הכנסת השמונה עשרה

PAGE
11
ועדת משנה לחינוך דתי ותרבות תורנית –

14.12.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 5

מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט

לחינוך דתי ותרבות תורנית
יום שלישי, ז' בטבת תשע"א (14 בדצמבר 2010), שעה 11:30

הערכות לתקציב החינוך הציוני-דתי לשנים 2011-2012

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

ניסן סלומינסקי
חבר כנסת לשעבר

הרב אבי גיסר
יו"ר מועצת חמ"ד, משרד החינוך

אתי אורלב
סגנית ראש מינהל חמ"ד, משרד החינוך

תמר ויצמן
מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
שירה גרינברג
רפרנטית חינוך, אגף התקציבים משרד האוצר

אסף וייס
ארגון מעגלים

מוטי יגר

מרדכי (מוטי) סמט
יו"ר סניף ירושלים, הסתדרות המורים

זאב שוורץ
מזכ"ל תנועת "בני עקיבא"

יהודית גידלי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ

הערכות לתקציב החינוך הציוני-דתי לשנים 2011-2012

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לחינוך דתי ותרבות תורנית. מאחר ואנחנו ערב אישור התקציב לשנת 2011-2012 סברנו שמין הראוי לתת תשומת לב מיוחדת לסוגית החינוך הדתי בישיבה זאת, ובישיבה הבאה נדון בסוגית תרבות תורנית. ביקשתי שגם חבר הכנסת לשעבר ניסן סלומינסקי ישתתף איתנו ואני שמח שהוא איתנו.


כוונתנו לעמוד על הקשיים, על הבעיות וגם על הישגים ועל מה שקיים ומה שלא קיים כדי ללמוד. יש לנו היום לובי בוועדת הכספים שעוסק בחינוך מאחר ויש חמישה חברי ועדת חינוך שהם גם חברי ועדת הכספים, זה לובי יחסית חזק מאוד ואני לא יודע אם היה בעבר כזה. אנחנו משתפים שם פעולה כדי לסייע לשר החינוך ולמשרד החינוך לשפר את תקציבי המשרד בין אם זה בהבנות עם משרד האוצר ובין אם זה לא בהבנות. מנסים לעשות את המרב ואת המיטב.


אני מציע שנקבל סקירה קצרה ממשרד החינוך בנוגע לתקציבים שעומדים לרשות מינהל החינוך הדתי. אני מבין שאתי אורלב סגנית ראש מינהל חמ"ד – חינוך ממלכתי דתי, תפתח ואחרי זה תמר ויצמן ממנהל כלכלה ותקציבים של המשרד תמשיך. אם רוצה הרב אבי גיסר שהוא יושב ראש מוצעת חמ"ד לפתוח אני אשמח. בבקשה. הדיון כאמור הוא דיון תקציבי.

תודה. למרות שהדיון הוא דיון תקציבי אני נמצא מהעמדה של הצרכנים. מועצת חמ"ד היא הגוף הממונה הסטטוטורי המייצג את כל קהילת אוכלוסיית תלמידי החינוך ממלכתי דתי. רק אתמול אושרה דחייה לשלוש שנים של חוק לימודים ארוך. חוק שהכנסת אישרה כבר לפני עשר או אחת עשרה שנה - - -

בשנת 1997.

זה נדחה משנה לשנה או בקבוצות של שלוש שנים או כמה שלא יהיה. ישבתי גם בוועדת דברת הזכורה לטוב לטעמי - - -

לרע.

האמן לי שאם היינו מבצעים את המלצותיה באופן מלא היינו יושבים כולנו במצב אחר.


יום לימודים ארוך היה המינימום הנדרש לשינוי סדר היום החינוכי בישראל ולשינוי מפת החינוך, לשינוי שכר המורים ולשינוי ההישגים הבינלאומיים או המקומיים ובכל המבחנים שאנחנו נבחנים.


קודם כל אני רוצה למחות על הדחייה של יום לימודים ארוך. אנחנו פוגעים במהות הקיומית שלנו כחברה יהודית וישראלית. יום לימודים ארוך הוא דבר נדרש ביותר. הנה הנושא התקציבי מספר אחת שהצליחו לפנות אותו מהשולחן. אבל, בוועדת המשנה הזאת החינוך הממלכתי דתי מבצע בפועל מיום הקמתו במרבית בתי הספר שלו איזה סוג של יום לימודים ארוך. הוא עושה את זה מהגורן ומן היקב בדרכים לא דרכים, הוא מלקט ובעיקר הוא נאלץ לגבות כספי הורים. אחד הדיונים הרציניים שיש לנו תמיד, גם סביב השולחן הזה, הוא תשלומי ההורים. איך מבקשים מהורים ומאוכלוסייה ששמה את החינוך בראש ורוצה יום לימודים ארוך ועשיר ככל האפשר להימנע מגבייה מההורים בשעה שתקציבי המדינה נדחים מהשולחן שנה אחר שנה.


לכן אני חושב שהנושא התקציבי הראשי הוא באמת הבנת צרכי החינוך. צרכי החינוך באמת הם שעות לימודים ארוכות, הם יום לימודים ארוך, בחינוך הדתי, זה בצעם מה שאנחנו קוראים תמיד "הבנתו של יום כפול" המתקיים במוסדותינו. הכפול פירושו לימודי מדע וידע כללי, ליבה פלוס פלוס פלוס בכל תחומי המדעים והלימודים הכלליים ותחומי העולם הדתי והתורני, להם אנחנו מקדישים יום לימודים בפני עצמו ברוב המוסדות. כמובן שזה הולך וגדל מגן הילדים עד סוף החטיבה העליונה. זאת הסיבה שהצרכים של החינוך הדתי הם כפולים, הם אמיתיים ואחר כך הם נופלים על כתפי ההורים. אחר כך הם גם נופלים על כתפי המדינה בעקיפין מאחר ואנשים זקוקים לתמיכה ועזרה מכל הסוגים והמינים. שאלת התקצוב לחינוך הדתי היא שאלה קריטית לעתיד החברה בישראל, לחינוך הכללי כולו אבל בוודאי לחינוך הדתי.

אני חושב שאנחנו צריכים לשים כאן לב לצרכים של החינוך. לא לדבר רק מהשאלה של היכולת הצרה של האוצר או של המדינה לאפשר זאת, אלא להבין שאם נתעלם מהצרכים האמיתיים אנחנו חוטאים לעתידנו היהודי דמוקרטי.

תודה רבה. אני לא רוצה לפתח את הדיון על יום חינוך ארוך, אבל הואיל ואני הצבעתי בעד ולא עשיתי את זה רק כחבר קואליציה אלא בגלל שיש שתי בעיות עם יום חינוך ארוך. האחד – אין שיתוף פעולה עם הסתדרות המורים כי טענת הסתדרות המורים היא שהמורות שהן רוב כוח ההוראה בחינוך היסודי לא מסוגלות לעמוד במשימה הזאת. אתמול נתתי את הדוגמה של המורות מכפר סבא שמלמדות ברמלה. ברמלה יש יום לימודים ארוך ובכפר סבא אין יום לימודים חינוך. מה הן עושות עם הילדים שלהן? – בעיות פרסונאליות גדולות.

שנית הסיבה העיקרית היא "אופק חדש" שמאריך את יום הלימודים ש - 70% משעות ההוראה הנוספות צריכות להיות שעות אורך ו- 30% אפשר שתהיינה שעות רוחב, אם איני טועה. אני לא יודע אם זה מתקיים היום כי לא ברור שהתאימו את כל בתי הספר לפניות עבודה ולמורים. אבל הרציונל החינוכי הוא ש"אופק חדש" מוסיף למערכת קרוב ל- 6 מיליארד שקלים שמהם כ- 5 על ידי האוצר ומיליארד אחד על ידי התייעלות פנימית של המשרד.

העובדה גם שהחוק הזה חוקק בשנת 1997. הוא נדחה חמש פעמים וזה מלמד שאין לו לובי לא באקדמיה, לא בארגוני המורים, לא במשרד החינוך וכנראה לא בכדי. אני מסכים איתך שמספר שעות ההוראה הוא קריטי להצלחה חינוכית. השאלה אם צריך להיות יום לימודים ארוך או לא. אני מסכים איתך שעם קשר או בלי קשר בחינוך הדתי חסרות שעות הוראה ומיד נדבר על כך.

ברשותך אני רק אגיב ולא אפתח בהרחבה. ברוב המוחלט של מדינות ה- OECD יש יום לימודים ארוך. תלמיד מגיע לבית הספר בשעה 08:00 או 09:00 ויוצא בשעה 17:00, רובם המוחלט. אנחנו כל כך משתבחים ב- OECD, הצטרפנו וקיבלנו אבל לא בחינוך, הצלחנו בהרבה פרמטרים אבל לא בחינוך, אנחנו לא שם. אז איך אנחנו חושבים להגיע לשם אי פעם?


שנית "אופק חדש" הוא הסכם שכר. טוב או לא טוב, אבל הוא לא שינוי במבנה שבוע הלימודים. מה שנדרש הוא שינוי במבנה שבוע הלימודים בישראל. לכן אמרת בצדק שיש התנגדות של ארגוני המורים כך או אחרת. הכול חייב להיות מקשה אחת, אי אפשר לעשות משהו בכפר סבא ומשהו אחר ברמלה.

ראשית אני רוצה לברך על הדיון הזה. אני חושבת שהדיון על מינהל החינוך הדתי הוא חשוב ביותר. אני גם רוצה להמשיך את דבריו של הרב אבי גיסר. תקציב המינהל הדתי בשנה קודמת היה 3,539 מיליון שקלים והמחצית שלו הוא תקנות שכר, כך שאני לא יכולה לפעול בו, והיתר הוא תקציב פעולות ותמיכות. בשנת 2011 יש גידול של 40% והוא יעמוד על 12,055 מיליון שקלים לפעולות. השנה יש לנו תקנה חדשה והיא תל"י - תגבור לימודי יהדות במקצועות תורה שבעל פה, תנ"ך ומחשבת ישראל. בתכנית זו יש תוספת של 4,700 שעות לבתי ספר על יסודיים. זה תקציב חמ"ד. כמו כן יש סה"כ שעות מעבר לתקן שעומד 6,000 שעות עבור: רבני בית הספר, תגבור תורני, תגבור לימודי, שעות לעולי אתיופיה ושעות תורניות.

יש חלוקה כמה לרבנים, בכלל יש חלוקה מסודרת?

כן. יש לנו חלוקה מסודרת: 2,390 שעות עבור הפרדה מינית, רבנים, תגבור לימודי ותורני. עבור שעות תורניות 387 שעות, עולי אתיופיה – 416. הייתה לנו תוספת השנה של 3,000 שעות שאין לי חלוקה מדויקת עליהן. בסך הכול יוצא לנו משהו כמו 6,600 שעות. בכסף זה בסביבות 33 מיליון שקלים.

בסך הכול זה תקציב יחסית קטן שאנחנו הגדלנו ותגברנו אותו. זה בבסיס התקציב.

איזה חלק גדל? התמיכות?

התמיכות גדלו במיליון והפעולות בשני מיליון. חשוב לציין איפה זה גדל. 300,000 שקלים שהיו בשנה שעברה בבסיס לפעולות הגדלנו ל- 2,340 מיליון שקלים. התמיכה גדלה מ- 687,000 שקלים ל- 1,650 מיליון שקלים .

מאיזה שנה לאיזו שנה זה גדל?

משנת 2010 לשנת 2011.

תודה. במינהל החינוך הדתי יש כרגע, השאלה אליך וגם אליך אתי, האם יש עדיין בעיה שהיא אקוטית מבחינת התקציב , בעיה שאתם רואים מבחינתכם?

בהחלט כן. הגשנו דוקטור אהרון ליפשיץ ואני תכנית למשה שגיא ל- 12 מיליון שקלים והתוספת היחידה 3 מיליון שקלים בבסיס.

למה הוא היה מיועד?

להשתלמויות, לפעילויות - - - -

אני מבין שלפעולות אתם לא נשענים על תקציב ההשתלמויות של המשרד.

אנחנו מקבלים תקציב מאוד קטן של 400,000 שקלים. אני משלימה בכל שנה להשתלמויות של מורי החמ"ד בסכום של 1.5 מיליון שקלים.

מה שאנחנו צריכים לכלול ב- 12 מיליון השקלים האלה.

אני רוצה לומר לך שהשיחות שלנו גם עם השר וגם עם המנהל הכללי הם בשני תחומים נוספים שלא קשורים לתקציב הישיר של חמ"ד. המאבק של החינוך ממלכתי דתי אל מול החינוך הדתי מביא אותנו לשני תחומים שהם בעצם תחום אחד. הסוגיה של ההכרה בחינוך נפרד, כלומר היום אם יש בית ספר לדוגמה על יסודי בעיר מסוימת, לא חשוב אם הוא חינוך ישיבתי או חינוך מעורב, אבל הוא המוסד היחידי בעיר וההורה אומר "אני לא רוצה חינוך מעורב אני רוצה חינוך ישיבתי אולפני", הוא עובר לעיר אחרת והרשות העירונית לא מחויבת באגרת חוץ ואומרת יש לך מגמת חינוך ממלכתי דתי בעיר שלך ואותי לא מעניין אם הוא אוהב אותה או לא.

מה שאין כן בחינוך החרדי. והדבר השני היא סוגית ההסעות. לדעתי שני הדברים האלה דוחפים תלמידים רבים מהחינוך דתי לחינוך החרדי. אין לנו ספק בדבר הזה.


אני יודע שהשר והמנהל הכללי פועלים מה שלא פעלו קודמיהם, לחיזוק החינוך הממלכתי והממלכתי דתי, כדי שיהיה אפשר למנוע או לצמצם ככל האפשר חינוך פרטי. הוועדה בראשותי עזרה להם מאוד בעניין הזה, גם בחוק וגם בתקנות. עדיין אין לנושא הזה מענה ואני מניח שלנושא הזה יש השלכות תקציביות כי זה לא דבר קל ערך, אבל באיזה מקום מדינת ישראל תצטרך להחליט, לדעתי, מהר מאוד איפה היא עומדת בנושא הזה. היום למעשה 50% מהתלמידים בכיתות א' הם לא בחינוך הממלכתי ולא בחינוך הממלכתי דתי. 50% מתלמידי כיתות א' הם לא בחינוך הממלכתי או בממלכתי דתי. אמרתי נתון לא נכון?

החינוך הערבי הוא חינוך ממלכתי.

אתה צודק. הם לא בחינוך הציוני. אתה צודק. אני מקבל את התיקון. הם לא בחינוך הציוני של מדינת ישראל וגם כאן אני לא מדייק כי חלק מהחינוך המוכר שאינו רשמי הוא גם ממלכתי, חלקו לא ממלכתי וחלקו לא ציוני. נתון של 50% בהחלט מעורר מחשבות רצויות. לדעתי לא תהיה בררה לעשות רביזיה בסוגיה הזה. אנחנו נתקלים בסוגיה הזאת חדשות לבקרים כשהורים נדחפים להקים חינוך פרטי ציוני או שהם בכלל הולכים לחינוך החרדי ולמסגרות אחרות. אני יודע שזה מעל ראשו של ראש מינהל החינוך הדתי, זו בעיה גדולה מאוד וצריך לתת לה בהחלט פתרון.


אני מבין שארגון מעגלים נהנה מתמיכה של מינהל החינוך הדתי, תרצה לומר משהו בעניין?

תודה על ההזדמנות ועל הישיבה. תודה גם לאתי אורלב ממנהל החינוך הדתי ומאחוריה עומדים אנשים במשרד שמבחינתי ידם שלהם ארוכה, התקשורת שלנו בעיקר מול המינהל החינוך הדתי. תודה לכל החברים שנמצאים כאן.


אני רוצה לומר בהקשר ל"מעגלים" שני דברים. ראשית קהל היעד עליו מדברים בדרך כלל בחינוך הדתי הוא בדרך כלל קהל היעד של הישיבות והאולפנות, בהקשר השעות ובהקשר יום הלימודים הארוך ושל הצרכים ותשלומי ההורים וכדומה. לדעתי צריך לעשות כאן הפרת איזון חדה חזרה לטובת עולם שלם שנמצא בתוך החינוך הדתי והם בתי ספר המקיפים. לבתי הספר המקיפים מגיעים בני נוער שמגדירים את עצמם כנוער דתי מסורתי שהוריו שולחים אותו לחינוך דתי.

הם הכי זקוקים ליום לימודים ארוך.

המצוקות של בתי הספר האלה הן מציקות בסיסיות הרבה הרבה יותר מהמצוקות שיש היום באולפנות ובישיבות. אם יורשה לי לומר ביטוי שאולי יהיו כאלה שיכעסו עליו, שם בישיבות ובאולפנות זה צרות של עשירים. הצרות בבתי הספר המקיפים הן צרות הרבה יותר בסיסיות. שם מקבלים את הבסיס של הבסיס של הבסיס ותשלומי ההורים שם, אם נדבר על ישיבה תיכונית ששם תשלומי ההורים נעים בין 7,000 שקלים ל- 15,000 שקלים או 20,000 שקלים בשנה, פה מדובר על 1,000 שקלים בשנה תשלום הורים.

מה אפשר לעשות עם 1,000 שקלים בשנה בבתי הספר? זה קהל יעד שאני לא מייצג אותו באופן רשמי – עולם בתי הספר המקיפים. אבל כן כארגון וגם בתקנה עגנו את זה באופן רציני שהפעולה שלנו היא במקומות ובבתי ספר שעדיין בטיפוח של משרד החינוך והם מ- 7 עד 10 בסולם, זה עולם המקיפים של החינוך הדתי.


הם 60% מתוך החינוך הדתי. ברשותך זבולון אורלב אני חושב שבכל דיון בנושא החינוך הדתי צריך לשים את עולם בתי ספר המקיפים כנושא, כמצוקות קיימות, כקהל יעד אדיר שזקוק ושרוצים לקדם אותו. אם ניקח את אחוזי ההצלחה בבגרות אלו נתונים שצריך לבודד, לבדוק מה אחוזי ההצלחה במקיפים ולראות מה ניתן לעשות. זה עולם ומלואו שצריך לתת עליו את הדעת כקהל יעד ייחודי בתוך החינוך הדתי. מה גם שהוא הרוב. אבל מה? – הרוב לא קובע אבל הוא הרוב.

בעיקר נמצאים שם עשירונים שאני מניח שיכולת תשלומי ההורים היא שונה מיכולת ההורים ששולחים לחינוך בישיבות או באולפנים.

נכון. בגלל זה ציינתי גם בוועדת טיפוח שהם בין 7 עד 10 ברובם וגם בהקשר של תשלומי ההורים שם שהוא מאוד מאוד נמוך.


בהקשר של "מעגלים" שם אנחנו עובדים בפעולה, קטנה או גדולה כי תלוי איך מסתכלים עליה, מצד אחד זו טיפה בים של צרכים החינוכיים שדיברנו עליהם בראשית הדברים - הצרכים של בתי הספר המקיפים. מצד השני כל עולם ההכנה לקראת סיום כיתה י"ב והכנה לקראת שירות צבאי או לאומי משמעותי, ובכלל להתכונן לכל עולם המפגש שלהם כנוער דתי עם דילמות וקשיים כשהם מגיעים מרקע מאוד בסיסי.

אנחנו נותנים להם ההעצמה, את הקשר האישי, את הלווי של מדריכים ומדריכות שנפגשים איתם כחלק מצוות החינוך. כאן זו יד ארוכה ונוספת שנותנת תגבור למה שקיים במערכת הרגילה, בשעות הרגילות ושל כוח האדם הרגיל הקיים. אנחנו מוספים עוד משאב אנושי ופעולות שנותנים בכיתות י"א י"ב, שזה זמן קריטי, שם אנחנו פוגשים את הילדים לפני וזה בעיקר להעניק להם מוטיבציה ולהחדיר אמון בהם בעצם. התוצאות נראות גם בחינות הבגרויות כשהאמון שלהם בעצמם גדל וגם ההחלטה מה הם עושים כצעד הראשון ביחידות צבאיות, הכנה לקראת השירות ובכל השלב של הכנה לחיים.

מבחינה מספרית על כמה אתם עומדים?

מבחינה מספרית אנחנו עומדים עם 75 בתי ספר מקיפים בארץ עם כ- 4,500 תלמידים. הדרישה גדולה. יש כאן סל שלם של תקציב שבכל שנה, בגלל הנתונים שאתי אורלב ציינה קודם נמצא בבסיס, התוספת לנושא הזה לשנת 2011 היא מאוד משמעותית. כל שנה אנחנו מתחילים עד לתקופה מסוימת עם סימן שאלה גדול. אתי אורלב יודעת איך חיים בצורה קשה, הצרכים מאוד גדולים. כאמור מדובר על 75 בתי ספר מקיפים.

יושב ראש ההסתדרות מחוז ירושלים. אני אומר את דבריי בקצרה ובסיסמאות כי הישיבה בלחץ זמן. לדעתי יש כמה דברים שדורשים הרבה יותר דיון והעמקה גדולה יותר.


ראשית "אופק חדש" ויום לימוד ארוך לא הולכים ביחד. זה פועל כבר שנתיים. זה נושא כאוב ובזבוז משאבים ובמיוחד בחינוך הדתי. לא הולך ביחד "אופק חדש" ויום חינוך ארוך. צריך להפריד ביניהם. אל תשכח שבשנת 2013 כל מוסדות החינוך יהיו ב"אופק חדש". להערכתי אז יום חינוך ארוך יבוטל כי אין לו זכות קיום בתנאים הללו, זה בזבוז כסף.


שנית "אופק חדש" הוא לא הסכם שכר כמו שאמרו כאן. אפשר להרחיב עד כמה יש בו היבטים פדגוגיים אבל החינוך יוצא מופסד - - -

איך זה, אתה יושב ארגון המורים הדתיים חוץ מזה שאתה יושב ראש הסתדרות המורים.

מטריד אותי נושא אחד בתוך "אופק חדש" מבחינת החינוך הדתי, שימו לב. שעות התפילה כפי שהן מוגדרות, אנחנו מבזבזים שעות הוראה על חשבון שעות תפילה בשעות הבוקר, אני מדבר כרגע על החינוך היסודי – זה דיון בפני עצמו. בעבר כשאני הייתי מפקח במשרד היו לנו חוגים תורניים שכל מוסד חינוכי קיבל עבור שעות תפילה בבוקר, לימוד הלכה בבוקר. זה בטל ומבוטל ולא קיים, זה היה תקציב שאינו קיים וצריך לקחת אותו בחשבון. לאן הוא נעלם?

הוא קיים אבל הוא הצטמצם.

הצטמצם? אני יודע שהוא לא קיים. עד רבה נשמע נתונים. כי ממה שאנחנו מקבלים ממוסדות החינוך בארץ הוא לא קיים. או שהוא לא מגיע למוסדות החינוך.

התפילה היא שעת תקן היום?

על חשבון שעת תקן רגילה.

על חשבון. מה, בית הספר הדתי והממלכתי מקבלים את אותו X? ה- X שאתה מקבל הוא כמו הממלכתי, עם זה גם תתפלל?

בוודאי. בעבר כשאני הייתי מנהל בית הספר של ילדיך, היה לי איש, רב בית הספר שקיבל 4 שעות חינוך תורני, התפילה התחילה ב- 07:20 עד השעה 08:00, כולל לימוד הלכה, שתי הלכות כל יום, הדברים האלה בוטלו.

סליחה, יש חוגים תורניים, תקנה על 2.130 מיליון שקלים, היא צומצמה ואתה צודק, היא הייתה מאוד גדולה והיא צומצמה וזה לא מספיק- - -

איפה זה מתקיים? עם מי זה מתקיים? מתי זה מתקיים?

אנחנו מחלקים את זה לבתי ספר, יש קריטריונים.

לפי מה זה נקבע? אני חושב שהדיון צריך להיות הרבה יותר מעמיק. צריך להביא לכאן שלושה ארבעה מנהלים מכמה ישובים - - -

אני מקבל על עצמי לעשות את זה. אגב ממה שאני יודע שבראשית שנות ה- 2000 בתקופת לימור לבנת כשרת חינוך, היא הקימה את ועדת שושני לשינוי הקצאת התקן בחינוך היסודי. בעצם אז קיבלו את ההחלטה הבעייתית מאוד, אני לא הייתי בהחלטה, במקום תקן לכיתה יהיה תקן לתלמיד. ואז הוא קבע, אם איני טועה, 0.2 לתפילה. אמרתי לו ולעוד חבר בחינוך הדתי, שאיני רוצה לנקוב בשמו, אמרתי להם "אתם עושים את טעות חייכם, היום זה 0.2 מחר זה יהיה 0.1 ואחרי זה 0.01 ואחרי זה 0.000". כל המעבר הזה זו טעות מאוד גדולה. אגב החינוך הממלכתי דתי לפי חשבוני הפסיד מאותו תקן 70,000 שעות שעברו מהחינוך הדתי לחינוך ממלכתי אחר שאיני רוצה לנקוב בשמו.

דבר נוסף ואחרון ששווה בדיקה. היקפי המשרות של המורים בחינוך הדתי – להערכתי עם "אופק חדש", עם היוזמות החדשות אחוז גבוה של מורי ישראל בחינוך הדתי אינם עובדים משרה מלאה אלא חלקי משרות. יש כאן פגם, יש מורות למשפחות ברוכות ילדים שאינן מסוגלות להישאר עד השעות המאוחרות וזה דורש כוח אדם נוסף לחינוך הממלכתי דתי שאינו קיים. אני בעד שהחינוך הממלכתי דתי ייתן את השעות הנוספות וזה חשוב לנו, הבעיה היא כוח אדם. רבים אינם עובדים משרות מלאות לאורך שנים, 60%, 70% ואין לנו כוח אדם נוסף שיעבוד בחצי השני של ימי העבודה. צריך לקחת את זה בחשבון.

אני מאוד מודה לך על ההערה. שירה גרינברג את זה אני אומר לך מבלי קשר לחינוך הדתי, הרי יש את דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאומר שבשנת 2013 יחסרו כ- 10,000 מורים, את בטח מכירה את הדוח הזה. אני אומר לך שלא יחסרו 10,000 מורים, לא יחסר אף מורה, המורים האלה קיימים והם עובדים משרות חלקיות. מה שצריך לעשות הוא למצוא את המנגנון כדי לתת מוטיבציה להגדיל משרות. תחסכו בהשקעה של הכשרת מורים, תחסכו בהשתלמויות שלהם. הם קיימים, הם כבר נוסעים לבית הספר וחוזרים מבית הספר. אני מציע לכם שתערכו מחקר לגבי הסוגיה של הקיפי המשרות.

זה נכון. יש הרבה מורים שעובדים בחלקי משרה.

זה אחוז מדהים. צריך לערוך מחקר ולבדוק למה זה קורה ואיך אפשר להביא את אותם מורים, איזו מוטיבציה צריכה להיות כדי להגדיל את המשרות. מתוך הנחה כמובן שהמורים הם מורים טובים, במקום להתחיל בהרפתקאות חדשות ולהכשיר מורים חדשים לדעתי שם כדאי להשקיע.

זה בעיקר תלוי בהפעלת סוג של יום לימודים ארוך בגני ילדים ובמעונות. זה הדבר המרכזי שמונע ממורה ללמד משרה מלאה. לכן אמרתי שזה מקשה אחת. בלי מקשה אחת אתה מטפל טלאים טלאים ולא תגמור.

רציתי להתייחס לשיטת התקצוב של תקן השעות. אמרת נכון שהייתה ועדת שושני שקבעה את התקן לתלמיד שבה מופיע 0.2 שעות לתקן תפילה לתלמיד. לאחר מכן, אנחנו זוכרים, היה טענה לבית הגובה לצדק של עדיפות לאומית ועברו לשיטת שטראוס. השיטה הזאת מבטיחה בעצם מינימום של 36 שעות תקן לתלמיד בבסיס פלוס שעתיים לתפילה, פלוס השלמות ליום לימודים ארוך פלוס הסלים הנוספים. היום השעות מחולקות, היה מתווה הדרגתי שהתחיל ב- 3% שטראוס 97% שושני ולאחר מכן 10% שטראוס ו- 90% שושני, לאחר מכן 30% ו- 70%, השלב הנוכחי הוא 40% ו- 60% ולאחר מכן יהיה 100% שטראוס. זאת אומרת שלמיטב הבנתי נושא התקן לתפילה קיים, הוא גם קיים ככל שנתקדם עם השנים והוא יהיה גם שעתיים לכיתה ולא ה - 0.2 שעת לתלמיד.

פשוט רציתי לחדד את הנקודה כי שמעתי שהנושא עלה ולדעתי יש כאן איזו אי הבנה, כי הסכומים של התקנה שעליה אתי אורלב דיברה אינם התקן הבסיסי שמחולק להקצאת השעות.

זה מעבר.

זאת התוספת, ולכן אני חושבת שאם תקיימו דיון בנושא כמובן צריך להתייחס לנקודה הזאת כי שם נמצאות שעות התפילה בתקן.

אגב, כשדיברתי על בעיית ההסעות. רק לפני ימים אחדים קיבלתי תלונה של הורה לילד עם צרכים מיוחדים שהוא בתכנית השילוב בישיבה עירונית תיכונית מסוימת. במסגרת ההסעות מסיעים את הילדים בעיר לקראת שעת הלימודים הראשונה 08:00, אבל אותו ילד לומד בישיבה תיכונית והתפילה מתחילה שם בשעה 07:15. אמרו לו "תשמע, התפילה היא לא תכנית הלימודים, אנחנו חייבים להסיע אותך כדי שתבוא ללמוד את תכנית הלימודים של בית הספר".

ראש הישיבה כתב מכתב זועם לוועדת ההסעות המחוזית ואמר "השתגעתם לגמרי, אצלנו התפילה היא אולי מהחלקים הכי חשובים של תכנית הלימודים החינוכית". זה עבר לוועדת ההסעה העליונה הוועדה העליונה, לא זאת שאת יושבת בה, הגישו את זה לוועדת ההסעות העליונה, וועדת ההסעות העליונה גם היא דחתה את הבקשה. כשקיבלתי את המכתב מיד צלצלתי ליגאל צרפתי, סגן המנהל הכללי של המשרד, אמרתי לו "אני לא מציע לכם לעשות מזה עניין כי אתם מבינים לבד שאתם נכנסים כאן למלחמת עולם, שהתפילה בחינוך הדתי היא מחוץ לתכנית הלימודים ותלמיד בגלל שהוא עם צרכים מיוחדים לא יכול להיות בתפילה". הוא צלצל לדודי הלוי ושאל אם הם הדפיסו כבר את הפרוטוקול. דודו אמר לו שעדיין לא, הוא ביקש לא להדפיס את הפרוטוקול.

אני חושבת שהניסוח שהעבירו לכם הוא מטעה. יכול להיות שזה מה שאמרו אבל הכוונה שחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך קובע ששעת אפס, ולא משנה מהי בין אם זו תפילה, אם זה מתמטיקה, אז לא מספקים להסעה. אני חושבת שהפרשנות ששעות תפילה הן לא חלק משעות הלימוד - - -

נכון, זה היה התירוץ שאמרו. אמרו שלפי הכללים של משרד החינוך לא מסיעים לשעת אפס. כתב להם ראש הישיבה שאצלם זה לא שעת אפס, זו שעת תפילה. בכל מוסדות החינוך הממלכתי דתי לא מתחילים להתפלל בשעה 08:00 בבוקר. בשעה 08:00 בבוקר מתחילה מערכת השעות.

אני חושבת שלנושא הזה הרשות המקומית מצא את הפתרון.

את חושבת שלאיש פוליטי כמוני נוח לעשות מלחמה על שעת התפילה. זה היה בעיר בני ברק והכוונה לישיבה התיכונית בקריית הרצוג. הרב וקסלר הוא זה שכתב את המכתב הזועם. אמרתי להם שלא כדאי לעשות מזה עניין עקרוני, דוקטור בורג אמר תמיד שיש שאלות של עקרון ויש שאלות של עפרון, אל תעשו את זה שאלה של עקרון, תפתרו את הבעיה נקודתית ותורידו אותה מסדר היום כי אם תעררו אותה תחייבו אותי לגשת לשר ולעורר את הנושא. אני לא בעד לעורר דברים שאין צורך לעורר. אני עד היום קיבלתי רק פנייה אחת ואני בקיא בנושא וזה אומר שאין בעיה עקרונית.


נמצאים איתנו גם מתנועות הנוער העולמיות שגם הן מתוקצבות. אנחנו מבינים היום התקנה הזאת מתוקצבת ב- 70,000 שקלים. זאב שוורץ המנהל הכללי של תנועת בני עקיבא בבקשה.

ראשית אני מברך על היוזמה, ואם אני בפורום החינוך הדתי אין כמו ברית זבולון ויששכר, בלעדיכם, ואני אגיד זבולון, "יששכר לפועלך נאום ה' ושבו בנים לגבולם". היום אני חייב לציין צריך לעורר עם ממשלת ישראל כולל הכנסת שתיקח יותר אחריות על יהדות התפוצות וזו הנקודה כרגע. וזאת משום שהמוסדות הלאומיים ברה-ארגון בהיבט הכספי וחשיבה על סדרי עדיפות התמיכה בכל המוסדות. לכן יש אפיק שתנועות הנוער העולמיות שלא מתקצבות, יש יוזמה חדשה למיזם של תנועות הנוער למסד את זה במשרד החינוך. יש חשיבות לעשות חיבור ישיר כי רוב השליחים, אני מדבר בכלליות, הם תוצרת של החינוך והם יוצאים החוצה והם אלה שממשיכים -- - -

מיהם תנועות הנוער שנהנות היום מהתקנה של משרד החינוך?

לתקנה כרגע יש רק חמש תנועות: בני עקיבא, הבונים, בית"ר, הנוער הציוני והצופים. יש במסגרת תנועות הנוער העולמיות 17 חברים, יש יוזמה מקבילה להקים מיזם שתקום מועצת של כלל תנועות הנוער שתהיה מקובלת על ידי משרד החינוך. אנחנו נמצאים כרגע בתהליכים.


נכון לעכשיו חייבים למסד את העניין ולכן יש צורך בעבודתכם הנאמנה ולכן גם תמר ויצמן מודעת לכך ואנחנו צריכים לחדד את הקריטריונים. אני חושב שברגע שמשרד החינוך יראה בנו כשתופים אמיתיים בכל מה שנוגע ליהדות התפוצות, אי אפשר להתעלם שנושא החינוך היהודי בתפוצות חשוב. אני אבקש לעלות כאן דיון מיוחד בנושא איך למסד את הברית גם עם תנועות הנוער בכלל וגם עם החינוך היהודי בתפוצות.

בסדר גמור. התארגנו חמישה חברי כנסת מחמש מפלגות בראשותי, יחד עם ציון פיניאן מהליכוד, שלי יחימוביץ ממפלגת העבודה, שלמה (נגוסה) מולה מקדימה ואלכס מילר מישראל ביתנו ופאינה (פניה) קירשנבאום כי היא חברת ועדת הכספים. שירה גרינברג אני אומר לך שאנחנו מתכוונים לפעול כדי לעבות את התקנה הזאת. אנחנו נדבר עם חברי ועדת הכספים, העברנו כבר פניה מסודרת ליושב ראש הוועדה מר משה גפני, אנחנו חושבים שהמצב הזה הוא בלתי אפשרי.


מה שקרה בתהליך רב שנים, לצערי המוסדות הלאומיים שפעם החזיקו את תנועות הנוער העולמיות, לפני פשיטת רגל והן מפחיתות את התמיכה באופן מאוד מטריד, הקהילות בארצות הברית שתורמות משאירות את הכסף לעצמן ולא מעבירות ואנחנו מאוד מוטרדים מהעניין הזה. אין לנו ספק שאם מדינת ישראל לא תיקח יותר אחריות אנחנו על עברי פי פחת עם תנועות הנוער הציוניות שפועלות בתפוצות. לכן אנחנו מתכוונים לעבות ואפילו רוצים להגיע לכדי 5 מיליון שקלים כדי שהתנועות האלה, שלשמחתי הן תנועות שמייצגות את כלל הקשת הפוליטית כך שיש אינטרס אחד שהוא אינטרס ממלכתי- לאומי, כדי להסדיר את הסוגיה הזאת. אני אומר את זה כדי שלא תהיינה הפתעות.

את עמדתנו אתם בוודאי מכירים.

אנחנו גם לא מופתעים. בסדר כשיש תקציב למשרד החינוך הוא יחליט על סדרי עדיפות שלו. אם אתם צריכים דובר אני מוכן לעשות את זה כי הרי דובר מוציא לפעמים הודעות שהוא לא מסכים להן. אני מכיר את העניין הזה ולכן אנחנו פועלים במסגרת ועדת הכספים מתוך הבנה שלקראת אישור התקציב יש הסדרים כאלה ואחרים. אנחנו רוצים להספיק את החודש הזה ולראות מה עוד ניתן לעשות ב- 2010. אני מניח שהיום או מחר תהיה פעילות בסוגיה הזאת כדי לנסות לפתור את העניין. אני אומר שתהיו ערוכים ומוכנים ואל תהיו מופתעים. אגב גם בשנה שעברה הייתה העברה תקציבית, למרות שהייתה בעיה עם מסלול של 10 מיליון שקלים שהיושב ראש ראובן ריבלין העביר אבל זה לא עבר למקום הנכון, אנחנו גם מגייסים אותו לעניין הזה ולכן ביקשתי שמר זאב שוורץ יגיע ושגם זה יהיה במסגרת הדיון.


אני רוצה לסכם:


הוועדה רשמה לפניה את הדיווח של מנהל החינוך הדתי ומנהל כלכלה ותקציבים של משרד החינוך יחד עם משרד האוצר בנוגע לתקציבי החינוך הממלכתי דתי.


הוועדה רשמה לפניה שהתכנית הבסיסית של המנהל כללה כ- 12 מיליון שקלים כדי לאפשר את הפעילויות של המנהל שסבור שהן פעולות ראויות. מתוכם אושר גידול של כ- 3 מיליון שקלים מתוך ה- 12 מיליון שקלים המהווים גידול של 40% מתקציבי הפעולות והתמיכות של מנהל החינוך הדתי.


הוועדה רשמה לפניה שיהיה צורך במהלך השנה לקיים דיונים כדי לגבש פתרונות עם משרד החינוך ומשרד האוצר בנוגע לאישור תקן הפרדה מגדרית שנוגע גם בסוגיית ההסעות.


כמו כן רשמה לפניה הוועדה את דיווח היושב ראש בנוגע לגיבוש שדולה שתיתן מענה תקציבי ראוי לתנועות הנוער העולמיות במסגרת הפעילות של חברי ועדת החינוך בוועדת הכספים.

תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15