PAGE
20
ועדת הכנסת

14/12/2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 135

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי ז' בטבת התשע"א (14 בדצמבר 2010), שעה 13:30

הצעות לתיקוני תקנון הכנסת – בנושא הצעות לסדר היום ודיונים מהירים.

חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

תמי כנפו

- מנהלת סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל
רונית חייקין

- מנהלת סיעת מרץ
סער פינטו

- מנהל סיעת קדימה

אתי בן יוסף

ארבל אסטרחן

איה לינצ'בסקי

הצעות לתיקוני תקנון הכנסת – בנושא הצעות לסדר היום ודיונים מהירים

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום כהרגלנו בימי שלישי תיקוני תקנון הכנסת כאשר אני מקווה שנצליח לסיים היום את סוגיית ההצעות לסדר היום והדיונים המהירים ובזה בעצם אנחנו מסיימים את הכלים הפרלמנטאריים, לבד מנושא אחד והוא סוגיית שעת השאלות, ששם, בעצה אחת עם חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא, אנחנו רוצים לקיים ישיבה בהשתתפות ראשי הסיעות, לייצר פה משהו יותר רחב וזה מצריך קצת הכנה. המטרה היא לסיים את זה ונדמה לי שאנחנו משאירים מקום ריק, ארבל לא רוצה, מתעקשת שזה יהיה אחר כך עם סעיף א' רבתי, יש דברים שבהם גם כושר השכנוע שלי לא מספיק...


אני מקווה שנצליח בישיבה הבאה לדון בכל מה שקשור בהליכים של בחירה לוועדות מינויים למיניהם, לקבץ את כל הנושאים האלה שמפוזרים בכל מיני מקומות למערכת אחת. לאחר מכן תישאר לנו החקיקה והוועדות כשני נושאים גדולים, שהם אחרונים בתוך התהליך הזה, כשהכוונה היא להתחיל מהחקיקה ולסיים בנושא של הוועדות.


מבחינת ההתארגנות, אני מקווה שנצליח להעביר כמה שיותר מהר את הנושא לישיבה הבאה, אחר כך כמובן בנושא של החקיקה יכול להיות שנעשה את זה בחלקים, לא נספיק לגבש בכל מקרה, זה ייקח יותר מישיבה אחת, זה ברור, וננסה להתקדם גם עם זה. בישיבה הקודמת כבר אישרנו את כל מה שקשור לפרק של הצעות לסדר היום.

שאלה בנוגע להצעות לסדר, זו שאלה ששאלתי בישיבה הקודמת ואז הנושא התעורר בפועל. בישיבה הקודמת דברנו על מה קורה כשאושרה הצעה דחופה לסדר ושבוע לפני כן, אותה הצעה לסדר לא אושרה. שאלתי מה קורה כששניים מאותה סיעה הגישו והתשובה כפי שהבנתי אותה, ניסיתי לקרוא שוב בפרוטוקול כי חשבתי שאולי לא הבנתי, אבל זה גם מה שמשתמע מהפרוטוקול, שהמצב היום - בסופו של דבר לא שינינו וגם הורדנו את הסעיף הרלוונטי - שהמצב הוא ששניהם אמורים לדבר.

ביטלנו את השבוע הקודם.

אז מה המצב כיום?

מי שמאשרים לו באותו שבוע, רק הוא.

הוא מדבר? מה המצב היום? היום הראשון מדבר?

כן.

זו לא שאלה תיאורטית, התעורר הסיפור של מסמכי ה"ויקיליקס" פתאום פנו אלי ממזכירות הכנסת ואמרו לי תחליט אתה. לשמחתי בסוף אחד נסע לשם ואחד נסע לשם - - -

וההחלטה הייתה קלה...

אבל עד שזה קרה הייתי בסיטואציה מאד מביכה.

נדמה לי שהסיכום שעשינו בפעם הקודמת, לבטל את העניין ושכל שבוע יתחיל עם דף חדש. זה נראה יותר הגיוני. למעשה אישרנו את הפרק הזה אבל לא הגשנו אותו עדיין למליאה כדי להשלים בו תיקון אחד או שניים קטנים שארבל תדבר עליהם תכף, ובעיקר משום שחשבנו במחשבה שנייה, שאולי את הנושא של דיונים מהירים בוועדה נחבר לפרק הזה בגלל הקשר הזה בין שני הדברים ואז כל זה ייכנס כמכלול אחד. לכן בעצה אחת עם ארבל לא הנחתי את זה אלא חיכיתי לישיבה הזו כדי לסגור את כל המכלול.

אז השאלה שלי היא אם בנוסח של היום זה כן ברור, זה משמר את המצב היום, לא?

אמרנו שהיום מחקנו את האפשרות הזו. אם הנשיאות מאשרת הצעה דחופה ושבוע לפני כן לא אישרה למישהו, הלך.

זה התיקון לתקנון, עד שהוא יניח ויצביע.

מה שקיים היום, לפי מה שאתה שואל, זה גם כן לא מאד ברור מה התוצאה, כי זה מופיע היום בכוכבית, לא בסעיף. אני אגיד לך מה כתוב, זו החלטת ועדת הכנסת מ-75: "אם לא אושרה דחיפותה של הצעה לסדר יום ולאחר זמן הגיש חבר כנסת אחר הצעה דומה או זהה בתוכנה ואושרה דחיפותה, תאושר גם דחיפותה של ההצעה הקודמת ותהיה היא במקום הראשון ובלבד שהזמן שעבר מאז תחילתה אינו עולה על שמונה ימים". זה לא מתייחס למה קורה אם יש שניים מאותה סיעה.

ומה ההצעה שאישרנו בישיבה הקודמת?

שרק האחרון.

מי שהגיש באותו שבוע - - -

זאת אומרת שגם מסיעה אחרת לא יצרפו אותה.

אין צירופים.

רצית לעשות תיקון בהתייחס למה שעשינו בישיבה הקודמת.

נדבר קודם על הצעות לסדר רגילות, כמה השלמות קטנות, הכותרת של הפרק תהיה" "הצעות לסדר יום ודיונים מהירים", נראה שנכניס שם גם את הדיון המהיר. היה לנו סעיף לגבי חבר כנסת שחוזר בו, מה קורה אם הוא חוזר בו לפני שזה עולה בכלל, אחרי שזה עבר לוועדה ואחרי שזה עבר למליאה. כשישבתי לנסח את זה באופן סופי, שאלתי, מה קורה אם הוא חוזר בו כשזה עבר לוועדת הכנסת לקביעת ועדה? אמרנו, שאם הוא חוזר בו כשזה עובר לוועדה, אז הוועדה תחליט. פה מוצע שבהתאמה ועדת הכנסת תהיה הוועדה, בעניין הזה יראו כאילו זה עבר לוועדת הכנסת, אם הוא חוזר בו בתקופה הזו שזה עבר לוועדת הכנסת לקביעת ועדה.


מונח בפניכם נוסח שלא הועבר מראש, אני חייבת לומר באשמתי, לא שמתי לב אליו קודם, זה איזשהו סעיף שאין בו שינוי לעומת הקיים, פשוט כי זה סעיף שהיום נמצא בפרק הוועדות. כשעברתי שוב על הסעיפים חשבתי שכדאי להכניס אותו לפרק הצעות לסדר. זה הסעיף שכותרתו "דיון בוועדה ומסקנות".


היום זה סעיף 111 שכאמור נמצא בפרק הוועדות אבל הוא בעצם מתייחס למה עושה הוועדה עם הצעה לסדר שעברה אליה. הסעיף הזה דומה מאד למה שקיים היום, בעיקר בשינויי נוסח, סעיף קטן (א) שבו זה משהו שקיים היום בכוכבית, צריך לראות אם רוצים את זה בכלל, הוא אומר כך:

"(א) הוועדה שדנה בנושא להצעה לסדר היום לא תחרוג בדיוניה מגדר הנושא שהועבר אליה, ויחולו הוראות סעיף 120, בשינויים המחויבים." זה הסעיף של הנושא החדש.

בעיני זה מיותר.

להצעת חוק זה משמעותי, להצעה לסדר זה ממש לא.

הוא פשוט אומר לה שהמליאה העבירה אליה משהו, אל תתפרעי.

השאלה היא מה זה "תחרוג", לדעתי אפשר להוריד את זה.

בסדר, זה יורד. אגב, זו החלטת ועדת הכנסת לפני הרבה שנים. (ב), (ג), (ד) , (ה) זה מה שמופיע בסעיפים של 111:
"(ב) עם סיום הדיון תניח הוועדה את מסקנותיה על שולחן הכנסת, בצירוף עמדת מיעוט אם הייתה", לא ראיתי את זה קורה כל כך אבל זה קיים היום. "יונחו בצירוף מסקנות המיעוט או חבר בודד", השאלה אם רוצים להשאיר את האופציה הזו, לחייב את הוועדה לצרף עמדת מיעוט, אם הייתה.

זו החלטה של רונית.

קבעת שתמיד אני במיעוט?

אני לא קובע אם את במיעוט, אבל בינתיים זה קורה. נשאיר את זה.

"הוועדה רשאית, מטעמים מיוחדים, שלא לפרסם את מסקנותיה", היום גם כן כתוב, זולת אם החליטה הוועדה מטעמים מיוחדים, "וכן היא רשאית, אם ראתה שפרסום המסקנות עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין כלכלי חיוני שלה", שזה ביטוי שכבר השתמשנו בו, "להעביר את מסקנותיה ישירות לשר האמור בסעיף קטן (ג).

(ג) יושב ראש הכנסת יעביר את מסקנות הוועדה שהונחו על שולחן הכנסת אל השר הנוגע בדבר, ואם לא ברור מי השר הנוגע בדבר, יעבירן לידי ראש הממשלה".

אז מה זה טעמים מיוחדים אם לא העניין הביטחוני?

אני מציע להוריד את זה.

שתמיד היא תניח על שולחן הכנסת, ואם היא חושבת שזה יפגע בביטחון המדינה, יחסי חוץ, היא תעביר ישירות לשר, אחרת יושב ראש הכנסת יעביר לשר.
"(ד) חבר כנסת רשאי להציע לכנסת לדון במסקנות ועדה שהונחו על שולחן הכנסת, במסגרת הצעה לסדר היום, וכן רשאית הממשלה לבקש כי הכנסת תקיים דיון כאמור".

זה קיים גם היום, כתבתי שאלה כי ראיתי שבדיון מהיר שתכף נדבר עליו, שם כתוב שהיושב ראש יכול להחליט לקיים דיון. אם האם גם פה רוצים?

השאלה שלי פרוצדוראלית נטו, חבר כנסת רשאי, אם הוא רשאי, איך הוא רשאי? מתי?

הצעה רגילה לסדר היום.

הוא תמיד יכול רגילה.

גם אי אפשר למנוע את זה.

כשאני מבין את ההסבר, אם כך, אני מתאר לעצמי שזה נבע מההוראה שהייתה שלא תדון בהצעות לסדר היום אם כבר היה הנושא נדון ועלה קודם. אז בטח אמרו שברגע שהוגשו מסקנות מותר לך לדון. אני לא זוכר אם השארנו את ההוראה היא?

אני לא בטוחה שאתה צודק כי בעצם אי אפשר לדון שבועיים.

אני מניח שזו הסיבה למה הוראה כזו הוכנסה.

לא קשור לשבועיים. ברגע שהנוסח נדון ויש מסקנות, מה הטעם בלהגיש שוב אותו דבר.

אני לא רואה שיש פה את הארבעה שבועות.

לדעתי הורדנו את זה ולכן לדעתי אפשר להוריד את כל הסעיף הזה.

האם לאפשר לממשלה לבקש דיון? ליושב ראש הכנסת?

יש מסקנות, מי שרוצה שיגיש הצעה לסדר.

הורדנו את האיסור ההוא?

לדעתי הורדנו את המגבלה ההיא, אם אני זוכר נכון, זה מיותר.

בהצעות לסדר עשינו מגבלה עד מתי הוועדה צריכה לדון בהצעה לסדר.

זה יהיה בפרק הוועדות.

זו שאלה ענקית.

בחקיקה יש הגבלה.

היא קיימת גם על הצעות לסדר, זה אותו סעיף, זה 112 היום בתקנון.

הבעיה היא שכשיש הגבלה של חצי שנה בהצעה לסדר, זה כאילו אין כלום, פה תהיה שאלה גדולה אם אנחנו רוצים להתערב בזה או לא ואם אנחנו אוסרים לייצר הסכמה לשינוי בסיפור, נגיע לשם.

השאלה אם רוצים לאפשר למישהו לעשות דיון? אני מזכירה שבדיון מהיר במסקנות יושב ראש הכנסת - - -

צריך להיות גם סוף לתהליכים האלה, יש מסקנות, נגמר הסיפור.

ברגע שהונחו המסקנות נגמר הסיפור.

סעיף (ד) ירד, אמרנו שזה עובר לשר, נעבור הלאה.

"(ה) בתוך שלושה חודשים מיום קבלת המסקנות, יודיע השר הנוגע בדבר בכתב ליושב ראש הכנסת על כל פעולה שפעל בעקבות המסקנות".

זה קורה?

כן.

באופן עקרוני, מי שהנושא חשוב לו יכול לעקוב ולהוציא ליושב ראש מכתב, אנא תבקש מהשר שיביא לנו את המסקנות. זה צריך להיות, זה מנגנון הפיקוח.

"תוך שלושה חודשים השר יודיע על כל פעולה שפעל בעקבות המסקנות, הודעת השר תונח על שולחן הכנסת", פה הוספתי "ואולם אם הועברו המסקנות ישירות לשר כאמור בסעיף קטן (ב), תימסר הודעת השר ישירות ליושב ראש הוועדה שהעבירה את המסקנות ולא יונחו על שולחן הכנסת".


אולי "רשאי השר למסור ישירות", אולי הוא יחליט, כי מה שעבר אליו סודי ומה שהוא מחזיר לא סודי?

אין צורך לסבך.

אלה השלמות פחות מהותיות לפרק.

עכשיו יש את הדיונים המהירים, שגם שם אין שינויים מהותיים. בסך הכול זה עובד טוב.

זה די מתאם לתקנון ולנוהג. זה גם מה שנשלח אליכם מראש. סעיף 59 שכותרתו: "דיונים מהירים בוועדה" והוא יבוא בסוף הסעיפים של ההצעות לסדר. זה מורכב על הסעיף שקיים היום עם קצת תוספות שלקחתי ממה שקבענו לגבי הצעות לסדר.

האם זה יבוא בסוף הסעיף הזה או שזה יבוא לפני אותו סעיף שדן במה קורה אם אושרו שניים.

לפני. זה 59 ומה קורה אם הוגשו שניים זה 60.

"59. דיונים מהירים בוועדה

(א) חבר כנסת רשאי להציע הצעה לדיון מהיר בוועדה מוועדות הכנסת (בתקנון זה-דיון מהיר)", זה מה שקיים היום בסעיף 97(א), אגב, היום בתקנון כתוב הצעה לדיון, זה לא נקרא דיון מהיר אבל היות וזה כבר המינוח שהתקבע חשבתי להכניס את זה לתקנון. "חבר הכנסת יצרף להציע דברי הסבר ויציין באיזו ועדה הוא מבקש שהדיון יתקיים, ורשאי הוא לבקש שהדיון יתקיים בוועדה משותפת שהוקמה קודם לכן". ההוראות האלה לקוחות מהצעות לסדר. "הצעה לדיון מהיר תוגש לנשיאות הכנסת באמצעות מזכיר הכנסת".

את לא כותבת מתי? צריך לקבוע יום ושעה. יש בעיה שזה עד יום ראשון ב- 12:00 זה הנוהג של המזכירות. מאחר וצריך להגיש את זה דרך מחשב הכנסת, יש הרבה שלא מגיעים בימי ראשון, זו בעיה.

אמרו לי שאפשר להגיש עכשיו גם מתל-אביב.

לגבי הצעה רגילה קבענו יום ב' ב- 11:00 והצעה דחופה יום ב' 10:30.

גם את זה אפשר לקבוע באותו מנגנון, למה זה צריך להיות מועד אחר?

נכון להיום זה היה עד יום ראשון ב- 12:00.

הייתי רוצה לוודא עם ירדנה שמבחינתה זה בסדר.

אני מציע שנקבל החלטה שזה יהיה ביום שני בבוקר עד 10:00. אם ירדנה תגיד שהם לא מסוגלים להיערך לזה מבחינתם, אז נקבל החלטה חלופית שזה יהיה עד יום ראשון בשעה המאוחרת ביותר שהם יוכלו.

אז יש לנו שלוש שעות שונות, 10:00 יום שני, 10:30 לדחופה ו- 11:00 לרגילה.

זה לא הגיוני, נלך על 10:30.

יש בעיה עם מכסות, רגילות זה בעצם מכסה. ועדת שרים לחקיקה לפעמים יושבת ביום שני בבוקר ועדיין אין תשובות אז אנחנו לא יכולים להחליף. אם נניח נפלה לי הצעה, אני רוצה במקום זה רגילה, אין לי את האופציה להגיש.

אז את צריכה עד 11, לדחופות אמרנו 10:30, את חייבת לפני הנשיאות למרות שהרגילות לא מאושרות בנשיאות, אבל הם צריכים לדעת.

רגילה נשאר עד 11, הדחופה ודיונים מהירים יהיו ב- 10:30. אם ירדנה תגיד לך שזה לא מסתדר לה, אז נסמיך אותך לסכם אתה כל שעה מאוחרת ככל הניתן ביום ראשון, ובלבד שזה לא יהיה שעה שמוקדמת מהשעה שישנה עכשיו. אם היא תגיד יום שני עד 10:00 עוד יותר טוב.

כרגע זה מה שמוגש עד שני ב- 10:30 יובא לנשיאות באותו שבוע.

"(ב)
(1) נשיאות הכנסת תחליט אם להעביר הצעה לדיון מהיר לוועדה, ואם הגישו כמה חברי כנסת הצעות בנושא דומה, תחליט לגביהן הנשיאות כאחת".
צריך להבהיר פה שזה לפי החלטת הנשיאות, היא תחליט אם זה בנושא דומה.

יש לי שאלה, התייחסתם לנקודה אם מגישים שני חברי כנסת מאותה סיעה אותו דיון מהיר.

בדיון מהיר אין מגבלות.

אין בעיה, כי בדיון מהיר אין זמן מליאה. ממילא כל חבר ועדה שמגיע לדיון יכול לדבר.

בדרך כלל זה גם מווסת על ידי הסיעה.

אני יודעת שזה קורה. בסיעות הגדולות משתמשים בזה?

כן, לפעמים כמה אנשים רוצים להעלות נושא, אז הולכים למסלול של דיון מהר ומאפשרים לכולם להיות שותפים.

"(2) נשיאות הכנסת לא תעביר באותו שבוע יותר מנושא אחד לדיון מהיר לכל אחת מהוועדות.

(3) נשיאות הכנסת רשאית לקבוע ועדה שונה מזו שציין חבר הכנסת בהצעתו, וכן רשאית היא לשנות את נוסח ההצעה לדיון מהיר, והיא תודיע על כך לחבר הכנסת".

למה היא רשאית לשנות את הנוסח?

כי זה אותו דבר כמו בהצעות לסדר.

הורדנו את המניעים, אם זה גזעני, פוגעני וכו'.

"(ג) ועדה שהועבר אליה נושא לדיון מהר, תחל בדיון בתוך עשרה ימים מיום העברת הנושא"
שמתי בהדגשה את עשרה הימים מיום העברת הנושא כי היום כתוב בתוך שבוע. העניין הוא שאם זה עובר ביום שני, הרעיון היה לאפשר להם עד יום רביעי בשבוע שלאחר מכן.

עשרה ימים כולל שבת.

כן, אפשר היה להגיד "תחל בדיון באותו שבוע או בשבוע שלאחר מכן", זה היה הרעיון כי לאותו שבוע כבר יש סדר יום. "לדיון יוזמן חבר הכנסת המציע", זו גם תוספת.

לפעמים קורה שהם קובעים את זה, לחבר הכנסת יש דברים אחרים בוועדות אחרות, אם זה אחד או שניים, קל לתאם, אבל מדובר בעשרה חברי כנסת זו בעיה לתאם. אז יוצא הרבה פעמים שלחברי הכנסת יש בעיה להגיע.

היה לי ויכוח על זה עם אחד מראשי הוועדות. באופן תיאורטי, זה יכול לקרות גם בדיון בהצעת חוק ובדיון בכל דבר. לכאורה המצב הוא שיושב ראש הוועדה יכול לקבוע מה שהוא רוצה, הוא יכול להחליט לא רק על השעה הוא יכול להחליט גם על המקום, הוא יכול להגיד שהישיבה בתל אביב ובכל מיני מקומות, גם הדברים האלה קורים. הנוהג שמנסים לתאם, אני לא בטוח שאם נקבע פה חובת תיאום, זה עלול ליצור מצב שצריך לתאם גם עם השר כי בדרך כלל בדיון כזה אתה צריך שהשר יבוא להתייחס לוועדה אז עלולים להגיע למצב שזה יהיה אמצעי לסכל את הדיון.
נניח שאני שייך לקואליציה והגשתי גם את אותו דיון מהיר, אני אגיד שאני לא יכול ביום הזה, השר לא יכול בזמן ההוא, והתוצאה תהיה שדחינו אותו בשבועיים, הרגנו את כל הנושא.

אפילו על חוק לא כתוב שצריך לתאם.

בחוק תמיד מתאמים.

אבל זה לא כתוב. אני דווקא חושב שהכוח של העניין הוא שהוא שם סד של עשרה ימים ואומר ליושב ראש הוועדה עכשיו תסתדר כך שבעשרה ימים יהיה הדיון ותמצא את הפתרונות ולא לייצר פה מסלול שיאפשר להתחמק מהדיון במועד שלו.

עשרה ימים זה לא שבוע כי יש בעיה לוועדות?

בגלל ששבוע נופל ביום שני.

הסדר יום סגור.

עד היום מתמודדים עם זה?

בפועל חרגו.

חורגים תמיד, בדרך כלל זה נעשה ביום שלישי, כי זה יום יותר פתוח.

גם אם זה באותו שבוע או בשבוע שלאחר מכן זה עדיין מהיר.

אם המציע לא מגיע, הנושא מבוטל? היה נושא בוועדת העבודה הרווחה והבריאות עם חבר הכנסת חיים אורון, בפעם הראשונה יושב ראש הוועדה לא היה יכול ובפעם השנייה חבר הכנסת אורון לא היה יכול וזהו.

זו שאלה טובה. היה מקרה שבא יושב ראש ועדת הפנים לנשיאות ואמר שהעבירו אליו נושא שהוא לא מכיר, חבר הכסת הציע והנשיאות העבירה. הוא הזמין אנשים, היוזם לא הגיע והוא לא מכיר את הנושא, הוא לא יודע על מה לדבר.

אני מציע להיזהר עם זה, מאותה סיבה, כי אז יושב ראש ועדה יכול לקבוע את הדיון בדיוק ביום שמסיבה מסוימת לאותו מציע יש קושי להגיע בשעה מסוימת, אז הוא אפילו לא עומד במצב שבו אנשים אחרים מסיעתו, שחושבים כמוהו, יכולים לבוא לדיון להשתתף ולהביא את העמדה. בסך הכול זה עובד טוב.

אבל אני שואלת מה קורה אם הוא לא מגיע.

הדיון מתקיים.

הזמינו אנשים, זה לא מכובד.

אני חושב שזה יותר נכון. דבר נוסף, ברגע שהדיון עובר לוועדה זה יצא מחזקתו של המציע. לכן נכון ללכת עם הקו הזה באופן רציף.

סעיף (ד) הוא סעיף חדש שלקחתי ממה שנקבע לגבי הצעות לסדר מבחינת האפשרות להעביר מוועדה לוועדה, צריך לחושב אם רוצים את זה ואם מה שקבוע פה זה הפורום המתאים:
"(ד)
(1) החליטה נשיאות הכנסת להעביר הצעה לדיון מהיר לוועדה, רשאית ועדת הכנסת להעבירו לוועדה אחרת, אם ביקש זאת אחד מאלה: חבר הכנסת שהציע את ההצעה לדיון מהיר, יושב ראש הוועדה שנקבעה כאמור, יושב ראש ועדה שסבור כי הנושא מצוי בתחום סמכויותיה של הוועדה שבראשותו או יושב ראש ועדת הכנסת."

את כותבת ספציפית לאיזו ועדה את רוצה.

אבל לפעמים הנשיאות מחליטה אחרת.

נניח הוא ביקש ועדת כספים והנשיאות החליטה ועדת כספים, אז פונה יושב ראש ועדת הכלכלה, ואומר שזה בכלל נושא של כלכלה, האם רוצים לאפשר את זה, או פונה יושב ראש ועדת כספים ואומר שזה לא נושא של כספים.

מה שקורה עם הצעות חוק.

פה זה כשאתה רוצה את הנושא הזה דווקא לוועדה שאתה מעוניין.

ואם הנשיאות החליטה לאשר לך ושלחה אותך דווקא לכלכלה ואתה רוצה כספים?

האם לאפשר בכלל את הערעור הזה על הנשיאות שזה משהו שלא קיים היום? האם ועדת הכנסת היא הפורום המתאים או שהוא צריך לחזור לנשיאות?

אני אגיד לכם למה הייתי בעד הדבר הזה, והוא באמת לא דבר עקרוני ומהותי, רק מסיבה אחת, אני חושב שנכון לנסות לייצר דינים דומים לדיונים המהירים ולהצעות לסדר עד כמה שניתן, ולא לייצר מצב שלכל דבר יש מערכת דין נפרדת, על זה אפשר לערער, על זה אי אפשר לערער, שם יכולים לערער אנשים כאלה ופה אנשים אחרים. הרעיון היה לאחד את התהליכים

אבל מצד שני אתה רוצה את הייחודיות.

הייחודיות קיימת במהות של הדיון, שחבר כנסת יידע בעיקרון שאם הוא ביקש דיון ולא אישרו לו את הוועדה שהוא רוצה, יש לו את המסלול שהוא יכול ללכת לערער, בין אם הדיון מסוג כזה או הדיון מסוג אחר. זה נראה לי יותר נכון, זה לא מהותי, ממילא השימוש בזה יהיה אפסי, אם בכלל. בינינו, אני בכלל לא יודע אם כל מנגנון הערעור על ההחלטות לא לאשר הצעות לסדר דחופות, כמה הוא בכלל נחוץ.

הוא נחוץ כי ההחלטות הן לפעמים פוליטיות.

בעיקר כשעשינו חוק שמאפשר לעושת נשיאות רחבה יותר ויש בה ייצוג רחב. אם כבר עשינו ולא רצינו לשנות שם, נראה לי שהגיוני לא להגיד ששם כן ופה זה לא יהיה.

אני אסביר למה זה חשוב גם כשזה לא מגיע לפה, השבוע היה נושא בנשיאות שהנשיאות נטתה לא לאשר אבל היו מציעים רבים בהצעה. אחד מחברי נשיאות אמר, אם לא נאשר ממילא זה יגיע מחר בבוקר ובגלל שיש הרבה מציעים יהיה להם רוב בוועדת הכנסת, אז בואו נאשר, ואישרו. אז לפעמים גם אם לא משתמשים בכלי, עצם העובדה שהוא קיים, עוזר. לגבי הנושא הזה, היה חבר כנסת בנשיאות הקודמת, שאישרו את הנושא שלהם להצעה מסוימת אז הם הגישו שוב שבוע לאחר מכן, שוב לוועדה שהם רצו, כי הם אמרו, אישרתם לנו לוועדה מסוימת, אנחנו רוצים בוועדה הזו. עדיף שיהיה מנגנון מסודר.

אני חושב שזה הגיוני, נעשה האחדה של הדברים, נלך לאותו מנגנון.

זה לא ערעור, אין ערעור על החלטת הנשיאות לא לאשר דיון מהיר, זו רק העברה מוועדה לוועדה.

"(2) ועדת הכנסת תדון בבקשה כאמור בפסקה (1) ובלבד שהוועדה שקבעה נשיאות הכנסת טרם החלה את דיוניה בנושא".

זו התשובה לעניין של המועד.

למה שלא תגבילי גם פה. כמו שאפשר להגיש ערעור על הצעה רגילה לסדר עד יום שני בערב, תגבילו גם פה.

כי זה לא ערעור, זו העברה מוועדה לוועדה. כמו הצעה לסדר שעברה מהמליאה, גם שם לא הגבלנו כל עוד היא לא התחילה.

בהעברה אין. הערעור הוא על עצם קביעת - - -

הערעור הוא על עצם קביעת הוועדה.

לא, הערעור הוא לא על עצם קביעת הוועדה, הערעור בהצעות דחופות לסדר הוא על עצם אישור ההצעה או לא.

כמו שהמליאה העבירה הצעה לסדר לוועדה ואת מבקשת להעביר מוועדה לוועדה.

נניח שהוועדה אישרה ביום שני וביום שלישי ועדת כלכלה קבעה תאריך לדיון איקס, אבל לא הספקתי לערער וביקשתי שזה לא יהיה בוועדת כלכלה אלא בוועדת כספים. לכן אולי כן כדאי להגדיר עד מתי.

הגדרנו עד מתי.

לא אמרנו שעצם הערעור מונע את תחילת הדיון. רק אמרנו שוועדת הכנסת לא תדון - - -

אבל בשביל מה?

זה תמיד הכלל. את רוצה להגביל להם את הזמן? למה?

אתה רוצה לערער לאיזו ועדה זה הולך, תן לו עד מתי לערער, שיידע, אחר כך הוא כבר לא יכול לערער.

אני אומר לו, עד שהוועדה תתחיל לדון.

אחרי הנשיאות הוא כבר יודע לאיזו ועדה.

אפשר להגיד שהוא צריך לערער עד למחרת, אפשר לעשות כמו בערעורים, בו ביום, לטעמי זה מיותר.

אבל למה להגביל?

אני מדברת על עבודה מסודרת.

יש לך אופציה, או את מגבילה עד שני בערב או שאת אומרת שיש לו יותר מזה, אז למה את מגבילה?

הוועדה קבעה דיון ביום שני הבא. לא הספקת עוד לערער והם קבעו כבר יום ושעה.

זה טרם החלה את דיוניה, לא היא קבעה מועד.

אז היא תשנה עוד פעם? אחרי שהיא קבעה היא תבטל?

כן.

לדעתי אתם מסבכים, עושים בלגן לוועדה.

יש בעיה אחרת מבחינת ועדתה כנסת, מה קורה אם הוא מגיש את ערעור לפני שהוועדה החלה את הדיון וועדת הכנסת לא התכנסה לפני שהתחילה את הדיון.

במקום "בלבד שהוועדה טרם החלה את דיוניה" נגיד, "הוא רשאי להגיש את הבקשה ביום שבו פורסמה החלטת הנשיאות".

בסדר גמור.

אני חושב זה מיותר.

אפשר לעשות את זה.

"אם החליטה ועדת הכנסת להעביר את הדיון לוועדה אחרת, יודיע על כך יושב ראש ועדת הכנסת לנשיאות", לא למליאה, כי זה לא היה במליאה, לנשיאות, "לשתי הוועדות הנוגעות בדבר ולחבר הכנסת המציע, והתקופה האמורה בסעיף קטן (ג) תימנה מיום מסירת הודעתו".

הוא כמובן יוזמן לוועדת הכנסת לנמק למה הוא רוצה ועדה אחרת.

" (ה) עם סיום הדיון המהיר יונחו מסקנות הוועדה על שולחן הכנסת, יושב ראש הכנסת יחליט אם לקיים דיון בכנסת במסקנות הוועדה". זה מה שקיים היום. בהצעות לסדר לא אפשרנו דיון.

זה מיותר.

העשרה ימים שמתחילים מיום החלטת ועדת הכנסת זה חדש?

כל סעיף (ד) חדש. היום אין בכלל אפשרות להעביר מוועדה לוועדה. היו פונים לנשיאות שתשנה את החלטתה. זה לא היה מעודן בשום מקום. הנשיאות קבעה משהו, היא זו שיכולה לנות את החלטתה.

אבל אמרנו עשרה ימים כדי לאפשר - - -

אני הולך אתך, אני אגיד לך מה אני מציע, נכפיף את הנושא הזה בדיוק לאותו סעיף שמחייב אותנו לדון ביום שלישי בערעורים האלה שמוגשים ביום שני.

אם כך, זה בסדר. עד שני בערב הוא צריך להגיש את הערעור בשלישי בבוקר דנים.

ואז נשאיר את עשרת הימים המקוריים כי יש לו את ההחלטה יום למחרת.

עדיין הייתי אומרת שהתקופה תימנה מיום מסירת הודעת יושב ראש ועדת הכנסת.

לא כדאי, זה יתחיל להפוך למכשיר ליצירת עיכובים. היום קבוע שבעה, עשינו עשרה, זה לא נורא.

יתחילו למנות מיום החלטת הנשיאות. אולי צריך להבהיר שהפגרה לא נמנית בתוך העשרה ימים.

אין סעיף כללי שהפגרה לא נמנית?

לפעמים היא נמנית.

צריך לבדוק את זה, כרגע אין, יש מקומות שאמרנו נניח במליאה, ישיבה רגילה ברור שהפגרה לא נמנית.

אני מציע להוריד ב-(ה) את הסוף "יושב ראש הכנסת יחליט אם לקיים...", אין טעם לזה.

בסדר. אז רק "יונחו המסקנות". שאלה נוספת, ראיתי שאתמול הונח על השולחן משר התשתיות - בהמשך למסקנות ועדת הכספים, בעקבות דיון מהיר - גם את זה מעבירים? גם את מסקנות הוועדה בדיון מהיר להעביר לשר? ושתוך שלושה חודשים יודיע אם הוא פעל?

כן.

למה לא?

אז יש, תוך שלושה חודשים שיושב ראש ועדת הכנסת יעביר לשר הנוגע בדבר ותוך שלושה חודשים יודיע על כל פעולה שפעל. להשאיר מרווח לוועדה לא להניח מסקנות, מטעמי ביטחון המדינה וכיוצא בזה?

מה קורה כשיש דיון מהיר בוועדת חוץ וביטחון?

אין הוראה מיוחדת.

אז צריך.

אפשר להכניס פה את אותם סייגים, אלא מביטחון המדינה וכו'.

לדעתי במצב כזה של ביטחון המדינה הם מניחים אצל היושב ראש.

אלא מביטחון המדינה ולהוסיף שזה עובר לשר. נעבור לסעיף 60 שהוא מעט מורכב ואני מקווה שהצלחנו לכתוב אותו בצורה ברורה, הוא לא קיים היום בתקנון אבל בא לעגן נוהג שקיים בנשיאות. הרעיון שאם מגיעה לנשיאות באותו שבוע הצעה לדיון מהיר והצעה דחופה.... בסעיף של ההצעות הדחופות אמרנו שהנשיאות לא תאשר אם מובאים באותו שבוע הצעה רגילה או שאילתא דחופה או אי אימון, או אם הכנסת החליטה לאשר דיון מהיר.


מה שמוצע לעשות כאן זה איחוד. הגיע דיון מהיר והצעה דחופה באותו נושא, הנשיאות תחליט את אותו דבר לגבי שניהם. או שתחליט שיהיה דיון מהיר או שתחליט דחופה, או שתחליט לא לאשר בכלל. אבל, הסיבה שזה קצת ארוך זה שרוצים להשאיר פה את הסייגים שאם זה מאושר כדחופה, רק אחד מסיעה. לכן זה מעט מורכב.

אם יש גם דיון מהיר וגם דחופה, מי קודם?

מה שמוצע כאן זה שאם אחד יגיש דחופה ואחד יגיש דיון מהיר, זה שהגיש דחופה קודם ואם הגישו כמה מאותה סיעה דיון מהיר ועכשיו צרפו אותם לדחופה של מישהו מסיעה אחרת, הראשון מבניהם.

תני להם מסלול, את אומרת, בדחופה לסדר היום - - -

אבל אז אתה מפסיד אם הנושא הוכר כדחופה.

זה כמו שלא אישרו לך אותו.

הייתי הולכת לפי המספר.

זה הרעיון, ללכת לפי הקודם. אין דרך אחרת, אחרת מאד מגבילים, לפעמים גם בסיעה קטנה יש שני אנשים שהנושא חשוב להם, צריך לתת להם מסלול שהם יכולים לפחות לנסות.

"60. דיון מהיר והצעה דחופה בנושא דומה.

(א) הוגשו לנשיאות הכנסת הצעה דחופה והצעה לדיון מהיר בנושא דומה, בהתאם לקביעת נשיאות הכנסת, תחליט הנשיאות אחת מאלה, והחלטתה תחול על כל ההצעות כאמור:


(1) לאשר דיון בהצעה דחופה


(2) לאשר דיון מהיר בוועדה.
(3) לא לאשר כלל דיון בהצעות ואז רשאי חבר הכנסת שביקש את הדחופה לערער על ההחלטה כאמור בסעיף 54(ו)".


עכשיו הבעייתיות, אם יהיה רק אחד מסיעה, על זה מדבר סעיף קטן (ב).

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1)", "זאת אומרת שהנשיאות יכולה לאשר את כולם כדחופה, "החליטה נשיאות הכנסת כי הצעה לדיון מהיר בוועדה תאושר לדיון כהצעה דחופה בהתאם לאותו סעיף קטן, יחולו הוראות אלה:

(1) היו המציעים של ההצעה הדחופה ושל ההצעה לדיון מהיר מאותה סיעה, תאושר לדיון רק ההצעה הדחופה.

(2) לא היו המציעים של ההצעה הדחופה ושל ההצעה לדיון מהיר מאותה סיעה, תאושר כהצעה דחופה גם הצעה לדיון מהיר בנושא דומה, לפי סעיף קטן (א)(1), ובלבד שאם הוגשו כמה הצעות לדיון מהיר על ידי חברי כנסת מסיעה אחת, תאושר לדיון כהצעה דחופה רק ההצעה הראשונה מבניהן.

בכל מקרה יהיה ייצוג של אחד.

הבעיה היא רק דחופה כי דיון מהיר אין בעיה.

זה ימנע את הטוטו הזה, שאתה לא יודע אם להגיש מהיר או להגיש שם, ומה יאשר לי ומה לא יאשרו.

אם הגישו כמה מאותה סיעה דחופה, אין דבר כזה, אז אם הפכו אותו לדיון מהיר, לכאורה היו כן יכולים לאפשר - - -

עזבו, אם בסיעה אין סדר, מה לעשות, ילמדו לקח, יש גבול גם כמה אפשר לשגע את המזכירות.

"(ג) אישרה נשיאות הכנסת דיון בהצעה דחופה שהגיש חבר כנסת, וכן אישרה כי הצעה לדיון מהיר שהגיש חבר כנסת בנושא אחר תידון כהצעה דחופה, לפי סעיף קטן (א)(1)", שהגיש אותו חבר כנסת תידון כדחופה, זאת אומרת הוא הגיש דיון מהיר ודחופה בשני נושאים, את הדחופה אישרו לו והדיון המהיר שלו הפך לדחופה. מה שמוצע כאן: "תידון רק אחת מהן כדחופה, בהתאם להודעתו למזכיר הכנסת".

אבל אז הוא מפסיד את הדיון המהיר.

אין דיון מהיר כי הנשיאות החליטה שהנושא הזה הוא דחוף, אין דיון מהיר בנושא.

הוא לא יכול לדבר פעמים דחוף.

הנושא לא אושר כמהיר, להבהיר שאותו חבר כנסת לא יהיה לו שתי דחופות. סעיף (ד) הוא מעין הבהרה שחבר כנסת שהגיש דחופה והצעתו אושרה לדיון מהיר, הפכו לו את הדחופה למהיר, אינו רשאי לערער על החלטה זו בפני ועדת הכנסת, זה לא כמו מישהו שלא אישרו לו בכלל.
"(ד) חבר הכנסת שהגיש הצעה דחופה והצעתו אושרה לדיון מהיר בוועדה כאמור בסעיף קטן (א)(2), אינו רשאי לערער על החלטה זו בפני ועדת הכנסת כאמור בסעיף 54(ו)".
(ה) אישרה ועדת הכנסת דיון בהצעה לסדר היום כהצעה דחופה בעקבות ערעור של חבר כנסת לפי סעיף 54(ו)", מישהו לא אישרו לו דחופה והוא ערער וועדת הכנסת קבלה את הערעור, " לא תחול החלטתה על הצעה לדיון מהיר שהוגשה בנושא דומה".


ועדת הכנסת היא לא כמו הנשיאות שהייתה מצרפת דיונים מהירים, ההבהרות הן בגלל שזה סעיף חדש, למקרה שיהיו שאלות.

מלבד הנקודה שהסמכנו את ארבל לסכם את המועדים עם ירדנה, כפי שדברנו, אם אין הערות אני עובר להצבעה על כל הפרק של הצעות לסדר ודיונים מהירים, כולל מה שאישרנו בפעם הקודמת, כולל כל השינויים שדובר עליהם, כולל הנושא של דיונים מהירים והדיון בוועדה ומסקנות והתיקונים שדברנו במהלך הישיבה הזו. מי בעד?

.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיפים אושרו

תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:25