ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 15/12/2010

שילוב עולים במערכת החינוך

פרוטוקול

 
com_alex

2011-01-12Liraz



הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 327

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום רביעי, ח' בטבת תשע"א (15 בדצמבר 2010), שעה 09:30
סדר היום
שילוב עולים במערכת החינוך
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר - היו"ר

יעקב כץ

שלמה מולה

רונית תירוש
מוזמנים
ד"ר מיכאל כהן - מנהל אגף לשיפור מעמד המורה, משרד החינוך

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

אלכס צסרסקי - דובר משרד החינוך למגזר הרוסי

ד"ר שרי פייר - מנהלת תחום בכירה בחינוך/קליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה

דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה

מילה ספיבק - מנהלת בית ספר יוהנה ז'בוטינסקי

אלי זרחין - מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים

רן ארז - יו"ר הנהלת ארגון המורים העל-יסודיים

בוריס מנור - ארגון המורים העל-יסודיים

שמעון פרי - יו"ר ועד מנהלי ירושלים והמחוז, הסתדרות המורים

מארק בסין - ראש מועצת בני עייש ויו"ר ועדת קליטה בשלטון המקומי

חנה דשבסקי - מנהלת מחלקת עולים, המועצה הלאומית לשלום הילד

אריה דקולה - רכז ישובי בפורום חזון מנהיגות

עזרא ראובן - יו"ר פורום חזון מנהיגות ארצית

ד"ר רחל שפירו - יו"ר עמותת "גשר חינוכי"

רומן פרס - סגן ראש עיריית יוקנעם
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
יעל – חבר המתרגמים בע"מ

שילוב עולים במערכת החינוך
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. הנושא היום הוא שילוב עולים במערכת החינוך. מטרת הישיבה לבחון את הדברים, ודובר עליהם בשנה שנתיים האחרונות. היה לי קשר מאוד חיובי עם משרד החינוך בנושאים שונים ואני בטוח שמשרד החינוך יוכל לעדכן אותנו באופן כללי בכל הנוגע לקליטת עולים במערכת החינוך ועל כל מיני פרויקטים ופיילוטים הקיימים במערכת החינוך.

אני רוצה להצביע על כמה בעיות במערכת. ראשית בנושא המורים שהיו צריכים להשתלב כחלק ממשרד החינוך. ידוע לי שמשרד החינוך חיפש מורים בתחומים מסוימים כמו במדעים המדויקים, מתמטיקה, מורים לשפה האנגלית. היינו שמחים לשמוע מה קורה עם זה. הנושא הנוסף הוא לווי המורים העולים על ידי מדריכים שמתוקצבים על ידי משרד החינוך.

כידוע בעקבות דוח מבקר המדינה היה שינוי בנושא. פנינו למשרד החינוך וגם נבקש שמשרד החינוך יעדכן אותנו בעניין. בנושא התלמידים האם כשאנחנו מדברים על סיוע ברכישת השפה ושילובם בחברה הישראלית – אנחנו יודעים שאחרי גל העלייה הגדול והריכוזיות מספר העולים קטן כעת. אנחנו מודעים לקושי הקיים היום לעומת שנים עברו כשהיו הילדים מרוכזים בבתי ספר והיה ניתן לתת מענה מסודר.

היום כשאנחנו מדברים על בודדים צריך להמשיך לתת להם את השעות. הייתי רוצה לשמוע גם מה קורה עם הנושא שעלה לא פעם בעניין פתח תקווה, בנוגע לקליטת תלמידי העדה האתיופית. כמו כן הייתי רוצה לשמוע באופן כללי מה קורה בפתח תקווה בעניין השעות. חבר הכנסת שלמה מולה העלה הצעה לסדר בנושא החינוך המיוחד. נשמח להתעדכן גם בנושא זה ואם חל בו שיוני.

נמצאים איתנו כאן נציגים מארגוני המורים, נציגי מערכת החינוך ומשרד החינוך וגם מי שמיצג את הילדים העולים, נציגי הרשויות המקומיות, ראשי ערים וכמובן שנמצא איתנו אלכס צסרסקי דובר משרד החינוך למגזר הרוסי, נמצאים איתנו גם נציגי משרד הקליטה. נתחיל עם משרד החינוך בהצגת המצב ולאחר מכן נשמח לקבל תשובות לשאלות שיעלו במהלך הדיון. בבקשה.
מאיה שריר
בוקר טוב. אני מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים במשרד החינוך. האגף שלנו אחראי על קליטה והשתלבותם של תלמידים עולים החל מגיל הגן ועד י"ב – בגרות. עומדות בפנינו שלוש מטרות עיקריות. ראשית לימוד השפה העברית כשפה שנייה. המשימה הראשונה עם תלמידים עולים היא ללמוד את השפה. המשימה השנייה היא שיפור השפה והשלמת הפערים בכל מקצועות הלימוד. כיוון שחשוב להתחבר למה שקורה במערכת החינוך בארץ כי כולם יצטרכו להמשיך ללמוד כאן ולהגיע בהצלחה לבחינות הבגרות והמשך לימודים באקדמיה. השלמת פערים בכל מקצועות הלימוד ולא רק עתירי שפה אלא ממש לכולם. המשימה השלישית היא חיזוק ופיתוח וביסוס תחושת שייכות זהות יהודית ישראלית, זהות אישית וחיבור למקום. אלה הן בעצם שלושת המשימות העיקריות.

בהתאם למטרות אלה מוקצות כל התכניות והשעות. מוקצות שעות ללימוד השפה העברית כשפה שנייה, גם לילדים בגני הילדים וגם בבית הספר היסודי, גם בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות. פיתחו חומרי למידה מתאימים ותכנית לימודים להוראת עברית כשפה שנייה לתלמידים עולים. זה חידוש בארץ למרות שישראל היא מדינה קולטת עולים כל השנים. התכנית הוקמה על ידי עולים. אין באוניברסיטאות קתדרה ללימוד השפה העברית כשפה שנייה, תחום הידע פותח ונמצא אצלנו - - -
שלמה מולה
למה משרד החינוך לא יוזם, למה אתם לא מקדמים את הרעיון?
מאיה שריר
אנחנו בהחלט מנסים ונשמח מאוד לעזרתך.
יעקב כץ
במה זה תלוי? זה תלוי בחקיקה?
מאיה שריר
מעבר לכך פיתחנו חומרי למידה. חלק מהפיתוחים הולכים אפילו לקראת המאה 21. יש לנו אולפן באתר הפתוח לכולם. אני מקבלת תגובות אפילו מפנמה, סינגפור, רומניה ומכל מקום. ניתן לתרגל באולפן הווירטואלי של מחשב. מעבר לכך יש לנו תכניות לשיפור השפה, יש תכנית לבתי הספר היסודי בשם "משעולים" לחטיבות הביניים תכנית בשם "שעל" לשיפור השפה.

קיימות אסטרטגיות לשיפור השפה בכל המקצועות הלימודיים בין אם זה במקצועות המדעיים איך ללמוד מדעים ואפילו אוריינות מתמטיקה. יש תפיסה שגויה שבמתמטיקה לא צריך שפה אבל כן צריך שפה, ועוד איך, כי השפה מצומצמת וכל מילה חשובה, אפילו דרך הכתיבה אנחנו יודעים שתרגיל בחילוק הוא שונה בארץ ממה שכותבים ברוסיה. אני בהחלט מתייחסים להשלמת פערים בכל המקצועות הלימוד.

תכנית "מעלה" היא תכנית שבאה לענות על קושי. לפעמים לילדים עולים משבר המעבר הבין תרבותי, קיים הלם תרבות והם נתקלים בשלבים הראשונים בקושי בלימוד השפה. תכנית "מעלה" באה לפתור קשיים איך לעזור למורים להתגבר על הקשיים של התלמידים שזקוקים לדרך הוראה אחרת ולהדגשים שונים. תכנית "פלא" היא תגבור לימודי בשעות אחר הצהריים שהן תוספת שעות. גם "פקט פלוס" לגנים - תכנית תוספתית לשיפור השפה, עבודה עם תלמידים עולים, "פקט" היא ליוצאי אתיופיה ותכנית "פלא" היא לכולם.
היו"ר אלכס מילר
את יכולה להציג לנו קצת נתונים, כמה עולים יש על פי הגדרת המדינה? אתם עובדים לפי אותה הגדרה?
מאיה שריר
כן. ישנן הרבה הגדרות ואין הגדרה אחת. יש לנו 103,000 תלמידים עולים. אם אני אתייחס לכל מי שלא נולד בישראל יש היום בתוך מערכת החינוך 103,025 תלמידים.
היו"ר אלכס מילר
103,000 הם אלה שזכאים להטבות.
מאיה שריר
לא. הזכאות שונה מאוד בכל גיל, היא שונה לפי התכנית, היא שונה לפי ארץ המוצא. אנחנו יודעים שיוצאי אתיופיה זכאים גם אם הם נולדו בישראל. היו שתי החלטות ממשלה. האחת – הפרויקט הלאומי האתיופי. התכנית השנייה עוסקת בתכנית החומש ליוצאי אתיופיה. כאן כל הקהילה מכוסה גם אם הם נולדו בישראל.
היו"ר אלכס מילר
לגבי הריכוזיות - הפרויקטים שלכם מחולקים באותה צורה או שהם פרויקטים של פיילוט. איך אתם מחלקים את הפעילות שלכם, לפי איזה מפתח?
מאיה שריר
אנחנו מחלקים לפי קריטריונים ברורים, אחידים ושקופים. הכול נמצא באתר של משרד החינוך שפתוח לכולם. זה בהתאם לתכנית, וכמובן שאת היעד הראשון של לימוד השפה העברית כשפה שנייה צריכים רק החדשים ביותר ואז יש הקצאה לפי תאריך. מעבר לכך שיפור שפה דורש הרבה מאוד למידה - - -
היו"ר אלכס מילר
אותי מעניין המנגנון. נניח שכעת מגיעה משפחת עולים לתל אביב או לכל מקום אחר. המשפחה מחליטה לרשום את הילד שלהם בבית הספר שקרוב למקום מגוריהם. מבחינתכם כשאין באזור עולים נוספים, הוא על פי ההגדרה לבד. מה קורה איתו מבחינת הטיפול, הקצאת השעות וכדומה. אתם עוקבים אחרי זה או שאתם עושים איזה ניווט וממליצים לו ללכת לבית ספר מסוים?
מאיה שריר
הקליטה ישירה וכל אחד נרשם לבית ספר ליד מקום מגוריו. אם יש מינימום של ילד אחד בית הספר יקבל מינימום של שש שעות.
היו"ר אלכס מילר
ובכל בית ספר יש מענה לכל התכנית שהוא צריך לקבל? סיוע וכדומה.
אלי זרחין
זה שש שעות בנוסף לסל השעות.
מאיה שריר
בנוסף לזה שהוא תלמיד בבית הספר והוא זכאי. השעות האלה הן ללימוד העברית כשפה שנייה. הן שעות נוספות עם הנחיה שלנו איך ללמד אותם. מאחר והשעות הן מאוד מצומצמות פיתחנו למשל את האולפן הווירטואלי שהוא ברשת ופתוח לכולם. כל אחד זקוק להרבה מאוד שעות תרגול כשלומדים שפה.
היו"ר אלכס מילר
תוכלי לעדכן אותנו באחוזים על אחוז הנשירה? האחוזים היו מאוד גובהים.
מאיה שריר
מאוד נמוכים.
היו"ר אלכס מילר
ממה שאני יודע, לפחות זה פורסם בעיתון. פורסם שמכלל הנושרים ממערכת החינוך 42% היו עולים, לדעתי זה גבוה.
מאיה שריר
לא. לא.
קריאה
היה לנו על זה גם דיון. תלוי איך סופרים.
מאיה שריר
היו ישיבות בנושא הנשירה בועדת החינוך ולא רק על עולים. אני מבינה שהחישוב של הספירה היה לא נכון. כלומר ישנם ילדים שלומדים במסגרות לימוד בפיקוח משרד החינוך. בספירה הקודמת נרשם שהם כאילו נשרו והם לא נושרים. עולים שלומדים במסגרות שונות, יש לנו גם על מסגרות בפיקוח משרד החינוך, בפיקוח משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, משרד הרווחה ובמסגרות לימוד שונות אבל הם לא נושרים. מאלה שלא נולדו בישראל והם מברית המועצות לשעבר יש לנו 49 ילדים נושרים מהמערכת בגילאי 5 עד 17. זה מספר גבוה כי כל ילד הוא בפני עצמו אבל הם 49 ילדים מתוך 103,000, אלו האחוזים עליהם אתה מדבר.
היו"ר אלכס מילר
את מוכנה בבקשה לחזור על המספרים.
מאיה שריר
49 ילדים מגיל 5 עד 17 שנולדו בברית המועצות לשעבר, חבר המדינות.
יהודית גידלי
על איזה שנה את מדברת?
מאיה שריר
אני מדברת על נתון שהוא נכון לעכשיו.
יהודית גילדי
את מדברת על שנת הלימודים הנוכחית?
מאיה שריר
כן.
היו"ר אלכס מילר
מתי הם עלו לישראל.
מאיה שריר
הם לא נולדו בישראל.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת מכל מי שלומד במערכת החינוך שעלה ולא נולד כאן, מדובר על 49 ילדים? זה קצת שונה מהמספרים שאנחנו קיבלו. או שיש ירידה משמעותית.
אלי זרחין
הגדרות שונות. אם ההגדרה של ילד נושר כילד שלא למד בשום מקום אז המספר יכול להיות 49 ילדים. אם מוטי וינטר מגיש כמה ילדים שלא רשומים נכון לעכשיו בשום בית ספר אז המספרים הם הרבה יותר גבוהים. ילד שלא מופיע חודש חודשיים ואז הוא חוזר לבית ספר אחר.
מאיה שריר
זה לא כך.
היו"ר אלכס מילר
נשירה זה ילד שיוצא ממערכת החינוך.
אלי זרחין
הוא מוגדר כנושר. אבל משרד החינוך מעביר אותו לקצין ביקור סדיר. ברגע שקצין ביקור סדיר שהוא אגף במשרד החינוך, מטפל בו בעירייה ומנסה להחזירו למערכת, משרד החינוך לא מגדיר אותו כנושר. זה כאילו שקצין ביקור סדיר מנסה להחזיר אותו. קצין ביקור סדיר יכול לנסות להחזיר אותו עד שנה.
היו"ר אלכס מילר
כמה ילדים כאלה יש בתוך המסגרת?
מאיה שריר
זה לא מדויק מה שאלי זרחין אומר. היו חישובים לא נכונים ואני יודעת שהדבר טופל על ידי המנהל הכללי של משרד החינוך עם חבר הכנסת זבולון אורלב כשהיה יושב ראש ועדת החינוך. אני יודעת שבעבר הוגדרו תלמידים נושרים גם אם הם למדו במסגרות חינוך אחרות. זה לא נכון לקרוא להם נושרים. גם אלה שנסעו לחוץ לארץ נרשמו לפעמים כנושרים.

היום יש עדכון של המערכת ויש טיפול נכון. אנחנו ידענו תמיד לאורך כל הנתונים שבקרב תלמידים עולים יש מיעוט נשירה. הנתונים של יוצאי אתיופיה היו דווקא על דור שני שנולד בארץ, שהייתה עלייה בנשירה. אבל דווקא העולים הם הכי פחות נושרים ממערכת החינוך.
היו"ר אלכס מילר
גם בקרב האתיופים?
מאיה שריר
כן. 136 תלמידים שנולדו באתיופיה הם כרגע מוגדרים כנושרים.
היו"ר אלכס מילר
הנתון הזה משנה לנו המון. אנחנו במשך תקופה די ארוכה דיברנו על נתונים אחרים. מה שהוצג ומה שדובר באופן כללי הוא שאחוז מאוד גבוה מקרב העולים נושרים.
מאיה שריר
אני חושבת שדווקא לגבי העולים, הרי בסך הכול המספר שלהם גם אם הוא 103,000 שלא נולדו כאן, אנחנו עושים איתם טיפול מאוד ממוקד, מאוד מקצועי. אנחנו ממש יודעים על כל תלמיד עולה איפה הוא, באילו תכניות. עשינו את זה גם בעבר יחד עם המשרד לקליטת עלייה. היה מיפוי כדי שלא יהיה תלמיד אחד שרשום בשבע תכניות ואחר בכלל לא. גם היום אנחנו עושים את זה עם אריק פורת והחלטנו על מיפוי חדש משותף של תלמידים עולים. אני חושבת שהיתרון שיש לנו הוא שהם מעטים ושאנחנו יכולים לטפל נקודתית בכל תלמיד ותלמיד.
היו"ר אלכס מילר
ממשרד החינוך, האחראי על המורים בבקשה. תוכל להתייחס לנושא המדריכים מלווים בבקשה.
מיכאל כהן
היה עיכוב בהעסקת המורים בגלל דוח מבקר המדינה שאמר לא להעסיק מדריכים. כל מי שמטפל במורים הוא על ידי ההדרכה. חודשיים - - -
היו"ר אלכס מילר
תוכל בבקשה לתת לוועדה קצת רקע כי נמצאים כאן אנשים שלא מכירים את הנושא.
מיכאל כהן
באגף שלי יש יחידה שנקראת יחידה למורים עולים. בכל מחוז יש רפרנט שמטפל במורים העולים. ברגע שמגיע מורה עולה למדינת ישראל הוא עובר דרך משרד הקליטה, עובר את האולפן ואם הוא מורה הוא מגיע אלינו לאחד המחוזות. המדריך שמקבל אותו מטפל בו ומלווה אותו אישית בין אם זה בקורסים ובין אם זה בשיבוץ בעבודה. אנחנו גם מסייעים להם להיכנס לעבודה. כדי לעודד את המנהלים להעסיק מורים עולים אנחנו נותנים להם בין 6 ל- 8 שעות עבור כל מורה לפחות בשנה הראשונה, ולעיתים אנחנו נותנים את זה גם אחר כך. השנה היה את דוח מבקר המדינה שקבע שמדריכים יוכלו לעסוק רק בבתי הספר ולא במשרד. לפיכך - - -
היו"ר אלכס מילר
באופן כללי ולא רק לעולה.
מיכאל כהן
ההחלטה לא קשורה רק לעולה. לפיכך פיטרו את כל הרפרנטים שטיפלו במורים עולים. נוצר מצב שאני כמנהל האגף לא מקבל מהמחוזות בקשות והכול נעצר. היה מאבק, אני מודה לך וגם לאלי זרחין שסייעתם להחזיר את המדריכים-רפרנטים אבל זה היה מאוחר כי מערכת החינוך כבר נפתחה. עדיין לא השלמנו את כל המכסה של המדריכים כי חלקם כבר מצאו עבודה במקומות אחרים.
היו"ר אלכס מילר
לפחות אנחנו מודים שהעניין הוסדר וחזר לעצמו. אבל נוצר כאוס בתוך המערכת כמו שציינת. קיבלנו הרבה מאוד פניות בנושא.
מיכאל כהן
בינתיים התארגנו מיד עם חזרתם של חלק מהמדריכים, אנחנו מעסיקים היום כ- 500 מורים עולים שמקבלים 6 או 8 שעות ולחלקם פחות, הם מקבלים שעות דרך המחלקה שלי.
היו"ר אלכס מילר
אתה יכול להצביע על המקצועות שהם מלמדים?
מיכאל כהן
בכל המקצועות. למשל לרוסית יש כ- 100 מורים, באנגלית, מתמטיקה, מדעים ובעיקר במקצועות הליבה של המערכת מועסקים רובם, חלקם כ- 10% הם מורים יוצאי אתיופיה שעוסקים במקצועות שונים. יש כ- 40 מורים יוצאי אתיופיה.
היו"ר אלכס מילר
מתוך ה- 500.
מיכאל כהן
כן. אבל צריך לקחת בחשבון שחלק לא קטן מקבלים, אבל מי שנמצא בתקן במערכת כבר לא מקבל שעות דרכי.
היו"ר אלכס מילר
אתה מדבר גם על מערכת החינוך הרגילה וגם על החינוך מיוחד.
מיכאל כהן
במערכת החינוך הרגילה יש יותר. ניקח בחשבון שעד היום שובצו בין 9,000 ל- 10,000 מורים עולים בתוך המערכת. חלקם כבר מרכזים, חלקם מנהלי בתי ספר, חלקם מרכזי מקצוע.
היו"ר אלכס מילר
יש לך נתונים כמה מורים במשך עשור התקדמו, קיבלו קביעות במשרד החינוך, קיבלו שעות ותפקידים בכירים.
קריאה
הנה נמצאת כאן מנהלת בית ספר.
מיכאל כהן
דרך אגב הדוקטורט שלי היה על מורים עולים. הנושא היה איך משתלבים מורים עולים - - -
היו"ר אלכס מילר
מדברים כאן בכל מיני מישורים על איזו תקרת זכוכית. חשוב לנו לשמוע איך במערכת החינוך הם משתלבים. אנחנו יודעים שבהרבה מקומות ההשתלבות של העולים הייתה טובה מאוד, וכמו שציינת גם במערכת החינוך השתלבו המורים יפה. מה קורה עכשיו בשלב ב', הם מתקדמים, נותנים להם קביעות, האם הם נכנסים למערכת בצורה מלאה? הרי מדובר באנשים שאין להם צבירת פנסיה מהמקום שהם באו.

אלה אנשים שאחרי 5, 6 או עשור יוצאים עם פנסיה של 1,000, 1,500 או 2,000 שקלים מקסימום. נשמח לקבל את התמונה הכללית ועל עתידים במערכת. אנחנו רוצים שיעבור מסר לאחרים שמשרד החינוך יודע לקלוט, יודע לחבק אותם וכשהם יוצאים הם לא דואגים לעתידם כי הם יוצאים עם פנסיה. גם זה אחד מהנושאים החשובים.
מיכאל כהן
הייתי אומר שבגל העלייה של שנות ה- 90 הגיעו אנשים יותר מבוגרים. חלקם הגדול כבר פרש אחרי עשר או חמש עשרה שנות עבודה. כעת נכנסים פחות יוצאי ברית המועצות לשעבר, היום נכנסים יותר עולים מצפון אמריקה במקצועות האנגלית ופחות למקצוע המתמטיקה. נקלטים בהתאם לארצות המוצא של העולים. חלקם הגדול נקלט במערכת על תקן והם עובדים במערכת ככל מורה רגיל.
היו"ר אלכס מילר
אין מצב שהם נקלטים כעולים ועובדים תקופה מסוימת כשהם מקבלים שעות מיוחדות כעולים, וכשהם צריכים להיקלט מן המניין עושים איזה - - -
מיכאל כהן
הם נקלטים לכל דבר ועניין, יש ביניהם מנהלי בתי ספר, רכזי מקצוע. אני גם מעסיק מדריכים שעוסקים עם מורים עולים, בדרום יש מישהי שעוסקת במורים עולים שהיא עולה מברית המועצות לשעבר. יש כאלה שעובדים משרה וחצי ויותר.
היו"ר אלכס מילר
האם תוכל לעדכן אותנו בנוגע למענק יובל?
מיכאל כהן
את מענק היובל משרד האוצר התנגד לתת ולכן אנחנו לא מפעילים אותו.
היו"ר אלכס מילר
מהו התקציב של מענק היובל?
מיכאל כהן
מי שעובד 25 שנה בהסתדרות המורים או 30 שנה מקבל - - -
היו"ר אלכס מילר
הוותק הקודם שלהם מחושב לצורך המענק?
מיכאל כהן
לא נחשב. הוותק נחשב לצורך השכר בלבד אבל לא לצורך מענק היובל. האוצר התנגד ואנחנו לא יכולים להפעיל אותו בניגוד לאוצר.
היו"ר אלכס מילר
מהו תקציבו של מענק היובל?
מיכאל כהן
מורה שעובד 25 שנה או 30 שנה מקבל כל שנה בחודש יוני 60% משכר חודשי כמשכורת 13. אני מניח שמדובר בכמה אלפי אנשים. הסכום הוא ברוטו.

אנחנו מתארגנים כעת לפתיחת קורסים, אמרתי קודם שהעניין התעכב וכעת אנחנו בודקים אפשרות של פתיחת קורסים באנגלית. אנחנו צריכים לראיין את האנשים וברגע שיהיו מספיק מועמדים אנחנו נפתח את הקורסים. יפתחו קורסים גם במקצועות העברית שהמדינה מחייבת כל מורה עולה לעבור את הרמה במקצוע. קורסי התאמה יפתחו אם יהיו לנו מספיק מועמדים.
היו"ר אלכס מילר
יש היום מחסור במורים בתחומים כלשהם, ויכול להיות שנושא של קליטה יכול להוות פתרון?
מיכאל כהן
אין כל כך חוסר. אני אומר שאפילו לגבי אנגלית הזעקה היא זעקת שווא. טוב למפקחים שיש הרבה מורים לצורך מילוי מקום של מורים שיוצאים לשבתון, לימי חודשי חופשת לידה, אבל המחסור אינו אקוטי. מערכת החינוך ממשיכה להכשיר מורים. האגף להכשרת מורים ממשיך כדרכו להכשיר מורים. אנחנו באים להשלמת האגף להכשרת מורים וכשיש להם מספיק מועמדים ראויים נכשיר אותם, ויתכן וזה יהיה עוד השנה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. כעת רשות הדיבור לנציגי המשרד לקליטת עלייה.
שרי פייר
שלום אני מנהלת תחום חינוך בכיר באגף בכיר לקליטה ועלייה במשרד הקליטה. כפי שמאיה שריר אמרה אנחנו עובדים בשיתוף. כאן הייתי רוצה להאיר ולהעיר מספר תחומים.

בנוגע להגדרות, זה גם עונה לפערים על אחוזי הנשירה. ההגדרות שלנו מיהו תלמיד עולה בן נוער או צעיר. אנחנו מדברים כאן על השתלבות במערכת החינוך ואנחנו מתייחסים לזה גם להשתלבות במערכת השכלה גבוהה כחלק מסוים בהשתלבות במערכת החינוך.

אנחנו מתייחסים גם לעולים בדור השני. כפי שציינו כאן בצדק הספרות המחקרית מראה שרוב הבעיות, כולל בעיות שפה נמצאות בדור השני. אני מדברת בעיקר על קבוצות אוכלוסייה מסוימות בלי לתייג אותם, יוצאי אתיופיה, יוצאי בוכרה, יוצאי קווקז, חלק מיוצאי גיאורגיה ועוד אוכלוסיות שמעת לעת המשרד מגדיר אותן - - - -
היו"ר אלכס מילר
למה? בגיל שלוש הם נכנסים לגני ילדים פרטיים וזה בסדר ואני מבין, אבל אחר כך מתחילים עם גן חובה, לדעתי הדברים שונים.
שרי פייר
מסתבר שבפועל הסיבות הן רבות. לפני מספר חודשים ערכתי לשם הסקרנות איזה שאלון קצר שהעברתי בקרב בני נוער בבתי ספר תיכון שמקבלים תגבור לימודי. אני מיד אתייחס לתכניות ולסיוע שאנחנו נותנים להם. מסתבר שילדים שנמצאים בארץ עשר שנים, בשנה הראשונה בתכנית הלימודים, אנחנו עובדים רק בתחום הלא פורמאלי, ציינו שהידיעה שלהם בעברית בכתיבה ובהבעה הייתה מאוד מאוד נמוכה על פי סולם מ- 1 עד 6.

אחרי צבירת וותק בתכנית, הרמה עלתה בצורה משמעותית. זאת אומרת שאתה לא יכול לומר שאלו אנשים/תלמידים עולים חדשים שצוברים וותק בארץ. אגב, זה לא סותר את זה שאנחנו מטפלים בעולים שהם עד חמש שנים בארץ מכל ארצות המוצא. לאוכלוסיות הספציפיות האלה שמניתי אנחנו נותנים עזרה אקסטרה. בין היתר, אין לי כרגע אחוזים מדויקים, אבל הנתון סטטיסטי מראה שיש להם ייצוג יתר גם בנשירה גלויה ממערכת החינוך, גם נשירה סמויה שאני כאשת חינוך רואה אותה לא פחות כחמורה. כלומר מישהו שהוא נוכח נפקד מבית הספר, הוא בא אבל הראש שלו לא בלימודים.
היו"ר אלכס מילר
איפה נמצאים הילדים שיוצאים לתקופה קצרה מבית הספר?
שרי פייר
אני אפילו לא מדברת על הקיצוניות הזאת שלילדים נעדרים ושקצין ביקור סדיר הולך ומחזיר אותם למסגרת כלשהי. אני מדברת אפילו על ילדים שיושבים בבית הספר אבל הם לא שם. כלומר הם לא לומדים ואתה רואה את הציונים שלהם כשהם נכשלים. כשאתה שואל אותם אפילו ברמת הראיון האיכותי הם מרגישים ניכור וניתוק. כולנו יודעים, גם מי שזה לא המקצוע - - -
היו"ר אלכס מילר
אולי תוכלי להתייחס לאחוזי הצלחה בבגרויות של העולים ביחס לכלל האוכלוסייה.
יעקב כץ
האם זה כולל ילדים שנולדו כאן בארץ?
שרי פייר
בהחלט. אני מדברת על דור שני. בשלושת האוכלוסיות אני מדברת על דור שני, גם וגם כי אנחנו נותנים מענה לכולם. חשוב לנו לתת מענה גם לדור השני. הנתונים הרי מתפרסמים אחרי מספר שנים.
אלי זרחין
צריך לציין שאלו ההגדרות של המשרד לקליטת עלייה.
שרי פייר
בוודאי.
אלי זרחין
כי משרד החינוך לא נותן עדיין מענה לדור השני.
מאיה שריר
בוודאי שהוא נותן, אלו ילדים שנמצאים במערכת החינוך.
אלי זרחין
הכוונה שילד דור שני לא יכול לקבל אולפן עברית באופן פורמאלי.
מאיה שריר
הוא תלמיד במערכת החינוך. אני מופתעת מאוד.
שרי פייר
משרד החינוך נותן טיפול מקסימאלי ומעולה בתוך שעות הלימוד בחינוך הפורמאלי. אנחנו גם נותנים תגבור בתחום החינוך הלא פורמאלי. כפי שמאיה שריר אמרה אנחנו גם מאגמים משאבים. אם מאיה שריר דיברה למשל על תכנית "פלא" לתגבור לימודי כאן, למשל משרד החינוך מתעסק עם הגיל הרך וגם בית הספר היסודי, אנחנו נותנים מענה לחטיבות ביניים ולבתי ספר תיכוניים, פה מדובר על 3,000 ילדים. אנחנו נותנים מענה בתחום החינוך הלא פורמאלי בערך ל- 6,000 ילדים.

למעשה המטרה שלנו היא לשפר את אחוזי ההצלחה בבחינות הבגרות. אם אנחנו מדברים בממוצע על 37% זכאות לבגרות נכון לשנת 2008, אחרי תכניות כאלה אנחנו מגיעים ל- 65% זכאות ואפילו ל- 70%. אם זה לא שוויון הזדמנויות אז אני לא יודעת מה כן.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי. רן ארז בבקשה.
רן ארז
אין ספק שמורה עולה עובר טראומה. הוא עובר טראומה של שפה, תרבות, טראומה של בטחון תעסוקתי וכלכלי, ואפילו מסגרות המשמעת הנהוגות כאן הן לא מסגרות המשמעת הנהוגות בחוץ לארץ. לכן הוא נמצא בטראומה מאוד קשה.

לטראומה הזאת מוסיפים במידה רבה את ההפליה שהוא סובל ממנה. כאשר היו קצוצים בתקופת לימור לבנת ואחר כך בתקופת יולי תמיר. מטבע הדברים מי שנכנס אחרון הולך ראשון. הם היו פחות ותיקים ולכן הם יצאו ראשונים או שקוצצה משרתם.

יתר על כן, למרות שהם הגיעו עם מטען גדול מאוד של ניסיון וידע מחוץ לארץ הם לא זכאים לקבל את מה שזכאי לקבל כל מורה שעבד בארץ. הוותק מחוץ לארץ לא נחשב לצורך מענק יובל. שאלת אותי קודם באיזה סכום מדובר, מדובר בכ- 50 מיליון שקלים בשנה למענק יובל למערכת החינוך העל יסודי. אם לוקחים בחשבון שהמורה החציון בחינוך העל יסודי הוא בגיל 52. אדם בגיל 52 הוא אדם שיש לו כבר ל- 30 שנות וותק. המורים העולים הם וותיקים עם מטען רציני ביותר ודווקא הם לא קיבלו את המענק הזה. זאת הפליה נוספת, וכמו שהוזכר כאן זה תלוי בתקציב משרד האוצר.
היו"ר אלכס מילר
מתי מענק היובל בוטל?
רן ארז
מענק היובל הוא משנת ה- 93, 94 עם מזמנו של יצחק רבין כראש ממשלה. מענק היובל כל הזמן קיים.
היו"ר אלכס מילר
מתי הוא בוטל?
רן ארז
הוא לא בוטל. העולים לא קיבלו אותו מלכתחילה. ההוראה אומרת שרק וותק שנצבר אצל המעסיקים בארץ מזכה במענק.
היו"ר אלכס מילר
כמה מתוך אלה שנמצאים בערכת החינוך היו זכאים אילו חושבה צבירת הוותק מחוץ לארץ?
רן ארז
למעשה אין שום מורה עולה שלא יכול לקבל.
היו"ר אלכס מילר
אני שואל לכמה יש וותק שהגיעו איתו מחוץ לארץ, ואם היו מתייחסים לו לצורך מענק, כמה היו למעשה זכאים?
רן ארז
הרבה מאוד, אין לי נתונים מדויקים אבל ההערכה היא שיותר מ- 70%.
היו"ר אלכס מילר
אני אשמח לקבל את הנתון לגבי מורים עולים שאם היו מחשבים את הוותק שלהם מארצות מוצאם היו זכאים למענק. כמובן שצריך לעשות את החישוב לגבי אלה שנמצאים במערכת ולפי אותם הקריטריונים המזכים לקבלת המענק.
רן ארז
נעשה את הבדיקה.

דבר נוסף למשרד החינוך יש שליטה רק על עובדי המדינה. במערכת החינוך העל יסודי יש יותר מ- 36,000 מורים בבעלויות שונות, עיריות, רשות חינוך וכדומה. מתוכם חלק גדול מאוד הם מורים עולים כי הם הגיעו עם מקצועות כמו פיסיקה, מתמטיקה ואנגלית ונקלטו בחינוך העל יסודי.
יו"ר אלכס מילר
אתה רוצה לומר שאם נחליט שהוותק יחושב במערכת החינוך אתה אומר שבעצם רשת אורט למשל לא תיתן למורה שלו?
רן ארז
אם היא תתוגמל, אם משרד האוצר יעביר לה את הכסף.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת שההחלטה צריכה להחיל גם את מערכת החינוך וגם את הבעלויות השונות.
בוריס מנור
אני מנהל מחלקת קרן ידע בארגון המורים העל יסודיים. רן ארז נגע בנושא המורים עולים ואני רוצה לשאול כי חוויתי על בשרי את העלייה ואת ההשתלבות בחברה. אני זוכר שבשנות ה- 90 היו פרויקטים רבים לקליטת מורים עולים במערכת החינוך וגם לתלמידים. זכור לי שהשתלבות של התלמידים נעשתה בכמה אופנים, האחת – השתלבות חברתית, שנית – השתלבות בלימודים. רציתי לדעת אם נערכו מחקרים על היתרונות והחסרונות. לימדתי בכיתת עולים ואחר כך לימדתי עולים ששובצו ישירות לכיתות בשכבה. אשמח לשמוע אם יש נתונים סטטיסטיים.

בנוסף, אני פונה לנציג השני של משרד החינוך לגבי קליטת מורים עולים. האם קיים היום מחסור במורים? לדאבוני יש מחסור גדול של מורים במערכת החינוך העל יסודי. על פי נתונים סטטיסטיים יש מחסור של כ- 8,000 מורים וגם למקצועות הליבה: מתמטיקה, פיסיקה, כימיה ואחרים. זה מצביע על צפיפות היתר בכיתות הלימוד. אשמח לקבל תשובה שתחדד את הנושא.
היו"ר אלכס מילר
תודה.
בסין מארק
ראש העיר בני עייש עם 57% עולים במועצה המקומית מכלל האוכלוסייה, במספרים מוחלטים זה לא הרבה אבל האחוז הוא אחוז הכי גבוה במדינת ישראל. בבני עייש יש 7,500 תושבים. אני גם יושב ראש ועדת הקליטה במרכז השלטון המקומי.

ראשית ברכות ואיחולי הצלחה בתפקידך. אני מבקש להתייחס לנושא של התלמידים ולא לנושא המורים. התייחסות בשני היבטים ובצורה קצרה. לפני פחות משנה התפרסם מחקר בנושא הפניית יתר של העולים לחינוך המיוחד, ובמיוחד בקרב ילדים יוצאי אתיופיה. המספרים על פי זכרוני היו מדאיגים מאוד, יותר מ- 50% מקרב ילדים עולים ביחס לכלל האוכלוסייה הופנו לחינוך מיוחד. המחקר הצביע על כך שהאצבע במערכת החינוך קלה יותר בנושא ההפניה ויש חוסר יכולת להתמודד עם אותם תלמידים בגלל קשיי השפה והתאקלמות בארץ.
היו"ר אלכס מילר
קיימנו ישיבה בנושא.
בסין מארק
נכון היו ישיבות. אני מעלה את הנושא הזה אולי כדי לבחון ולהפנות את תשומת ליבה של הוועדה לנושא הבקרה. לדעתנו בשלטון המקומי, וגם דעתי האישית, זה פשוט לעצור את התפתחותם של אותם הילדים בגלל שהם עלו לארץ ובגלל שבשלב הראשון יש להם בעיות שפה והתאקלמות. זה פשוט לעצור את התפתחותם בעתיד.

נושא נוסף שאני מבקש לעלות הם ילדים למשפחות עולים דור שני שנולדו כאן ובעיקר לאלה שנמצאים ברשות מקומית קולטת עלייה, ובמיוחד איפה שאחוז העלייה גבוה. אני מדבר על ילדים בגילאי טרום חובה, גיל שלוש עד ארבע. אותם הילדים שנולדו בארץ הם צברים לכל דבר אבל הם נולדו למשפחות עולים. הרבה משפחות עולים הגיעו עם ההורים שלהם, עם הסבתא והסבא, הילדים האלה לא נמצאים במערכת החינוך הטרום חובה, הם נמצאים בבית. הם נמצאים בבית מכמה סיבות, ההורים עובדים ועסוקים שחוסכים את הכסף כי סבא וסבתא יכולים לחנך אותם. סבא וסבתא מרוצים מאוד מהמצב כי הם משפיעים על החינוך של הנכדים. ההורים מרוצים מכיוון שיש להם ראש שקט כי הילדים נמצאים בידיים בטוחות. מי שסובל הם אותם ילדים. מאחר וברגע שהם מגיעים למערכת החינוך, לגן חובה, הם מגיעים בלי שפה למרות שהם נולדו בארץ. הגננת והסייעת במקום להכין אותם לכיתה א' מלמדות אותם עברית ומזניחות את הילדים האחרים. אותם ילדי הגן מגיעים לכיתה א' עם רמה נמוכה יותר מאשר ילדים מגן אחר.
היו"ר אלכס מילר
אני גם אוסיף לדברייך. כשהם מגיעים לחטיבות הביניים הם כבר שוכחים את שפת המקור ואז אין להם שפה לדבר עם הסבתא והסבא.
בסין מארק
יכול להיות, אבל ההתפתחות הראשונית שלהם בכיתה א' היא יותר נמוכה. הצעה ובבקשה לוועדה, אם תמצאו לנכון שברשויות עם אחוזי עולים גבוהים להחיל את חוק חינוך חובה לילדים בגיל שלוש וארבע . יש רשויות שחוק חינוך חובה חל.
היו"ר אלכס מילר
זה נכון ולדעתי זה לפי האשכולות.
בסין מארק
זה לא לפי האשכולות וזה לפי עדיפות לאומית.
יהודית גידלי
אשכול ראשון ועדיפות לאומית - - -
בסין מארק
אבל רשויות קולטות עלייה לא נכללות בתוך הפרמטרים.
אלי זרחין
אדוני היושב ראש, אני רוצה קודם כל בהזדמנות זו לברך אותך על תפקידך החדש, לברך את מאיה שריר על תפקידה ואת אלכס צסרסקי בתפקידו כיועץ שר החינוך ודובר למגזר הרוסי.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן, ראשית נתונים. בארץ יש היום 240,000 ילדי עולים, מתוכם כ- 80,000 הגיעו מחוץ לארץ כולל יוצאי אתיופיה הזכאים לכל ההטבות ומספרם הוא 105,000 ועוד כ- 140,000 ילדים דור שני שנולדו בארץ.
יעקב כץ
לאיזה גיל אתה מתכוון כשאתה אומר ילדים.
אלי זרחין
המשרד לקליטת עלייה מסר הגדרה מצוינת, ילד עולה זה מי שעלה ארצה אחרי שנת 1990, או שנולד להורים שעלו בתקופה זו. ליוצאי אתיופיה זה יותר, וזה נכון.
יעקב כץ
בעצם לכאלה שהם כמעט בני עשרים היום. כשאתה אומר ילדים הכוונה עד לאיזה גיל?
אלי זרחין
עד גיל 18.
שלמה מולה
אני רוצה להבין, איזו התייחסות שונה המשרד לקליטת עלייה נותן ליוצאי אתיופיה חוץ מנושא ההשכלה הגבוהה.
אלי זרחין
אני לא מהמשרד לקליטת העלייה, אני המנהל הכללי של האגודה למען ילדים עולים. יש בארץ 40,000 מורים עולים שרק כ- 9,000 עובדים במערכת החינוך. אדוני היושב ראש - - -
שלמה מולה
אני מצטער שאני מפריע לך, אבל כמה מהם מורים עולים מאתיופיה, הם מאוגדים אצלך?
אלי זרחין
אנחנו מדברים על כמה מאות של מורים יוצאי אתיופיה, אני לא יודע אם יש נתון מדויק. אני רוצה לומר לך אדוני שהעמותה שלנו יזמה קורס יחד עם דוקטור מיכאל כהן להכשרת יועצים חינוכיים מקרב המורים העולים, חצי מהם היו יוצאי אתיופיה. כולם עובדים היום במערכת החינוך. אתה לא תאמין, כשבאים לשלב אותם במערכת החינוך ופונים למנהל בית הספר לקלוט מורה שהגיעה לארץ בגיל קטן וגדלה בארץ וסיימה תואר שני בבר אילן והיא יועצת חינוכית הוא אומר לה "אני לא מקבל אותך כי אין לי מספיק אתיופים". זה לא נכון. מה נכון בזה? היא לא יכולה להיות יועצת חינוכית לכלל התלמידים?
שלמה מולה
אני מצר על כך. באופן הזה הרוסים יהיו מורים, רק לרוסים והאתיופים לאתיופים והמתנחלים להתנחלויות.
אלי זרחין
אדוני היושב ראש לפני שנתיים הציע הצעת חוק עם עוד קבוצת חברי כנסת שלא נמצאים כאן היום בוועדה, "חוק שילוב עולים במערכת החוק", חוק שעבר בקריאה ראשונה. אתם תמכתם בו ויש לו כעת זכות להמשיך. אני אתן לך דוגמאות מה החוק אומר, כשילד לומד עברית לא לפי פרק הזמן שהוא נמצא בארץ אלא לפי מבחן עברית.

ילד יליד הארץ אם הוא לא עובר את המבחן המינימאלי בנושא חגי ישראל ויהדות מחייבים אותו בנוסף לשעות הרגילות ללמוד על חגי ישראל. גם רוסים שנמצאים 20 שנה בארץ שלא חוגגים סדר ראש שנה בארץ, אין חגי ישראל בבית, וילד שנולד בארץ וגודל אצלי בבית מאיפה הוא ידע על החגים? סליחה, אבל זה מה שיש. אני רוצה שבבתי הספר ילמדו על חגי ישראל ומורשת ישראל.

מילה ספיבק מנהלת יוהנה ז'בוטינסקי, היא מתחילה אולפן א', ב' ו-ג', לילדים שלא עוברים מבחן בעברית, גם אם הילד נולד בארץ הוא הולך לאופן. היא מפעילה תכניות לזהות יהודית. היא מפעילה יחד עם הפיקוח שלה כי החליטה להפעיל, היא לא חייבת. יש הרבה תכניות - - -
רומן פרס
יש המון תכניות ואין כמעט בית ספר שלא מפעיל - - -
אלי זרחין
סליחה רומן אבל זה לא נכון. בראשון לציון שאחוז התושבים הרוסים בה הוא 40% אין אף בית ספר שמפעיל אולפן עברית. אין אף בית ספר שמפעיל תכניות לזהות יהודית. אף בית ספר.
רומן פרס
בשביל מי אולפן עברית? יש היום עליה המונית?
אלי זרחין
רומן אתה לא צודק.
היו"ר אלכס מילר
זה לא ויכוח ביניכם, לא אתה תפתור את הבעיה ולא הוא יפתור אותה.
אלי זרחין
סגן ראש העיר יוקנעם לא צודק. באותה ראשון לציון יש 500 תלמידים שעוזבים את ראשון לציון ומגיעים לבית הספר יוהנה ז'בוטינסקי כי זה המקום שמאפשר להם ללמוד עברית. החוק דיבר על כך שהמדינה חייבת לממן לכל מי שצריך גם לימודי עברית, החוק למשל דיבר שבבית ספר שיש ריכוז גבוה של תלמידים עולים המדינה חייבת להעסיק - - -
שלמה מולה
אתה יודע להגיד איפה תקוע החוק כעת?
היו"ר אלכס מילר
הוא נפל בממשלה ברציפות.
אלי זרחין
החוק דיבר על כך שהמדינה חייבת להעסיק מורים מקרב העולים גם בתפקידי ניהול. אם בבית ספר יש 60% יוצאי אתיופיה לפי החוק מנהל בית הספר צריך להיות יוצא העדה. החוק הזה תקוע. אנחנו פונים לוועדה הנכבדה בבקשה לקדם את החוק הזה. תעזבו את התקציבים, אבל לדוגמה למאיה שריר אין בעיה לתת שעות לאולפן בבית הספר אם בית הספר מוכן לקבל. לראשון לציון למשל הוצע אולפן עירוני וראשון לציון סירבה. אני לא יודע למה, ובטח יש סיבות מוצדקות. אבל לילד מראשון לציון גם אם הוא חודש בארץ אין לו מקום ללמוד עברית, אין לו.
היו"ר אלכס מילר
כשאתה מדבר על עיר כזאת או אחרת לא נוכל להתייחס כי פה יש את הנציגים שלה להגיב.
אלי זרחין
אני מצטער. אני לא מגיע ממקום של ביקורת. אני מבקש מהמדינה ופונה אל הוועדה - - -
יעקב כץ
כשאתה אמרת שיש יהודים רבים שעלו מרוסיה שאינם מתמצאים בחגי ישראל. אני מציע לשלושתנו אולי נציע חוק מהיר שיחייב להקים אולפן לעולים וותיקים בנושא חגי ישראל. אני שומע על זה בפעם הראשונה.
אלי זרחין
אני לא מבין בחקיקה. אצל מאיה שריר יש תכניות רבות לגילאים השונים בנושא הזה, היא הציגה אותן. כדי שמאיה שריר תפעיל אותן צריכים את הסכמת בית הספר. מאיה שריר לא תוכל - - -
יעקב כץ
אני מדבר על ההורים ואתה מדבר על הילדים.
אלי זרחין
אותי יותר מעניינים הילדים כי ילד שנולד בארץ וגדל בארץ צריך להיות כמו ילדים אחרים.
שלמה מולה
תודה אדוני היושב ראש. קודם כל אני חושב שאם ניתן לאתר כלים נוספים בנושא מורשת ישראל, מורשת עדות או קבוצות כדי לעשות כמה שיותר שהדור הצעיר וגם הדור הוותיק יקבלו וילמדו על מורשת ישראל. אני לא מניח שיש תיאוריה שאומרת שאת הדור הוותיק או העולים לא צריך ללמד כי זה לא חשוב. אם לימדת את הילד גם תאפשר להוריו לדעת וללמוד.

אני חושב שאת סוגית המורשת כדאי לבחון את האפשרות ללמד במסגרת האולפן ב', לדעתי אם זה יתאפשר זה יהיה לברכה.

יש לי כמה שאלות למאיה שריר וגם אליך. שמחתי מאוד לשמוע על הפניית יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד.
אלי זרחין
זה לא חדש.
שלמה מולה
אני יודע שהתקיים דיון בשלטון המקומי ואני יודע שהבעיה לא הגיעה לפתרונה. השאלה שלי היא למאיה שריר, בדיון שהיה בוועדה הזאת על כך שישנם כמה מכונים כמו למשל מכון פוירשטיין שיכלו לתת אבחון במקרים מסוים. ד"ר פוירשטיין הציג לנו כאן תורה סדורה עד כמה זו טעות לשלוח ילדים לחינוך מיוחד שכאין צורך.

אני לא מאלה שחושבים שאין צורך בכלל בחינוך מיוחד. שלא תבינו אותי לא נכון, אני חושב שילד שצריך להגיע לחינוך מיוחד זו המסגרת הטובה לקדם אותו. אבל אנחנו מדברים על אלה שנמצאים בחינוך המיוחד כתוצאה מעוול שנוצר מאי הבנה של מצבו, כמו למשל שמשפחתו לא מעורה או כשיש חסמים אחרים שאינם חסמים לימודיים-אינטליגנטיים. השאלה מה משרד החינוך עשה מאז הדיון שהתקיים כאן בוועדת החינוך במסגרת המעקב.

שאלה שנייה בנוגע למורים. הצטרפה אלינו כעת המנהלת הכללית לשעבר של משרד החינוך, רונית תירוש שהיא ידידה פעילה גם שלי ובכלל בכל נושאי החינוך והעולים. לדעתי למורה יוצא אתיופיה שעומד מול כיתה בצפון תל אביב מעבר לאפקט ההוראה הרגילה תהיה לו השפעה חברתית. לדעתי זה מהלך מנצח ומהלך גדול. אני מבין לפי הנתונים שיש 500 מורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך בארץ, למדו תואר וגם תואר בהוראה. אתה אומר לי שיש רק 40 מורים. אני אומר לך שזו תעודת עניות למערכת.
מיכאל כהן
אמרתי שהשנה נכנסו 40.
שלמה מולה
אני נותן לך את הנתונים כי אני יודע מה מספרם של אלה שלמדו בסמינר למורים במשך כל השנים. אגב הרבה מאוד מכונים הכשירו מורים, מכון ליפשיץ בירושלים למשל, אני יכול לתת לך רשימה ארוכה, הכשרות בוצעו גם דרך משרד הקליטה, גם דוקטור שלוי הכשירה מורים. השאלה שנשאלת היא אם המורים האלה השתלבו במערכת החינוך? הייתי רוצה לדעת אם יש כאן מישהו שיכול לתת לי תשובה כעת ואם לא אולי לישיבה הבאה. אני דורש את התשובה בכתב. כמה מורים יוצאי אתיופיה נמצאים בחטיבה העליונה, בחטיבת הביניים, כמה נמצאים בחינוך היסודי? זה מעצם המבחן.

אנחנו יודעים שלפחות 60% מיוצאי אתיופיה הגיעו לארץ ללא ידיעת קרוא וכתוב. כשאני מדבר על בוגרי השכלה גבוהה הרי הם הפירות של ההשקעה של מדינת ישראל. תאמינו לי שמדינת ישראל השקיעה המון כסף בקליטת יוצאי אתיופיה. אין עוד עדה שהמדינה משקיעה בה כסף כמו ביוצאי אתיופיה. אבל בסופו של דבר כשמורה למד על חשבון המדינה, הוכשר ולא משתלב במערכת אז כל ההשקעה יורדת לטמיון ולא שווה הרבה. לכן אני מבקש לדעת אם יש מישהו שמסוגל לתת תשובה על מספרם של המורים שלמדו בארץ, כמה השתלבו בחטיבות ביניים ובעליונה, גם בבתי הספר היסודיים וגם בגני הילדים. כמה יש?

יש ויכוח גדול מאוד על ריכוז ילדים יוצאי אתיופיה בבית ספר. אני יודע שהיום יש קרוב ל- 27 בתי ספר בארץ שנמצאים אצלם קרוב ל- 60% תלמידים יוצאי אתיופיה בבית הספר, אפילו אחוזים גבוהים יותר. לדעתי זה רע מאוד, אני מתייחס ל- 27 בתי הספר. מאיה שריר אני יכול לתת את רשימת בתי הספר.

יש תיאוריה שאני לא שותף לה שאומרת שזה לא חשוב ושזה לא משפיע, אני לא שותף לדעה הזאת ולעניות דעתי זה רע מאוד. אני יודע שגם העמותה של יוצאי אתיופיה אמרה שלא יהיה למעלה מאחוז מסוים של יוצאי אתיופיה בבית ספר אחד. הם הגיעו לבית הדין הגבוה לצדק וויתרו. לדעתי האפקט הוא הפוך. זה יצר מצבים בלתי נסבלים שמנציחים בעיות. אני לא יודע אם אנחנו יכולים לשנות את המצב באמצעות חקיקה. אבל מאיה שריר 60% תלמידים יוצאי אתיופיה בבית ספר אחד זה לא בריא לא למערכת החינוך וגם לא ליוצאי אתיופיה. אם בבית ספר אחד מתוך ה- 27 בתי ספר השקעת יותר כסף והרמה אצלו עלתה ושאתם תציגו את זה כדבר חיובי לדעתי זה לא חכם.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה חבר הכנסת שלמה מולה. הגברת מילה ספיבק בבקשה בקצרה.
מילה ספיבק
אני מנהלת בית ספר יוהנה ז'בוטינסקי. אני רוצה להגיד שזו דוגמה הכי טובה של שילוב של מורים וגם תלמידים עולים ולא עולים במערכת החינוך. אשמח למסור נתונים, בבית הספר יש לי 900 תלמידים מתוכם יותר מ- 160 ילדים הם ילדי פנימייה. באחוזים – 90% מהתלמידים הם תלמידים דוברי רוסית, יש תלמידים שנמצאים רק חודש או חודשיים בארץ וחצי מהתלמידים הם ממשפחות דוברי רוסית שנולדו בארץ. זאת אומרת שאופי בית הספר שונה מכל בתי הספר שהכרתי עד עכשיו. עבדתי בגימנסיה הרצלייה, בבית ספר תלמה ילין. אופי בית הספר שלנו שונה לחלוטין.

כשאנחנו מדברים על התלמידים, וכמו שנאמר כאן, השפה העברית בבית הספר היא כאילו שפה שנייה כי נכון קודם כל הם דיברו רוסית, אבל כשהם מגיעים לבית הספר, יש הרבה תלמידים כאלה שהגיעו לכיתה ז' שלא ידעו לקרוא ולכתוב - - -
יעקב כץ
ילדי הארץ?
מילה ספיבק
כן.
יהודית גידלי
עברית או רוסית?
מילה ספיבק
עברית, והם גם לא יודעים רוסית. אני רוצה לומר לכם שזו הבעיה. זה לחשוב אם יש אולפן א' שמתוקצב רק על חשבון תלמידים עולים טריים שנמצאים עד 11 חודשים בארץ. ממכסת השעות שאני מקבלת אני מתקצבת את האולפן כי בלי זה לא נוכל לזוז. אצלנו הילדים שיוצאים מבית הספר יודעים לקרוא ולכתוב, מקבלים בגרות מלאה או בגרות טכנולוגית ויותר מכך, מבית הספר שלי יוצאים אזרחים טובים עם אהבת הארץ. מתגייסים כמעט 100%, למה אני אומרת שזה כמעט 100%?- בגלל שיש בנות שמתחתנות ממש אחרי בית הספר.

ביקשתי את רשות הדיבור כי אנחנו נמצאים בבעיה גדולה. אנחנו נמצאים על סף סגירה. מאחר והבעלות שהייתה "עלה" נכנסה לגירעון של 30 מיליון שקלים. אני לא רוצה לדבר על גנבות או על ניהול כושל כי זו לא הבעיה שלי. נכון לעכשיו, לפני כחודש קבע בית המשפט שבית הספר יוהנה ז'בוטינסקי נמצא בהליכי פירוק, לא רק אנחנו, זה גם כפר נוער יוהנה ז'בונטיסקי וכפר הנוער דוד רזיאל ועוד.

רבותיי אני לא יודעת מי ייקח אותנו ומי ירכוש אותנו. אנחנו נמצאים כעת בבעיה גדולה כי אנחנו רוצים לשמור על אופי בית הספר ולמנוע היווצרות מצב שאחרי שירכשו אותנו לא נדע מה ההמשך, או שנצטרך לומר לכל התלמידים ללכת הביתה ולמסגרות בתי הספר בקרבת מגוריהם. אני בית ספר על אזורי, חוץ מתלמידי פנימייה מגיעים כל יום 19 אוטובוסים עם תלמידים שמגיעים אלינו מאשדוד, מבני עייש, בית שמש, מלוד, רמלה, בת ים, חולון. השאלה למה הם בחורים בי? למה ילד לא לומד ליד ביתו? למה ילד קם לפני החברים שלו ובשעה 07:00 הוא כבר ממתין בתחנה כדי להגיע בזמן לבית ספרי? למה ילד נוסע במשך שעה וחצי בכיוון אחד ועומד בפקקים, למה הוא בוחר בי? – כי טוב לו. טוב לו כי הוא שווה בין שווים.

יש אנשים שאומרים לי " יצרת גטו, למה יש רק ילדים דוברי רוסית או ילדים אתיופים שלומדים אצלכם?". נמצאים אצלי גם ילדים שהם לא ממשפחות דוברי רוסית. הם אצלי כי אף אחד לא יגיד לו "אתה רוסי מסריח" הוא לא דחוי. אם לילד יש כישרון הכישרון שלו יתבטא אצלי. אם הוא יודע לשיר הוא שר, אם הוא יודע לנגן הוא ינגן, אם הוא ספורטאי טוב אף אחד לא ידחף אותו.

אני פונה כעת גם לחברי הכנסת, גם לנציגי משרד החינוך בבקשה. אנחנו נמצאים במצב פירוק, אני מבקשת לשמור על אופי בית הספר. אני לא רוצה שכמעט 1,000 ילדים, אני לא יכולה להרשות לעצמי שאף אחד שהילדים האלה ימצא את עצמו ברחובות.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה. חבר כנסת יעקב כ"ץ אחריו רומן פרס, חברת הכנת רונית תירוש ומשרד החינוך יסכם.
יעקב כץ
תודה אדוני היושב ראש, חברי הכנסת והמשתתפים. ראשית הדברים ששמענו מהגברת הם מזעזעים ואני חושב שבאמת צריך לעשות מעשה, כי בית הספר הוא בית ספר מצליח - - -
היו"ר אלכס מילר
זה בטיפול, אנחנו נמצאים בקשר עם משרד החינוך.
יעקב כץ
אנחנו כאן, נציגי האופוזיציה מוכנים לסייע.

אני רוצה לומר שצריך להבין שכאשר רואים את חברי הכנסת הפעילים היום, אולי בזכות חברי כנסת העולים שעושים עבודה מצוינת בכנסת, ההתייחסות לעולים שונה, ושומעים ש- 9,000 מתוך 40,000 כן מצאו עבודה במערכת. הלוואי שבבית המשפט העליון היה לנו ספרדים שעלו לפני חמישים ושישים שנה, שם בבית המשפט עליון רק 95% הם אשכנזים. באוניברסיטת תל אביב 95% אשכנזים ואין שם ספרדים בכלל. או ש- 87% מהעיתונאים הם אשכנזים, אני לא מדבר על עולים. שבית המשפט העליון ילמד משהו. יש מורים אתיופים באוניברסיטה? אצלנו במשפחות מתחתנים כולם עם כולם, אשכנזים וספרדים, עולים ובכלל, אבל שם איפה שצועקים "דמוקרטיה" ומדברים על רוממות ההגינות והשוויון והדמיון והביזיון, אצלם לא נותנים להכניס לא ספרדי ולא אתיופי ולא עולה מרוסיה, כולם שם אשכנזים, אשכנזים, אשכנזים, אליטיזם, על זה זעק ליבנו, אבל לא יעזור להם. גם בבית המשפט העליון יראו את שלמה מולה, יראו מתנחלים, דתיים וספרדים, יוצאי רוסיה, עוד מעט, כי הכול הולך ומשתנה וגם באוניברסיטאות. ברוך ה' השליטה האשכנזית לא תשלוט יותר בארץ.
היו"ר אלכס מילר
תודה רבה.
רומן פרס
אני סגן ראש עיריית יוקנעם, מחזיק את תיק קליטת העלייה, רווחה וקידום מעמד הילד. אדוני היושב ראש זו ישיבת ועדת החינוך הראשונה, אני חושב שהיא עוסקת בנושא שילוב תלמידים עולים - - - -
היו"ר אלכס מילר
בכנסת הזאת.
רומן פרס
כי עד עכשיו הדיונים שהשתתפתי היו בוועדות קליטה והוועדה לזכויות הילד. אני קורא לך ומבקש מכל הלב אדוני היושב ראש לקיים עוד דיון כי לדעתי בדיון היום לא הגענו ל- 10% מהבעיות. הדיון הזה צריך לעסוק אך ורק בבעיות ילדים עולים. יש בעיות רבות וכל יום שדוחים את הטיפול בהן אנחנו יוצרים בכי לדורות. גם המשרד לקליטת העלייה וגם משרד החינוך עושים כמיטב יכולתם, אנחנו בקשר הדוק וקבוע גם עם מאיה שריר וגם עם שרי פייר וגם עם אריה פורת אבל אין להם מספיק משאבים כדי לתת לנו פתרונות.

חברים אין היום עלייה מאסיבית ואני חושב שאת כל פורמט העבודה עם ילדים עולים צריך לשנות וצריך לתת פתרונות נקודתיים. אם מגיעה ילדה בת 17 מחבר העמים לשעבר שסיימה לימודים לפני כניסה לכיתה י' ויש לבית הספר בסך הכול שש שעות ללימוד עברית, תגידו לי בבקשה איך בית הספר יכול לתת לה מענה ואיך הרשות המקומית יכולה להבטיח לילדה הזאת עתיד? זו ילדה חכמה.

אם מגיעה אלינו קבוצה של תלמידים יוצאי אתיופיה אחרי שנתיים בארץ, מגיעים אלינו עם ידע אפס. מגיע אלינו ילד שצריך להיות בכיתה ז' ולפי רמת הידע שלו הוא לא יכול להיות גם בכיתה ד'. איך בית ספר יכול לטפל? עיריית יוקנעם יודעת לגייס כספים מהמגזר השלישי ומהמגזר העסקי. האם המגזר השלישי והמגזר העסקי הם האחראים על הקליטה וחינוך ילדי ישראל ושל הילדים עולים?

מדובר כאן על נשירה, הנשירה ביוקנעם היא 1.3% כולל אותם הילדים, זאת הייתה המחלוקת, כשלומדים בבית ספר של הרווחה או משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ואחרים, הנשירה האמיתית שואפת כמעט לאפס. אבל מיהם הילדים האלה? – לדעתי אנחנו צריכים למקד דיון על השאלה אם יש ילדים עולים, ומדובר כאן על ילדים עולים, איך אפשר למנוע שלא יהיו בתוך ה- 1.5% ושילכו לבתי ספר - - - -
היו"ר אלכס מילר
אתה יכול למנות את הסיבות לנשירה?
רומן פרס
הסיבות הן: משבר עלייה, פער בשפה, מדברים כאן על - - - -
היו"ר אלכס מילר
הרי כולנו היינו שם, זה לא שאנחנו נכנסנו כעת לבועה שאנחנו לא מכירים. כולנו היינו שם ולמדנו בבית ספר. אני לא מאמין שבגלל שלא יודעים את השפה נושרים. אני חושב שהסיבות הן שונות.
רומן פרס
בדברייך קודם אמרת משפט "למה אנחנו בעצם צריכים לטפל בדור השני, ההורים כבר עלו וטופלו". יכול להיות שבגלל ההצלחות של המערכת עם ההורים וילדים שגדלו כאן. יכול להיות שדווקא בגלל זה צריך לטפל בדור השני ולעשות הכול כדי שמחר לא נצטרך לטפל בדור השלישי. צריכים לתת לזה מענה. על זה צריך דיון מעמיק, מקצועי.

ערב הדיון על תקציב 2011-2012, זה כל הפתרון. אם אין כסף, אין תגבור, אין שעות ואין אולפן - אין עתיד לילדים האלה.
רונית תירוש
תודה רבה אדוני היושב ראש. אני אתחיל מסוף דבריו של סגן ראש העיר יוקנעם בנוגע לאולפן, השעות והתגבור והסיוע. הבן שלי מתנדב לסייע לתלמידים במסגרת אחת העמותות, יש הרבה כאלה, הוא פועל בצפון תל אביב כי שם הם יושבים. מגיעים תלמידים מבתי הספר השונים. הוא אומר שהתלמידים יוצאי אתיופיה הם ברמה כל כך נמוכה. הוא מדבר על תלמידת תיכון שיושבת בכיתה יא', אין לה מושג בסיסי גם על מושגים בהנדסה של זוויות או משלוש וגם בעברית. הוא כל כך נדהם כי מדובר בילדה שנמצאת כאן הרבה מאוד שנים. שכחתי אם היא נולדה כאן או לא. היא נמצאת הרבה שנים במערכת החינוך והידע שלה נמוך. בתנאים הקיימים אין לה שום סיכוי להגיע לתעודת בגרות. ברגע שאין לה תעודות בגרות אנחנו יודעים איפה נחסמת דרכה.

אני אומרת את זה בכאב כי אני יודעת איך קולטים תלמידים עולים במדינות אחרות. אנחנו כל הזמן אומרים "אנחנו מדינה מאוד צעירה, יש לנו את מספר הצעירים הכי גבוה בעולם, מדינה קולטת עלייה". אנחנו לא יודעים לקלוט. הטעויות שעשינו בשנות השישים הן אותן טעויות שחוזרות על עצמן כעת. אני אומרת שאם לא נדע לשחרר תקציבים. אפשר לשאול אותי מה עשיתי כמנהלת הכללית במשך חמש שנים, אני בשיניים נתתי את מה שיכולתי בעידן של קיצוצי תקציב שלא היו כמותם היסטורית, ועדיף שלא יהיו בעתיד.

היום יש תקציבים שמוזרמים למערכת החינוך. הם מוזרמים של רייטינג, למקומות שאני יכולה לנופף אחר כך בציון כזה או אחר שקיבלתי במבחנים הבינלאומיים. מדובר על מיליארדים שנוספו. מדובר על 3 מיליארד שקלים למערכת החינוך. אני רוצה לראות משהו שניתן כערך מוסף לכל התלמידים שהם יוצאי חבר העמים, יוצאי אתיופיה, יוצאי צרפת, יוצאי ארגנטינה, כדי לתת להם אולפנים של שנות ה- 90. ניהלתי בית ספר בדרום תל אביב - - -
היו"ר אלכס מילר
צריך לרכז אותם.
רונית תירוש
אני אתן לך דוגמה. ניהלתי את עירוני ט' בדרום תל אביב ביד אליהו, הוא קלט בשנות ה- 90 מאות תלמידים יוצאי חבר העמים, לקחנו אותם לאולפן נפרד והם בכלל לא נכנסו למערכת החינוך. כאן זורקים אותם לתוך המערכת ואומרים למורה תתמודד. הם ישבו חצי שנה, תחילה במשך תשעה חודשים שאחר כך הורידו את זה לחצי שנה, תוך כדי האולפן בית הספר הקולט, המיועד לקלוט, הוא לקח אותם לפעילויות חברתיות וכבר התחיל לשלב אותם - - - -
אלי זרחין
גם למדו מתמטיקה, אנגלית - - -
רונית תירוש
כן. כן. אני אומרת שלקחנו אותם , שילבנו אותם כדי שהנחיתה בבוא היום תהיה נחיתה רכה. רבותיי יש מודלים מוצלחים שנעשו ונחוו. מעבר לכך היו בזמנו הרבה מאוד מגשרים. אני לא יודעת מה יש היום במערכת החינוך, מגשרים שהם דוברי השפה ויכלו לגשר בין ההורים שלא הבינו כלום מה בית הספר רוצה מהם, הם הגיעו מתרבות אחרת, הם תיווכו בין בית הספר, ההורים והתלמידים.

הנושא הנוסף, 'קווטות' שבית הדין הגובה לצערי אמר שזה גזעני. בזמנו אמרתי שאסור לשלב אותם בהיקפים גדולים בבתי הספר. כיתה לא יכולה להפוך להיות רוב של קבוצת עולים. להפך, אנחנו צריכים לשמור שהם יהיו מיעוט בכיתה, מיעוט של 25% או מקסימום 30%. לטובתם כדי שהם יפנימו ויקלטו את הנורמות של הרוב ולא יהפכו להיות קבוצת הרוב. בית הדין הגובה לצדק שלל את זה מטעמים גזעניים. לדעתי בית הדין הגבוה לצדק לא מבין כלום וזה פשע לדורות מה שבית הדין הגבוה החליט אז כי הכול היה פרוץ. היום אני מוצאת בתי ספר שהרוב שלו הם יוצאי אתיופיה או יוצאי רוסיה. אגב יוצאי רוסיה הם לא בעיה אבל הם לא אמורים למנוע מאחרים להתקבל, אני מדברת על הסלקציה שנעשית.
היו"ר אלכס מילר
אני יודע שבפתח תקווה דווקא יש מדיניות ליצור בתי ספר כאלה ולמנוע מאחרים להיכנס אליהם, כמו למשל בית ספר גורדון. אנחנו מטפלים בזה בשיניים. יש בית ספר שהעירייה עשתה את זה במיוחד ולא נותנת לאף אחד אחר להיכנס.
רונית תירוש
אני בעד הזרמה ועמידה בפרופורציות. פרופורציות שתעשנה טוב לשני חלקי האוכלוסייה וכדי שאלה יפנימו את הנורמות של אלה ואלה של אלה.
שלמה מולה
זה נעשה שלא על פי ערכי חינוך.
היו"ר אלכס מילר
אני אקיים דיון נוסף, אני מבטיח.
רונית תירוש
צדק חבר הכנסת שלמה מולה שאמר שיש הרבה מאוד כסף שמוזרם כתרומות ואין גוף, יש המון גופים ובעיקר ליוצאי אתיופיה יש המון עמותות, הכסף מתפזר. צריך לעשות מעשה ולהקים יחידה בתוך המשרד לנושא ושהכול יוזרם דרכו והוא זה שיכוון וידע לחבר.
דוד יאסו
תודה. אני מנהל אגף יוצאי אתיופיה במשרד לקליטת העלייה. אני רוצה להתייחס לדברייך אלי זרחין, אני מבקש לא לעשות הכללה. אני יכול להגיד לך שבראשון לציון – רמת אליהו יש אוכלוסייה של עולי אתיופיה שהגיעה לשם ויש אולפן עברית שאנחנו פותחים גם לילדים וגם לכולם.
היו"ר אלכס מילר
לא רק ליוצאי אתיופיה.
דוד יאסו
אמרתי לכולם. אז בבקשה לא לעשות הכללה.

שנית לדעתי אדוני היושב ראש צריך לקבל נתונים בנוגע להצלחות בבגרויות ועל המספר המדויק של נשירה, ולא לדבר במספרים כלליים אלא להיכנס לעומק הנושא, כי לדעתי רק כך נוכל לראות את ההצלחה.

המשרד לקליטת העלייה נכנס אומנם לחינוך הלא פורמאלי, אבל אנחנו לא מגיעים לכלל הילדים. קיים צורך אמיתי אצל הדור השני והוא מאוד אקוטי. גם כאן לדעתי צריכים לראות את הנתונים כי למעט מאוד אנחנו נכנסים. שרי פייר דיברה על 6,000 לעומת 30,000 של יוצאי אתיופיה.

בנוגע לתלמידים שמגיעים לבית הספר. חבר הכנסת שלמה מולה אמר שכמעט 60% ממספר העולים מאתיופיה הם אנפלבתיים ושהיו במרכזי קליטה. הם במשך שנתיים למדו, אבל ויחד עם זאת הם מגיעים לכיתות והם זקוקים לתגבור של משרד החינוך. השאלה מה קורה עם מה שמעביר משרד החינוך והאם מנהל בית הספר באמת משקיע את העזרה לאותם תלמידים - - -
ראובן עזרא
השעות האלה מאוד לא מנוצלות בשטח.
היו"ר אלכס מילר
אתה כיועץ השר והאחראי על המגזר דוברי רוסית. תוכל לספר לנו קצת בנושא הנגישות על מה קורה במשרד היום.
אלכס צסרסקי
נגעתם בהרבה בעיות אבל הן כללו מורים וילדים, הצלע השלישית של המשולש היא כמובן ההורים. אני בתפקיד הזה כחצי שנה, קודם התפקיד לא אויש הרבה שנים. הנושא הראשון שזיהיתי הוא חוסר נגישות ההורים למידע. אנחנו מכניסים עובד ליחידה לפניות הציבור בשפה הרוסית, עד היום לא היה וגם לא היו חומרים בשפה הרוסית באתר הרשמי של משרד החינוך.

העלו כאן בעיות של אינטגרציה ושל נשירה סמויה ובעיות שפה, כל הבעיות אלה ידועות והשר מאוד רגיש להן. בנוגע לבעיית השפה אצל עולים ובני עולים מתגבשת ועדה שאמורה לטפל בנושא זה. בנוגע לאינטגרציה אנחנו פועלים כעת להרחבת גיוס ילדים עולים לתנועות נוער. הנתונים היום אומרים ש- 0.4% מכלל הילדים בתנועות הנוער הם עולים. זה אחוז מאוד קטן ואנחנו פועלים להגדיל אותו. אנחנו גם פועלים עם פרויקטים בחינוך הבלתי פורמאלי. אני רוצה לומר לכם גם שהשר - - - -
היו"ר אלכס מילר
סליחה, אבל האם אתם תתנו איזה עידוד תקציבי לתנועות הנוער שיפעלו לגיוס עולים לתוכם?
אלכס צסרסקי
אני לא מוסמך לדבר על הנושא הזה, ממה שאני יודע יש תקציב שמיועד לכך.
עזרא ראובן
לגבי הנתונים של המשרד החינוך בנוגע לילדים יוצאי אתיופיה הנתונים הם גבוהים יותר, כלומר שאחוז הנשירה גבוה יותר, גם מעליית הנוער שזה משרד החינוך. כלומר יש ילדים שמסודרים דרך עליית הנוער שנמצאים. אני מרכז 14 ישובים ויש לי נתונים גבוהים ממה שאנחנו מדברים.

אני עובד בקריית גת, קריית מלאכי, אני מעליית הנוער. אני מרכז 14 ישובים, והנתונים מראים שהאחוז גובה יותר ממה שאנחנו שמענו כאן. בנוגע לשעות שילוב, בעברית, הייתי גם במחלקת החינוך, יש שעות שילוב שניתנות לבית הספר והם לא יוצאים לפועל לטובת ילדים יוצאי אתיופיה. אם אני אקח לדוגמה את קריית מלאכי מדובר כמעט ב- 65% יוצאי אתיופיה שמשולבים במערכת החינוך בקריית מלאכי. זו פצצה מתקתקת כי אני חושב - - - -
היו"ר אלכס מילר
למה אין חינוך טוב בקריית מלאכי? זה מה שאתה רוצה לומר לנו? היו מקומות - - -
רונית תירוש
מספר יוצאי אתיופיה הוא כל כך גדול שם, וגם אם הם הכי הכי טובים שבעולם הם מתקשים.
היו"ר אלכס מילר
יכול להיות שיש תקציבים, אני לא יודע. אבל אם אתה אומר שכעת יש בעיה מאוד גדולה בקריית מלאכי, בואו נקיים ישיבה ייעודית על קריית מלאכי.
רונית תירוש
בהחלט יש בעיה עם המדינות של הממשלה שמנתבת אותם, התוצאה שמרביתם מתגוררים שם, זה הפך להיות גטאות רק של יוצאי אתיופיה.
עזרא ראובן
קריית מלאכי היא אחד המקומות שקולטת יותר מדי יוצאי אתיופיה. שם לא יודעים איך להתמודד עם בעיה.
שלמה מולה
בקריית מלאכי יש 2,400 עולים וותיקים, אין קליטה בקריית מלאכי מזה עשר שנים. אין קליטה. יש כ- 200 ילדים תלמידים במערכת החינוך. קריית מלאכי לא קולטת.
מאיה שריר
דווקא קריית מלאכי נמצאת בתכנית החומש של יוצאי אתיופיה. יש תקציבים אחד אחד לכל ילד.

היו כאן הרבה מאוד שאלות ואני אנסה לענות עליהן. ראשית בנוגע לקליטה הישירה והאם להתחיל בשילוב חברתי או לימודי. זו אחת משאלות המיליון דולר. זה באמת תלוי בגיל, תלוי באדם. בדרך כלל ילדים צעירים בבתי הספר היסודי נקלטים מהר מאוד חברתית ולוקח להם יותר זמן בלימוד השפה.

דווקא הילדים של חטיבות הביניים בדרך כלל לא מדברים לפני שהם מרגישים בטוחים בשפה. זו אחת השאלות שאין עליה תשובה חד משמעית. אנחנו גם ביקשנו מהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך לקיים מחקר בנושא. זה גם מתקשר לדברים של חברת הכנסת רונית תירוש, את היית המנהלת הכללית ואני הייתי במשרדך עם פרופסור אילנה שוהמי על המחקר הגדול. כמובן שדרושים מספר שנים. תהליך קליטה הוא תהליך שנמשך מספר שנים, לא שנה אחת ודי. על פי המחקר הגדול של פרופסור אילנה שוהמי עם כל השותפים מדובר על 7, 9 ואפילו 11 שנים. אנחנו מודעים על כך וגם התכניות בהתאם.

גם ההרחבה של האפשרות שתלמידים עולים יבחנו בהתאמות בבחינות הבגרות, בהתאם למחקר הזה הוארכה ההכרה לעשר שנים. זאת אומרת שעולה במהלך עשר שנים זכאי להבחן בבחינות מותאמות לעולים.

בקשר להפניית יתר של תלמידים עולים למערכת החינוך המיוחד, חבר הכנסת אלכס מילר אתה ישבת אז בראש ועדת החינוך כשדנו בנושא. אין לי את המספרים כרגע, אבל הוכחנו שזה לא נכון לגבי עולים. זה היה לגבי ילדי הארץ דור שני. כמובן שמאז נעשו פעולות, אנחנו גם בקשר עם מכון פויירשטין יש היום גם פיילוט - - - -
היו"ר אלכס מילר
הוועדה תוכל לקבל דוח מסודר על השינויים, חוזרי המנהל הכללי והבהרות בתחום הזה. כל פעם אנחנו מעלים את זה ותמיד באיזה מקום נמצאים באי וודאות. אם יש נתונים ונעשו דברים, ואם כל מה שאנחנו מקבלים מהתקשורת אינם נכונים אז תמסרו לנו אותם פעם אחת.
מאיה שריר
אני אפנה את הבקשה לשפ"י- שירות פסיכולוגי ייעוצי, הם אחראים אצלנו במשרד.
אלי זרחין
אני לא דוקטור, יש לי תואר שני מאוניברסיטת חיפה.

יש הרבה תכניות שלא הגעתי לפרט אותן בנושא של מורשת וזהות יהודית ישראלית. יש תכנית "כמו חברים" שפועלת גם בראשון לציון ראשי תיבות -חברה ישראלית משלבת , תכנית שפועלת בכספים של המשרד הקליטה שהם נציגי הממשלה וגם של ג'וינט ישראל. יש מכרז להפעלת סמינרים בנושא זהות יהודית ישראלית. יש תכנית לחינוך הממלכתי דתי שנקראת – "עלייה" - לתגבור לימודי יהדות. יש תכניות ומיזם משותפים כמו 'זהות ושייכות'. יש בהחלט תכניות לטיפול בנושא זהות יהודית. אני מבקשת להדגיש שאסור לשכוח שהתלמידים העולים הם קודם כל הם תלמידים במערכת החינוך. זה ברור שהם נמצאים בכיתה ולומדים על חגי ישראל והם חווים את כל התהליך שעוברים כל ילדי המדינה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בבקשה הסתדרות המורים ואני אסכם.
שמעון פרי
הסתדרות המורים תומכת מאוד במורים עולים. כמובן שהבעיה היא שמשרד החינוך לא נותן מספיק תקנים כדי לאפשר למורים להיקלט. אני רציתי בכלל שתוצע הצעת חוק שבכל בית ספר שיש בו קבוצה גדולה של תלמידים עולים יחויב שיהיה מורה עולה - - -
היו"ר אלכס מילר
יש לנו, אבל הממשלה לא אישרה.
שמעון פרי
אצלי יש קבוצה גדולה של יוצאי אתיופיה וגם מדרום אמריקה ואין לי מורים. יש לי מגשרת שהיא לא ממשרד החינוך, היא מצוינת, היא גם יועצת ברמה מאוד גובהה, היא לא מקבלת שכר ממשרד החינוך והיא כל הזמן - - - -
שלמה מולה
אתה יכול לומר לי כמה מורים יש אצלך במסגרת?
שמעון פרי
יש לי כעת 25 מורים. אני מנהל בית ספר יסודי בירושלים, יש לי 25 מורים ואין אצלי אף מורה עולה. אני מחפש ואני מבקש.
היו"ר אלכס מילר
הנה יש לך את אלי זרחין, יש לו 40,000 שמתוכם 9,000 עולים.
שמעון פרי
אני צריך תקן.
היו"ר אלכס מילר
אני מסכם.

ראשית אני כבר מודיע לכם שתוך חודש וחצי, חודשיים אנחנו נקיים ישיבה נוספת. חבר הכנסת שלמה מולה פנה אלי עם בקשה לדיון בגלל הערכה שיהיה גל עלייה של 3,000 או 4,000 איש בשלוש השנים הקרובות מאתיופיה שיקלטו במערכת החינוך. אנחנו נקיים ישיבה ואני רוצה שנקיים אותה לפני שהגל הזה יגיע וכדי שלא נחזור על אותן טעויות שהיו כאן בעשור האחרון של קליטת התלמידים במערכות החינוך. צריכים להיות מוכנים לגל שצפוי לנו כדי שלא נשב כאן שוב ונדון על אותן הבעיות שנאמרו למשל על פתח תקווה ועל ראש העיר שלה.

אני רוצה לפנות אליכם חברי הכנסת בעניין חוק המענק היובל. בהצעת החוק הזאת נבקש מהמדינה להכיר בוותק של המורים מארצות מוצאם כדי לקבל את מענק היובל.

בנוגע לחוק חינוך שילוב עולים במערכת החינוך. אני בקשר עם השר ויכול להיות שנפרק חוק לכמה נושאים ובאותם נושאים שמשרד החינוך נותן מענה אנחנו נרד ואת הנושאים שלא מקבלים טיפול ומענה אנחנו נתקדם. למשל בנושא ההפליה כתוצאה מארץ מוצאו של הילד. מבחינתנו זה עניין שצריך להיות מוסדר בחוק כדי שלא תיעשה הפלייה בגלל ארץ מוצאו של הילד במערכת החינוך.
קריאה
זה החוק שלך.
היו"ר אלכס מילר
נכון. אני אומר שבנושא הזה אני מאמין שנקבל תמיכה ובנושאים אחרים פחות. נתקדם לאט לאט.

אני רוצה לברך את משרד החינוך על אותן תכניות שמופעלות על ידי המערכת. על השיפור המצב כשהנושא הזה עלה על סדר היום בוועדה. אני זוכר עוד מהכנסת השבע עשרה שישבנו עם חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, הדברים משתנים ורואים שעל ידי הלחץ וההשפעה של חברי כנסת בכלל ושל אותם חברי כנסת שהגיעו בשנות התשעים בפרט, שהצביעו על הבעיות במערכת החינוך בכל מה שקשור לעולים.

לדעתי טוב שזה נעשה ושונה. כמובן על אותן התכניות שאלכס צסרסקי ציין בנוגע לחשיפת ההורים לתכניות השונות שמתבצעות במערכת החינוך. דיברת על שילובם של העולים בתנועות הנוער – אני מקווה מאוד שהפרויקט הזה יצא לפועל ויימצא התקציב לעודד את תנועות הנוער לגייס עולים. כמובן שאנחנו רושמים לפנינו את הודעת משרד החינוך בנוגע למדריכים. חזרתו של הפרויקט לפעול וגם לגבי המורים שהיו באי וודאות בנושא הלווי, כמובן שניתן לפנות למשרד החינוך ולקבל תשובות ברורות בנושא.

כמובן ברכות לראשי הערים ולסגני ערים שמטפלים בנושא הקליטה, מגיעות לכם ברכות, אתם עושים עבודת קודש, יישר כוח.
רומן פרס
גם למשרד לקליטת העלייה שממן הרבה תכניות בתחום הזה.
היו"ר אלכס מילר
אין ספק. אם אנחנו מדברים על האימא והאבא בנושא הקליטה בישראל אז יש לנו את משרד החינוך ואת המשרד לקליטת עלייה שאחראים לנושא באופן כללי. ברכות לכם וברכות לשרה.

שיהיה לכולנו בהצלחה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים