה של הניהול הכלכלי האישי. אנשים בגיל מסוים, שכבר מקבלים כסף וכרטיסי אשראי, לא יודעים מה זה מינוס, מה זה פלוס, מה זה הדברים האלה. אני חושב שגם זה צריך להיות חלק מהעניין, לאור אותם המשברים שהיו בעולם, גם בארצות הברית, וגם בישראל, חלקית אבל, בכל מה שקשור למשכנתאות ודברים כאלה. בסופו של דבר זה עניין של חינוך. אנשים שלא יודעים איך להתנהל עם הכסף שלהם עושים טעויות, מקבלים החלטות שגויות ואחר כך נופלים בבור של חובות. אני חושב שאם מגיל צעיר החינוך הזה יתחיל גם בישראל... אנחנו גם פנינו למשרד החינוך לבחון את העניין של לעשות סדנאות ושיעורים. בארצות הברית לימודי הכלכלה האישית זה חלק מאזרחות, ואותן התכניות שאנחנו רואים בטלוויזיה, למשל בערוץ 2, על כל הנושא של המשפחה החורגת, זה הנגזרת של אותם דברים ואותה התנהלות שהיתה במשך שנים קודמות, שעכשיו המדינה מנסה להילחם, אבל קשה מאוד להילחם על משהו שנהוג במשפחה, על משהו שנהוג בעבר.
יפה שושן
אתה יודע שצה"ל נתן לזה פתרון? צה"ל איתר בשנתיים האחרונות חיילים מחוננים שהגיעו לשירות החובה שלהם כשהם בעלי השכלה חלקית או מלאה בתחום הכלכלה, והם עוברים דרך הבסיסים ומלמדים אותם מה זה כרטיס אשראי, מה זה אוברדרפט, מה זה ריבית חורגת, מה זה חיסכון.
יפה ויגודצקי
מה שאומר חבר הכנסת מילר, בוא נעשה את זה קודם, לא נחכה לצבא, בואו נעשה את זה בגיל ההתבגרות, כי הם מחזיקים כבר כרטיסי אשראי בגיל ההתבגרות. אין להם קנה מידה לחיים בעניין הכלכלי, הם לא לוקחים אחריות, אבא ישלם, אמא תשלם, נוסעים עם מוניות כדי להיפגש עם חברות, אנחנו מכירים את זה, מוכנים לשלם סכומי עתק על מותג שאחרי חודש אתה זורק אותו לפח. אני הייתי עושה תכנית כזאת, שהיא תכנית שמורכבת, דינה, עם נוער. לא רק מישהו שמנחה, אומר להם מה לעשות, אלא בפירוש מומחים ונוער ביחד, שמעלים את הנושאים ודנים בהם ביחד.
היו"ר אלכס מילר
ודרך אגב, זה גם יכול להיות איזה שהוא בלם לאותו מרדף שאנחנו רואים היום אצל תלמידים וילדים למותגים ולכל מיני דברים. הם באים להורים ולהורים קשה לסרב וזה גורם להם להיכנס חובות מאוד גדולים סביב הסיפור הזה. ברגע שבן אדם מבין מה זה להוציא כסף, אותם 400 שקל על חולצה ולא 100 ולא 50, מה זה גורם להורים שלו. הם לא כל כך מבינים את הקשר. אנשים שלא עובדים לא יודעים מה זה להרוויח, אבל יודעים לבקש. אין מה לעשות, אי אפשר להתמודד עם אותם המותגים שקיימים היום בעולם. אני חושב שזה חלק מהעידן הזה, שצריכים לקחת את זה בחשבון, בדרך כזו או אחרת.

אני חושב שאנחנו נמצאים במצב שהמדינה צריכה לדעת איך היא משתמשת ביעילות הכי טובה בכסף שהיא נותנת לטובת הגופים שנמצאים תחת הניהול של המדינה, או תחת התקציבים של המדינה. צריך להבין שלא משנה איזה גוף מנוהל, הוא צריך להיות מנוהל כלכלית, בחכמה. כמובן שדברים משתנים ודברים משתנים מעשור לעשור, ואי אפשר להתעלם ממה שקורה היום גם בשוק הפרטי ובעקבות כך אני חושב שגם אותם אלה שמקבלים החלטות, הם צריכים לראות את הפן של הממלכתיות והחינוך שעומדים בפני כל מי שמקבל החלטות, ואי אפשר להתעלם מההיבט של ניהול יעיל.

ממה שראיתי עד היום, ודרך ההתנהלות של החינוכית השתפרה באחוזים מאוד גדולים, אני מבין שיש מאבקים, אבל המאבקים האלה הם בכל דבר ודבר, אני חושב שצריך לקחת בחשבון את כל הצדדים. בסופו של דבר, לדעתי, הדבר החשוב ביותר זה הנושא של חינוך ילדי ישראל, שזה חלק גדול מהעבודה שלכם, וכמובן, בשביל לתת את המקסימום שאתם יכולים, אתם צריכים להתנהל כמו כל גוף שצריך להיות ממומן בצורה הכי יעילה והכי חכמה. אני מאמין שבדרך להתייעלות אתם תגיעו להסדרים שאתם יכולים להרשות לעצמכם עם העובדים ותמצאו את הדרך הנכונה והחכמה להתמודד עם המשבר, אם הוא קיים.

אני מאחל לכם הצלחה, גם לך, גברתי המנהלת הכללית, וגם לכל הצוות שלך, ובסופו של דבר, כמו שאמרתי, אנחנו צריכים לדאוג לחינוך הכי טוב לילדי ישראל, ועבודה משותפת של כולנו תביא לכך.
אריה בן ציון
חבר הכנסת מילר, שאלה אחת. מכיוון שאנחנו גוף ציבורי שממומן על ידי המדינה, יש איזה פרדוקס בזה שאנחנו לא מגיעים לכל בית במדינה. זה שאנחנו לא נמצאים ב-DTT או בכלל לא מגיעים בחינם זה דבר שהוא פרדוקסלי. איך אתה בתור חבר כנסת יכול לקדם את העניין הזה, שאנחנו נגיע לכל בית?
היו"ר אלכס מילר
אני חושב שבנושא של ה-DTT, זה עניין שדובר גם בקדנציה הקודמת. מהכנסת ה-17 הנושא הזה עולה על סדר היום, אין ספק שצריכים לחפש כאן פתרונות יצירתיים כדי שהכסף שהמדינה נותנת יהיה מנוצל באופן מלא ויגיע לאותן הכתובות שהמדינה רוצה שיגיעו אליהן. לא יעלה על הדעת שהמדינה משקיעה כסף באוויר, בסופו של דבר. העבודה מתבצעת אבל אין דרך לחשוף את זה למקסימום של הציבור. כמובן שהעניין של DTT זו דרך נוספת לחשיפה ויש חשיבות שגם החינוכית תהיה חלק מהעניין הזה. על זה, לדעתי, צפויים מאבקים רבים מאוד בתחום הזה.
צחי
אפשר לחזור לשאלה של הרייטינג?
יפה ויגודצקי
כן, בטח, אתה שואל אותי לגבי הרייטינג. הרייטינג בערוץ 2 הוא יותר טוב מטוב, הרייטינג שלנו בערוץ 2 בתכניות שלנו הוא רייטינג מצוין.
אריה בן ציון
הוא עולה על ערוץ 10 ועל ערוץ 1 כמובן.
יפה ויגודצקי
אני אתן לך את יום שישי, כי פקססו לי את יום שישי. ביום שישי---
דינה לניר
5.7 היה לפסקול ו-6.5 היה לעניין של טעם.
יפה ויגודצקי
זה ב-17:30.
צחי
והמשבצת שלכם ב-17:30 באמצע שבוע?
יפה ויגודצקי
נע בין 6 עד 8, פעם היה גם 9. מעולה. ביום שישי בבוקר בסביבות 4, 3.5, שהוא מצוין, ויום שבת בבוקר---
דינה לניר
2.4, 2.8 ו-3.
יפה ויגודצקי
יש לי שאלה ואני רוצה לשמוע את דעתך וזה מעניין אותי. האוצר היה מעוניין מאוד לחבר את הטלוויזיה החינוכית עם רשות השידור.
היו"ר אלכס מילר
במסגרת של מה, של רפורמה?
יפה ויגודצקי
מסגרת של גוף אחד. מה דעתך על זה? בעת הזאת?
היו"ר אלכס מילר
כרגע אנחנו הקמנו ועדה משותפת לוועדת הכלכלה, לכל מה שקשור לחוק החדש של הרפורמה ברשות השידור. יש שם כמה דברים והחלטות שאנחנו צריכים לקבל סביב הנושא הזה. אני לא יודע מה להגיד לך, קשה לי להאמין אם הרפורמה החדשה שמכניסים ברשות השידור תתממש ותצליח, אבל מהניסיון, אם לא יהיה שם איזה סידור חכם ויעיל, זה כמו לשפוך כסף לבור שאין לו תחתית. זו בעיה מאוד גדולה, מה שקורה שם. אני יכול לתת כמה דוגמאות, אם זה רייטינג, זה כל הגופים האחרים, עד היום אי אפשר לשמוע רק"ע באילת ובקרית שמונה וכמה כסף הלך לרשות השידור בשביל לפתור משברים מסוג זה וזה נעלם.

אני רואה שהיום החינוכית מתנהלת בצורה חכמה ובצורה נכונה ואתם בדרך של עלייה ולדעתי החיבור הזה רק יעשה בלימה מאוד גדולה לכל מה שכבר התחלתם לגלגל וזה יעצור קצת את התהליך. יכול להיות שבאופן כללי, ברמה הכללית והממלכתית, זה צריך להיות גוף אחד שהוא גוף ממלכתי ולא כמה וכמה גופים, אבל כמובן שהחיבור צריך להיות ברמה כזאת שזה לא יפגע קודם כל במה שקורה היום כאן, מבחינת ההתממשות של החזון שקבעתם לעצמכם.
יפה ויגודצקי
אתה מדבר על טיימינג נכון.
היו"ר אלכס מילר
כן. את ההבראה שלכם אתם עשיתם, או שאתם עושים ואתם באמצע תהליך, את ההסכמים שלכם חתמתם. הם צריכים להיכנס לתחום הזה של הבראה ושל הסכמים שצריכים לחתום וברגע שהם יהיו במקביל איתכם, יכול להיות שהמדינה תעשה חשיבה מבחינת איך זה יתנהל. כרגע אתם איפה שהוא פה והם איפה שהוא כאן. אני לא חושב שזה נושא שבכלל יעלה על סדר היום. לדעתי מה שהיום בכלל מדובר זה משהו אחר, זה הנושא של הרישיונות, ואיך יהיה העתיד שלכם אחרי אותה רפורמה שתהיה עם הערוצים המסחריים, כי היום אתם מקבלים לפי החוק שעות שאתם מופיעים.
יפה ויגודצקי
גם בחוק זה מופיע שמי שיקבל את הרישיון בערוץ 2 צריך לתת את הזמן לטלוויזיה החינוכית. אבל מאחר ושר התקשורת רוצה למחוק את המספר 2, נשאלה השאלה איזה בעל רישיון יצטרך לתת לנו את הרצועה, כי מספר 2 נמחק. בינתיים זכייני ערוץ 2 לא עוזבים את ערוץ 2, כי הם חושבים שהמותג יותר חשוב מלעבור מזיכיונות לרישיונות, לכן עד 2015 אנחנו עדיין שם. אבל זאת שאלה.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, בממדים שאנחנו מדברים עליהם, השנתיים-שלוש זה מאוד קצר. אנשים קובעים מדיניות במקומות כאלה ל-15 שנה קדימה, כי בסופו של דבר את מפעילה איזה שהוא חזון שאיתו את רוצה להתקדם ולהגיע הלאה. בעוד שנתיים-שלוש, הזמן עף ואף אחד לא מרגיש את זה. אז מה שאני חושב, אני לא חושב שהיום, בשנתיים הקרובות, יש דרך לחבר בין שני הגופים, זה לא יעיל, לא לגוף הזה ולא לגוף הזה. אני חושב שלרשות השידור יש הרבה מה לעשות בשביל להגיע לפתרון המשבר של שנים שנוצר שם וברגע שבעזרת כולנו אנחנו נגיע לפתרון, אז יהיה אפשר לבוא ולחשוב על כל מיני רפורמות שהן קצת יותר גדולות. כרגע אני לא רואה בזה משהו שניתן לבצע.

סיימנו.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים