PAGE
12
הוועדה למאבק בנגע הסמים

20.12.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 41

מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שני, י"ג בטבת תשע"א (20 בדצמבר 2010) שעה 11:00

כנס לציון המאבק הלאומי בנגד הסמים והאלכוהול בנושא חינוך והשפעת הסביבה במעמד יושב-ראש הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין ושר החינוך, ח"כ גדעון סער

יו”ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין
שר החינוך גדעון סער

מוחמד ברכה – יו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים

חה"כ טלב אלסאנע

חה"כ חיים אמסלם

יאיר גלר – מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

ד"ר רחל שגיא – מכללת לווינסקי

גליה שחם – מפקחת ארצית על מניעת סמים, אלכוהול וטבק, משרד החינוך

מוריס כהן - מנחה

בת שבע פנחסוב

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
כנס לציון המאבק הלאומי בנגד הסמים והאלכוהול בנושא חינוך והשפעת הסביבה

במעמד יושב-ראש הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין ושר החינוך, ח"כ גדעון סער

נקדם בברכה את יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת ראובן רובי ריבלין, יושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים, חבר הכנסת מוחמד ברכה, שר החינוך, גדעון סער.

[שיר בביצוע להקת הדור האחרון].

תודה רבה לחברי להקת הדור האחרון, רועי מירון, דני וייצפלד, זמיר גולן, אבי מרקוביץ וארז גינת, ששרו את השיר שחיברו והלחינו, ניגודים, ושהתנדבו להופיע בפניכם היום. הדור האחרון, נבחרו לאחת מעשר הלהקות המבטיחות לשנה הקרובה. התקליט שלהם, משהו ללב, נמכר מעל 5,000 עותקים רק מפה לאוזן. הם מופיעים בכל רחבי הארץ, אם לא שמעתם עליהם עדיין, אז בטוח שתשמעו עליהם בקרוב. תזכרו את השם, הדור האחרון. אנחנו נשמע אותם שוב בהמשך.


יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת ראובן רובי ריבלין. שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער. יושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים, חבר הכנסת מוחמד ברכה. מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, מר יאיר גלר. בני נוער, אורחים, פעילים, קהל נכבד. יש לי הכבוד והעונג להנחות כנס חשוב זה שמתקיים בכנסת בחסותו של יושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים, חבר הכנסת מוחמד ברכה. חבר הכנסת ברכה שפועל ימים כלילות, יחד עם חברי הוועדה, גופים השותפים ואתכם, בני הנוער, ולמענכם, כדי שתצליחו לבחור בדרך שתבטיח לכם סיפוק, מילוי, אושר ושגשוג, למען עתיד טוב יותר. הכנס הוא בסימן חינוך והשפעת הסביבה, ומוקדש כולו לבני נוער מכל המגזרים בישראל ובכך נותן משמעות ייחודית ומחזק את המסר של יחס שווה בין אחד לשני. שוויון הזדמנויות וסובלנות הדדית ללא הבדל בין מין, דת, לאום, תרבות ובמטרה לתת רוח גבית למאמצים של הגורמים השונים העוסקים במלאכה.


אני מתכבד להזמין אל הבמה איש יקר לכולנו, אדם שרואה את החשיבות הרבה של נושא החינוך במאבק בסמים, שאישר בלי היסוס את קיומו של הכנס בכנסת ישראל ושמכבד אותנו היום בנוכחותו, את יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת ראובן רובי ריבלין, בבקשה.

אנחנו לא נתחרה בלהקה המופלאה ששרה לנו את מה כולם רוצים. מה באמת כולם רוצים. אדוני, שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, יושב-ראש הוועדה למאבק בסמים, היוזם והמארח שלנו בכנס זה, חבר הכנסת מוחמד ברכה שעוד אייחד מילים לגביך, אדוני חבר הכנסת טלב אלסאנע, העתיד להיות יושב-ראש ועדת המאבק בנגע הסמים בעת הקרובה, עם החילופין, חברי כנסת, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, מר יאיר גלר, המרצה האורחת, ד"ר רחל שגיא ממכללת לווינסקי, מפקחת ארצית על מניעת הסמים, אלכוהול וטבק במשרד החינוך, הגב' גליה שחם, בוגרי תוכנית אופ"י, אימון ופיתוח יכולת ההתמודדות, בני נוער מרחבי הארץ, יקיריי, אורחים מכובדיי כולם. אני מברך על ההתכנסות החשובה הנערכת כאן היום לרגל ציון המאבק בנגע הסמים. הכנסת מקיימת כינוסים רבים, האולם הזה מורגל על-פי רוב באירועים שהם ציוני דרך, כמו 100 שנות קיבוץ, 60 שנות עיירות הפיתוח, או כינוסים המעלים על נס את זכויותיהם של מגזרים ואוכלוסיות הנחשבים מודרים או מופלים. חשיבותו של אירוע זה נובעת דווקא מכך שהפעם אנחנו מבקשים לדבר בשמם של מי שאין להם כיצד לבטא את כאבם. באירוע זה אנו משמשים לפה לאלפי מכורים שהתנתקו מאישיותם, שהתערטלו מאנושיותם והפכו במקרים הקשים למעין צל אדם. המכורים חיים במרדף אחר הסם, מרדף בלתי נשלט, חסר גבולות ומעצורים. מרדף שבו המטרה מקדשת את האמצעים כולם, החל מפריצות קטנות ועד לא עלינו ולא על אף אחד, רצח. לא כללי מוסר, לא נורמות חברתיות ואפילו לא החוק, יכולים להוות מענה לתוצאותיו הקשות של התפשטותה של אותו נגע, נגע הסמים. ללא התערבות מצד גורמים מקצועיים, חינוכיים וטיפוליים, ללא מסגרות הולמות, לא ניתן לעצור את המרדף ההרסני הזה אחר הסם, לא ניתן למנוע את השלכותיו החברתיות הקשות ביותר.

מכובדיי, בנושא הכאוב הזה, של המאבק בסמים ובאלכוהול, אין ימין ושמאל. אין הבדל בין ערבים ליהודים, בין מוסלמים לנוצרים, בין דתיים לחילוניים, אין קבוצה בחברה הישראלית שפטורה מהמאבק הזה. זו חובתנו שלא נעמוד מנגד אלא להילחם מלחמת חורמה בנגעים החברתיים של הסמים והאלכוהול ובתוצאותיהם ההרסניות.


לצערי, צרת הסמים והאלכוהול הפכה בימינו למגפה, המכה בנו כחברה. זוהי מגפה המגבירה את הניתוק החברתי, מעודדת ניוון חברתי ומטילה על כתפי החברה נטל בלתי אפשרי. זהו מאבק חברתי ממדרגה ראשונה וכפי שאתם יודעים והעוסקים בנושא זה בכל ימות השנה יודעים – הוא לא הולך ונעשה קל, אלא להפך. לצד העלייה במודעות לסכנות, הנתונים מלמדים על עלייה מתמדת בהיקף השימוש בהם ועל גילם של המשתמשים שהולך ונעשה צעיר יותר ויותר.


רבותיי, מוטלת עלינו האחריות, כשם שאנו כנציגי ציבור איננו רוצים ואיננו רשאים לעזוב לגורלם את בעלי הנכות הנפשית או הגופנית ואת מי שמצוי מתחת לקו העוני, כך איננו יכולים להתעלם ממגפת הסמים והאלכוהול שפשתה בנו. גם בנושא זה, נדמה שאין די בחקיקה ואין די באכיפה. החברה כולה והנוער שלנו בפרט אתם, חייבים לעבור טלטלה תודעתית.

הרשות למלחמה בסמים עושה עבודת קודש, כבר יצאה בכמה קמפיינים חשובים ולצד הרשות – ארגונים נוספים ועמותות שנרתמו למשימת הקודש הזו, ביניהם הרשות לבטיחות בדרכים, הנאבקת בין היתר בסכנות שהאלכוהול גורם על הכביש. במאבק החיוני והקיומי הזה, חייבים לשלב זרועות ומוחות, משרדי החינוך, אדוני השר, הבריאות והרווחה, בוועדות הכנסת, וכמובן הרשויות.

בהזדמנות זו, אני מבקש להיפרד מחבר הכנסת מוחמד ברכה לא מהיותו חבר כנסת ומנהיג בישראל, אלא מהיותו יושב-ראש מעולה ומצוין של הוועדה למלחמה בנגע הסמים, מלחמה שבה הבדלי דעות שהם נחלתה של כנסת זו, אינן יכולות להשפיע על האחדות המלאה של כולנו יחד במלחמה הבלתי מתפשרת בנגע הסמים. חבר הכנסת ברכה, איש רב פעלים, אחד מחברי הכנסת היותר יצירתיים, אנחנו מבקשים להודות לך על היותך יושב-ראש למופת של הוועדה למלחמה בנגע הסמים ואני מאחל לבא אחריך, חבר הכנסת טלב אלסאנע שגם הוא, אחד מחברי הכנסת היותר פעילים, הוא גם אחד מחברי הכנסת היותר שובבים, ואני בטוח שיכולותיו, ידיעותיו ומסירותו ודבקותו במטרות שהוא מציב לפניו, יעמידו אותו גם הוא כאחד מראשי הוועדה למלחמה בסמים שעושה ככל שביכולתה להתמודד עם נגע ועם מלחמה שהיא כמעט בלתי פוסקת. לפעמים נראית בעינינו המלחמה סיזיפית אבל כולנו יודעים שלהציל אדם אחד זה להציל עולם ומלואו.

אני מודה לכם, לכל העוסקים במשימה החברתית החשובה הזאת, ולמארגני הכנס הזה, היו ברוכים, כל טוב לכם.

תודה לך, כב' יושב-ראש הכנסת, על דבריך החשובים. להתאים את עצמנו לדור הצעיר ולא להפך, כדי להגיע אל לבם של הנוער, אנחנו, בני הדור הקודם, צריכים להכיר עד כמה אנחנו שונים מהם. כלומר, לא לחשוב שהם חייבים לאהוב ולקבל אותנו כמו שאנחנו, בלי שנשתנה. להפך, עלינו להתאים את עצמנו אליהם, ככל האפשר. וכעת, אני מזמין את יושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים, היוזם ומארח הכנס, חבר הכנסת מוחמד ברכה, לשאת דברים. חשוב לציין כי הוועדה בראשות חבר הכנסת ברכה רואה בחינוך את הדרך העיקרית לפתרון בעיית הסמים והאלכוהול, כמענה לצורך של הילדים והנוער לחפש ריגושים, כפי שהם בעצמם מעידים. בבקשה.

שלום וצהריים טובים, כב' יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת רובי ריבלין, בעל הבית, הבית החשוב ביותר במדינת ישראל, בית המחוקקים הכנסת, שעל אף המחלוקות הרבות שמתגלעות בתוך הבית הזה, נעים לפעול עם בעל בית כזה, באמת, תודה. אדוני, כב' שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, איש רב פעלים, אני יכול להודות ולומר כאן בריש גלי, והדברים האלה באים לידי ביטוי גם בוועדת החינוך שאני חבר בה, השר סער עושה עבודה מצוינת בהובלת משרד החינוך ואני באמת מברך אותו ומאחל לו הצלחה. הדבר האחרון שהתבשרנו עליו היום, אני מקווה שגם הוא יתייחס לזה, העניין של העלאת שכר המורים ולהגיע להסכם עם המורים בבתי-הספר התיכוניים, זה דבר משמעותי ביותר שמקרב אותנו בעצם לממוצע של שכר המורים ב- OECD ואז אפשר לדרוש מהמורים יותר, מה שהתלמידים והילדים של כולנו זקוקים לו. ברכות כב' השר ובהצלחה.


אדוני, מר יאיר גלר, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, איש רב פעלים שעושה עבודה נפלאה בתוך הרשות ובעצם מוביל עם חבריו קמפיינים מאוד חשובים למיגור התופעה הזו מעבר לכל מחלוקת כפי שכב' היושב-ראש אמר, אני גם כן מאוד רוצה לבטא את ההערכה שלי לפעילות של הרשות ושל העומד בראשה, של מר גלר, ולאחל הצלחה. ברכות.


גברתי, גליה שחם, המפקחת הארצית על מערכת החינוך למלחמה בסמים ואלכוהול, שגם היא עושה עבודה נפלאה. אני התחלתי את דרכי, אדוני היושב-ראש, בכנס שארגנו במכון ויצמן של אופ"י, ואני מסיים אותו כאן עם תעודות לאנשי אופ"י שאני כבר מראש מברך את כולם ואת מדריכיהם, ברכות ובהצלחה, תודה, גליה, גם על העזרה בארגון הכנס הזה.


אני רוצה באותה הזמנות, איפה בת-שבע? בת-שבע, מנהלת הוועדה, הוועדה למלחמה בסמים, היא הרוח החיה והטובה, יושבי-הראש מתחלפים, אבל היא נשארת ומובילה, כל הכבוד, את ויעל, מזכירת הוועדה, תודה רבה לכן על הצלחת הכנס הזה.


אני רוצה לברך את הציבור הצעיר והפחות צעיר, הצעיר והפחות צעיר, בואו נגיד את זה כך. גם מורים וגם תלמידים, ואני מקווה שהכנס הזה ידחף ולו במקצת את הערכים של דור צעיר נקי מסמים ונקי מאלכוהול שיכול להיות גוף בונה בתוך החברה. אני רוצה לברך אתכם, התלמידים והתלמידות, (מברך בערבית).

האמת היא אני יכול להגיד את הנאום הרגיל שלי על חשיבות הפעילות שלנו בקרב הדור הצעיר ולומר דברים שהם מובנים מאליהם, שההשקעה בדור הצעיר היא בעצם השקעה בעתיד, ובעתיד של החברה בישראל ובאופן כללי, בעתיד של האנושות כולה. אבל אני, כדי לחסוך זמן, אני רוצה להעיר כמה הערות. והדבר שהתגבש אצלי במהלך עבודתי בראשות הוועדה, שאנחנו צריכים, זאת אומרת, כמובן צריכים להתמקד, כפי שאמר היושב-ראש, באלה שנפלו לתוך הבור של הסמים ולטפל במשפחות שלהם ולטפל בהם ולדאוג להם לרווחה ולדאוג להם להתנקות ולצאת מהבוץ הזה. אבל אני זיהיתי שתי נקודות, שני קצוות, שצריך להתמקד בהם. הדבר הראשון, הוא העניין של מיגור הברחות הסמים לתוך המדינה, מכל מקור שהוא, אם זה בים, אם זה באוויר, אם זה ביבשה, בכל דרך שהיא. אם אנחנו נפעל שהסמים לא ייכנסו לארץ שלנו, אנחנו בעצם עשינו יותר מחצי העבודה. זאת אומרת, המגע בין המדינה, בין החברה לבין הסמים, אם אנחנו יכולים לקטוע אותו, אנחנו עשינו חלק מהעבודה. הקצה השני הוא המגע הפרטי של האדם האינדיבידואל. למנוע את המגע, את ה- Touch הראשון בין הסמים לבין האדם. האדם בדרך-כלל זה האדם הצעיר, שם מתחילים, אם זה בשובבות ואם זה בחיפוש ריגושים ואם זה בחיפוש תכנים מלאכותיים. אבל בסופו של דבר זה מוביל לכך שהאנשים, הצעירים האלה, נופלים לתוך הבור הזה ואחר-כך יהיה קשה להוציא אותם. זאת אומרת, אם אנחנו נמנע את המגע הראשוני בין המדינה לבין הסמים דרך מניעת ההברחות ואם אנחנו נמנע את המגע הראשון בין האדם הפרטי, בגיל צעיר, לבין הסמים, בעצם אנחנו בנינו את החברה לטווח הארוך, יכול להיות שצריכים לטפל במה שיש, במי שנמצאים בתוך הבור הזה, עכשיו, אבל בעצם אנחנו בונים לטווח ארוך. לכן אני בונה הרבה, אדוני שר החינוך, על התגייסות והמחויבות של משרד החינוך ומשרדי התרבות וגם השלטון המקומי, אבל בעיקר משרד החינוך.


לפעמים, אדוני היושב-ראש, אנחנו נתקלים באמירה שאין די תקציבים לכל מיני דברים כאלה. למלחמה בסמים. ואני אומר לכם מה שכל אדם ממוצע יכול לדעת – שההשקעה במניעת הסמים, היא ההשקעה, גם כן במובן הכלכלי, היא השקעה משתלמת. זאת אומרת, אם אתה משקיע בלמנוע את המגע בין הסמים לבין הדור הצעיר, אתה לא תצטרך אחר-כך לטפל במשפחות הרוסות, בגניבות, ברצח ובתופעות חברתיות פסולות. לכן, בכל קנה מידה, ההשקעה במלחמה בסמים, היא גם משתלמת, גם חברתית, גם אנושית, אבל גם כלכלית.


אני לפני כמה ימים, ביום חמישי האחרון, קיימנו כנס על הסמים והמגזר הערבי בבניין עיריית שפרעם. ונשמעו דברים חשובים שם. למשל, מסתבר שאם יש יישוב חלש או רשות חלשה, בעצם היא מועמדת ליפול בתוך המלכודת הזו יותר מאחרים. למה? כי התנאי להעסקת נגיד מתאם או מרכז נגד סמים, הוא העניין של ה- Matching. אז ככל שהרשות חלשה יותר, היא לא יכולה לשלם את ה- Matching, ואז, מי שמבוסס יכול למנות מתאמים ומי שחלש, הוא נעשה חלש יותר ואז נכנס לתוך המעגל הזה שאין מוצא ממנו. אתה חלש ואז אתה נעשה חלש יותר ואז יש בעיות חברתיות ואז אתה נעשה חלש עוד יותר וככה. ואני חושב שהגיע הזמן שאנחנו ניתן את הדעת כמדינה וכממשלה וככנסת, לסוגיה הזו ולחשוב כבר עכשיו ויכול להיות שזו תהיה הישיבה האחרונה לפני שאני מוסר את ראשות הוועדה לחבר הכנסת טלב אלסאנע, זה יהיה הדיון האחרון לפני שאני מסיים, העניין לבחון אפשרויות של לפטור רשויות חלשות מה- Matching, לפחות מאשכולות סוציו אקונומי מאחד עד ארבע לפטור אותם, או לפחות להוריד אותם לחצי ואז אתה יכול לתרום לשגשוג החברה.


בהקשר מה שנאמר על העלאת שכר המורים, אדוני שר החינוך, וכפי שקראנו אתה מבקש שהמורים יתרמו יותר ואני חושב שהדרישה הזו צודקת. הדרישה צודקת ובמקומה. אבל חלק מהתרומה היא לדעתי, יש מקום להכשרת מורים בכל בתי-הספר במדינת ישראל, שיהיו מסוגלים להדריך תלמידים בנושא של מלחמה ומניעת סמים. יש בתי-ספר שמאלתרים, יש בתי-ספר שלא קיים אצלם הכשרה. מורה יכול להגיד על הכוונות הטובות כמה שזה לא טוב וכמה זה מזיק, אבל לדעתי, וזה לא עולה הרבה כסף, באמת, זה גרושים, לחייב כל בית-ספר שיהיו בו כמה מורים שקיבלו הכשרה לצורך המלחמה בסמים. זו השקעה אדירה לטווח הארוך ואני מקווה שהדברים ייפלו על אוזניים קשובות.


לפני כמה ימים היה לנו דיון בוועדת החינוך, אדוני השר, בעניין של יום חינוך ארוך ואמנם אתה מפעיל עכשיו את תוכנית אופק חדש, שזה לדעתי דבר חשוב ומבורך, אבל יום חינוך ארוך הוא עדיין נדחה, היישום של החוק הזה נדחה שוב ושוב מאז 1997. אני חושב שיום חינוך ארוך הוא גם הבמה וההזדמנות שבמסגרת ההעשרה מעבר לתוכנית הפורמאלית, לנסות לייצר גם את הריגוש לתלמיד ולתלמידה, שהוא אמור חס וחלילה לחפש אותו במקום אחר של סמים ואלכוהול, וגם יקבל הדרכה איך להתמודד עם בעיות כאלה בחברה ולכן, גם אם זה דרך אופק חדש וגם אם זה דרך יום חינוך ארוך, אני חושב שכדאי שמערכת החינוך תתייחס לעניינים האלה. כמובן, אני, כפי שאמרתי, תולה הרבה תקוות בפעילות בקרב הנוער, בקרב הצעירים, ואני מקווה ומאחל שכל אחד מכאן, במיוחד אלה שיקבלו היום תעודות של אופ"י, שיהיו שליחים של המלחמה הקדושה. אני לא אוהב לשים את המילה קדושה לכל דבר, באמת, זה לפעמים אנחנו משתמשים בזה בצורה נלוזה, אבל באמת המערכה הזו, המאבק הזה, המלחמה הזו נגד הסמים היא מלחמה קדושה, לא לתת, לא לאפשר לרעל הזה לחלחל לתוך גופנו ולתוך החברה שלנו ואם אנחנו נצעד בדרך הזו כמה צעדים, אני חושב שבבוא העת אנחנו נקצור הרבה פירות.


ברוכים הבאים ותודה רבה לכם.

תודה רבה לך, אדוני יושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים, חבר הכנסת מוחמד ברכה. האדם מתחנך על-ידי הסביבה, העיקר הוא לא הקירות, לא המורים, ולא ספרי הלימוד. האדם מתחנך על-ידי הסביבה. כלומר, הדבר העיקרי שעלינו לבנות בבית-הספר הוא חברה טובה של בני נוער. שכל אחד ירגיש מחויב כלפיה, להיות חבר, לתמוך בחבריו בצורה יפה ונכונה. ואז הקנאה, התאווה, הכבוד, התחרותיות, כל התכונות הטבעיות שלנו, רק יקדמו אותם, מפני שהם יפתחו רגישות כלפי החברה ועל-ידיה יתפתחו לכיוון הנכון.


אני מזמין את שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, לשאת דברים.

מכובדי וידידי, יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת רובי ריבלין, מכובדי, יושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים, חבר הכנסת מוחמד ברכה, אני רוצה להצטרף לדברי יושב-ראש הכנסת, לברך אותך ולשבח אותך לא רק, גם, על כינוס האירוע המכובד הזה, אלא על עבודתך בראשות הוועדה במהלך השנתיים האחרונות, יישר כוח.


חבר הכנסת טלב אלסאנע, יאיר גלר, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, מנהלת שפ"י, הגברת חנה שדמי, הגב' גליה שחם, גבירותיי ורבותיי, מכובדיי כולם. אני חושב שבשנה האחרונה המאבק בנושא צריכת יתר של אלכוהול, אני רואה גם את יו"ר מועצת התלמידים הארצית, שלום לך, אשר אלון, המאבק בצריכת יתר של אלכוהול בקרב בני נוער וגם ילדים, מכיוון שגיל הצריכה הולך ויורד, עלה מדרגה והיום, בראייה של כל המערכות, העבודה שמתבצעת היא ברמה יותר טובה ממה שהיה בעבר. אני מתייחס בעיקר לנושא האלכוהול, כי אני חושב שמבלי לפגוע בחומרה שאנחנו מייחסים לתופעה של המאבק בנגע הסמים, כשמסתכלים על הגרפים רואים גרף אחד שפחות או יותר מתנהג ככה וגרף אחד שמתנהג ככה. וצריך להבין את המשמעויות. האלכוהול הוא תופעה עמוקה שהולכת ומעמיקה, בקרב בני הנוער, ובעצם המונחים הסטנדרטיים של אוכלוסייה בסיכון לא תופשים לגביה, כולם בסיכון. והפעילות מאוד הורחבה, גם במישור של החינוך הפורמאלי, גם במישור של החינוך הבלתי פורמאלי, ונושא אופ"י יידון כאן בהמשך, אבל נעשות הרבה מאוד פעולות ואנחנו מרחיבים אותן ונרחיב אותן, אבל אני רוצה לתת מספר דגשים שגם מאפיינים את הגישה שלנו היום וגם הם לפי דעתי הכלים הנכונים להתמודד עם הנושא הזה. מכיוון שזה לא נושא שרק מערכת החינוך הפורמאלית, מורים במסגרת שעת מחנך או מסגרת כישורי חיים או במסגרת אחרת, יכולים לתת מענה לדבר שהוא חברתי תרבותי עמוק.


נקודה ראשונה היא שילוב הנוער עצמו. וראיתי כאן את יושב-ראש מועצת התלמידים הארצית, אשר ביוזמתם הקימונו אוהלי הידברות שהראשון שבהם בירושלים התמקד בנושא הזה של אלכוהול ואנחנו רתמנו את תנועות הנוער, את מועצות התלמידים, את ארגוני הנוער, להתמודדות עם הנושא הזה, מכיוון שזה לא נושא שהוא יכול להיות המבוגרים צריכים להתעסק אתו, אלא האפקטיביות היא לא פחותה כאשר המדריך בתנועת הנוער או החבר.

אני רוצה לכבד את חבר הכנסת אמסלם שהצטרף אלינו, ברוך הבא.

כאשר יוצאים לבילוי וכל אחד מהחברים או החברות יודעים שיש להם אחריות, קודם כל מודעות ואחר-כך אחריות, גם על החבר או החברה שיוצאים אתם, לשמור עליו, אז זה בוודאי דברים שהאפקטיביות שלהם היא לאין שיעור, זה חייב להיות דבר שמנהיגות הנוער ונוער שאיכפת לו משולבים בו באופן אינטגראלי.

הנקודה השנייה היא שילוב ההורים. אנחנו חיים בעידן, מותר לי לצטט כאן את חברתי, חברת הכנסת שלי יחימוביץ' שאומרת שמתאפיין בזה שמצד אחד, מחלישים את רשויות המדינה בכל התחומים, אבל מצד שני, מעצימים את הטענות כלפיהם. זאת אומרת, וזה בסדר גם לבוא בטענות והרשויות חייבות להיות רתומות למאמץ הזה בצורה טוטאלית, אבל זה לא יכול לבוא במקום הדברים היסודיים של אחריות הורית, של סמכות הורית, של נוכחות הורית בחיים של הילד, של הצבת גבולות וכולנו הורים, לכולנו, אני לפחות אדבר בשם רובנו, לא כולנו, זה לא קל. אבל אתה לא יכול להיות מנותק ממה שקורה עם הילד או הילדה בשעות הפנאי, ואתה לא יכול להיעלם מהזירה הזאת ולצפות שרשויות הרווחה, רשויות החינוך, המשטרה, מישהו אחר יהיה שם במקומך. צריך לשים את הדברים האלה על השולחן. כי פה אנחנו נאבקים בהתניות תרבותיות שנוצרות דרך כל תוכנית טלוויזיה שרואים, שאתה רואה בה שתייה של אלכוהול, באופן הלגיטימי, זה לא אותו סוג וטו שיש על הסמים של החברה המאורגנת, אלא זה משהו הרבה יותר אמביוולנטי, שהופך להיות מצב שאין בילוי בלי שתייה של אלכוהול. יש התניה טוטאלית בין הדברים. חייבים להבין שמאבק חברתי מקיף מצד החברה המאורגנת, ומצד החברה בכלל, הוא היחידי שיכול להתמודד עם תופעה שאנחנו יודעים שהחברות המערביות כולן מתמודדות אתה, אבל אנחנו נמצאים, כשאנחנו מסתכלים על תהליכים, אנחנו נמצאים במקום מאוד לא טוב מבחינת הפער בין מה שהיה למה שהווה.


הנקודה השלישית היא פעילות בלתי פורמאלית. אני מעריך מאוד, איך אני יכול שלא, השפעה של קמפיינים. קמפיינים זה דבר חשוב. חוקים שהכנסת מחוקקת זה גם דבר חשוב. אבל אני אומר, אמרתי לפחות עשר פעמים בישיבות ממשלה, שיותר מחוקים ויותר מקמפיינים, חשובה פעילות חינוך בלתי פורמאלית, יצירת תרבות פנאי אלטרנטיבית, איך לבלות את הזמן הפנוי, מה החברה מציעה, וכאן היו תהליכים מאוד בעייתיים ואם יהיו לנו יותר, אם אנחנו נדע ליצור יותר מסגרות ולהרחיב מסגרות לפעילות פנאי של בני נוער, וכמה שאנחנו מדברים על שכבות יותר חלשות זה יותר חשוב, כי שם ההורים פחות יכולים להרשות לעצמם את החוגים, זאת אומרת ההיצע של זה בשכבות החלשות הוא עוד יותר קריטי, יש לנו סיכוי יותר טוב להתמודד עם שורה של בעיות – אלכוהול, אלימות, הרבה מאוד דברים שמטרידים אותנו וחבר הכנסת ברכה נגע בנקודה מאוד נכונה שאנחנו היום מתמודדים אתה במישורים אחרים, עכשיו למשל לגבי הנושא של מתנ"סים, אנחנו הולכים עכשיו לפתוח מתנ"סים במגזר הערבי, איך אנחנו מבטלים את ההתניה בין פתיחת מתנ"ס לבין מי שיכול לתחזק את המתנ"ס. כי בזה אנחנו גוזרים גזירה מסוימת על רשויות חלשות והרשויות החלשות בדרך-כלל משקפות אוכלוסיות חלשות. לא בצורה טוטאלית, אבל במידה רבה מאוד. ואני חייב להגיד שהיום באגף התקציבים מתחילים להבין את הטיעון הזה. אז הבשורה הקטנה שקשורה באופן עקיף לזה, זה שאני חוזר מישיבת ועדת שרים לחקיקה, שאישרה הצעה שלנו לחוק חינוך בלתי פורמאלי, שנביא לכנסת בקריאה ראשונה בקרוב, שכוללת מנהלי יחידות נוער בכל הרשויות המקומיות, מתוקצבות על-ידי משרדנו על-פי תקצוב דיפרנציאלי לפי מדד טיפוח ההשתתפות שלנו ומעגנת נושא של מועצות נוער רשותיות ואני חושב שזה נדבך במהלכים לחיזוק החינוך הבלתי פורמאלי, שבאופן לא עקיף אלא לדעתי מאוד ישיר, יש להם השפעה על המאבק גם בנושא של אלכוהול וסמים.


בקשה אחת אני לא יכול למלא באמת, וזה להתייחס למשא ומתן שמתקיים עם ארגון המורים כי בנקודות האלה, שהשיחות הן גם בעיצומן, אבל בעיצומן זה לא אומר שהן באמצע, אנחנו מקווים שהן יותר קרובות לסוף מאשר לאמצע, אבל הן עדיין לא הסתיימו באופן שאני אוכל לדבר באופן חופשי. אני יכול לומר שאנחנו מקווים לסכם אותן בקרוב, המטרות שלנו ידועות לעשות מהלך רחב שמשנה את שבוע העבודה של המורים ומעלה משמעותית את שכר המורים ואם נצליח להגיע לדבר הזה אחרי שקיבלתי החלטה, אחרי שנכנסתי לתפקיד, חריגה, אני יודע, כי בדרך-כלל שרים בכלל ושרי חינוך בפרט לא עושים את זה, להמשיך את התוכנית שנקראת אופק חדש שהתחילה בה הממשלה הקודמת ואנחנו כבר בה נמצאים בשלב מאוד מתקדם, 93% מבתי-הספר היסודיים בפנים, חטיבות ביניים וגני ילדים קצת פחות, יש הרבה מאוד תהליכים חיוביים שמתקיימים היום וצריך להשלים אותם, אני חושב שאנחנו בכיוונים נכונים אבל לברך צריך על המוגמר ואת זה אני מקווה שנוכל לעשות בעזרת השם, אבל לא היום. תודה.

תודה לך, אדוני השר. וכעת אני מזמין את מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, מר יאיר גלר.

בוקר טוב לכם, תודה לחבריי שהגיעו, אני מודה לכל מארגני הכנס, ליוזמי הכנס, בראש ובראשונה יושב-ראש הכנסת מר ריבלין שנתן את חסותו לאירוע המאוד חשוב והמכובד הזה, לשר החינוך, שהצהיר פה הצהרות שמבחינתנו הן חשובות, הן מכריעות והן אסטרטגיות להמשך התהליך, ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ברכה, שעליו אומרים את מילות הפרידה אני עוד משאיר לסוף דבריי אבל אין ספק שבמנהיגותך יצרת תשתית יוצאת מן הכלל להמשך המלחמה הזאת, במלחמה החשובה כל-כך בנגע הסמים והאלכוהול.


רבותיי, אנחנו דנים הבוקר באירוע הזה במשחק מוחות, משחק מוחות בין לאומי שהוא מאוד אינטליגנטי, והרבה מאוד מוחות חברים לטובת המלחמה הזאת, לטובת מלחמה בצורך מאוד לא אינטליגנטי, שהוא שימוש בסמים וגם באלכוהול, שלצורך העניין כרגע, בדיון הזה, נבין שמדובר בסם, סם לכל דבר ועניין, משום שהוא חומר שאנחנו מכניסים אותו מבחירה אל גופנו, והוא משנה את התנהגותנו ודי אם אגיד שהוא גורם מספר 1 בעולם לאלימות, מספר 1. הוא מחולל האלימות הכי משמעותי בעולם המערבי ואין על כך חולק היום, אנחנו יודעים את זה ונזקיו – הן החברתיים, הן הכלכליים, המשפחתיים, הבית-ספריים, מקומות העבודה, הם קשים מנשוא וטוב עשה מי שעשה שקיבל את ההחלטה לפני שנתיים שישראל תצטרף לאותם אלו שנלחמים בעניין הזה. המערכה הזאת היא מערכה בינלאומית, העולם כולו מתמודד בסמים, בשימוש בסמים, בצריכת סמים, והוא מתמודד גם בצריכת אלכוהול בלתי מבוקרת בעיקר, משום שהוא לא יכול לבטל את זה לחלוטין, כמו שאנחנו עושים עם הסמים, משום שמדובר בכל-זאת באיזה שהוא סממן תרבותי עמוק, סממן דתי, חשוב מאוד להרבה מאוד פעילויות והרבה מאוד חלקים בתרבות האנושית בכלל ובתרבות היהודית בפרט.


אבל אנחנו, משהבנו את הבעיה, שילבנו כוחות ובשנה האחרונה כנסת ישראל עשתה פה מספר מהלכים חשובים ביותר. החקיקה הזאת איננה רק חקיקה לצורך אכיפה, כלומר המכירה מ- 23 עד שש בבוקר אסורה, או השימוש בגנים, בפארקים, בחופי הים, השימוש באלכוהול אסור, אלא הלכנו פה ואני חושב שהכנסת, בהובלתה מסרים חברתיים חשובים ביותר, אמרה למדינה בכלל, אמרה לחברה הישראלית ואמרה לנוער בפרט, לנוער היושב פה – עד כאן. המשחק הזה איננו יכול להימשך בצורה שהוא שוחק עד עכשיו. המערכת הזאת איננה יכולה להתנהל בהפקרות כפי שהיא נוהלה עד עכשיו. לפני שנה, שנה בלבד, שני חוקים היו קיימים על המדף, אחד – נהיגה, כמובן בשכרות, והדבר השני – מכירה מתחת לגיל 18, אותם שלטים מוצנעים ברוב המקרים, שבעצם לא יצרו שום שינוי התנהגותי. ואנחנו מדברים ודנים על שינוי התנהגות. וכאשר אנחנו מדברים על שינוי התנהגות, אנחנו פונים לכל המרכיבים, כל המרכיבים שתורמים לטובת העניין הזה של מלחמה בנגע הסמים והאלכוהול. בראש ובראשונה, אדוני שר החינוך, אנחנו מדברים על משרד החינוך. משרד החינוך הוא השחקן המרכזי, הן כחלוץ מרכזי והן כשוער והן כמגן והן כמתקיף, מקשר וכו'. אי-אפשר בלי משרד החינוך כמוביל, כמנהיג וכיוזם. ובעניין הזה, אני יכול רק להודות ולהוקיר. אין ספק ואני חוזר על כך פעם שנייה, משרד החינוך, הפעילויות הפורמאליות והבלתי פורמאליות, הם השחקן המרכזי. והיום, כאשר אנחנו מתחילים את הפעילות בגיל שלוש-ארבע, כאשר אנחנו מחנכים את הילד בגן הילדים להבדיל בין טוב ורע, אנחנו, כל אלה שנלחמים בצריכת סמים ואלכוהול, קשורים למהלך הזה. והמהלכים האלה הם כאלה שאמורים לתת את ביטויים החל מגיל עשר, 11 ו- 12, משום שאז מתחילה הצריכה הבלתי מבוקרת של האלכוהול ואז גם מתבצעת אותה היכרות עם הסמים ואני אומר לכם את זה בוודאות וצודק אדוני, שר החינוך, ההורים בבית יש להם תפקיד מכריע. תפקיד חשוב ביותר, משום שהילד יוצא מהבית והולך לפיצוצייה וקונה שם את אותם סמים שהכנסת ביוזמה מבורכת הצליחה כבר למנוע חלק גדול מהשיווק ומהשימוש ומהצריכה שלהם, על-ידי חוק הנגזרות שנכנס באוגוסט, הכנסנו כזכור ארבע משפחות כבדות מאוד לטובת המלחמה הזאת ועכשיו, בימים הקרובים, גם ייכנסו הסמים הסינתטיים, אותם מבסוטון, נייס-גיי וכל הרעות החולות מכל הדוגמאות האלה.


את הדברים האלה אנחנו מונעים בכל הספקטרום האפשרי, אם על-ידי הסברה ואם על-ידי חינוך ואם על-ידי מניעה ואם על-ידי אכיפה ואם על-ידי טיפול ואם על-ידי שיקום, אבל בראש ובראשונה, חינוך למניעה ועל כן אופ"י, כמו גם הרבה מאוד תוכניות מניעה אחרות, שמועברות היום בבתי-ספר, ומצליחות לדעתנו, להוריד משמעותית את אותם אלה שהתכוונו להשתמש וגם הכוונה להשתמש, אנחנו יודעים שהיא רבה.


הגרף הוא גרף יציב ואפילו יורד קלות, כאשר אנחנו מדברים על סמים וכאשר אנחנו מתמקדים לבני נוער ונכון, צודק, כאשר אנחנו מדברים על גרף עולה באלכוהול. אני חושב שגם כאן אפשר ונעשו כבר הרבה מאוד מהלכים בשנה האחרונה, אפשר להוריד משמעותית את צריכת האלכוהול. אין ספק שכל השילוב כוחות הזה בין משרד החינוך, הבריאות, הרווחה, ביטחון הפנים, המשפטים, ועוד כמובן משטרת ישראל וגופים חשובים אחרים, יוצרים כולם תוצאה הרבה יותר טובה והרבה יותר משמעותית לעתיד. אנחנו רוצים להגיד לכם עוד דבר. הקהילות שבהן מתפקדים ההורים ודובר על חשיבותם, גם הן צריכות לתת את דעתן. סיירות הורים, פעילויות הוריות אחרות, כל הפורומים שמתכנסים ויוצרים בעצם את אותו מארג מאוד מאוד חשוב של שילוב ידיים שאומר בסופו של יום לנער הצעיר, לנערה הצעירה – עד כאן. אל תיגשו לפיצוצייה, אל תרמו אותי כהורה, משום שהמדובר בחומר אסור, חומר מסוכן, שמזיק לחלק מהאנשים בטווח הביניים והמיידי, ואני רוצה להגיד לכם שכבר היום מאושפזים נערים ונערות צעירים, כתוצאה משימוש באותו נייס-גיי או אותו מבסוטון, שאני מקווה שבימים הקרובים הכנסת כאמור תזרוק אותו אל מחוץ לחוק, מבחינת השיווק, הייצור וההפצה שלו, ואותם ילדים שכבר היום מאושפזים משום שהחומר הפעיל בהם הוא מרוכז פי חמש, שש ושמונה, מאשר מריחואנה. הנזקים האלה הם כבדים והם נזקים משמעותיים ולחלק מהאנשים הם גם נזקים בלתי הפיכים בעתיד, כאשר הם מתבגרים.


אותו שילוב שאנחנו מדברים עליו, אנחנו מחייבים עוד מספר גופים משום שעל-פי כל מחקרי המניעה, הגורם המשמעותי ביותר במניעה, הוא החבר. החבר שמשפיע ויש היום למעלה מ- 80%, 85%, מהנערים שאומרים – סליחה, לא בבית ספרנו ולא רק במובן של הפראזה, לא בבית-ספרנו, לא במשפחתנו ולא במקומות שאליהם אנחנו הולכים. ואליכם אני מסתכל ויושבים פה תלמידים מהצפון, מהדרום, מכל המקומות ומכל המגזרים. לכם יש את התפקיד הכי חשוב, לכם יש את יכולת ההשפעה הכי דרמטית על כך שהחבר שלכם לא ייגע בזבל הזה, בחומר הזה, ולכם יש לא רק את היכולת, אלא גם את החובה, הן המוסרית והן הערכית, ליצור את אותה תמונה, את אותו מצב שהם לא ייגעו. משום שלכם הוא מקשיב. הוא מקשיב למועצת תלמידים ארצית שיושב הראש שלה יושב פה, הוא מקשיב לתנועות הנוער שחלק חברים וחלק גם משפיעים בבתי-הספר במסגרות אחרות ואנחנו יודעים שהיכולות אכן מאוד מאוד משמעותיות ואתם חייבים לנצל את זה.


הגורם השני זה ההורים וחסרה לנו פה המשבצת השלישית, אדוני שר החינוך, וזה המורים. המורים חסרים לנו היום בתהליכי המניעה ואנחנו מתחילים עכשיו להיכנס הן לאוניברסיטאות, הן למכללות להכשרת מורים על-מנת שהם ישמשו השגרירים במשבצת השלישית כדי שישמשו באותם תהליכי מניעה.


אני רוצה עוד לסיים, יש עוד הרבה מה להגיד על העניין הזה. המלחמה הזאת היא מלחמה נחושה, היא מלחמה שאינה נפסקת לדקה אחת. יום ולילה, כולם חברים בה. אין אחד שיכול להתחמק מהעניין הזה, משום שזה פוגע בכולם, בכל האוכלוסיות. דתיים וחילוניים וערבים ויהודים ודרוזים וצ'רקסים, מבוגרים וצעירים, כולם, אבל אנחנו מתמקדים בנוער. ואני רוצה באמת במילים אלה לסיים. אני חושב שהמסר המרכזי ביותר הוא שנבין כולנו שזה התפקיד הכי חשוב שיש לנו, זה חלק משמעותי בחינוך, זה חלק משמעותי בהוויה החברתית, זו סוגיה שהפכה להיות בעיה בינלאומית שישראל יודעת להתמודד אתה. יש פה את הכלים המקצועיים הכי טובים וישראל גם משקיעה משאבים רחבים מאוד בהרבה מאוד פעילויות ומצליחה גם בהרבה מאוד מקרים אבל עדיין יש לנו קרוב ל- 50,000 נערים ונערות שמשתמשים בסמים, יש לנו את אלה שמשתמשים בנדיפים וכל אחד ואחד מהם, הוא עולם שלם וכל המערכת הבינלאומית אומרת – אני רוצה להיכנס לתובנה של אותו נער, של אותה נערה, על-מנת שהוא לא ישתמש באותו חומר, סם, אלכוהול, כולם באותה משפחה וכולם רעים ומזיקים.


במעבר חד, אדוני יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ברכה, אין לי אלא להודות מעומק הלב על מנהיגות, על נחישות, על מקצוענות, על בקרה ומעקב, ועל כך שירדת לנו לחיים אבל במובן הכי אינטליגנטי של המילה. אני חושב שעשית את תפקידך לטובת מדינת ישראל, פשוט בצורה מושלמת והנחת תשתית הכי טובה לכל אלו שעוסקים במלאכה הזאת, להמשיך ולעשות את העבודה ואני תקווה שנצליח לעשות את הדברים הרבה יותר טוב. אנו נהיה שגריריך הנאמנים, את זה אני מבטיח, התווית לנו דרך במנהיגות הזאת ואנחנו נלך לאורה. אני יכול לברך גם את היו"ר הנכנס, הצפוי להיכנס בימים אלה, אני יודע שכבר בעבר כיהנת בתפקיד, שיתוף הפעולה, המקצוענות, כל אלה יעמדו לרשותך ואני בטוח שבידיים שלובות נצליח. תודה רבה לכם ויום טוב.

תודה רבה למר יאיר גלר, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. ברשותכם, אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת על שכיבד אותנו בנוכחותו, ונאלץ לעזוב אותנו בשלב זה ושוב, תודה תודה תודה, שאפשר לנו את קיומו של כנס חשוב זה.


באמת להמשיך בקטנה, קצת בקצרה, אולי לגעת בדברים של יאיר גלר, ברשותך, יאיר. לאחרונה מופץ באינטרנט סרטון, יש לאחרונה את שערוריית סמים של אחת מהשחקניות המפורסמות בהוליווד, היא השתמשה בסם פיצוציות, כרגע בחו"ל יש איזה שהיא סערה, שכוכבת הוליוודית, ככה שמזוהה עם הציבור, השתמשה באחד מסמי הפיצוציות המוכרים לנו כיום, והיא צילמה את עצמה בווידיאו ובעצם העניין הזה עלה ליוטיוב ועלה לשידורים וככה נכנס לבלגאן, אבל מה שחשוב שאני רוצה לציין, מה שקרה בעקבות זה, זה שאחד השדרנים הבכירים בניו-יורק, הם החליטו לעשות בעצם ניסוי על עצמם, מה הסם הזה בעצם עושה. אז הם צילמו את עצמם בזמן שהם משתמשים בסם ופשוט התופעות היו מזעזעות. הוא פשוט נכנס לעוויתות ולחוסר שליטה בכלל בעצמו, הוא פשוט רשם ותיעד כל מה שקרה, באיזה שהוא שלב הוא הפסיק לתעד. מה שבאמת אני רוצה להגיד לכם פה, נכון שאנחנו אתכם כאן במאבק על הסמים והדרך עוד ככה ארוכה, אל תשתמשו בסמי הפיצוציות בכלל, בשום אופן, זה רעל. באמת, אני מדבר אליכם בתור שחקן, בתור אדם שהדברים האלה חשופים, וגם אנחנו השחקנים אומרים לא, זה שאתם רואים אותנו בטלוויזיה משתמשים בזה, אנחנו משחקים. אנחנו מוכרים לכם את מה שרוצים שאנחנו נמכור. אבל באמת, שכל אחד מכם יהיה לו באמת בחירה אישית משלו, בדרך משלו וגם להגיד את ה-לא, זה בסדר.


ברשותכם, אני רוצה להזמין את ד"ר רחל שגיא, ממכללת לווינסקי, להציג כאן לראשונה מעל במת הכנסת את מחקר ההערכה על תכנית אופ"י. תוכנית אופ"י: אימון ופיתוח יכולות התמודדות. מחקר עבור משרד החינוך והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. בבקשה.

מכובדיי, תלמידים יקרים. אני מתכבדת להציג תוצאות של מחקר הערכה של תוכנית אופ"י, שנעשתה בשנה האחרונה על-ידי רשות המחקר והפיתוח של מכללת לווינסקי לחינוך, בתמיכה של הרשות למלחמה בסמים ומשרד החינוך.


תוכנית אופ"י, כמו ששמענו, תוכנית אימון ופיתוח יכולות התמודדות, זו תוכנית התערבות בית ספרית, לתלמידים שנמצאים בסיכון לשימוש באלכוהול ובסמים. התוכנית הזאת פועלת בשש השנים האחרונות במגוון בתי-ספר במדינת ישראל – דתיים, חילוניים, זאת אומרת החינוך הממלכתי, החינוך הממלכתי דתי והחינוך הערבי. בעיקר משתתפים בתוכנית הזאת תלמידים בכיתות ט', י' ו- י"א, אבל כמובן יש גם תלמידים קצת יותר צעירים וגם תלמידים בכיתות י"ב.


מטרות התוכנית הן בעיקר להפחית את השימוש בחומרים מסוכנים, זה מצד אחד, ומצד שני, לשפר את היכולת של התלמידים להגיד לא, להתמודד עם מצבי חיים שונים, קשים, שהם לא נקלעו אליהם קודם, בדרכים מסתגלות ודרכים בונות אותם ולא על-ידי שימוש בסמים.


המחקר שלנו נערך בבתי-ספר בשנת תש"ע שבהם היתה קבוצת אופ"י, בתי-הספר היו מכל המגזרים, כלומר ממלכתי, ממלכתי דתי וערבי. העברנו שאלונים ל- 89 מנחים של קבוצת אופ"י שהם היו יועצות חינוכיות ועובדים סוציאליים או עובדות סוציאליות, בעיקר זה נשים. 19 יועצות רואיינו בראיונות עמוקים, שחלקן יושבות כאן, ראיתי אותן כאן, 468 תלמידים מ- 26 בתי-ספר ברחבי הארץ, שבהן הופעלה התוכנית, השתתפו במחקר שלנו, הם מילאו שאלונים, חלקם תלמידים שהיו בקבוצת אופ"י ומכל בית-ספר שבו היתה קבוצת אופ"י לקחנו גם קבוצה של תלמידים שהם לא היו באותה קבוצת אופ"י כקבוצת ביקורת. כלומר, כדי להשוות את מה שאומרים התלמידים מקבוצת אופ"י לתלמידים מקבוצה שהם לא בקבוצה הזו, לתלמידים שלומדים אתם בבית-הספר והם חברים שלהם.


אני מציגה ממצאים, מאוד מאוד בקצרה, את הממצאים העיקריים וכל הממצאים שאני עומדת להציג, בעצם נאמרו כבר על-ידי קודמיי בהרצאות שלהם, כהמלצות לפעילות בעתיד והנה מה שאומרים האנשים שאותם בדקנו, הם ממש אותו דבר. אז קודם כל, המנחות של קבוצת אופ"י אומרות שהתרומה החשובה ביותר של קבוצת אופ"י לבתי-הספר זה העלאה של המודעות של הצוות החינוכי לבעיה של הסמים והאלכוהול ואם לא תהיה מודעות של הצוות החינוכי לבעיה הזאת, אי-אפשר יהיה לפעול, כי אם בית-הספר או הצוות אומר שהבעיה הזו לא קיימת בבית-ספרנו וחלקם אומרים את זה, אי-אפשר להכניס לשם את קבוצת אופ"י. אז קודם כל, התרומה הגדולה בהעלאת המודעות של הצוות החינוכי לעניין, לבעיה. הדבר השני, המנחות אומרות שבעצם זאת הפעם הראשונה שקבוצת אופ"י באמת עובדת עם תלמידים שזקוקים לפעילות הזאת. היא בוחרת את התלמידים בקפידה לתוך הקבוצה ואלה תלמידים שבאמת צריכים את החיזוק ואת התמיכה כדי לעזוב את הסמים והאלכוהול, בעיקר אלכוהול וגם להתחזק בהתחזקות אישית. הדבר השלישי, התוכנית הזאת אומרת לתלמידים – אנחנו דואגים לכם, המערכת דואגת לכם, אנחנו לא משאירים אתכם סתם בצד, אנחנו דואגים לכם, אנחנו רוצים שאתם תתקדמו, אנחנו לא רוצים שאתם תיפלו לתוך הבור הזה שכבר התחלתם להידרדר אליו.


מה אומרים התלמידים? אנחנו שאלנו אותם לגבי מוכנות לשינוי, האם הם היו מוכנים לעשות איזה שהם שינויים בהרגלים שלהם, גם בהרגלי השתייה והעישון, אבל גם בהרגלים כלליים, שינויים שהולכים לקראת בריאות נפשית תקינה. האם הם רוצים להשקיע מאמצים, מוכנים להשקיע מאמצים בשינוי הזה, האם הם מוכנים לקבל עזרה, כדי לבצע את השינוי הזה? והאם הם, אם הם עושים את השינוי, אם הם יירצו לשמר אותו. אלו היו שאלות שאנחנו שאלנו גם את התלמידים מקבוצת הניסוי, כלומר מקבוצת אופ"י וגם תלמידים מקבוצת הביקורת, תלמידים שלא משתתפים באופ"י והנה אנחנו רואים לאורך כל הדרך, שהתלמידים של קבוצת אופ"י שהצבע שלהם הוא הכחול, הם רוצים במידה רבה יותר, מובהקת סטטיסטית, גם לעשות שינוי, הם גם מוכנים לעשות שינוי, הם גם מוכנים להשקיע מאמצים בשינוי, הם גם מוכנים לקבל עזרה כדי לעשות את השינוי וגם לשמר אותו הם מוכנים יותר מאשר התלמידים בקבוצת הביקורת. הממצא הזה הוא ממצא מאוד מאוד חשוב, ובעצם הוא אומר שהתלמידים והמנחות שלהם, עשו דרך מאוד מאוד חשובה, לצאת מאותו מצב ואנחנו צריכים לקחת בחשבון שחלק מהתלמידים שהיו בקבוצת אופ"י הם תלמידים שבית-הספר כפה עליהם אולי במידה זו או אחרת, להיות בתוך הקבוצה והנה, אלה תלמידים שבעצם אומרים – אנחנו רוצים ללכת לקראת שינוי ולעשות עם זה משהו, ולעשות עם החיים שלנו משהו. אחרת ממה שעשינו עד כה.


שאלנו את התלמידים האם הם היו נכונים לקבל, לפנות לעזרה, ואל מי הם היו נכונים לפנות לעזרה. אחד הגורמים או אחד ממקורות העזרה החשובים ביותר שבכל המחקרים שאנחנו עשינו וגם על זה דיברו כאן, זה החבר. אין הבדל בנכונות לפנות לעזרה של החבר, בין קבוצת האופ"י לבין קבוצת הביקורת. כל הילדים מוכנים לפנות לעזרה לחבר וזה נושא שדיברו כאן, כמה חשוב לקדם את החברים, כתומכים בחברים אחרים.


להפתעתנו הרבה ולשמחתנו הגדולה, אנחנו ראינו שהתלמידים בקבוצת אופ"י מוכנים יותר לפנות למורה, ליועצת ולמנחת אופ"י, מאשר התלמידים בקבוצת הביקורת. הממצאים האלה הם ממצאים מאוד מאוד חשובים, הם חשובים לצוות המנחות שנמצא כאן, לשפ"י, לגליה, שמובילים מהלך כזה שעל-ידי הקשרים הכל-כך טובים בין המנחות ובין התלמידים, התלמידים משנים את העמדה שלהם כלפי מקורות העזרה הפורמאליים של בית-הספר ומוכנים לפנות יותר מאשר התלמידים בקבוצת הביקורת. זה ממצא מאוד מאוד חשוב, שהאנשים שעוסקים במלאכה, יכולים לטפוח לעצמם על השכם – הנה, שברנו איזה שהיא גדר בינינו, הצוות החינוכי ובין התלמידים, והתלמידים של קבוצת אופ"י רוצים לפנות אליהם לעזרה.


שאלנו את התלמידים בשאלות פתוחות מה הם חושבים שהתרומה של קבוצת אופי ואתם רואים שיש לנו כאן ציטוטים מדברי התלמידים. אז התלמידים אומרים שהקבוצה עוזרת להם לפתח אחריות, הקבוצה עוזרת להם לבקש עזרה, אלה תלמידים שלא ביקשו עזרה עד עכשיו, כמעט מאף גורם ולכן הם היו שם, בתוך האלכוהול והסמים. הקבוצה מאפשרת להם פתיחות מאוד מאוד גדולה ואתם קוראים את הציטוטים של דברי התלמידים לכל הדברים האלה. והמטרה החשובה אולי של קבוצת אופי, הקבוצה עוזרת להם להפחית את העישון ורובם זה עישון של נרגילות או של סיגריות ואת שתיית האלכוהול. גם בזה הקבוצה מאוד מאוד עוזרת להם, אם לא להפסיק לגמרי, לפחות להפחית בהפחתה מאוד משמעותית את הצריכה שלהם.


מה ההמלצות שלנו? ותראו שההמלצות שלנו מהמחקר הן המלצות של דברים שאמרו כאן לפניי. קודם כל, מומלץ על-ידי כל מנחי אופ"י והתלמידים, להפעיל אותה בכל בתי-הספר, בכל המגזרים בארץ. דבר שני, זאת צריכה להיות הנחיה של משרד החינוך וחובה על-פי חוזר מנכ"ל, אדוני השר, ולא התנדבות של מנהל בית-ספר זה או אחר, אלא חוזר מנכ"ל, חובה של משרד החינוך, להפעיל את זה בכל בתי-הספר. דבר שלישי, לפעול להטמיע את התוכנית בתוך הצוותים החינוכיים, זאת אומרת לרתום לעזרה גם את המורים, גם אלה דברים שדיברו עליהם קודם. לפתוח את הקבוצה, לא רק לתלמידים שהם נחשבים לכאלה שצריכים את קבוצת אופ"י מבחינת השתייה שלהם, או עישון, אלא לתלמידים נוספים שיירצו להיות בה ואני יודעת על בתי-ספר מתוך המחקר שלנו, שתלמידים רוצים להיכנס לתוך הקבוצה הזו ובגלל תקציבים, אי-אפשר להכניס אותם, לפתוח את הקבוצה הזאת לתלמידים נוספים. להמשיך ולפעול בקרב התלמידים שסיימו, עכשיו יש לנו פרק זמן מסוים שהקבוצה פועלת ולאחר מכן, אין המשכיות. התלמידים מבקשים את ההמשכיות הזו, גם זאת בקשה מאוד מאוד חשובה והיא לפתחו של שר החינוך. להקים קבוצת הורים, גם על זה דיברו כאן, על ההורים ועל התפקיד שלהם, שגם תמיכה להורים, שהילדים שלהם פתאום נמצאים בקבוצת אופ"י ואולי זה עומד כמראה מולם, לעזור להם מספר מפגשים מצומצם ואולי לרתום אותם אפילו לעבודה. לתקצב את הקבוצה מעבר לתקציב המינימאלי שיש לה, כדי שאפשר יהיה לעשות פעילויות נוספות עם התלמידים, לשלב את הקבוצה הזאת, בהערכת התלמיד ואולי אפילו לאפשר שתהיה להם עבודת סיום שהיא תיחשב כאחד מהציונים שלהם בתעודה, על השתתפותם בתוך התוכנית. והדבר החשוב ביותר ואחרון, זה לשלב את בוגרי התוכנית לתמוך בחברים שלהם מקודם, וגם לתרגם את הדברים שצריך לערבית, זאת גם היתה בקשה של המנחות ותלמידים במגזר הערבי, שצריך יותר חומרים בערבית לתוכנית הזאת. אז זה גם ליושב-ראש הישן והחדש, וגם לשר החינוך. תודה רבה לכם.

תודה לך, ד"ר רחל שגיא, על המצגת המעניינת. תודה רבה.


וכעת אבקש להזמין שוב אל הבמה, את שר החינוך, גדעון סער, יושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים, חבר הכנסת מוחמד ברכה, מר יאיר גלר, ואת הגב' גליה שחם, להענקת תעודות ליועצים ויועצות חינוכיות ולעובדים ועובדות סוציאליות בוגרי תוכנית אופ"י. בבקשה. אני מבקש שכל מי שאני קורא להגיע לכאן ולעלות לפי הסדר, בבקשה.

בדברים שלי נשמט דבר אחד פשוט, להודות למוריס על הניהול הנפלא והאלגנטי של הכנס הזה. תודה.

תודה.


אני רוצה בבקשה להזמין את אביבית אלינזון, אורה לימואי, הלה וייצמן, הניה פישמן, חנה תשנדי, יונית לוין צרפתי, יסמין רזקאלה, ליליאן ניצמיאן, לימור בר, מיטל שמחי, מנהל רבי, מתי קוטנר, נורית אלבז, נירה בסן חביב, עבד מחאמיד, עדינה צפיר, עיסא זקיאת, עיסמת אבדח, צפי הראל, רותי טבינה, רים מסארווה, ריקי רוזנברג, רעיה יעקב. בהצלחה לכל הבוגרים.


כב' השר, בבקשה.

רק להודות, שוב, לנוער ולהתנצל בפני הלהקה ששמעתי אותה בשיר הפתיחה ולא אוכל לשמוע אותה עכשיו כי אני כבר צריך לרוץ להמשך סדר היום. תודה רבה לכם ותהינו.

קהל נכבד, הרגע לו חיכיתם, להקת הדור האחרון.

[הופעת להקת הדור האחרון].

תודה רבה. תודה רבה לכולם, תודה רבה לדור האחרון, תודה רבה לכנסת ישראל. תם ונשלם, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00