PAGE
53
ועדת הכלכלה

14.12.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 380

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ז' בטבת, התשע"א (14/12/2010) בשעה 08:30

הצעת חוק הטיס, התש"ע-2010

חברי הוועדה:

לאה ורון

עו"ד איתי עצמון

אתי אפלבוים

הצעת חוק הטיס, התש"ע-2010

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק הטיס, התש"ע-2010.


רננה, יש לנו שאריות מישיבות קודמות שלא סגרנו אותן, נכון?

כן, סעיף 159.

אתם רוצים שנתחיל בזה ונאשר או שנתחיל את פרק יג'?

אנחנו חושבים שכדאי להתחיל עם סעיף 159. העברנו את הנוסחים, אמנם לא כל-כך מדויקים, אבל העברנו אותם לגורמים הנוגעים בדבר, שנתנו את הסכמתם, לנוסחים המדויקים. אנחנו רוצים להתחיל עם זה.

את יכולה להקריא את סעיף 159.

אדוני, יש בפניך את מה שהגשנו?

כן.

השינויים שאנחנו מבקשים לאשר הם אלה המסומנים בצהוב. את כל שאר השינויים כבר אישרת.


"1.
בסעיף 1 –

1. ההגדרה "טיסה מסחרית" תימחק ובמקומה יבוא: "הפעלה", לעניין כלי טיס – שימוש בכלי טיס למטרת טיסה, ובכלל זה גרימה או הרשאה לשימוש כאמור.
"הפעלה מסחרית" – הפעלת כלי טיס לצורכי עסק שעיקרו הסעת נוסעים, הובלת טובין,
או מתן שירות, באמצעות כלי טיס, בתמורה;"
אתה רוצה שאתן את הרקע לשינוי?

בוודאי.

היתה הערה מקורית של היועץ המשפטי של הוועדה, שהתייחס לנושא שהחוק היום מדבר על רישיון מסחרי להפעלת כלי טיס ורישיון מסחרי להשכרת טיס ומה יקרה עם הצד הזה, של אותן חברות שמנהלות צי מטוסים שמושכר לטייסים פרטיים. זאת היתה שאלה אחת שהתמודדנו איתה.


הדבר השני, אלה הערות של איגוד הטייסים שדיברו שבמקרה הזה של חוק רישוי שירותי תעופה, ההפרות של לפעול בלא רישיון או בלא היתר הפעלה או בניגוד לתנאים, לא צריכים להיות עיצומים כספיים על הטייס שהוא מטעם המפעיל האווירי אלא על המפעיל האווירי עצמו. שתי ההערות האלה היו מקובלות עלינו.


אכן בעצם, אנחנו מאמצים את מה שקבענו בחוק הטיס, במקום להגדיר את הטיסה המסחרית אנחנו מגדירים את ההפעלה המסחרית. אנחנו מגדירים שהמפעיל הוא בעצם הבעלים או השוכר של הכלי. אנחנו מגדירים מה זה מפעיל ישראלי ומה זה מפעיל זר. כל האיסורים בעצם יכוונו למפעיל הישראלי או למפעיל הזר או לשניים. כך גם העיצומים הכספיים יוטלו על המפעיל הישראלי או על המפעיל הזר, לפי העניין.

הדברים ברורים.

אני מקריאה את סעיף ב'.


בסעיף ב', אחרי הגדרת המנהל אנחנו מבקשים להכניס הגדרה של "מפעיל זר".


"בעל כלי טיס או שוכר של כלי טיס שלא מתקיים בו האמור בפסקאות (1) או (2) להגדרה "מפעיל ישראלי"".


בהגדרת מפעיל ישראלי אנחנו מבקשים שהיא תיקרא: "בעל כלי טיס או שוכר של כלי טיס שמתקיים בו המפורט להלן, לפי העניין"


את פסקאות 1 ו-2, אדוני כבר אישר.

אני מבין שאת ב' אתם צריכים לפתוח כי אתם משנים פה הגדרה.

לגבי המפעיל הישראלי.

כן.

אני פותח אותו כיוון שאנחנו צריכים לדון בו. אנחנו נאשר אותו יחד עם סעיף א'.


יש הערות?


אין הערות. אני מבין שזה מוסכם גם על הטייסים.


אני מצביע על סעיפים א' ו-ב', לפי התיקונים שהוצעו.

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיפים אושרו.

לדעתי לא הצבענו על סעיף 2.


"(2)

"רישיון הפעלה מסחרית

2. מפעיל ישראלי לא יפעיל כלי טיס בטיסה מסחרית, אלא אם כן בידו רישיון לכך מאת שר התחבורה, ובהתאם לתנאי הרישיון.";

אין הערות. מי בעד סעיף 2?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.


עוברים לסעיף 6.

"(6)
בסעיף 8ב, בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), המילים "או להשכרה" – יימחקו ובמקום "טיסה מסחרית יבוא "הפעלה מסחרית";"

אין הערות לסעיף 6. מי בעד מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.

בפסקה 7 אנחנו מבקשים, בסעיף 8(ג)(א) לתקן והוא ייקרא כך:

רבותיי, אני פותח את סעיף 8(ג) סעיף קטן א'.

"7)
אחרי סעיף 8ב יבוא:

8ג.
(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 2, מפעיל ישראלי ומפעיל אווירי זר לא יפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין בתמורה, מן המדינה או אליה או בשטחה (בסעיף זה – הפעלה בישראל), אלא אם כן בידו היתר הפעלה מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר."

אין הערות לסעיף. מי בעד סעיף 8ג(א)?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.

פסקה 8, אדוני, סעיף העיצום הכספי.

סעיף קטן א', לא אושר בישיבה הקודמת.

עיצום כספי.

"עיצום כספי

10א.

(א)
הפעיל אדם כלי טיס בטיסה מסחרית שנדרש לגביה רישיון או היתר הפעלה לפי חוק זה, בלא רישיון בניגוד להוראות סעיף 2 או הפעיל מפעיל ישראלי או מפעיל זר כלי טיס בהפעלה מסחרית שנדרש לגביה היתר הפעלה בלא היתר הפעלה, בניגוד להוראות סעיף 8ג, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום השווה ל-150% מהסכום הבסיסי.

אין הערות לסעיף 10א (א). מי בעד הסעיף?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.

מבקשים אדוני לפתוח את ב2.

למרות שאמרנו שנתאים את הנוסח.

אז זאת התאמת נוסח. במקום "הפעיל אדם" יבוא "יפעיל מפעיל ישראלי".

אני לא בטוח שהצבענו על סעיף ב(2).

אם אתם רוצים, אפשר להצביע עליו עכשיו. אגב, אצלי רשום אם הוצבע או לא.

לי אין וי לידו. לי נראה שלא הוצבע.

למען הסר ספק, חבר הכנסת וקנין מוכן להצביע.

בכל אופן, תקראי על כל הסעיף ואנחנו נצביע.

"ב(2) הפעיל מפעיל ישראלי כלי טיס בהפעלה מסחרית שנדרש לגביה גם רישיון וגם היתר הפעלה לפי חוק זה, ובאותה הפעלה הפר חובות הנוגעות לרישיון ולהיתר הפעלה כמפורט להלן, יוטל עליו בשל הפרות אלה עיצום כספי אחד, לפי הגבוה מביניהם.

1. הפר תנאי ברישיון שנקבע גם כתנאי בהיתר ההפעלה שניתן לו לגבי אותה ההפעלה;

2. הפר תנאי ברישיון, ולא קיבל היתר הפעלה לאותו יעד."

איזה סוג של תנאים יש גם ברישיון וגם בהיתר ההפעלה?

יש שני סוגים של תנאים שיכולים להופיע גם ברישיון וגם בהיתר ההפעלה. האחד הוא היעד. רשימת היעדים שלמוביל האווירי מותר לטוס אליהם קבועה בנספח לרישיון שלו. מעבר לכך, לכל יעד יש לו היתר הפעלה משלו.


הדבר השני זה כמובן סוג ההפעלה: נוסעים, שכר, טיסה סדירה וכדומה.

אין הערות. מי בעד סעיף ב2?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.


יש לנו את 8(א)(1).

זה תיקון סעיף העונשין של החוק. אנחנו מבקשים להוסיף את פסקה 1.


"(8א) בסעיף 11, בסעיף קטן (א) –


1.
בפסקאות (1) ו-(2), במקום "בטיסה מסחרית" יבוא "בהפעלה מסחרית".

אין הערות. מי בעד סעיף 8א(1)?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.


אנחנו בפרק יג', תחילה והוראות מעבר.

"168.
תחילתו של סעיף 80ב, בתום שישה חודשים מיום התקנת תקנות לפי הסעיף האמור, והכל אלא אם כן קבע השר, בצו, מועד תחילה מאוחר יותר."


באופן כללי, סעיף 80ב קובע לראשונה חובת רישוי אישי למדריך להפעלת כלי רחיפה ולמי שמפעיל כלי רחיפה להפעלה מסחרית. זאת חובה שלא קבועה היום. אנחנו סבורים שכדי להפעיל את הסעיף צריך תקנות. מכאן התחולה הנדחית המוצעת.

בישיבה האחרונה התייחסתי לשאלת ההתניה של כניסה לתוקף של חקיקה ראשית בחקיקה משנה ואמרתי שלמעט מקרים מאוד חריגים, כפי שנעשה לגבי תקנות ההפחתה, אנחנו לא נוהגים לעשות זאת. לכן הצעתי מנגנון אחר, מכיוון שאני מבין שייקח זמן מה להתקין את כל סט התקנות שנוגע לרישוי מפעילים מסחריים ומדריכי רחיפה.

קשה לנו להעריך כמה זמן זה ייקח. יש המון מטלות חקיקה לפתחנו.

אם אני לא טועה, בתקנות ההפחתה מדובר על תקנות מאוד קצרות. אלה תקנות שתהיו מוכנים איתם שבועות מעטים לאחר שהחוק ייכנס לתוקף.

אנחנו מקווים מאוד. בדצמבר הם יפורסמו לציבור. אני מקווה שלא ב-31.12 אלא לפני.

כאן בעצם מדובר על הסדרה מאוד רחבה של כל נושא הרישוי, של הפעלה מסחרית ושל מדריכי רחיפה. לכן אני חושב שראוי יותר לקבוע מועד שבו הסעיף הזה, הסעיף שבעצם מסמיך לקבוע תקנות לעניין רישוי הפעלת כלי רחיפה, ייכנס לתוקף שנתיים מיום התחילה, ובלבד שעד לאותו מועד יותקנו תקנות לפי אותו סעיף.


אם לא הותקנו תקנות, אני מציע להסמיך את שר התחבורה לקבוע בצו, באישור הוועדה, כמובן, כדי לאפשר פיקוח פרלמנטרי, מועד תחילה מאוחר יותר, שלא יעלה על 6 חודשים נוספים בכל פעם.

זה דבר שנעשה הרבה בחקיקה.

זה מקובל גם שבאישור הוועדה אפשר יהיה להקדים את המועד?

אני חושב שכן.

אפשר לנסח את זה כך שברור שככל שזה יוגש יותר מוקדם אין עם זה קושי.

בהיטל הבצורת נכתב משהו שאפשר לקצר ואפשר להאריך.

בהיטל הבצורת זה לגבי התקופה. טיפלתי בנושא אני זוכר. זה קצת אחרת.

איתי, אבל באותו מנגנון של אישור הוועדה.

אם המערכת תהיה מוכנה לפני הזמן, למה אני צריך לדחות? הכול, כמובן, באישור הוועדה.

כמובן, רק אם הותקנו תקנות וגם באישור הוועדה.

אנחנו לא רוצים להתנות את כניסתו לתוקף של הסעיף בתקנות. כלומר, אתם רוצים בעצם לקבוע איזה מועד או שניתן יהיה להקדים את המועד בצו באישור הוועדה?

כן. וגם, כמובן, כמו שאמרת, רק אם הותקנו תקנות.

אז בעצם הסעיף ינוסח כך: "תחילתו של סעיף 80ב, שנתיים מיום התחילה או מועד מוקדם יותר כפי שקבע השר בצו באישור הוועדה, ובלבד שעד לאותו מועד, לפי העניין, הותקנו תקנות לפי אותו סעיף".


אם לא הותקנו תקנות עד שנתיים, נאפשר לשר לקבוע מועד תחילה מאוחר יותר, באישור הוועדה, שלא יעלה על 6 חודשים בכל פעם.


זה ברמה העקרונית.

העיקרון ברור לנו.

החוק קבע שנתיים ואם יותקנו תקנות ניתן יהיה להקדים באישור הוועדה. אם יותקנו תקנות אחרי, ניתן יהיה לדחות באישור הוועדה, חצי שנה בכל פעם.

רבותיי, יש הערות לסעיף?


אין הערות. נשאר פה העניין של הניסוח, הדברים ברורים. אני אצביע על הסעיף כפי שהוצע, כולל התיקון. מי בעד סעיף 168, כולל התיקונים שהוצעו?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר, כולל השינויים.

אצלנו בנוסח מופיע עכשיו 168א שזה הנושא של תחילת תקנות ההפחתה.

הוועדה אישרה את העיקרון בישיבותיה ב-2.11 וב-9.11. שילבתם את זה בגלל שזה המקום אבל אין צורך להצביע על זה שוב. זה כבר הוצבע.

אנחנו עוברים להוראות מעבר לעניין תקנות, סעיף 169.


באופן כללי, סעיף 23 לחוק הפרשנות, שהוא הדין הכללי שלנו, אומר שאם חוק מבוטל ובא במקומו חוק חדש, אז התקנות מכוחו של החוק המבוטל עומדות בתוקף. לכאורה, לא צריך את 169 כי תקנות הטיס השונות, כפי שאנחנו מכירים אותם, ימשיכו לעמוד בתוקף משום שחוק הטיס החדש מחליף את חוק הטיס שבוטל.


אבל, כדי שאת פרקי האכיפה, פרק העיצום ופרק העונשין, ניתן יהיה להפעיל אותם ולא לחכות להחלפת כל תקנות הטיס, משימה שלפי דעתי תארך עשרות שנים, צריך להעמיד בתוקף ולקבוע שהתקנות האלה הותקנו מכוח החוק החדש בשביל שניתן יהיה להפעיל סמכויות אכיפה לגבי התקנות האלה.


זה לגבי א'.

סדרי דין מעתה בפני ועדת ערר יצטרכו להיקבע לפי חוק בתי דין מנהליים, על-ידי שר המשפטים וכדומה. יש היום בתקנות הטיס סדרי הדין בפני ועדת ערר. אנחנו בעצם אומרים שאנחנו רואים אותם כאילו הותקנו לפי חוק בתי דין מנהליים.


האחרון, זה נושא של תקנות רישוי שירותי תעופה. בעצם הנושא של רישוי בתי ספר להוראת טיס עובר לחוק הטיס מחוק רישוי שירותי תעופה. אנחנו נראה אותן כתקנות שהותקנו מכוח סימן ב' לפרק ב', והסימן הכללי, סימן ט' לפרק ב', לפי חוק הטיס. זה ההסבר.

אפשר להתחיל להקריא.

"הוראת מעבר לעניין תקנות

"169.

(א)
תקנות שהותקנו לפי חוק הטיס, 1927, כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה (בפרק זה – יום התחילה) ושאינן סותרות הוראה מההוראות לפי חוק זה, יעמדו בתוקפן, ויראו אותן לעניין חוק זה לרבות לעניין פרקים ח' ו-ט', כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, והכל כל עוד לא שונו או בוטלו.

יש לי הערה לעניין סעיף קטן א'. החשש שלי הוא מההוראה שאומרת "ושאינן סותרות הוראה מהוראות לפי חוק זה". עלולה להיווצר אי בהירות. מדוע? בעצם רובו של חוק הטיס כולל סעיפים מסמיכים אבל יש בו גם הוראות מהותיות מפורשות שבעצם נלקחו או שאבנו אותן מתוך התקנות ועיגנו אותן בחקיקה ראשית. למשל, ועדת ערר רפואית, ועדת ערר לרישוי, נושא בדיקות סמים ואלכוהול. לא מדובר על הוראות סותרות בהכרח, הוראות שונות, התאמה לחקיקה מודרנית מתוך התקנות, שחלק מהן ישנות.


לא מדובר בהכרח על הוראה סותרת. ואז יכולה לעלות שאלה איך בעצם לפרש את הסעיף הזה. ניסינו אתמול לחשוב על זה גם בישיבה מקדימה. אני מציע למחוק את המילים "ושאינן סותרות הוראה מההוראות לפי חוק זה" ולהוסיף תוספת בסוף הסעיף, שתאמר ברמה העקרונית, שתקנות הטיס שהותקנו לפי החוק כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, יוסיפו לעמוד בתוקף וכו'. הכול או בכפוף להוראות אלה.


הוראה ראשונה היא, שככל שנקבע בחוק הסדר באותו נושא שמוסדר בתקנות, כמובן שהתקנות יהיו בטלות והחוק גובר.

אם ההסדר הוא במקום התקנות.

בוודאי. אנחנו נמצא את הנוסח המתאים. כמו שנתתי קודם את הדוגמה של ועדת ערר רפואית.

בכל מקרה חקיקה ראשית גוברת.

נכון, אבל כאן יש מנגנון שמעמיד בתוקף את סט התקנות הרחב מכוח חוק הטיס 1927. צריך בעצם לקבוע באיזה תנאים התקנות האלה יחולו. כמובן שאנחנו קובעים במפורש בחוק הסדרים, ההסדרים האלה יחולו. הם לא סותרים הוראה מהוראת התקנות. הם באים לשנות, להחליף, להתאים וכדומה.
זאת הוראה אחת.


לגבי ההוראה השנייה שאני מציע. התקנות האלה יוסיפו לעמוד בתוקף, ככל שניתן להתקין אותן גם מכוח הסעיפים המסמיכים בחוק החדש. כמובן, כל עוד לא שונו ובוטלו התקנות, כי הרי גם מכוח החוק החדש ניתן יהיה כמובן לשנות את התקנות.

ובתנאי שהן לא סותרות את החקיקה הראשית.

כמובן.


כמובן שחקיקה ראשית גוברת על חקיקת משנה. זה ברור ולכן נכתב פה "שאינן סותרות הוראה מהוראות לפי חוק זה". כך אנחנו הצענו.


אני חייבת לומר שהמונח "אינן סותרות הוראה מהוראות לפי חוק זה" הוא מקובל ורווח בחקיקה. זאת לא המצאה של הצעת חוק הטיס.


הקונקרטיזציה שאיתי רוצה להיכנס אליה, מקובלת עלינו. אם בחוק נקבעו הסדרים במקום ההסדרים בתקנות, כמובן, שההסדרים בחוק יחולו. אם ההסדרים בתקנות יכולים להמשיך לחול רק אם בחוק יש באמת עדיין סעיפים שמסמיכים להתקין אותם, כל עוד לא שונו ובוטלו, כמובן.

אני מציע שאיתי יקריא את הסעיף. העיקרון ברור והוא יקריא את העיקרון.

אז בעצם סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:


"תקנות שהותקנו לפי חוק הטיס 1927, כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה (בפרק זה (יום התחילה) יעמדו בתוקפן ויראו אותן לעניין חוק זה, לרבות לעניין פרקים ח' ו-ט', כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה, שבהם נתונת סמכות התקנת תקנות באותם עניינים והכול או בכפוף להוראות אלה:

1. נקבעו בחוק הסדרים במקום ההסדרים הקבועים בתקנות או בעניינים המוסדרות בתקנות, התקנות האלה יהיו בטלות."


זה בעצם חריג לכלל.

"כל עוד ניתן להתקין את אותם תקנות גם מכוח הסעיפים המסמיכים בחוק החדש, כאשר החוק הזה יעבור, כל עוד לא שונו או בוטלו וכל עוד לא נקבעו גם הוראות אחרות ספציפיות".


למשל, בסעיף קטן ב' יש לנו הוראה ספציפית לעניין תקנות 56, 57 ו-58 לתקנות הרישיונות. אלה בעצם ארבעת ההוראות שבכפוף להן יחול סעיף קטן א'.

הערות?

אני חושב שההערה של היועץ המשפטי היא מאוד חשובה ומבורכת. אני רק הייתי מבקש לעשות איזה תיקון קטן.


דיברת על העניינים שנקבעו הסדרים בחוק החדש, או שזה יהיה במקום או שזה יהיה עניינים שהוסדרו בחוק החדש. אני חושב שהמילה "במקום" היא קצת בעייתית וצריך למצוא את הנוסח המתאים. כמו שאמרת קודם, בצדק, לא תמיד זה סותר. לפעמים זה קצת בצד, זה משהו דומה, אבל זה עוסק באותו נושא.


אני מדבר עכשיו כמי שהחוק בעצם חל עליו. בקלות יכול להיווצר מצב שאתה מתמודד מול שני נושאים שמוסדרים בשני מקומות. בדרך כלל עובדים עם התקנות כי זה התפעול היום יומי. אני חושב שבניסוח הסופי צריך להדגיש שבנושאים שבאותו עניין נקבעו הסדרים בחוק החדש, לא יחולו התקנות.

אנחנו לא מסכימים לזה ואני אסביר למה. החוק קובע בעיקר הסדרי מסגרת. כמה שהחוק הוא ארוך, התקינה היא הרבה יותר ארוכה ומפורטת בתקנות עצמן.


אני אתן דוגמה. סעיף 17 להצעת החוק קובע את התנאים למתן רישיון הפעלה אווירי. תקנות ההפעלה אף הן קובעות תנאים למתן רישיון הפעלה אווירית. היום קוראים לזה רישיון הפעלה מבצעי. אין ספק שהתקנות ימשיכו לחול. הן משום שהתנאים האלה קבועים. כתוב: "המבקש יוכיח להנחת דעתו של המנהל כי ברשותו כלי הטיס, המתקנים והציוד התעופתי", ואז התקנה מפרטת בדיוק איזה מתקנים, איזה ציוד ואיזה כלי טיס, והן משום סמכותו של שר התחבורה לפי סעיף 43 לקבוע תנאים נוספים למתן הרישיון.


לכן, המונח המעורפל באותם עניינים – החוק מסדיר את כל העניינים. כל העניינים שקבועים בתקנות מוסדרים בחוק, כהסדר הראשי, העקרונות. העקרונות קבועים בחוק, הפירוט בתקנות. אם כל התקנות לא יהיו בתוקף באותם עניינים שקבועים בחוק, זה אומר שכל תקנות הטיס לא בתוקף. לא ניתן להסכים לכזה סוג של נוסח.

האם ירדתם לסוף דעתה? אני ירדתי לסוף דעתה.

אני לא במחלוקת עם יובל באשר לזה שאם חוק הטיס קובע, נניח, סמכויות מסוימות למפקח לבדיקת נשיפה ובדיקות של אלכוהול ויש סמכויות כאלה בתקנות אחרות, בוודאי שההסדר בחוק הטיס הוא ההסדר כי הוא ההסדר במקום ההסדר של התקנות. זה נראה לי מאוד ברור. גם הדוגמאות שנתן איתי לגבי ועדת ערר לרישוי והוועדה הרפואית, הם מחליפים את התקנות, הם באו במקומם. זה נראה לי מאוד ברור.

אני חושב שיש פה אתגר ניסוחי לא פשוט כי בכל זאת חל שינוי מהחוק הישן לחוק החדש בזה שהחוק החדש הרבה יותר מפורט. קודם היה חוק הרבה יותר כללי ובעצם הכול הוסדר בתקנות. כיום יש לא מעט הסדרים שמצאו את מקומם בחוק, שהם מאוד פרטניים בסעיפים מסוימים ובסעיפים אחרים - - -

כמה שהם יהיו פרטניים, עדיין הם לא יכולים לקחת את כל המכלול. כמו שציינה רננה, התקנות יותר נכנסות לניואנסים ולמה צריך להיות בכל דבר ועניין. החקיקה הראשית היא העיקרון.

אני מוכרח להגיד שבאמת התלבטתי בעניין הזה, האם כדאי לכתוב במקום או לא כדאי. אני חושב שלמען הבהירות, רצוי כן לומר שככל שיש הסדר שבא להחליף – כמו שנתתי את הדוגמה קודם. אנחנו הגענו במפורש לנושא מסוים של ועדות ערר, אז זה ברור שזה בא להחליף, זה במקום התקנות.

אולי גם חשוב להזכיר שנעזרנו בסעיף 23 לחוק הפרשנות, שמשתמש בלשון של "במקום". הוא עוסק באותו נושא. הוא עוסק במצב שדין בוטל ומחליף אותו דין אחר. לכן אני חושבת שיש איזה תועלת להשתמש בלשון שהיא דומה.

אני חרד ממצב שבאותו נושא תהיינה שתי תקנות, או תקנה וחוק שהן לא בדיוק אותו דבר.

יש לך דוגמה קונקרטית?

למשל, בעניין של כל ההסדרים של שלילת רישיון והפקעה.

אני מסכימה שסעיף 35 גובר, הוא בא במקום.

הוא סעיף מפורש, הוא סעיף שמעגן במפורש הסדר - - -

אני לא יכול להגיד כי לא בדקתי, שהוא באמת מחליף כל מילה וכל תת סעיף קטן.

אף פעם לא תגיע לזה. לפי מה שאתה אומר לא צריך תקנות.

זה לתקופת הביניים, עד לתקנות החדשות.

ההערה האחרונה היתה הערה נכונה. אני לא חושבת ש"במקום" בא להגיד שכל מילה צריכה להיות מוחלפת במילה אחרת אלא שהנושא עצמו הוסדר בצורה מסוימת בתקנון ועכשיו הוא מוסדר בצורה אחרת, שונה ולכן הוא מחליף.

אני חושבת שהדגש הוא של "מוסדר בחוק" ו-"מוסדר לפי החוק". באמת בחוק עצמו אין הרבה הסדרים. סעיף 35 הוא דוגמה טובה. הוא מוסדר בחוק. לא כתוב "השר יתקין תקנות לביצוע סעיף 35" או "כפי העילות שקבע השר". סעיף 35 רשימה סגורה של עילות, תהליכים, איך עושים, עם מי מתייעצים. ברור שזה הסדר שהוא בא במקום, אם זה לתקנה 15 ו-16 לתקנות הרישיונות או תקנות נוספות, למשל, 375ה לתקנות ההפעלה.

אני חושב שזה מאוד נכון. העניינים שמוסדרים בחוק החדש זה תקנות.

בכל מקרה, אתם מקבלים את התיקון שהציע איתי.

כן.

אני אצביע על 169א, כולל התיקון שהוצע. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.

"(ב)
תקנות 56, 57 ו-58 לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א–1981‏ (להלן – תקנות הרישיונות), לעניין סדרי דין בפני ועדת ערר, יעמדו בתוקפן כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף 54(ב) לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992, בהתאם להוראות סעיף 37(ו)(3)."

לגבי ועדות ערר רפואיות. בתקנות הנוכחיות זה מאוד מעורפל. יש סעיף אחד שכתוב שם: "השר ימנה" והוא ממנה את מי שהוא רוצה. הם לא צריכים להיות רופאים, ובזמנו הם לא היו רופאים בכלל. כרגע זה מועבר לבתי דין מנהלתיים. אני לא יודע לפי מה הם יעשו.

יש הסדרה מפורטת.

אנחנו לא מדברים פה על ועדת ערר רפואית אלא ועדת ערר לרישוי.

לא, הסתכלתי - - -

6א זה לא בית דין מנהלי. סעיף 6א להצעת החוק : השגה וערר בעניינים רפואיים, מדבר על ועדת הערר הרפואית, קובע מי יהיו חבריה, כיצד ימונו, מה יהיה הרכבה. אין שם הוראה שמכילה את חוק בתי דין מנהליים על ועדת הערר הרפואית.

סעיף ב'(5): הליכי ערר על החלטת רופא הרשות ורופא המורשה לפי סעיף זה.

הוא נמחק, אדוני. עשינו סעיף 6א במקומו.

בנייר שלי זה לא כך.

זה נדון ארוכות והוחלט.

אין הערות לסעיף ב'. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף אושר.

"(ג)
תקנות רישוי שירותי תעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל"א–1971, כנוסחן ערב יום התחילה, שאינן סותרות הוראה מההוראות לפי חוק זה, יעמדו בתוקפן, ויראו אותן לעניין חוק זה לרבות לעניין פרקים ח' ו-ט', כאילו הותקנו לפי סעיפים 14, 42(ב) ו-43, והכל כל עוד לא שונו או בוטלו."

אני חוזר על ההערה לעניין פרשנות "שאינן סותרות הוראה מהוראות לפי חוק זה". אני חושב שכאן זה ממש מיותר.

תקנות בתי הספר לא סותרות הוראות מהוראות חוק. מהבחינה הזאת אלה תקנות מאוד מצומצמות, הן לא סותרות שום דבר, לא נקבעו הסדרים במקומן. הסעיפים שעוסקים בכך הם סעיפים מסמיכים בלבד.

צריך להוסיף בסיפה: "כאילו הותקנו לפי סעיפים 14, 42ב, 43. צריך להוסיף את 44ב, זה סעיף שנוסף במהלך הדיונים לעניין איסור העברת רישיון, מכיוון שבתקנה 8 לתקנות בתי הספר יש הוראה בעניין הזה.

מה אתה מציע?

אני מציע למחוק "שאינן סותרות הוראה מהוראות חוק זה" ולהוסיף, בסיפה, ברשימת הסעיפים: כאילו הותקנו לפי סעיפים 14, 42ב ו-43, להוסיף גם את 44ב.

אין הערות לסעיף. אני מצביע על הסעיף כולל השינויים שהוצעו בו והתיקונים. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר כולל התיקונים.

170, באופן כללי, זה הסעיף שמעמיד בתוקף את מה שנקרא הוראות המנהל: רישיונות, היתרים, אישורים, פטורים חוץ ממינויים עליהם נדבר אחר-כך.

"(א)
רישיון עובד טיס, הגדר ברישיון כאמור, תעודה רפואית וכל אישור של רישיון או תעודה כאמור שניתנו לפני יום התחילה מאת רשות הרישוי לפי תקנות הרישיונות, אשר עמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון עובד טיס, כהגדר ברישיון כאמור, כתעודה רפואית או כאישור שלהם, לפי העניין, שניתנו לפי הוראות סימן א' לפרק ב'."

אין הערות לסעיף 170א? מי בעד

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(ב)
אישור שניתן לפני יום התחילה מאת קצין הביטחון של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לגבי עובד טיס או איש צוות, לפי תקנה 12א לתקנות הרישיונות, אשר עמד בתוקפו ערב המועד האמור, יראו אותו כקביעת התאמה ביטחונית לגבי אותו עובד טיס או איש צוות, שנעשתה לפי סעיף 5."

אני מבין שהערר על ההחלטה יהיה בפני ועדת השלושה שמוסדרת בחוק השב"כ, ולא בפני ועדת ערר שמוסדרת היום בתקנה 12א לתקנת הרישיונות.

כן, זה הסבר שמחליף.

מעצם זה שאנחנו בעצם אומרים שיראו אותה כקביעת התאמה ביטחונית לפי סעיף 5 וסעיף 5 מכיל את ההוראות של חוק השב"כ.

אין הערות. מי בעד בסעיף ב'?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(ג)
רישיון בית ספר להוראת טיס שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה לפי תקנות רישוי שירותי תעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל"א–1971, ורישיון מכון הסמכה שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה לפי תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט–1979‏‏, אשר עמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס שניתן לפי סימן ב' לפרק ב'."

הערות?

אין הערות לסעיף ג'. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

"(ד)
רישיון הפעלה מבצעית ומפרטי הפעלה שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב–1981 (בפרק זה – תקנות ההפעלה), אשר עמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון הפעלה אווירית וכמפרטי הפעלה שניתנו לפי סימן ג' לפרק ב'. "

דנו בזה בנושא של רישיונות הפעלה מבצעית, שיש כיום גם לגבי הפעלת כלי רחיפה. דנו בזה בדיון שנערך ב-15.6. באותו דיון, בעקבות הערה שלי, נאמר שנסדיר את הנושא כשנגיע לסעיף 170 וכרגע הגיעה העת.

אני מדבר על הנושא של העמדה בתוקף של רישיון הפעלה מבצעית שניתן לפני תחילתו של חוק זה. מה בעצם יהיו דינם של אותם רישיונות?

כאן מוצע לקבוע שיראו אותם כרישיון הפעלה אווירית. לפי סעיף 17 מדובר על הפעלה מסחרית של כלי טיס. יש היום גם רישיונות הפעלה מבצעית, שניתנו לא רק לגבי הפעלה מסחרית אלא גם לגבי הפעלה כללית, הפעלה של כלי רחיפה.

היועץ המשפטי צודק. בעצם לפי מה שהצענו, כל רישיונות ההפעלה המבצעיים, יראו אותם כרישיון הפעלה מסחרי, AOC. זה לא נכון משום שיש שני סוגים של רישיונות הפעלה מקצועיים שצריך להעמיד אותם בתוקף כדי שחלילה מחזיקם לא יהיו עבריינים ביום התחילה, אבל לא צריך לראות אותם כרישיון הפעלה אווירית והם רישיונות ההפעלה המבצעית שניתנו למפעילי אווירונים זעירים לפי תקנות ההפעלה ורישיונות להפעלה מבצעית שניתנו למפעילי כלי רחיפה.

לא לכל כלי הרחיפה, נכון?

מה שניתן. לסוגים מסוימים יש רישיון הפעלה מבצעית. צריך להעמיד אותם בתוקף אבל לא צריך לראות בהם כ-AOC. זה לא אומר שאם לעמרי טלמון יש אז"מ, יכול מחר לפתוח חברת תעופה עם הרישיון ההפעלה שלו.

אגב, אותו דבר לגבי טיסנים.

טיסן מוגדר ככלי רחיפה.

אני רק אומר מה השינויים שאנחנו צריכים לערוך בסעיף קטן ד' כדי לעגן את התיקון. קודם כל צריך להבהיר שמדובר כאן על רישיון הפעלה מבצעית ומפרטי הפעלה, שניתנו לשם הפעלה מסחרית של כלי טיס. רק אותם יראו כרישיון הפעלה אווירית. מדובר פה רק על הפעלה מסחרית ובעצם נצטרך לקבוע באותו סעיף או בסעיף אחר - - -

איך תהיה ההתייחסות לאותם כלים.

- - בהפעלה כללית. אנחנו נאמר או באותו סעיף או בסעיף אחר, שרישיון הפעלה מבצעי ומפרטי הפעלה שניתנו מאת המנהל לפי תקנות ההפעלה, לשם הפעלת כלי רחיפה או לשם הפעלה כללית של כלי טיס, ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יוסיפו לעמוד בתוקף, כל עוד לא נקבעו הוראות אחרות בעניין זה או נוסח אחר, כפי שאנחנו נמצא, שיעגן את אותו עיקרון.

העיקרון הוא שהרישיונות האלה ימשיכו לעמוד בתוקף והשינוי הוא שלא יראו אותם כרישיון הפעלה אווירית.

מה לגבי רישיונות שניתנו על-ידי רת"א לפקחים של הצבא, לפי סעיף 1552ג(2) - - -

מה עם רישיונות שניתנו לפקחים?

לגבי בקרים צבאיים, ההסדר שב-155ד(2) לגבי פקחי טיסה צבאיים שנותנים שירותי תעבורה אווירית לתעופה הפנים ארצית הוא הסדר שהתחלנו אותו לפני תחילת החוק ונקבעו נהלים למתן האישור הזה לבקרים וניתנו אישורים.

זה נוהל קבוע שרת"א נותנת את זה לבקרים הצבאיים?

אחרי שהם מוכיחים ידע, מיומנות וכדומה, כפי שקבוע בנהלים.

רת"א בהתייעצות עם מפקד חיל האוויר.

כן. שני הצדדים חתומים על הנוהל. הכול מוסדר בין הגופים.

האם אתה שואל האם צריך להעמיד אותם בתוקף?

זה מה שאני שואל.

אנחנו נעשה את זה - - -

אולי נכון להגביל את זה לשירות הסדיר שלהם כדי שזה לא ייראה - - -

נמצא לזה פיתרון, אדוני. אני לא בטוחה שניתן להעמיד אותם בתוקף מכוח החוק.

אלה הסדרים פנימיים?

זה הסדרים שהם יהיו מכוח 155ד(2).

נדמה לי שנשמט מעיני רשות שדות התעופה הצורך באישור של תכנית הדרכה לפי סעיף 15 להצעת החוק.

זה בהמשך, עוד לא קבענו הוראות לעניין הזה. בסעיף קטן י', אני חושב שמדובר על אישור לתכנית הדרכה. יש מענה.

יש סעיף כללי לגבי אישורים.

כנראה שאז קראנו את הסעיף עד הסוף ולכן לא הערנו.

אני מוסיף הבהרה. אמרתי בסעיף קטן ד' שהוא יחול, ככל שמדובר על הפעלה מסחרית של כלי טיס, אנחנו רוצים להפנות להגדרה של הפעלה מסחרית בסעיף 1 לחוק הטיס?

לחוק הזה, זאת הכוונה.

הערות נוספות? אני מצביע על סעיף ד' כולל התיקונים. אתה רוצה להקריא את הנוסח?

אני יכול לחזור על העיקרון. סעיף קטן ד', בנוסח לא סופי: "רישיון הפעלה מבצעי ומפרטי הפעלה שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה לשם הפעלה מסחרית של כלי טיס, כאשר הפעלה מסחרית תוגדר כהגדרתה בסעיף 1 לחוק זה. צריך לומר את זה משום שהוראות המעבר לא נכנסות לגוף החוק. לפי תקנות הטיס, הפעלת כלי טיס וכללי טיסה, התשמ"ב-1981, (בפרק זה תקנות ההפעלה) ועמדו בתוקפן ערב היום האמור, יראו אותן כרישיון הפעלה אווירית וכמפרטי הפעלה שניתנו לפי סימן ג' לפרק ב'".

עכשיו אנחנו נוסיף הוראה אחרת שאומרת : "רישיון הפעלה מבצעית ומפרטי הפעלה שניתנו מאת המנהל לפי תקנות ההפעלה לשם הפעלת כלי רחיפה או לשם הפעלת כלי טיס בהפעלה כללית ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יוסיפו לעמוד בתוקף, כל עוד לא נקבעו הוראות אחרות בעניינים אלה".

אם כן, אני מצביע על סעיף ד' כולל התיקונים והנוסח שנקרא. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(ה)
רישיון למכון בדק ורישיון אחזקה עצמית שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט–1979, אשר עמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון להפעלת מכון בדק שניתן לפי סימן ד' לפרק ב'; ואולם רישיון אחזקה עצמית שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה לפי התקנות האמורות, לעובד טיס, לצורך ביצוע פעולות בדק בכלי טיס הרשום על שמו בפנקס הרישום והמיועד להפעלה כללית, יראו אותו כאישור לביצוע פעולות בדק באופן עצמי שניתן לפי סעיף 23(א)(2)."

אין הערות.

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(ו)
רישיון שניתן לרשות שדות התעופה מאת המנהל לפני יום התחילה לפי תקנה 66(א) לתקנות ההפעלה, אשר עמד בתוקפו ערב היום האמור, יראו אותו כרישיון להפעלת יחידות הנת"א שמפעילה רשות שדות התעופה ערב יום התחילה, שניתן לפי סימן ה' לפרק ב', עד תום שנתיים מהיום האמור. "
במקרה הזה אנחנו צריכים, לפי נספח 11, לאמנה לרשיין את יחידות הנת"א של רשות שדות התעופה בנפרד. יצטרכו להיות תקנות. דיברתי קודם על משימות התקינה המרובות שעומדות לפתחה של רת"א. לכן, למשך שנתיים אנחנו רואים את הרישיון הכללי שניתן לרשות שדות התעופה, לפי דעתי סמוך להקמתה, למתן שירותי התעבורה האווירית, כרישיון לכל אחת מיחידות הנת"א שלה.

אין הערות. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(ז)
על אף האמור בסעיף 30, רשאית רשות שדות התעופה, בתקופה של שנתיים מיום התחילה, להפעיל שדה תעופה ולהתיר המראה או נחיתה או הפעלה של כלי טיס בו, גם בלא רישיון להפעלת שדה תעופה לפי סימן ו' לפרק ב', ויראו אותה לעניין חוק זה, במהלך התקופה האמורה, כבעל רישיון כאמור."


גם הנושא הזה, אדוני, לפי נספח 14 לאמנה, יש צורך לרשיין את כל שדות התעופה. היום אין להם רישיון, יש להם מכשיר שנקרא ספר עזר מקצועי. גם בזה אנחנו נצטרך לשנות את התקנות ותוך שנתיים לרשיין את כל השדות של רשות שדות התעופה.

הערות?

אני מרשות שדות התעופה. רציתי להבין האם התקופה של השנתיים היא מיום כ ניסתם לתוקף של התקנות או מיום כניסתו לתוקף של החוק.

של החוק.

יום התחילה זה יום תחילתו של החוק.

אין הערות. מי בעד סעיף ז'?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(ח)
רישיון מנחת שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי תקנות הטיס (מנחתים), התשל"ה–1975, ועמד בתוקפו ערב היום האמור, יראו אותו כרישיון להפעלת מנחת שניתן לפי סימן ו' לפרק ב'. "

אין הערות לסעיף ח'. מי בעד סעיף ח'?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(ט)
תעודת ייצור, תעודת יצרן חלקים ואישור פריט אווירונאוטי שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה לפי תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז–1977‏‏, אשר עמדו בתוקפם ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון ייצור שניתן לפי סעיף 49.

מה זה פריט אווירונאוטי?

אישור פריט אווירונאוטי, זה בעצם ציוד תעופתי. תעודת יצור ותעודת יצרן חלקים – יצור זה לכלי הטיס, יצרן חלקים, לפעמים מפעל יכול לייצר כנף שזה חלקים ופריט אווירונאוטי זה כבר הציוד תעופתי, בין אם זה פריט רדיו - - -

זה כולל גם את סוגי החומרים ותהליכים תרמיים. זה ציוד עם פירוט אחר. זה נקרא TSO.

ההבדל בין זה לזה, שבתעודת יצור ובתעודת יצרן חלקים יש קודם כל את תעודת הסוג ואחר-כך את תעודת היצור. פה אין תעודת סוג נפרדת אלא בעצם התכן של המוצר והליכי היצור מוסדרים ביחד בתעודה אחת.

כלומר, אישור פריט אווירונאוטי, זה בעצם אישור לייצר?

כן, אישור לייצר פריט אווירונאוטי.

אין הערות, מי בעד סעיף ט'?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(י)
תעודות, אישורים, היתרים ופטורים שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי תקנות העומדות בתוקפן לפי סעיף 169, ובכלל זה תעודת רישום, תעודת סוג, תעודת סוג זמנית, תעודת סוג – תוספת, תעודת כושר טיסה, תעודת רעש, תעודת איש צוות אוויר, תעודת איש צוות, אישור כושר אווירי ליבוא וליצוא, אישור למיתקן עזר לטיסה, אישור לטייס בוחן, הרשאת אדם כנציג המנהל ואישור לתכנית הדרכה, אשר עמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יראו אותם כתעודות, כאישורים, כהיתרים או כפטורים שניתנו לפי חוק זה, לפי העניין."

אני חוזרת על בקשתי הקודמת. האישור של תכנית הדרכה שנתית.

זה כתוב.

כתוב: "והציג המנהל תכנית לאישור הדרכה".

תודה, אני חוזרת בי.

מכיוון שבחרתם לפרט את כל סוגי התעודות והאישורים וההיתרים, אולי כדאי להוסיף כאן את תעודת הרישוי לשכרן שניתנת היום לפי השלישי לתקנות הרישום, למען הסר ספק.

אנחנו מסכימים.

אין הערות, מי בעד סעיף י', כולל התוספת שהוצעה?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

סעיף 23 לחוק הפרשנות שהזכרנו אותו, מעמיד בתוקף גם מינויים שנעשו לפי החוק הקודם. אבל, במקרה הזה, אנחנו מתייחסים למינויים שבעצם חל בהם שינוי בגורם הממונה שלהם. להסיר ספק, מינויים אלה אנחנו מעמידים בתוקף בצורה מפורשת, בגלל שהחוק הקודם קבע הליך מינוי מסוים והחוק החדש קובע הליך מינוי אחר.

בעצם את אומרת שההוראות האלה מוסיפות בעצם על סעיף 23 לחוק הפרשנות שאומר, שמקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום המבוטלות, התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות, יעמדו בתוקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל.

כן. להסיר ספק, מקומות ששינינו את הגורם הממנה, אנחנו קובעים סעיף מיוחד בנושא הזה.

בהמשך להערה לגבי תעודת סחרן, שהיא גם כן תעודת רישום. אותו דבר תעודת סוג. אם כבר מפרטים אז צריך לפרט. יש תעודת סוג מוגבל - - -

זאת תעודת סוג אבל.

תעודת סחרן היא גם תעודת רישוי.

בחרתי להגיד את זה מכיוון שלפי החוק בעצם סחרן לא צריך תעודת רישום. הוא צריך לפעול לפי תנאים והוראות שקבע השר. חשבתי שראוי להבהיר את הנקודה הזאת.

יש תעודת רישום סחרן.

בעצם אתה אומר שזה סוג של תעודת רישום.

או שנפרט את כל תעודות כושר טיסה.

הנוסח אומר שהוא בכלל זה. זה נוסח שהוא אמנם מפרט אבל אני לא חושבת שהוא גורע מהעובדה שתעודות או אישורים אחרים יכולים להיכנס לרישא. נכון שאפשר לפרט אבל זה לא מונע אחר-כך מתעודות או אישורים אחרים מלהיכנס לרישה של הסעיף.

בכל זאת אני רוצה להסביר את ההבדל. בתעודת סוג, הנושא של מוגבל וקטגוריה רגיל, זה קטגוריה בתעודות סוג. לכן זאת תעודת סוג לכל דבר ועניין. גם בתעודת כושר טיסה - - -

גם זמני.

לא. אני מדברת איך זה מוגדר בתקנות התיעוד. בתקנות התיעוד יש קטגוריות בתוך תעודת הסוג. לעומת זאת, תעודת סוג תוספת ותעודת סוג זמני מקבלות טיפול נפרד בפרקים נפרדים. לכן בחרנו לפרט אותם בנפרד.


כך גם לגבי תעודת רישום לסחרן, שהיא לא בדיוק תעודת רישום. הכלי הרי לא רשום, אנחנו יודעים את זה. הסחרן מקבל מספר והוא מעביר אותו לאיזה כלי שהוא רוצה. זה לא הליך רישום רגיל, לכן זאת לא באמת תעודת רישום. זאת הסיבה שזה נבחר.


לעומת זאת, סוגי תעודות כושר הטיסה או הקטגוריות השונות בתעודות כושר טיסה ותעודות סוג, אין צורך. זה תעודת סוג או תעודת כושר טיסה.

האם לא יהיה נכון להוסיף "שניתנו על-פי תקנות הטיס, רישום ותיעוד כלי טיס".

כתוב: שעומדות בתוקפן לפי סעיף 169. תקנות התיעוד עומדות בתוקפן.

אני חושב שזה ברור.

תקריאי את סעיף א'.

"(א)
רופא הרשות שמונה לפי סעיף 12א(א) לחוק הטיס, 1927, יראו אותו כאילו מונה לפי ההגדרה "רופא הרשות" שבסעיף 1."

אין הערות. אני מצביע על סעיף 171א. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(ב)
רשות הרישוי שמונתה לפי תקנה 1 לתקנות הרישיונות, וכיהנה ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו הוסמכה בידי המנהל מכוח סמכותו לפי ההגדרה "המנהל" שבסעיף 1, לצורך ביצוע תפקידיה לפי התקנות האמורות."

אין הערות לסעיף ב'. מי בעד סעיף ב '?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(ג)
הרשם שמונה לפי תקנה 1 לתקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד–1973‏, וכיהן ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו הוסמך בידי המנהל מכוח סמכותו לפי ההגדרה "המנהל" שבסעיף 1, לצורך ביצוע תפקידיו לפי התקנות האמורות."

אם אינני טועה, כשהסדרנו את הנושא הזה בחוק, אמרתם שבאמת לא ימונה יותר רשם.

כמובן שיהיה רשם. הוא לא ימונה על-ידי השר, הוא ימונה על-ידי המנהל. לא יתכן שהמנהל יהיה הרשם.

אני אסביר על המודל. באופן כללי, ה-ACAO, לפי כל ההנחיות שלו לגבי איך לעשות רגולאציה של התעופה, הוא אומר שצריך להיות: רשות תעופה אזרחית, צריך לעמוד בראשה מנהל, והוא צריך להיות בעל כל הסמכויות: לרשום כלי טיס, לתת רישיונות, לתת רישיונות לאנשים, לעובדי הטיס, לחברות תעופה וכדומה. הוא צריך שיהיה לו מערך ארגוני כזה שיוכל לבצע את הדברים והוא יכול להסמיך את זה.

לכן, בעצם, החוק החדש אומר, המנהל, המנהל, המנהל. הוא ממנה את הרשם, הוא ממנה את רשות הרישוי וכדומה והם עובדיו כולם.

אין הערות לסעיף ג'. מי בעד סעיף ג'?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(ג1)
ועדת הערר הרפואית שמונתה בידי שר התחבורה לפי תקנה 60 לתקנות הרישיונות, וכיהנה ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי סעיף 6א."

רציתי לשאול מה תקופת כהונתה של ועדת ערר רפואית?

בתקנות אין קציבת זמן לכהונתה של ועדת הערר הרפואית.

בתקנות הנוכחיות על ועדת ערר רפואית הן ברורות מאוד. זה בסך הכול סעיף אחד שלא כתוב בו כלום. מן הראוי היה לתקן את זה.

לכן עיגנו במפורש את הנושא הזה בסעיף 6א. כאן אני שואל מה לגבי ועדת הערר המכהנת כיום? בעצם מתי יהיה בעצם שינוי ההרכב לפי ההוראה שאנחנו קובעים בחוק החדש?

אנחנו מציעים שתוך שנה.

כלומר, תוך שנה ממתי?

מיום התחילה. אנחנו מציעים שתוך שנה יבוצע המינוי החדש, כלומר, לפי סעיף 6א, עם כל מה שהוא קובע.

6א קוצב את תקופת הכהונה?

לא.

כתוב שם לכמה זמן?

אין הוראה בעניין הזה.

אתם חושבים שלא צריכה להיות הוראה? ועדת הערר יכולה לכהן לנצח נצחים?

לא חשבנו על זה לעומק.

זה משהו שהיה מתאים לקבוע אותו ב-6(א)(ו)?

מכוח התקנות שם?

יש גם תקנות לביצוע. האמת, אדוני, לא חשבנו על זה לעומק.

יש בעיה עם ועדות רפואיות. אני מכיר את זה בפן השני של הביטוח הלאומי. לדעתי כן צריך לקצוב את הדבר הזה.

מה כבודו חושב? אתה קצת יותר בקיא מאיתנו.

אני לא מאושר מכל העניין של ועדות הערר הרפואיות וגם הכלליות. הבעיה שכתוב שם איך ימנו ולא כתוב מי ימנה.

כתוב שהשר ימנה.

הוא צריך גם להתייעץ אבל בפועל אנחנו יודעים שזה לא מתבצע.

אבל החוק מסדיר כרגע את נושא המינוי. השאלה שלי: האם פרק זמן המינוי הוא בלתי מוגבל?

דווקא בוועדת ערר הכללית - - -

רננה, מה קורה בוועדות אחרות, את מכירה את זה בחקיקה אחרת.

אני חושבת שכדאי שנבדוק את זה. בכל מקרה, אם כן, צריך לפתוח את 6א. זה לא הסעיף שבו אנחנו עכשיו. אולי כדאי שנבדוק את זה. יכול להיות שכדאי לשנות את סעיף קטן ו' שקובע הסמכה ששר יקבע תקנות ולהתייחס במפורש לנושא הזה בהסמכה של השר.

בכל מקרה נצטרך לפתוח אותו בסוף.

אנחנו נבדוק את זה עד אז.

את ג' 1 ניתן לאשר.

אבל נוסיף שתוך שנה מיום התחילה תמונה ועדת ערר חדשה, לפי 6א.

אין לנו בעיה עם זה.

מה שקרה בפועל הוא שוועדת ערר הרפואית מונתה לנצח וכשהיא פסקה משהו שלא מצא חן בעיניי השר, אז האנשים פשוט הודחו ומונו אחרים.

אתה לוקח את זה למקומות - - -

אני רוצה שזה יהיה מסודר ושאי-אפשר יהיה להחליף באמצע.

אתה אפילו לא דיברת איתי. אני סתם מהרהר מלבי ואמרתי את הדברים. לכן שאלתי אותך כי אתה יותר בקיא בדברים. בכל זאת זה נראה לי לא תקין שהוועדה הזאת תמונה ללא הגבלת זמן. אחר-כך אנחנו מגיעים לוועדות חקירה בגלל דברים שמשאירים אותם כפי שהם ולאף אחד זה לא מפריע.

צריך לזכור שמאגר האנשים שמתאימים לשמש בוועדות ערר רפואיות מסוג זה הוא מצומצם מאוד. בניגוד, נניח, לביטוח הלאומי שיש הרבה רופאים בכל מקצוע והבחירה היא גדולה. מה שאמר ד"ר הוא נכון בכיוון של מינימום. זאת אומרת, שאי-אפשר להחליף אדם אחרי חצי שנה.

זאת לא היתה הכוונה של דבריי. הכוונה שלי היא שלא אחרי 20 שנה יחליטו להחליף מישהו.

דווקא זמן מקסימאלי פה הוא בעייתי כי ייקחו את אותם אנשים וימנו אותם ואנשים אחרים יתגלגלו במאגר מפני שהמאגר הוא קטן. צריך לחשוב איך עושים את זה בצורה יעילה. אם יש שני אנשים וצריך למנות אחד, אז ברור שבין שניהם הם לנצח יתמנו פעם זה ופעם זה. זה ההבדל מהביטוח הלאומי. אגב, יש עוד ועדות בארץ הזאת, שבהזדמנות ב-4 עיניים, שאנשים משרתים בהם עשרות שנים מפני שזאת התמקצעות מסוימת וזה מחייב כל מיני תנאים אחרים. זה לא נדיר במחוזותינו.

אני מכיר את זה. תאמין לי שאני מכיר, אני יודע על מה אני מדבר. שאלתי אם לא פה דווקא המקום לשקול את הדבר הזה ולקצוב את זה. לא אמרתי חצי שנה או 5 שנים. אמרתי שמישהו צריך לתת דעתו. צריך לבדוק את זה.


בכל אופן אני אצביע על ג1 כולל השינויים ואתם תבחנו את הדברים.

ממה שבדקתי בינתיים, בפקודת התעבורה אין קציבה, בתקנות הספנים ימאות אין קציבה. אפשר לבדוק את זה ולראות את הנושא.

מי בעד סעיף ג1 כולל התיקונים שהוצעו?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(ד)
ועדת הערר לרישוי שמונתה בידי שר התחבורה לפי תקנה 54 לתקנות הרישיונות, וכיהנה ערב יום התחילה, יראו אותה כאילו מונתה לפי סעיף 37."

הוועדה הזאת, לפי התקנות, היא לשנה.

יש לנו כאן בעיה כי אני לא בטוח שהתקנה הזאת תעמוד בתוקף כי קבענו הוראה אחרת בעניין הזה.

בסדר אבל אנחנו מעמידים את המינויים בתוקף.

השאלה, אם לא צריך לכתוב כאן איזו הוראה מיוחדת, עד תום שנה או עד סיום כהונתה על-פי התקנות כנוסחן ערב יום התחילה או איזו הוראה כזאת.

אפשר עד תום שנה שתמונה – עד תום שנה מיום התחילה.

היא תקבל בעצם עוד תקופת כהונה.

כן.

מתי מונתה ועדת הערר הנוכחית?

אני חושבת שלפני חודשיים בערך.

אז אולי פשוט נקבע שהיא תשלים את כהונתה, תקופה של שנה - - -

אולי אפשר להגיד עד תום שנה מתקופת מינויה. לא צריך להפנות לתקנה אפילו.

נכון.


אני רואה, אבל, שתקופת כהונת יושב ראש ועדת ערר וממלא מקומו תהא 12 חודשים לפי תקנה 54ב(2) אבל לא של שאר החברים.

בגלל זה בדיוק אני אומרת שאולי זה לא טוב הנושא הזה.

למה?

אז ההם זה לנצח?

לא, אנחנו לא אומרים לפי התקנה. אנחנו אומרים פה ספציפית שכל חברי הוועדה יהיה שנה מיום מינויה.

יושב ראש הוועדה מונה לפני חודשיים, אבל אם הם מונו לפני שנתיים? אז שנה מיום מינויים זאת אומרת לפני שנה ודקה? זה לא ניתן.

שנה ממועד תחילת החוק. מקסימום ניתן כמה חודשים נוספים ליושב ראש. אני לא חושבת שיש בזה פגיעה.

זאת אומרת, היא תכהן עד שנה מיום תחילת החוק ואז תמונה וועדה חדשה לפי ההוראות של סעיף 37.

אין הערות לסעיף ד'. אני מצביע על סעיף ד' כולל התיקונים שהוצעו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר כולל התיקונים.

"(ה)
עובד הרשות שמונה למפקח לפי סעיף 10ג לחוק הטיס, 1927, וכיהן ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו מונה למפקח לפי סעיף 86 , ואולם הפעלת סמכות מהסמכויות הנתונות למפקח לפי סעיפים 88 ו-89, שלא הוענקו לאותו מפקח ערב יום התחילה, מותנית בקבלת הכשרה מתאימה בהתאם לסעיף 86(ב)(2)."

תוכלי להסביר מה נקבע היום לפי 10ג' לחוק הטיס? מכוח מה מונו הפקחים?

סעיף 10ג' לחוק הטיס קובע את סמכות שר התחבורה למנות מפקחים על קיום הוראות חוק הטיס והתקנות לפיו. הסמכויות שניתנות היום לפי חוק הטיס הן סמכויות כמו: סמכות כניסה לכל מקום. זה מה שיש לו היום, אבל יש צווים מכוח פקודת הפרוצדורה הפלילית שבה הוסמכו מפקחי רת"א בסמכויות נוספות, בין אם זה סמכות קבלת ידיעות ומסמכים, סמכות חיפוש וכו'. אנחנו מציעים להתאים את זה להסדר החדש.


בתעודה של המפקח כתוב מה הסמכויות שלו. גם במינויים, הסמכות שלו מוגדרת במינוי, אם הוא קיבל את ההסמכה או לא קיבל את ההסמכה. המינויים גם פורסמו ברשומות.


לכן, אם יש פה סמכויות חדשות, כמו סמכות נטילת דוגמאות, צריך להכשיר את המפקח לפני שהוא מתחיל להשתמש בהן. זאת הכוונה.

בסיפה של הסעיף כתבתם שהפעלת סמכויות לפי סעיפים 88 ו-89, שלא הוענקו למפקח ערב יום התחילה, מותנית בקבלת הכשרה מתאימה לפי 86(ב)(2). בסעיף 86 יש עוד תנאים לכשירות מפקחים.

ב-86(ב)(1) יש את הנושא של משטרת ישראל לא הודיעה שאין לה התנגדות. כמובן שכל המפקחים שלנו עוברים התאמה ביטחונית. לא יתכן שהיום, בדיעבד, משטרת ישראל תודיע על הדבר הזה.


בסעיף 3 כתוב: "עמד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון פנים". כיום אין תנאים כאלה, לכן זה לא נדרש.

כמה מפקחים יש היום?

כ-70 מפקחים. זה לכל התחומים השונים: מפקחים של חברות התעופה, מבצעים, מפקחים באגף תשתיות, מפקחים בחוק רישוי שירותי תעופה. יש הרבה תפקידי פיקוח.

ההצעה שלי, מאחר שבסעיף 86 הוועדה החליטה לחייב פרסום ברשומות של מינוי מפקח, שתפרסמו הודעה על המפקחים המכהנים כיום ברשומות.

אין בעיה.

אמרתי שהודעה על המפקחים המכהנים כיום תפורסם ברשומות.

אין הערות לסעיף ה', כולל התיקון שהוצע. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר כולל התיקון.

ו' זה הנושא של החוקר הראשי. אדוני רוצה לדון בזה עכשיו?

אנחנו מדלגים על סעיף ו'.

"172.
שדה תעופה המנוי, ערב יום התחילה, בתוספת לחוק רשות שדות התעופה, יראו אותו כאילו נקבע בצו לפי ההגדרה "שדה תעופה" שבסעיף 1."

אין הערות לסעיף 172. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

אנחנו מבקשים שלא לאשר את סעיף 173א. מחקנו את סעיף 173 והוספנו את 173א, שאנחנו מבקשים מאדוני לא לאשר אותו. באופן כללי, הבנו שרק אם משתנים סדרי דין צריך להחליט מה קורה אחורה בהליכים שתלויים ועומדים. במקרה שלנו העמדנו את כל סדרי הדין בתוקף ולכן לכאורה השאלה הזאת מתייתרת.

אני לא מצביע עליו. סעיף 174.

"174.
הוראות כושר אווירי שניתנו מאת המנהל לפני יום התחילה, לפי תקנה 120 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז–1977, אשר עמדו בתוקפן ערב היום האמור, יראו אותן כהוראות כושר אווירי שניתנו לפי סעיף 66."

אין הערות לסעיף 174. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

אין הערות. הסעיף אושר.

"175.
מפלסי הרעש לכלי טיס הממריאים מנמל התעופה בן גוריון, שנקבעו לפי תקנה 85א לתקנות ההפעלה, המפורסמים בפמ"ת ערב יום התחילה, יראו אותם כמפלסי רעש שנקבעו לפי סעיף 70."
אני לא בטוחה ששמרנו את ההגדרה פמ"ת. זה צריך להיות במסגרת שירותי המידע התעופתי במקום בפמ"ת. שירותי המידע התעופתי כוללים מידע יותר רחב. פרסומי המידע התעופתי זה פמ"ת. שירותי מידע תעופתי זה כל הפרסומים.

מבחינה מילולית יש כאן בעיה כי שירותי מידע תעופתיים מצביעים על - - -

כתוב "במסגרת שירותי מידע תעופתיים".

אין הערות לסעיף 175. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"
176
(א)
הקצאת מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל לתעופה האזרחית ולתעופה הצבאית כפי שהיתה בתוקף ערב יום התחילה, בהתאם להסדרים ולנהלים שהיו נהוגים באותו מועד בין הרשות לבין משרד הביטחון, יראו אותה כאילו נעשתה לפי סעיף 75."

אני מהמשרד להגנת הסביבה.


בהגדרה "שירותי מידע תעופתי" זה מפנה לפרסומים שהם לפי סעיף 79 לחוק הזה. השאלה, האם יש בסעיף אחר את הלינקג' בין הפמ"ת לבין פרסומים - - -

אני מבין שאת חוזרת לסעיף 175.

כן לא הספקתי.

יש את זה בסעיף 177.

אין הערות לסעיף 176א'. מי בעד הסעיף?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

סעיף 166א אושר.

"(ב)
הנקודות והנתיבים שהיו מפורסמים במסגרת שירותי המידע התעופתי ערב יום התחילה, שדרכם נכנס כלי טיס למרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, יצא ממנו או חלף בו, יראו אותם כאילו נקבעו לפי סעיף 76."

מכוח מה נקבעו הנקודות והנתיבים?

הנקודות נקבעו מכוח סעיף 23 לחוק הטיס והנתיבים נקבעו מכוח תקנות ההפעלה.

אין הערות לסעיף ב'. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"177.
הוראות התעבורה האווירית במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לשימוש התעופה האזרחית, שהיו מפורסמות במסגרת שירותי המידע התעופתי ערב יום התחילה, יראו אותן כאילו נקבעו לפי סעיפים 77 או 83, לפי העניין."

אני מאגודת פקחי הטיסה. נחשפתי פעם ראשונה לנושא שנקרא "שירותי מידע תעופתי". אני מכיר את פרסומי המידע התעופתי. לכן היינו מבקשים ללמוד את הנושא לפני שנוכל להתייחס כי כאן בחוק כבר מצביעים על "שירותי מידע תעופתי".

אני יכולה להסביר. כמובן שחילופי הגברי באגודת פקחי הטיסה לא אומר שאגודת פקחי הטיסה לא היתה שותפה לכל הדיונים. אני מפנה אותך לסעיף 79 להצעת החוק שאושר, שמסדיר את נושא שירותי המידע התעופתי.


נספח 15 לאמנות שיקגו "Aeronautical Information Publication" מסביר ש-7 סוגים של פרסומי מידע תעופתי, שירותי מידע תעופתי מסדיר את כל החבילה של שירותי המידע התעופתי. יש את ההוראות הקבועות שקבועות בפמ"ת או ב-AIP ישראל.


הנדבך השני זה "NOTAM". ה- NOTAMזה גם מידע תעופתי אבל הוא מידע שיש לו תוקף מיידי או שיש לו תוקף זמני. זה חבילה נוספת.


חבילה נוספת זה בעצם התדרוך שמקבלים במודיעין טייס. התיק שהטייס מקבל ממודיעין טיס, זה גם במסגרת שירותי המידע התעופתי.


יש עוד שני פרסומים, ה-ERAC וה-AAC שהם פרסומים יותר כלליים שמודיעים מראש על שינויים, תכניות לשנות נתיבים וכו', כאשר אתה הולך לעשות שינויים יותר גדולים.


זה מה שאני זוכרת כרגע מבחינת שירותי המידע התעופתי. אנחנו לא רצינו להפנות רק לפמ"ת. הפמ"ת, ה-AIP הוא הפרסומים בתוקף. ה-NOTAM הרבה פעמים משנה את הפמ"ת. אם אנחנו היינו מפנים רק לפמ"ת אז אתה בעצם מבטל את ה-NOTAM וזה לא טוב. בגלל זה נבחר המושג "שירותי המידע התעופתי" משום שגם אם אותו נוהל תעבורה שונה ב-NOTAM, ה-NOTAM בתוקף.

תודה רבה, אין לי שאלות.

זה יוצר תנועה סיבובית. איך שהגדרתם את שירותי המידע התעופתי, זה מידע תעופתי לפי סעיף 89. אתם לא אומרים שיש מידע תעופתי שהוא בתוקף היום בלי קשר לחוק הטיס.

למה, 177.

לכן זה בהוראות מעבר. הסעיפים העיקריים של החוק שיהיו מיום כניסתו של החוק והלאה. הם לא יצרו מעגליות. זה רק הוראת המעבר יוצרת פה.

אין הערות לסעיף 177. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

באופן כללי, החוק אומר, מה זה משכר? משקה ששר התחבורה יקבע אותו בהסכמת שר הבריאות, כלומר, הריכוז וכו'. אנחנו צריכים ליצוק לזה תוכן כי בעצם האיסור לשתות משקה משכר גם בעת ביצוע תפקיד וגם כמה שעות לפני ביצוע התפקיד, כפי שקיים גם היום, הוא איסור שלא יכול לקרות שבחום תחילת החוק הוא יישאר ריק מתוכן. לכן אנחנו צריכים הגדרת משקה משכר.

יערה, אין הגדרה כזאת לגבי נהיגה?

יש בפקודת התעבורה.

אבל פקודת התעבורה שונה.

רננה תציג ואז נגיד מה יש בפקודת התעבורה.

ההגדרה שלנו היא: "משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מריכוז שקבע השר בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת."


עד אשר נגיע אל שר הבריאות ואליכם, כמובן שיש צורך ליצוק תוכן בדבר הזה, שאם לא כן לא יהיה איסור לשתות משקה משכר מיום תחילת החוק.

"177
א.
עד לקביעת תקנות לפי ההגדרה "משקה משכר", יראו "משקה משכר" – תמיסה המכילה, בבדיקת מדגם ממנה, חצי אחוז או יותר אלכוהול לפי הנפח, למעט סם מרפא המוכן או נמכר על ידי רוקח."

באופן כללי, הנושא של חצי אחוז אלכוהול לקוח מתקנות התעופה הפדראליות האמריקאיות.

מדוע בחרתם במילה "תמיסה".?

זה נשמט מזיכרוני. היתה לזה סיבה, לא המצאנו את זה. אני מתנצלת, אני לא מצליחה לזכור.

מקובל עליכם שנכתוב: משקה שריכוז האלכוהול בו הוא חצי אחוז או יותר, אלכוהול לפי הנפח. למעט סמי מרפא כהגדרתם בפקודת הרוקחים, המוכנים או נמכרים על-ידי רוקח.


ניסינו להתאים את ההגדרה למה שקבוע היום בפקודת התעבורה.

באנגלית הם אומרים "liquid beverage". אנחנו חשבנו שהמילה משקה מבהירה שזה נוזל, אלא אם כן משהו סובר אחרת.

לפי המקורות זה בסדר גמור.

אפשר לקחת כוהל טהור וזה לא משקה.

אתה הולך לשתות כוהל טהור?

חוק הטיס מעסיק אותי גם בחיי הפרטיים. בביקורי האחרון בסופרפארם עברתי על המדפים ומצאתי שם מוצרים רבים שמכילים אלכוהול. כל מיני מוצרים: ויטמינצ'יק, תמיסות לניקוי פה, חיזוקית ודברים כאלה. זה לא מוכן על-ידי רוקח.

זה יותר מחצי אחוז אלכוהול?

זה לא רשום שם. רשום שזה מכיל אלכוהול. השאלה, מאיפה הגעתם לחצי אחוז? האם זה לא נמוך מידי? אולי צריך לבדוק את זה במשרד הבריאות. האם יש עוד חומרים שמכילים אלכוהול שאינם משכרים בהכרח.

החצי אחוז זה לפי הרגולאציה האמריקאית. אולי באמת נשלח שאלה למשרד הבריאות.

יש לנו הסדרה ספציפית בחוק לעניין סמי מרפא ולכן הסעיף שנוגע לאלכוהול לא צריך להתייחס לנושא הזה. ההגדרה "למעט סמי מרפא", מדברת על מוכר או נמכר על-ידי רוקח. לכן אני חושבת שהדברים שאתה מציין נמכרים על-ידי רוקח.

אולי צריך לקבוע את החזקה שמה שכתוב על הפתקית - - -

יש בפקודת התעבורה חזקה שאומרת שאחוז האלכוהול - - -

מר טלמון, אולי תאיר את עינינו.

סם מרפא המוכן על-ידי רוקח זה לא אומר הרבה. אם הרוקחת שלי תיקח בקבוק ויסקי ותכתוב עליו סם מרפא ותיתן לי, זה בסדר? לא.

תלוי איזה ויסקי.

אני חושב שזה צריך להיות סם מרפא המוכן על-ידי רוקח לפי מרשם, להדגיש שזה צריך להיות לא המצאה של הרוקח אלא תרופה מקובלת שהרוקח מכין אותה. אני לא יודע עד כמה רוקחים מכינים תרופות. ישנן תרופות שנמכרות מעל הדלפק וגם שם צריכה להיות איזו מגבלה. אני מאלה שרוצים לצמצם את האפשרות שעובד טיס ישתה משקה אלכוהולי בזמן תפקיד. נדמה לי שיש פה פרצה. חוץ מזה, יש מוצרים שמכינים מאלכוהול, שהם אינם בהכרח תמיסות או נוזלים, למשל, שוקולד. גם שם צריכה להיות מגבלה. שהאדם לא יזלול קופסה של שוקולדים ממולאים בליקר.

הוא אומר דברי טעם וצריך לחשוב. אני מציע לכם שתיקחו את הדבר הזה ותבדקו אותו.

לית מאן דפליג שזה סעיף חשוב מאוד. אני חושב שכל אלה שהתקרבו אי פעם לסטיק של מטוס מתנגדים בכל תוקף שטייסים ישתו אלכוהול בזמן הטיסה או 8 או 12 שעות לפניה.

אנחנו נפנה את השאלות האלה למשרד הבריאות.

אני מציע שתבדקו מול משרד הבריאות, תבדקו את החקיקה בנושא התחבורה, יש גם את ה-ACAO שקבע מדרג מסוים.

זה נספח 1 באמנת שיקאגו.

אם כן, אני לא מצביע על סעיף 177א.


סעיף 178.

אדוני, אני מתרגשת.

בשבוע הבא כנראה שההתרגשות תעבור.

עדיין, זה מעמד חגיגי, אדוני.

מילא, אם זה היה הסוף.


את יודעת מתי מתרגשים? כשעולים על הדוכן ומברכים את רננה ואת לאה ואת איתי. אז אנחנו יודעים שסיימנו את החוק.

ואז הוא ישנס מותניים ויתחיל לעסוק בכל התקנות.

אנחנו סומכים עליו.

היה פה חוק ולאה יכולה להעיד בנושא של תקשורת. כבר הגענו לשלב סופי ואז היתה מחלוקת בין שר האוצר לשר התקשורת ואז הממשלה משכה את החוק. זה היה לאחר שהיו פה כבר 7-8 דיונים ארוכים מאוד והאולם היה מלא מקצה לקצה.

הממשלה התנגדה לתיקונים שהוועדה הכניסה ומשכה את הצעת החוק.

בהצעת חוק הטיס אני כנראה הלוביסט היחיד שלכם כי חברי כנסת לא באים. בתקשורת, חבל על הזמן מה שקורה. כנראה שמעורב שם הרבה כסף.

"178
(א)
רישיון שניתן מאת השר לפי סעיף 2 לחוק רישוי שירותי תעופה לפני יום התחילה, אשר עמד בתוקפו ערב המועד האמור, יראו אותו כרישיון הפעלה מסחרית שניתן לפי סעיף 2 לחוק האמור, כנוסחו בסעיף 159(2) לחוק זה.

אין הערות. מי בעד סעיף א'?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"ב)
היתר הפעלה עונתי שניתן מאת המנהל לפני יום התחילה, כנספח לרישיון שניתן מאת השר לפי סעיף 2 לחוק רישוי שירותי תעופה, התשכ"ג–1963, אשר עמד בתוקפו ערב המועד האמור, יראו אותו כהיתר הפעלה שניתן לפי סעיף 8ג לחוק האמור, כנוסחו בסעיף 159(7) לחוק זה. "

כאן אנחנו נוסיף את ההוראה שאישרת בישיבה הקודמת לעניין חובת התקנת תקנות לעניין סעיף 10א המוצע, הסעיף שהכנסנו בחוק רישוי שירותי תעופה שעניינו עיצום כספי.


לגבי סעיף קטן ב', החלטת בישיבה הקודמת לחייב מינוי של נציג של מפעיל זר כתנאי למתן היתר. אנחנו כאן מדברים בעצם על היתרים שניתנו לפני יום התחילה לתקופה קצובה, לעונה. מתי מסתיימת העונה הנוכחית?

ב-31.3 מסתיימת העונה הנוכחית.

כל עונה היא ל-6-7 חודשים?

לא, זה 7 ו-5.

לכן אני לא חושבת שראוי לבטל היתרים קיימים.

בוודאי שלא.

לכן, בטרם כל הנושא הזה של פרסום הנציגים, כי כמו שאמרנו, הנושא של מינוי נציג קיים כבר היום כתנאי למתן ההיתר. לקראת העונה הבאה נעשה פרסום של כל שמות הנציגים, כפי שהוועדה החליטה.

אין הערות לסעיף ב'. מי בעד? מי נגד.

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

סעיף ב' אושר.

מה שנשאר לנו זה פרק ז' ועוד מספר סעיפים שלא הצבענו עליהם.

אם הוועדה מוכנה, בסעיף 125ב ובסעיפים 127, 128, 129 להצעת חוק הטיס יש את סעיפי העונשין על פרק התחולה שאושר. בזמנו לא הצבענו משום שלא הגענו לזה. אם הוועדה מוכנה, אדוני אישר את הסעיפים האלה.

אם את רוצה שנדון בהם כרגע, לי אין בעיה.

אם זה בסדר מבחינת הוועדה.

אלה סעיפי העונשין על הסעיפים שדיברנו עכשיו ובישיבה הקודמת.

אני מבקש להזכיר. באחת הישיבות בעבר, כבר די מזמן, ביקשתי להעלות מחדש את הדיון בסעיף 77 לחוק שדן במרחב האווירי. התה שם תוספת שהתעשייה האווירית ביקשה. אני נעדרתי מהישיבה שבה זה נדון. רת"א אישרה את הבקשה. בישיבה כאן היועץ המשפטי של הוועדה אמר שזה מיתר, או היתה איזו הסתייגות וזה נמחק. ביקשתי להעלות את זה שוב. בזמנו היושב ראש אמר שכשנסיים את כל סעיפי החוק, תאפשר לדון בזה פעם נוספת. אני מבקשת לדון בזה.

אני אסיים עכשיו את סעיפים 125 - - -

ואת פסקאות 40 עד 45.

לגבי מה שביקשת, באחת הישיבות שלנו אני אבדוק ואודיע על-כך שנדון בסעיף הזה, אם יהיה צורך.

מן הראוי שתיתנו הזדמנות.

ממש לא חייב.

אני מוכן לעשות משהו אחר.

יש הרבה סעיפים שעלו.

אני מציע משהו אחר. יש לך הסתייגות מהסעיף כפי שהוא מנוסח היום?

אין לי הסתייגות למעט התוספת שביקשנו.

תוציא מכתב אלי ואל רת"א מה אתה מבקש ומה המחלוקת שלך ומה אתה חושב שצריך להיות. הם ישקלו את זה ואני אשקול את זה. אם אראה לנכון שזה באמת דבר שראוי, לא תהיה לי בעיה. יכול להיות שתשכנע את רת"א.

את רת"א שכנעתי.

קבעתי את הנוהל, תבצע אותו ונראה איך מתקדמים. אני לא רוצה סתם לפתוח סעיפים. פתחתי הרבה סעיפים אבל אי-אפשר לפתוח סעיפים בגלל שמישהו לא הגיע לישיבה. בכל מקרה, אני נותן לך את האפשרות לכתוב את הדברים ולהעביר אותם לרת"א ואלי וביחד נעשה שיקול דעת.

סעיף 125ב.

תסבירי במה עוסק 125ב'.

סעיף 125(ב) הוא סעיף העונשין, אלה דינם מאסר שנה. זהו רף הענישה הנמוך.

אצלי סעיף 125ב זה התנהגות נוסעים בכלי טיס.

לא, סעיף 125(ב), פסקה 40.


"(40)
מי שהפעיל, בשטח ישראל, כלי טיס שאינו רשום במדינת ישראל או במדינה חברה ואינו כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו בסעיף 151, בלא אישור המנהל או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 150(א);"

סעיף 150(א) אושר ללא שינוי. הוא מדבר על כלים שאינם רשומים בשום מקום ואינם כלים מדינתיים. ניתן פה הסבר על טייוואן ועל הוותיקן.

האם זה חל גם בקשר לסעיף 53 "לא יפעיל אדם כלי טיס אלא אם כן כלי הטיס רשום בפנקס הרישום וקיימת לגביו תעודת רישום תקפה"? אם כלי טיס אינו רשום במדינת ישראל אז 53 כביכול חל עליו.

זה מקבל מענה ב-149. תחולה על כלי טיס זר בשטח ישראל. לזה אתה מתכוון?

לא. הכלי לא רשום בישראל.

אתה מדבר על כלי ישראלי שפשוט לא נרשם בישראל בניגוד להוראות סעיף 50?

הוא יכול להיות בחכירה יבשה ואולי הוא נרשם במקום אחר.

זה בסדר, אז יש את 149.


סעיף 149(4): "על אף האמור בסעיף 53 רשאי אדם להפעיל בשטח ישראל כלי טיס זר אם בידו תעודת רישום שניתנה לו מאת הרשת המוסמכת לכך ממדינת הרישום של כלי הטיס".

בסדר. אז אם הכלי הוא לא כלי זר אלא כלי ישראל והוא פשוט לא נרשם בהתאם ל-53, זה חל עליו?

לא, כי זה בניגוד להוראות 150א.

בגלל זה אנחנו כותבים את הסעיף שזה ההפרה שלו.

זה צריך להיות לפי 150א. אם זה כלי ישראלי, שהיה צריך להירשם בישראל, אז בעצם תהיה ההפרה של סעיף 53. אם זה כלי לא ישראלי והוא לא צריך רישום, אז תהיה הפרה של סעיף 53: "מי שהפעיל כלי טיס שאינו רשום בפנקס הרישום או שלא קיימת לגביו תעודת רישום".

האם הסיפה ברורה מספיק, שהאיסור זה בניגוד ל-150א.

כן, זה כתוב.

זה כמו כל המבנה של כל סעיפי העונשין. אומרים גם את מהות העבירה וגם את הסעיף שבעצם קובע את החובה שהפרה שלה מהווה עבירה.

אולי הם מתכוונים שאינו רשום במדינת ישראל ואינו חייב ברישום בה לפי סעיף 53.

זה מפנה לסעיף אז אני לא רואה איך יכולה להתעורר בעיה.

אם זה כלי ישראלי, זאת אומרת חלה חובה. מתי חלה חובה? כאשר יש זיקה ישראלית של הבעלים. אז אם אתה אזרח ישראל ואתה הבעלים של הכלי, אתה צריך לרשום אותו בישראל. אז יחול סעיף 53 והפרה של סעיף 53. אם זה כלי לא ישראלי, בא אזרח זר למדינת ישראל עם כלי לא ישראלי, אז הוא נכנס ל-150 והוא צריך אישור מיוחד. אלה ההסדרים.

אפשר להמתין עד שנקרא את הסעיף?

אני לא אצביע בינתיים.

"(41)
מי שהפעיל, בשטח ישראל, כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו בסעיף 151, בלא אישור מאת הגורם הממונה כהגדרתו באותו סעיף או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות הסעיף האמור;"

אין הערות ל-41. מי בעד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(42)
מי שהפעיל כלי טיס אזרחי שאינו כלי טיס משטרתי, בתשתית משטרתית או אגב שימוש בה, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות סעיף 154(ג);"

תסבירי את הסעיף הזה.

למשטרה יש תשתיות, אדוני. הם בדרך-כלל בתוך תשתיות צבאיות. אתה לא יכול להפעיל כלי אזרחי בתוך תשתית אזרחיות. למשל, לנחות להם במנחת, להשתמש בו וכדומה, אלא אם כן – זה עוד פעם אותו הסבר, שהמנהל צריך לבדוק שהתשתית מותאמת לפרמטרים אזרחיים. זה בכלל בלי קשר לאישור המשטרה. יש פה עניין של הסדרה, לראות שזה מתאים. שכל כלי טיס אזרחי באמת יכול לנחות שם, כל הדברים שבודקים אותם.

אין הערות לסעיף 42.

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

סעיף 42 אושר.

"(43)
מי שהפעיל כלי טיס אזרחי בשדה תעופה או במנחת שהוא תשתית צבאית, בלא אישור המנהל בניגוד להוראות סעיף 155(ג)(1); "

אותו הסבר כמו קודם.

מה זאת אומרת עבור כל נחיתה בשדה צבאי צריך לקבל אישור רת"א? זה הרי קורה כל יום.

קודם כל, מה שמאשרים זה שהתשתית מתאימה לשימוש. יש שלושה סוגים של אישורים. אחד, זה אישור קבוע של התשתית לשימוש פתוח של התעופה האזרחית, כמובן במגבלות התעבורה האווירית וכדומה. את זה יש לנו בשדה דב ובעובדה שהם שדות צבאיים שרש"ת נותנת בהם שירותים לפי צווים, לפי חוק רשות שדות התעופה. הם מפורסמים בפמ"ת וזה כתוב בסעיף 155. מה שפורסם בפמ"ת פתוח לשימוש הציבור, יראו את זה כאילו זה מאושר.


האפשרות השניה. חברת "ארקיע", למשל, עושה תובלות של חיילים לבסיס חיל האוויר בחצור, בחצרים. אז חברת "ארקיע" בתוך הרישיון המסחרי שלה מוגדר לה במפרטי ההפעלה, שמותר לה לנחות, אחרי שכמובן נבדקה התשתית וההתאמה, מוגדר השדה בתוך המסמכים שלה ואז מותר לה לפעול. זה סוג מסוים וזה סוג קבוע.


יש גם מקרים מיוחדים, אם תרצה להשתמש באופן חד פעמי, ואז אתה תצטרך לבוא ולראות שהתשתית מאושרת לשימוש אזרחי.

לא מדובר פה על אישור התשתית.

תקרא את 155. אני מפנה אותך לסעיף 155 להצעת החוק, כפי שנדון ואושר.

אם אני לא טועה, בסעיף כתוב שההפעלה טעונה אישור ואישור יינתן לאחר שנוכח המנהל.

כן.

אנחנו התעשייה האווירית, לצרכי בדיקה של ציוד, ביצועי מסלול של מטוס חדש, מתאמים עם חיל האוויר ועושים את זה בנבטים.

אם אתה מתאם אז קיבלת אישור.

מבקשים אישור המנהל. הוא לא נתן לי שום אישור, לא פניתי אליו בכלל.

- - -

אני עושה G250 אבל אני לא מקבל אישור לבצע ביצועי המסלול בנבטים.

זאת בעיה שלך.

אני לא אומר שאני לא צריך. אני מתאר מצב קיים היום. לפי הצעת החוק הזאת, אני עבריין אם לא פניתי.

אני רוצה להסביר. כחלק מההכנה לחוק הזה, חיל האוויר העביר לרת"א את הנתונים שרת"א ביקשה לגבי כל השדות הצבאיים. רת"א בחנה את כל הנתונים. כל התהליך של האישור הסתיים לפני תחילת כניסת החוק לתוקף לכל מי שצריך את האישורים. עכשיו זה הסדר חדש, 155 לא היה קיים.

זאת היתה השאלה שלו. האם מדובר בהסדר חדש ששימוש בתשתית צבאית מחייבת גם אישור של המנהל?

כן, זה הסדר חדש מכוח 155. אנא פנה במועד כדי לבדוק שהאישור הזה ניתן.

ההסדר עדיין לא בתוקף.

ההסדר לא בתוקף.

אני עדיין יכול בלי לפנות. אפשר להמשיך את פיתוח G250 ולא לעצור. מחר יש ניסויי ביצועי מסלול של המטוס בנבטים.

כיוון שממילא עושים את כל הניסויים האלה בפיקוח של רת"א, לכן אין בעיה.

אין הערות לסעיף 43. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

אני חוזר לסעיף 40.

ההערה שלנו היא בעצם לא ל-125(ב)(40) אלא לסעיף המהותי. אני מתנצל שלא הערנו במועד, לא שמנו לב. בעצם אותה בעיה שהיתה ב-53, שהוועדה קיבלה את ההערה שלנו לגבי החרגת עובד טיס מטעם מפעיל אווירי בהפעלה מסחרית, אנחנו חושבים שאותו דבר צריך לחול ב-150, בדיוק מאותם שיקולים שהיו אז. אם תהיו מעוניינים אני ארחיב.


בסעיף 53(ב) נוסף סעיף קטן (3) שמחריג עובד טיס.

150א אומר: "לא יפעיל אדם בשטח ישראל כלי טיס שאינו רשום במדינת ישראל או במדינה חברה ואינו כלי טיס של מדינה זרה כמשמעותו בסעיף 151 אלא באישור המנהל ובהתאם לתנאי האישור".

יוצא מצב שבו בעצם כלי הטיס לא רשום בישראל ואז פועל יוצא מכך שאנחנו נכנסים לתחולה של 53 ואת 53 החרגנו.

נכון.

אבל צריך אז להחריג גם את הסעיף הזה.

אני אגיד ואז תחליטו מה לעשות. אני חושבת שאם כבר, התיקון על 150 צריך להיות: "לא יפעיל אדם בשטח ישראל כלי טיס שאינו רשום במדינת ישראל ואינו חייב ברישום בה". אם הוא לא חייב ברישום בה, אז זה 53.


כלומר, אם כבר, זה התיקון שצריך להיות.

אז אפשר לעשות: שאינו חייב ברישום ואינו רשום.

אדוני, צריך לפתוח עכשיו את 151? אפשר לעשות את זה ב-40, זה פחות אלגנטי.

רננה, זה לא מתאים שזה יהיה ב-40.

זה צריך להיות בסעיף המהותי.


רננה, יש גם בעיה עם מפעיל ישראלי שחוכר ממדינה שאינה חברה.

שזה קורה השכם והערב ?

לא, אבל אנחנו הרי נותנים מענה לכל המקרים. המפעיל צריך לבדוק. לי אין אפשרות לבדוק. זה בדיוק מה שעשינו ב-53. בדיוק אותה טענה ואותם נימוקים. אנחנו לא מעלים פה טענה חדשה.

אני לא אאשר את פסקה 40. כאשר נצביע על פסקה 40 נצטרך כנראה לתקן את סעיף 153.

צריך יהיה בעצם לבחון את הסעיף המהותי שעל הפרתו מוצעת כאן עבירה.

אני לא מצביע על סעיף 40.

"(44)
מי שהפעיל כלי טיס אזרחי תוך שימוש במיתקן עזר לטיסה שהוא תשתית צבאית, בלא אישור המנהל, או בלא אישור מנהל השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת המנהל, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 155(ג)(2);"

אין הערות לסעיף 44. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(45)
מי שהפעיל כלי טיס אזרחי במרחב אווירי שהוקצה לתעופה הצבאית כאמור בסעיף 75, לרבות במרחב אווירי שבו ניתנים שירותי ניהול התעבורה האווירית בידי צבא הגנה לישראל, בלא אישור מראש מאת היחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית באותו מרחב או שלא בהתאם להוראותיה, בניגוד להוראות סעיף 155(ג)(3)."

אין הערות לסעיף 45. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

את העונשין סיימנו. עכשיו אנחנו יכולים לעבור לעיצומים.

אנחנו עוברים לסעיף 128(22).

"(22)
מי שהפעיל כלי טיס אזרחי שאינו כלי טיס משטרתי, בתשתית משטרתית או אגב שימוש בה, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות סעיף 154(ג);?

אין הערות לסעיף 22. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

למה מדלגים על 21?

כי זה 151.


"(23)
מי שהפעיל כלי טיס אזרחי בשדה תעופה או במנחת שהוא תשתית צבאית, בלא אישור המנהל בניגוד להוראות סעיף 155(ג)(1);"

אין הערות לסעיף 23. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

"(24)
מי שהפעיל כלי טיס אזרחי תוך שימוש במיתקן עזר לטיסה שהוא תשתית צבאית, בלא אישור המנהל, או בלא אישור מנהל השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת המנהל, לפי הענין, בניגוד להוראות סעיף 155(ג)(2)."

אני רק מזכיר שמדובר בסעיף שמטיל עיצום כספי בשיעור של 50% מהסכום הבסיסי.

אין הערות לסעיף 24. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

סעיף 129(8).


"(8)
מי שהפעיל כלי טיס אזרחי במרחב אווירי שהוקצה לתעופה הצבאית כאמור בסעיף 75, לרבות במרחב אווירי שבו ניתנים שירותי ניהול התעבורה האווירית בידי צבא הגנה לישראל, בלא אישור מראש מאת היחידה הצבאית המנהלת את התעבורה האווירית באותו מרחב או שלא בהתאם להוראותיה, בניגוד להוראות סעיף 155(ג)(3);"

אם הופעל מטוס בהתאם להוראת הפקחים, הוראות נת"א, זה לא עומד בסתירה, נכון?

לא, זה לא עומד בסתירה. זה גם לפי סעיף 77 וגם לפי סעיף 155.

אין הערות לסעיף 8. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר.

זהו אדוני, השלמנו את חובתנו, לבד מ-151.

אני נועל את הישיבה. תודה רבה לכולם.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:30)