PAGE
75
ועדת הכלכלה

14.12.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 381

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ז' בטבת התשע"א (14 בדצמבר 2010), שעה 12:30

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (מעבר מזיכיונות לרישיונות בשידורי טלוויזיה), התש"ע-2010

חברי הוועדה: אופיר אקוניס-היו"ר

רוברט אילטוב

מרינה סולודקין

יצחק וקנין

ליה שמטוב

רוברט טיבייב

זאב אלקין
שלי יחימוביץ

דני דנון

נחמן שי

יצחק וקנין

זאב אלקין

פאינה קירשנבאום

ראובן ריבלין יושב-ראש הכנסת

משה כחלון שר התקשורת

נגה רובינשטיין יועמ"ש, משרד התקשורת

שריל קמפינסקי לשכה משפטית, משרד התקשורת

חגית ברוק לשכה משפטית, משרד התקשורת

טל רוזנפלד לשכה משפטית, משרד התקשורת

יחיאל שבי דובר, משרד התקשורת

קובי שמש יועץ שר התקשורת

יהודה סבן רכז תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

מנשה סמירה מנכ"ל , הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אילן אבישר יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

אילת מצגר סמנכ"ל טלוויזיה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

דינה עברי-עומר מ"מ היועץ המשפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עידית צרנוביץ סמנכ"ל רדיו בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

דנה נויפלד ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ניצן חן יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

שרון שמש עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

אורי שוורץ עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

תומר קרני סגן היועמ"ש, רשות השידור

שאול מגנזי משנה למנכ"ל חברת רשת

אילאיל לבנת יועצת משפטית, חברת רשת

עמוס נוימן סמנכ"ל פרוגרמינג, חברת רשת

יוסי ורשבסקי מנכ"ל, ישראל 10

דבורה קמחי יועצת משפטית, ישראל 10

אביגדור דנן יועמ"ש, הטלוויזיה החינוכית

יורם מוקדי סמנכ"ל תוכן ורגולציה, חברת הוט

רני בלייר יו"ר איגוד הבמאים

ירמי קדושי מפיק שחקן ותסריטאי, הפקות המזרח

מוש דנון איגוד המפיקים

ליאוניד בלחמן מנכ"ל ועורך ראשי, ערוץ ישראל פלוס

דב אברמוביץ יועץ משפטי, ערוץ ישראל פלוס

דני כץ האגף לטיפול במפגר, משרד הרווחה

אבי וייס מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2

ישגב נקדימון יועץ משפטי, חברת החדשות של ערוץ 2

חיליק שריר סמנכ"ל, חברת החדשות של ערוץ 2

אבי ניר מנכ"ל קשת

זהר קדמון סלע סמנכ"ל ויועמ"ש, שידורי קשת

טלי גורן סמנכ"לית רגולציה, חברת קשת

אתי בנדלר
ניר ימין

לאה ורון

יפעת שפרכר

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (מעבר מזיכיונות לרישיונות

בשידורי טלוויזיה), התש"ע-2010

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33). אנחנו בשורה מאוד ארוכה של רוויזיות. האם הממשלה מבקשת עוד תיקונים?

את כל מה שאנחנו יודעים שאנחנו רוצים לבקש הגשנו למנהלת הוועדה.

תיקחו בחשבון שכאשר נסיים אי אפשר יהיה לתקן יותר. אנחנו באופן כללי סיימנו את הדיונים על החוק הזה. אני מתכוון להתחיל לקיים הצבעות כדי לקבל הכרעות. אנחנו לא נקיים דיון דומה מבחינת האגרסיביות והאלימות כפי שהיה עכשיו בוועדה לביקורת המדינה. הדיון יהיה סביר, תרבותי ויתקבלו בו החלטות. הבקשה הראשונה היא של חברי הכנסת אילטוב ושמאלוב - ברקוביץ. אנחנו מדברים על סעיף 6כא1(א): בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לרשימת ערוצים שהמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין תהיה מוסמכת לקבוע את מיקומם.

אני מבקש שיהיה מנגנון - הבנתי שהצדדים הגיעו להסכמה - שבעל רישיון כללי לשידורים, שזה הוט ויס, יאפשר לבעל רישיון מיוחד אפיק סביר בהתחשב בסוג הערוץ ואפיונו. למועצת הכבלים סמכות להתערב אם המיקום הוא בלתי סביר.

אנחנו סבורים שהחוק מקנה כבר היום למועצת הכבלים והלוויין את הסמכות הזאת. ככל שהתיקון הזה יתקבל תעלה טענה שעד היום למועצה לא הייתה הסמכות הזאת. זה נראה לנו לא נכון ומיותר כי הוא פשוט קיים במסגרת חוק התקשורת ובמסגרת סמכויות המועצה.

חבר הכנסת אילטוב, אתה עומד על הרוויזיה שלך?

אני עומד על הרוויזיה.

ברישיון של הוט יש כיום סעיף שלפיו אם בעל רישיון לשידורי כבלים לא מציע משהו שהוא סביר לדעת המועצה המועצה יכולה להגיד "לא". זה מנגנון שהוא לא מנגנון טוב. זאת לא הסדרה ראויה. אנחנו מדברים על מנגנון פשוט, כמו שיש בכל יתר הערוצים. בכל יתר הערוצים יש סמכות לגבי שיקול הדעת שיופעל במקרים הסבירים.

האם הממשלה מתנגדת?

הממשלה מתנגדת. תהיה משמעות משפטית לגבי פעולות שנעשו עד היום.

אני מסכימה עם חבר הכנסת אילטוב, רק יש לי הסתייגות אחת בנושא. אם הערוצים האלה כל כך חשובים למדינת ישראל ויושב-ראש המועצה יכול להחליט מה יהיה מספר אפיקו, אז אני מבקשת להחיל על ערוץ שהוא בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ועל מפיקי ערוץ עצמאי את החובה ללוות משדרים בכתוביות בעברית, ערבית, רוסית ותרגום לשפת הסימנים, על-מנת להנגיש לחרשים ולאוכלוסיות נוספות כגון זקנים, בני מיעוטים, עולים חדשים. מדובר בערוצים לפי ההצעה של חבר הכנסת אילטוב שהחקיקה מעניקה להם הגנה בהיותם בעלי ערך ציבורי. הם מספקים במה לנישות שאינן זוכות למענה מספיק. אם הערוצים האלה כל כך חשובים אני חושבת שצריכות להיות להם גם חובות.

אנחנו לא עוסקים כרגע בכתוביות שבסעיף (ו).

במידה והרוויזיה שלי מתקבלת אני מבקשת להוסיף חובות לאותם ערוצים.

זה דבר נפרד. אנחנו נקיים הצבעה על סעיף (ו).

הנושא שמעלה חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ עוד לא נפתח. עדיין לא אושרה הבקשה לדיון מחדש.

אני מבינה את אמירתה של חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ שככל שבקשתו של חבר הכנסת אילטוב לדיון מחדש בנושא שהוא העלה לא תתקבל היא תחזור בה מבקשתה בסעיף קטן (ו).

אין קשר בין הסעיפים.

יש קשר.

אם החליטו שהערוץ חשוב צריכות להיות לו גם חובות.

החובה שלך לא תלויה בשאלה אם המועצה מחליטה לשים אותו באפיק מסוים או לא, היא חובה כללית לכל בעל רישיון.

יש לזה קשר. אם הוא יכול לבוא ולהגיד לכבלים ולווין להזיז את הערוץ צריך שיהיה לערוץ הזה חובות.

חברת הכנסת אילטוב, אתה עומד על הסעיף הזה?

יש הסכמה בין הגופים.

בין איזה גופים יש הסכמה?

בין הערוצים של רישיון לפלטפורמות.

הממשלה מתנגדת?

כן.

מי בעד הצעת חברי הכנסת אילטוב ושמאלוב-ברקוביץ?

אם הממשלה מתנגדת אני מושכת את ההסתייגות שלי.

חבר הכנסת אילטוב, אני מציע גם לך לעשות את זה. תאמין לי, לא על זה תקום ותיפול הרפורמה הזאת.

בוא נעלה את זה להצבעה.

מי בעד?
ה צ ב ע ה
בעד – 6

נגד –0

ההצעה התקבלה

האם יש הסתייגות של שר התקשורת?

כן.

אנחנו עוברים לבקשת הממשלה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיפים 51א, 52(א) ו-53 המוצעים, בנושא מימון הרחבת ה-DTT באמצעות כספים שהתקבלו מהתמורה עבור חברת החדשות, ערבות להבטחת מימון עלות ההקמה ואי קיזוז מימון עלות ההקמה מתמלוגים שישלם בעל רישיון לשידורי טלוויזיה.

אני מציע לך לשאול מי בממשלה מבקש. לא תמיד הממשלה היא בראש אחד. לפעמים יש משרד האוצר, משרד התקשורת, משרד המשפטים. השאלה מי מייצג את הממשלה.

אתה לא היית פה, אבל בחדר הזה היה מצב שבו כששאלתי מה עמדת השר קיבלתי תשובה מה עמדת המשרד.

אדוני היושב-ראש, לי יש דז'ה וו. אני חוזר לשנת 2002, לתקופה שבה הייתי שר התקשורת ועיקר מאבקיי לא היו עם האנשים שלא היו בדעתי מהמגזר העסקי, אלא עם משרד המשפטים. משרד המשפטים היה בזמנו האיש שעודד כל דבר, לא היה מעליו דבר. היה גם כמובן משרד האוצר. אני עמדתי על כך שאני נציגה של הממשלה. אם שר התקשורת הוא נציגה של הממשלה, אז גם בנושא הבא שבו ביקשתי להתערב כנראה שיהיו מחלוקות שונות בין המשרדים השונים.

יש כאן עמדת ממשלה.

עמדת הממשלה מוצגת על ידי שר התקשורת.

אך ורק.

מצוין.

היה דבר כזה. זכרוני אינו מטעה אותי. היה מצב שבו שאלתי מה העמדה והתשובה הייתה שעמדת השר איננה מייצגת את עמדת הממשלה. זה ויכוח בין ממשלה לכנסת, בין יחסי הגומלין בין הממשלה לפקידות הממשלתית.

מדובר ברוויזיה על סעיפים 51א, 52 ו-53, לעניין מימון הרחבת ה-DTT. מה שהחליטה הוועדה בדיונים הקודמים זה שהמימון ייעשה מכספי התמלוגים שמשלמים בעלי הזיכיונות ובעתיד בעלי הרישיונות. מה שכרגע הממשלה מביאה לדיון זה ההצעה שהתמורה עבור חברת החדשות, הן של ערוץ 10 והן של ערוץ 2 - זה סעיפים שעדיין לא הצבענו עליהם, אבל הנוסחים מונחים כאן - תשמש למימון הרחבת מערך ה-DTT. אם יהיה הפרש והתמורה לא תספיק או שיידרש להוציא את הכסף עוד לפני שתתקבל התמורה, אז בסעיף מפורטים הגופים שיממנו את הרחבת המערך. אנחנו חוזרים לנוסח שהיה לפני.

מה שינה את עמדת הממשלה בין מה שכבר היה לבין הבקשה החדשה? גם הנוסח הקודם היה לבקשת הממשלה.

נכון, אבל עכשיו יש לנו את התמורה מחברת החדשות. יש את הכיסוי משם. ההפרש ימומן על ידי הגופים שמפורטים בסעיף, שאלה הגופים שהיו מפורטים גם קודם. מדובר בבעלי הזיכיונות, בבעלי הרישיונות, בערוץ הערבי - ככל שהוא יהיה שם - ובערוץ הכנסת.

האם במקור הממשלה היא זאת שהייתה צריכה לממן?

את החלק הראשון הממשלה מממנת.

ההצעה המקורית היא שכולם מממנים, למעט רשות השידור. כשהגענו לוועדה עמדתה הייתה שאוצר המדינה ישלם. מכיוון שהעלינו את הקושי הזה שמיעוט גורמים יממנו עבור שאר הגורמים, הוועדה החליטה שאוצר המדינה ישלם. אנחנו באנו עכשיו עם הצעה שמחלקת את התשלומים.

יש פה שינוי מהותי במדיניות.

אמרתי שהממשלה שינתה את עמדתה מהנוסח הקודם לנוסח הזה.

אני לא בטוח שאני שלם עם הנוסח הזה.

זה שהיא הציעה נוסח חדש לא אומר שאתה שלם איתו. קודם נבין מה הוא, אחר כך נדע עם מה אנחנו שלמים.

ההסדר הוא באמת הסדר מורכב.

אחר ממה שהיה קודם.

מכיוון שחברת החדשות אמורה לעמוד לסוג של מכירה, התמורה שתשתלם עבור חברת החדשות תלך למימון של ה-DTT.

מה הקשר? הכסף אמור היה ללכת להפקות.

זה שלב א'. ככל שהכסף מחברת החדשות לא יספיק לשם מימון של ה-DTT, העודף הנדרש - אנחנו עוד לא יודעים להעריך כמה יהיה התשלום - ישולם על ידי בעלי הרישיונות הקיימים וערוץ הכנסת, זאת אומרת כל השחקנים הקיימים שמשתתפים ב-DTT והשחקנים העתידים, למעט רשות השידור. זה ההסדר.

למה?

למה למעט רשות השידור?

פשוט אין להם. תגידי את האמת.

אין להם זה טעם אידיאולוגי ידוע.

האם לא היו צריכים הכספים האלה לעבור להפקות? בילינו יום אחד שלם בכפר המכבייה בשאלה איך נחלק את הכסף.

לא על החלק הזה. בילינו יום שלם על התמורה אולי מה-BID לעניין האפיקים, לא לעניין חברת החדשות.

בדבר הזה הכרענו כבר מי יממן את ה-DTT.

יש הכרעה. מדוע הגעתם עם זה?

אנחנו הגענו מכיוון שאוצר המדינה לא מעוניין לשאת בתשלום הזה. באנו עם רעיון יצירתי.

אני רוצה לבקש ממך, גברת רובינשטיין, להסביר את התהליך, כי את אומרת שזה ככל שלא יהיה הפרש וככל שזה לא יממן את חברת החדשות. צפוי הרי שעיבוי המערכת או הקמת המערכת הנוספת תיעשה הרבה לפני מכירת חברת החדשות. תסבירו מה סדר הדברים בהתאם למוצע. האם זה אומר שהגופים האלה יתנו הלוואה לאוצר המדינה?

לא. מכיוון שאוצר המדינה לא אמור מלכתחילה על פי ההצעה לממן את המערך..

ההחלטה של הוועדה הזאת הייתה שהמימון של מערך ה-DTT יהיה מכספי התמלוגים שנאגרו ברשות השנייה בשנה האחרונה. מכיוון שמשלמים כרגע תמלוגים יש מקור מימון. כבר מהשנה הזאת יש סדר גודל של בין 20 ל-40 מיליון, תלוי מה יוחלט בסופו של דבר. יש 15 מיליון שקל יתרת תמלוגים שהחזרנו לא מזמן מהקמת שלב א'. אם החלטת הוועדה תישאר בתוקף כך שהמימון יהיה מאוצר המדינה, אז יש מקור מימון שזה מהתמלוגים של השנה הזאת ומהיתרה הקודמת. זה המצב. זאת גם הייתה ההמלצה. בדיון הקודם התייתר החלק של לדון בערוץ הכנסת, משום שההחלטה הייתה שמקור המימון יהיה מכספי התמלוגים.

זה מה שהצבענו וקיבלנו. עכשיו באה הממשלה ומבקשת דבר אחר. אני מציע לא לפתוח את הסעיף הזה. הממשלה יכולה לעשות מה שהיא מבינה. ההכרעות מתקבלות בכנסת.

בהרגשת הדז'ה וו אני רוצה לפנות אל חברי הכנסת. אין ועדה יותר אטרקטיבית מוועדת הכלכלה. רבים מאזרחי ישראל באים ומתאספים לשמוע מה קורה בוועדת הכלכלה. אין להם מושג על מה דנים פה. בסופו של דבר הם רוצים שתצביעו אך שהם רוצים. אני מציע לכם לשמוע כל אחד בהקשבה רבה, כי כל אחד מהם עושה רבות למען כלכלת ישראל. יחד עם זה, צריך להחליט מה הכי טוב לצרכני ישראל, מה הכי טוב לאזרחי ישראל. צריך להחליט בלי מורא, בלי משוא פנים, בלי פיתויים ובלי איומים.

הייתי שר התקשורת כשנחמן שי היה עסוק בצרכי ציבור אחרים. השתדלנו לעשות כמיטב יכולתנו. כל האנשים פה הם בעלי דעה מאוד יסודית ומאוד משכנעת, אבל יחד עם זה כל אחד מבקש את האינטרס שלו.

אני ביקשתי להופיע בפניך, אדוני, לאחר שדיברתי עם שר התקשורת. אני רוצה לומר לכל חברי הכנסת שה-DTT הוא אחד מהדברים החשובים ביותר לצרכן בישראל. אני רוצה להבהיר בצורה ברורה שמי שצריך להקים את ה-DTT צריך לעשות זאת למען אזרחי ישראל, למען אותם אלה שנבצר מהם להגיע לכל אותם מקורות מידע, מקורות בילוי, תרבות, פנאי וחינוך אשר מחייבים אותם בתשלומים מיוחדים.

המדינה מבקשת היום - הממשלה עושה זאת יפה באמצעות שר התקשורת - לאפשר לאזרחי ישראל שאין ידם משגת להגיע למקסימום מקורות מידע. הדבר הזה הוא חשוב ביותר. השאלה היא אם חובת התשלום היא על המדינה כמדינה או חובת התשלום היא על אותם אלה שהם צרכנים כמו האזרחים. כאשר המדינה משלמת זה כמובן מהמסים, כי תקציב המדינה מורכב ממקורות ההכנסה של המדינה. בעבר חשבנו שה-DTT הוא דבר שצריך להיות ממומן גם על ידי אותם ערוצים שיבואו וייהנו בצורה חד משמעית על ידי כך שכל בית בישראל במחיר של כלום יוכל להגיע אליהם בהינף לחיצה אחת מבלי צורך לשלם אגרות נוספות.

במערכת ה-DTT הראשונה היו 5 ערוצים. ביניהם היה גם רשות השידור ב-2 ערוצים: ערוץ 11 וערוץ 33. אלו קבוצות שנהנות בעיקר מהנושא הזה. הערוץ הראשון לא יכול לשאת באותם תשלומים. אלה תשלומים כמעט זניחים. ביקשה הממשלה לתקן היום את ההצעה שלה בכך שבמקום 5 ערוצים, שמתוכם 2 הם של רשות השידור, יהיו רק 3. ביניהם יש את אחד הערוצים ה"פופולאריים" בעולם - לפי דעתי אחוז הציפייה בו מגיע לכדי 100% - והוא ערוץ הכנסת. כל מי שמבין משהו יודע שערוץ הכנסת נותן הכל. כל מה שביקשת מאחד מ-150 הערוצים הפעילים כל לילה ולילה יש בערוץ הכנסת.


פעמים רבות מטילים על האוצר, לאחר שהוא מחלק את התקציב, להוציא מהתמונה את כל אותן מטלות שהמשרדים אשר קיבלו תקציב יכולים היו לחלק ביניהם. הם אומרים שאת זה הם מחלקים, השאר האוצר ייתן פעם נוספת. אני מבקש להודות לאוצר על כך שהוא העמיד את ערוץ הכנסת בשורה אחת עם הרשות השנייה ובשורה אחת עם ערוץ 2 וערוץ 10. על כך אנחנו מודים לו מאוד, כי בכך זכינו להכרה. רבים היו אלה שהתנגדו לעצם הקמתו של ערוץ הכנסת. וראה זה פלא, ערוץ הכנסת שווה בתכלית לערוץ 10 ולערוץ 2 משום שאנחנו מתבקשים היום לממן את הקמת המערכת כאילו היינו ערוץ 10 או ערוץ 2. כמובן בצדק, כי אנחנו כמו ערוץ 10 וערוץ 2 מבחינת הצפייה. אולי הם היו צריכים לבקש שעלינו יוטל יותר, כי הרי אותנו רואים הרבה יותר מאשר רואים אותם. הדבר צריך לבוא לידי הבנה של חברי הכנסת, כי רבים מהם ישבו בתקציב הכנסת הבא. בתקציב הכנסת הבא אני אבוא ואומר להם שבמקום 6 מיליון שהייתי צריך לתת לאזרח הישראלי אני צריך לתת עכשיו 10 מיליון. ידעו כל החברים שיושבים כאן וידע הפרוטוקול שכאשר נבוא לתקציב הבא אנחנו נדפיס עבור האוצר כסף, כי הוא לא רוצה שהרשות הראשונה תשלם.

אני כבר הייתי פה. הייתי חבר כנסת, הייתי חבר כנסת לשעבר, הייתי שר, הייתי שר לשעבר, הייתי יושב-ראש כנסת, הייתי יושב-ראש כנסת לשעבר. רשות השידור לא מסוגלת להגיע למצב שבו נחייב אותה. אנחנו לא נותנים בידיה את הכלים להתייעל. צריך לראות כל אזרח את רשות השידור כרשות ציבורית, לא כרשות שהיא רשות מסחרית או כרשות שהיא רשות ממלכתית. אני מבחין הבחנה יתירה בין הרשות הממלכתית לרשות הציבורית, כי הממלכתית היא הרשות של הממשלה. רשות השידור צריכה להיות רשות של הציבור. לצערי הרב, לא תמיד הדברים באים לידי ביטוי. פעמים רבות האנשים שנמצאים במערכת רשות השידור חושבים שהם יכולים להטיף לציבור לא מה שהוא צריך לדעת, אלא מה שהם רוצים שהוא ידע. אני חושב שאנחנו צריכים להקפיד ולשמור. חבר הכנסת שי וחברת הכנסת שלי יחימוביץ עומדים על המשמר יחד עם חבר הכנסת וקנין על כך שתתקיים רשות ציבורית. צריכים - עם כל הקושי - גם לאשר את הנושא של הגדלת אגרת רשות השידור, כדי שרשות השידור תהיה תלויה באזרחים ולא בממשלה. אם אנחנו נאשר את האגרה יכול להיות שהממשלה תוכל לבוא ולהטיל את ה-4 מיליון המסכנים או את 12 המיליון גם על רשות השידור. את כל מה שיאמר שר התקשורת אני אקבל, כי אני רואה ב-DTT לא עניין של גחמה בינינו אלא כיצד זה יושלם.

אנחנו עשינו את חוק הקולנוע. מחצית מהתמלוגים צריכים ללכת לקולנוע. אם לקחת מהתמלוגים לירה, זאת אומרת שחצי לירה לקחת מהקולנוע הישראלי. כל הדברים האלה כתובים בכל דברי חוק הבזק, שהוא חוק התקשורת, חוק הקולנוע וכל אותם חוקים אשר שייכים לשידור בישראל שעלה, פרח וצמח. יחד עם זה צריכים להיות זהירים.


אני רק רוצה לומר לאוצר שהם לא צריכים להשתמש בכנסת כאיזה שהוא מכשיר להדפסת כסף. אתם מחייבים את הכנסת לבוא לשלם דברים שהיא לא מחויבת בהם. אם הממשלה רוצה הכנסת מוכנה לשמש כצינור להדפסת כסף, אבל שידעו כל חברי הכנסת שאנחנו עושים פה דבר כדי לא להכשיל מכשיר שמשרת את כל הציבור בישראל.

כל חברי הכנסת שמעו את דבריך. אני מודה לך. אתה הבנת את המסקנה, חבר הכנסת שי?

אני השתכנעתי. אני חושב שאפשר להגיע לאיזו שהיא הבנה. לדעתי הפתרון שהציע מנכ"ל הרשות השנייה הוא נכון. זה יכסה את כל המקורות.

אנחנו כבר קיימנו דיון טוב מאוד בעניין הזה. קיבלנו הכרעה מצוינת. באה הממשלה ומשנה את עמדתה. אני מתנגד לשינוי העמדה הממשלתית. מי בעד הצעת הממשלה לפתוח את הסעיף?

ה צ ב ע ה

בעד – 0

נגד – פה אחד

הסעיף לא נפתח

בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש, מאת ח"כ רוברט אילטוב, בסעיף 29(1)(ב) בנושא הוספת ערוץ ייעודי בשפה הרוסית למערך השידורים הדיגיטלי. האם פתחנו את הסעיף הזה?

אנחנו שוחחנו והוועדה לא הצביעה על הבקשה לדיון מחדש.

מי בעד לפתוח את הסעיף?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – 0

סעיף 29(1)(ב) נפתח ואנחנו מקיימים בו דיון מחדש

היות וכל הסוגיה של הוספת הערוצים ל-DTT זה נושא שדורש בחינה נוספת, כאשר יש כמה ערוצים שיש מאבק אם להוסיף או לא, הצעתי היא לפצל את הסעיף הזה מהחוק הראשי ולהצביע על הפיצול.

זאת לא הצעתך, זו הסכמה שהגענו אליה.

זאת הצעה שיש עליה הסכמה.

הסעיף היחידי שניתן לפצל כאן זה הסעיף המוסיף למערך ה-DTT את משדר הערוץ הייעודי בשפה הערבית.

יש את הסעיף שאחרי שנתיים יעבור.

זה סעיף בחוק העיקרי. אני צריכה לפצל סעיף מהצעת החוק.

עשינו גם תיקון לסעיף הזה.

העיקרון מובן לכם?

העיקרון מובן. זה לא עניין עקרוני, זה עניין ניסוחי.

בלאו הכי מפצלים. האם מוציאים את זה מהחוק הראשי?

משמעות הפיצול, ככל שהוועדה תחליט על כך והמליאה תאשר זאת, אומרת שסעיף מסוים שכלול בהצעת החוק הממשלתית לא יהיה כלול בנוסח שיונח עכשיו לקריאה שנייה ושלישית, אלא יישאר להמשך דיון הלאה בוועדה. לצורך זה אני צריכה להוציא סעיף אחד מהצעת החוק הממשלתית. הסעיף שאותו נפצל הוא הסעיף שדן בערוץ בערבית. אינני בטוחה אם הצעת החוק מתייחסת לזה רק בסעיף קטן (1) או במקום נוסף. החלטת הוועדה היא לפצל את כל מה שקשור בערוץ בערבית ממערך ה-DTT.

אתם תמצאו את הסעיפים כאשר הדבר יובא לקריאה שנייה ושלישית.

מועצת הכבלים והלוויין פרסמה מכרז לערוץ הערבי. רק אתמול הוגש ספר המכרז. התפרסם המכרז על בסיס החוק המוצע. אני לא צריך להסביר לכם מה החשיבות הגדולה של ערוץ ערבי מסחרי. בחוק מבקר המדינה כתבו את זה. זה הולך לעזור להסברה הישראלית. שר התקשורת הקים צוות לדון בכל העניין של הרחבת ה-DTT. להוציא עכשיו את הערוץ הערבי בישורת האחרונה זה יהיה מעשה לא ראוי שפוגע בערוץ עוד לפני שהוא הוקם.

איפה נקבע שהוא יוצא?

בלאו הכי, מר חן, ועדה לבחינת הוספה או גריעתם של ערוצים מה-DTT ישנה במשרד התקשורת.

גם על בסיס החוק הקיים..

אין עוד חוק. אנחנו בהצעת חוק.

אני מסכים באלף ומאת האחוזים למה שאומר ניצן. אני חושב שזאת פגיעה באוכלוסייה מסוימת בתוך מדינת ישראל.

ערוץ 33 הוא ב-DTT. 90% משידוריו הם בערבית. מספיק עם הצביעות.

הוא לא צריך להיות ב-DTT.

אבל הוא נמצא.

בוועדה נדון בזה.

אנחנו מפצלים. בוויכוח על ה-DTT נדון בנפרד. זה מה שמציע יו"ר הקואליציה.

אתה הולך לדון בנפרד בכל הסוגיה של ה-DTT?

נכון.

גם הערוץ הערבי צריך להיות על השולחן.

הוא יהיה על השולחן.

מר חן, אתה בוועדה שבוחנת מה ייגרע ומה יתווסף ל-DTT?

אם הוא לא יודע את התשובה, אז מיניתי אותו הרגע.

אני מציע להצביע על הפיצול. מי בעד ההצעה לפצל?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – 0

אושר


דיון מחדש לבקשת ח"כ יוליה שמאלוב- ברקוביץ בסעיף 6כא1 המועצה במסגרת סעיף 78(2) להצ"ח והרישיונות הכלליים לשידורי טלוויזיה, לרשות השידור, ערוץ הכנסת והערוצים היעודיים; לחלופין: ביטול האיסור להקצות את האפיקים 10 ו-22 למשדרים האמורים.

אני מבקשת להגיש רוויזיה בנושא מיקום רצף אפיקי השידורים. אני רוצה להציע שרצף האפיקים המיועדים לשידורים ישראליים בעלי רישיון ייקבע להיות באפיקים 1 עד 10 בכבלים ובלווין כאחד. באם לא תתקבל בקשתי אני מבקשת להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר 10 ו-22.

מי בעד בקשתה של חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ?

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – 5

הבקשה לא אושרה

אני מבקשת להגיש הסתייגות במליאה.

דיון מחדש לבקשת ח"כ רוברט אילטוב בסעיף 6כ1(א)(2) בנושא הגבלת סמכות המועצה להפחית את שיעור הערוצים המשותפים הקבוע בסעיף.

מדובר על כך שלכבלים וללווין יש את הערוצים שלהם. הרשות השנייה קובעת מה האחוז שמותר להם להחזיק בערוצים שלהם. נוצר מצב שלאחד מהם יש כ-40% ולשני יש כ-20%. הבקשה שלי היא להשוות את התנאים ולהגיע ל-40%.

התנאים שציינת אינם תנאים מדויקים. הבקשה הזאת באה על רקע בקשה ספציפית של חברה ספציפית. כמו שהייתה חברה ספציפית מהצד השני שרצתה מול חברת הוט, עכשיו חברת הוט רוצה לפתוח את תנאי המיזוג הספציפיים שהוסדרו במסגרת החלטת מועצה והחלטת הרשות להגבלים עסקיים. פנתה חברת הוט וניסתה לפתוח את התנאים האלה מול הרשות להגבלים עסקיים לפני כמה שנים - בפעם האחרונה לפני שנה - אבל דרכה לא צלחה. עכשיו היא מבקשת לעשות עקיפה להחלטה של הרגולטור הרלוונטי.

אף אחד לא מעוניין בזה.

ההחלטה הזאת מבטיחה פלורליזם במגוון של ערוצים על גבי הפלטפורמות שאף אחד לא מעוניין בהן. אנחנו חושבים שזה לא נכון, במיוחד על הרקע שהרשות הרלוונטית המקצועית חשבה שההסדרה הזאת היא הסדרה לא נכונה. אומרים הוט ויס שהם לא מעוניינים בזה.

אני מבקש לדחות את ההצבעה על-מנת לבדוק את הנושא.

תתייעץ ונחזור לזה. בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש בבקשת ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ בסעיף 139 – תיקון חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) בנושא החלת החובה ללוות משדרים בכתוביות ובעבירת, בערבות וברוסית ובתרגום לשפת סימנים על בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ועל מפיק ערוץ עצמאי.

אם ערוץ זה או אחר כל כך חשוב לציבור, אז שישקיעו בתרגום, שישימו את זה בעברית איפה שאין עברית, שישימו את זה ברוסית איפה שאין רוסית, שישימו ערבית, שיעשו את זה בשפת החרשים. למה יש חשיבות לערוץ זה או אחר אם אנחנו לא נותנים לקבוצות גדולות במדינה לצפות בו?

את רוצה שהכל יתורגם?

זה רק בעל רישיון מיוחד או מפיק ערוץ עצמאי.

אני לא מבקשת שיהיה רוסית , עברית , אנגלית , ערבית ושפת החרשים, אלא שלכל ערוץ תהיה הנישה שתחליט המועצה לאיזה עוד קהלים הוא מתאים.

זה קצת מסובך.

עם כל הערכה שלי לחברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, זה שיש שיקול דעת עוד לא אומר שצריך להפעיל אותו. לשפת הסימנים והכתוביות יש הסדרה כוללת, בין בחקיקה ראשית ובין בתקנות ובהסדרים. הנפקות התקציבית של מה שאת מבקשת על ערוץ 24, על ערוץ הקניות ועל ערוצים שיבואו אחרי זה היא בין 4 ל-5 מיליון שקל.

למה צריכים ליצור חובה בלי יכולת להפעיל שיקול דעת פר ערוץ אם זה מתאים? יש אינטרס למדינה שיהיו כמה שיותר מפיקים עצמאיים. זה בהמשך לסוגיה הקודמת שהייתה עם האחזקה של 40%. השאלה היא אם יש הכרח שבכל ערוץ של מפיק עצמאי, שהוא לא בהכרח עומד עם גוף חזק מאחוריו, יהיה נטל של עוד כמה מיליוני שקלים?

מה זאת אומרת נטל? האם העובדה שהחרשים יבינו על מה מדובר זה נטל? האם העובדה שזה יתורגם לערבית ולרוסית זה נטל? כל הציבורים האלה הם נטל בשבילך?

כל התכנית העסקית שלהם היא 4 מיליון שקלים. את רוצה להחיל עליהם מחויבות של כל התקציב שלהם.

אני חושב שהתשובה של מר חן מספקת. חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, האם את מסתפקת בתשובתו של מר חן?

לא. אני רוצה שיסבירו לי מה זה בעל רישיון מיוחד.

בעל רישיון מיוחד זה ערוץ שנישא על התשתיות של הוט ויס בלי לשאול את דעתם. אין להוט ויס שיקול דעת מבחינת התוכן. בתמורה הם משלמים דמי מעבר בסך 4 וחצי מיליון שקל. המשמעות התקציבית..

אל תדבר על משמעות תקציבית. אני בכנסת שומעת כל הזמן את העניין של משמעות תקציבית. אני גם שמעתי את זה באסון הגדול שהיה. לא מעניינת אותי עכשיו המשמעות התקציבית. תסביר לי מה זה בעל רישיון מיוחד. למה שלא תבוא אתה להוט ויס ותגיד להם שאתה לוקח מהם אפיק זה או זה כי הוא חשוב?

הסמכות שיש למועצה כרגולטור ישיר היא לקבוע רק בגבולות קיצוניים, דהיינו שהוט או יס לא יחליטו להתעמר בבעל ערוץ עצמאי וברצותם יגלו אותו לערוץ 600 או יעיפו אותו לערוץ 60. הסיבה שאין היום בעל רישיון מיוחד, למעט ערוץ הקניות, נעוצה בעובדה שהמודל העסקי שלו בעייתי.

חוק התקשורת רצה לעודד פלורליזם. רוב הערוצים שהכבלים והלוויין משדרים אלה ערוצים שהגיעו איתם להסכם. מדובר בערוצים שתלויים ברצונם הטוב של הכבלים והלוויין. בעל רישיון מיוחד זה מנגנון בחוק התקשורת שנועד לאפשר גם למי שלא הגיע להסכמה עם הכבלים והלוויין לשדר. לערוץ כזה יש חובות, בעיקר תשלום דמי מעבר. זאת הסיבה שאין כמעט ערוצים כאלה. מאוד קשה לקיים ערוץ שמשלם את הסכומים שיש לשלם כדמי מעבר לכבלים וללווין ולהפיק גם תוכן. המודל הזה נכון להיום נכשל. עלו 2 ערוצים כאלה, אבל הם ירדו כי לא הייתה להם ייתכנות כלכלית. הערוץ היחיד שמצליח לשרוד זה ערוץ הקניות.

מה המשמעות של ערוץ הקניות לציבור במדינת ישראל שכל כך חשוב לבוא לכבלים וליס ולהגיד להם להשאיר אותו באפיק 21? מה המשמעת של הרישיון המיוחד לערוץ הזה?

בדרך כלל כשמשדרים ערוצים שמגיעים איתם להסכמה משלבים אותם באפיקים שמתאימים לאופי שלהם. כאן זה ערוץ שמראש לא כל כך רוצים לשדר אותו. אם לא נותנים לערוץ כזה הגנה, אז זורקים אותו לאפיק מאתים ומשהו.

הוא עדיין נמצא בפלטפורמה. מה זאת אומרת זורקים אותו? במקום 21 יעשו 300. למה כל כך חשוב ערוץ הקניות לכבלים וליס? למה זה חשוב לציבור?

הרישיון המיוחד זה המכשיר שהחוק נתן לרגולטור לעודד פלורליזם, זאת אומרת לשדר ערוצים שהכבלים והלוויין לא רוצים לשדר.

מה המשמעות של ערוץ הקניות לציבור הרחב? אם יש משמעות לערוץ הזה אני מבקשת שהוא יתורגם לשפות אחרות.

אנחנו לא מדברים על ערוץ הקניות כערוץ קניות, אלא על המנגנון של רישיונות מיוחדים.

אני מדברת על ערוץ הקניות.

אנחנו חשבנו שערוץ הקניות חשוב לפריפריות כדי לאפשר להם סחר מרחוק. אנחנו מדברים באופן כללי על המנגנון.

ברגע שאתה מסביר לי ציבורית זה אומר שהוא צריך להיות מתורגם לעוד שפות.

כל מה שאנחנו אומרים זה שזה מעודד פלורליזם.

מי בעד הבקשה לדיון מחדש?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – רוב

הבקשה לא אושרה

אני מציעה לחשוב מדוע זה כל כך חשוב.

בקשת הממשלה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 100 בנושא העברת התמלוגים שמשלם מורשה לשידורים, לאוצר המדינה.

זה העברת תמלוגים במישרין מהזכיינים למשרד האוצר.

לא היה דיון בעניין הזה. מר סבן, אתה לא תהיה רגולטור של השידורים?

ודאי שלא.

אני מבקש שתגיד את זה בעצמך. תגיד שאתה מתחייב בשם משרד האוצר בישראל לא להיות הרגולטור של השידורים.

כשהמדינה גובה תמלוגים בענפים אחרים - בענף התקשורת זה בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית - היא גובה את זה באמצעות החשב. במקרה של שוק התקשורת היא גובה אותם באמצעות חשב משרד התקשורת. כך נהוג בסלולר, בנייח ובחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית. החריג לכך הוא הרשות השנייה שגובה את התמלוגים לא באמצעות חשב משרד התקשורת אלא בעצמה. אנחנו מציעים לשנות את ההסדר הזה כך שהגבייה תיעשה על ידי חשב משרד התקשורת. כל השינוי הוא במנגנון הגבייה. אין כאן שום שינוי בהתנהלות מול הרגולטור. הגבייה הטכנית תיעשה על ידי משרד התקשורת.

יש כאן הטעייה.

איך זה עובד בכל שאר התחומים? איך העניין הזה הוחרג?

כנראה שהמחוקק לא טעה. הנושא הזה עלה על ידי האוצר לאורך קיומה של הרשות השנייה פעמיים או 3 פעמים לפחות. המחוקק מצא לנכון להשאיר את המצב על כנו, זאת על אף שכל הטיעונים האלה נשמעו כמה וכמה פעמים. כספי התמלוגים בסופו של תהליך מועברים לאוצר המדינה. השאלה שנשאלת כאן היא מה המשמעות על העברת מנגנון הגבייה. מאז ומתמיד נעשה ניסיון לייצר הפרדה בין הגורמים הממשלתיים לגופים המשדרים. ממשק ישיר הוא ממשק בעיתי. התייחסו לכך הרבה גורמים ברבות השנים, לרבות מבקרי המדינה לדורותיהם. זאת הסיבה שהוקמה רשות עצמאית כתאגיד סטטוטורי, שנמצאת כחיץ בין הממשלה לגופים המשדרים. אין כוונה ואין רצון של פקידי האוצר, שתמיד להוטים להיות מעורבים בכל דבר, להיות מעורבים באופן ישיר באמצעות החשבים שלהם בתהליך הזה. הגבייה היא לא רק גבייה של סכום כסף שמועבר לאוצר המדינה, הגבייה היא גם של ההוצאה לשידורים. אותו סכום שנקבע קובע את ההוצאה לשידורים שגופי השידור צריכים להוציא.

נמצא כאן חבר הכנסת שי, שהיה ממקימי הרשות השנייה. כבר אז הנושא הזה עלה והיה צורך לייצר את ההפרדה ולייצר את העצמאות כדי שלא תהיה זיקה ישירה. מההוצאה לשידורים נקבעת הנגזרת של סוגה עילית. זאת עבודה מאוד מורכבת. זה לא מספר פיקס שנקבע, זה איזה שהוא תהליך של בדיקה שנעשה על ידי גורמים שהם גם רואי חשבון וגם גורמים מקצועיים כדי להגיע בסופו של דבר לסכום. את הסכום הזה קובעים איך יועבר. בשנת 2005 או 2006, כשהנושא הזה עלה על ידי האוצר, נקבע שהרשות השנייה תעביר כל נתון שהאוצר יבקש. כך אנחנו עושים. לא צריך לשנות את העניין. הרשות השנייה וזכייני הרשות השנייה ושידורי הטלוויזיה הוחרגו בגלל העיקרון של ההפרדה.

יהודה סבן

אנחנו מציעים להעביר את הגבייה של התמלוגים, לא שום דבר אחר, לחשב משרד התקשורת.

גם היום הגבייה עוברת אליך.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – 1

בקשת הממשלה לדיון מחדש התקבלה

האם חסרה תעסוקה במשרד האוצר ובמשרד התקשורת שאתם רוצים את מנגנון הגבייה?

מנגנון הגבייה של התמלוגים נעשה על ידי חשבים. את התמלוגים מכימיקלים לישראל ומענפים אחרים גובים על ידי חשבים. את התמלוגים מהוט ויס שיושבים בחדר הזה גובה חשב משרד התקשורת, לא הרגולטור. אין היגיון בכך שהרגולטור גם יגבה את כספי התמלוגים.

למה הם עושים את זה? משעמם להם?

אתה תמיד יכול להצביע נגד.

רוצים שהרגולטור יהיה עצמאי, שיהיה לו כוח.

כששאלתי את מר סבן אם הרגולטור יהיה עצמאי הוא אמר בצורה מפורשת שכן.

תמיד הוא יגיד את זה.

אם זה לא ילך נחזיר את זה.

אתה רוצה שהאוצר יעמוד ישירות מולם? אני לא רוצה שהוא ידבר איתם. מה אנחנו מרוויחים מזה? בשביל מה?

זה בירוקרטיה. זה ממשק ישיר לזכיינים.

הם סתם דחפו את זה פנימה. מה זה שייך לרפורמה? מנשה, מי יבדוק את החשבונות? מי יבדוק שהם מדווחים אמת?

הוא יצטרך.

זה לא בסדר.

זאת המשמעות של העברה. היום אנחנו עושים את זה.

מנשה, אם תקבלו פנייה כלשהי לגבי שידור מסוים בערוץ השני או בערוץ 10, מי יבדוק את זה? מר סבן יבדוק? מר סבן, רוצים לדעת שאתה לא תהיה זה שתקבל פנייה לגבי שידור כלשהו בערוץ השני או בערוץ 10 ועוד תגיד מה אתה חושב עליו.

אנחנו לא נעשה את זה.

אתה מתחייב שאתה לא מתערב בשום דבר ושאתה מתעסק רק בעניין הכספי.

אני לא אתעסק בעניין הכספי ובטח לא בענייני תוכן. החשב שיגבה את התשלומים לא יעסוק בענייני תוכן. הוא גם לא עושה את זה היום כשהוא גובה את הכספים מהוט ויס. אין שום סיבה להבחין בין שני הגופים האלה.

למה בתמלוגים מבחינים? למה לא משווים את הכל לפלטפורמות?

אנחנו שוקלים את זה.

4 שנים אתם שוקלים את זה.

תיקון סעיף 100. 68. בסעיף 100 לחוק העיקרי (1) בסעיף קטן (א), במקום "בעל זיכיון" יבוא "מורשה לשידורים", במקום "לרשות" יבוא "לאוצר המדינה" והסיפה החל במילים "הרשות תעביר" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ד), המילה "מהרשות" – תימחק.

איפה הפיקוח הפרלמנטרי על קביעת התמלוגים?

בהתאם לחוק יסוד משק המדינה יש צורך לקבל את אישור ועדת הכספים. זה עובר לאישור ועדת הכספים.

כדאי שיהיה כתוב שזה יאושר בוועדת הכלכלה.

ככל שזה לא מועבר לאישור ועדת הכלכלה צריך לתקן את החוק כך שזה יועבר לאישור ועדת הכלכלה.

כל מגע בין גופי ממשלה לזכיינים עצמאיים ופרטיים צריך להיעשות מאוד בזהירות. הרעיון הזה הוא רעיון שנופל בדיוק בתווך הזה. הרשות השנייה ניהלה את זה לאורך השנים. יכול להיות שהיא ניהלה את זה טוב, יכול להיות שהיא ניהלה את זה רע. אם היא ניהלה את זה רע צריך לבדוק למה. אם היא ניהלה את זה רע זה לא אומר שצריך להוריד את התווך הזה בין הגורם הממשלתי לזכיינים. זה יהיה רע מאוד אם זכיינים או בעלי רישיונות לעתיד יצטרכו ללכת למשרד האוצר. עצם הרעיון ללכת, לשבת מול פקידי מדינה ולהתחיל להסביר להם איך ספרי החשבונות שלהם בנויים, איך ההכנסות שלהם ואיך ההוצאות שלהם זה רעיון רע. אנחנו ממוטטים פה משהו שנוגע כרגע רק לעצמאות הארגונית והכספית שלהם. בשלב הבא זה יגיע לתחומים אחרים. אני חושב שזה רעיון רע. אני מציע שתמשכו את זה. אני לא יודע מאין זה בא. אני לא מבין מה זה קשור לרפורמה. יש מספיק דברים חשובים שקורים פה. זה פשוט לשבור סדר והיגיון שמתקיימים 20 שנה במדינת ישראל. זה מתקיים לגמרי לא רע.

תהליך גביית התמלוגים הוא נגזרת של ההכנסות. אנחנו מושפעים מההכנסות האלו היות ו-60% מזה מופנים ליצירה. האם יעשה את זה גוף מקצועי שיודע לבחון הכנסות או יעשה את זה גוף ממשלתי כמשרד האוצר זאת התשובה שצריכה להתקבל.

אין שום שינוי בעניין הזה. כל הדברים שנוגעים לחישוב של הפקות המקור, של סוגה עילית נעשים היום וימשיכו להיעשות על ידי הרשות השנייה. גביית התמלוגים תיעשה על ידי חשב המשרד.

אני מעלה להצבעה את הסעיף. אני רוצה שיהיה ברור שהדברים צריכים להתרחש בוועדת הכלכלה.

אנחנו מסכימים.

מי בעד סעיף 100 כך שהגבייה תהיה באוצר?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – 2

אושר

אני מבקש לרשום הסתייגות.

מר סבן הסביר למה המנגנון הזה מתקיים בגופי תקשורת אחרים. אנחנו מבקשים שאותו היגיון יתקיים גם לגבי שיעור התמלוגים, לא רק לגבי שיטת הגבייה. זה דבר מהותי לגבינו.

אתם עוד תאכלו אותה עכשיו. הוא עוד יפתח עכשיו את גובה התמלוגים.

יש מכתב משר התקשורת ומשר האוצר.

כשפותחים קופסא לא יודעים מה יוצא ממנה.

אתם באמת חושבים שתקבלו את הכסף מהאוצר אי פעם? אפשר גם שהאוצר ייקח את האגרה של רשות השידור ממחלקת האגרה של רשות השידור? יש גבייה של 55% גבייה במקום 100%.

אני הבנתי שהאוצר מאוד מגובש בתפישת העולם שלו לגבי התמלוגים. אני מניח שיש לו גם תפישה מגובשת לגבי גובה התמלוגים והשוויונות הנדרשת בתחום הזה.

זה לא קשור להצעה.

זה לא בחוק הזה.

רצינו לדעת את המדיניות.

שרי התקשורת והאוצר הודיעו שהם יבחנו את הנושא הזה.

קראתי בעיתון שכתבו לי מכתב.

אחרי שהם יסיימו את עבודתם הם יציגו את תפישת העולם. זה לא הנושא שנדון כאן.

אני רוצה לפנות לחברי הכנסת ולאוצר ולהסביר את המצב שהזכייניות נמצאות בו. אנחנו משלמים 4% תמלוגים. חברות הכבלים והלוויין משלמות אחוז אחד. גם חברת הסלולר משלמת אחוז אחד. מצבנו רחוק מאוד מלהיות דומה למצבן של חברות הסלולר. אנחנו קיבלנו סוג של הבטחה מהאוצר וממשרד התקשורת על כך שיורידו את התמלוגים. אנחנו חושבים שאם לא נעשה את זה כעת יגידו שאי אפשר לעשות דברים רטרואקטיביים.

אנחנו לא יודעים על הבטחה שניתנה.

אני קראתי על זה בעיתון. זה לא העניין כאן.

אנחנו מבקשים שתהיה כאן אמירה.

אם אנחנו דנים בכאלה פרטים קצת משונה שהאוצר לא מביע את דעתו.

הסמכות הזאת נתונה לשרי התקשורת והאוצר. הם הודיעו שהם יבחנו את זה אחרי שהחוק הזה יאושר.

בקשת הממשלה לדיון מחדש ודיון מחדש בסעיף 55(א3) (1א) המוצע, בנושא ביטול ההסדר לעניין המשך שידורי הטלוויזיה הלימודית באפיק 22, במקרה של פקיעת הזיכיונות או ביטולם.

ככל שבשנת 2012 2 בעלי הזיכיונות יבחרו לעבור לשיטת הרישיונות ולשדר באפיקים אחרים, כך גם הטלוויזיה החינוכית תפסיק לשדר במסגרת אפיק 22 ותמשיך במסגרת ערוץ 23 וערוץ 1. ככל שאחד מבעלי הזיכיונות ימשיך לשדר עד שנת 2015, כך גם הם ימשיכו לשדר במסגרת הזיכיון עד שנת 2015.

אם כולם עוברים לשיטת הרישיונות ב-2012 מתפוגג ההסכם שבו בין חמש וחצי ל-6

הם משדרים ב-22.

זאת חובה שנמצאת בחוק.

אם אחת מהזכייניות בוחרת להישאר על אפיק 22 ההסדר נשאר עד 2015.

נכון.

באיזה הסדר זה קבוע היום?

זה קבוע היום בחוק.הם רוצים לתקן את החוק.

מה קורה להם ברגע שהזיכיון פג?

אנחנו בוחנים להעלות אותם ל-DTT.

מיד כשעלה הרעיון לבטל את השידורים בערוץ 2 התעלמו מההוראה בחוק שקובעת שהטלוויזיה החינוכית..

זה חוק חדש.

לא הייתה הצעה במסגרתה החוק, לפחות לא הצעה שעברה בממשלה. הייתה כוונה להשאיר את השידורים של הטלוויזיה החינוכית בערוץ 2 עד 2015. ההצעה הזאת להפסיק את השידורים של בעלי הזיכיון בערוץ 2 גרמה לכך ששידורי הטלוויזיה החינוכית, במידה ושני בעלי הזיכיון יעברו להיות בעלי רישיון, ייפסקו. אנחנו נפגשנו עם שר התקשורת. הצענו איזו שהיא הצעה.

לוקחים ומרעים את מצבם.

נאמר שהם בוחנים את העניין.

יש להם עוד שנתיים להיות.

מי שמשדר ב-2 מקבל את החינוכית?

היו"ר אופיר אקוניס
רק אם הוא נשאר בשיטת הזיכיון.

אין לנו שום דבר נגד החינוכית. החוק אומר שמי שנשאר בזיכיון החינוכית צמודה אליו להסדר. אם הוא לא בזיכיון באופן טבעי זה פג. אני צריך לחוקק חוק שבעל רישיון יסכים לקבל עליו את החינוכית. יש הבדל בין זיכיון לרישיון. זיכיון הרבה יותר קל לי, כי אני מכניס את זה בתנאי המכרז.

היום זה חל רק על ערוץ 2. החובה הזאת לא חלה על ערוץ 10.

צריך לתת את הדעת על מעמדה של הטלוויזיה החינוכית.

אני אבחן בחיוב את ההכנסה שלה ל-DTT. מאה ומשהו אלף מנויים כבר עכשיו, עם פוטנציאל אדיר. לא נוכל לחייב בעל רישיון לקבל את הטלוויזיה החינוכית.

אתה אומר שזה זמן של בין שנה לשנתיים, כשבזמן הזה יימצא פתרון לשידורים של הטלוויזיה החינוכית כדי שלא ייעלמו. אנחנו לא רוצים שהם ייעלמו.

אין לנו שום כוונה לפגוע בחינוכית.

אנחנו מקיימים דיון בצורה לא תקנונית כי הסעיף לא פתוח. מי בעד לפתוח את הסעיף?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

בקשת הממשלה לדיון מחדש התקבלה

אני רוצה לשים על השולחן את העובדה שאנחנו רוצים לשמור על החינוכית חזקה. נאבקנו בעבר בחוק ההסדרים על מנת להוציא את הרעיון של סגירה מוחלטת של החינוכית. ברגע שאומר השר שהוא לא יכול לכפות בחוק החדש על בעל רישיון לצרף אליו את החינוכית אנחנו בעצם פוגעים בחינוכית. אומרים שמתי שהוא במהלך השנתיים הקרובות ימצאו דרך לפצות את החינוכית. אני לא יודעת איך. אני רוצה שמישהו ייתן לי תשובה איך אנחנו מבטיחים את עתידה של החינוכית, כדי שהיא לא תיפגע.

צריך שתינתן איזו שהיא הבטחה שלטונית או אמירה שבכל זאת לטלוויזיה החינוכית יימצא פתרון. .

שר התקשורת אמר שזה דבר מובן מאליו שהיא ממשיכה לשדר בערוץ 23. אולי היא תרוויח מזה. בסעיף הזה אנחנו חייבים לקבל את הצעת הממשלה. בלאו הכי ערוץ 2 לא קיים. ביטלנו את אפיק 2. הרוויזיה של חברת כנסת שמאלוב-ברקוביץ לא התקבלה.

גם בערוץ 1 היא משדרת.

בקונסטלציה המשתנה צריך להבטיח את עתידה של החינוכית.

יש לך הצעה?

כרגע אין לי הצעה.

אפשר לשקול את החובה לכלול זאת ברישיון במסגרת החוק. אין שום סיבה שלא לעשות זאת.

אומר השר שזה בלתי אפשרי.

אם הוא ישאיר את זה ללא הסדרה חוקית בחוק אי אפשר יהיה, אבל אם החוק יקבע את זה אפשר יהיה.

האם הזכיינים מוכנים להגיד שאם הם מחליטים לעבור לרישיון הם יתנו חצי שעה לחינוכית?

יש מצב שהם ישדרו בערוץ 9?

הבנתי שהתשובה היא לא.

החינוכית סירבה לשדר בערוץ 10.

הרעיון הוא שאין ערוץ 2, אלא אם כן הם מחליטים להמשיך.

הם לא ימשיכו ביוזמתם. אם הוועדה הזאת לא תקבע הם לא ימשיכו. אני רואה בזה חיזוק של השידור הציבורי, עם כל הביקורת שיש כלפי השידור הציבורי. עדיין יש להם תרומה מסוימת. אסור להוריד אותם לפני שיש אלטרנטיבה. מה שאנחנו עושים היום זה אומרים שהם כרגע לא..

מורידים אותם מערוץ 22 אבל לא משידורי ברודקאסט.

גם אותם לא מורידים משידורי הברודקאסט במובן זה שהם נשארים בערוץ הראשון ובאפיק 23. במעבר לרישיונות תיבחן ההרחבה של ה-DTT. אותם מנויים ועוד הרבה יותר מנויים מאשר קודם שנחשפו לטלוויזיה החינוכית במסגרת הקיימת היום יוכלו להיחשף אליה..

כיום הטלוויזיה החינוכית משדרת ב-3 מקומות.

כל החדר הזה יסכים שאין דבר כזה בעולם ושזה דבר בלתי מתקבל על הדעת. צריך להתחיל להסדיר את הדבר הזה. את זה אני אומר כידיד של הטלוויזיה החינוכית. אי אפשר גם ב-1, גם ב-22 וגם ב-23.

היום היא משדרת באחד מערוצי הכבלים והלוויין, שזה ערוץ 23. יכול לקלוט אותו רק מי שהוא מנוי על הכבלים או על הלוויין. בנוסף לזה יש לו רצועות שידור בערוץ 22 ובערוץ 1. ככל שהזכייניות של ערוץ 2 יעברו לרישיונות ובהתאם להצעת החוק הנוכחית לא ישדרו יותר בערוץ 22 והזיכיון יבוטל, רצועת השידור של הטלוויזיה החינוכית בברודקאסט בטלוויזיה המסחרית תבוטל.

בערוץ 1 לא.

נכון. צודק השר שאומר שהוא לא יוכל לחייב את בעלי הרישיון להעביר את שידורי הטלוויזיה החינוכית באין קביעה כזאת בחוק. אם החוק יקבע את זה מלכתחילה וזה יהיה חלק מתנאי הרישיון הם יהיו מחויבים. השאלה היא אם הוועדה רוצה לחייב את בעלי הרישיון, חלקם או כולם, להעביר רצועת שידור של הטלוויזיה החינוכית או לא. אומרים שערוץ 23 יכול להפוך להיות סוג של ברודקאסט.

בלי החובות של הברודקאסט.

אם הוא ישודר בכבלים, בלווין וב-DTT.

כרגע אין הסדרה לזה.

צריך לעשות הבחנה בין בעלי רישיונות. אי אפשר לשים בשורה אחת את קשת ורשת כיתר בעלי הרישיונות. גם בנושא הזה אי אפשר לשים. קשת ורשת ידעו שהם מחויבים לשדר את הרצועות של הטלוויזיה החינוכית כאשר הם ניגשו למכרז וכאשר הם נקבעו כבעלי זיכיון. לפחות עד 2015 הם נערכו לזה. אני סבור שאין קושי ערכי ובטח לא חקיקתי לקבוע שקשת ורשת יהיו מחויבים לקחת על עצמם את השעות שהם היו מחויבים על פי חוק עד היום. אני חושב שזה תואם לציפייה הערכית שלהם.

זה לא תואם לציפייה שלהם.

זה יהיה צעד הוגן כלפי גוף שניזון מההכנסות מהשידורים בערוצים המסחריים היום.

אתה מקבל את הכסף של הפרסומת?

גם את הרייטינג וגם את הכסף.

גם ברשת, גם בקשת, גם בערוץ 1, גם ברשות השידור..

אמרתי שזה לא תקין.

תיקון סעיף 55. בסעיף 55(ב) לחוק העיקרי, אחרי "70" יבוא "71ד".

אני חושב שהאיזונים שדיבר עליהם השר הם הנכונים. אנחנו לא צריכים להנציח מצב בלתי סביר שערוץ גורר איתו איזו שהיא נדוניה מורכבת ומאוד לא מתאימה לזמן, לשידורים שוטפים, לפרוגרמים ולכל מיני דברים מהסוג הזה. מנכ"לית החינוכית דיברה כאן בוועדה הזאת ואמרה שיש לזה מענה. אני חושב על האפשרות שהחינוכית תעלה לעידן פלוס כערוץ עצמאי כך שננקה את הערוצים האחרים, בודאי ערוצים ברישיון שאנחנו רוצים לשחרר אותם ולתת להם איזה סוג של תחרות יותר חופשית עם עוגנים מאוד ברורים. לא יעלה על הדעת כל ההרכבים הבלתי סבירים האלה. עלה כאן בוועדת כלכלה רעיון שעדיין אני חושב שיש מקום לבחון אותו. הטלוויזיה החינוכית בערוץ הראשון זה שידוך לא בדיוק מוצלח. אלה לא מרוצים ואלה לא מרוצים.

אם אתה רוצה להציע איחוד, אז..

חבר הכנסת שי, בוא לא תהיה נביא.

אתה לא יכול לדבר כאן בשם החינוכית.

אני לא מדבר בשם החינוכית, אני מדבר בשמי. לא דיברתי בשמם, רק ציטטתי את מה שאמרה מנכ"לית החינוכית ומופיע בפרוטוקול. היא אמרה שאם היא עולה ל-DTT היא מסירה את מקומה במקומות האחרים.

אנחנו מקבלים את זה. כל מה שאנחנו אומרים זה שעדיין..

השר נתן את האיזון. במועד המעבר שבו ייסגר 2 - אם ייסגר - תהיה תמונת מצב מה יהיה ב-DTT. בערוץ הראשון יש קושי ובעיות בשני הצדדים. על ערוץ 33, שכרגע נמצא ב-DTT , יש תכניות ארוכות טווח. נכון להיום לא מצליחים להסדיר את התשלום. אין שם כמעט תוכן משמעותי שתופס מקום.

אתה לא מוסמך להוריד את 33.

לא אמרתי להוריד, אמרתי להגיע להסדרה כך שהטלוויזיה החינוכית תצא מ-1, תיכנס ל-33 ותקבל את מכסת שעות השידור שלה. כך היא תקבל מענה. זה יהיה טוב לציבור שיקבל ערוץ כזה.

אנחנו במצב כזה שמתקיים פה דיון תיאורטי. לפי החוק הזה אין יותר מותג בשם ערוץ 2. הם מאבדים את מה שכולם מאבדים, שזה את הערוץ הזה של 2. זה מה שהם חוששים ממנו. אם אחת מהזכייניות תחליט להישאר בערוץ 2, אז ההסדר נשאר עד 2015 ועדיין תהיה רצועת שידור. אני חושב שזאת הצעה הגונה ונבונה.

רק בגלל זה לא רוצים להישאר בזיכיון.

אני רוצה להבין לגבי המנגנון של ה-DTT. זה תת ועדה..

של שר התקשורת.

בתוך המשרד? מתי אתה מסכם את זה?

אנחנו יושבים, אבל זה הולך בד בבד עם הרישיונות.

זה ייקח שנה וחצי.

זה יסיר את החשש של חברת הכנסת יחימוביץ שלא ייווצר איזה פער..

הבעיה שיכול להיות שהם..

לא יקרה.

בכל מקרה יצטרכו להביא תיקון חוק.

ההכרזה שחשובה לכולם היא שאין כוונה לפגוע בחינוכית. ניתן את המענה הטוב ביותר שיעמוד לרשותנו במסגרת החוק.

האם יש אפשרות לבוא ולומר שכל עוד הוא לא עובר ב-DTT הוא יהיה ברישיונות ובזיכיונות?

אני לא יכול להבטיח דבר כזה. ואם לא יהיה DTT?

אז הלכה הטלוויזיה החינוכית.

אני יכול להתחייב על דברים שאני יכול לעמוד בהם.

מי בעד תיקון סעיף 55?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – 3

הסעיף אושר

אני רוצה שתירשם הסתייגות.

מה מהות ההסתייגות? לכלול אותה ב-DTT?

לשמר אותם בתור גורם משדר עד הכללתם ב-DTT.

אני לא יכולה לרשום עד הכללתם. כדי לכלול אותם ב-DTT צריך תיקון חוק. מה נכתוב? עד שיתוקן החוק? כל מה שאני יכולה לומר זה לקבוע כבר עכשיו שערוץ 23 ישודר ב-DTT.

שלא תישאר תקופה..

אני מציעה לכתוב במפורש שהם ישודרו במערך ה-DTT.

השר הודיע שהם נשארים ב-23.

אני רוצה להבין מה מהות ההסתייגות.

יש פיצול. יש דיון נפרד. זה לא רלוונטי.

ההסתייגות יכולה להיות אחת משתיים: או שערוץ 23 ישודר במערך ה-DTT, או שמי שהיה בעל זיכיון לפני קבלת רישיון ימשיך לשדר באותה מתכונת את שידורי הטלוויזיה החינוכית עד 2015.

בתקווה שהחצי הראשון..

זה ב-DNA של קשת ורשת. אם לקשת ורשת היה את הטלוויזיה החינוכית הם ימשיכו איתה לנצח.

לא לנצח. עד 2015.

רשמנו שאתה רוצה הסתייגות. תנסח ותעביר ליועצת המשפטית.

ההסתייגות היא שרשת וקשת ימשיכו..

אם זה לא ב-DTT.

אנחנו הצבענו על הצעת הממשלה. היא התקבלה. לחבר הכנסת יש רעיון אחר. גם במליאה יש רוב לקואליציה.

השר, האם אתה מבטיח שהם יהיו ב-DTT? מה אם ערוץ 2 מחליט לא להישאר בזיכיון אלא ישר לעבור לרישיונות?

אז הם נשארים ב-23.

אז אנחנו כן פוגעים בטלוויזיה החינוכית.

מה זה פוגעים? אין בכלל את ערוץ 2. בלאו הכי אין את ערוץ 2. אם הם נשארים בערוץ 2 אתה הרווחת, מצוין, מצבך מעולה כי הוא בדיוק כמו היום. אם אין ערוץ 2 אף אחד לא נמצא שם.

אנחנו לא מחפשים ערוץ 2, אנחנו מחפשים ברודקאסט. זה לא משנה אם זה 2, זה יכול להיות אני לא יודעת מה.

אם רק אחת מחליטה להישאר בזיכיון אתה נשאר.

תתחילו להיות עצמאיים.

בקשת הממשלה היא לנושא הסדרת האפשרות שישראל 10 תמשיך לשדר כבעל רישיון באפיק 10 לתקופת ביניים ככל ששני בעלי הזיכיון של ערוץ 2 יוותרו באפיק 22.

האם אפשר שברודקאסט ישדר בערוץ 33, זאת אומרת כאילו ערוץ 2 או מי שיזכה ישדר בחינוכית?

מי בעד לפתוח את הצעת הממשלה?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

הסעיף נפתח


מה את מבקשת, הגברת רובינשטיין?

יש כאן 3 עניינים שעולים בהקשר של ישראל 10. ההקשר הראשון הוא בהמשך לפנייה שנעשתה אלינו על ידי בעלי הזיכיון. בהנחה ששתי בעלות הזיכיון הקיימות ייוותרו באפיק 22 הן מבקשות לעבור לרישיון אבל להיוותר באפיק. מדוע? מכיוון שלאפיקים הקיימים יש את העוצמה שלהם. לעניין הזה אנחנו מודעים. על מנת שלא כל המעבר לרישיונות והשינוי יתבצע באמצעות המעבר של אותו בעל זיכיון שיהפוך להיות בעל רישיון בודד באפיק שאנחנו עוד לא יודעים מה הוא, ועל מנת לשמר איזה שהם תנאים תחרותיים שהם סבירים, ביקשו ישראל 10 את האפשרות, ככל ששני בעלי הזיכיונות נשארים במסגרת של זיכיון, להישאר באותו אפיק.

מה שאת אומרת פה זה שאין שום שינוי, מלבד זה שערוץ 10 עבר מזיכיון לרישיון.

מכיוון שאנחנו מוצאים טעם במה שעלה והמחויבות של ערוץ 10 היא כמחויבות שתהיה של בעל רישיון, זאת אומרת שהמחויבויות שלהם לא יפחתו בסיטואציה הקיימת, ומכיוון שבעינינו לשטר הזה יש שובר בצידו, אנחנו סבורים שככל שישראל 10 באמת מעוניינת לעבור לרישיון ולא מעוניינת לדבוק בשיטת הזיכיונות נכון יהיה להציע את האפשרות הזאת אך ורק בכפוף לזה שישראל 10 לא תוכל להמשיך לתקופת הארכה שנייה של הזיכיון ולבקש הארכה של הזיכיון משנת 2012 עד שנת 2014.

המסך נשאר אותו דבר?

לא. אם אחת נשארת בזיכיון ההצעה שלנו היא שגם ישראל 10 תעבור לרישיון באפיק שייקבע. אם זכייניות ערוץ 2 נשארות מצב העולם דומה למצב העולם היום.

צריך להבין שהחינוכית נשארת במצב הזה, 2 נשאר 2 עד 2015, וערוץ 10, שעבר לשיטת הרישיון, נשאר על אפיק 10.

זה השטר. השובר הוא שערוץ 10 לא יוכל לפנות בבקשה להארכת זיכיון שנייה בין שנת 2012 לשנת 2014. זה נובע מאותו תיקון 32 שאדוני..

זה מה שאתם כותבים?

כן. קיימת אפשרות לשר התקשורת לשנות את מועד המעבר מ-1.1.2012 עד 1.1.2013. כך תעמוד האפשרות לערוץ 10 להאריך את הזיכיון שלו בהתאם לתנאים שמנויים כאן.

מי בעד לפתוח את הסעיף?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

את סעיף 71ה(ב) אנחנו מבקשים למחוק, כי לפי ההסדר שנגה הציגה הוא כבר לא רלוונטי. הסעיף מדבר על הגשת בקשה על ידי בעל זיכיון בערוץ 10 בסוף תקופת הזיכיון שלו ב-2014. מכיוון שאנחנו לא מאפשרים להם להאריך את הזיכיון עד 2014 הסעיף פשוט מתייתר.

אתם לא מבטלים את האפשרות להאריך את הזיכיון ב-2012 לשנה או שנתיים.

לא לשנה או שנתיים, אלא עד התקופה..

לא נבטל את החוק של חברת ישראל 10.

הארכה מתממשת בימים אלה.

חוץ מזה יש עוד הארכה.

נכון, אבל הארכה ההיא מבוטלת. יש הסדר שונה שמאפשר הארכה כאורך תקופת הארכה שהשר יקבע.

סעיף קטן (ב) החדש זה תיקון נוסח בגלל שמחקנו את סעיף קטן (ב). עכשיו תהיה בקשה לפי סעיף קטן (א). את סעיף (ב)(2) אנחנו מבקשים למחוק מאותה סיבה. מכיוון שמדובר על פריסת החובות במקרה שהבקשה מוגשת רק בשנת 2014 הסעיף כרגע מתייתר. בסעיף קטן (ג) ההפניה היא לסעיף קטן (א). אותו דבר בסעיף קטן (ד). בסעיף קטן (ו) זה הנוסח של ההסדר שאנחנו מציעים: "נותרו במועד המעבר שני בעלי זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, רשאי השר, על אף הוראות סעיף 63א(ד) והוראות סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת, להתיר למי שהיה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי ערב מועד המעבר (בסעיף זה – בעל זיכיון קודם) והמועצה מצאה כי הוא כשיר לבקשת רישיון, להמשיך לעשות שימוש באפיק שבו שידר עד מועד המעבר, בנכסים הלא מוחשיים של הרשות ובסימני המסחר של חברת החדשות של ערוץ 10, גם לאחר שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה, וזאת עד למועד שבו לא יותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2; בעל זיכיון קודם שהשר התיר לו לעשות שימוש כאמור, ישלם בעד השימוש, טרם תחילת תוקפו של הרישיון לשידורי טלוויזיה, סכום חד פעמי שתקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר. בסעיפים הבאים יש תיקונים בהפניות.

בסעיף 6כא1 לחוק התקשורת, בסעיף (ב)(1) שבו שמדברים על השידורים באפיק 10 ו-22 אנחנו מוסיפים: "לעניין אפיק 10- בתקופה שתחילתה במועד לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות סעיף 71ה(ו) לחוק הרשות השנייה – בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום 3שנים מהמועד האמור;


עוד תוספת היא בסעיף (ה)(5) (ב): "בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות סעיף 71ה(ו) לחוק הרשות השנייה – את אפיק 10.


תיקון נוסף הוא בסעיף קטן (ו): "מיקומו של אפיק שאינו אפיק קיים, שבו ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ייקבע באופן המפורט בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה, מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ה), והמועצות רשאיות לשנות מיקום של אפיק כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.


הסעיף האחרון שרלוונטי הוא סעיף 37ג, שמדבר על הארכת הזיכיון במקרה שהשר דוחה את מועד המעבר: "בסעיף 37ג לחוק העיקרי – (1) במקום סעיף קטן _ב( יבוא: "(ב) דחה השר את מועד המעבר בצו, בהתאם להוראות סעיף 33ג, תוארך תקופת הזיכיון של בעל זיכיון שהוארכה תקופת זיכיונו כאמור בסעיף קטן (א9, עד למועד המעבר שקבע השר בצו כאמור (בסעיף זה – תקופת ההארכה השנייה), אלא אם כן מצאה המועצה כי בבעל הזיכיון חדש להתקיים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, או התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מהלשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה."; (2) סעיף קטן (ג) – בטל; (3) בסעיף קטן (ד), במקום הרישה עד המילים "ובלבד שיחולו הוראות אלה:" יבוא" "בתקופת ההארכה השנייה יחולו על בעל הזיכיון הוראות אלה:"; (4) סעיף קטן (ה) – בטל.

אנחנו רצינו לבקש להבין האם סכום כזה שמשלם בעל רישיון על השימוש באפיק שהוא נשאר בו נוסף לכספים שבהם עושים שימוש אחר כך להפקות על פי ההסדר שנקבע, שאומר שכל שימוש באפיק של פלטפורמות השידור בסופו של דבר חוזר אליהם.

אנחנו נדבר אחר כך על הסעיף של השימוש בכספים, אבל כן, אנחנו מפנים גם לסעיף הזה.

זאת אומרת שגם הכספים האלה שמוזכרים כאן מתווספים לשם.

אבל זה רלוונטי לסעיף של שימוש בכספים.

אני מבקשת לתת מענה לסיטואציה שבה שתי זכייניות ערוץ 2 ימוזגו ויישארו באפיק 22 כזכיין אחד.

זה אומר שאותם גופים צריכים לשדר בערוץ 22. ככל שיהיה מיזוג בין הזכיינים אותו דין יחול בהוראות המחויבויות גם על הסיטואציה כזאת. ככל שבעל הזיכיון לא יעזוב את אפיק 22 כך ישראל 10 יוכל להמשיך לשדר באפיק 10.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

נגד – 0

כל הסעיפים אושרו

אנחנו עוברים לסעיף 71ד(י).

71ד(י) על אף הוראות סעיפים קטנים (ח) ו-(ט), הגישו שני בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 בקשות לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), או הגישו שניהם בקשות לקבלת רישיון כאמור לפי סעיף קטן (ב), ונמסרו לשניהם הודעות המועצה כאמור בסעיף קטן (ה), יהיו רשאים להודיע למועצה בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעות כאמור, בכתב, על כוונתם לרכוש במשותף את חברת החדשות של ערוץ 2 ולהחזיק בה במשותף (בסעיף זה – חברת החדשות המשותפת), תקופה שלא תעלה על 3 שנים מיום תחילת תוקפם של הרישיונות לשידורי טלוויזיה, ויחולו לעניין זה ההוראות הבאות: (1) הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, וכל אחד מבעלי הזיכיונות שהודיע למועצה על רכישה והחזקה משותפת כאמור (בסעיף זה – " המחזיקים במשותף") ישלם לאוצר המדינה בעד רכישה כאמור, בטרם תחילת תוקפם של הרישיונות, מחצית מסכום הערכת השווי; (2) המועצה תקבע את היקף שעות השידור שבהן רשאים המחזיקים במשותף לשדר באמצעות חברת החדשות המשותפת ורשאית היא לקבוע גם את מתכונת השידור המשותף, וזאת במטרה להבטיח, בין היתר, כי יינתן ביטוי נאות לדעות שונות הרווחות בציבור ולא תפגע התחרות בין בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה; (3) המחזיקים במשותף יודיעו לרשות, עד תום 30 חודשים ממועד כניסתם לתוקף של הרישיונות לשידורי טלוויזיה שניתנו להם, אם הגיעו להסכמה מי מביניהם ירכוש את חלקו של המחזיק במשותף האחר בחברת החדשות המשותפת ובדבר סכום התמורה שתשולם על ידו בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של המחזיק המשותף האחר בחברת החדשות המשותפת;


(4) לא נמסרה לרשות הודעת המחזיקים במשותף כאמור בפסקה (3) עד לתום התקופה האמורה בה, או נמסרה לרשות הודעה על ידי המחזיקים במשותף לפני תום התקופה האמורה בפסקה (3) לפיה הם אינם מעוניינים עוד להחזיק במשותף בחברת החדשות המשותפת, תפרסם הרשות, בתוך 30 ימים, מכרז לגבי רכישת חברת החדשות המשותפת שיהיו רשאים להשתתף בו כשירים לבקשת רישיון;הרשות תודיע על החלטתה בדבר הזוכה במכרז בתוך 90 ימים מיום פרסום המכרז;הוראות סעיף 40 יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן;הזוכה במכרז יעביר לרשות את סכום התמורה שהציע במכרז בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של המחזיקים במשותף בחברת החדשות המשותפת, והרשות תעביר מחצית מהתמורה לכל אחד מהמחזיקים במשותף.


(5) הוראות סימן ד' והוראות התוספת השנייה, הנוגעות לשידורי חדשות של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, יחולו לעניין שידורי החדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת, בשינויים המחויבים, ובהם: (א) 63(א) ייקרא כך שבמקום "בלבד" יבוא "והוראות סעיף 71ד(י); (ב) סעיף 63א(ג) ייקרא כך שבמקום "שתוקם ותפעל לפי הוראות סימן זה" יבוא "שתפעל לפי הוראות סימן זה והוראות סעיף 71ד(י)"; (ג) סעיף 66 ייקרא כך שאחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) חלקו היחסי של כל מחזיק במשותף במניות הצבעה ובמניות רכוש שהוקצו לפי סעיף קטן (א)(2), יהיה חמישים אחוזים."; (ד)בתוספת השנייה, סעיפים 3 ו-4, ייקראו כך שבכל מקום, במקום "וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה" יבוא "וכן המחזיקים במשותף, בחלוקה שווה ביניהם". בשאר הסעיפים יש תיקונים בהפניות בגלל הסעיפים שהוספו. בסעיף (ח)(1) היה כתוב שמי שרוכש את חברת החדשות ישלם לרשות. שינינו את זה לאוצר המדינה.

אנחנו מכוונים בגדול למהדורת החדשות המרכזית. יבואו הברודקאסטרים החדשים ויגידו שהם רוצים את המהדורה של חמש, של 6 , של בין 7 ל-8 ושל הלילה. זה נראה שזה כבר כל היום.

זה המצב היום.

היום אין בעיה. לא מדברים על היום, מדברים על המצב שבו מאפשרים לכם 3 שנים לשדר את המהדורה המרכזית, שהיא בין 8 ל-9. מה קורה עם תכניות לפני ואחרי?

אתה מאפשר למועצה לשדר גם 10 שעות משותפות.

בשביל זה ניתן למועצה שיקול דעת לקבוע את כל הכללים המתבקשים לעניין העבודה והשעות של חברת החדשות.

בעל הרישיון מבקש שחברת החדשות תשדר מ-5 עד 10?

חברת החדשות היא בעלת הזיכיון לשידורי החדשות.

זה לגבי החדשות, אבל בעל הרישיון לשידורי ברודקאסט הוא מישהו אחר. נכון?

הוא הבעלים.

נניח שחברה אחת רוצה את התכנית של 5 ואחת לא רוצה. איך זה עובד?

הוא יפיק לזאת את זה ולזה את זה. מה הבעיה? אין בעיה בכלל.

המועצה תקבע את היקף שעות השידור שבהן רשאים המחזיקים לשדר במשותף. היא גם רשאית לקבוע את מתכונת השידור המשותף.

מה זה אומר מתכונת?

זה ניסוח שהוא לפי דעתי מספיק רחב. זה נותן חופש פעולה לבדוק את הדברים האלה, לדעת מה קורה בשטח ולקבל את ההחלטות בזמן אמת.

מה זאת אומרת מתכונת השידור המשותף?

כמה מהדורות משותפות? כמה שעות?

מר סבן יהיה מעורב בזה? תהיה לו אמירה?

הסעיף מסיים בכך שהמטרה היא להבטיח שיינתן ביטוי נאות לדעות שונות הרווחות בציבור ולא תיפגע התחרות בין בעלי הרישיון לשידורי טלוויזיה. הניסוח שלא תיפגע התחרות בין בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה הוא מאוד מחייב, כיוון שהפגיעה בתחרות כבר קיימת.

צריך שתצומצם הפגיעה. אני מסכימה איתך.

לשקול שיקול של תחרות.

צמצום התחרות נראית לנו הצעה נכונה.

זה ייגמר בבתי משפט. אני מציע שיינתן למועצה להחליט על שיקולי התחרות, כי בצמצום ערוץ 10 ייקח אותם לבית משפט.

בכל החלטה אפשר לקחת לבית משפט.

הוא מזמין את זה.צריך לתת עצמאות לשקול שיקולי תחרות.

אתם תחליטו שאתם לא רוצים את מהדורת החדשות באותה שעה?

המנדט של הרשות השנייה מאז המנכ"ל הראשון הוא לאשר את לוח השידורים ולקבוע את היקף החדשות ואת שעות החדשות. יש הבדל בין שידורי חדשות לבין הפקת תכניות שאתם עושים לזכיינים. לא לערבב ביניהם.

אני חושב שהסעיף הזה מרוקן מתוכן, ואולי זאת כוונת המשורר, את עניין הבעלות המשותפת. בהמשך הצעת החוק אומרים שבעלי הרישיון יקנו את חברת החדשות. איזה חברת חדשות הם יקנו? של חצי שעה מהדורה? של שעה מהדורה? של 3 שעות שידורים ביום? זאת בדיוק הייתה הכוונה שלנו כשביקשנו המשך בעלות משותפת ולהותיר את מתכונת השידורים של מה שקורה היום כדי שחברת החדשות לא תתפרק.

מה שקורה היום, מר וייס, זה שרוב היום משדרים בערוץ השני חדשות, בוודאי בפריים טיים.

זה לא רצוף. זה בין 5 וחצי ל-6. יש תכנית חיסכון, שזאת הפקה של חברת החדשות, כאשר איזה מבין בעלי הזיכיון שירצו יוכלו. ההצעה הזאת מרוקנת מתוכן את עניין הבעלות המשותפת, כי מאותה שנייה הרשות השנייה לא תאשר שום דבר. ערוץ 10 יתנגד ושאר הערוצים יתנגדו.

לערוץ 10 יש אמירה ברשות השנייה?

היום לרשות השנייה יש שיקול דעת.

אבי, אתה רוצה שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת?

התקיים דיון סוער בכפר המכבייה בעניין הזה. מה שנעשה כאן זה בעצם לקחת את כל הדיון הזה ועל ידי הסעיף הזה שלא תיפגע התחרות. היה דיון על התחרות והוכנס הסעיף. ברגע שיש בעלות משותפת העיקרון הזה מתקבל.

אתם טענתם שאין כאן פגיעה בתחרות.

באים ומרוקנים את זה מתוכן. לפחות תהיו אמיצים ותגידו שאתם מחפשים דרך לבטל את מה שאושר בכפר המכבייה. זה מה שאתם עושים כאן במפורש.

אין ספק שיש בזה בעיה. אם אתם מחליטים שאתם רוצים להפעיל את חברת החדשות בעוד תכנית..

זה בכל מקרה באישור. בואו נצלם את המצב הקיים.

אבי ניר טען שאין פגיעה בתחרות המשותפת, לכן אנחנו לא מבינים מה הדאגה הגדולה.

חבר הכנסת שי, אנחנו מציעים לצלם את המצב הקיים, שזה מה שאושר בכפר המכבייה. בכל שידור אקסטרה אנחנו מבקשים אישור ממועצת הרשות השנייה.

אתם מבקשים לשלול את שיקול דעתה של הרשות השנייה.

לא נכון.

לרשות השנייה אמור להיות שיקול דעת בכל היבטי ההסדרה. היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה שאלה אותנו לגבי היבטים שונים. היא שאלה שאלות שאכן מתעוררות מההחזקה המשותפת, כמו למשל עד כמה המסך יהיה אחיד, וכל מיני שאלות שמתעוררות באספקט שרלוונטיות לשידור המשותף ולהחזקה המשותפת . אנחנו סברנו שלא נכון שכל ההסדרה הזאת תהיה בתוך החוק ושהשאלות האלו ייקבעו על ידי המחוקק הראשי, אלא שזה יהיה על ידי הגורם הרלוונטי, קרי הרשות השנייה, הרגולטור הרלוונטי. הניסיון לשלול מהרשות השנייה את האפשרות להפעלת שיקול דעת בעניין הזה נראה לנו לא נכון.

זה כמובן עיוות של מה שאנחנו אומרים. הרשות השנייה אישרה לוח שידורים. אתם אישרתם בכפר המכבייה 3 שנים של המשך בעלות משותפת. אנחנו מבקשים לצלם את המצב הקיים כך שבכל המשך שידור כלשהו או אקסטרה שידור אנחנו נפנה לרשות השנייה.

אנחנו חושבים על מצב שבו יש 2 ערוצים נפרדים ולא מתקיימים באותו ערוץ. אני יכול לראות מהדורת חדשות משותפת ב-8, אני לא יכול לראות תכנית חיסכון משותפת ב-7:30.

מי אמר?

אני רוצה להיות קוהרנטית לדברים שאמרתי לפני 3 דיונים. כמי שחושבת שחברת החדשות היא עיתון לכל דבר אני מאמינה שזכינו מן ההפקר בזה ששידורי החדשות התרחבו לתכניות נוספות. זכינו לסוגה עילית במונחים הטלוויזיוניים הרגילים. במקום לראות עוד "האח הגדול" קיבלנו עוד תכנית חדשות, שהיא יותר מושקעת, יותר מגוונת, יותר אינטליגנטית, יותר מקיפה נושאים שונים שעולים על סדר היום. מה שאנחנו עושים כאן זה יוצרים פתח למצב שבו מהדורת החדשות יכולה להיות חצי שעה, כשמסביב נקבל את "האח הגדול" ודומיו. זה לא נראה לי לטובת הציבור, זה לא נראה לי לטובת העניין. אני חושבת שאנחנו משאירים פה פתח גדול מידי ומסוכן מידי.

מאידך גיסא גם משאירים פתח בצורה כזאת לכך שהמועצה תאפשר 12 שעות שידור לחברת החדשות המשותפת בכל אחד מהערוצים. לא מצלמים פה מצב קיים.

בואו נצלם את המצב הקיים. סגרת את "שש עם בן-עמי", סגרת את "חמש.."

למה להגיד שסגרנו את עודד בן עמי?

שמענו עכשיו את הדברים.

אני חושבת שרוח הדברים שסיכמנו עליה בהסכמה עם השר אחרי דין ודברים מעמיק הייתה שב-3 השנים האלו נצלם תמונת מצב קיימת. לצלם תמונת מצב קיימת זה לצלם את התכניות הנוכחיות של חברת החדשות. אני אומרת לכם באופן קטגורי שהציבור יצא נפסד אם אנחנו לא נעשה את זה. יכול להיות שלזכייניות כבר עכשיו יהיה שווה להשקיע פחות כסף בחדשות, כי חדשות עולות כסף, התחקירנים עולים כסף, הפקות עולות כסף, צוותי צילום שיוצאים לשטח עולים כסף. יכול להיות שימלאו את השעות כך שבמקום "שש עם בן-עמי" יהיה לנו שידור חי מחזורי של "האח הגדול".

יש פה אלמנט של שיתוף פעולה בן שני גורמים.

שיתופי הפעולה בין הזכייניות, בוודאי בעידן של רישיונות, כפופים לפיקוח לפי חוק ההגבלים העסקיים. בוודאי היום, על אחת כמה וכמה אחרי שהן יהפכו למתחרות. בישיבות הקודמות הצגתי את העמדה, שלא התקבלה כאן, על הסכנה שטמונה בבעלות המשותפת בהיבט של ההשפעה שתהיה לה על התחרות בין רשת וקשת כשני ערוצים שאמורים להיפרד האחד מהשני. הסעיף שנדון כרגע ממחיש את הבעיה הזאת, כי הסכנה שאנחנו רואים היא איך לאט לאט המסך המשותף הזה, שהוא כבר היום די מאסיבי, הולך ומתאחד ויוצר רצועה שנמצאת בלב הפריים טיים בין שני גופים שלכאורה, על פי התיקון שמקדמת הוועדה הזאת, אמורים להתחרות זה בזה. נקודת המינימום היא מה שקורה היום, כאשר היום קורה לא מעט - בלשון המעטה - ומשם רק נעלה הלאה.

חברת הכנסת יחימוביץ הציעה לא לעלות ולא לרדת.

עמדתי היא לצלם מצב קיים, למעט בעיתות חירום שיצטרכו לשדר 24 שעות. במקרה של השריפה שידרו כל היום. לא צריך לשנות חקיקה בשביל זה. זאת העמדה של משרד התקשורת. יש לזה משמעויות גדולות מאוד. הרשות השנייה צריכה לאמץ את זה. אם הרשות השנייה תיכנס צעד אחד למים היא תבין שחברת החדשות מושקעת. אנחנו צריכים לצלם את המצב כך שלא ידללו אותה.

היו דברים מעולם שהחדשות שודרו ביחד ימים רצופים. זה משתמע לפעמים מלוח השידורים.

זה מחייב תיקון בנוסח.

אנחנו מבינים שהחשיבות וכל הרעיון נועד להבטיח את קיומה של חברת החדשות ואת המצב, כדי לאפשר להם לשדר. אנחנו לא באנו ואמרנו שאנחנו רוצים לשבש את המצב הקיים. אנחנו אומרים שהמצב הקיים נכון להיום נותן למועצה את שיקול הדעת מאז ומתמיד לקבוע את המינונים של החדשות. הראיה היא שהמועצה אישרה את ההרכב הקיים. זה לא שהמועצה חושבת שהמצב הוא לא טוב. שיקול הדעת המקצועי מתקיים. אני חושב שזאת תהיה טעות בחקיקה לקבוע מכסת שעות חדשות, לא למעלה ולא למטה. אם הם ירצו מחר להוריד החקיקה שמצלמת מצב תמנע מהם. יכול להיות שהם ירצו להגדיל. המצב הקיים בסדר גמור, רק לא להוסיף את שיקולי התחרות שזה חוסם אותנו ומכריח אותנו לעשות דברים שלא התכוונו אליהם.

האם צילום מקובל עליכם?

צילום של העקרונות, לא של השעות. העקרונות הם סמכות הרשות השנייה לאשר את מבנה לוח השידורים ואת מבנה החדשות. חברת הכנסת יחימוביץ, זה בא מאיזה שהוא מקום שבא ואומר שלא תהיה הטעייה לכאן או לשם. הראיה זה שהרשות השנייה אישרה את המצב הקיים. צריך להשאיר את זה לשיקול דעת, לא לקבע את זה בחוק.

אתה דיברת על היקף השידור?

אני דיברתי על צילום המצב של היקף השידור.

הנוסח שיהיה הוא צילום מצב של היקף שידורי החדשות.

למעט אירועי חירום.

האם אז המועצה מאשרת?

כן.

הכוונה לצילום המצב..

באסון השריפה חברת החדשות כל הזמן שידרה. הם ביקשו אישור?

הם הודיעו לנו.

אתה הודעת שאתה לוקח את כל הזמן?

הם מאשרים לנו.

אנחנו משנים את כל פסקה 2. פסקה 2 תנוסח באופן שתאמר שהחברה המשותפת תשדר בהיקף ובמתכונת כפי שהיה ערב פרסום החוק ברשומות.

הדיון הקודם היה על מי מחזיק בחברת החדשות. דובר בבעלותו של מי, לא דובר על עיצוב המסך, לא דובר על איך המסך ייראה. הנציג מרשות ההגבלים העסקיים הציג את החשש ואת הקושי מפני ההחזקה המשותפת ואיך זה יגלוש לשעות השידור האחרות, שאין אינן של חברת החדשות. האם עכשיו אנחנו מקבעים בחקיקה ראשית את לוח השידורים הקיימת של ערוץ 2?

ל-3 שנים.

מה יעשה אבי ניר אם מחר הוא ירצה לשנות את לוח השידורים?

זאת תהיה הפרה.

זה גם מעוקצו וגם מדובשו. מרגע שמצלמים מצב הם לא יכולים לרדת ממכסת השעות הזאת והם לא יכולים לעלות, אלא במקרה חירום ועם אותו תקציב של 100 מיליון. כאן כבר אין גמישות.

זה לא כתוב בחוק. אם מקבעים בחקיקה ראשית את היקף השידורים אפשר גם לקבע בחקיקה ראשית את הסכומים של היקף ההוצאה. זה קולע למה שהשר אמר, כי השר דיבר על המתכונת הקיימת. המתכונת הקיימת היא גם לוח השידורים וגם ההוצאה.

מה אם חברה אחת רוצה "לילה כלכלי" וחברה אחרת רוצה "תכנית חיסכון" באותה שעה?

זה לא שידורי חדשות.

המתכונת זה גם מספר השעות וגם ההוצאה. זה צריך להיות בחקיקה ראשית.

זה מקפיא את המצב. אני חושב שצריכה להיות גמישות מסוימת.

בשביל שחברת החדשות תשמור על היקף השידורים שלה ועל המתכונת היא תקבע את זה בחקיקה ראשית ב-3 קריאות.

אני מציעה שייקבע בחקיקה שהיקף ומתכונת שידורי החדשות שמפיקה חברת החדשות יהיה כפי שהיה ערב פרסום החוק. כך גם לגבי היקף ההשקעה, זאת אומרת ההוצאה לחדשות. המועצה רשאית, באישור ועדת הכלכלה, לאשר שינוי בהיקפים האלה.

מה פתאום באישור ועדת הכלכלה?

למחוקק יש מה לומר על היקף השידורים ועל מתכונת שידורי החדשות, לא על התכנים.

זה לא אומר שאני אאשר. אני אדרוש שכל אחד יפיק תכניות אחרות. זה בסדר?

זה בסדר. זה לא שידורי חדשות.

לא מדובר בתכניות אלא בהיקף השעות. זה יהיה המועצה באישור ועדת הכלכלה.

השינוי יהיה על ידי המועצה, באישור ועדת הכלכלה.

תראה לאן זה הגיע. ועדת הכלכלה תאשר לך את לוח השידורים.

לא את לוח השידורים.

ועדת הכלכלה לא תאשר את לוח השידורים.

היא תאשר את מסגרת השעות ואת המסגרת התקציבית.

את היקף השעות.

לא יכול להיות שיאשימו אותנו בהאשמת שווא על כך שאנחנו קובעים את לוח השידורים. יש גבול.הדברים האלה נשמעים כאילו הם נכונים. ההתערבות בלוח השידורים ובתכנים היא פסולה מעיקרה. אנחנו מדברים על צילום מצב של היקף שעות ותו לא. העובדה שתגידו שאנחנו נאשר את לוח השידורים לא הופכת את השקר הזה לאמת.

אישור של היקף ושל מתכונת זה אישור של לוח שידורים.

אישור של היקף שעות.

זה לא קשור למתכונת. לא לקחו לך את הכסף, לא לקחו לך את התוכן.

השר הציע הצעה מצוינת. בואו ננסח אותה.

הרעיון שהוועדה רוצה להצביע עליו יאמר כדלקמן: היקף ומתכונת שידורי החדשות שמפיקה חברת החדשות יהיו כפי שהיו ערב פרסום החוק ברשומות. כך גם לגבי היקף ההשקעה, הוצאה לחדשות. המועצה , באישור ועדת הכלכלה, רשאית לשנות את היקף שעות השידור האמורים.

למה היקף ההוצאה? היקף ההוצאה יוכפל. מה שהיום ההוצאה מספיקה לשידור בערוץ 1, מבחינתנו יכול להיות מוכפל.

זה לא כתוב בהצעת החוק. בדיוק ההיפך. בסעיף קטן (ד) כתוב שחברת החדשות צריכה להוציא מינימום 55 מיליון, לא כתוב שכל אחד מבעלי הרישיון.

אני רק רוצה באותו היקף הוצאה.

מה אתה רוצה? שתהיה הוצאה של 200 מיליון על חדשות?

האם הוועדה מוכנה שלגבי היקף ההוצאה זה יהיה לפחות בהיקף שנמצא היום?

כן.

בכל דבר מוכרח להיות שסתום ובקרה כך שבמקרה שיש חריגות זה יובא לוועדת הכלכלה, אחרת זה לא גמיש.

עו"ד בנדלר, הסיפה של דברייך לגבי הוועדה והמועצה לא כל כך הובנה.

ברור שלא מדובר כאן על נוסח סופי אלא על עקרונות. היקף השעות ומתכונת שידורי החדשות שמפיקה חברת החדשות יהיו כפי שהיה ערב פרסום החוק ברשומות. לגבי היקף ההשקעה וההוצאה לחדשות הסכום לא יפחת מהסכום המושקע במועד האמור, זאת אומרת ערב פרסום החוק ברשומות. המועצה, באישור ועדת הכלכלה, רשאית לשנות את היקף שעות השידור.

למה חוזרים לסיפה הזאת של השינוי?

נניח שלצורך העניין החדשות משודרות במשך 3 שעות ביממה ורוצים להקטין את זה לשעתיים או להעלות את זה ל-22 שעות ביממה.

למה לשנות?

בשביל זה קבענו שהמועצה תקבע את היקף השעות.

אולי לבקשתם.

זה יכול להיות בכיוון ההפוך. יכולים פתאום לקבוע שזה יהיה חצי שעה ביום.

המועצה, באישור ועדת הכלכלה, רשאית להיענות לבקשת בעל רישיון לשנות את ההיקף.

הבקשה צריכה לבוא מחברת החדשות.

לבקשת בעל רישיון היא רשאית לשנות את היקף שעות השידור, באישור ועדת הכלכלה. אם הוועדה מחליטה בהתאם לעקרונות שהצעתי עכשיו זה יחייב שינוי בעוד מספר סעיפים קטנים שמובאים היום בהצעה. היום מדובר על כך שהיקף ההוצאה יהיה 55 מיליון על ידי שניהם. כמובן שצריך הוראה שעל אף זאת זה יהיה אחרת. זה יחייב התאמות בנוסח.

אני רוצה להיות בטוח שהמתכונת לא כוללת תוכן זהה בשני ערוצים.

של שידורי החדשות?

במתכונת הקיימת.

במתכונת הקיימת זה יהיה תוכן זהה.

מתכונת יכולה להתייחס לפורמט.

אם הבנתי נכון, אז בעל רישיון בערוץ 12 ו-13 ישדר מחמש עד חמש וחצי את המהדורה הראשונה.

את זה הבנתי, אבל השאלה אם אני בתור יו"ר מועצה יכול לדרוש שהמהדורה הזאת תהיה שונה. חברת החדשות תפיק עבור רשת ועבור קשת.

אז מה עשינו?

צריך אישור של ועדת הכלכלה.

אם ירצו את המהדורה הראשונה בשני פורמטים יבואו לבקש. אני מהמר שלא ירצו.

אתה רוצה לאפשר להם גם שינוי במתכונת?

זה ממש לקבוע את לוח השידורים. בזה אני לא מעוניין.

ככל שיש לכם סמכויות כך תפעילו אותם גם בעתיד. אנחנו מדברים רק על היקף שעות השידור.

השאלה אם זה חשוב שוועדת הכלכלה תהיה מעורבת בעניין ההיקף.

מה אם אחד עובר לרישיון ואחד נשאר בזיכיון?

הנושא הזה עלה לפני 2 דיונים בוועדה. הוחלט שאם אחד נשאר בזיכיון ואחד עובר לרישיון אין החזקה משותפת. כאשר אחד נשאר בזיכיון יכול גורם נוסף להצטרף אליו למסגרת הזיכיון, זאת אומרת שרשת יכולה להישאר בזיכיון כאשר גורם נוסף ישדר את 3 הימים הנוספים.

מדובר בגורם חדש בזיכיון?

אלא אם כן מחייבים את רשת אם היא נשארת בזיכיון לשדר 7 ימים בשבוע, בלי אופציה שיהיה גורם נוסף. משמעות ההצעה היא ששני בעלי הזיכיון פלוס בעל רישיון יחזיקו בחברה. הסיבה שגברתי ואחרים העלו את רעיון ההחזקה המשותפת בחברת החדשות הייתה מהטעם שיש חשש שחברת החדשות תפורק אם ייגמר הזיכיון ואף אחד לא ירצה לרכוש אותה. אם אחד מבעלי הזיכיון נשאר בזיכיון יש עליו חובה ממילא. חברת הכנסת יחימוביץ הבהירה את הנקודה הזאת באופן מאוד מדויק. ממילא לבעל הזיכיון שנשאר בערוץ יש חובה לשדר בחברת החדשות בהתאם למחויבות שלו. אותו רציונאל לחברת חדשות לא קיים.

כרגע אנחנו מאוד בטוחים ששניהם יישארו בזיכיון או שניהם יהיו ברישיון. מה קורה עם חברת החדשות כאשר אחד בזיכיון ואחד ברישיון?

זה רקב במצב ששניהם עוברים לרישיון.

מה קורה אם לא?

בעל הזיכיון חייב להחזיק את חברת החדשות ולהשקיע בה כפי שהוא מחויב בתנאי הזיכיון שלו.

בשביל 3 ימים הוא צריך להשקיע 55 מיליון?

בשביל זה יש לו 2 חלופות.

האם הוא ישקיע 55 מיליון או 110?

הוא ישקיע כמו שהוא מחויב להשקיע. יש לו שתי חלופות: או שהוא ממשיך לשדר 3 ימים כמו שהוא שידר קודם ויהיה גורם נוסף שישדר יחד איתו, או שהוא יעבור לשידור של 7 ימים בשבוע. שתי החלופות האלו עומדות בפניו. אם הוא עובר ל-7 ימים בשבוע, אז כמו שהוא ישקיע בחברת החדשות את הסכום הנוסף כך הוא ישקיע בהפקות מקור ובכל שאר ההפקות שהוא אמור להשקיע במתכונת של 7 ימים במקום 3 ימים.

הכוונה לחתוך את הדבר הזה בצורה מאוד ברורה, זאת אומרת או רישיונות או זיכיונות. אם אנחנו לא שמים פה סוף יהיה פה מאבק שליטה על החדשות, על הסמלים ולא תהיה שום סיבה ללכת על הרפורמה שאתה רוצה.

הרפורמה תהיה על המדף, הם יוכלו לבחור. בלאו הכי יש חוק עד 2015 שמאפשר להם להיות בזיכיון. אם יחליטו להישאר בזיכיון הם יישארו. אם ירצו רישיון הם יבקשו רישיון. זה יותר פשוט. למה אתה מסבך?

ההחלטה הזאת לצאת לרישיונות צריכה לחייב את שניהם.

למה אתה מחייב אותם? הם יחליטו.

כי יש נכסים משותפים, כמו חברת החדשות. פה יהיה מאבק.

לא יהיה מאבק. במקרה הזה מי שנשאר בזיכיון ממשיך להחזיק את המותג.

יש היגיון במחשבה שגם אם הם יתפצלו הם יוכלו להחזיק את זה יחד. אין לי כרגע פתרון טוב איך לעשות את זה . היות וזה לא הולך לקרות מחר בבוקר אנחנו ננסה למצוא את הדרך הטובה ביותר שאפשר יהיה לקיים את זה.

היועצת המשפטית הקריאה את העקרונות. אני חושב שהם ברורים.

יש לנו זמן עד שנביא את זה למליאה במסגרת ההסתייגויות.

אנחנו לא נוכל לאשר כהסתייגות הצעה שלא נדונה בוועדה, אדוני השר.

אנחנו נמצא את דרך. אם לא, נשנה את הסעיף.

היקף השעות ומתכונת שידורי החדשות יהיו כפי שהיו ערב פרסום החוק ברשומות (להלן מועד הפרסום) . לגבי היקף ההשקעה,הוצאה לחדשות לא יפחת הסכום מהסכום המושקע ערב מועד הפרסום. המועצה, באישור ועדת הכלכלה, רשאית להיענות לבקשת בעל רישיון לשנות את היקף שעות שידורי החדשות האמורים.

הכוונה היא על רישיון לשידורי חדשות.

אני חשבתי על בעל רישיון שידור לשידורים.

אני הבנתי שזה אמור לבוא מחברת החדשות.

ממש לא.

מה תעשה אם הוא ירצה לשדר שם שידור חי ושוטף של "האח הגדול"? את זה רצינו למנוע.

זאת החלטה שלו. הרעיון הוא שבעל הרישיון ירצה את שידור החדשות בחמש, בשש, בשבע, בשמונה וכדומה. לא יכול להיות שחברת החדשות תבקש את זה. בעל הרישיון הוא בעל הבית. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

אני מזכירה שהתיקון הזה יגרור תיקון בסעיפים אחרים.

הוועדה מאשרת את כל התאמות הנוסח.

בסדר גמור. בישיבה הקודמת העלה מנכ"ל הרשות השנייה את סוגיית שנת המעבר לרישיונות. כבוד השר, אני מבין שהתייחסת לזה בכנס התקשורת של גלובס.

גם היום.

יכול להיות שב-2011 החוק יבוא לקריאה שנייה ושלישית. ההמלצה היא להזיז בשנה אחת את המעבר ל-2013. זאת ההצעה של שר התקשורת.

נושא התמלוגים עומד כרגע על הפרק בדמות מכתב שנשלח על ידי מנכ"ל הרשות השנייה לבנק, דבר שמבחינתנו הוא אסון. אני לא יודע איזה דרך אפשר לעשות על ידי האוצר והתקשורת על מנת לגרום למנכ"ל הרשות למשוך את המכתב, לעמוד כמובן בכל המסגרת החוקית שכולנו חרדים לה ולמצוא פתרון מהיר לסוגיית התמלוגים של ערוץ 10 וערוץ 2.

בשנת 2010.

זה בחקיקה הזאת?

זה לא בחקיקה הזאת.

ההחלטה על קביעת התמלוגים היא החלטה של הרשות, אנחנו בוודאי לא נכנסים אליה. יש תקנות שהשרים חתומים והרשות מחויבת לפעול על פיהן. השרים הודיעו ליו"ר הוועדה ולרשות שהם בוחנים הפחתה של התמלוגים. המועד נקבע בתקנות. הרשות צריכה לפעול בהתאם.

זה לא על סדר היום.

זה דבר שהוא חיים ומוות.

העניין הזה הוא עניין קיומי, לכן הוא עולה.

לא כרגע. זה לא על סדר היום. אפשר אחר כך.

זה חלק מהרפורמה וחלק מכל מיני הבטחות כאלו ואחרות שלא נאמרו כאן אבל נאמרו במקומות אחרים.

כותבים השרים כך: ככל שיושלם תהליך החקיקה של הצעת החוק בהתאם לתיקונים שפורטו, בכוונתנו להפעיל את סמכותנו ולקדם תיקון תקנות אשר במסגרתן יופחת שיעור התמלוגים".

המכתב הזה מתנה את הפחתת התמלוגים בכך שהכנסת תשלם עבור מערך ה-DTT בהתאם לבקשה לדיון מחדש שנדחתה היום. האוצר יצטרך לעשות חושבים כדי למצוא את המקור התקציבי לעניין הזה. עשו כאן איזה שהוא קשר בלתי סביר. ניסו להפעיל כאן לחץ כזה.

כדאי מאוד לעמוד בתקנות, בכללים ובחוקים. האם מישהו רוצה שמישהו מאיתנו לא יעמוד בחוק, בכללים או בתקנות? האם יש פה מישהו שנותן לנו אישור לא לפעול על פי התקנות והכללים? מישהו רוצה לקחת על עצמו את האחריות הזאת?

אף אחד לא רוצה פה להפר את החוק.

בשביל להימנע צריך לשנות תקנות. האם שמעת שמישהו משנה לך את התקנות? התשובה היא לא.

שמעתי שיש כוונה כזאת.

למחוקק יש פררוגטיבה, משיקולים של טובת הציבור, משיקולים של תחרות בין הערוצים, להחריג ערוץ מהחוק.

שמישהו יאמר שאנחנו מחריגים.

הזכות קיימת.

ודאי. על זה שעשינו את זה, פנינו, לחצנו ופעלנו ביוני וביולי חטפנו על הראש מגורמים אחרים שיושבים כאן.

אני לא חושבת שזה המקום לפתוח את מה שהיה ביוני וביולי.

אני טעיתי לגבי המועד מבחינת הסדר. אומרת היועצת המשפטית שיש עוד סעיף של חברת החדשות לאשר, כשלאחר מכן נגיע למועד.

עכשיו אישרת את פסקה 2. בסעיף קטן (י) מדובר על כך שחברת החדשות המשותפת תוכל לרכוש במשותף את חברת החדשות של ערוץ 2 ולהחזיק בה במשותף לתקופה שלא תעלה על 3 שנים. מי יחליט לגבי התקופה?

לבעלי הרישיונות יש אפשרות להחליט שהם מחזיקים בבעל הרישיון לשידורי חדשות עד 3 שנים. ככל שמחליטים לקצר את התקופה יש להם אפשרות במתכונת שיש בסעיף להודיע לרשות השנייה על כך שמקצרים את התקופה. הם לא חייבים להחזיק את כל ה-3 שנים.

זה מחייב התאמה בסעיף (י)(3). איפה שמדובר על עד תום 30 ימים ממועד כניסתם לתוקף של הרישיונות צריך לכתוב עד 6 חודשים לפני מועד הפסקת ההחזקה המשותפת. אני צודקת? יצאנו מתוך הנחה שמדובר בהחזקה משותפת ל-3 שנים. ככל שמדובר באפשרות לקצר את התקופה הודעה על כך צריכה להימסר 6 חודשים מראש.

זה מה שנמצא כאן.

בפסקה (3) מדובר על 30 חודשים. יוצאים מתוך הנחה שזה 6 חודשים לפני תום 3 שנים.

הם יכולים למסור את ההודעה גם לפני שנתיים וחצי.

אני מציעה שנבחן אם לא צריך לדייק בנוסח באופן שההודעה צריכה להימסר 6 חודשים לפני תום התקופה.

נדמה לי שזה נמצא בנוסח, אבל אנחנו בשמחה נבחן את זה.

זאת הכוונה?

כן, זאת הכוונה.

בסעיף 71ד(י) צריך לוודא שהתקופה לא תעלה על 3 שנים מיום תחילת תוקפם של הרישיונות לשידורי טלוויזיה של זכייני ערוץ 2 לשעבר.

כל ההסדר חל רק על זכייני ערוץ 2, לא על זכייני ערוץ 10. אני לא חושבת שזה נדרש, אבל אם זה נדרש נוסיף את זה.

האם בפסקה (ח)(2) ברור שאת ה-bid צריכים לשלם לאוצר המדינה?

יש 3 מקומות שאנחנו מבקשים לשנות את זה לאוצר המדינה. בסעיף 71ד(ח)(1), בסעיף 71ד(ח)(3)(א) ובסעיף 71ה(ז)(2)(א).

אני לא מדברת על מצב שזה יהיה במקום לרשות. אני מדברת על כך שבסעיף קטן (ח) (2) לא מוזכר בשום מקום שאת ה-bid צריך לשלם לאוצר המדינה. אני מניחה שזאת הכוונה.

הכוונה שזה ילך לאוצר המדינה.

כל ההסדר של קבלת הכספים מחברת החדשות יצטרך לעבור את ההתאמה בהתאם להחלטת הוועדה בראשית הדיון בדבר אי קבלת הצעת הממשלה בעניין העברת הכספים של החדשות ל-DTT. נצטרך לעשות התאמות.

בואו נצביע על כל סעיף 71ד, עם כל השינויים וההתאמות הנדרשים. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

אנחנו מבקשים להבין מה טיבה של הערכת השווי שתתבצע על ידי הרשות לעניין רכישת חברת החדשות. מה הם הנכסים שעליהם מדובר?

השווי של חברת החדשות הוא שווי החברה פחות מניות הרכוש. הזכיינים הם אלה שהשקיעו במניות הרכוש. זה בדומה להסדר שנעשה מול חברת טלעד. זה השווי שצריך להשתלם על ידי בעלי הרישיונות עם תום תקופת הזיכיון ומכירת חברת החדשות.

אנחנו מנסים להבין מה המנגנון.

הרשות השנייה תבצע הערכת שווי של החברה באותה נקודת זמן פחות מניות הרכוש. השווי של מניות הרכוש שאתם מכירים – זה גם נמצא במסגרת התקנות של הרשות השנייה שהפעילה את המנגנון הזה ב-2005 - פחות השווי של המותג של חדשות 10 או חדשות 2. זה השווי של חברת החדשות. זה מה שתשלמו. הערכת שווי של חברה מתבצעת על בסיס היוון של הכנסות עתידיות, של התקשרויות.

איזה הכנסות? אין לה הכנסות.

כשבאתם והתמודדתם במכרז ב-2005 על המותג, על האפיק ועל חברת החדשות עשיתם הערכת שווי של הדברים האלה. הערכת השווי נקבעה על יסוד הנכסים, על יסוד חברת החדשות שעמדה לפניכם וידעתם מה החברה הזאת שווה, איזה ערך היא אמורה להפיק לכם. כל הנתונים האלה היו בפניכם. באותו אופן הרשות השנייה תעשה הערכת שווי של החברה בהתאם לקריטריונים שמסרנו. הרשות השנייה תפעל עם הגורם המקצועי, עם רואה החשבון, עם כל הכלכלנים שיידרשו. הם יציגו את הערכת השווי שלהם. יהיה תהליך מאוד שקוף.

בתקדים שאת מתייחסת אליו שילמנו לטלעד בגין מניות הרכוש.

כשבאתם להעריך רכשתם את חברת החדשות. כשרכשתם את האפיק ואת הזכות אתם גם רכשתם את הזכות להחזיק את חברת החדשות.

אנחנו שילמנו לטלעד.

אתם שילמתם לטלעד עבור מניות הרכוש. מכיוון שהשקעתם במניות הרכוש אתם לא נדרשים לשלם עכשיו עבור מניות הרכוש כשאתם רוכשים את חברת החדשות.

איך נראה המנגנון..?

על בסיס מה רוכשים את חברת החדשות? הזכיינים הם אלה שמימנו לאורך 17 שנה את חברת החדשות. הם שמו כמיליארד וחצי שקל על חברת החדשות. כל הרעיון של ההמשכיות של חברת החדשות באפיק 22 נגוז מעצם זה שנגמר ערוץ 22. אני לא מבין מה הם קונים.

אתה חולק על הנקודה הבסיסית שהוחלטה בוועדה על הבעלות בחברת החדשות.

להערכתי, גם השר חולק.

ההצעה שהממשלה מציעה כאן ואושרה על ידי הוועדה במקרים הקודמים זה שהיא לא מכירה בטענה שלכם שחברת החדשות שייכת ברמה הקניינית לזכיינים הקיימים. כמו שהזכיינים הקיימים ידעו להוציא החוצה את טלעד ולא לתת..

אל תגידי דברים שהם לא נכונים.

הוועדה לא קיבלה את עמדתכם, - הדבר הזה נדון בסבב הקודם בהצעה של האוצר ובסבב הזה - שהבעלות בחברת החדשות שייכת לזכיינים הנוכחיים. בהינתן מצב הדברים הזה ובהינתן החלטת הוועדה על החזקה משותפת של חברת החדשות, מוצע כאן מנגנון שהעיקרון שלו מוסכם של המכירה של חברת החדשות. אנחנו עכשיו מיישמים אותו. אנחנו נותנים הוראות פרטניות על סמך העובדה שביקשתם בעלות משותפת והוועדה קיבלה את עמדתכם. על סמך זה אנחנו מציעים את ההצעה שאומרת שחברת החדשות צריכה להימכר. הוועדה לא קיבלה את העמדה שלכם שחברת החדשות שייכת לזכיינים. אם אתם רוצים לפתוח את הדבר הזה צריך ללכת הרבה אחורה לדיונים הקודמים של ועדת הכלכלה.

לא צריך ללכת אחורה.

עם כל הכבוד להערות שנשמעות כאן, יש פה משהו לא הוגן. הדיונים עד כה התמקדו בבקשה של חברת החדשות לבוא ולאפשר מצב חריג של החזקה משותפת. עכשיו אנחנו באים להסדיר כיצד תהיה דרך המכירה בחלוף התקופה של ההחזקה המשותפת. ב-2005 לא נשמעה שום טענה לגבי המכירה ואופן ביצוע הערכת השווי בידי הרשות השנייה.

היה אפיק. סוגרים את האפיק. ב-2005 נשאר אפיק 22.

לא ראיתי תלונות. אם לא היינו מתקנים את החוק הייתה מתבצעת הערכת שווי ובעלי הזיכיון החדשים היו משלמים בהתאם להערכת השווי. עכשיו אתם באים ואגב התיקון מנסים לשנות את המצב שהיה למצב שאמור להיות. זה לא הוגן. במשך 17 שנה נהניתם מהמצב הזה. אין שום סיבה לבוא ולשנות את העיקרון שהיה מקובל עליכם בעבר.

אני לוקחת את מה שאת אומרת ומחזקת את דברייך. תיקחו את אותו מנגנון. תיקחו את התקדים של 2005 ותיישמו אותו פה. אני לא מבינה איך הגענו למצב של תסבוכת שאנחנו לא יודעים על דברים שאנחנו משקיעים בהם. ב-2005 יצרתם מנגנון בתוך החוק שאמר שאנחנו צריכים לשלם על חלקה של טלעד. שילמנו. מה זה קשור עכשיו?

טלי, את טועה. ב-2005 הוצאנו את זה למכרז. אתם ביקשתם להימנע ממכרז. אתם רוצים לרכוש. אתם שילמתם עבור חברת החדשות. חוץ מזה שילמתם לטלעד. עכשיו עושים כאילו אתם משלמים במכרז, כשחוץ מזה תשלמו עבור מניות הרכוש.

אתם מוציאים את חברת החדשות למכרז?

ההערה התחילה לגבי איך תתבצע הערכת השווי. לעניין הערכת השווי יש כללים ויש עקרונות שהופעלו בשנת 2005. מהם נגזרו המספרים. בהתאם למתכונת שנקבעה החלק שעמד לטיפול ולתשלום היה מניות הרכוש, זאת אומרת המניות המוחשיות. כרגע נדרשת ההשלמה למניות הלא מוחשיות.

יצרתם מצב חדש לחלוטין.

לאורך הדיונים נקבע והובהר – על זה היו חוות דעת משפטיות של היועצת המשפטית לוועדה, של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שלנו ושל אחרים - שיש בעניין של שידורי הטלוויזיה המסחרית בעלות מדינה על 3 דברים: מותג, אפיק וחברת חדשות. הדברים שזורים אחד בשני. על המותג ועל האפיק התקבלו ההחלטות אשר התקבלו. השר הוביל מהלך של ביטול כדי להגביר תחרות והעניין הזה התקבל. נשארה חברת החדשות.

בלי אפיק ובלי מותג אין לזה ערך.

בהערכת השווי תילקח בחשבון העובדה שהמותג והאפיק נעלמו. היא הנותנת.

כולם מדברים פה על שנת 2005, אבל חייבים להבהיר שאין פה שום השוואה. ב-2005 המכרז היה על כך שנשאר אפיק 22 וחברת החדשות נשארת באפיק 22. אני מתחבר למה שמנשה סמירה אמר. אין פה מקום להשוואה. יושבים לשמאלי ערוץ 10. אני יודע שגם להם יש את אותה בעיה. הם במשך 10 שנים מקימים את חדשות 10. בעוד חצי שנה או שנה המדינה תדרוש מהם 50 מיליון שקל או 100 מיליון שקל תמורת חברת החדשות שלהם. מה רשת וקשת יעשו? מה ערוץ 10 יעשה מול חברת החדשות שלו? כלום. רשת וקשת יקנו את כל האנשים ולמדינה לא יהיה שום נכס.

בשביל מה עשינו סעיפי בעלות משותפת?

החזקה, לא בעלות.

זה בדיוק העניין. ברגע שאת מבקשת מהם לשלם 100 מיליון שקל, 200 מיליון שקל עבור חברה שהיא שלהם הם פשוט יפרקו אותה. זה היה החשש שלי.

זה אחרי ה-3 שנים.

התשלום הוא לפני ה-3 שנים.

אתם טענתם שאם הם ידעו שהערכת השווי תיעשה בעוד 3 שנים הם ירוקנו אותה.

אם היית אומרת 3 מיליון שקל הדיון היה אחר. אין לאף אחד פה שמץ של מושג מה זה הערכת שווי. אם אומרים להם שבעוד שנה הם צריכים לשלם 150 מיליון שקל עבור חברת החדשות, אז מהיום נגמר הדבר הזה, אין חברת חדשות, הם מפרקים אותה וכל אחד לוקח את כל האנשים שהוא רוצה.

מה שאתה אומר זה שלא יהיה להם שווה לקנות את חברת החדשות?

ב-150 מיליון שקל?

מי אמר לך שזה 150 מיליון שקל?

כמה שנים ייקח להם להחזיר כשהם יכולים לקבל את זה בחינם?

אתה אומר שלהקים חברת חדשות זה בחינם.

בואי ניקח את ערוץ 10. את אומרת שערוץ 10 ישלם 50 מיליון שקל על חברת החדשות.

קראנו את הפרוטוקולים, זה לא מה שערוץ 10..

בעל רישיון ערוץ 10 יחתום חוזים אישיים עם כל מי שהוא שלו כרגע. לכם יהיה תחקירן אחד שאף אחד לא ירצה להוציא למכרז.

התרחיש שלך לא נכון. ערוץ 10 אמר לפרוטוקול שזה לא מה שיקרה מבחינתו.

נראה לך שהם ישלמו 50 מיליון שקל על מוצר שהוא שלהם שהם יכולים לקחת בלי כסף?

אתה יודע כמה זה יעלה, אנחנו עוד לא יודעים. מכיוון שהערכת השווי של החברה הזאת תיעשה על ידי הרשות השנייה היא תהיה שקופה. אני מניחה שאתם תהיו חלק מהדיונים האלה. כשיצאתם לאפיק ולמותג היה חוסר ודאות הרבה יותר גדול ממה שמוצע כאן, אבל אף על פי כן בחרתם להשתתף ולהציע הרבה כסף בהליך המכרזי. גם על חברת החדשות. ערוץ 10 הצהיר לפרוטוקול שאין לו שום כוונה להיפרד מחברת החדשות שלו.

הם לא ייפרדו. הם לא ישלמו שקל.

אם אתה יודע שהם לא ישלמו שקל זה דבר אחד. מה שאתה מבקש עכשיו זה לפתוח את המודל הבסיסי שהוחלט עליו אחרי דיונים משפטיים מאוד ארוכים לגבי הבעלות בחברת החדשות, לא לגבי ההחזקה.

לא הייתה הצבעה על זה.

ועוד איך הייתה. זה היה הבסיס לכל ההסדר. זה הוצבע. אם רשת וקשת חשבו שהרבה יותר נוח להם להקים חברת חדשות, למה הם נאבקו כל כך בשביל ההחזקה המשותפת, הרי זה בעצם היה מיותר? אתם אמרתם שבשביל לשמר ולקיים את חברת החדשות אתם מבקשים החזקה משותפת. זה נאמר לפרוטוקול. הדברים האלה גם הוצבעו בעבר.

למה את לא יכולה לתת תשובה פשוטה?

אני נתתי תשובה.

אני לא מבין, הרי הם ביקשו החזקה משותפת וקיבלו החזקה משותפת.

עכשיו הם אומרים שממילא הקניין שלהם.

זה לא מה שאנחנו אומרים.

במקום לצאת למכרז על חברת החדשות, שזה מה שהיה בהצעת החוק, הוא בא לקראתכם ונתן לכם החזקה משותפת. עכשיו פותחים את זה?

אנחנו לא פותחים את זה.

אתם פתחתם את זה בזה הרגע.

הם לא פתחו כלום. אם אתם עוברים לרישיון ב-2013 יש לכם החזקה משותפת עד 2016. אם שניהם עוברים ב-2016 זה בכלל עד סוף העשור. קשה לי להבין מה עוד חברת החדשות רוצה.

אני לא יודעת מה הפתרון. אני לא מכירה את ההיסטוריה העתיקה הזאת. הסעיף הזה הוכרע בישיבה הקודמת. אני כן רואה כאן חשש מאוד גדול שבתחשיב מסוים השווי יהיה כזה שלזכייניות לא ישתלם לרכוש את המותג, לא ישתלם להשקיע בו. מה שיעשו זה שיקנו שניים, שלושה טלנטים, ישכרו חדר ב-jcs עם תפאורה קצת דומה לתפאורה של ערוץ 2 ובשני גרוש וחצי יקימו חברת חדשות חלופית. כל הדבר המפואר הזה מורכב מכל כך הרבה רבדים שהציבור לא מודע להם והצופים לא מודעים להם. אותם רבדי עומק של הפקה, של קרנות וכן הלאה ייזרקו לפח ובשניים וחצי גרוש יקימו חיקוי לחברת החדשות כי לא ישתלם לקנות את הגוף הזה על כל ההשקעה שלו. אני כן מזהה חשש משמעותי ביותר שהדבר הזה יקרה. זה מוביל אותנו לאותו תסריט מסוכן שחדשות ערוץ 2 ייסגרו. אני לא יודעת את הפתרון.

בהליך מכרזי אפשר לקבוע מחיר מינימום. מחיר המינימום יכול להיות נמוך דיו על מנת שאחד מבעלי הרישיונות החדשים יוכלו לרכוש. זה לא חייב להיות בהתמחרות ולא חייבת להיות החזקה משותפת. יכול להיות הליך מכרזי פתוח עם מחיר מינימאלי.

המותג לא עומד ממילא להתמחרות, לכן אין לזה משמעות.

מה קורה למותג?

כשיוצאים מאפיק 22 אין יותר חדשות 22.

לא נכון. למותג יש עוד מאפיינים. המותג ממותג לא רק באמצעות האפיק.

גם מוכרים אותנו וגם אסור לנו להשתמש בשום סימן מסחר.

מה, לקחנו להם את סימן המסחר?

לא לקחנו. זה לא היה שייך להם. זה של המדינה.

"שש עם" ו"פגוש את העיתונות" נשאר בידיים של חברת החדשות.

ברור שזה שלהם. הם יוכלו לעשות את כל התכניות האלו.

זה סעיף מאוד משמעותי. לגבי סימני המסחר אמרת דברים מסוימים שאנחנו לא יודעים אותם, כמו למשל השם "אולפן שישי", כמו למשל השם "פגוש את העיתונות".

הכל נשאר של חברת החדשות.

מה עם חברת הסלולר כוכבית 22? זה דבר שהוא קיים, הוא לא קשור לטלוויזיה. זה סימן מסחר רשום. מה עם ויקיפדיה?

כל המונחים שאתה הזכרת הם במסגרת חברת החדשות, אבל השימוש בשם חדשות 2 וחדשות 10 זה לא.

אולי צריך לכתוב את זה בצורה יותר מדויקת. המילים סימני מסחר הם כלליות מידי, אין פירוט.

איפה הסעיף הזה של הסימנים המסחריים?

דיברנו על זה שנה שלמה.

יש כאן אי הבנה. האם הסימן המסחרי זה רק הלוגו של ערוץ 2 או הלוגו של התכניות?

זה לא הלוגו של התכניות. זה גם לא עולה מהנוסח. מדובר על הלוגו של החברה.

אני עדיין מנסה להבין מה יש בהערכת השווי הזאת אם לא לוקחים בחשבון את מניות הרכוש, אם אין לחברה הזאת הכנסות, אם אין לה מוניטין. אני רוצה להבין מה נשאר.

אם את מחברת את מה שאבי וייס אמר למה שאת אומרת יוצא סתירה אמיתית. אם השאלה שלך מרמזת לזה ששווי חברת החדשות הוא 0 ואבי וייס חושב שהשווי יכול לעמוד על 150 מיליון שקל..

זה מסתורי. אם לך זה ברור תציגי את זה.

יש לי הרגשה שההסברים שיינתנו לכם על ידי מנכ"ל הרשות השנייה ועל ידי לא יתקבלו.

כמה בערך?

ככה אתה מכיר רואי חשבון שעובדים על הערכות שווי של חברה? אני בטוחה שאתה יודע מה המשמעות של רכישת חברה. אי אפשר להגיד בערך. הדוחות של החברה משקפים הרבה יותר ממניות הרכוש והרבה יותר מהמותג חדשות 2 וחדשות 10. אם אתם חושבים שלא, מה טוב, תשלמו על זה סכום מאוד נמוך. אם אתם חושבים שהרבה יותר, כמו שמר וייס חושב, אז התשלום יהיה גבוה יותר. הערכה של מר וייס היא שהחברה שווה משהו גם בלי מניות הרכוש.

את מוציאה את דבריי מהקשרם, כי נתתי דוגמאות של 50,100,150. אין לנו מושג אם זה 5 מיליון, 2 מיליון, 50 מיליון, 100 מיליון או 150 מיליון.

יש לך הרבה יותר מושג מאשר מה שהיה לבעלי הזיכיון שלך שניגשו למכרז ב-2005. אנחנו מכירים עסקאות להעברת שליטה. בעסקאות להעברת שליטה טווח השינויים הוא טווח מסוים, אבל לא טווח גדול. אם אתה יודע לעשות שווי של הערכת החברה שלך אתה יכול להגיד בערך מה יהיה השווי שיצטרכו לשלם בעלי הזיכיון שיהיו בעלי הרישיון עבור העברת חברת החדשות להחזקתם המשותפת.

אני שומע את הויכוח הסוער ואני מבין שכללי המשחק אינם ברורים. אני כמחוקק רוצה שכללי המשחק יהיו ברורים. אני לא חושב שכך צריך לנהל את הדיון. אני חושב שצריך לקבוע את סדרי המשחק, את כללי המשחק כך שלכל מי שיושב שם יהיה ברור מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות. לעבודה ולכסף שהושקעו בשינוי המצב המשפטי שהולך להיות למותג ערוץ 2 יש מחיר. כשלוקחים את הדבר הזה לוקחים גם את הזכויות וגם את העלויות והערכים של אותו מותג. לי כמחוקק לא ברור מה הם הולכים לשלם על המותג, מה הם הולכים לשלם על החברה, מה הם הולכים לעשות בסופו של יום. גם אם זה בעוד 20 שנה זה עדיין לא ברור.

ההערות של ערוץ 2 הן הערות נכונות. זה לא אומר שאני אומרת שנפתח את זה. אכן יש סכנה במה שאבי וייס דיבר עליו. זאת סכנה שהיא מבחינתי גם סכנה לדמוקרטיה. יכול להיות מצב שחברת החדשות תיעלם במידה והמחיר שלה יהיה מאוד גבוה. אנחנו מדברים על שווי שהוא שווי מותג. זה מה שאנחנו כרגע מוכרים.

ממש לא.

אני מתכוונת למוניטין, לא למותג. מוניטין במקרה הזה יכול להיות מאוד מאוד גבוה. אני יכולה להבין את החששות של קשת , את החששות של רשת ושל ערוץ החדשות. יש לי פה ויכוח עם אנשים. אני מסכימה שהמכרז הזה שניתן לערוץ 2 שייך למדינת ישראל, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאם ערוץ 2 לא היה עושה עבודה טובה אף אחד לא היה רוצה אותו. צריך באיזה שהוא מקום להתייחס לכל ההשקעה שלהם. אני רוצה שהמדינה לא תיראה בערוץ החדשות קופון, כי אם זאת תהיה המטרה אנחנו נאבד את ערוץ החדשות.

הנכס הזה הוא נכס ששייך למדינה. אם חברי הכנסת מבקשים לבוא ולתת מתנה ולוותר על השווי שמגיע למדינה הם יכולים לעשות כן.

זה לא הגז הטבעי ולא המחצבים של כימיקלים לישראל. זה לא משהו שהוא שם ולא יזוז.

הם רוצים שזה לא יזוז. הסכום הוא סכום 0. אם הציבור מפסיד מהערך מישהו אחר מרוויח, זאת אומרת בעלי המניות שמחזיקים כרגע בחברת החדשות. אם המדינה רוצה לבוא ולתת מתנות, כספים, מניות, תמלוגים היא יכולה, אבל צריך להבין את המשמעות. אם היינו מגיעים ל-2015 המדינה הייתה מקבלת את ערך הנכס הזה ב-BID שהיה משולם לה. אנחנו עוברים משיטה לשיטה, לא יהיו עוד מכרזים, לא יהיו עוד בידים. כרגע חברת החדשות עוברת לבעלותם של גורמים פרטיים. הם צריכים לבוא ולשלם את ההפרש בין מה ששולם בעבר לבין הנכס שהם מקבלים אותו. הנכס שהם מקבלים אותו הוא יותר מאשר מניות הרכוש. בשביל זה יש שמאי והוא יעריך את החברה.

ב-2005 נעשתה הערכת שווי.

מאיפה אנחנו יוצאים מהנחת יסוד שחברת החדשות הישראלית בע"מ, שהיא חברה שרשומה כחברה פרטית ברשם החברות, הפכה לחברה ששייכת למדינת ישראל? לא ידעתי שזאת חברה ממשלתית, שזאת חברה ציבורית.

זה לא מה שאמרנו. אמרנו שהזכויות של בעלי הזיכיונות – הדברים האלה נדונו בוועדה לפני שנה - מסתיימות עם תום תקופת הזיכיון. שר התקשורת סבר שלא נכון להוציא את חברת החדשות למכרז, אלא לתת אפשרות לבעלי הזיכיונות הקיימים לתמחר ביניהם. אם אתם רוצים שהמחיר יהיה מחיר מינימום יש דרכים לעשות את זה. אני לא חושבת שזה האינטרס שלכם. זה לא נראה לי נכון.

את מדברת על סיטואציה של מכרז. אני מדבר על התשלום הראשוני.

אתה עכשיו פותח דיונים שהיו כאן לפני שנה. בעלות לא נוצרת עם שינוי האפיק.

את העניין הזה הכרענו, אמרנו שהמותגים הם של המדינה.

אדוני היושב-ראש, אתה הכרעת עוד לפני שסגרו את אפיק 22.

ממתי שינוי האפיק משנה ברמה המשפטית את הקניין?

אם רק המותג שייך למדינה, תעשו הערכת שווי של המותג.

מניות הרכוש הן לא בהחזקה שלכם בתום תקופת הזיכיון.

מדובר בחברות פרטיות שאנחנו לבד השקענו בהן.

אני משתהה לנוכח הדיון שנערך כאן. זה דז'ה וו ארוך מאוד שנעשה ושהיו בקשר אליו דיונים. בסופו של דבר הוועדה הכריעה וקיבלה את העמדה שהמוניטין שנצבר לחברת החדשות הוא מוניטין של המדינה, למרות שהיא השקיעה בו. אפשר לקחת לדוגמה את מקדונלדס או כל גוף אחר שמקבל זיכיון ועושה את הכל כדי להגביר את המכירות. כך גם בכביש 6 וכך לגבי כל זיכיון שהמדינה נותנת. הדברים הוגדרו בחוק, הוגדרו בתנאי המכרז והוגדרו בזיכיון עצמו. אני לא מבינה איך אנחנו מוצאים את עצמנו שוב חוזרים לויכוח הזה.

דבר שהוגדר בזיכיון זה המותג. המותג שייך לרשות השנייה. המותג חדשות 10 וחדשות 2 על פי תנאי המכרזים והזיכיונות שלנו שייך לרשות השנייה.

המוניטין שייך למותג.

עו"ד קמחי, האם מה שאת טוענת זה שהשינוי של האפיק יצר לכם זכויות בחברה שלא היו לכם קודם?

טענתי גם קודם שהיו לי זכויות.

הדבר הזה נדון לפני שנה ועמדתכם לא התקבלה על ידי הוועדה.

להגיד שלמה שהיה קורה בשיטת הזיכיונות ללא תיקון החוק הזה אין השפעה זה לא נכון. וודאי שיש השפעה. היה לכם זיכיון ל-X שנים. ידעתם שבתום תקופת הזיכיון הנכס הזה חוזר למדינה.

תמחרתם את זה ב-BID שלכם.

איך אפשר להגיד שהעובדה שעוברים היום לרישיון משנה את המצב המשפטי מבחינת הבעלות של המדינה על הנכס הזה?

אנחנו בסעיף סגור. הרישיונות בלאו הכי יהיו בשנת 2013 כפי שהציע מנשה.

שר התקשורת בשינויים שהוא עשה במהלך החקיקה קיבל את הטיעונים שלכם על מה שהשקעתם ועל מה שעשיתם ולכן נתן החזקה משותפת ל-3 שנים. זה צעד דרסטי, קיצוני, אחד מהצעדים הכי דרמטיים. בואו לא נפריז.

שר התקשורת קיבל את ההחלטה בניגוד לעמדת ההגבלים העסקיים. זאת זכותו וזכותם של חברי הכנסת. אי אפשר לקבל הכל.

אנחנו רק רוצים לשמור על חברתה החדשות.

נדמה לי שלפני פחות משעה הכנסת בישראל הלכה כברת דרך ארוכה לקראת הבקשות שהעלתה חברת החדשות בחודשים האחרונים. קיבלנו החלטה מאוד נבונה.

מרחיקת לכת.

היועצת המשפטית ומנכ"ל הרשות השנייה אומרים שזאת החלטה מרחיקת לכת. בסופו של דבר קיבלנו אותה. אנחנו, חברי הכנסת, ביקשנו ממשרד התקשורת להביא נוסח חדש שהצבענו עליו היום. כולם הצביעו פה בעד. גם הדיון הזה של מי הדבר מוצה. ההחזקה המשותפת יכולה להגיע עד 2019. אנחנו ככל הנראה מזיזים את תחילת הרפורמה בגלל העיכוב בשנה האחרונה לינואר 2013. תיקח משם 3 שנים ועוד 3 שנים. האם הבנתי נכון?

זה שקול לנצח.

הסעיפים הרלוונטיים הם: 71ד, -63א(ד) ו-37ה.

אני מציעה שתהיה הצבעה ברורה על 71ד, על 63א(ד) ועל סעיף 37ה. כל הסעיפים קשורים לחברת החדשות. סעיף 71ה זה סעיף מקביל לסעיף של חברת החדשות של ערוץ 2. הוא דן בחברת החדשות של ערוץ 10.

הרוויזיה שלי היא על סעיף 63א. את הרוויזיה שלי בסעיף (ג) שהעליתי פה בוועדה וביקשתי לבדוק בנושא של ערוצי יס והוט אני מבקש להסיר. גם לגבי סעיף (ז) אני מוריד את הרוויזיה.

סעיף 71ד.

לאחר עיון בסעיף הזה אני מבין שהדבר עלול לגרום למחיקה של חברת החדשות, כי הם לא יהיו יכולים להשתמש בסימני המסחר שלהם. כפי שנאמר כאן בוועדה הנכס הזה שייך למדינה. הם גרמו לערך של הנכס הזה לעלות כתוצאה מהפעילות שלהם ומההשקעות שהם השקיעו. אני חושב שצריך למצוא דרך מסוימת לאפשר להם לרכוש את הנכסים. הנכס הזה פותח והוא שווה ערך. אני מבקש למצוא את הדרך כפי שנמצאה הדרך בזמנו עם טלעד.

אני מצטרפת לדברים של רוברט. סימני המסחר הם מאוד משמעותיים באפיון המותג. אני מצטרפת להצעה שהם יוכלו לרכוש את אותו סימן מסחרי.

"ערב חדש" הוא מותג, אבל הערך שלו נמוך כי הרייטינג נמוך.

"ערב חדש" הוא לא של המדינה, הוא של משרד החינוך.

יש מותגים ששווים הרבה ויש מותגים ששווים מעט. אין ספק שמה שמרכיב את המותג הוא במידה רבה מאוד סמלי המסחר. לקחת מהם את סמלי המסחר זה לרוקן אותם מכל תוכן. צריך לאפשר להם לרכוש את סמל המסחר המרכזי שלהם. אני לא יודעת מה יעשו עם זה אם הם לא יהיו באפיק 2. אמר לי בשעתו השר שהוא ידאג לזה שזה יהיה בערוץ 12 או משהו שיהיה בו האפיון 2 ואז תהיה להם יכולת לשחק במותג. צריך להבהיר לגבי יתר סמלי המסחר של התכניות. האם הלוגו, אותות הפתיחה או כל מה שמסמן את השידורים נקרא סמלי מסחר? האם ברור לחלוטין שהם יכולים להמשיך ולהחזיק בדברים האלה? זה מאוד מהותי. זה מאפיין את שעות השידור.

הם יכולים להמשיך ולעשות בזה שימוש. זה כמובן חלק מערך החברה.

סמלי מסחר זאת הגדרה מאוד רחבה מבחינה משפטית.

אתם רוצים להעביר לנו הצעה לגבי נוסח? אני חושבת שברור מה כן ומה לא. אם אתם רוצים להעביר לנו הצעה לנוסח אנחנו נשמח. יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה כמובן.

תעבירו ליועצת המשפטית של הוועדה.

אני מבינה שככל מדובר בסימן המסחר ערוץ 2 הם לא יהיו רשאים לעשות בו שימוש.

הם יוכלו לרכוש את זה.

חבר הכנסת אילטוב, אנחנו מקבלים את ההסתייגות, רק צריך לנסח אותה.

זה יהיה נוסח חדש של סעיף.

נאפשר להם לרכוש את המותג הראשי. לגבי סמלי המסחר של התכניות אין שינוי והם יוכלו להמשיך.

אם הם יחפצו בכך.

למה זה נדרש אחרי שהבהרנו את ההבהרה הזאת?

הם רוצים את הסימן.

את אומרת שגם אם הם יהיו באפיק 17?

הם אמרו שיכול להיות.

זה דבר שיעלה עוד יותר את הערך כי יצטרכו לשלם על הדבר הזה.

זה קצת בעייתי מבחינתם.

התחלנו עם הבהרה לעניין התכניות והשמות של התכניות. פה זה גלש למשהו יותר רחב.

אני מדברת על העניין של התכניות, רוברט מדבר על סימני המסחר.

למיטב הבנתי, חברת הכנסת יחימוביץ וחבר הכנסת אילטוב רצו להבהיר שהשמות של התכניות לא נכללים במסגרת הסעיף הזה. זאת לא הייתה הכוונה. לא התכוונו להתייחס לזה.

שיהיה כתוב.

אתם לא רוצים שימוש בסימני המסחר "חדשות ערוץ 2"?

שתהיה לנו אופציה.

האם תהיה הצעה עם חדשות 2 ובלי חדשות 2, עם חדשות 10 ובלי חדשות 10?

תלוי במחיר.

ברמה התחרותית זה כמובן ייתן יתרון לבעלי הזיכיונות הקיימים על כל היתרונות הנוספים שנמצאים כאן. זה ייתן חיסרון לבעלי הרישיונות החדשים שאנחנו לא רואים אותם פה. כמובן שלא יכולה להיות אופציה. או שזה בפנים או שזה בחוץ.

על העניין של התכניות אנחנו סגורים.

הערך של הסמל של ערוץ 2, שהוא בעצם סמל ששייך למדינה, גדל והוא לא שווה 0. הוא גדל מכמה סיבות. הוא גדל מכמות ההשקעות שהיו על ידי שתי החברות. יש למותג הזה ערך. יש פה שתי חברות שהערך הזה פותח על ידן, כשאחת מהן כנראה תזכה.

יש 3. טלעד גם פיתחה את זה וב-2005 לא קיבלה על זה שקל.

אני לא הייתי ב-2005 בכנסת, לכן לא העליתי את ההסתייגויות שלי.

הם היו פה.

הם אמרו שאם ממסחרים את זה מגיע להם החלק היחסי בפיתוח.

אני מדבר על מצב קיים.

ב-17 השנים האלה מי שיצר את הערך זאת גם חברת טלעד. צריך להביא אותה בחשבון.

אני לא פוסל את זכויותיהם של אחרים. אם הם חושבים שמגיע להם, אז מגיע להם. במידה והרפורמה תיכנס לתוקף צריך שיתאפשר לאחת החברות, בהסכמה של אותה חברה שנייה או 3 חברות, לרכוש את הדבר הזה. אני רוצה לקבוע איזה שהוא מנגנון שיהיה מקובל על כולם כך שיהיה ברור כמה זה יעלה בסופו של דבר.

אם קיבלנו את ההבהרה שבכל המוצרים שלנו אנחנו יכולים להשתמש, כמו "אולפן שישי", "שש עם עודד בן-עמי", "מהדורה מרכזית" וכדומה, אז מבחינת חדשות ערוץ 2 אין בעיה.

אנחנו מתייחסים למותג "חדשות 2", לא ל"אולפן שישי".

אם מה שנשאר זה רק המותג "חדשות 2", אז מבחינתנו זה בסדר.

אז אני מוריד את העניין.

תעבירו לנו הצעת נוסח כיצד להבהיר את זה. נצטרך לדון בכוכבית 22 שלא נתונה לספקות. זה עלול להטעות. זה כמעט סימן. בדברים האחרים אין בעיות.

מי בעד סעיף 63א(ד), 37ה ו71ה?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

אדוני המנכ"ל, אתה המלצת פה המלצה מאוד חשובה ואמרת דברים לגבי הזזה מ-2012 ל-2013. אנחנו רוצים במצב הזה, כדי שאפשר יהיה להכניס מתחרים חדשים.

אני מבקש שתהיה התאמה בלוחות הזמנים:

הכל יותאם.

זה דבר שנוכל לסכם אותו ולבוא איתו לאתי.

אני מבקשת להזכיר לכם לבטל את הסעיף שמאפשר לשר לדחות בשנה.

זה מחייב שינוי.

אם השר דוחה את מועד המעבר מלכתחילה, אז צריכים לעשות את ההסדר. הסעיף שהצענו לגבי ערוץ 10 ואפשרות הדחייה זה הסעיף שאמור להיכנס לתוקף עכשיו. יש תנאים שהרשות השנייה צריכה לבדוק אותם.

הכל בהתאמה. מנשה, אתה המלצת. ההמלצה מתקבלת. אני מודה לך שהארת את עינינו.

מכיוון שנושא הוודאות מאוד חשוב לנו, אז גם חשוב לנו שמועד הגשת הבקשה לרישיון יהיה ב-2011 ונקבל תשובה מהרשות השנייה לעניין הזכאות שלנו בהתאם ללוח הזמנים שיהיה מותאם ל-2012, כשמועד התחילה של הזיכיון יהיה ב-2013.

מה קורה אם יש שינוי? נניח אתם נבדקים ומאושרים במהלך שנת 2011 אבל חל שינוי בהחזקות שלכם במהלך שנת 2012. מה, אין בדיקה של הרשות השנייה?

מה קורה אם אני מקבלת רישיון וחל שינוי בהחזקות?

יש הבדל אם את מקבלת רישיון ועולה תוך 3 חודשים מאשר לקבל רישיון ולעלות תוך שנה ו-3 חודשים.

מה עם כל המחויבויות של 2012?

הבעיה שנגה העלתה ממילא קיימת בכל מהלך תקופת הזיכיון.

יש לך מחויבויות של שנה שלמה. מה עם כל 2012? יתנו לכם הודעה ב-2011 שאתם כשירים לרישיון ב-2013. איך יובטח, אחרי שתקבלו אישור, שאתם כשירים לרישיון ושמילאתם את כל המחויבויות שלכם?

בתנאי שנמשיך לעמוד בתנאי הזיכיון.

אני לא יודעת אם אפשר לתת אישור מותנה.

המועד של הרישיון זה דבר מאוד חשוב לאנשים חדשים שמגיעים. יש היום ציבור גדול שלא נהנה מהטלוויזיה. אני מציע שלבעלי רישיון חדשים תהיה האפשרות לקבל את התשובה ב-2011 בכדי שיוכלו להתארגן להפקות.

לכן אנחנו דוחים את זה בשנה.

בעל רישיון חדש צריך אופק כלכלי לדעת מה הוא עושה על מנת ללכת ולהפיק הפקות ולעשות את כל מה שצריך מסביב. זה לא הגיוני שבגל שיש עיכובים ציבור שלם יחיה באי ודאות. צריכה להיות האופציה הזאת כך שהחל מהתאריך שיקבעו יהיה אפשר להגיש את הבקשה.

אישור מותנה נראה לכם דבר סביר?

אין שום בעיה.

צריכה להיות עוד נקודת בדיקה שלכם.

תהיה התאמה של לוח הזמנים.

אם ישראל 10 מקבלת את הגושפנקא שהיא כשירה לרישיון, עדיין צריכה להיות נקודת בדיקה במהלך 2012 שבה מוודאים שישראל 10 עומדת בכל הוראות הרישיון.

4 נקודות בדיקה.

מה זה אומר לגבי האחרים שיוציאו רישיון ב-2013? עד מתי הם יצטרכו להגיש?

אנחנו נשב כדי להסדיר את זה.

אנחנו לא מתכוונים לעשות כאן הסדרים ספציפיים. תבחין בין כשיר לרישיון להקצאת אפיקים. הקצאת אפיקים נעשית אחרי הגושפנקא של כשיר לרישיון. גם אם הם יקבלו גושפנקא של כשיר לרישיון זה לא אומר שהקצאת האפיקים תהיה במועד.

אני מבקש שהאישור יהיה מותנה.

מתי האחרים יצטרכו לבקש? אם הרישיון אומר 1 בינואר 2013, למה צריך לבקש את זה?

הוא לא חייב.

גם ככה אמרנו שנה לפני.

רוצה ישראל 10 לבקש היא יכולה לבקש. לא חייבים.

מלכתחילה באנו עם נוסח של לפחות 10 חודשים מראש. שינינו לשנה.

האם זה אומר שמי שירצה יוכל לפנות עד מארס 2012?

זה ממש לא תאריך רלוונטי.

מי בעד הבקשה לדיון מחדש בהגדרת מועד המעבר?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

מועד המעבר יהיה 1 בינואר 2013. כמובן שיהיה התאריך המתאים בעברית.

השנה נולדה מזה שהרשות השנייה אמרה שהיא לא יכולה להתארגן.

הרשות יכולה להתארגן.

אנחנו לא יכולים להתארגן.

מה לגבי ערוץ 10? ערוץ 10 יהיה רשאי להגיש את הבקשה לרישיון..?

לא רק ערוץ 10.

כל בעל זיכיון רשאי. החל באיזה מועד יהיה בעל זיכיון רשאי לבקש לעבור במועד המעבר מזיכיון לרישיון? תוך כמה זמן הרשות השנייה תיתן את תשובתה? התשובה הזאת תהיה תשובה מותנית בכך שבעל הזיכיון ימלא את כל מחויבויותיו עד למועד המעבר.

תהיה נקודת בדיקה נוספת.

אנחנו יכולים להגיש החל ממארס 2011.

בעל זיכיון רשאי לבקש לקבל רישיון החל בחודש מארס 2011.

למה דווקא מארס?

זה היה התאריך הקודם.

מי שצריך לגייס את הכסף או לדעת אם לשים את כספו על משהו.. יש כבר חוק. החוק יותר חזק. החוק יהיה קיים. החוק הוא הדבר הקובע.

מרגע קבלת החוק צריך לפרסם ברשומות את הכללים להגשת בקשה לרישיון. אנחנו נכין את לוח הזמנים עד מחר בבוקר.

כרגע אני מבינה שמה שהוחלט זה לקבל את הבקשה לדיון מחדש בקשר למועד המעבר. האם מועד המעבר יהיה ב-1 בינואר 2013, או שהוא יהיה כזה עם אפשרות לדחייה נוספת?

לא. 1 בינואר 2013.

ככל שיוחלט לאפשר דחייה של המועד הקובע לא ניתן יהיה לגמור מחר את החוק. יש הרבה מאוד סעיפים שקובעים לוחות זמנים. ייתכן שיהיה צורך לפתוח כל מיני סעיפים. אני לא יכולה לומר את זה בלי לבדוק. הבדיקה הזאת לוקחת הרבה מאוד זמן.

תתאימו אחרי שתנסחו את הדבר. אני חושב שהעיקרון הוא טוב.

למה לאפשר דחייה? אנחנו מבקשים שלא תהיה אפשרות של דחייה נוספת של שנה ברפורמה.

אני אדבר על זה עם שר התקשורת.

מאיזה נימוק נדרשת סמכות לדחייה בשנה נוספת?

לא יודעים. השר רוצה שזה יהיה בידיו.

תצאו מתוך הנחה שמדובר על 2013. לא ניתן יהיה להצביע על זה עכשיו, כי אי אפשר לפתוח 4 פעמים כל סעיף.

נתחיל עם זה מחר. אנחנו נעצור פה ונמשיך מחר.

הישיבה ננעלה בשעה 17:50