PAGE
14
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

13.12.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 387

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ו' בטבת התשע"א (13.12.2010), בשעה 09:30

הסיוע והשיקום לנפגעי השריפה בכרמל, בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים, חה"כ חיים הרצוג

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רחל אדטו

חה"כ חנין זועבי

חה"כ יצחק הרצוג – שר הרווחה והשירותים החברתיים

נחום איצקוביץ – מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מוטי וינטר – סמנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

פנינה בן-עמי – יועצת תקשורת, שר הרווחה והשירותים החברתיים

תמר רייזנר – מרכזת האגף לטיפול באדם המפגר, מחוז צפון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

בועז לב – משנה למנכ"ל, משרד הבריאות

האשם חוסין – מנהל תחום מיעוטים, משרד ראש הממשלה

ניצה ריקלין – מנהלת תחנה לבריאות הנפש, משרד הבריאות

חנה שטרום-כהן – פסיכולוגית קלינית, פורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בבריאות הנפש

אוהד רייפן – רכז ביטוח לאומי ורווחה באגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר יחיאל שילה – מנהל מינהל לחינוך התיישבותי – משרד החינוך

כפיר מצויינים – רפרנט תקציבים רשויות מקומיות, משרד הפנים

חסון שמס – סגן ראש מועצה, דאלית אל-כרמל

חוסאם חלבי – מנהל לשכת רווה, דאלית אל-כרמל

שלמה פרי – מנהל מחוז חיפה וגליל מערבי, שירותי בריאות כללית

יהודה טלמון – נשיא להב – לשכת ארגון עצמאים והעסקים בישראל

הילה זליגמן – דוברת להב – לשכת ארגון עצמאים והעסקים בישראל

וילמה מאור

מיטל בר שלום

הסיוע והשיקום לנפגעי השריפה בכרמל,

בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים, חה"כ חיים הרצוג

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא חם, והכנסת לא מתואמת. בו זמנית נערך עכשיו במשכן עוד דיון של ועדת הפנים. שאלתי את מנכ"ל משרד הרווחה, האם יש טעם בדיון כאן או שכדאי שנשלח את כולם לשם. אני לא מתחרה באף אחד. אני בא לוועדה בשביל לנסות לעזור, ולא לבזבז זמן שלי או של מישהו אחר. הוא אמר לי, שכדאי לשמוע כאן את הדברים.

היום ב-16:00 יש לי פגישה עם ביבי. אם אני אחשוב שיש פה משהו שאפשר ללחוץ ולעשות, אז ייתכן מאוד שמהדיון הזה תצא ישועה למישהו. אם עזרנו לבן אדם אחד, הרווחנו. אם פתרנו בעיה אחת, הרווחנו.

אל תיקח את זה אישי שבדיון שם יש יותר אנשים.

זה לא מעניין אותי. אני בא לפה כדי לעזור. אם הצלחתי לעזור, הרווחתי. אם לא הצלחתי לעזור, חבל. נציג אגף תאום ובקרה במשרד ראש הממשלה, בבקשה. מה אתם רוצים לעשות, איפה אתם הולכים לשקם, איפה אתם הולכים לגעת, מתי, זמנים ומועדים, יעדים.

היום ועדת המנכ"לים אמורה לאשר חבילת סיוע לרשויות שנפגעו: טירה, חיפה, עוספייה, דליאת אל-כרמל ומועצה אזורית חוף כרמל. ועדת המנכ"לים מתכנסת בעוד שעתיים, והיא תאשר חבילת סיוע לרשויות האלה בכמה מישורים: סיוע מוניציפאלי לרשויות, סיוע לנפגעים עצמם, שאיבדו את הבתים שלהם או שביתם נפגע בצורה כזו או אחרת. בנוסף, ביום ראשון שעבר התקבלה החלטה בוועדת מנכ"לים לסייע למפונים ולתת 2,500 שקלים לכל אדם שעזב את הבית שלו.

ליום?

לא. זו חבילת סיוע חד פעמית.

האם אתה מוכן לרדת לפרטים. דיברת פה באופן כללי. בוא תפרט את הסיוע שניתן.

קיבלנו מכל הרשויות רשימות של הצרכים שלהן, של ההוצאות המיידיות שלהן בעקבות השריפה, ושל מה שאנחנו קוראים לו: הגברת החוסן של היישובים. ביחד מדובר בחבילת סיוע של עשרות מיליוני שקלים. אנחנו במשא ומתן מול האוצר, ועדיין הסכום הסופי לא נקבע. גם הממונה על המחוז במשרד הפנים מכין את הרשימות שלו, כדי להגיד לנו כמה באמת צריך להעביר לרשויות. אנחנו מניחים, שהיום בוועדת המנכ"לים תתקבל החלטה סופית. כרגע מדובר על 100,000,000 שקלים שיועברו באופן מיידי, וזה מעבר לסיוע שהועבר על ידי משרד הפנים לרשויות: לחוף הכרמל – 5,800,000 שקלים, לעוספייה – 5,300,000 שקלים, לדאלית אל-כרמל– 1,500,000 שקלים ולחיפה 2,000,000 שקלים. אלה תקציבים שהועברו מיידית, כדי לאפשר לרשויות לחזור לשגרה. בנוסף, אנחנו מדברים על 100,000,000 שקלים שיתקבלו היום. בנוסף, כל מי שנפגע קיבל 2,5000 שקלים. מעבר לזה, משרד ראש הממשלה בתיאום עם משרד הפנים הוציא הנחיה לאיגוד כבאות, שאנחנו נישא בכל ההוצאות של אגרות גבייה ומים. לא הרשויות ולא האזרחים עצמם יתבקשו לשלם אגרות כיבוי או הוצאות מים, שהשתמשו בהם לצורך כיבוי השריפה.

אנחנו לא ניוושע מהנתונים האלה. אני מציע, שנציגי המשרדים ידברו על הצרכים. אם נדע מה הם צריכים, אולי נדע איפה אנחנו עומדים. מנכ"ל משרד הרווחה, בבקשה.

הממשלה קיבלה החלטה על פי המלצת שר הרווחה, שעיקרה לטפל גם באדם. רוב הכסף הולך לתשתיות: מבנים, בתים. הפן האנושי של שיקום האדם, המשפחה והקהילה, הוא פן שבדרך כלל מגיע בשלבים יותר מאוחרים. הממשלה החליטה על ועדה בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, שכוללת את המשרדים החברתיים: משרד הבריאות, המשרד לענייני גמלאים, משרד החינוך יצטרף – למרות ששכחו אותו בשלב הראשוני. שושני הצטרף על פי בקשתי. בנוסף, הצטרפו הג'וינט וקרן רש"י, ומשרד התרבות והספורט. בעוד שעה קלה אני אגיש לוועדת המנכ"לים את התוכנית המורכבת מכל המשרדים החברתיים שאמורים לטפל באדם.

אני רוצה לציין, שמדובר ב-300 בתי אב, שהמבנים שלהם נשרפו כליל או באופן חלקי. מדובר במספר מאוד מורכב.

300 בתי אב או 300 מבנים? אני לא מבין מה זה בתי אב שנשרפו? 300 מבנים?

מבנים נשרפו יותר, כי יש מבני משק ויש מבנים ציבוריים.

מה זה בתי אב?

בית אב זה משפחה.

כלומר, הבית של המשפחה נשרף.

או נשרף כליל או נפגע חלקית.

ומה אתם עושים עם זה?

אני לא מייצג את משרד השיכון. הוא אחראי לזה. מי שאחראי לשיקום הפיזי: בתים, תשתיות, מבני ציבור, דרכים וכו', אלה המשרדים שעוסקים בתחום התשתיות: תקשורת, חשמל ומים. הם כבר התחילו לעבוד. אני מניח, שמשרד ראש הממשלה יכול לתת פירוט מלא.

זה לגבי בתים שאפשר לחבר תקשורת, אבל מה לגבי בתים שנשרפו כליל ואין להם ביטוח?

אני לא מייצג את הפן התשתיתי.

אתה מייצג את האדם שאין לו בית היום.

המניין המדויק של הנפגעים הישירים הוא 300 בתי אב. כאשר אנחנו מדברים על קהילה כמו בית אורן או "ימין אורד", שיש שם 20 משפחות של עובדים בתוך מערכת החינוך, או עין הוד, ההשפעה על המערכת היא לא רק על מי שנשרף לו בית. יש לנו התייחסויות פוסט טראומטיות גם ברמה הפרטנית, גם ברמה המשפחתית וגם ברמה הקהילתית. התוכנית שלנו מכוונת בשלושה ממדים של זמן: בטווח המיידי של עד חודש, בטווח הקצר עד חצי שנה, בטווח הבינוני של עד שנתיים-שלוש, ששם אנחנו רוצים לראות את המשפחות האלה ברמת הפרט והמשפחה משוקמים ביחד עם הקהילה עצמה.

צריך לקחת בחשבון, שקהילת בית אורן זו קהילה שהיתה חבוטה גם לפני כן. הקיבוץ עבר הפרטה קשה. היתה שם נטישה של צעירים. עכשיו יש חזרה של צעירים. אלה נתונים שמחייבים עבודה מאוד משמעותית.

אני רוצה לומר עוד פרט אחד בפן האנושי, שמבחינתנו עולה וצף כל הזמן – הנושא של המידע. אני מקווה שאחרי ישיבת המנכ"לים היום, הממשלה תהיה מסוגלת להפיק מידע לגבי הזכויות שעומדות לרשות כל משפחה ומשפחה. משרד הרווחה עם כל יתר המשרדים יקים מערך של שירות ייעוץ לאזרח, שיאפשר לתת את כל המידע. המידע בתחומים הנוגעים ל-4 המשרדים החברתיים, שציינתי קודם, טרם הגיע וגובש.

הזכרת קודם את המילים "פוסט טראומה". למה אתה מתכוון?

כפי שציינתי אנחנו מדברים על שלושה טווחים. בנוגע לטווח המיידי, אני אבקש ממוטי וינטר, סמנכ"ל המשרד, לפרט. יש כאן אמירות ברורות של עבודה מתואמת בין משרדית. בטווח הקצר של עד חצי שנה, ובטווח הארוך שבסופו יביא לשיקום של הפרט, המשפחה והקהילה.

אחד הדברים הכי בולטים שחסרים לנו, זה שאנחנו נדע מהן הזכויות שמגיעות למי שנשרף ביתו, למי שנפגע באופן חלקי, אם יש לו ביטוח או אם אין לו ביטוח. השאלות האלה מציפות את כל היכולת שלנו לתת מענה ברמה הפרטנית. אנחנו יכולים לעסוק בדברים הנוגעים לנפשו של אדם, לשיקום המשפחה, לשיקום הקהילה. איננו יכולים לתת תשובות כחלק מבניית המשפחה, אם אנחנו לא עוסקים בדבר הזה.

אנחנו סבורים, שאת 300 בתי האב או המשפחות נידרש ללוות גם ברמה הפרטנית. לכן, אנחנו, קרוב לוודאי, נבצע התקשרות פרטנית עם גורם כמו "פעמונים" – עמותה המלווה באופן אישי את בניית המשפחה בפן הכלכלי. צריך לקבל הרבה החלטות כלכליות במהלך השיקום. אנחנו מכירים את זה מאירועים אחרים. אני עושה הבחנה, אבל מהניסיון שלנו בתהליך ההתנתקות אני יודע, שהליווי המשפחתי בעת בניית המשפחה כאשר נשרף לה הבית, הוא תהליך קשה ומורכב. אם נדע מהי חבילת הזכויות, נוכל גם לסייע בבניית התהליך הזה.

האם יש בתי ספר שנשרפו?

בית ספר ""ימין אורד"" נשרף.

זו חברה ממשלתית של משרד החינוך.

נשרפו 20 בתים הקשורים למשפחות מבית הספר.

רשות הדיבור לשר הרווחה.

אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה ולמנכ"ל, שבנה את התוכנית. התוכנית הזו תוצג היום בפורום המנכ"לים. אנחנו לא יכולים לרדת לפרטים עד אשר היא תאושר. על פי החלטת הממשלה, היום זה היום שאנחנו צריכים להביא אותה ולאשר אותה. עלינו הוטלה האחריות לשיקום האנושי והקהילתי: המצוקה של האדם והמצוקה של הקהילה. אנחנו נתנו את הכלים מיידית כבר ביום שהאירוע קרה ולמחרת. הייתי שם כל הימים האלה, כולל בסוף השבוע, ונתנו כלים להתמודד עם כל מצוקה שעולה. אנחנו מייד נציג את המערכת הטיפולית. הדבר העיקרי הוא שיקום הקהילה.

שיקום של קהילה כולל שלושה מרכיבים: עמידות – היכולת של הקהילה להמשיך בתפקוד גם במצבי לחץ ומשבר. התאוששות – גם אם התפקוד נפגע זמנית הקהילה מסוגלת לחזור לתפקוד מלא עד מהרה. יצירתיות – יכולתה של הקילה כמערכת חברתית לשמור על תהליך קבוע של יצירה ויצירה מחדש, וכך להראות יכולות טובות יותר ממה שהיה לה לפני המשבר. אנחנו מלווים הרבה קהילות במשבר: אחרי ההתנתקות, אחרי המלחמות. אנחנו מלווים קהילות שונות, ויש לנו את המיומנויות.

התוכנית שאנחנו נציג היא תוכנית על פני שלוש שנים. אנחנו נביא כסף של המשרד עם השלמה של האוצר. אני יכול להודיע על הקמתם של שלושה מרכזי תמיכה חדשים של המשרד, שנחנכים הבוקר ביחד עם משרד הבריאות, שיעניקו לנפגעי האסון ייעוץ, הדרכה וכלים להתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה ופוסט דרמה. הם ימוקמו בכל הרשויות הרלוונטיות: חוף הכרמל, עוספייה וטירת הכרמל. הם יתחילו לעבוד היום. המנכ"ל ירחיב מעט על המרכזים, ואז נשחרר אותו לדיון מנכ"לים.

המידע באשר למוקדים הללו פורסם באמצעות הרשויות המקומיות. זה בשיתוף מחלקות הרווחה ומשרד הבריאות. יש לנו גורם חיצוני שימשיך וילווה את זה גם במערכת הטיפולית. אנחנו מקווים, שנצליח במסגרת התוכנית, אם תאושר על יד ועדת המנכ"לים, לאפשר גם 12 טיפולים שיוקצו על ידי הביטוח הלאומי למי שיוגדר כפוסט טראומתי. אנשים יוכלו להגיע למקום ידידותי, ולקבל סיוע רגשי-נפשי בצורה מקצועית מלאה. אני מקווה, שמהבוקר זה כבר עובד.

אני שאלתי את המנכ"ל שאלה: נשרפו בתים ויש אנשים לא מבוטחים. אדוני השר, מה הולך לקרות עוד חודשיים כאשר התקשורת לא תהיה במגרש. האנשים האלה יקבלו 12 טיפולים.

מדינת ישראל מובילה בעולם בנושא של פוסט דרמה. היא פיתחה תורות אדירות. הפיקו את זה בתקופת האינתיפאדה. את זה רוצים לחקות בפרויקט הזה. חבל על הזמן של הקשר עם הביטוח הלאומי. אם לא יהיה דרך שזה יהיה מחויב, חבל על הזמן.

דווקא הביטוח הלאומי עשה עבודה מצוינת. יש לו צוות שכפוף גם לצוות של נחום.

הכל נכון תיאורטית, אבל אני מדברת על החיים.

הכסף הגדול לא יהיה בטיפולים, אלא בשיקום ובבניה המחודשת.

זה לא אצלנו. זה לא הנושא שלי פה.

מי עושה את זה?

הממשלה קיימה על כך הרבה מאוד דיונים. הוקם צוות בראשות שר האוצר.

אנחנו לא צריכים דיונים. אנחנו צריכים כסף. הדיונים זה משחיט זמן.

אז תזמין את ראש הממשלה ואת שר האוצר. הדיון הזה הוא באחריותם ולא באחריותי. האם אתה רוצה תשובות? יש עבודה ענקית שנעשית. הציעו לבית אורן להביא קרוילות לשם, כדי לאפשר דיור זמני. בנו עם הקהילה מתווה מלא ביחד עם המועצה האזורית, שעושה עבודה נפלאה. עם אין הוד עשו את אותו הדבר, אבל שם אין צורך בקרוילות.

למה?

מכיוון שאנשים העדיפו להישאר במלון בעין הוד. גם בבית אורן יש מלון, ויכול להיות שלא היה צורך בקרוילות. האוצר צריך להגיש היום את המתווה שלו לחבילת הפיצויים, כאשר המדינה אמרה מראש, שאיפה שיש ביטוח צריך לממש את הביטוח כי אחרת אתה יוצר כאוס בעולם הביטוח ובעולם של אחריות מדינה ופרט. הממשלה אישרה 60,000,000 שקלים לשיקום כל התשתיות באזורים השונים שנפגע ולפיצוי הרשויות. אני מציע, שתזמין את שר האוצר לבחון מה הוא מציע בנושא הזה.

אתה היית שם באזור. האם, לדעתך, 60,000,000 שקלים מספיקים?

הסכום הזה לשיקום תשתיות בשלב הראשון הוא סביר מאוד. העלות הכוללת המשוערת היא 150,000,000 שקלים, וזה בלי השיקום של היער. השיקום של היער יעשה בחורש טבעי ובעבודה טבעית.

אני לא מדבר על שיקום היער. אני מדבר על אנשים.

לגבי הבתים והאנשים יש טיפול פרטני של כל משפחה ומשפחה. אמרנו מראש, שעלינו הוטל השיקום האישי והקהילתי. אני לא נוגע בנושא השיקום הפיזי. השיקום הפיזי מטופל על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושר האוצר.

ראיתי את נציג ראש הממשלה רוצה להתפרץ ולומר משהו. אתה ודאי רוצה להגיד: אנחנו נפתור את הבעיה. נבנה את הבתים, הטייחים בדרך, הרצפים כבר מחכים.

קודם כל שלחנו את השמאים לשם, כדי להעריך את הנזקים. נשרפו כליל 78 בתים.

כמה מהם מבוטחים?

בבית אורן יש ביטוח מסוים, אבל במקומות אחרים אין ביטוח. גם הביטוח של בית אורן לא יספיק. מדובר בסך הכל ב-3,000,000 דולר. בנוסף ל-78 הבתים שנשרפו כליל יש 117 בתים שנפגעו חלקים בכל היישובים האחרים. הממשלה מתכוונת לשפות את כל מי שנפגע ביתו.

למה אתם לא מתואמים במספרים? הוא מדבר על 300, ואתה מדבר על 195.

לא. אני מדבר על קצת יותר. אני מדבר על 78 ועוד 171.

כלומר, אתה מדבר על 250 בתים שנפגעו.

זה לפי נתוני רח"ל- רשות החירום הלאומית.

הוא לקח 50 בתים בונוס, 20%. הוריד מס במקום.

לקח זמן עד שהנתונים התבהרו מספיק. השמאים יצאו לדרך ועשו את העבודה שלהם. הממשלה מתכוונת לפצות את אלה שנפגעו.

מה זה לפצות, 2,500 שקלים?

לא, זה היה כדי לרכוש בגדים.

זה נועד לאנשים שעזבו את הבתים שלהם בלי בגדים. ביום חמישי שהם יצאו היה קיץ, והם חזרו בחורף. זה כדי להתארגן באופן מיידי.

אנחנו גם נתנו לכל לשכת רווחה קופה מיוחדת של 150,000 שקלים, שמאפשרת טיפול בכל הצרכים המיוחדים הללו.

גם אם מישהו לא עומד בקריטריונים של רווחה?

גם אם מישהו לא עומד בקריטריונים של רווחה.

הוצאתי חוזר מנכ"ל מיוחד של נזקקות מיוחדת בחירום, כמו שהיה בעוטף עזה. לא צריך לשם כך לפתוח שורה במשרד הרווחה.

נציג משרד החינוך, בבקשה.

אני מנהל המנהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער במשרד החינוך.

היום אתה עם שר החינוך בימין אורט.

הכפר מונה 480 תלמידים. נשרפו שם 22 בתים, מתוכם 3 פנימיות ו-13 בתי מגורים של משפחות הצוות. הנזק הגדול ביותר שם הוא למשפחות. אנחנו סייענו סיוע מיידי על פי הנחיית השר שלנו, סיוע בסך 3,000,000 שקלים. 1,500,000 שקלים נתנו כהתחייבות למשרד הביטחון, שמעמיד לרשותנו את המתקן של האגודה למען החייל באולגה לתקופה של שבוע-שבועיים, עד אשר הכפר יחזור לשגרה. יכול להיות שנשתמש בו למשך שבוע, מקסימום שלושה שבועות. אנחנו רוצים להחזיר את הילדים והצוות כמה שיותר מהר לכפר. בית הספר כמעט ולא נפגע. חדר האוכל לא נפגע, הספרייה נשפרה לחלוטין. כל המערכת של החשמל, מים, ביוב, תקשורת – קרסה. נדמה לי, שעד היום כל התשתיות הבסיסיות שוקמו. למחרת השריפה עלינו לשם. 1,5000,000 שקלים נוספים אנחנו נותנים לכפר כדי לקנות בגדים לכל התלמידים, לתת להם סיוע בתחום ההפגה החברתית של הצוות ושל התלמידים. בכפר יש 9 עובדים סוציאליים. אנחנו מתגברים את הצוות הטיפולי הזה בעובדים סוציאליים ובפסיכולוגים. היום מגיעים לשם שכבות י"א-י"ב, ומחר תגענה לשם שכבות ט'-י', כך שהמערכת תחזור למסלול נורמאלי מהיום. אנחנו כמובן נגדר את המקומות שנשרפו ונפגעו. מהלך השיקום ייקח כשנה. אנחנו תמיד מתלוננים כנגד משרד האוצר והחשב הכללי. היום אני רוצה לשבח את האוצר. מייד כאשר קרה האסון הם פנו ושאלו: במה אנחנו יכולים לסייע, במה אנחנו יכולים לעזור. כרגע, שילמנו מתקציבנו 3,000,000 שקלים, אבל אני מאמין שהאוצר יחזיר לנו זאת.

כלומר, הכל בסדר בינתיים.

מבחינתנו, ב"ימין אורד" הכל משוקם. מבחינת הסולידריות החברתית – ההתנדבות היתה בלתי רגילה. לפעמים צריך לומר את האמת.

אנחנו מקבלים את זה באהבה. אם הכל בסדר, הכל בסדר.

אני רוצה להוסיף, שאתמול הממשלה קיבלה נוהל חירום מיוחד לצורך השיקום, שהוא כולל אפשרות של פטור ממכרז בנוהל מזורז או ועדת מכרזים בנוהל מזורז. אנחנו מקווים, שהתקנות הרלוונטיות יגיעו עד יום רביעי לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מבחינה זו המדינה מבינה את הצורך לפעול הכי מהר שהיא יכולה.

האם יש פה מישהו, שחושב שצריך לעשות משהו והוא לא נעשה? אם הכל טוב, אז אין לנו מה לעשות.

זה טוב שהמחוקק מפקח, אבל תדעו שהכל נמצא בתהליכים מאוד מואצים.

אני מנהל הרווחה של דאלית אל-כרמל. האש הגיעה לדאלית, אבל לא שרפה בתים או ציוד. אני מוכרח להגיד, שההערכות שלנו הייתה בסדר גמור. אנחנו גם נתנו גיבוי לעוספייה, שנפגעה הרבה יותר מדאלית אל-כרמל. היינו מוכנים גם לתת גיבוי למקומות אחרים. אני חייב להגיד, שההיערכות של דאלית אל-כרמל מבחינת שירותי הרווחה היתה בסדר גמור. מעבר לזה, יש הכרח לדון במה שייקרה באסון הבא.

את זה לא עושים בוועדה הזו.

אני מדבר על המימד של הרווחה. יש הכרח לבדוק עד כמה כוח האדם הקיים בלשכות הרווחה יכול לתת מענה למצבי חירום הרבה יותר גדולים ממה שהיה בדאלית אל-כרמל. בתור איש רווחה, אני מאמין שאם אני צריך לפעול בצורה נכונה, בצורה הולמת הנותנת מענה לכל המצבים – ומן הסתם יהיו מצבים הרבה יותר קשים – אנחנו צריכים להיות ערוכים. אני אומר, שקיים מחסור גדול בכוח האדם בלשכות הרווחה בדאלית אל-כרמל ובעוספייה. צריך לחשוב על זה בצורה יסודית. הרבה שנים לא קיבלנו אפילו חצי תקן.

זה בגלל שדאגתם להתפרק. חבל שהתפרקתם.

אני לא חושב, שבגלל שהתפרקנו אנחנו צריכים להיענש.

אתם לא נענשים. תלכו לפי הנוסחה.

כל פעם שאנחנו מעלים את הנושא הזה, אומרים לנו שזה בגלל שהתפרקנו. זו לא החלטה שלי שהתפרקנו. זו החלטה של הממשלה. זו החלטה ממסדית רשמית, וצריך לתת את המענה. אני אומר לשר, שיש לנו בעיה של כוח אדם. בשביל להיערך למצבי חירום קשים אנחנו צריכים גם להיערך למצבי שגרה. כרגע יש מחסור בכוח אדם.


דובר כאן קודם על 150,000 שקלים. אנחנו לא שמענו על זה, אדוני השר. לא נפגענו הרבה, זה נכון, אבל עדיין יש היערכות מינימאלית שצריך לעשות לאור השריפה שהיתה ולאור האסון הגדול. זאת לא סתם שריפה. זאת שריפה עם אסון כבד, עם הרבה כאב. המקום הוא שלנו. הכרמל הוא מקום שאנחנו חיים בתוכו, הילדים שלנו רואים את השריפה, את השחור, וצריך לטפל באנשי דאלית אל-כרמל כמו שמטפלים באנשי עוספייה. יש מקום להיכנס למקומות האלה ולבדוק, עד כמה הם ערוכים גם למצבי שגרה ולא רק למצבי חירום.

אני נשיא להב, לשכת ארגוני עצמאים. אדוני היו"ר, צריך לזכור שאין היום חקיקה שנותנת מענה לאסון מסוג זה. ככל שאנחנו מדברים על אסון טבע, אנחנו מדברים על הצד החקלאי של העניין. ככל שאנחנו מדברים על פיצויים מסוג אחר, אנחנו דנים באירועים ביטחוניים. אנחנו לא נכנסים למסגרת הזו ולא למסגרת הזו. לכן, נדרש פה טיפול הוליסטי כולל, שלא ייתן לאזרח ליפול בין הכיסאות. זה אומר: זה לא בתחום האחריות שלי. האחר אומר: זה לא בתחום האחריות שלי. נדרש טיפול הוליסטי, שבמסגרתו האזרח יידע שהוא ניגש ומקבל את הטיפול על כל ההיבטים השונים: היבטי הרווחה והיבטי התשתית.

רוב רובם של העסקים שם הם עסקים קטנים. ישנו הצורך לקבל דחייה מיידית בהגשת דיווחים ותשלום של מקדמות למס הכנסה ומע"מ. לאנשים נשרפו העסקים, המסמכים והמחשב. ב-15 לחודש הם צריכים להגיש דיווח ולשלם, ואין להם מאין. רשות המסים צריכה להוציא הוראה מיידית לדחות את התשלום בשלב זה.

נושא נוסף שעלה פה, הוא הנושא של הביטוח. אדוני בצדק העלה את הנושא. לדעתי, המדינה צריכה בשלב ראשון לקבל אחריות. ככל שמגיעים לאנשים פיצויים מחברות ביטוח, המדינה תקבל מהם את זכות השיבוב לחזור אל חברות הביטוח. אם לא כך, מה שיקרה הוא שהאזרח ייפול שוב בין הכיסאות. חברת הביטוח תגיד לו: זה לא אירוע ביטוחי, אתה לא מכוסה מהצד הזה.

אין ביטוח. חברת הביטוח לא תגיד לו כלום. היא לא תשלם, כי אין ביטוח.

גם אם חברת הביטוח תכיר ותשלם, הרי היא תחפש את המזיק והיא תבוא ותגיש תביעה כנגד המדינה כמי שהיא רואה אותה אחראית לנזקים. לכן, מן הראוי היה במקרה הזה לפעול גם במידת החסד והחמלה: שהמדינה תבוא, תקבל אחריות ולא תיתן לאזרח ליפול בין הכיסאות. ככל שמגיע בסופו של יום שיפוי או פיצוי מחברות הביטוח, האזרח שמבוטח יסב את הזכויות האלה למדינה. למדינה יש כוח מעט גדול יותר מהאזרח להגיע לכספים האלה ולגבות אותם.

אני סגן ראש המועצה בדאלית אל-כרמל, ואני מחזיק תיק הרווחה והתעסוקה. בהמשך למה שאמר מנהל המחלקה אצלנו, אני רוצה לומר שהאסון תפס אותנו עם כל הבעיות שהוצפו בעבר ולא טיפלו בהן. קשה לי לשמוע את השר אומר, שזה בגלל שהתפרקנו.

זה לא נוגע לעניין. אנחנו נמצאים בתאונת דרכים. אנחנו רוצים לטפל במי שצריך חוסם עורקים ולא במי ששבר את היד וצועק. אם לא נטפל במי שצריך חוסם עורקים, הוא ימות. אנחנו רצים למי ששבר את היד או הרגל, כיוון שהוא צועק. אני לא אומר שלא כואב לו, אבל אנחנו מחטיאים את המטרה. המטרה שלנו פה בכינוס הישיבה הזו, היא לעזור למי שצריך עכשיו חוסם עורקים – טיפול מיידי, ולא לפתור את הבעיות הקיימות. אנחנו מנהלים פה דיונים, ואנחנו יודעים שישנן בעיות במשרד הרווחה ובביטוח הלאומי. יחד עם זה, אנחנו רוצים ללכת לאן שאנחנו רוצים.

אני מבקש, שמשרד הרווחה יתייחס בכובד ראש לכל הבעיות שנעלה. בנוסף, אני מבקש לטפל בכל העסקים שנפגעו בשני הכפרים. היתה פגיעה רצינית, כי דאלית אל-כרמל ועוספייה הם בליבו של הכרמל, והעסקים פועלים בימי שישי ושבת, כאשר כל עם ישראל בא אל הכרמל. הרבה עסקים נפגעו, וחשוב מאוד לתת להם את התמיכה ואת המענה.

אני מנהלת תחנה לבריאות נפש במשרד הבריאות, שמטפלת בילדים מגיל 6 עד 18 בחיפה, ואני שייכת למרכז בריאות הנפש בטירת הכרמל – בית חולים לחולי נפש, שפונה תחת אש תוך חצי שעה.

בצורה מאוד יפה.

בצורה מדהימה.

כמה חוסים יש לכם?

310 איש פונו. הייתי שם.

יש גם מחלקה פסיכו-גריאטרית. בפינוי של האוטובוס האחרון הלהבות כבר חרכו את השערים של בית החולים. הצוות שעשה את זה, עשה את זה כאשר היה לו בראש התמונות של האוטובוס. הם ודאי ראויים להכרה והוקרה. אני רוצה לדבר על העניין של הפוסט טראומה, שהזכיר כבוד השר. אדוני היו"ר, אתה מדבר על חוסם עורקים ועל מי שצועק. אני מייצגת את השקטים, הלא צועקים, שיתחילו לראות אותם בעוד 3-4 חודשים. בצפון אנחנו למודי ניסיון, בוודאי ממלחמת לבנון השנייה. את התגובות הפוסט טראומטיות מגלים מספר חודשים אחרי, ואז מגיע גל גדול של פניות.

בדיוק כמו מערך הכבאות, גם לנו אומרים כבר 15 שנה: תעשו רפורמה ואז תקבלו כספים. האוכלוסייה מאוד גדלה, אוכלוסיות נוספות הצטרפו למקבלי השירות שלנו, ואנחנו בתת תקינה גם בימים כתיקונם. אנחנו צופים שתהיה עלייה מאוד גדולה של פונים. כאמור, אנחנו מייצגים את משרד הבריאות.

אני מבינה שיש התארגנות, ומתכוונים לתת 12 מפגשי טיפול בפוסט טראומה. צר לי להגיד, שזה לא תמיד זה מספיק. ממלחמת לבנון השנייה יש לנו ניסיון, שבסופו של דבר נותנים סוג של טיפול שהוא לא תמיד הטיפול הנכון. בתור מנהלת תחנה לטיפול בילדים, אני יכולה להגיד שזה בטוח לא מספיק. עבודה עם ילדים היא עבודה גם עם ההורים, ולכן מדובר ב-9 מפגשים לילד ו-3 מפגשים להורים.

בסופו של דבר, מערכת בריאות הנפש נתקעת עם עומס מאוד גדול, שעלול להפוך להיות כרוני. PTSD מתחיל בתגובות קיצוניות, ואם לא מטפלים בו כמו שצריך הוא הופל להיות כרוני. אנחנו זקוקים מאוד לתוספת של כוח אדם. טירת הכרמל, נותנת מענה גם לעוספייה, גם לדאלית אל-כרמל וגם לחיפה.


יש עניין נוסף שאני רוצה להזכיר אותו, וזה עניין הרב תרבותיות. דיברו כאן אנשי העיר כרמל. אני רוצה להזכיר, שגם בחיפה 30% שייכים לאוכלוסייה הערבית. הטראומה הממשית היא למי שנשרפו להם הבתים, למי שפונו. עם זאת, צריך לזכור שיש הרבה מאוד אנשים שצפו מהצד, אנשים בדאלית אל-כרמל שרק ראו שהאש מתקרבת, לא פונו ולא קרה שום דבר.

בואו נזכור שגם בדניה יש נפגעים.

אני יכולה להגיד לך שהבית שלי בטבעון, והסיבה שלי שהקול שלי כרגע צרוד הוא כי אני שאפתי עשן. עשן היתמר מעל הכרמל. אנשים שיפנו אלינו הם לאו דווקא אנשים שהם בקו הראשון, לאו דווקא האנשים שאתם חושבים כרגע שיזדקקו לטיפול. מי שמגיע בסופו של דבר לבריאות הנפש, אלה אנשים שרק היו צריכים את זה בשביל לקרוס.

אני מזכירה, שיש תת תקינה חמור ביותר בנושא עובדים בבריאות הנפש באוכלוסייה הערבית. בתחום בריאות הנפש מאוד חשוב שהמטפל והמטופל יהיו מאותה התרבות. ילדים קטנים גם לא דוברים את השפה העברית. אם תסתובבו בהדר תראו שכל הכתוביות הן בקירילית. יש אוכלוסייה רוסית מאוד גדולה. מדובר באנשים שהרבה פעמים הם בכל מקרה בשוליים, ואין להם מענה בשפה שלהם. מדובר גם באוכלוסייה האתיופית, שאפילו לא מגיעה לצורך את שירותינו בגלל העדר תיווך.

בריאות הנפש זקוקה להרבה מאוד תגבור בשעה כזו. כרגע אנחנו לא רואים את זה. אנחנו נראה את זה בעוד שלושה חודשים, ורוב הסיכויים שאנחנו נקבל את החבר'ה שקיבלו את ה-12 מפגשי הטיפול וזה לא הספיק להם.

אוכלוסיית הילדים היא אוכלוסייה שלא רואים אותה כל כך. הרבה פעמים ילדים סוגרים את הפחדים שלהם בתוך עצמם. לילדים יש את העולם שלהם. כבר עכשיו אנחנו נתקלים בילדים, שברור להם לגמרי שזה קרה בגללם. לדוגמא, ילד שהתווכח עם סבתא שלו, היא לא הסכימה לקנות לו משהו, הוא הלך לקנות בכל זאת, ופרצה שריפה. הילד סוחב את זה על עצמו. הילדים האלה הם במחשכים. אנחנו לא נפגוש אותם, אלא רק כאשר הם יתחילו לפתח בעיות של הרטבה וחוסר שינה.

אנחנו רוצים לתת לשר לענות על כל מה שעלה כאן.

אני רוצה לפתוח בהערה בנוגע לדאלית אל-כרמל. יש לי כבוד רב ליישוב דאלית אל-כרמל, לראש המועצה, למחזיק התיק ומנהל האגף, אבל בואו נודה בעובדות – ברוך השם, דאלית אל-כרמל לא נפגעה פיזית. מהרגע הראשון ביקשנו כל הזמן דרך המחוז וחדר המצב שלנו לוודא, האם דאלית אל-כרמל זקוקה לעזרה. התשובה היא, שהיא לא זקוקה לעזרה. עם זאת, הממשלה הודיעה אתמול, שהיא מקצה מיליון שקלים לדאלית אל-כרמל לכל מיני פעולות שהיא זקוקה להן. לכן, ישנה קופה של מיליון שקלים הנמסרת לדאלית אל-כרמל, כמו שנמסר תגבור גם ליישובים אחרים.

זה לא נוגע לסוגיית כוח האדם. שם זו סוגיה אחרת, ושם אנחנו הגענו לשיא התקינה בכוח אדם על פי הנוסחה. כל אחד יודע, לרבות חוסם, איפה הנושא הזה עומד ובאיזה משא ומתן אנחנו מתנהלים. בנוסף, היישובים הדרוזים נהנים מתוכניות נוספות. הייתי לא מזמן בדאלית אל-כרמל, והרבה דברים מיושמים. לא נתחיל לנתח את כל התוספות שדאלית אל-כרמל קיבלה, לרבות בתחום צרכים מיוחדים, תגבור לילדים ונוער בסיכון ודברים רבים נוספים.

בנוגע לטיפול ההוליסטי - יהודה טלמון צודק. הטיפול ההוליסטי מתבצע, אבל הממשלה חילקה גזרות. ועדת ההיגוי העליונה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרכזת את הטיפול ההוליסטי, וכל אחד לקח גזרה. אנחנו לקחנו את הנושא של השיקום האנושי והקהילתי, ומוטי יכול להרחיב איך זה עובד. המוסד לביטוח לאומי דחה את התשלומים לכל נפגעי האזור. אני מקווה, שכך יהיה גם עם מס הכנסה. אני מניח, שאתם בקשר ישיר עם מס הכנסה, כי הוא הרי בקשר ישיר איתכם.

לגבי קופת חירום – קופת חירום הוקצתה לכל מי שפונה מהבתים. 17,000 איש אזרחי המדינה פונו מהבתים, והיה צורך לתת לרשויות קופה כדי למצוא קורת גג, לתת בגד, לתת מזון, לתת תרופות. זה היה הצעד הראשון שעשיתי. במקביל, הממשלה נעה בכל הגזרות האחרות כדי לטפל בכל מה שצריך.

כמו שכבר נאמר על ידי נציג ראש ממשלה, עכשיו עוברים לשיקום הפיזי במקביל לשיקום האנושי. השיקום הפיזי אומר להסתכל על תיקי התכנון ובנייה, לראות איך משקמים את הבתים, לעשות שיערוך של כמה כסף צריך ולראות איך מזרימים את הכסף בצורה נכונה. אני חייב לומר, שאנחנו עובדים מצוין עם כל הרשויות. היות ועיקר הבתים שנשרפו נמצאים בחוף כרמל, שם המועצה זוכה לשבחים גדולים על התפקוד שלה והעבודה שלה, והיא תהיה התחנה המבוקשת לצורך העניין.

אני מציע, שראש הוועדה יזמן דיון נוסף בעוד חודשיים, ויראה איך מיושמת התוכנית שלנו שהיא תלת שלבית. בנוסף, יקבל סטאטוס לגבי השיקום הפיזי הנדרש, וזה יוצג על ידי המשרדים השונים.

על פניו נראה כאילו הכל טוב. באמת הממשלה משתדלת לפתור את הבעיות.

אגב, ראש הממשלה אמר אתמול לכל מערכת הפקידות: "חבר'ה, תוכיחו שזה מנוגד למה שחושבים עליכם. תעשו מאמץ להראות, שאתם חותכים בבירוקרטיה הכי מהר שאפשר. עד עכשיו, הממשלה על כל שלוחותיה, עבדה הכי מהר שאפשר. עובדה שגם יחיאל שילה אומר את זה.

זה מה שמשתמע על פניו מהדיון פה. לא ראיתי פה זעקה גדולה שמשהו לא מתבצע. אני שמח שכך הוא. לפחות על פניו נראה שאנשים זוכים לטיפול ויש התייחסות. שמעתי את שר הרווחה, ואני מקבל את ההצעה שלו. אנחנו נקיים דיון מעקב בעוד חודשיים, ונראה איפה אנחנו חיים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00