הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
20
הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
29.12.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 37
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום רביעי, כ"ב בטבת התשע"א (29 בדצמבר 2010), שעה 09:00

מעקב אחר החלטות ועדת המנכ"לים לבדיקת מכסת העובדים הזרים בחקלאות

בהשתתפות מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מר יוסי ישי

חברי הוועדה: יעקב כץ - היו"ר
ישראל חסון

יוסי ישי

- מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עמית סדן

- רפרנט פנים באגף התקציבים, משרד האוצר

קרן טרנר

- רכזת פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אהרן ברזני

- מנהל אגף מדור תשלומים ביח' הסמך, משרד הפנים

עו"ד תהילה לוגר-פרימן
- לשכה משפטית, משרד הפנים

חיים חדד

- מזכיר הארגון, ארגון מגדלי הפרחים וצמחי הנוי

אברהם דניאל

- מזכיר, איגוד מגדלי הפרחים

חיים חבלין

- ועדה חקלאית, מועצה אזורית ערבה תיכונה

עזרה רבינס

- ראש המועצה, מועצה אזורית ערבה תיכונה

עו"ד סער פאוקר

- יועץ משפטי, התאחדות האיכרים

אילן לוין

- חבר התאחדות, התאחדות האיכרים

דר' אורנה רז

- מנכ"לית, ארגון אורגני

יעקב גבאי

- חקלאי, איגוד לשכות המסחר, חטיבת הלשכות הפרטיות בחקלאות

גבריאל בורנשטיין

- חקלאי, איגוד לשכות המסחר, חטיבת הלשכות הפרטיות בחקלאות

אברהם הראובני

- איגוד לשכות המסחר

יהודה סקר

- תושב, מושב עין יהב, מיחידת חילוץ ערבה

בת שבע פנחסוב

לירון וייס

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

מעקב אחר החלטות ועדת המנכ"לים לבדיקת מכסת העובדים הזרים בחקלאות

בהשתתפות מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מר יוסי ישי

שלום. אנחנו נפתח את הדיון היום בכמה מלים, לפני שניתן ליושב ראש הוועדה שבשבילה התכנסנו, כדי לשמוע מה התקדם, אחרי שסיכמנו בישיבה הקודמת שנשמע תוך שבועיים שלושה מה מתקדם בנושא ההסכם לגבי החקלאים. אני רוצה לומר לכם שאני מסייר בשטח ולדאבוני הרב אני רוצה להביא בפניכם, בפני הנוכחים פה ובפני הפרוטוקול, מספר עובדות שהן חשובות מאוד, כדי שהדברים ייאמרו. ב-150-100 השנים האחרונות הגיעו לפה ראשוני החלוצים, העלייה הראשונה ב-1882, עלייה שנייה ב-1903, עלייה שלישית ורביעית וחמישית, כאשר הנושא של כיבוש אדמות ארץ ישראל, חזרה לקרקע, הצלת אדמות הלאום, גאולת הקרקעות, היה המוטיב המרכזי של השבים והחוזרים לארץ ישראל, כאשר הגבולות נקבעו לפי מקום הגדר ועבודת הקרקע. עבודת הכפיים בחקלאות היתה עבודה שלפיה מדדו אם אדם מתאים להנהגה, מתאים לצבא, מי שהיה יותר מיומן, מי שהיה יותר חקלאי, מי שהיה יותר אוהב קרקע, הוא היה הראשון במעלה. לדאבוני הרב, בשנים האחרונות, כשהפכנו מחברה חקלאית, ארץ ישראלית, שמריחה את אדמת המולדת, לחברה יותר היי טקית, וירטואלית, רוחנית, דווקא בשנים האחרונות חזרנו ואימצנו לעצמנו ממנהגי הגלות שכל כך רצינו לברוח מהם. בגלות, אחת הסיבות שהחלוצים הראשונים עלו לארץ ישראל, תסלחו לי שאני נותן לכם סקירה היסטורית וסקירה ארץ ישראלית וציונית, כי כל הבריחה היתה כדי לחזור להיות עוד פעם אנשי אדמה, לחזור לקרקע.

למה לחזור? אנחנו שם.

לטעת עצים, לגאול קרקעות, לחזור להיות כמו דוד המלך, כמו יהודה המכבי, כמו שמשון הגיבור, להיות בשטחי ארץ ישראל, לקבל את צבע העור של ארץ ישראל, את הידיים המיובלות של ארץ ישראל, וככה פיתחנו וגידלנו. לכן באמת בשנים ההן בצורה בולטת מאוד החיילים הטובים ביותר היו מההתיישבות העובדת, הקצינים הטובים ביותר, הטייסים הטובים ביותר וגם המנהיגים, כולם באו מההתיישבות העובדת, כי הם היו האידיאליסטים הגדולים ביותר, שמסרו את הנפש. בשנים האחרונות אנחנו מאמצים לעצמנו את כל מה שהיה בגלות; הפכנו להיות רוחניים, וירטואליים, מנותקים, היי טקים, מיופייפים, והקרקע נשמטת מתחת לרגלינו.

בסיורים האחרונים שאני עושה, אדוני המנהל הכללי של משרד החקלאות, שאולי יבוא יום ואני אהיה הבוס שלך, לך תדע איפה אנחנו נמצא את עצמנו, אני רוצה לומר לך איך אני רואה את הדברים; החקלאים באופן כללי כואבים, מיואשים, רבים מהם רוצים לעזוב את הארץ, הם מרגישים נרדפים, הקרקעות נמכרות לכל המרבה במחיר, הרבה מהקרקעות שגאלנו במסירות נפש במשך עשרות שנים, במשך מאות שנים, הלכות ועוברות לידיים נוכריות וארץ ישראל מאבדת את השליטה של עם ישראל על הקרקע.

אני הייתי בסיור השבוע ונפגשתי עם בחור בשם אליהו פיין, גיבור חיל שעובד 12 שעות ביום, סביב השעון, מגדל בעיקר רימונים, אבל גם דברים נוספים. אחד מהפשעים הגדולים ביותר שנעשו כלפי החקלאים, שארץ ישראל נותנת פירותיה בשפע והפירות נרקבים על העץ. אין מי שיקטוף. במקום להעמיד יעד, אדוני בנק ישראל, והיעד צריך להיות איך החקלאים יכפילו את הסכומים שהם מביאים לארץ, איך נכבוש את הקרקעות מחדש, איך שהחקלאים ירגישו טוב, שמנו יעד חדש, והיעד הבא הוא איך מוציאים מפה את העובדים הזרים. זה היעד של מדינת ישראל, שלא יהיו עובדים זרים. זה היעד. זה לא היעד, היעד הוא החקלאי, היעד היא הקרקע, ולפי היעדים נגזרות השיטות. הידיים של החקלאים בקושי יכולות להחזיק עט וכל היום הם רצים וממלאים טפסים, טפסים, טפסים. הם הפושעים, הם הנרדפים. משהו הפוך קורה פה במדינה שלנו וצריך לשנות את כל הצ'יפ. צריך לקרוא לחקלאים, כמו שהיה עושה ספיר וכמו שהיה עושה הרצפלד, קורא למנהיגי החקלאים ואומר להם; 'כמה אתם מייצרים בשנה?', גברתי שרת האוצר, 'מיליארד דולר?'

אני לא שרת האוצר.

'מה אתם צריכים כדי לייצר 2 מיליארד דולר?' ככה היה צריך לשאול אותם, 'מה אתם צריכים מאיתנו כדי לייצר פי שתיים?'. כמה קרקעות עברו לידיים נוכריות בשנים האחרונות, גב' טרנר? צריך לשאול אותם 'מה אתם צריכים כדי לכבוש את הקרקעות מחדש?', זו היתה צריכה להיות המגמה. המגמה לא צריכה להיות להוציא את העובדים הזרים. אם יהיו 26 או 29, או 31 עובדים זרים, לא זו הבעיה שלנו. הבעיה שלנו שעוד מעט לא תהיה לנו אדמה, לא תהיה חקלאות ולא יהיו חקלאים. כשאני פוגש חקלאים שעוברים ובונים את הבתים שלהם היום בקניה, שבונים את הבתים שלהם באתיופיה, אנחנו איבדנו את כל הקשר לזהות.

ישבתי עם חקלאים באזור טול כרם השבוע, גיבורי חיל ששומרים לנו על הגבול שנמצא 13 קילומטרים מנתניה, ולצערנו הרב מחר זה יכול להיות הגבול, אם כל מיני תורות פוליטיות יתממשו, אז נתחיל לחטוף משם פגזים. הם יושבים על הגבול והם מיואשים לחלוטין. עומדים שדות שלמים, פירות, פרחים, אין מי שיקטוף את העבודה. אדם מרגיש שכל עבודתו הולכת... וכל היום הוא צריך לרוץ אחרי הסדרים, למה הוא מחזיק עובד אחד פחות, עובד אחד יותר.

עשו לי סיור בשטח והראו לי באזור זיכרון יעקב ובנימינה, כבוד המנהל הכללי של משרד החקלאות, יוסי, ומראים לי חלקה אחרי חלקה, זה נמצא בבאקה אל גרבייה, הוא אומר 'לפני עשר שנים אנשים התביישו להגיד שפונים אליהם אפילו', אתה היית בסיור, ישראל? נכון. הוא משלנו, ישראל. היינו בסיור באותו מקום, התביישו לדבר על מכירת קרקעות לנוכרים, היום כל הקרקעות באזור בנימינה נמכרות לכל המרבה במחיר. דירבאלאק, איפה אנחנו נמצאים? מה קורה לנו? השתגענו? כל היום מתעסקים אם להוריד להם את השניים, כל היום הפקידים, פקידי הברון רצים אחרי החקלאי המסכן הזה שעומד וזועק ולא יודע למי לזעוק. איבדנו את הראש שלנו, זו התחושה שלי.

לכן אני אומר לך, כבוד יוסי, כי כבר היית תחת הרבה שרים, אם תיפול לידיים שלי, כל המדיניות של המשרד תשתנה. אנחנו כל היום נשכב על הגדר כדי לראות איך לסייע לחקלאים. אני רוצה שחקלאים בישראל, שהם הטובים ביותר, ירגישו הכי טוב במדינה ויְיַצרו הכי הרבה במדינה ולא להיות נרדפים, ולא להיות אנשים שכל היום מתנצלים, רובם ככולם בוגרי יחידות קרביות, הילדים של רובם ככולם משרתים במיטב היחידות בצה"ל, רובם ככולם מסרו את הנפש, הלכו על הגבול והם היום אלה שצריכים כל היום להתנצל. הכל הפוך. הכל הפוך במדינה שלנו, השתגענו לגמרי.

ראש ממשלה היי טק וההוא אוורירי וההוא וירטואלי, וכולנו רק בערוץ 10 ובערוץ 11 ובערוץ 12. זה מה שמעניין את כולם. למזלנו זה לא משודר היום, אז תאמינו לי שאני מדבר אליכם ורק אליכם, אף אחד לא שומע אותנו, חוץ מכם.

אחרי שגמרנו את כל הסקירה ההיסטורית הזו, גב' טרנר, וישבנו וסיפרנו הרבה סיפורים על משפחת טרנר, שהדודה שלך היתה היפה בכיתה בקיבוץ חולדה, אז עכשיו נשמע ממר יוסי ישי שיסביר לנו. בפגישה האחרונה דיברנו על כך שאנחנו מקדמים את הנושא של החקלאים, לאיזה הסכם הגעתם ולאן התקדמתם.

שני משפטים על הפתיחה. אל"ף, שלא נשקע בדכדוך ונראה את 3/4 הכוס המלאה, ואני לא בעד שהחקלאות תתבכיין בגלל שאין לה שום סיבה להתבכיין. חקלאות ישראל היא מהמפוארות בעולם, גם מבחינה כלכלית היא היעילה ביותר במשק, אני פעם אראה לך בגרף את הפריון של החקלאות, לעומת הפריון---

אני יודע, עשיתי סיורים אתמול, תעיר אותי באמצע הלילה, אני אתן לך את כל הגרף.

הגרף של הפריון החקלאי בהשוואה לפריון של ענפים אחרים במשק, הוא לא דומה בכלל. הוא ענק, הייצור החקלאי הולך וגדל, הוא הגיע ברוך ה' ל-26 מיליארד, היצוא גדל בשיעורים גבוהים, ולמרות המשבר הכלכלי, המשקים החקלאיים פורחים. נכון שבשוליים יש פה ושם בריחה של קרקע לגופים אחרים, חקלאים עוסקים, אני בעצמי, למרות שאני לבוש כמנהל כללי עכשיו, ברוך ה' ביום שישי אני מקבל את הרפת ומחזיר אותה במוצאי שבת וחולב שש חליבות בעצמי והכל בסדר גמור, ואנחנו מרוצים ואנחנו נהנים, ואני מציע שאנחנו נתייחס אל החקלאות כיהלום שבכתר, ולא להתבכיין. זה דבר אחד.

נכון שהחקלאות מאוימת השכם והערב בכל רגע, גם בתחום הקרקע, חמור מאוד בתחום המים, החקלאות מקוצצת ב-63% מכמויות המים והיא שורדת, היא לא ירדה בשקל אחד, והיא מאוימת מאוד בנושא עבודה, אין ספק בכלל. צריך להיאבק בדברים האלה בנחישות, אבל אני לא בעד להתבכיין, אני חושב שהחקלאות היא מפוארת---

מר ישי, אל תגיד לנו 'לא ירדה בשקל', משום שיכול להיות שהמחירים עלו. השאלה היא---

לא, גם הכמויות לא ירדו.

אף אחד לא מתבכיין, אנחנו לא בכיינים.

כחקלאות, אני מבקש.

עכשיו ניגש לנושא. ב-2009, אחרי שבמסגרת החלטות הממשלה עם תקציב 2009 הוגשה הצעת החלטה לממשלה, שמקטינים את כמות העובדים הזרים ל-3,000 או 3,500 וכמעט לאלתר, אחרי משא ומתן לילי ארוך, נחתם הסכם בין ממשלת ישראל לבין התאחדות חקלאי ישראל, שיש בו שלושה מרכיבים בעיקר; אחד, מכסה ידועה של עובדים זרים, מתווה יורד בקצב של 1,500 עובדים בשנה, שלוש, תקציב של 350 מיליון שקלים, פרוס לחמש שנים, כדי לשדרג את חקלאות ישראל ולהגביר את המיכון כדי שחקלאות ישראל תוכל להתמודד עם המתווה היורד של עובדים זרים.

שזו ההחלטה כרגע.

זה היה ההסכם שנחתם בין התאחדות חקלאי ישראל לבין ממשלת ישראל. ההסכם אושר בממשלה ואיתו יצאנו לדרך. במבט לאחור, נדמה לי כבר שנה וחצי, או יותר, מאז שההסכם בתוקף, משרד החקלאות עמד במתווה ב-1,500 היתרים מדי שנה, האוצר העמיד את התקציבים לגבי מיכון והחקלאים באמת הרימו את הנטל וכל ההשקעות שתוכננו לשנת 2010 בנושא מיכון, בעשרות מיליוני שקלים, רבות בוצעו.

תסביר שיש מיכון, שכתוצאה מהמיכון אתה צריך 20 פועלים על המיכון, כדי שהמכשיר הזה יעבוד.

אני אסביר.

צריך עוד יותר פועלים, לא פחות פועלים.

הכשל המרכזי ביישום ההסכם, שבגלל כל מיני כשלים ביורוקרטיים כאלה ואחרים, בכל נקודת זמן, מרגע חתימת ההסכם ועד לרגע זה, נוכחו בארץ ועבדו בארץ בין 2,000 ל-4,500 עובדים פחות מהמכסה שנקבעה בהסכם. זו עובדה. כתוצאה מהמהלך הזה פרצה השביתה. תוך כדי שביתה התכנסו שלושת השרים, אוצר, פנים וחקלאות, הטילו עליי לעמוד בראש צוות של ארבעה, שהוא מעוגן בהסכם, לבוא ולבחון את הבעיה ולגבש פתרונות איך מחזירים את המתווה למתווה שמופיע בהסכם.

אנחנו ישבנו, קיימנו מספר ישיבות והחלטנו: אחת, לפתור את כל הבעיות הטכניות שהיוו כשל בהסכם, ולגרום לכך שהחל מ-1.1.2011 כמות העובדים הזרים שתשהה בארץ לטובת חקלאות ישראל תעמוד בדיוק במספרים שמופיעים בהסכם ולא פחות מכך. שתיים, מאחר ולחקלאים נגרם נזק שבמשך התקופה הראשונה, שנה-שנה וחצי הראשונות של ההסכם שהו בארץ פחות עובדים מאשר בהסכם, יינתן להם פיצוי. שלוש, דנו גם בעניין של מס המעסיקים שלמעשה הפך להיות מיותר, בגלל שמס מעסיקים היה נכון כדי להקטין את המוטיבציה של החקלאים לבוא וללחוץ על הממשלה להגדיל את המכסות. ברגע שיש הסכם וכמות העובדים ידועה וקבועה בהסכם, אין צורך במוטיבציה, לא לכיוון הזה ולא לכיוון האחר.

האם אתם ממשיכים במדרג היורד הזה?

אני אסביר את הכל. כל מה שאמרתי עכשיו זה פתיחה, עכשיו אני מגיע למעשה.

שתדע שמנהלים איתנו משא ומתן, להכניס את האיחוד הלאומי במקום מפלגת העבודה, ואני אמרתי לראש הממשלה שהתנאי הראשון שלי שהמדרג לא יהיה יורד, שהמדרג יתחיל לעלות. הוא אמר לי, 'מה, אתה מתעסק בחקלאות?' אמרתי לו 'כן, קודם כל שזה ייפסק ושאנחנו נתחיל לראות איך עולים בחזרה', שתדע לך, שזה התנאי שלי. לא כמו שר החקלאות שלכם, שאמור לייצג את העובדים ומייצג אני לא יודע את מי, את קרן קיימת לישראל.

אדוני היושב ראש, בשונה אולי מחבריי המנהלים הכלליים, אני מנהל כללי מקצועי, 35 שנה במשרד, ולכן לכל הדברים הפוליטיים---

לא יודע כמה חליבות---

ולכן הפוליטיקה היא ממני והלאה.

אתה לא עובד בשבת בחליבה, נכון?

אני בשבת מפקח על החולב.

ניגש לאיפה התקדמנו ואנחנו אמורים לדעתי בתוך שבוע לחזור לשרים ולדווח להם על הסיכויים, ואם יש מחלוקות, אז על המחלוקות, והשרים יצטרכו להכריע, למרות שאני מאוד מקווה שהגענו להסכמה וכל מה שנשאר כרגע זה הניסוחים. הטיוטה מונחת לפניי והוויכוחים בינינו כרגע זה על האותיות הקטנות שנמצאות בסיכומים.

אותי מעניין המדרג.

עכשיו אני אסביר את הכל.

קודם כל תתרכז בזה, כי זה הדבר הכי חשוב לי, כי מה שהחקלאים צריכים זה ידיים עובדות. תגיד לי, עולים, יורדים, נשארים? למשל עם הבנייה החליטו לא לגרש אותם עד יולי והשאירו אותם בעבודה. אני רוצה לשמוע מה התכנית שלכם, כמה להוציא השנה, לאן להגיע. תן לי את התכנית שלכם.

על בסיס מה שאמרתי קודם, לחזור למתווה ההסכם החתום, אבל לפצות את החקלאים בגין הכשל שהיה בתקופה הראשונה ליישומו, הצוות ממליץ לשרים שאנחנו נדחה בשנה את פעימת המדרג שהיתה מתוכננת לשנת 2011. דהיינו, אם היינו צריכים לרדת ב-1.1.2011, על פי ההסכם, ל-24,500, אנחנו נישאר בשנת 2011 ב-26,000. אנחנו דוחים את הפעימה. זה יהיה הפיצוי.

זה הדבר הכי חשוב. עד אז אנחנו כבר נהיה בפנים.

שתיים, במקום שנעמוד ב-24,500 ב-1.1.2011, אנחנו נעמוד במספר הזה ב-1.1.2012, והחל מ-1.1.2012 עד 1.6.2015 נתקן את הגרף כך שבסופו של דבר אנחנו נעמוד במכסות הקבועות בהסכם.

זה לא מה שסוכם. אין טעם להיכנס לפרטים, זה כרגע בדיון.

קודם כל סוכם שלא יורדים מ-26,000 בשנה הזו?

אתם בדיונים או---

לא שמעתי, מה אמרתְ? לא סוכם?

אני יושב ראש הוועדה ועכשיו מר יוסי ישי מדבר.

אני ברשותך ברשות דיבור ואני אומר שישבנו שלשום בלילה, למיטב זיכרוני, אצל מר שרון גמבשו, יחד עם מר אבשלום וילן ויחד עם החבר ברזני וסיכמנו את העקרונות והעקרונות מאוד ברורים. את העקרונות כרגע מתרגמים למסמך כתוב, יש מחלוקות וניואנסים במסמך הכתוב. אני בטוח שאנחנו נצליח להגיע להסכמה גם באותיות הקטנות, אבל אם באותיות הקטנות יהיה ויכוח, יש שרים---

היום בפועל יש כ-24,000 עובדים---

כ-23,500.

לפי מה שאמרת כרגע בשנה הזו אנחנו עדיין ב-26,000, זאת אומרת שאפשר להביא עוד 2,000-2,500 עובדים.

יתר על כן, על פי המתווה החתום בהסכם היינו צריכים לרדת ב-1.1.2011 ל-24,500 היתרים, הקובץ כבר הופץ. הקובץ הזה שמוריד אותנו ל-24,000 הופץ, הצוות ממליץ לשרים לפצות את החקלאים בגין הכשל שהיה בתחילת ההפעלה, לבטל את הקובץ הנוכחי ולהוציא קובץ חדש, שהוא למעשה הקובץ הקודם, על 26,000 היתרים.

זאת אומרת שאנחנו יכולים במציאות היום להודיע לחקלאים בשמחה שאפשר להוציא עוד הברקות של 2,500 פועלים שיכולים ל---

כן, וברשותך, אדוני, אני אפרט גם איך זה ייעשה. את המתווה כבר אמרתי.

דבר נוסף ומאוד חשוב, אחת הבעיות היו, שהאינפורמציה לא היתה ידועה ושקופה. אחד היה אומר יש 24,000 עובדים ואחד אומר... היה ויכוח על המספרים, והסעיף הראשון בהמלצות של הצוות, שמקובל על כולם, שכמו שיש קובץ שקוף באינטרנט, שמשרד החקלאות מפרסם וכל אזרחי מדינת ישראל יודעים כמה היתרים יש לכל חקלאי, החל מחודש ינואר באינטרנט יהיה קובץ שיהיה כתוב שם כמה היתרים יש לכל חקלאי, כמה עובדים זרים בפועל יש לכל חקלאי ומה שמותיהם, כך שלא יהיה יותר ויכוח על המספרים. אם חקלאי יראה שליד שמו מופיע משה, יענק'ל וחיים ויש לו רק שניים, הוא מיד יבוא ויגיד לי, 'אדוני הנכבד, הקובץ לא נכון, בגלל שאצלי יש רק שניים ולא שלושה'. כך שהוויכוח הזה, שנמשך כבר עשר שנים, אני מאוד מקווה שעל פי ההסכם הוא ייגמר.

מי אחראי על כך שאפשר יהיה להוציא את ההברקות ל-2,500 הנוספים?

החבר ברזני יכול להגיד, אז אני אגיד את זה גם. אני קורא מתוך טיוטת ההסכם---

גב' טרנר, תקשיבי.

אני לא צריכה להקשיב, אני מכירה מה סופר, מה סוכם---

היא כתבה חלק מהדברים. כדי לשרת את המטרה שאמרתי, דהיינו שכמות העובדים הזרים השוהה בארץ תהיה תואמת והולמת לחלוטין אחת לאחת את ההסכם---

מר ישי, אני מבקשת, הנושאים עוד לא סוכמו, אני מבקשת ש---

גב' טרנר, אני מציע ככה---

גב' טרנר, עכשיו מדבר יוסי ורק יוסי.

אני מציע ככה; אני אגמור את הכל ואת התיקונים תגידי את.

אני לא מתכוונת להגיד את התיקונים---

מה, היא בעלת הבית שלך, יוסי?

היא לא בעלת הבית שלי בכלל---

אני לא מצליח להבין את היהירות. מה את לא מתכוונת להגיד פה?

אם דברים עוד לא סוכמו, אני לא מתכוונת כאן---

גברתי, אם יש דברים שהם לא מסוכמים, חובתך להגיד כאן: 'מה שנאמר לכם לא נכון, אחת, שתיים, שלוש, ארבע לא סוכם', ונדע איפה אנחנו חיים. פה לא מורחים יותר.

אבל, חבר הכנסת חסון, תן לה לדבר אחרי שהוא יגמור.

פה גמרנו עם המריחות.

ניתן לך לומר שזה לא מסוכם.

אחת, העובדים השוהים בארץ---

אני כבר מודיע על כינוס של הוועדה בשבוע הבא, או בעוד שבוע וחצי פעם נוספת, כדי שהסיכומים האלה יהיו, חבר הכנסת חסון. אנחנו לא ניתן לעסק הזה מנוחה. עד שהדברים האלה יסוכמו, מיד עוד פגישה.

אבל, כצל'ה, שלא יהיה פה מצב שאומרים 'אני אמרתי---

לא, השתלטו לנו על המדינה, החבר'ה, אנחנו נעמיד אותם במקום שלהם.

שלא יגיד לי פה אף אחד---

כדי לעמוד במכסת העובדים הזרים, על פי ההסכם, התבצע שחלוף מהיר מאוד. הרי עיקר הכניסה של העובדים היא על בסיס השחלוף, יש היתרים, יש עובד שסיים את תקופת השהות שלו, 60 חודש, 63 חודשים, הוא צריך לצאת מהארץ, ואחת הבעיות שזיהינו, שגרמה לכשל, שלקח בין חודשיים לשלושה חודשים, מרגע יציאת העובד שסיים את תקופת שהייתו בארץ עד כניסת עובד במקומו. זה הכשל הגדול. הכשל הזה יצר באופן קבוע ורציף 1,500 עובדים פחות. את זה תיקנו במסגרת ההסכם. היום מעסיק יוכל לטפל בשחלוף העובד שלו חודשיים לפני שהעובד עוזב את הארץ. זאת אומרת הטיפול בהחלפת עובד יתחיל חודשיים לפני שהעובד עוזב את הארץ, משרד הפנים מתחייב, אם באמת הפעולה הזו נעשתה בזמן, וכל הביורוקרטיה הטכנית הסתיימה, אם עברו שלושה ימים, אנחנו ניתן להם חמישה ימים. הרעיון הוא שחמישה ימים אחרי שהעובד עזב את הארץ, ייכנס עובד במקומו. בטיוטה כתוב שלושה, אנחנו ניתן להם עוד קצת פור.

זה עם הפעלת ה-IOM, או לא קשור?

בהסכם כבר למעשה החל פתרון לגבי טיפול במבקשי מקלט, החל ממקלט פוליטי, מקלט מדיני. זו היתה הבעיה שהיתה קיימת פעם, והחל מה-1 לינואר 2011 משרד הפנים מפעיל את הנוהל של הליך מהיר מאוד של מבקשי מקלט---

למה מבקשי מקלט? רוב העובדים הם תאילנדים ורובם ככולם יוצאים. יש לנו מיעוט קטן---

התאילנדים, בשונה מכל האחרים, אין פה שום בעיה---

יודעים, אני כבר כמעט תאילנדי, אני יודע.

אבל יש בשוליים ניצול לרעה. תמיד יש פושעים בכל מקום, בכל חברה, יש מיעוט קטן מאוד שמנצל לרעה את העניין וכשמגיע חודש-חודשיים לפני שהוא צריך לעזוב את הארץ הוא מבקש מקלט, למרות שהוא בא בבקשת אשרת עבודה. הדבר הזה מעוגן כאן, החל מ-1 לינואר מופעל הליך מהיר מאוד לטיפול במבקשי מקלט. יש כ-400 כאלה, גם הם יטופלו במהירות, כך שהחקלאי לא יינזק, וגם אם עובד שלו ביקש מעמד של פליט, הדבר הזה יקבל טיפול מהיר והוא יזוכה.

יש גם מנגנון מהיר מאוד של זיכוי החקלאים בשל נטישת העובדים, בין שהנטישה היא ממעסיק למעסיק בתוך הארץ, בין שהנטישה היא שעובד עוזב את הארץ בתקופה הראשונה, נניח בתוך שלוש שנים מהגעתו לארץ, בין שהוא נוטש לאחר מכן. יש פה מנגנון שלם. אחד הכלים במנגנון, הדברים מבחינת ניסוח לא סגורים עד הסוף, אנחנו רוצים ליצור מוטיבציה שתעודד את העובד בתום התקופה לעזוב את הארץ, ומצד שני לקחת יותר סיכון בלזכות את החקלאי. העיקרון בא ואומר כך; אנחנו נפעיל את קרן הפרישה, שיוצרת שני דברים, מצד אחד מגנה על החקלאי מפני תביעות מהעובד אחרי שהוא עוזב את הארץ, על כך שהמעסיק לא הפריש לטובתו קרן פרישה, מאידך גיסא קרן הפרישה לעובד שעבד כאן 60 חודשים מצטברת לכ-30,000 שקל ואת ה-30,000 שקלים האלה הוא יקבל ממש בעלייה למטוס. בדרך הזו אנחנו נבטיח שהוא עוזב את הארץ ואז נבנה מנגנון שיאפשר לחקלאי להזדכות בגין עובד נוטש ביתר קלות וביתר מהירות.

כנ"ל לגבי ברחנים ולגבי אחרים. אני לא ארחיב ולא אפרט.

גם לגבי הברחנים, שהחקלאי לא יצטרך להשתגע---

יהיה מנגנון.

עוד דבר אחד, ריכוז הפעילות במקום אחד. לא נטרטר את החקלאי שבמקום לעבוד יצטרך ללכת למשרד הזה ולמשרד הזה ולמשרד הזה ולמשרד הזה. יהיה פקיד אחד, שאיתו, כמו בבנק, הוא עובד מהתחלה ועד הסוף וגומר את כל הטיפול.

בתוך פרק זמן, זה עדיין לא קבוע אם זה חודש או שלושה חודשים, בגלל שתי החלטות סותרות בעניין, ועדת שרים לחקיקה קבעה חודש. צוות משרד האוצר, משרד הפנים, התאחדות חקלאי ישראל, משרד החקלאות, יגיש לשרים המלצה לעניין מס המעסיקים.

שתי שאלות יש לי. שאלה ראשונה, אחרי שגב' טרנר מעלה ספקות ועוד מעט נשמע אותה, מתי הדברים הקטנים יהיו מסוכמים? מחר, מחרתיים? לפי מה שהיא אומרת, בלי שאני יודע מה היא אומרת, הדברים לא סגורים לגמרי. אנחנו אמרנו שנבוא לוועדה כשהדברים מסוכמים. תספר לי מתי הדברים יהיו מסוכמים סופית.

. אני ביקשתי לזמן את השרים, בגלל שאני צריך לדווח לשלושת השרים. מי שמינו אותי זה שלושת השרים, חקלאות, אוצר ופנים, ואני ביקשתי בתוך עשרה ימים לזמן את השרים כדי לדווח להם. או שאני מדווח להם שהגענו להסכמה מוחלטת והם יקבלו מאיתנו מסמך כתוב וחתום, כפי שמופיע כאן---

זאת אומרת אתה לא יודע שיש עדיין פגישה במשך עשרה ימים.

ביקשתי כבר את הפגישה ואני מניח שהיא תתקיים---

אני יכול לסייע בדבר הזה?

לא, אין צורך, אני לא רואה בזה בעיה.

שאלה שנייה, והיא חשובה לי, ואחר כך ניתן לחבר הכנסת חסון שיאמר את דבריו, כי הוא מהנאבקים והישרים בנושא הזה, האם 26,000 באופן אובייקטיבי מספיקים היום לחקלאים, או שצריך 27,000 או שצריך 28,000 או שצריך 29,000? אובייקטיבית, עזוב את המדרג היורד, עזוב את ההחלטה. נניח שאני עכשיו ראש הממשלה שלך ואני שואל אותך שאלה אמיתית, בסמכותי לשנות את המדרג, יש בכוחי להחליט החלטה הפוכה, האם 26,000 מספיקים, או שמא צריך 27,000, או 28,000 או 29,000 כדי שלא יירקבו אפרסקים על העצים וכדי שהפרחים ייקטפו בזמן ולא יימסרו קרקעות לגויים? חשובה לי השאלה הזאת. האם יש לכם צוות מקצועי שיכול לתת לי תשובה לשאלה הזו?

חקלאות ישראל מעסיקה כ-74---

אני מדבר על התאילנדים ספציפית, תענה לי רק עליהם בלבד. אני עדיין ראש הוועדה, אני שואל רק על התאילנדים שנכנסים ל-46 מעלות, שעושים עבודות שאחרים לא עושים, שערבים לא נכנסים, שאלה לא נכנסים. התאילנדים שאני צריך.

תשובה מאוד ברורה; 26,000 עובדים תאילנדים לא מספיקים.

כמה כן צריך?

רגע. עובדים זרים תאילנדים לא מספיקים, חקלאות ישראל---

אני צריך לדעת מה אני דורש, לפני יהודה, לפני השומרון, לפני הבנייה, לפני המסתננים. אני רוצה קודם כל שהמדרג לא רק ייפסק, אלא אני רוצה לדעת כמה תאילנדים צריך היום כדי שהחקלאים יחייכו במקום שהם יבכו.

תוסיף לזה פרמטר אחד, כמה דונם אתה רוצה לעלות או כמה תפוקה אתה רוצה לעלות.

תן לי תשובה.

עשינו הרבה עבודות על הדברים האלה, חקלאות ישראל נזקקת לכ-40,000 עובדים. הניסיון שלנו הוכיח שכאשר אנחנו נמצאים על כ-28,000 עובדים, חקלאות ישראל מתקיימת. אבל נחתם הסכם ברור---

הבנתי, הסכמים אפשר לשנות. חוץ מתרי"ג מצוות שלא משתנות, הכל משתנה.

---שהתחיל עם 27,500 עובדים.

מר ישי, אני מבין שלפי התפיסה שלך אסור לתקן טעויות בחיים.

לא, גם ההסכם אומר, הקימו פה צוות שעוקב אחרי העניין ורשאי לתקן.

מר ישי, אני חושב שחבר הכנסת כץ, בנימוסו כי רב, שואל אתכם שאלות על התנהלות ולא על ניהול. ניהול אומר את הדבר הבא; אני, אדוני, רוצה שחקלאי ישראל יגדילו את התפוקות שלהם, אני רוצה שיגדילו את השטחים המעובדים, אני רוצה שיגוונו את הנושאים שהם עוסקים בהם כי חלים הרבה מאוד איומים שחבר הכנסת כץ ואני רואים אותם כמעט עין בעין.

לגמרי עין בעין, לא כמעט.

לגמרי עין בעין. השאלה היא כבר שאלה הרבה יותר מתקדמת, של לאן אנחנו רוצים להגיע. כשאתה אומר לי 'אני רוצה להוריד את כמות העובדים', אתה אומר לי במה אתה רוצה להוריד את התשומות, אתה לא אומר לי במה אתה רוצה להגדיל את התפוקות. אתה לא אומר לי 'אני רוצה להגיע ליותר יצוא, ליותר דונמים', ואני אומר לך שזה חסר, זה חסר בכל הדיון הזה וזה אולי שווה בדיון הבא ועל סמך זה לבחון את המספרים שאתם אומרים. אבל, חבר הכנסת כץ, מה שאותי מטריד באמת זה גב' טרנר. בוא נשמע מה יש לה להגיד, איפה אנחנו עומדים באמת.

אני מקווה שבימים הקרובים נסיים לגבש את ההסכם בין שלושת המשרדים ועם התאחדות החקלאים. אני חושבת שההסכם שמתגבש הוא הסכם טוב, הוא נותן מענה להרבה מאוד פערים. נותרו פערים בין המשרדים, עוד יש הערות לכל אחד---

אפשר לדעת מה?

יש לי הרבה כבוד לוועדה, אבל אנחנו לא מתכוונים לקיים פה משא ומתן, לפתוח את המשא ומתן.

גברתי, אנחנו בוועדה של כנסת ישראל, אנחנו נבחרנו על ידי שישה מיליון אנשים לייצג את עם ישראל, אנחנו חייבים להם תשובה.

אנחנו נמצאים בדיונים ואני מקווה שבשבוע הבא כבר תהיינה לנו תשובות.

אבל בואי תגידי לי, תשתפי אותנו במה... אולי נוכל לסייע לך---

משרדי הממשלה עוד דנים בזה.

אנחנו מדברים עם שטייניץ, אנחנו משוחחים איתם. אנחנו עומדים להצביע בעד התקציב.

את באמת חושבת שלא מגיע לנו לדעת על מה הפערים?

אני חושבת שמשרדי הממשלה---

בשיעור אזרחות פשוט, ראשוני, האם חברי כנסת לא צריכים לדעת מה הפערים שמתקיימים אצל הרשות המבצעת?

זה לא שאנחנו מתווכחים כבר חודשים ויש בינינו פערים, אנחנו בדיוק מנסחים הסכם ויש פערים בין הצדדים שאני מאמינה שייסגרו ביום-יומיים הקרובים. לכן אני חושבת שראוי שלמשרדי הממשלה יינתנו מספר ימים לגבש ביניהם את ההסכמות ואז זה יוצג לחברי הכנסת. אני לא חושבת שנכון לפתוח ויכוחים פה ליד החקלאים וליד חברי הכנסת.

בכל הפרטים שהוא העלה, מתי קפצת? אני לא זוכר מתי קפצת.

ב-26,000.

לא, אז היא לא קפצה.

אני חשבתי שלא קפצתי, אבל הציג מר ישי את עקרונות ההסכם, חלקם עוד בוויכוחים, חלקם לא בוויכוחים.

תני דוגמה אחת וגמרנו.

אני לא אתן דוגמה, צר לי. אני חושבת שמשרדי הממשלה צריכים לגבש קודם עמדה ואז לתת אותה לכנסת. אני לא חושבת שזה ראוי שמשרדי ממשלה יתחילו להתווכח פה בכנסת ואל מול החקלאים על פרטים של משא ומתן.

חבר הכנסת חסון, אתה רוצה לומר עוד משהו?

אם מה שגב' טרנר אומרת, אז מר ישי, תגיד, אנחנו קיבלנו פה סקירה על הקרח או קיבלנו סקירה שחקוקה בסלע? זאת השאלה שלי.

חקוקה בסלע.

אם הסעיפים שנמצאים כיום במחלוקת זה המספר, זה המדרג---

לא, אין מחלוקת.

אני לא יודע. היא לא מוכנה להגיד במה יש מחלוקת. זאת אומרת, מר ישי, אתה אומר לי שאין, היא לא כל כך מסכימה איתך ואני צריך להחליט, אני לא יודע אם מה ששמעתי כתוב על הקרח או חקוק בסלע. אם הוא כתוב על הקרח, אנחנו במצב רע.

אדוני היושב ראש, אני הייתי בדיונים ואני לא מחויב למשרדי הממשלה, אני יכול להגיד מה היה.

מר חדד, רק תגיד במלה אחת איך היה הסיום של ההופעה של אגרקסקו?

המנהל הכללי של אגרקסקו? היה מעולה. גם חבר הכנסת חסון וגם אתה הופעתם בצורה מכובדת.

כחלק מוועדת הארבעה, ייצגתי את התאחדות חקלאי ישראל ואני אנסה להיות ממלכתי, כי היו רגעים לא כל כך ממלכתיים בדיונים האלה. אני אגיד שקודם כל הממשלה מודה שהיא לא עמדה בהסכם עם החקלאים.

לא נכון.

למה את אומרת לא נכון?

כי אתה מייצג את עמדת הממשלה או את עמדת---

מר ישי זה ממשלה? הוא הודיע.

הוא רק אומר שבמקום שיהיו 26,000 לפי התכנית, לא עמדו בהסכם, עומדים ב-23,500.

אני אגיד איפה המחלוקות העיקריות. הם מתעקשים כרגע על מס המעסיקים והם אומרים שזה חלק מההסכם והם לא מוכנים לפתוח את ההסכם. בעקבות זה הוקם צוות שיבחן את הנושא ויגיש לשרים את ההמלצות. זו המחלוקת העיקרית.

המחלוקת השנייה זה בכמות. הם מתעקשים על המתווה, הם רוצים להגיע בסופו של דבר לתוצאה הסופית בהסכם---

של 18,000.

כן, ולזה אנחנו מתנגדים. אנחנו אומרים שיש את ועדת הארבעה, שלא ליוותה את השנתיים הקודמות, בגלל זה הגענו למשבר הזה. אנחנו מתעקשים על ה-26,000 עובדים ב-2011 והוועדה של הארבעה תעקוב אחרי ההסכם. אם הוא לא יקוים, אנחנו לא נעמוד במתווה.

אני רוצה להוסיף בנושא המיכון. לפי סיורים שלי בשטח, ואינה דומה ראייה לשמיעה. חבר הכנסת חסון, אני ביקרתי כמוך בשטח ואנחנו יודעים שגם כשממכנים את השטח וגם כשמוסיפים כלים שעושים עבודה במקום אנשים, לפעמים צריך סביב הכלי הזה חמישה או שישה או עשרה אנשים, כדי לוודא שהכלי עובד נכון. אז זה לא מוריד את כמות העובדים, זה מעלה את כמות העובדים, ולא בהכרח---

ואיך ההחזרה?

גב' טרנר, השיקול צריך תמיד להיות בהגדרת המטרה. כמו שלמדנו בצבא, כמו---

אני לא מסכים עם אדוני. אם זה נכון, אז לא צריך מיכון. אם זה נכון והמיכון גורם לתוספת כח אדם, אז לא צריך מיכון.

אבל מר ישי, אין קורלציה בין המיכון לבין הקיצוץ.

לא, פה משתלב מה שאמר חבר הכנסת חסון, שאם אתה רוצה להגביר את התפוקה ואתה רוצה להשתמש במיכון כדי להוסיף עוד מיליארד דולר למדינת ישראל ולהשתלט על עוד שטח, אז המיכון ממנף אותך, אמת?

חבר הכנסת כץ, אני חייב להגיד לך משהו, מר ישי מתהדר בזה שהוא שלושים וכמה שנים, מהשלושים וכמה שנים אני מלווה אותו חמש שנים---

כחקלאי אני חמישים שנה.

לא, במשרד החקלאות. באנו אליהם בסעיף של המיכון, אמרנו להם 'תראו, אתם הרי נותנים את האישורים, אתם יודעים לאיזה תחום אתם נותנים ואתם יודעים הכי טוב איזה מיכון מתפתח'. אם אתה יודע להגיד איזה מיכון מתפתח, על סמך זה תוציא חוזר לחקלאים שיש להם פועלים סביב המיכון הזה, 'אדוני, אני נותן לך התראה של שנה, שנה וחצי, אני נותן לך את הכסף, תתארגן ואני מוריד לך'. זה נקרא ניהול.

זה בדיוק מה שעושים.

לא, אתה קבעת שרירותית מדרג. מר ישי, בהבנת הנקרא אנחנו שנינו לא סובלים מבעיות יתר, בסדר? זה מה שאמרתם.

אני רוצה לתת למר רבינס.

מר רבינס, חסר לך שתגיד שאני טועה.

אני ראש המועצה האזורית מהערבה התיכונה. האזור הכי יפה בארץ. בהמשך למה ששאלתם על העתיד, כמה צריך להגדיל. אני התחברתי לתכנית של משרד החקלאות מה-17 לאוקטובר, החלטת ממשלה, 1,000 נחלות, מתוכם 250 מתוכננות בערבה התיכונה, כבר בקצב של לפחות 25 בשנה. אתם כבר יכולים לעשות את המכפלות, סדר גודל של כל משפחה, זה יכול להיות 5-6 עובדים. אלה המספרים לפחות, ואני מדבר איתכם על נקלטים נוספים. זאת אומרת החשבון צריך להיות שהחקלאות, בהמשך לחזון של חבר הכנסת כץ, ממשיכה להתפתח לפחות---

לא ממשיכה, רצה, דוהרת. מה זה מתפתחת בקצב---

בהמשך לתיאור הציונות שלך, אני רוצה לתאר לכם משהו ממש קצר. אחרי שקודם שרפנו את היער ועכשיו אנחנו מטפלים בזה, אני רוצה לחבר אתכם לעוד שלושה תרחישים ואני רוצה שזה יהיה כתוב. התרחיש הראשון, אמרת לפני שנייה, קודם עשינו נזק לחקלאים, עכשיו אנחנו מפצים אותם. אני לא רוצה שיפצו אותי, אני רוצה שייתנו לי לעבוד. אני לא רוצה שיפריעו לי. זה כל מה שאני רוצה, לקום בבוקר ולעבוד ולגלגל את החקלאות במדינת ישראל ואת התעשייה במדינת ישראל. תסתכלו מה שקורה היום עם השיכון. בשיכון, אתם יכולים לכתוב, תהיה ועדת חקירה על השיכון. למה תהיה ועדת חקירה על השיכון? כי קודם כל לא בנו, עכשיו המחירים יקרים, היום בכנסת עכשיו מחלקים סובסידיות, משכנתאות. תסתכלו איך המדינה הזו מתנהלת. זו תהיה ועדת חקירה.

יש לנו ועדת חקירה על היערות, יש ועדת חקירה על החקלאות, עכשיו על הבניין ועכשיו אתם יכולים לרשום עוד משהו; ברגע שהעיר אילת תימחק יום אחד משיטפון, והיום הזה יקרה, תזכרו מה שאני אומר לכם, אני לא רוצה להיות נביא זעם, יש לנו מחר ישיבה אצל מר ישי על כל הנושא של הניקוז בערבה בתיאום בין ישראל וירדן, כל מה שקשור למים, כי המים שמגיעים מההרים זורמים אחרי זה והם צריכים להגיע לאנשהו, הם מגיעים לים, רק שבדרך לים יש את העיר אילת, אז תזכרו שגם אחרי שזה יקרה, תהיה עוד ועדת חקירה. יש לנו למה לצפות.

מר רבינס, אתה מאוד אופטימי.

אני חשבתי שהעיר אילת תיעלם בגלל המסתננים. כי צריך להוציא את המסתננים לפני כן מדרום תל אביב, שלא ייקחו לנו גם אותם.

אני היועץ המשפטי בהתאחדות האיכרים. שתי הערות משפטיות קצרות ואחר כך אם יורשה למר אילן לוין מההתאחדות להעיר משהו.

אני חושב שזו פעם ראשונה בשנה וחצי בתפקיד שאני מסכים עם גב' טרנר. אני עד עכשיו לא הסכמתי איתה על כלום, אבל דווקא בנקודה הזאת, מבחינה משפטית אני חושב שדיונים על ניסוחים בין משרדי הממשלה צריכים להיות קודם כל בין משרדי הממשלה ואחר כך לבוא הנה. אני חושב שחברי הכנסת זכאים, אולי אפילו חייבים, לקבל את הניואנסים האלה אחרי שהם מסיימים את העבודה.

הסיכום היה שבוועדה היום אנחנו נקבל תשובה, לכן אנחנו... ולכן אמרנו שבשבוע הבא אנחנו נפגשים עוד פעם ובעוד שבועיים עוד פעם ובעוד שלושה שבועות עוד פעם, עד שהדברים ייעשו כמו שאנחנו רוצים.

ההערה השנייה שלי, מבחינה משפטית, החלטת הכנסת ממאי 2009 מסמיכה את הוועדה שכבודו עומד בראשה לעסוק גם בחקיקה שנוגעת לעובדים זרים. בפועל זה לא קורה, בגלל זה הוועדה הזאת מצטיירת וצריכה---

כן, מה נעשה שאנחנו באופוזיציה? חברי הכנסת חסון וכץ. אני רוצה לספר לך שאם אתה בקואליציה, אתה מסוגל להעביר חוקים, אתה גם מסוגל להפוך את המדרג ואנשי בנק ישראל שהיום מסבירים כמה חשוב להוריד את העובדים, אם מחר אני אהיה הבוס שלהם, הם יסבירו פה בהתלהבות למה צריך להעלות את מספר העובדים.

אבל מבחינה משפטית החלטת מליאת הכנסת, מ-4 במאי 2009, מסמיכה את הוועדה של כבודו לעסוק גם בחקיקה.

לגופו של עניין, כל מה שאמר מר חיים חדד מוסכם גם על התאחדות האיכרים.

אני ממזכרת בתיה, דור חמישי לעלייה הראשונה, 127 שנים של חקלאות אני מייצג פה מושבות של התאחדות האיכרים. יש לי משק של 300 דונם מטעים, אני נכה צה"ל, צנחן ממלחמת ששת הימים, נלחמתי פה בירושלים, אחרי שני התקפי לב, נכה של ביטוח לאומי. כשאני מגיש והגשתי בקשה לתאילנדים, אישרו לי שלושה תאילנדים. אני מעסיק גם ישראלים. כשאנחנו מדברים על ישראלים, זה ברור לכולם, גברתי הנכבדה, שזה ערבים ישראלים, לא יהודים ישראלים. אני מעסיק גם פועלים פלשתינים עם אישורים כבר 25 שנים, כדי לקיים את המשק שלי. אני מבקש פה לדבר על נושא הבלוף של הישראלים שיבואו לעבוד. אני מהאנשים שהעסקתי פועלים, ערביות מהדרום, מח'ור ומרהט, ובשנים האחרונות אין לנו פועלים גם מהאזור הזה, כי הן רוצות לעבוד במפעל של ארטיקים ושל קרמבו באשקלון ולא לעבוד בחקלאות. גם הסקטור הזה שהיינו מעסיקים אותו הולך ונעלם לנו. כך שהנושא של התאילנדים הוא בחשיבות עליונה.

השלושה תאילנדים שיש לי, הגשתי ערעור כחוק, על הנכויות שלי וכולי, כבר לפני שנתיים ואישרו לי תאילנדי נוסף, אבל לא קיבלתי כי אין, אמרו לי 'אין', 'יש לך אישור לעוד תאילנדי אבל לא יכולים לתת לך'. זה בהקשר של מחסור של פועלים.

בנושא של הציונות. יש לי בן סגן אלוף בתפקיד מאוד בכיר בחיל האוויר, שתוך שנה-שנתיים אמור להשתחרר ולחזור למשק. הוא שואל אותי 'אבא, למה אני חוזר? ריבונו של עולם, קיצצו לך 65% מהמים, ממכסת 89', פועלים, אני רואה איך שאתה אוכל חרא', תסלחו לי כולכם, 'למה אני חוזר?'

תודה רבה לכם.

אני רוצה להגיד שעשינו סיור תחת הדרכתו של מר אברהם דניאל, מאוד מאוד נהנינו, אני יודע שגם חבר הכנסת חסון, לפני מספר שבועות, הוא עובד במרץ רב, ולראות את המתיישבים שיושבים מול טול כרם ומגנים על הגבול המזרחי, למרות שיש שם גדר הפרדה, עדיין גבול מאיים, אז אנחנו נשמע אותך, בקצרה מאוד.

אני רוצה להגיד לכם, קודם כל לגבי מספר העובדים, שהמספר הולך ומתגבש, זו הישרדות, זה לא פיתוח. זאת אומרת החקלאות תמשיך להיות בהישרדות ואנחנו חייבים לעבור לפאזה השנייה, איך מפתחים, ולכן פה צריך להיות מדובר בצורה צחה וברורה על תוספת של עובדים, על פי הנורמות ש---

זה אחד מהפרמטרים.

דבר שני, לגבי המיכון. לא כל חקלאי יכול לרכוש את המיכון והוא לא פתרון, הוא אמור להיות תוספת לחוסר של העובדים ולא לגרוע מהחוסר. הרי אנחנו עכשיו בחוסר, אז אנחנו נותנים מיכון וממשיכים לגרוע.

יחד עם זאת אני רוצה להזכיר לכולם שהחקלאות משלמת כ-300 מיליון ₪ במסים ואגרות ואנחנו מקבלים 50 מיליון ₪ למיכון. זאת אומרת, בשורה התחתונה, אם לא תיתנו לנו מיכון ותבטלו את המיסוי, נקנה לבד.

דבר אחרון אחרון, ההסכמות שמגיעים לשלם את ה-500 שקל, זה לא בא לפתור את התנאים הסוציאליים, בחוק זה בנוסף, ואני לא רואה צורך לעודד עובד זר שיעזוב את הארץ, כי הוא בין כה עוזב. אם כך, מדוע לא שמים את זה גם על הסיעוד? נעודד את כולם, למה רק חלקים? למה רק להקשות על החקלאים? זה נראה לי לא סביר בעליל, ויש להוריד את זה מסדר היום.

אני יושב ראש הוועדה החקלאית בערבה התיכונה, ויש לי כמה שאלות למר יוסי ישי, בעקבות הסקירה. אנחנו נמצאים עכשיו בשיא העונה וחקלאים צריכים לבצע פעולות עם חקלאים, רישום, העברות וכן הלאה וכן הלאה והדבר הזה דורש איזון תיקים. זו דרישה אפילו לגיטימית של משרד הפנים, בשביל לשמור על סדר במערכת. לפי איזה מכסות מתכוונים לאזן תיקים השנה לפי מכסות של 2011 שפורסמו, או לפי מכסות 2010? זו שאלה ראשונה.

הוא כבר אמר לך, לפי מכסות של 2011.

2010.

אני ביקשתי ממר יוסי ישי, לא מנציגים אחרים.

אז הוא אמר לך שזה ישתנה, עוד מעט אתה תראה באינטרנט שינוי.

אם זאת התשובה, אני רוצה לשמוע אותה ממר יוסי ישי.

אתה לא סומך עליי, חיים? תגיד, מר ישי, אני מבקש שתענה.

עוד שאלה אחת, לגבי 63 חודש, התחלת להתייחס ואיפשהו עזבת את זה. היתה בקשה שלנו, בגלל שאנחנו בשיא העונה, להארי 63 חודש, עד סוף אפריל, עד סיום העונה, ואני יודע שגם היתה המלצה כזאת ונלקח צעד אחורה ועכשיו מדברים על זה, האם הכיוון הוא להסכים על הדבר הזה?

מאחר ואין ויכוח לגבי ההתחלה לפחות, מדובר בשנת 2011 ל-26,000 עובדים. אנחנו, בעיקרון, מתכוונים להשאיר את הקובץ של 2010, אבל למען הסר ספק אנחנו נבדוק אותו כדי לראות אם לא צריך לבצע בו שינויים של פיין טיונינג, בגלל הצטרפות חקלאים או דברים כאלה. בעיקרון קובץ 2010 יהווה בסיס לקובץ 2011.

ואלה שאיזנו תיקים?

הקובץ שהועבר למשרד הפנים על בסיס 24,500 יוחלף בקובץ שמסתכם ב-26,000. אם זה ייעשה בדיוק אחת לאחת, כמו קובץ 2010 או יהיה בו פיין טיונינג, כתוצאה משינויים שקרו, אנחנו מהר מאוד נבדוק את העניין, אבל הבסיס יהיה קובץ 2010.

לגבי העניין של 63 חודש, חלק מהנושאים שמופיעים בהסכם זה באמת להאריך את ה-63 חודשים עד אפריל.

יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו? טוב.

תודה לחבר הכנסת חסון, תודה למנהל הכללי של משרד החקלאות, תודה לגב' טרנר. אנחנו מודים לכל האנשים שהשתתפו.

אנחנו מודיעים כבר עכשיו שאנחנו נשב ואנחנו נארגן מיד ישיבה בעוד שבועיים ואנחנו לא ניתן מנוחה עד שנראה את החקלאים במדינת ישראל מתחילים לחייך.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00