PAGE
ועדת הכלכלה
30
13/12/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 379

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שני, ו' בטבת התשע"א (‏13 בדצמבר, 2010), שעה 15:00

1.
הצעת חוק תכנון משק החלב, התשס"ח-2008

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

אלי אפללו – מ"מ היו"ר

ישראל חסון

כרמל שאמה

שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון

חה"כ שי חרמש

איציק בן דוד
-
סמנכ"ל בכיר לסחר חוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד ערן אטינגר
-
היועץ המשפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד אפרת אביאני
-
הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוק בר
-
מנהל תחום ענפי החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תניב רופא
-
מ"מ מנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עליזה כהן
-
עוזרת השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד ברוך לוברט
-
הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד רוני טלמור
-
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד לירון אדלר-מינקה
-
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסף מירזאי
-
מתמחה בלשכה המשפטית,מש' התעשייה, המסחר והתעסוקה

שי דרורי
-
מנכ"ל המועצה לענף החלב בישראל

אפרים רייקין
-
סמנכ"ל המועצה לענף החלב בישראל

לירון תמיר
-
כלכלן ראשי, המועצה לענף החלב בישראל

עו"ד עילית סקפה לנדאו
-
היועצת המשפטית, המועצה לענף החלב בישראל

עו"ד שאול פלס
-
היועץ המשפטי, המועצה לענף החלב בישראל

יעקב בכר
-
מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר (לחלב)

ישראל בלוך
-
התאחדות מגדלי בקר (לחלב)

נחום זרחי
-
התאחדות מגדלי בקר (לחלב)

איציק שניידר
-
מנכ"ל אגודת הנוקדים

רחמים אליהו
-
מזכיר מושב פרזון, איגוד מגדלי הבקר + יצרני פרזון

סודקי דהאמשה
-
כפר כנא, איגוד מגדלי הבקר + יצרני פרזון

יואב צור
-
יו"ר התאחדות מפטמי הבקר

ברק צור

אריה שור
-
מנכ"ל חברת תנובה

עו"ד אריאל עמינצח
-
סמנכ"ל משפטי, חברת תנובה

עו"ד דוני טולדנו
-
הלשכה המשפטית, חברת תנובה

שולמית פסח
-
מנהלת אגף כלכלה ובקרה, חברת תנובה

אלי ג'ורנו
-
חברת תנובה

יוסי קדמי
-
חשב מחלבות גד

ישראל בליט
-
מנהל תחום חלב, חברת שטראוס

עו"ד מאיר לוין
-
הלשכה המשפטית, חברת שטראוס

עו"ד אורית חמו
-
היועצת המשפטית, מילקו תעשיות, מחלבות טרה

קרן שיינמן
-
החברה המרכזית לייצור משקאות קלים

אבשלום (אבו) וילן
-
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

רחל בורושק
-
כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

צבי פורת
-
מרכז ועדת משק, הקיבוץ הדתי + התאחדות חקלאי ישראל

יאיר ווייל
-
מנהל צ"י כפיר תעשיות מזון, גבינות הכפר

סיגל בלט
-
מנהלת תחום סחר חוץ, התאחדות התעשיינים

הרב יצחק ארזי
-
הרבנות הראשית לישראל

אתי בנדלר


ניר ימין


רן סלבצקי (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
הצעת חוק תכנון משק החלב, התשס"ח-2008

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק תכנון משק החלב, התשס"ח-2008. אני מבין שברוב הנושאים שהיו במחלוקת הגיעו להסכמות.


בסעיף 3, חבר הכנסת מוזס הודיע שהוא מושך את הרביזיה שלו.

אני מבקש להודיע הודעת משותפת ביחד עם שר המשפטים. החלטנו להגיש הסתייגות על התוספת שהציג חבר הכנסת אילטוב, באשר לניגוד עניינים.

התוספת היא הפתרון כביכול. הממשלה מסתייגת. זה זכותה.

הפתרון נעוץ במודל שהוצב בפני הוועדה.

אבל העיקרון מקובל?

התוספת הזאת בעצם מאפשרת להשתתף בדיון גם כאשר יש ניגוד עניינים אישי, מעבר למגזרים ולמשותף לשאר הגורמים. זאת תוספת שלדעתנו אין לה מקום ולכן הממשלה תגיש הסתייגות.

אם הממשלה תגיש הסתייגות זה אומר שתוגש הסתייגות במליאה.

בוודאי, במליאה. אדוני השר, מכיוון שאמרת את זה באופן אישי כאן אז אני לא צריכה ממך עוד מכתב בעניין הזה. לעומת זה, משר המשפטים אני מבקשת לקבל מכתב.

המכתב יהיה משותף.

תכתוב מכתב לוועדה. חבר הכנסת אפללו, רצית להעיר על העניין הזה?

יש לי הרבה הערות, אבל בינתיים עדיין לא.

אגב, גם חברי הכנסת יכולים להגיש הסתייגויות. משעשע אותי שהממשלה מגישה הסתייגויות להצעת חוק שלה.

היא מגישה הסתייגות להצעה שנתקבלה כאן בוועדה.

אדוני השר, לא היית שותף לחוק רישיונות-זיכיונות, שם הממשלה הגישה כל הזמן עשרות רביזיות על הצעת החוק של עצמה. זה דבר שלא ראיתי אף פעם.

ברשותכם, אמשיך בהקראת הסעיפים בפרק ד': מועצת החלב. אני מתחילה בסעיף 17.


סעיף 17 – סייג לתחולת הוראות בעניין חברה לתועלת הציבור

"(א)
הוראות סעיפים 345יא, ו-345כ לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות), לא יחולו על מועצת החלב.

(ב) (1)
על אף האמור בסעיף 345יב לחוק החברות, עסקה של מועצת החלב עם דירקטור או חבר ועדת ביקורת או עם תאגיד בשליטתו של מי מהם, אשר מתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 35(ה), אינה טעונה אישורם של האסיפה הכללית ובית המשפט ואינה טעונה הודעה לרשם ההקדשות.

(2)
על אף האמור בסעיף 345יב(2) לחוק החברות, עסקה חריגה של מועצת החלב עם בעל מניה בחברה שמתקיימים לגביה התנאים לפי סעיף 35(ה)(1) עד (3) טעונה אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון, ואם לא נקבע אחרת בתקנון החברה – גם אישור האסיפה הכללית ואינה טעונה אישור בית-המשפט.

(3)
על אף האמור בסעיף 345יב(3) לחוק החברות, עסקה שאינה עסקה חריגה של מועצת החלב עם בעל מניה במועצה אינה טעונה הודעה לרשם ההקדשות.

(4)
המועצה תכלול דיווח לגבי עסקאות שאושרו לפי סעיף זה, בסעיף נפרד בדוח המילולי כמשמעותו בסעיף 345כד לחוק החברות.

(ג)
על אף האמור בסעיף 345יח לחוק החברות, לא ימונה חוקר לחקור בענייניה של מועצת החלב אלא על פי בקשת המנהל הכללי של המשרד או בהסכמתו."


מכיוון שמועצת החלב היא, לפי חוק החברות, חברה לתועלת הציבור, ויש בחוק החברות הוראות כלליות לעניין חברות לתועלת הציבור, יש מקום לעשות התאמה בין ההוראות הכלליות למצב המיוחד של מועצת החלב. זה סעיף שמחריג חלק מהוראות החוק בעניין חברות לתועלת הציבור לגבי מועצת החלב. למשל סעיף 345יא מדבר על שיעור הוצאות מרבי, וסעיף 345כ מדבר על הוראות פירוק. מכיוון שיש הוראות ספציפיות בחוק החלב אין צורך להפנות להוראות הכלליות שבחוק החברות.


בנוסף, יש כאן הוראות לעניין אישור עסקאות עם בעלי עניין. בגלל המבנה המיוחד של מועצת החלב הכללים הרגילים של עסקאות עם בעלי עניין בחברות לתועלת הציבור לא מתאימים ויש כאן הסדרים שהותאמו לסיטואציה המיוחדת של מועצת החלב. אבקש מעו"ד רוני טלמור ממשרד המשפטים להסביר עוד, אם יש צורך.

הרעיון שאנחנו מתמודדים אתו הוא שבמועצת החלב, בשונה מגופים אחרים, נמצאים גופים שיש להם עניין ויכול להיות להם עניין גם בעסקאות. המטרה שלנו לאפשר לדברים להתנהל בצורה תקינה ושוטפת, כאשר הנחת העבודה שלנו היא שהמבנה של החברה ושל הדירקטוריון, שבעצם משקף את מכלול האינטרסים, יוצר איזון פנימי שהוא, ביחד עם הפיקוח של משרד החקלאות, נותן איזונים מספיקים. לכן אפשר לוותר על חלק מן הרגולציה שיש לגבי חברות רגילות לתועלת הציבור ובאופן הזה להקל על התקשרויות שבסופו של דבר הן התקשרויות די שוטפות.


אם תרצו, אפרט את סוגי העסקאות שמדובר בהן.


פסקה (ב)(1) עוסקת בעסקה עם הדירקטור עצמו. בהתקיים אותם תנאים שאושרו בוועדה בישיבה הקודמת בהקשר של ניגוד עניינים, אנחנו אומרים שאנחנו מוותרים על פרוצדורה של אישור באסיפה הכללית. אנחנו בעצם מסתפקים בדיון בדירקטוריון ובוועדת הביקורת, וגם מוותרים על אישור בית-המשפט, שגם הוא נדרש לגבי חברה לתועלת הציבור, וגם כל מה שקשור להודעות לרשם ההקדשות – אנחנו מסתפקים בדיווח שנתי שנזכר בפסקה (ב)(4).


פסקה (ב)(2) עוסקת בעסקה לא עם דירקטור אלא עם בעל מניה. כפי שהנוסח מנוסח כרגע יש בו איזה קושי. זה עניין טכני של נוסח, כי התנאים שמפורטים הם תנאים שצריכים להתקיים לגבי דירקטור ולא לגבי בעל מניה, אבל הכוונה שאם במהלך האישור בדירקטוריון ובוועדת הביקורת התקיימו התנאים האלה אז יקום החריג שמדובר עליו כאן, והוא שנסתפק באישור של ועדת הביקורת והדירקטוריון, ואפשר יהיה בתקנון החברה גם לקבוע שלא נדרש אישור האסיפה הכללית, וגם אנחנו פוטרים מאישור בית-המשפט. שוב אנחנו יוצרים כאן מסלול קל יותר לעסקאות שעל-פי מה שלמדנו נמצאות במהלך החיים השוטף של החברה.


פסקה (ב)(3) מתייחסת לעסקה שאיננה חריגה, כלומר העסקה הכי רגילה בעולם. אנחנו אומרים גם עליה שהיא לא טעונה הודעה לרשם ההקדשות.

יש הערות?

בהמשך לדבריה של עו"ד רוני טלמור, ההתייחסות בפסקה (ב)(2) לסעיף 35(ה)(1) עד (3) שגויה מבחינה משפטית.

זה יתוקן. זה עניין טכני. נאמר שאם יש עסקה חריגה עם בעל מניה והיא אושרה על-ידי ועדת הביקורת והדירקטוריון באופן שהפסקאות האמורות בסעיף 35 התקיימו, אזי יקום החריג. הרי העסקה הזאת בכל מקרה טעונה דיון בדירקטוריון ובוועדת הביקורת. בעיניי זה עניין של נוסח.

יש בעלי מניות שאין להם דירקטורים.

אז הסעיף לא חל לגביהם בכלל.

בעלי המניות זה רק המחלבות, דרך אגב, שלוש המחלבות.

לא רק המחלבות.

זה רק המחלבות. תבדקי.

יש כאן קושי, שמקשים על בעל מניות שיש לו דירקטור לעומת בעל מניות שאין לו דירקטור. נוצר כאן איזה קישור שדיברנו עליו כבר בשנה שעברה.

אני מזכירה שמדברים כאן על עניין מגזרי, לא על עניין אישי, לכן אני לא רואה את הקושי שאתה מתאר.

מדברים על עסקה חריגה עם בעל מניה אישי.

אבל לגבי הדיונים, התנאי שצריך להתקיים כדי שהפטור יחול הוא תנאי שמתקיים ברמה המגזרית ולא ברמה האישית, ולכן אני לא רואה את הקושי שאתה מדבר עליו.

צריך לראות את הדרך שבה זה ינוסח.

חבל שאתם מעלים את זה בדיון האחרון, בחצי השעה האחרונה שיש לדון בחוק.

אנחנו מעלים את זה כבר חצי שנה.

אני מצטערת, לא תוכלו לראות את הנוסח האחרון. אם יש לכם הערות על העקרונות שעליהם דיברה כרגע עו"ד טלמור, עליהם אתם יכולים להגיב.

אסביר את ההערה. סעיף 35, שדן במניעוּת של דירקטורים, בעינו עומד. אין קשר בינו ובין הסעיף על עסקה חריגה עם בעל מניה. זה עומד לחוד, וזה עומד לחוד. הסעיף הזה לא בא לגרוע מן הסעיף ההוא ולכן גם אין להתלות אותם זה בזה. הדוגמה הטובה ביותר היא מקרה של בעל מניה שאין לו דירקטור ואז – תקראו את הסעיף הזה, הוא פשוט לא תופס לגבי בעל מניה כזה. כל שאנו אומרים, סעיף 35 בעינו עומד. דירקטור צריך לפעול בתום-לב, עליו להודיע מראש על עניינו, הכול נכון. אין קשר בין זה ובין הסעיף של אישור עסקאות בעלי עניין.

את הסיטואציה הספציפית הזאת נפתור. הבהירה כאן עו"ד טלמור שהסעיף ינוסח כך שהוא יחול רק כשהוא רלוונטי.

יש הערות נוספות? אם אין, אפשר להצביע על סעיף 17. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 17 – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

סעיף 17 נתקבל.

חבר הכנסת שי חרמש הצביע במקום חבר הכנסת רוברט טיבייב.

סעיף 18 – פירוק המועצה
"(א)
פירוק מועצת החלב ייעשה בידי בית משפט בלבד, לפי הוראות פרק י"ב לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן – פקודת החברות), ובלבד שלא תוגש בקשה לפירוק על ידי מועצת החלב או על ידי בעל מניות בה אלא בהסכמת המדינה שתינתן בהחלטת הממשלה; על הגשת בקשה לפירוק מועצת החלב ועל הגשת כל בקשה אחרת במסגרת הליך הפירוק, ימסור המבקש הודעה גם ליועץ המשפטי לממשלה.

(ב)
נוסף על האמור בכל דין, רשאים אלה להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק מועצת החלב כאמור בסעיף קטן (א), כמפורט להלן ולפי העניין:

(1)
היועץ המשפטי לממשלה – באחת מעילות אלה:

(א)
אם סבר כי פעולות המועצה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרות המועצה או למסמכי היסוד, ובלבד שניתנה למועצה התראה, בכתב, לתקן את המעוות והיא לא עשתה כן בתוך זמן סביר לאחר קבלת ההתראה;

(ב)
אם מי שנתמנה לבצע חקירה לפי סעיף 345יח לחוק החברות המליץ על פירוק מועצת החלב;

(2)

(א)
אם התקבלה החלטת ממשלה כי מימוש מטרות המועצה לפי חוק זה אינו אפשרי או שהמועצה אינה מגשימה את מטרותיה;

(ב)
אם התקבלה החלטת ממשלה שאין עוד צורך בקיומה של מועצת החלב.

(ג)
הוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק מועצת החלב, למעט בקשה לפי סעיף קטן ב(2)(ב), לא יורה בית המשפט על הפירוק אלא לאחר שנוכח כי בנסיבות העניין לא ניתן להביא לפעילות תקינה של המועצה או למימוש מטרותיה.

(ד)
החליט בית המשפט על פירוק מועצת החלב, רשאית הממשלה להודיע לבית המשפט כי חברה אחרת תמלא את תפקידי מועצת החלב לפי חוק זה ממועד פירוקה של מועצת החלב; הודיעה הממשלה כאמור, יוקנו לאותה חברה, החל במועד הפירוק, סמכויות מועצת החלב, ויחולו עליה הוראות חוק זה החלות לגבי המועצה, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה בית המשפט."


מכיוון שמדובר כאן בחברה פרטית שניתנות לה סמכויות סטטוטוריות, צריך שהחוק גם ייצור את המנגנון לפירוק המועצה בכלל, ולפירוק שלה מסמכויותיה במקרים שהיא לא מתפקדת. צריך לזכור, שוב, שהיא חברה פרטית ולכן גם נושה יכול להגיש בקשה לפרק אותה, אבל יש כאן מגבלות. צריכה להינתן בקשה בהסכמת המדינה, בהחלטת ממשלה; פירוק המועצה יכול להיעשות רק באמצעות בית-המשפט; ונקבעו גורמים שיכולים להגיש את הבקשות: או היועץ המשפטי לממשלה מטעמים של אי-חוּקיוּת בהתנהלות של המועצה, או הממשלה מטעמים של התייתרות המועצה או התייתרות הצורך בתכנון. אלה המקרים עליהם מדבר הסעיף.


בנוסף, סעיף קטן (ד) עוסק בהעברת הסמכויות של המועצה לחברה אחרת, לא במקרים שבהם הממשלה החליטה שאין צורך בתכנון או שאין צורך במועצה, אלא באמת רק במקרים של אי-חוּקיוּת כפי שמופיע בחלק הראשון של הסעיף

אבל בחיים אנחנו מכירים מצבי ביניים, שבהם צריך איזה גורם שינהל בשלב הביניים.

אני מבקשת להבהיר שהסעיף הזה לא מחליף את הסדרי הפירוק שיש בדיני החברות, אלא מוסיף לגביהם כמה כללים. כלומר, יחולו דיני הפירוק הרגילים, ואתה צודק לגבי הצורך במפרק, מפרק מפעיל וכולי. כל הדינים הללו יחולו. יש כאן שאלות איך יוזמים פירוק ובשל אילו סיבות. בגלל התפקידים הציבוריים, מצד אחד, כאשר גורם כלשהו מגיש בקשה לפירוש, יש חשיבות שהגורמים הציבוריים הרלוונטיים יידעו על כך. מצד שני, יש חשיבות לאפשר לגורמים הציבוריים דרך לפרק את החברה גם אם זה לא עילת פירוק קלסית. למשל אם התקבלה החלטת ממשלה שהמועצה כבר לא אמורה למלא את התפקידים האלה, זאת צריכה להיות עילת פירוק למרות שזה לא עילת פירוק קלסית בדיני החברות הרגילים. אבל מעבר להוראות המיוחדות שיש כאן, דיני הפירוק הרגילים חלים ונותנים מענה גם לְמה שאתה מתייחס אליו.

אני לא מצליח להבין את זה עד הסוף. אם מועצת החלב לא ממלאת את תפקידה, בואו נלך לדוגמה הזאת, כי אם אין צורך בה אז אין צורך, זה בסדר, לא בוער לנו. אם היא לא ממלאת את תפקידה וסבור שר החקלאות ופיתוח הכפר שנגרם נזק למשק החלב כתוצאה מתפקוד מועצת החלב, בשלב הזה הוא צריך להתניע תהליך. נכון? התנעת התהליך יכולה לקחת זמן רב מאוד. עד אשר תתקבל ההחלטה לפרק את מועצת החלב נוצר מין מצב ביניים שיכול להימשך פרק זמן לא מבוטל, כאשר מועצת החלב לא מתפקדת, המשק הזה מופקר ואין לנו אלטרנטיבה. אני טועה?

אנסה לענות על שאלתך. בגלל המעמד הציבורי המיוחד של החברה, יש בעצם שני מסלולים לשר החקלאות לפעול בסיטואציה הזאת. מסלול אחד הוא ללכת דרך הממשלה לעילת פירוק בבית-המשפט. אני קוראת לזה המסלול האזרחי. אתה צודק שיש לזה מחיר מסוים של זמן, פרוצדורה וכולי. המסלול השני הוא להגיע בחזרה לכנסת, משום שמי שנתן את הסמכויות לחברה הפרטית הזאת להיות גוף מעין ציבורי, או ציבורי לגמרי, היא הכנסת, והכנסת יכולה גם לשלול את המעמד המיוחד הזה ולתת את הסמכויות הרלוונטיות לגורם אחר. לכן המסלול שאנחנו מתארים כאן הוא אחד משני מסלולים אפשריים, אבל בהחלט אפשר יהיה להגיע גם לכנסת אם יהיו שיקולים שזה מהיר יותר.

זה גורם אצלי לחשש. בוועדה הזאת דנו במועצת הזית, דנו כאן בכל מיני מועצות שיש להן סמכויות פחותות מאשר יש למועצת החלב.

להיפך. אלה מועצות סטטוטוריות עם סמכויות הרבה יותר מרחיקות-לכת.

אבל, מצד שני, לאותן מועצות, היות והן תאגידים סטטוטוריים ויש להן רק מה שקבוע בחוק שהקים אותן, יש כלים פחותים לטפל בבעיות. כאן היות וחל חוק החברות, שהוא חוק משוכלל, וחוק החלב שיש בו גם הסדרים ספציפיים – כי הכול שאלה של חלופות – מערכת הכלים המשולבת של חוק החברות וחוק החלב נותנת מענה משופר לטיפול במקרים בעייתיים ביחס למה שאנו מכירים מתאגידים סטטוטוריים.

בעיניי שר החקלאות ופיתוח הכפר מוותר כאן על סמכותו, משום שהוא מתניע תהליך, זה הולך לבית-המשפט ושם אנחנו יכולים להתחיל להפעיל את הסמכויות של חוק החברות, שהוא חוק קצת יותר משוכלל. נכון?

זה נכון, אבל איפה שר החקלאות ויתר על סמכות שלו?

אסביר לך. עכשיו אנחנו נכנסים למינוי מפרק, נכנסים לכל התהליך שהוא תהליך אזרחי לחלוטין. נכון? באותו רגע מה תפקידו של שר החקלאות ופיתוח הכפר? כאשר רשות מקומית לא מתפקדת שר הפנים נשאר נושא באחריות, ממנה ועדה קרואה. כאן אנחנו אומרים שכל מועצת החלב, במקרה שיש בעיה - - -

אני מבינה מה מפריע לך. אגיד לכן מאין נובע השוני. השוני נובע מכך שאנו מטפלים כאן בגוף פרטי שלממשלה יש בהשתתפות בו חלק קטן מאוד. יש שם נציגי ממשלה אבל הם אפילו לא מהווים רוב, ואפילו לא רוב קטן. לצורך העניין, אתה צריך להתייחס אליהם כאל חברה פרטית לגמרי. הממשלה איננה בעלת מניות. לגבי גופים סטטוטוריים ולגבי השלטון המקומי, הממשלה יכולה לראות את עצמה - - -

במה שקשור למכסות ולניהול ולוויסות, הסמכויות מצויות במילא בידי השר והוא מאציל אותן למועצה.

רציתי להבהיר לך בהמשך לדבריו של עו"ד אטינגר, בתאגיד סטטוטורי, ברשות מקומית, בגופים סטטוטוריים אפשר לראות את הממשלה, בגדול, כמעין בעלת מניות שנמצאת מלמעלה באמצעות החוק, באמצעות הסמכויות. אין בעל מניות אחר. כאן אתה מדבר על גוף שהוא חברה פרטית. הממשלה משתתפת בו, יש לה כמה נציגים, אבל בסך הכול רוב הבעלות פרטית לחלוטין. לכן השר לא יכול לנהוג כ"בעל מניות" ולהגיד: בסדר, עכשיו אני לוקח מן האסיפה הכללית את הסמכויות לעצמי ושולט על מה שקורה שם. זה בהפשטה.

הבנתי. בסדר.

מעניין אותך מה יקרה עם הענף אחרי שהמועצה - - -

שוכנעתי.

אם חבר הכנסת חסון שוכנע, ועוד במהירות יחסית, זה בהחלט לא עניין של מה בכך.

יש לי עוד הערה אחת. על-פי סעיף קטן 18(ד) יש אפשרות לממשלה לאחר פירוק המועצה להחליף אותה בתאגיד אחר. האם אין על זה שום מגבלה? היינו מקווים שלפחות ייאמר שהמועצה החדשה תהיה בהרכב דומה למועצה הנוכחית. בעצם ברגע שמופעל סעיף קטן 18(ד) הממשלה יכולה להודיע שמועצת החלב החדשה תהיה מורכבת מנציגי משרד החקלאות ומשרד האוצר בלבד.

יש כאן פיקוח של בית-המשפט.

רק על הפירוק. לא על ההודעה. ההודעה היא של הממשלה. לאחר שהחליט בית-המשפט על פירוק רשאית הממשלה להודיע, וזהו, ואז זה בידיה. זה צריך להיות תאגיד שלפחות מייצג את המגזרים השונים.

החוק הזה נותן הכרה כרגע לתאגיד קיים אבל אין כאן אמירה כללית שכל מועצת חלב שאי-פעם תקום צריכה להיות בדיוק התאגיד הקיים הנוכחי. אם התאגיד הקיים ייכשל, חס וחלילה, ואני כמובן מקווה ומאמינה שזה לא יקרה, אז בידי הממשלה צריכה להישאר הסמכות המלאה להחליט מי הגוף המתאים להחליף אותו.

ייתכן שההרכב הקיים הוא שגרם לשיתוק, לכן אין מקום להגביל מראש את ההרכב.

עו"ד רוני טלמור, לפני שתי דקות אמרת שבתאגיד הזה הממשלה היא מיעוט, היא אפילו לא רוב. האם אפשר ליצור תאגיד שרק המדינה תהיה בו נציגה ואילו המחלבות והיצרנים לא יהיו? על-פי סעיף קטן 18(ד) זה אפשרי.

למה לא?

אם הגענו למצב הזה, צריך לחזור לכנסת ולקבוע הסדר ראשוני חדש. זה אומר שכל מבנה החוק הזה יצטרך להשתנות.

הממשלה תוכל תמיד לעשות את זה, וגם הכנסת תוכל תמיד לעשות את זה. אף אחד לא מגביל אותן.

הכנסת יכולה לעשות הכול, זה ברור.

יש הערות נוספות? אין. מי בעד סעיף 18? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 18 – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

סעיף 18 נתקבל.

סעיף 19 – דין נכסים בפירוק

"לאחר שנפרעו חובות מועצת החלב לנושיה במלואם, יועברו נכסי המועצה העומדים לחלוקה בפירוק למי שיורה בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצת השרים לעניין זה, כדי שישמשו לטובת משק החלב ומוצריו; ואולם, אם הודיעה הממשלה כאמור בסעיף 17(ד), יועברו נכסי המועצה, על פי הוראות בית המשפט, לחברה כאמור באותו סעיף."


הסעיף מדבר בעד עצמו. למשרד החקלאות היה ניסיון עם תאגידים סטטוטוריים שהתפרקו, והשאלה איך לחלק את הנכסים שלהם, למי הם שייכים בעצם – הם שייכים לענף, למגדלים, לאיזה חלק מן המגדלים?

זה חלק מן המגבלה לגבי פירוקים של חל"ץ. בחברה לתועלת הציבור, מכיוון שאסור לחלק בה רווחים וחלוקה היא גם במסגרת של פירוק, זה אחת הבחינות לעמידה בהוראות של חל"ץ. לכן היה חשוב לנו להסדיר בחקיקה שהנכסים אמורים להתחלק באופן כזה, אל"ף, שהממשלה תחליט, ובי"ת, שהם יחזרו לשרת את טובת משק החלב ומוצריו, אלא אם כן תקום חברה שאמורה למלא את אותם תפקידים, שזה בדיוק אותו דבר, לטובת משק החלב ומוצריו.

יש הערות? אם לא, נצביע. מי בעד סעיף 19? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 19 – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

סעיף 19 נתקבל.

גמרנו את פרק ד'. אפשר לחזור להתחלה.


סעיף 3 – ייחוד השיווק

"(א)
שיווק חלב ומוצריו בישראל יהיה מייצור מקומי בלבד, או מייבוא שהותר על פי סעיף קטן (ב) או לפי כל דין.

(ב)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם השר, להתיר ייבוא מוצרי חלב לישראל, בכפוף להוראות כל אמנה בין-לאומית שמדינת ישראל צד לה.

(ג)
לעניין סעיף זה, "מוצר חלב" – מוצר שאינו חומר גלם חלבי, המכיל חלב גולמי או חומרי גלם חלביים בשיעור העולה על חמישים אחוז ממשקלו."


הסעיף הזה מבטא את עיקרון ההגנה על הייצור המקומי. הסברנו אותו לוועדה בדיון שהתקיים בחודש מאי. מדובר בהעתקה של סעיף הקיים בחוק תכנון משק החלב משנת 1992, עם תוספת בסיפה של סעיף קטן (א): "לפי כל דין". הכוונה להבהיר שההגנה על הייצור המקומי נעשית היום, כפי שהסבירה כאן נציגת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה באחד הדיונים הקודמים, באמצעות מכסים ותעריפים. בשל המחויבויות הבין-לאומיות של ישראל במסגרת הסכמי הסחר העולמי אנחנו לא יכולים לקבוע איסור מוחלט על ייבוא של מוצרי חלב.


התנהל כאן דיון לגבי התוספת "לפי כל דין" והמשמעויות שלה. אנחנו סבורים שהתוספת הזאת נחוצה.


בסעיף קטן (ג) הגדרנו "מוצר חלב" – הפנינו להגדרה שקיימת בחוק הקיים, שהיא שונה מן ההגדרה בחוק הזה, כדי להבטיח שהסעיף הזה יתייחס בדיוק לאותו מוצר חלב שאליו התייחס הסעיף בחוק הקודם.

באשר לייבוא, ככל הידוע לנו מנתונים שברשות ארגון החלב, כשמדברים על 19% ייבוא אין הכוונה לייבוא חלב במכלים, אלא על גבינות ומוצרי חלב. 19% של מוצרי חלב שווה מינימום 350 מיליון ליטר חלב, שהוא בערך 30% מייצור החלב המקומי. אפשר להוריד את זה ב-50% ולהעלות את המכסות ואז להוריד את מחיר המטרה, ואז גברת כהן תיהנה ממוצר בסיסי זול יותר. כל הזמן מדברים מה גברת כהן תעשה, איך תשיג את המחיר הבסיסי. זה בדיוק הנוסחה. לא צריך ללמוד באוניברסיטה בשביל זה.

מה אתה מציע בפועל?

אני מציע להוריד ב-50% את היקף הייבוא ולהעלות את היקף הייצור המקומי.

הסעיף הזה לא עוסק בהיקף הייבוא של מוצרי חלב.

הוועדה יכולה להגביל את היקף הייבוא.

אי אפשר להגביל. יש הסכמים בין-לאומיים.

אנחנו לא אוהבים את זה, אבל אנחנו מוותרים בעניין הזה למען החוק. אנחנו מקווים שהסעיף הזה לא ינוצל כדי לפתוח יותר ויותר את הייבוא אלא שיישמר הסטטוס קוו.

הדבר שהכי מציק לנו בייבוא זה אבקות חלב, תערובות ומכס. ראוי שהמחוקק ייתן דעתו להגדיר במטרת החוק שגם תערובת היא אבקת חלב. מאותו רגע אנחנו מוגנים על-ידי כל ההגנות שיש לנו היום. פשוט סעיף התערובת – הדבש מוגדר היום בטעות כתערובת – יוגדר כאבקת חלב.

זה קשור להגדרה "מוצר חלב".

מוצר חלב הוא מוצר על בסיס חלב. אני חושב שפתרנו את זה דרך הסעיף האחרון.

אני מבין שאם תהיה דרישה להסיר את זה אז תהיה כאן התנגדות של משרד האוצר?

באופן נחרץ.

לא ביקשנו להסיר.

שמשרד האוצר יגיש הסתייגות וכאשר נגיע למליאה הוא ינמק את זה.

למה הכוחנות הזאת?

זה לא כוחנות. אני מקבל את התפיסה שנאמרת כאן. למה לא? שמשרד האוצר יבוא וינמק את זה.

מה שהם הציעו לא קשור ל"לפי כל דין".

זה מסכן את החוק. במשקלות הכלליים, על זה אנחנו מוכנים לוותר על מנת לא לסכן את החוק.

חבר הכנסת ישראל חסון, אנחנו נמצאים בוועדה שלב לבה הוא הדאגה לצרכן. בואו לא נהיה כולנו גיבורים. נמצאים כאן בעיקר בעלי עניין, רק לא הצרכנים. אני אומר את זה דווקא כחקלאי. נוצרת כאן תמונת מצב שלכאורה אנחנו בעלי הבית של הצרכנים ושאנחנו לא יודעים להתחייב בפניהם לשמור על הזכויות שלהם. זה לא נכון. נשמר כאן האיזון הנכון מאוד. אפשר להחליט לחסום את מדינת ישראל בכלל בפני ייבוא. מה המשמעות של זה? בסופו של דבר תהיה פגיעה אמיתית בצרכן. תתאר לך שמחר בבוקר החבר'ה האלה לא יידעו לייצר את כמויות החלב, כפי שכבר קרה. אני מחפש על המדף כבר למעלה מחודש את החמאה הכי טובה בעולם, של "תנובה", ולא מוצא אותה. תשאל את עצמך למה אני לא מוצא אותה. לא כי הם לא רוצים לייצר את חמאת "תנובה". מה קורה בפועל? בסוף עקרת הבית קונה חמאה במחיר 8.5-24 שקלים, כאשר חמאת "תנובה" עולה 3.09 שקלים. אני מקווה שאתה סולח על הבקיאות שלי במחירים, מנכ"ל תנובה.

אם כבר נכנסת לפרטים, לא פירטת למה אין חמאה. כהרגלך אתה מאשים בזה את המחלבות. בואו נראה למה אין חמאה.

חס וחלילה, לא האשמתי אף אחד.

אין חמאה כי אין מספיק חלב.

כי אתם מעדיפים לייצר מוצרים אחרים.

ממש לא.

אסור לנצל כאן מציאות ולהכות בצרכן. חבל, זה סתם מיותר.

חבר הכנסת חסון, רצית להוסיף עוד משהו בעניין הזה? הדיון הזה התנהל כבר בישיבה הראשונה.

אני לא מתכוון כרגע לפתוח את הדיון משום שבסוף אני גם ארים את היד. ארים את היד בעד או נגד, ואני כבר אומר לכם שאני לא אתן את ידי ל"לפי כל דין", לא משנה מה יגידו כאן.

מה הבעיה שלך עם "לפי כל דין"?

אדוני השר, אגיד לך בצורה פשוטה מאוד. בסופו של יום השימוש בסעיף הזה, הפתיחה או הריסון של הייבוא והייצוא כפופים לשיקולים כלכליים של משרד האוצר. מאחר ומשרד האוצר גורם לי ב-4 השנים האחרונות רק כל הזמן לחשוד ולייצר לו מנגנוני בקרה, הוא עשה את זה היטב בהתפלת המים, שאתה כחקלאי יודע מה המשמעות של זה, ראינו מה קרה לנו רק לפני שבוע עם כיבוי-אש שהיום כולנו רצים בעניין הזה, מותר לי להיות חשדן ולהגיד: אני לא מפקיד כוח כזה בצורה לא מרוסנת בידו של משרד האוצר. נקודה. כי מחר הוא יקבל החלטה שיותר זול לו לייבא מאשר לייצר. משרד האוצר החליט בשנת 2003 בצורה צינית שלא כדאי לו להתפיל מים והגענו למצב שאנחנו מתייבשים. משרד האוצר החליט בשנת 2002 החלטות שנוגעות להשקעות בתשתיות כאלה או אחרות ואנחנו רואים מה קרה.

יש דוגמאות נוספות.

אני בכוונה לא הופך את זה לוויכוח פוליטי. אני לא מוכן לתת לכך את ידי ולהשאיר סעיף בידי משרד האוצר.

אתה מציע להוריד את המילים "לפי כל דין"?

כן.

למשרד האוצר יהיה אותו חופש פעולה.

מה יקרה אז?

משרד האוצר יתנגד. אין לי בעיה עם זה. שיעמוד ויתנגד מעל דוכן הכנסת.

שר החקלאות, מה אתה אומר?

אז ניאלץ למשוך את הצעת החוק. עשינו כאן יותר מדי פשרות.

התוספת לסעיף הזה למעשה משקפת מצב קיים, כלומר היא מתאימה את המצב דה-יורה למצב דה-פקטו. את זה צריך לדעת. מזה שנים מדיניות הייבוא נקבעת באמצעות המיסוי ולא באמצעים מנהליים שאליהם מתייחסת הרישה של הסעיף.

אתם מכירים אותי, אני לא יודע להיות פופוליסט בדברים האלה. אני יודע רק את המציאות הבאה, ואני בכוונה מתיחס בדיון הזה לדוגמה מתחום משרד החקלאות – מכסות ביצים. אנחנו רבים על הגדלת מכסות הביצים לטובת נכי צה"ל ומשפחות שכולות. אומרים לנו: אין. אבל מייבאים 10 מיליון ביצים. אני שואל: למה? למה ליבנו גס? למה אנחנו נמצאים במקום הזה? אותו דבר בדיוק קורה כאן. תגיד לי בבקשה למה אני לא יכול להגדיל את נפח המכסות שיש למגדלים הקטנים או ליצרנים הקטנים כאן. תסביר לי למה לא.


אתה רוצה להשאיר לך אחוז מסוים של ייבוא כדי להוות כוח מרסן, כדי שלא תהיה כאן עריצות של מישהו אחר – בסדר, הבנתי, אבל אני לא מוכן להשאיר את זה בידי משרד האוצר.

אתה מציע להוריד את המילים "לפי כל דין".

חבר הכנסת חסון, אם יימחקו המילים הללו המשמעות היא שאדם קיבל רישיון ייבוא, שילם 300% מכס, הביא מוצר לישראל ואסור לו למכור אותו. "שיווק חלב ומוצריו בישראל יהיה מייצור מקומי בלבד, או מייבוא שהותר על-פי סעיף קטן (ב)". זה נראה לי לא הגיוני. ויש גם ייצוא.

אבקש לשמוע את התייחסותה לעניין הזה של היועצת המשפטית לוועדה.

כפי שהסביר עו"ד אטינגר, היועץ המשפטי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, גם היום נעשה ייבוא, למרות שאין את המילים האלה, לפי פקודת המכס. גם אם יימחקו המילים הללו יכולה להיטען הטענה המשפטית שאין בכך כדי למנוע המשך ייבוא מוצרי חלב לפי פקודת המכס. אלא שעלול מאן דהוא לטעון את הטענות, שעצם העובדה שהוראה כזאת היתה כלולה בהצעת החוק ונמחקה, אולי יש איזה בסיס לטעון שהחל ממועד קבלת החוק אסור יהיה לייבא מוצרי חלב. אני סבורה שאף אחד לא בחן, אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) שזה הרבה יותר מוגבל כמובן, מה ההשלכות של זה למשל במישור הבין-לאומי. הנזק שעלול להיגרם עולה על התועלת.

בהתאם להסכמי סחר. אני מסכים אתך.

כל הייצוא שלנו מותנה בהסכמים הללו.

מי בעד סעיף 3? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 3 – 3

נגד – 1

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

סעיף 3 נתקבל.

חבר הכנסת ישראל חסון מבקש להסתייג ולהציע למחוק את המילים "או לפי דין" בסעיף קטן 3(א).

סעיף 5 – ועדת מכסות

"(א)
השר ימנה ועדה לקביעת מכסות חלב (להלן – ועדת המכסות), שחבריה יהיו המנהל הכללי של מועצת החלב, והוא יהיה היושב ראש, ושני נציגי השר מבין עובדי משרדו.

(ב)
מועצת החלב תעניק לוועדת המכסות את השירותים הנדרשים לצורך פעילותה, ואולם בכל הנוגע לפעילות ועדת המכסות, יפעלו אותם עובדי המועצה הנותנים שירותים לוועדה, לפי הוראות הוועדה ובפיקוחה.

(ג)
נציג ארגון יציג ישמש כמשקיף בוועדת המכסות ויוזמן להשתתף בדיוניה.

(ד)
השר יכיר, לאחר התייעצות עם מועצת החלב, בארגון הפועל לקידום עניינם של כלל היצרנים. הכרה כאמור תעשה בהתחשב במספר היצרנים החברים בארגון, בהיקף הכולל של מכסות החלב שלהם ובפריסה הגיאוגרפית של משקיהם.

(ה)
ראה השר כי לשם ייצוג הולם של כלל היצרנים יש צורך בהכרה בארגון יציג נוסף, רשאי הוא לקבוע ארגון יציג כאמור, בהתחשב בשיקולים המנויים בסעיף קטן (ד).

(ו)
נקבע ארגון יציג נוסף לפי סעיף קטן (ה), רשאי השר להורות על מינוי נציגי ארגונים נוספים כמשקיפים בוועדת המכסות לפי סעיף קטן (ג), לתקופות קצובות, ובלבד שלא ישמש כמשקיף בוועדת המכסות יותר מנציג אחד של ארגון יציג בכל פעם."


ועדת המכסות לפי החוק הזה באה לחלק את המכסות בפועל, למלא את התפקיד שהיום ממלא מנהל המכסות לפי צו החלב. חשבנו שנכון יותר שבמקום שייבצע אותו אדם אחד, תהיה ועדה, בדומה לקיים היום בתחום הלול. השוני מן הנוסח בהצעת החוק הממשלתית הוא התוספת של ארגון יציג כמשקיף בוועדה, ואז הוכנסו יתר הסעיפים שכנראה יצטרכו לצאת אחר-כך בשלב הנוסח, שמסבירים איך קובעים את הארגון היציג הזה, איך בוחרים אותו, איך מכירים בו ואיך עושים רוטציה. אם מוצאים כי לשם ייצוג הולם של כלל היצרנים צריך שיהיה משקיף של יותר מארגון אחד, אז אפשר להכיר ביותר מארגון אחד, ואז הארגונים יכולים לעשות ביניהם רוטציה בכיסא המשקיף בוועדת המכסות.

לא לפי החלטת הארגונים אלא לפי הוראת השר.

לפי הוראת השר. אם השר ראה כי לשם ייצוג הולם של כלל היצרנים יש צורך בהכרה בארגון יציג נוסף, הוא רשאי לקבוע. אפשר גם להורות על מינוי נציגי ארגונים נוספים כמשקיפים לתקופות קצובות. הרעיון הוא שזה לא יהיה מינוי קבוע, אלא מינוי לתקופה קצובה, כדי שנציגי הארגונים היציגים יתחלפו ביניהם ולא יהיה רק ארגון יציג אחד משקיף באופן קבוע.


איך מכירים בארגון היציג? מנינו כאן את השיקולים. היה כאן איזה תהליך של מחשבה גם עם התאחדות מגדלי הבקר, איך נכון לבחור את הארגון הזה. בין השיקולים היו כמה אפשרויות: האם להכיר בארגון שמייצג את רוב היצרנים או בארגון שיש לו את רוב המכסות. חשבנו שנכון להפנות לעיקרון המהותי, שצריך להיות גם בהתחשב במספר היצרנים, גם בהיקף הכולל של המכסות וגם בפריסה הגיאוגרפית. הרעיון הוא שזה ארגון שפועל לקידום עניינם של כלל היצרנים, ארגון יציג אמיתי.

אם זה רק משקיפים, חשוב שיהיו גם נציגים של הארגונים הקטנים?

אם הם הוכרזו כארגונים יציגים הם יעשו רוטציה ביניהם.

אם מוצאים שיש ארגון יציג אחד שכרגע הוכר, אבל הוא מייצג רק את המשקים הגדולים או רק את הקיבוצים או רק את בעלי המכסות הגדולות ובעצם מייצג רק סקטור אחד מבין היצרנים, אז רשאי השר, לשם ייצוג הולם של כלל היצרנים, להכיר בעוד ארגון, גם אם הוא ארגון של יצרנים קטנים, או גם אם הוא ארגון קטן, ואז תהיה רוטציה ביניהם.

מה הפרמטרים להכרה בארגון יציג?

זה כתוב בסעיף קטן (ד). הקריטריון גמיש. אנחנו רוצים להשאיר כאן שיקול דעת, אבל על סמך הקריטריונים שנמנו כאן יכול לפנות ארגון לשר ולבקש הכרה.

יש שלוש אמות מידה.

אגודת הנוקדים הגישה הסתייגות מסודרת לסעיף הזה. ההסתייגות הזאת מתואמת גם עם התאחדות מגדלי בקר ובעצם מוגשת על-ידי כל ארגוני היצרנים.

אתם לא יכולים להגיש הסתייגות. אתם יכולים להציע הצעה.

אנחנו מציעים הצעה לשינוי הסעיף. ברשותכם, אקרא את ההצעה: "השר יכיר בארגון מגדלים כארגון יציג בתנאי שמתקיימים בו אחד מאלה – (1) הוא מייצג את מספר המגדלים הגדול ביותר; (2) ארגון שחבריו מחזיקים ברוב מכסת החלב; (3) ארגון מגדלים שאינו חבר במועצת החלב".


הסכמנו כאן לחוק קשה מאוד. דיברנו בדיון הקודם על הסנקציות ועל המעצרים ועל החיטוטים ועל כל מה שהחוק הזה נותן בידי מועצת החלב ובידי מפקחיה. אנו סבורים כי לשם האיזון חשוב לשמור על מעמדם של הארגונים היציגים.

אתה מדבר על הארגונים היציגים הקיימים.

הצעתי לך הצעה היום.

מה זה קשור? היום היתה לי פגישה עם שר החקלאות. אבל זה לא נוגע לעניין שלפנינו.

למה? דיברנו גם על העניין הזה. מי אמר לך שלא? אותו דבר.

אם זה יקרה אז לא תהיה בעיה. אבל כל עוד זה לא קרה אנחנו צריכים לשמור על הזכויות שלנו.

נשמע מה הוא אומר. אנחנו רוצים לשמוע.

אמרתי לך שאני מוכן להקים ועדה ציבורית בראשות חבר הכנסת לשעבר וילן שתניח קריטריונים מה הוא ארגון יציג, איך, למה וכמה. למה לעשות את זה כאן?

לא זאת היתה ההצעה. ההצעה היתה להקים ועדה ציבורית לאיחוד בין הארגונים.

בין היתר. זה אחד הדברים. האם אגיד לו מה לעשות?

אדוני השר, כל עוד האיחוד הזה לא קרה ועדיין קיימים ארגונים יציגים בענף החלב – אגודת הנוקדים, למשל, זה ארגון שקיים 80 שנים, התאחדות מגדלי הבקר קיים 80 שנים, ויש ארגונים נוספים שפעילים - - -

אנחנו רוצים לעשות ארגונים יציגים לשניים וחצי אנשים? כמה נוקדים יש בארץ? כמעט כלום. נו, באמת, אל תשתגעו.

לא לבטל מיעוט. כמי שהיה במשך שנים רבות במיעוט, אני מתקומם.

יש 14 ארגונים.

אנחנו בסך הכול מקבלים על עצמנו את נושא הייבוא, אנחנו מקבלים על עצמנו את כל הפקחים ואת כל מה שהחוק הזה מסמיך את מועצת החלב ואת כל הכוח הרב שהחוק הזה נותן בידי מועצת החלב, אך עדיין אנחנו מבקשים לשמור על זכותם של היצרנים לייצג את עצמם באמצעות ארגונים יציגים ולשקף את המצב כפי שהוא מקובל היום.

מה האלטרנטיבה שאתה מציע? את הוועדה בראשות מר אבו וילן?

הצעתי להקים ועדה ציבורית חיצונית שתניח את התשתית. בלול, למשל, בתוך ארגון אחד יש סקציה של ביצים, סקציה של פטם, סקציה של הודים, סקציה של רבייה, של רבייה כבדה ורבייה קלה. יש סקציות. לא צריך 200 ארגונים. אנחנו מדינה קטנה. והכול כסף של המגדלים, בסוף זה לא כסף שלי. גובים היטלים ומחלקים את זה למגדלים. זה על חשבון מגדלים אחרים. אין שום היגיון למשחטה הזאת, מה גם שאנחנו מקטינים את ההיטלים ולא מגדילים אותם.

אדוני היושב-ראש, לא נוכל לחיות עם חוק שלא יכיר בארגוני המגדלים שקיימים ופועלים היום, שקיימים למעלה מ-80 שנה, ובניסיון של מחטף דרך חוק למחוק אותם.

נכיר בהם.

בצאן יש שני ארגונים.

נקודה נוספת, אם כבר עברו את כל המשוכות הללו והכירו בארגון יציג, יש כאן מצב אבסורדי, ששר החקלאות ביחד עם מועצת החלב יחליט מי ייצג את המגדלים. זה דומה לכך שהממשלה תחליט עם איזו הסתדרות היא רוצה לדבר.


אדוני מזכיר ההתאחדות, תאמר כמה מילים.

אני רוצה להשיב לטענות הללו. בין האינטרס, מצד אחד, לא להאיץ פיצול-יתר ולקבל הרבה מאוד ארגונים שאי אפשר לעבוד מולם ומייצגים מעט מאוד אנשים ובין הרצון, מצד שני, של חלק מן הארגונים הקיימים להבטיח בחוק שרק הם לעולם ועֵד יישארו הארגונים היציגים- - -

שאלתי את השר אם הוא מוכן גם להעלות את אחוז החסימה של המפלגות בכנסת.

כן.

עם כל הדיבורים הגבוהים, קיימים 4 ארגונים בענף החלב, זה הכול.

אז הם יוכרו. החוק מאפשר להכיר בהם.

החוק מאפשר אולי להכיר בהם, נותן כוח להכיר בהם למי שהם אמורים לפעול לפעמים נגדו. החוק גם לא מאפשר, גם אם הכיר בהם, ששני חברים של ארגון יציג ישתתפו בדיוני הוועדה.

החוק נותן את שיקול הדעת.

יש כאן מהומה רבתי, אבל אפשר בהחלט לפתור את הבעיה הזאת. נראה לי שההצעה של מר שניידר סבירה בהחלט. אנחנו ושאר הארגונים יכולים לחיות איתה. ההצעה של שר החקלאות בוודאי סבירה, להקים ועדה שתניח את התשתית הזאת. הבעיה מה יהיה עם ועדה שתניח תשתית שלא נמצאת בחוק. נראה לי שאפשר לחיות עם ההגדרה שארגון יציג הוא מי שמייצג מקסימום מכסות, או מי שמייצג מקסימום מגדלים, או מי שהוא חבר במועצת החלב.

אז באמת אנחנו מפסידים את המיעוט.

לא ייתכן שנהיה שבויים בידי הארגונים הגדולים האלה.

אתה מציע שנשאיר את זה כך?

אם הבנתי אותך נכון, מר יעקב בכר, אתה אומר: בואו ניקח את הפרמטרים שמופיעים כאן והם יהיו הפרמטרים שהשר יוכל להכיר בהם. זה די קרוב להצעה שלכם.

התוספת היחידה של מר שניידר היא חברות במועצת החלב, זה הכול.

כך בדיוק מאבדים את הייצוג ההולם.

חבר'ה, אני לא מבין אתכם. אני מבין את ההצעה של מר שניידר, שכתוב בה כדלהלן: "השר יכיר בארגון מגדלים כארגון יציג בתנאי שמתקיים בו אחד מאלה". לא כולם, אלא "אחד מאלה". ב"אחד מאלה" הוא אומר את הדברים שאתם אומרים. הפערים ביניכם אפסיים. בהצעת החוק נכתב: "הכרה כאמור תעשה בהתחשב במספר היצרנים החברים בארגון" – הוא מציע לך את זה כחלופה – "בהיקף הכולל של מכסות החלב שלהם ובפריסה הגיאוגרפית של משקיהם". תסבירו לי היכן הוויכוח ביניכם.

יש עוד תנאי, שהוא חבר במועצת החלב.

לא. זה "אחד מאלה". זה לא מצטבר. אין בכלל ויכוח.

אני מבקש לחדד את הדברים שהשר אמר. אני מפנה אתכם לסעיף 15(א)(4) שאושר כבר, נאמר כי "מועצת החלב תתמוך בפעולות של ארגונים יציגים". הואיל ואני מניח שלא מדובר רק בתמיכה מוסרית - - -

אתה יכול להמשיך, יש לזה גם המשך.

אנחנו כמובן לא ננקוט עמדה לגבי הייצוג בוועדת מכסות, אבל בסופו של דבר יש לזה עלויות שבאות על חשבון מועצת החלב.

אם תמשיכו להתעסק עם זה, לא יהיה חוק. הישיבה אמורה להסתיים בעוד כמה דקות.

אני מציע להגיע להסכמה על העניין הזה. על מה הוויכוח?

לא ייתכן שלא יהיה שום קריטריון לדבר הזה.

חבר הכנסת אפללו יחליף אותי כיושב-ראש. אני מקווה שתסיימו בחצי השעה הקרובה.

אנחנו ממתינים לקבלת אישור מיושב-ראש הכנסת להמשיך את ישיבת הוועדה על חשבון המליאה לעוד כרבע שעה.

אדוני השר, מה עמדתך?

אני מבקש לקבל את הסעיף כפי שהוא, וליד זה הודעתי שאני מקים ועדה ציבורית.

מדובר בשכל ישר. נושא המכסות הוא הכי רגיש כי הוא קובע בסופו של דבר את היקף הייצור. מטבע הדברים הוא חייב להיות הכי שקוף והכי הגון והגיוני.


הבעיה כאן שבאופן עקרוני כל 3 אנשים יקימו ארגון.

יש מינימום אנשים שיכולים להקים ארגון.

זה לא כמו בחלב. בבקר יש 70 מגדלים בכל הארץ. כבר עכשיו יש 7 ארגונים.

לכן צריך למצוא את האיזון הנכון בין ייצוג לכל הגורמים, שאיש לא ירגיש שהוא מחוץ לסיפור, ובין לא לתת בחוק, לא רק לגיטימציה אלא עידוד לפיצולים האינסופיים האלה שמקשים מאוד על העבודה השוטפת. האמן לי, עם מר שניידר ועם הקולגות שלו נפגשתי אין-ספור פעמים. כפי שאמר השר, 70 מגדלים, שני ארגונים, עם ועדות, עם התעסקויות. אני יודע בדיוק למה יש פיצולים ואפשר למצוא לזה פתרון. בחוק לא הייתי מעודד בשום פנים ואופן התפצלות לארגונים נוספים.

רבותי, השר הציע שתקום ועדה.

זה שלהם. הם שומרים על השמנת. הוא היושב-ראש של התאחדות המגדלים.

צריך הרי לפתור את הבעיה הזאת. אם זה יובא להצבעה זה יגרום לכך שהחוק הזה אולי יתבטל כי זה לא נכון. אז יש לפתור את הבעיה על-ידי איזו ועדה שתבדוק את זה באופן יסודי. בזמן הקצר שנותר לנו בואו נתקדם עם החוק. נצביע על סעיף 5, כאשר שר החקלאות ופיתוח הכפר מודיע כאן שהוא יקים ועדה כדי לפתור את הבעיה הזאת, למרות שהצבענו. זאת ההצהרה של השר.

אז מה הנוסח?

השר הודיע לפרוטוקול. הנוסח הוא כפי שהוגש בהצעת החוק.

הוועדה שהשר הציע להקים מטרתה להביא לאיחוד בין ארבעה ארגונים. ייתכן שהוועדה בסופו של דבר לא תצליח במשימתה ואז נקבל מגזרים כמו הכבשים, כמו העזים, שאין להם ייצוג.

רבותי, אני מבקש לא לדבר בלי רשות דיבור. לא ננהל דו-שיח בינינו. אני חוזר ואומר, היות והבעיה הזאת נותרה פתוחה, למרות שאנחנו מצביעים על הסעיף כדי שנוכל לקדם את כל הצעת החוק, מצהיר כאן השר לפרוטוקול שתקום ועדה. נצביע על נוסח הסעיף כפי שהוא. השר מתחייב כאן, לפרוטוקול, להקים ועדה אובייקטיבית שתבחן כיצד ניתן לפתור את הבעיה.

ניתן להם לשמור על השמנת בראשותו של מר אבו וילן.

מדובר על ועדה ציבורית חיצונית. מי בעד סעיף 5? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 5 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

סעיף 5 נתקבל.

סעיף 6 – קביעת מכסות חלב

"(א)
ועדת המכסות תקבע מכסות חלב ליצרנים, ותהיה רשאית לשנותן, להעבירן, להתנותן בתנאים או לעשות בהן כל פעולה אחרת, לפי הוראות חוק זה.

(ב)
סך כל מכסות החלב שייקבעו בכל שנה לפי סעיף קטן (א), לא יעלה על היקף הייצור הכולל לאותה שנה.

(ג)
לא תיקבע מכסת חלב אלא למי שמתקיימים בו כל אלה:

(1)
הוא בעל מקנה;

(2)
המקנה נמצא במשקו;

(3)
הוא מתגורר ביישוב בו נמצא המקנה דרך קבע;

(4)
עיסוקו בייצור חלב גולמי מהמקנה האמור בפסקה (1) ובשיווקו, בין בעצמו ובין בסיוע אחרים.

(ד)
לא תיקבע מכסת חלב לתאגיד אלא אם הוא בית ספר חקלאי, מכון מחקר חקלאי או אגודה שיתופית שחבריה הם יחידים. הוראה זו לא תחול על אגודה שיתופית שנקבעה לה מכסת חלב לפני תחילתו של חוק זה.

(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאית ועדת המכסות לקבוע מכסת חלב –

(1)
למי שאין באפשרותו, באופן זמני, לייצר חלב גולמי במשקו, בין משום שמדובר במי שנקבעה לו מכסת חלב לראשונה ובין מחמת נסיבות משקיות או אישיות חריגות אחרות, ולהתיר לו לייצר את מכסת החלב שנקבעה לו במשקו של יצרן אחר, או בתנאים שתקבע; היתר כאמור יינתן לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים רצופות.

(2)
ליצרן שמקנהו אינו נמצא במשקו, אם התקשר בשותפות עם יצרן אחר לאחר שוועדת המכסות קבעה, לפי סעיף 11(א)(4), שתנאי השותפות מבטיחים שכל אחד מהיצרנים השותפים בה יעסוק בפועל בייצור חלב ושאין בהם כדי לפגוע ביישומן של מטרות חוק זה או של הוראות לפיו.

(ו)
מכסת חלב אינה ניתנת להעברה, כולה או מקצתה, אלא על פי היתר בכתב של ועדת המכסות ובהתאם לתקנות לפי סעיף 11(א).

(ז)
הוועדה תיתן למי שעלול להיפגע מהחלטתה לפי סעיף זה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בהתאם לתקנות לפי סעיף 11."


זה אחד מן הסעיפים העקרוניים ביותר של החוק, שקובע בעצם מה הם תנאי הסף לקבלת מכסת חלב. דיברנו עליו בדיונים הקודמים. צריך שיהיה כאן יצרן אמיתי, שמייצר את החלב בעצמו. הוא צריך להיות בעל מקנה, המקנה צריך להיות במשקו, והוא מתגורר בישוב בו נמצא המקנה, כלומר הוא צריך להתגורר בישוב חקלאי ולעסוק בכך.


יש לנו כאן הגבלות, מצד אחד פטורים ומצד שני הגבלות. אתחיל בפטורים בסעיף קטן (ה): "על אף האמור בסעיף קטן (ג)", בתנאים היסודיים שקובעים שכל יצרן צריך לעסוק בעצמו בפועל, יש לנו כאן שני סעיפי פטור.


הפטור הראשון, נקרא לו בגדול סעיף האומנה. הוא מאפשר ליצרן שמסיבות זמניות, משקיות או אישיות, חריגות לא מסוגל לייצר את החלב במשקו, או כי רק עכשיו הוא קיבל מכסת חלב ועוד לא הקים את הרפת שלו או בגלל נסיבות אישיות אחרות, אפשר להתיר לו לייצר את החלב במשקו של יצרן אחר לתקופה מוגבלת. נקבעה תקופה מוגבלת כדי לא להפוך את זה לאיזה סוג של התקשרות, שבעצם היצרן רק מקבל רנטה עבור המכסה. הוא צריך בכל זאת לייצר בעצמו, וההיתר זמני ל-3 שנים.


הפטור השני הוא לגבי שותפויות. הוספנו את זה בעקבות הדיון הקודם, לכן זה מודגש, זה לא מופיע בהצעת החוק הממשלתית. אפשר שיצרן לא ייצר את החלב במשקו אם הוא התקשר בשותפות, אבל ועדת המכסות צריכה להתרשם שהשותפות היא שותפות אמת. כלומר, למרות שהמקנה לא נמצא במשק של היצרן עצמו הוא בכל זאת נוסע לרפת ועובד ברפת ומייצר בעצמו, והכול בהתאם למטרות החוק, דהיינו להבטיח שייצור החלב ייעשה על-ידי יצרנים אמיתיים.


בנוסף, בסעיף קטן (ד) אנחנו מדברים על מכסות חלב לתאגידים. למעשה אפשר להקצות מכסת חלב או ליצרנים יחידים, לבני אדם, או לתאגידים, אבל רק לתאגידים שהם אגודות שיתופיות. זה כדי לא להתרחק מן היצרן המקורי. כל המבנים התאגידיים והשותפויות מרחיקים אותנו מן היצרן המקורי ואנחנו רוצים לשמור על הקשר אתו ועל כך שהמכסה תוקצה באמת ליצרן האמיתי. לכן המגבלה כאן היא שלא תוקצה מכסת חלב אלא לאגודה שיתופית שהיא בית-ספר חקלאי, מכון מחקר חקלאי או אגודה שיתופית שחבריה הם יחידים, שזה בעצם קיבוץ.


יש כאן סעיף שמירת דינים. היו כמה אגודות שיתופיות שניתנו להן מכסות חלב בעבר, בחריגה מסוימת מן העיקרון הזה. אנחנו לא רוצים להמשיך את זה. אנחנו רוצים שמה שהיה יישאר, אבל לא תהיה לזה המשכיות, כי למעשה יש כאן התרחקות מן המטרות המקוריות של החוק.

איזה שיעור מייצור החלב נעשה על-ידי אגודות שיתופיות שחבריהן אינם יחידים?

בקיבוצים יש לנו 22%. במושבים זה פחות מ-1% – 10 רפתות מתוך 1,000 רפתות.

לא נכון. יש 200 רפתות.

סליחה, אני לא רוצה שכל אחד ידבר. ניתן קודם כול לשר להגיד את דבריו, בבקשה.

בכפוף לאישור הסעיף הזה ומייד לאחר ההצבעה עליו אני מתכוון להודיע, ואודיע פעם נוספת אחרי ההצבעה על הסעיף הזה, שממחר בבוקר אפעיל את ועדת בן דוד, שתהפוך לוועדת תמיר, שתמליץ בפני השר על קביעת מכסת מינימום במשק המשפחתי כמו במשק השיתופי. במשק המשפחתי המכסה לא תפחת מ-500,000 ליטר, כשהרדיוס לשותפויות כפי שיובא בתקנות הוא 30 קילומטרים.

זה הסיכום שלנו.

אני מבקש מן השר, אם זה מקובל עליו, להוסיף להערה שלו גם את ענפי הצאן, שהוועדה תבחן גם את המצב בהם.

הוועדה תבחן גם את ענפי הצאן.

מי בעד סעיף 6? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 6 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

סעיף 6 נתקבל.

נשאר לנו סעיף 7, שלא התקיים עליו דיון בגלל הקשר שלו לסעיף 3. אקרא אותו שוב.


סעיף 7 – ייצור ושיווק חלב ומוצריו

"(א)
לא ייצר אדם חלב גולמי אלא אם כן הוא יצרן או אם החלב מיועד לצריכה עצמית.

(ב)
לא ייצר יצרן חלב גולמי אלא במשקו ובהתאם למכסת החלב שנקבעה לו לפי חוק זה.

(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי יצרן לייצר חלב גולמי במשקו של יצרן אחר אם ניתן לו היתר מוועדת המכסות לפי סעיף 6(ה).

(ד)
לא ישווק אדם חלב גולמי –

(1)
אלא אם כן הוא יצרן או מחלבה מורשית;

(2)
אלא למחלבה מורשית.

(ה)
לא ייצר ולא ישווק אדם מוצר שיוצר מחלב גולמי או מחומרי גלם חלביים, אלא אם החלב הגולמי, חומרי הגלם החלביים או המוצר כאמור, הינם מייצור מקומי או שיובאו על פי הוראות כל דין.

(ו)
יצרן לא ייצר ולא ישווק ומחלבה לא תרכוש ולא תמכור חלב עודף או עודפי חלב במכסה, אלא לפי הוראות שקבעה מועצת החלב בהתאם לתקנות לפי סעיף 11(ב)."


סעיף 7 כולל את ההוראות המהותיות שקובעות את כללי ההתנהגות בענף. מותר לייצר רק למי שהוא יצרן; מותר לייצר רק במסגרת המכסה; אפשר לייצר במשקו של יצרן אחר רק אם ניתן היתר; נקבע למי מותר לשווק חלב גולמי. סעיף קטן 7(ה) עוסק בייצור ושיווק של מוצרים מחלב גולמי – רק כאלה שיובאו לפי כל דין. זה הקשר לפי סעיף 3; והוראות לגבי חלב עודף, עודפי חלב במכסה, הכול בהתאם לתקנות.

יש הערות? אין. מי בעד סעיף 7? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 7 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

סעיף 7 נתקבל.

נשארו לנו ההגדרות בסעיף 2 והוראות העונשין בסעיף 30, שלא קראנו אותן בעבר כי סעיף 7 לא אושר. למעשה הוועדה הצביעה על חלק מן הסעיפים שלו, אז אקרא רק את הסעיפים שלא היתה עליהם הצבעה.

יש תשלום מס של 10%?

הסעיף הזה אושר בחודש מאי.

אני רוצה להגיש הסתייגות על הסעיף הזה, סעיף 9.

זה הסעיף על מס על העברת מכסה.

מה ההסתייגות?

אני מציע שהפריסה של 10% מס על מכירת מכסה תתפרש על פני 5 שנים במקום מה שנקבע.

אבל אין כאן בכלל עניין של פריסה.

זאת ההצעה שלי.

יש בעיה. השאלה אם ההצעה הזאת עלתה בכלל בעת הדיון.

סוכם על 10% מס סופי ללא פריסה.

אני לא מתווכח על גובה המס הסופי. אני מדבר על פריסת התשלום.

זה קשור לרשות המסים.

אתה מציע שתשלום המס ייעשה בפריסה למשך 5 שנים?

כן. במקום שהתשלום יהיה בבת-אחת, הוא יהיה בפריסה. האם השר מוכן להגיד שזה יהיה בתקנות? אין כאן נציג של רשות המסים?

זה לא עלה בעת הדיון ולכן לא אוכל להכניס את זה עכשיו כהסתייגות.

אולי אפשר שהוועדה תחליט לפנות למנהל רשות המסים ולבקש ממנו, מאחר ויהיה כאן הליך של פדיון מכסות, ומאחר והוחלט על 10% מס, שהפריסה תהיה ל-5 שנים, כפי שמבקש חבר הכנסת אפללו. ייצא מכתב מסודר של הוועדה.

הוועדה לא יכולה להחליט. זה לא קשור להצעת החוק. הוועדה יכולה כמובן לפנות בבקשה למנהל רשות המסים, אבל פרט לבקשה לא יהיה לזה תוקף חוקי.

אין לזה שום תוקף חוקי כי הסעיף כבר נתקבל.

כי זה בסמכותו של מנהל רשות המסים.

נכון, אני לא יכול להגיש הסתייגות, פרט לבקשה שאוכל להפנות למנהל רשות המסים.

סעיף 30 ​– עונשין

"(א)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלושה חודשים, או קנס הגבוה מבין אלה: קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין או קנס פי שלושה מערך הטובין או השירות שלגביהם נעברה העבירה:

(1)
ייצר חלב גולמי בניגוד להוראות סעיף 7(א) או (ב);

(2)
שיווק חלב גולמי בניגוד להוראות סעיף 7(ד);

(3)
ייצר או שיווק מוצרי חלב בניגוד להוראות סעיף 7(ה);

(4)
ייצר, שיווק, רכש או מכר חלב עודף או עודפי חלב במכסה, בניגוד להוראות סעיף 7(ו);"

גברת אביאני, לפני שאת ממשיכה את צריכה לקרוא את ההגדרה "שיווק".

היא לא צריכה להמשיך כי על שאר הסעיפים הוועדה הצביעה כבר. רק על הסעיפים שקשורים לסעיף 7 לא הצבענו.

נכון, סעיף קטן 30(א) פסקאות (1)-(4).

מדובר בסעיפי העונשין של הוראות סעיף 7. מכיוון שסעיף 7 לא אושר הוועדה לא הצביעה על סעיפי העונשין הללו.

נכון, אבל הצעת לתקן את הגדרת "שיווק" בסעיף 2 והיא רלוונטית לנושא הזה.

סעיף 2 – הגדרות

""שיווק" – סחר, לרבות העברה לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה של בעלות או חזקה, למעט העברת חלב לצריכה עצמית;

"חלב לצריכה עצמית" – חלב בכמות שאינה עולה על 1,000 ליטר בשנה ליחיד או 50,000 ליטר בשנה לאגודה שיתופית ושנועד לצריכת מי שייצר אותו ובני ביתו או לצריכת חברי האגודה השיתופית ובני ביתם."


אלה שתי ההגדרות שקשורות לסעיף 7.

אם יקראו גם את הגדרת "ארגון יציג" אפשר יהיה להצביע גם על ההגדרות.

רגע, נסיים את הדיון בסעיף העונשין. סעיף 30 קובע עבירות עונשיות, בין היתר בגין שיווק שלא בהתאם להוראות החוק. לכן ביקשתי לחזור להגדרות "שיווק" ו"חלב לצריכה עצמית" שמוצע כעת להכניס בהן שינויים ושהוועדה מתבקשת לאשר גם אותן, ההגדרות בסעיף 2 כפי שקראה גברת אביאני. "שיווק" אינו כולל העברת חלב לצריכה עצמית, וב"צריכה עצמית", כפי שקראה גברת אביאני, מדובר על 1,000 ליטרים בשנה ליצרן יחיד או 50,000 ליטרים בשנה ליצרן שהוא אגודה שיתופית, אם זה נועד כמובן לצריכת היצרן ובני ביתו או לצריכת חברי האגודה השיתופית ובני ביתם. כל עוד עומדים בהגדרה "ייצור לצריכה עצמית" לא צריך בשביל זה מכסה. זה כמובן לא נחשב "שיווק" ולכן אין זו עבירה פלילית אם מייצרים, משווקים וצורכים חלב בצורה כזאת.

אני לא רוצה לעכב. דיברנו בישיבה הקודמת בסעיף 33 על "ייצר או שיווק מוצרי חלב". זה אומר שצריך לתת לכל סופרמרקט ולכל מכולת אישורים?

לפי סעיף קטן 7(ה) מוצרי החלב שמדברים עליהם הם רק מוצרי חלב שאינם מייצור מקומי או שיובאו שלא על-פי דין. לא מדובר על חלב גולמי. מדובר על מוצרי חלב מוברחים, שאינם במסגרת המכסה, שיובאו לכאן בלי שום רישיון.

מכיוון שכתוב "שיווק" הרי זה כולל גם מי שמוכר חלב במכולת.

אם משווקים במכולת מוצרי חלב שהגיעו לכאן בדרך-לא-דרך, בלי שום היתר, זה עבירה.

יש הערות נוספות? לא. מי בעד סעיף 30(א), פסקאות (1)-(4), וההגדרות "חלב לצריכה עצמית" ו"שיווק"? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 30(א)(1)-(4) וההגדרות "חלב לצריכה עצמית" ו"שיווק" בסעיף 2 – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף וההגדרות נתקבלו.

סעיף 30(א) פסקאות (1)-(4) ושתי ההגדרות בסעיף 2 נתקבלו.

""ארגון יציג" – ארגון שנקבע לפי סעיף 5(ד);"

מי בעד ההגדרה "ארגון יציג"? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההגדרה "ארגון יציג" בסעיף 2 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרה נתקבלה.

ההגדרה "ארגון יציג" בסעיף 2 נתקבלה.


בשעה טובה. בהצלחה. דרך צלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:30
PAGE
30