הכנסת השמונה עשרה

PAGE
26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

13 בדצמבר 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 113

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ו' בטבת התשע"א (13 בדצמבר 2010), שעה 10:00

ניהול ותקצוב קליטת העלייה ברשויות המקומיות

בהשתתפות מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה מר דמיטרי אפרצ'ב

חברי הוועדה: דני דנון- היו"ר

מרינה סולודקין

ליה שמטוב

דמיטרי אפרצ'ב מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

דוד יאסו
מנהל אגף א' של עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

אנה לוטרין עוזרת דובר, משרד העלייה והקליטה

מריה נוביקוב
סגנית ראש העיר, עירית ירושלים

פיני גלינקביץ
מנהל רשות הקליטה, עירית ירושלים

בוריס גרוסמן
מחזיק תיק עלייה ואחראי על אגף התקציבים, עיריית מעלה האדומים

סטניסלב טריטיגקוב, מנהל מחלקת קליטה, עירית נתיבות

סופיה ביילין סגנית ראש עירית אשקלון

ארקדי פומרנץ
מ"מ מקום ראש העיר, מחזיק תיק הקליטה, עירית מעלות תרשיחא

רומן פרס
סגן ראש עירית יקנעם

מארק בסין
ממלא מקום עירית בני עייש

נחום זית
מנהל מחלקת קליטה, עמק יזרעאל

ילנה קובורסקי
מנהל פרויקט בית ראשון במולדת

אתי אלוני
ראש מינהל חינוך

אמיר וידר
מחזיק תיק קליטה, עירית רמלה

זורית שעשוע
תקציבאית מחלקת קליטה, עירית רמלה

שרה שראל
רכזת פרויקטים מחזיקת תיק קליטה, מועצה אזורית מטה בנימין

חנן ניב
מחזיק תיק קליטה, מועצה אזורית, שומרון

קרול שרולין
מחזיקת תיק קליטה, גליל עליון

דימיטרי אפשטיין ממלא מקום ראש העיר, מחזיק תיק קליטה, עירית נהרייה

אריה סוד
חבר בעייריה, ממלא מקום ראש העיר, קריית ארבע

טלי פליסקוב
ראש עיריית ערד

ודים קירפינאו
ממונה על ענייני קליטה, נציג עירית ראשון לציון

דניאל אוברמן
סמנכ"ל ארגון נפש בנפש

ד"ר אלי זרחין
מנכ"ל, אגודה ישראלית למען ילדים עולים

מאיר לב
יו"ר מועצת ארגוני עולים

אסתר בלום
מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

דני אדמסו
ראש תחום קליטה, הקרן לידידות

אליק סוטבוביץ


נחום זית
מחזיק תיק קליטה, מועצה אזורית עמק יזרעאל

פלורה דוד דוידוביץ – מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

ניהול ותקצוב קליטת העלייה ברשויות המקומיות

בהשתתפות מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה מר דמיטרי אפרצ'ב

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא של ניהול ותקצוב קליטת העלייה ברשויות המקומיות. המטרה של הישיבה היא יותר לשמוע מה יש לכם להגיד. את רובכם הגדול אני לא מכיר ואני רוצה שלפני שנפתח בישיבה לעשות אולי סבב היכרות של האנשים שהגיעו, שיגידו מהיכן הם מגיעים ומה תפקידם ברשות, בגוף שאותו הם מייצגים. כמובן שאני מניח שרובכם עוסקים בקליטת עלייה. זה הנושא. אחרי סבב ההיכרות נפתח באמת דיון שלנו שהמטרה שלנו היא לא כל כך להשמיע, גם המנכ"ל שהגיע, ואני מניח שדמיטרי אפרצ'ב יצטרף אלינו, לא באנו להשמיע לכם דברים אלא אני רוצה לשמוע אתכם בין אם יש לכם לומר דברים טובים ובין אם יש לכם לומר דברים בעייתיים, שקשורים גם לפעילות שלכם וקשורים לנושאים של תקצוב, תוכניות, משמעויות, ומה אתם חושבים שהוועדה לעלייה וקליטה אמורה להתמקד ולשפר בנושא של קליטת עלייה. אז אנחנו נתחיל עם רומן שאני מכיר אותו עוד מתפקידי כיושב ראש הוועדה לזכויות הילד, נתחיל מצד ימין. בבקשה תציגו את עצמכם.

(סבב היכרות)


לפני שאבקש ממנכ"ל משרד הקליטה מר דמיטרי אפרצ'ב לומר כמה מילים בקצרה אני רק רוצה לומר שמבחינתנו אתם בחזית של קליטת העלייה. אנחנו אולי הגופים שמפקחים, מתקצבים, אבל בפועל מי שמדבר עם העולים, ששומע את הצרכים שלהם לטוב ולרע, זה האנשים שנמצאים בקו הראשון, וזה אתם שמטפלים בהם. וזה חשוב מאוד לשמוע באמת איך אנחנו עושים יותר.

כולנו עוסקים בנושא ומודעים לחשיבות שלו. אנחנו פועלים ברמת הניהול אבל אתם נמצאים בשטח ופועלים ברמה הפרקטית. דברים ברמת הפרקטיקה כדי שנוכל לקחת אותם וליישם אותם פה בעבודה משותפת מול המשרד לקליטה לשיפור או לחקיקה בכנסת, ענייני חקיקה שונים שאנחנו כבר עובדים עליהם היום. אתן לכם דוגמה. במסגרת סיור שערכתי בארגון נפש בנפש, היום אנחנו עובדים על נושא של הבטחת זכויות לחיילים, הזכויות שניתנות היום נועדו רק לתלמידים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ולחיילים שמשרתים בצבא.

אין הקפאת זכויות. אבל זה נושא שאנחנו מטפלים היום יחד עם השרה במשרד הקליטה. היא הסכימה לתמוך בנושא הזה מול משרד האוצר, לקדם את זה. גם דברים שנראים לכם אולי קטנים אנחנו רוצים שהמשרד לקליטה יוביל להטבת התנאים כך שזה יצור תמונה יותר טובה לעולים הצעירים. אני רוצה לבקש מדמיטרי אפרצ'ב מספר מילים של דברי פתיחה ואז נשמע את הנציגים השונים ברשויות המקומיות. בבקשה דמיטרי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני חושב שטוב עשית שמיד בתחילת הקדנציה שלך כיושב ראש הוועדה אתה עשית מספר מהלכים ובהחלט הישיבה הזאת היא ישיבה חשובה. יושבים כאן נציגים של השלטון המקומי וזה בעצם חוד החנית בקליטת העלייה בכל מה שקשור לפעילות בתחום הזה. כי למעשה קליטת העלייה נעשית על ידי הרשויות המקומיות עצמן, היכן שהעולים החדשים מגיעים ומתמקמים ובונים את ביתם ובונים את עתידם.

עכשיו מתחילת הקדנציה שלי, אני בתפקיד מנכ"ל משרד הקליטה כבר שנתיים כמעט, הנושא של הרחבת שיתופי פעולה עם הרשויות המקומיות עמד בסדר עדיפות גבוה ביותר במשרד הקליטה בדיוק מאותן סיבות שכרגע מנית. השרה של משרד הקליטה הגדירה את היעדים וכיוונה את זה למספר תחומים. תחום ראשון הוא בכך, שאנחנו גילינו כאשר התחלנו את העבודה שבהרבה מאוד רשויות מקומיות אין היכרות מספקת עם פעילות משרד הקליטה, עם אותם כלים שהמשרד מקנה ועם אותם דברים שאפשר בהחלט לנצל על מנת לשפר קליטת עלייה. דבר שני, לא תמיד, לצערי הרב לא פעם נחסך מעובדי רשויות ומחזיקי תיקי קליטה או האחראים על הנושא כל עניין הנושא התקציבי שמועבר לטובת הנושא הזה. מי שמכיר שלטון מוניציפאלי, בעבר אני הייתי שייך לנושא הזה במשך שש וחצי שנים כסגן מנהל מועצת קצרין. לכן הנושא הזה מוכר לי היטב. אנשי כספים יודעים לנווט את הדברים. בתסבוכת הבירוקרטית הקיימת לא תמיד יודעים כמה כסף מדויק באמת מגיע לרשות המקומית. אנחנו בראשותה של שרת הקליטה קיימנו וממשיכים לקיים אירועי הסברה, ימים שבהם עובדי משרד הקליטה מציגים תוכניות, חושפים את כל הפעילות שנעשית במשרד, את כל התקציבים המיועדים למטרה זו, גם באופן קבוצתי וגם באופן פרטני.

מוזמנים לאירועים האלה מחזיקי תיק קליטה במועצות המקומיות שזה מבחינתו, מבחינת משרד הקליטה, אלה הדמויות, אלה הפונקציות שמובילות תהליכי קליטה בישוב ומולם אנחנו עובדים. גם כן, כפי שאתה יודע משרד הקליטה לא מיוצג ברשויות המקומיות. זה לא כמו משרד הרווחה, לא כמו משרד החינוך, לא כמו כל משרד אחר שמיוצג באמצעות מחלקות סטטוטוריות שנמצאות בישוב אלא אצלנו אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם אותם אנשים שמקבלים סמכויות מטעם ראש העיר אם ראש העיר אכן מחליט לתת להם סמכויות בנושא של קליטת עולים.


עכשיו, כאן מונח, ואתה קיבלת ממחלקת המחקר של הכנסת. רצו נוהל עבודה עם אגף מחלקת קליטה וקהילה בשלטון המקומי. מי שבעצם הוביל את כל העבודה ברשויות זה סמנכ"ל בכיר אריה פורת. הדמות הבכירה הנוספת במשרד בעניין זה דוד יאסו שהוא פועל בתחום של קליטת עולים מאתיופיה ברשויות, וגם גברת מיכל היאס שהיא ראש ענף רשויות במשרד הקליטה. עכשיו חשוב לציין, שבנושא של התקציב, התקציב שמועבר לפעילות בתחום קליטת עלייה ברשויות מתחלק לשני חלקים.

חלק הוא תקציב ישיר ויש גם תקציב עקיף. זו נקודה חשובה. בואו נגיד ככה, רוב הזמן הנושא הזה נופל בין הכיסאות. המשרד מתקצב פעילות ברשויות בסכומי כסף לא מבוטלים. אני מדבר עכשיו רק על תקופה של שנה וחצי בתקציב 2009-2010, הרשויות תוקצבו ב-32 מיליון שקלים. לעומת 2008 היה מדובר על 26 מיליון שקלים. ב-2007 היה מדובר 17 מיליון שקלים, בשנת 2006 גם כן 17 מיליון שקלים. פה אפשר להגיד שבשנת 2008 הייתה איזושהי תוספת מיוחדת לאזורי פריפריה שהתבטא בסכום של 8 מיליון שקלים. בתקופה האחרונה התקציב של הרשויות גדל באופן משמעותי. בשנת התקציב הבאה אנחנו מדברים על תוספת לתקציב הזה בשיעור של 33 מיליון שקלים שזה קצת עולה על התקציב הניתן עכשיו.

בשנת 2011 התקציב יהיה 33 מיליון שקלים?

כן. זה ישיר. חשוב לציין שזה ישיר. הישיר זה 20 מיליון שקלים והסכום העקיף הוא היתרה מתוך 33 מיליון שקלים.


עכשיו חשוב לציין עוד דבר. משרד הקליטה פועל, המשרד מתבסס על התשתיות של הרשויות במספר פרויקטים כאשר הכסף של המשרד מופעל באמצעות רשויות מקומיות. אני אתן לך רק מספר דוגמאות קטן. פרויקט מחשב לכל ילד שמתוקצב על ידי משרד הקליטה ב-250 אלף שקלים, נהנים ממנו 125 ילדים. אלה ילדים שמתגוררים במושבים ברשויות המקומיות. כך ניתן מענה לילדים אלה. פרויקט חדש שכרגע אנחנו מתחילים פיילוט עם 4 רשויות מקומיות, פרויקט מחוברים מתוקצב במיליון 600 אלף שקלים. פרויקט אופק לבגרות מיועד לעולי קווקז, מיועד לעולי בוכרה. מרכזי תרבות ודיבור לימודי ומרכזי צעירים, בסך הכול אנחנו מדברים, כל הפרויקטים הלא מופעלים באמצעות הרשויות המקומיות. הבסיס התקציבי הוא 22 מיליון שקלים. הדברים שנמצאים מסביב, פרויקטים גדולים של זהות ושייכות ופרויקט כחול ולבן, אלה הם פרויקטים לחיזוק הזהות.

כל הפרויקטים האלה שדיברת עליהם דורשים matching מהרשויות המקומיות?

לא. לא. הפרויקטים שמתנהלים כרגע, הפרויקטים המקיפים לא דורשים matching מהרשויות המקומיות. בוודאי שלא. הפרויקטים של תמיכה ישירה בפעילות הרשויות המקומיות, בוודאי זה דורש matching. יש קריטריונים מאוד ברורים. הכול שקוף, הכול מופיע באתר האינטרנט. זאת גם ההזדמנות להגיד שמשרד הקליטה כפי שאדוני יודע זכה לאחרונה למקום ראשון מבין אתרי האינטרנט הממשלתיים מבחינת נגישות למשתמשים, שקיפות וכולי. זו בהחלט הצלחה.


עכשיו לציין שכל הנושא שקשור לעידוד עלייה ועל זה אנחנו דנו כבר בישיבה הקודמת מופעל באמצעות רשויות מקומיות, גם באמצעות פרויקטים, אותם אנשים שמלווים את העולים בצעדים הראשונים שלהם. התקציבים עוברים לרשויות ומשם הרשויות בעצם מנהלות את זה. וגם כל אותן תוספות שמקבלים העולים בתחום הזה עוברות לרשויות, אם זה בתחום החינוך, אם זה בתחום התרבות ואם זה בתחום הסיעוד. המשרד מפעיל 22 מוקדים לקליטת עולי אתיופיה ברחבי הארץ. העובדים שמטפלים בעולי אתיופיה מופעלים בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות. רק לנושא של עידוד עלייה ופרויקטים ברשויות אנחנו מדברים על כסף ישיר שהועבר לרשויות בגובה של קרוב לחמישה וחצי מיליון שקלים. זה מאוד בקצרה על כל הנושא הזה.


חשוב לציין עוד דבר אחד וזה דבר שהוא דבר משמעותי. יושבי ראש או ועדות היגוי ברשויות המקומיות הן שותפות מלאות לאישור פרויקטים שמופעלים כקליטת עולים בישוב עצמו. עכשיו זה חשוב. כיוון שהמשרד למעשה כאן מופיע כרגולאטור בלבד. זאת אומרת אנחנו קובעים מה יהיו התחומים השונים שבהם צריך לפתח פרויקטים בשנה ספציפית, הרשויות המקומיות נדרשות לבנות את הפרויקטים, להגיש אותם לאישור למשרד הקליטה, וכך בעצם כל פרויקט הוא ספציפי למען אוכלוסיית העולים שנמצאת בישוב עצמו ופר היקפי פעילות הנדרשים בסדרי עדיפויות שישוב מקנה לעצמו.

אם ישוב מחליט שהוא רוצה לפתח את תחום הספורט בצורה משמעותית יותר מאשר תחום של תרבות, אז הוא בוחר את זה לעצמו, מקבל על זה אישור ויוצא עם זה לדרך. משרד הקליטה כמובן בגדול בהיקפים שונים ובתקציבים מתאימים דואג לאותם אנשים ברשויות בפרויקטים כגון פרויקט תיאטרון וכן הרבה פרויקטים אחרים שנותנים מענה לאוכלוסיות העולים שנקלטות בישוב.

תודה דמיטרי. אני רוצה באמת לשמוע את הנציגים מהרשויות השונות. אני אבקש מטלי פליסקוב ראש עירית ערד לפתוח ולשמוע מכם. העובדה היא שיש רשויות שזה עובד טוב, שראש העיר מאציל סמכויות על אנשים, שראש העיר מעורב בעצמו. אני רוצה לשמוע ממך מהניסיון שלך. בבקשה.

טוב נתחיל מזה שעצם העובדה שאתם מקיימים ישיבה בנושא הזה זו יוזמה מאוד מבורכת. זה טוב גם שאתם תרגישו מה אנחנו עוברים בשטח. כי לשבת במשרדי הממשלה ולקבל החלטות זה נורא יפה אבל עדיף שתמיד תעשו את זה בכך שתיקחו בחשבון כל מה שאנחנו מרגישים וכל מה שאנחנו חושבים. משפט הפתיחה שלי, אני חושבת שזה נקודת מפתח בכל מקרה להמשך דבריי.

אני חושבת שאם יש משרד ממשלתי שהוא עובד מסודר זה המשרד לקליטת העלייה. ואני רוצה להגיד לכם, אני בתפקידי הנוכחי יותר מ-7 חודשים וכבר ראיתי את הכול, ועם המשרד לקליטת עלייה פשוט תענוג לעבוד. צריך לקחת את זה בחשבון. זה מתבטא בכך שמתכננים דברים מראש, פחות דברים ספונטאניים. אם יש איזושהי בעיה אנחנו פונים ישירות לאנשים שיושבים במשרד הקליטה ואין כזה דבר שאחרי יום מקבלים תשובה. באותו יום מקבלים תשובה ומקבלים מענה. זה מאוד מאוד חשוב.


אני להבדיל מאצילה ראשי ערים אחרות, השארתי את תיק הקליטה אצלי. ניהלתי אותו כמחזיקת תיק קליטה עוד קודם. אני חושבת שכאשר מדובר בקליטה צריך לקחת בחשבון שני פרמטרים חשובים. קליטה זה לא רק שייך לעולים החדשים, זה גם תחום ששייך לתושבים הותיקים הקולטים. זה לא מספיק שאנחנו רוצים להיקלט כעולים במדינה הזאת. גורם מאוד משמעותי בהצלחת הקליטה זה גם רצון של האנשים שכבר יושבים במדינה הזאת לקבל את העולים החדשים ולקלוט אותם. ורק כאשר יש את החיבור הזה בין אלה שרוצים להיקלט ובין אלה שרוצים לקלוט אז בעצם אפשר להגיד שהקליטה היא מוצלחת. אלה שאומרים שהיום אין לנו עלייה, טעות מאוד גדולה בידם. למשל אנשים שהגיעו למדינה בגילאים של 40 ומעלה לצערי הרב עד עכשיו הם לא מוצאים את עצמם. הם נמצאים כבר למעלה מ-20 שנה במדינה הזאת. הם עדיין נמצאים בנישה של עולים חדשים ומתייחסים אליהם ככאלה. אם אנחנו לא נדע לתת לאנשים האלה כלים כדי שהם ירגישו חלק המדינה הזאת הם יישארו מבודדים ותלושים. לכן אנחנו מאוד מאוד זקוקים פה לעזרה של משרד הקליטה. זה לא סתם נקרא משרד העלייה והקליטה. מדובר גם בעלייה, כשאנחנו עושים עלייה זה מאוד יפה. יום אחד אנחנו מחליטים, וקמים ועולים לישראל ואנחנו הופכים לאזרחי מדינת ישראל. אבל קליטה זה המפתח להצלחה, זה המפתח להצלחה של כל המדינה שלנו, מדינה שיודעת לקלוט ושמה את הקליטה בראש סדר העדיפויות שלה.


אני רוצה להגיד לכם. אני אישית עליתי ארצה בשנת 91 ואני עברתי את כל השלבים האלה ואולי בגלל זה יותר קל לי לנתח את המצב הזה ולהבין מה באמת יכול להביא את הבן אדם להרגיש את עצמו כחלק אינטגראלי ממדינת ישראל. ובאמת זה מה שאני היום מרגישה וזו המטרה שלי, לתת לכל עולה חדש להרגיש שהוא חלק מהמדינה הזאת. אנחנו צריכים להיות חלק מאוד משמעותי בזה.

לכן בלי משרד העלייה והקליטה מאוד קשה לרשות המקומית לתת מענה לצרכים של העולים. אני מאוד שמחה באמת שזכיתי להיות ראש העיר ערד כאשר יש משרד קליטת עלייה במתכונת כזו כפי שהיא היום כי אני ראיתי מה היה לפני 5 שנים למשל. זה היה הרבה יותר קשה. היום אנחנו מחוברים. המשרד לקליטת עלייה מחובר לשטח ואני חושבת שזה המפתח להצלחה. לכן באמת אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאני יושבת פה ולהגיד תודה ללאה שמטוב שסיימה את התפקיד כיושבת ראש הוועדה לעלייה וקליטה. אני כבר הייתי נוכחת בישיבות של הוועדה הזו ונוכחתי שיושבת הראש לאה שמטוב עשתה את זה באופן מצויין. תודה לך לאה שמטוב, והצלחה גם בהמשך הדרך. וכמובן אני רוצה להגיד תודה ענקית לאנשי המשרד, למנכ"ל דמיטרי אפרצ'ב שיושב פה וגם כמובן לשרה המכהנת ועומדת בראש המשרד וגם לכל אנשי המשרד, הפקידים הממלאים את תפקידם באשר הם. כי שוב אני אומרת לכם, אם לא היינו מרגישים שיש לנו עם מי לדבר, ואני מדגישה ואומרת, זה המשרד שהכי נוח מכל המשרדים, לי כראש העיר, לעבוד איתו. הוא הכי מסודר והכי מחובר לשטח.

את גורמת לי לחשוב פעמיים אם היה טוב להביא את המנכ"ל או לא. כי אני בראייה של בירור הדברים הטובים והלא טובים, אני בעד שהמנכ"ל יקבל פה גם מחמאות וגם הערות.

זה בסדר. תראה אני אומרת, אני אוהבת את זה שבמשרד לוקחים בחשבון את הדברים המיוחדים לערי פריפריה וערים שבמרכז הארץ. לדוגמה התמיכה שהעיר ערד קיבלה בזמנו כעיר פריפריה זה היה מאוד משמעותי בשבילנו. אני באמת אומרת לך. אני יכולה להגיד, הטענה הכי גדולה שלי, כמה שיתנו לי זה לא יספיק. זה מבחינת הכסף. ואני יודעת שאני מקבלת מענה בהרבה דברים לכן להתלונן ולהגיד סתם דברים כדי למתוח ביקורת, אני לא חושבת שזה נכון. לכן כאשר צריך להגיד מילה טובה אז גם אומרים אותה. גם אותה צריך לשמוע.

תודה. אני רוצה לבקש ממריה נוביקוב סגנית ראש העיר ירושלים לומר כמה דברים. בבקשה מריה.

אז קודם כל ברכות חמות לאדוני יושב הראש לכניסתו לתפקיד כיושב ראש ועדת עלייה וקליטה. תודה לליה שמטוב שבמהלך שנתיים ביצעה את התפקיד בצורה מצוינת. אני בהחלט הייתי רוצה לחזק את דבריו של מנכ"ל משרד הקליטה ואת דבריה של טלי פליסקוב באותו מובן שכאן אני מרגישה שיש לנו בהחלט פרטנר לשיחה. יש לי עם מה להשוות. אני גם ממלאת מקום תיק התיירות בעירית ירושלים וכמובן שיש לי קשר הדוק אישי עם משרד התיירות, אבל כאן במשרד קליטת העלייה אני רואה עבודה מסודרת, נתינת מענה בכל נושא ונושא שצץ על פני השטח, אנחנו מקבלים בצורה מסודרת מאוד, כמו ימי עיון שמשרד לקליטת עלייה מקיים גם עם מחזיקי תיק הקליטה וגם עם הדרג המקצועי של הרשות שלנו וכמובן עם רשויות מקומיות אחרות. כל דבר חדש שקורה במשרד אנחנו מיד מקבלים עדכון. לדוגמה, אתר האינטרנט החדש. היה לנו יום עיון שבו ראינו ממש דוגמאות והצגות של מה שנעשה באתר לנוחיות אותם עולים חדשים שמגיעים ארצה.


אנחנו אולי יחסית בהשוואה לערים אחרות במצב טוב כי ירושלים היא עיר גדולה, היא עיר מיוחדת. אנחנו מקבלים 3 פרויקטים אשר הם בעצם חוליה מקשרת בין העולים של מגזרים שונים לבין הרשות לבין משרד הקליטה. יש דברים שהמנכ"ל כבר הזכיר. אני רוצה לציין את פועלו של הסמנכ"ל אריה פורת. אני מאוד מרוצה מהעבודה שנעשית בינינו. בעצם אלה הדברים שיש לי להגיד. כמובן שכפי שטלי פליסקוב אמרה, תקציבים זה אף פעם לא מספיק. גם קיים דבר מסוים, שהיינו רוצים שה-matching שאנחנו נותנים יהיה בשיעור נמוך יותר ושנקבל יותר. גם כמובן ה-matching של העירייה גם לא מספיק. אבל אנחנו צריכים לפעול עם מה שיש.

אני רוצה לשאול אותך. עלו קולות, אני לא אומר שאני חלק מהקולות האלו אבל אני שומע אותם, שיש התייחסות טובה מאוד לעולים יוצאי ברית המועצות. לעומת זאת שמעתי בשבוע שעבר התייחסות שונה מאוד לגבי עולי צרפת. הם באו לעיריית ירושלים וטענו שהורידו את התקן של שני פרוייקטורים לתקן של פרויקטור אחד. שעיריית ירושלים עשתה זאת. גם מצד עולים מאתיופיה שמעתי דברים כאלה. השאלה היא איך את מרגישה בעיריית ירושלים היום ביחס לתלונות האלו שנשמעו פה?

אני לא מסכימה עם הטענה הזו. כרגע יש לנו בעיר 3 פרויקטורים, לדוברי אנגלית, לדוברי צרפתית, ולדוברי רוסית. יש מוקד לעולים האתיופים כפי שאמרתי.

היו שני פרויקטורים דוברי צרפתית לעולי צרפת ועכשיו יש רק פרויקטור אחד.

היו שני פרויקטורים דוברי צרפתית, זה נכון, עכשיו יש רק פרויקטור אחד וזה בהחלט מוצדק לפי ראיית כל החתכים של מספר העולים בעיר לפי הארצות השונות. יש לפי דעתי בזה צדק מוחלט. אני לא רואה פה חלילה אפליה של איזשהו מגזר של עולים.

דמיטרי אפרצ'ב


הנקודה המעניינת ואני שומע המון טענות מכל הזוויות שעולי צרפת מתלוננים על זה שיש העדפה לעולי ארצות הברית. עולי ארצות הברית מתלוננים שיש העדפה לטובת עולי יוצאי ברית המועצות. עולי אתיופיה מתלוננים שיש העדפה לטובת עולי רוסיה, ועולי רוסיה טוענים שיש העדפה לטובת עולי אתיופיה. וכך הסאגה הזו כנראה לא תיגמר אף פעם. ועל זה נכתבו דברים רבים ואפילו הוצגו סרטים. ככה זה קורה. אבל האמת היא זה כמו שדיווחתי לך בישיבה הקודמת אין במשרד לקליטת עלייה שום העדפה למגזר זה או אחר.

יש מצב נתון שברגע שמספר העולים בהתמודדות מול אוכלוסיות עם בעיות כאלה ואחרות, וזה מה שבסופו של דבר קובע את מספר הפרויקטורים. וזו המציאות. אגב זה בא לידי ביטוי גם בשטח, גם בגופים העסקיים. מה לעשות? אני באופן אישי עסקתי בעולי אמריקה הלטינית בין השנים 2002 ל-2004. בישוב שלי הקטן, ישוב קצרין, הגיעו ונקלטו 74 משפחות מאמריקה הלטינית. זאת הייתה אחת הברכות הגדולות ביותר לישוב וזה חיזק את קצרין. כל הישוב התחיל לדבר ספרדית. כמו שהוא התחיל לדבר רוסית בשנות התשעים כאשר הגיע הגל הגדול של העולים מרוסיה. אחת הטענות הקשות ביותר בין החברים הייתה מדוע על מיכלי קוטג' יש כיתוב ברוסית ואין כיתוב בספרדית.

כוחות השוק מכתיבים את המאמץ, מספרים מכתיבים את התהליכים. גם בהתארגנות של המשרד בנושא הספציפי הזה, למרות שאנחנו חייבים לספק את כולם. כל משרד ממשלתי חייב לעמוד במבחנים של החשב הכללי. אנחנו רוצים מאוד לשמור על הקופה הציבורית. גם המשרד לקליטת עלייה נדרש לעשות את זה וגם המשרד לקליטת עלייה מטעמו דורש מאותם גופים שבהם הוא תומך לעמוד בכל התנאים שזה לצערי הרב מוביל לפעמים לתהליכים בירוקרטים שבהם מתרכזים רוב התלונות. אנחנו גם מתמודדים עם זה. אבל הדברים הם מאוד פשוטים, הדברים הם מאוד ברורים. ברור לחלוטין שבאותן רשויות איפה שעין מענה מבחינת לשון, מבחינת נוכחות של עובד משרד דובר שפה מסוימת, אנחנו אגב המשרד היחיד שבו העובדים מתקבלים לעבודה כאשר נלקח בחשבון מספר השפות שהם יודעים כאשר הם מציגים את מועמדותם. ההעדפה ניתנת לאנשים שמדברים מספר שפות. זה גם בא לידי ביטוי עכשיו בחלוקה של הפרויקטורים.


אני ברשותך אם אפשר אני רוצה לנצל את ההזדמנות אני רוצה לעדכן. אני בטוח שלפורום הזה, זה יהיה טוב לדעת שהמשרד, אנחנו גם נדווח על זה בצורה יותר מסודרת בבוא הזמן, אבל לקראת שנת 2011, בתחילת השנה המשרד הולך להוביל תוכנית חדשה של שדרוג מתן שירות לעולים שהוא יתבטא בכך שעל כל עולה שיגיע לארץ אחד העובדים מהלשכה יוצמד לעולה שמגיע ארצה ואותו עובד יהיה אחראי לקליטה צמודה שלו במשך 12 חודשים. אנחנו מובילים גם סוג של תוכנית של שינוי שיטת שכר שזה גם יבוא לידי ביטוי בשכר של העובדים. זאת אומרת איפה שיהיה מאמץ מרבי שם העובד יקבל גם יותר כסף. השיטה הזאת נקראת שכר עידוד. והמשרד הולך לעבור לשיטה הזאת.

זה גם יצמיד את השכר של עובדי משרד האוצר?

על זה אולי צריך לדבר בוועדת כספים. עכשיו הנקודה החשובה היא כהכנות להפעלת התוכנית הזאת באופן מלא אנחנו נשהה שבוע ימים כבר בנתב"ג. העולים מקבלים שירות של רישום לקופות חולים וכאשר הם יוצאים משדה התעופה יש בידיהם כבר כרטיס של קופת חולים כזאת או אחרת שהם מעוניינים להירשם אליה. זה חוסך להם זמן בהמשך. אנחנו ב-19 לחודש, אדוני היושב ראש, מתחילים פיילוט עם הנפקת תעודות זהות לעולים חדשים כבר בשדה התעופה, אם זה קבוצות ואם זה בודדים.

תעודות הזהות יינתנו לאנשים באופן מיידי. אנחנו בקרוב מאוד על פי סיכומים שיש לנו עם משרד התקשורת, אנחנו הולכים לנהל משא ומתן עם חברות סלולאריות על מנת שהחברות האלה ינפיקו מין סוג של מתנה לעולה חדש בגובה של 200 או 300 דקות שיחה חינם עם כרטיסים, מה שיאפשר לעולים באופן מיידי כבר בשדה התעופה לשוחח בטלפון הנייד במשך חודש ימים לפחות. חישבנו את זה על פי שמדדנו כמה שיחות בממוצע יש לישראלי בטלפון הנייד, וזה מאפשר למשרד באופן מיידי להפעיל את התוכנית. ברגע שיש לעולה מספר טלפון כל הניידות שלו בהמשך, זה מאפשר ללשכות באופן מיידי תוך 24 שעות ליצור קשר.

אנחנו גם ביקשנו לערוך סיור של הוועדה בשדה התעופה בהקדם.

בהחלט אנחנו ניתן דעתנו על כך ונזמין אתכם.

אני רוצה לעשות את זה באופן ספונטאני. לבוא למשפחה שעולה, להצטרף אליה, גם אם היא מגיעה לטרמינל 1 או לטרמינל 3, להצטרף למשפחה שעולה וללוות אותו בכל השלבים מא' עד ת'. אנחנו רוצים לעשות את זה כמה שיותר מהר בין אם זה יהיה ביום ובין אם זה יהיה בלילה.

נעשה את זה בשמחה. דבר אחרון בכל המערכת הזאת. כל זה נועד רק למטרה אחת. אנחנו רוצים להקל באופן מרבי על תהליך הקליטה הראשוני וגם ליצור מצב כזה שאנשי הרשויות המקומיות תהיה אפשרות פחות להתעסק עם המהלכים הטכניים ואז הם יוכלו להשקיע יותר בקליטה.

תודה. מאיר לב, יושב ראש מועצת ארגוני עולים בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך את היושב ראש החדש של ועדת העלייה והקליטה. באמת לא הצלחתי עד עכשיו להגיע לישיבות אבל כבר שמעתי הרבה על הפעילות של הוועדה. זה נכון, יש משרד קליטה אחד. שרת הקליטה קיבלה את התפקיד. מתפקדים טוב עם התוכניות ועם הארגונים. זה הדבר הראשון שהיא ניסתה לקדם מפני שיש לה עניין אישי בכך, כיוון שגם היא יצאה מאחת מהתאחדויות העולים של דוברי הרוסית.

אבל יש הרבה ראשי ערים ולא כל עיר מתנהלת באותו אופן. יש ערים שבהן כל התאחדות, כל ארגון מקבל איזה חלק ויש ערים שלא מקבלים שהארגונים לא מקבלים דבר. יש ערים שהיינו צריכים לבדוק היטב אצלם מה עם התקציבים ולמה הם מיועדים ועל כל מערך הקצאת המשאבים שלהם. דיברת למשל על תשומת לב למועדון כדורגל. יש מקומות שהתקציב נועד למועדון הכדורגל כאשר בכל קבוצת הכדורגל יש אולי עולה אחד והיתר הם ישראלים. אני חושב שצריך לדאוג אולי יש להשקיע במקום את התקציב ולאו דווקא להשתמש בתקציבים שנועדו לקליטת עולים. אני חושב שעיר כמו ירושלים צריכה לקבל עזרה כי היא עיר שקולטת כל כך הרבה עולים.

צריך לחשוב על חלוקה שווה. אני מבין שרוב העולים החדשים הם יוצאי ברית המועצות. אבל לא יכול להיות של התקציב יהיה מיועד להם, לא בכל המקומות ודאי ולא מתפרש בכל משרד הקליטה אבל חלק ענק הולך אליהם. יש מקומות, ואם יש התאחדות של דוברי אנגלית או דוברי צרפתית או דוברי ספרדית שאינם מקבלים כלום. אני בטוח שצריך להיות הבדל בתקציב לאלו או לאלו. אבל לא יכול להיות שהחלק הארי ילך לארגונים של עולי יוצאי ברית המועצות וקומץ ילך לארגונים האחרים יוצאי ארצות אחרות.

אני רוצה שתחדד את הנקודה הזאת. מה זאת אומרת הבדל בתקציבים? האם זה ברמה המקומית?

ברמה מקומית. אני מדבר על חלוקת התקציב ברמה המקומית. פה מדברים על משרד הקליטה כמשרד הקליטה. אני חושב שבעיר אחת שיש בה למשל תקציב מסוים, צריכים לנסות שכל ארגון וארגון יקבל תקציב. ולפעמים אנחנו מרגישים במיוחד בכמה ערים שזה כל כך קשה להתאחדות להתמודד עם הדרישות. לא בכל מקום יש אותן דרישות. אם יש לנו 25 ארגוני עולים, שלושה או ארבעה ארגונים בלבד מקבלים תמיכה מהערים והארגונים האחרים לא נהנים מתמיכת המועצה המקומית. זאת אומרת שיש בעיה עקרונית בנוגע למימון הפרויקטים שהמועצות המקומיות מוכנות לתת תקציב. אני חושב שצריך לבדוק את כל הנושא ביסודיות ולראות באמת לאן הולך הכסף, אם יש חלוקה שווה בין הארגונים.

תודה. אני רוצה לבקש מדוברי הארגונים שעומדים לדבר להעלות גם צרכים ובעיות שיש לכם, גם אם יש לכם בעיות של ניצול תקציב או אי ניצול תקציב, או בעיות ברשות המקומית עצמה. אנחנו כתובת גם לנושאים האלו. לא רק לעד מה שדיברנו עד כה. בבקשה רומן. רומן פרס יקנעם עילית.

אדוני היושב ראש אני מברך אותך על היותך בראשות ועדת העלייה והקליטה. אני הכרתי אותך בתור יושב ראש של הוועדה לזכויות הילד. כפי שהכרתי אותך בוועדה לזכויות הילד אני בטוח שגם כאן בוועדה הזאת אתה תצליח. אני רוצה להודות לך בפתח הדברים לתרומתך בתחום קליטת עלייה בכלל. לפני שאני אכנס לנושא של הבעיות אדוני היושב ראש אני רוצה לחדד איזושהי נקודה. הדוברים הקודמים דיברו בשבחו של משרד הקליטה. יכול להיות שהם עשו כך משום שיושב פה מנכ"ל משרד הקליטה ועובדים בכירים של המשרד ואז רוצים לשבח כדי שזה יישמע. אני נבחרתי לראשונה להיות ראש עיר בשנת 1998. גם כראש עיר נבחר וגם מתוקף תפקידים אחרים בכירים שמלאתי אותם בכל מיני ארגונים ארציים, אני לא מכיר עוד משרד ממשלתי אחד שיודע לעצב את המדיניות שלו לפי הצרכים של הלקוחות שלו.

משרד הקליטה מגיע בעצמו לרשויות ואומר, יש לי כך וכך סכום כסף, בואו נחלק את זה. בואו תציעו אתם לאיזה סעיפים בתקציב שלכם הכסף הזה יהיה מיועד. אני לא מכיר עוד משרד ממשלתי אחד ועם כל המשרדים הממשלתיים יש שיתוף פעולה ויחסי גומלין ברמה זו או אחרת. אבל במקרה הזה אתה יכול אם יש מצוקה בשעות הערב לצלצל לסמנכ"ל או לראש אגף בכיר ולקבל ממנו מענה מיידי לבעיה. בהחלט אם יש מקום לפרגן אז צריכים לפרגן. בהחלט אני רוצה להגיד עם כניסתה של השרה סופה לנדבר למשרד הקליטה ואיושו של המנכ"ל הנוכחי דמיטרי אפרצ'ב משרד הקליטה הפך הרבה יותר ידידותי, הרבה יותר פתוח, ואנחנו באמת מאוד נהנים לעבוד איתו.


אם לדבר על הבעיות אדוני היושב ראש, אני הייתי מגדיר שלושה דברים מרכזיים. נושא אחד זה פתרון של דיור ציבורי לעולים מבוגרים, קשישים. כפי שידוע המדינה כבר למעלה מעשרים שנה לא נותנת פתרונות דיור ציבורי, לא מרחיבה את מעגל הדיור הציבורי. בסופו של דבר, יש אוכלוסיות רבות של עולים, ואנחנו מדברים כאן רק על העולים, שהם סובלים. לפני שלוש או ארבע השנים משרד האוצר ומשרד השיכון ומשרד הקליטה מצאו דרך מאוד מאוד יצירתית לפתור בעיה של תור ארוך בקרב העולים לדיור ציבורי. פשוט החליטו אחרי 10 שנים להעביר את העולים לטיפול של משרד הבינוי והשיכון. אומרים לי פה שזה נעשה אחרי 16 שנים. ואז ברור שעולים שעוברים לתור של משרד השיכון אין להם שום סיכוי בעולם שאי פעם הם יקבלו פיתרון דיור. אם לפני זה הסיכוי היה קלוש עכשיו הסיכוי הוא מתחת לאפס.


הנקודה החשובה השנייה זו קליטתם של עולי אתיופיה. קליטה מבורכת, חשובה ואני חושב שממשלת ישראל קיבלה החלטה נכונה לאחרונה לפני מספר שבועות להעלות 16 אלף להעלות עולי פלשמורה מאתיופיה. לא יכול להיות שמיד אחרי זה כשמשרד הקליטה ומשרד החינוך ומשרדים ממשלתיים אחרים פנו לבקש תוספת תקציב נאמר להם תסתדרו עם מה שיש לכם. אני אסביר לך אדוני היושב ראש מה המשמעות של האמירה הזאת, תסתדרו עם מה שיש.

יקנעם קולטת עולי אתיופיה לא בקליטה ישירה אלא אחרי שנתיים שהם יוצאים כבר ממרכזי הקליטה. במרכזי הקליטה בעצם נעשית עבודה. אבל הם מגיעים אלינו במצב שאנחנו צריכים לטפל בהם מרמה אפס. ואז תקציב, כל המשאבים שאנחנו צריכים לכך, אנחנו צריכים לגייס אותם בפדרציות של אטלנטה וסנט לואיס וזה בעצם התקציב העיקרי שמאפשר לנו לתת לילדים יוצאי אתיופיה גם רווחה וגם חינוך ובעצם לטפל בכל הקהילה. משרד הקליטה עושה את הכול. הם מתקצבים אותנו. אבל התקציב הזה שמסתכם בעשרות אלפי שקלים מדי שנה, זה לא משהו שיכול לתת פיתרון. אני חושב שמדינת ישראל קיבלה על עצמה להעלות אותם לארץ ולכן היא גם צריכה לדאוג לתת להם מענה. וזה נכון שרשות מקומית כמו יקנעם או מן הסתם יש עוד רשויות מקומיות אחרות יכולות להעמיד משאבים.

תפרט יותר. היה לנו דיון פה דיון בנושא הזה והתברר שזה בכלל לא קשור לרשויות המקומיות כי הקליטה תהיה למרכזי קליטה ואחרי זה שיוצאי אתיופיה עוברים לדיור קבע אז יש עניין של מענק הדיור שרוצים להגדיל אותו.

זה לא עניין של מענק הדיור בכלל.

אז אני שואל אותך רומן, בוא תגיד לי, אתה אומר כרגע הגדלת תמיכה. תפרוט את זה לשקלים. כמה ולמה?

ברגע שיש משפחה מרובת ילדים שמונה שבעה ילדים ושני מבוגרים, וכאשר הילד הקטן הוא בן 7 ולעומתו האבא הוא בן 72, הסיכוי שראש המשפחה יתחיל לעבוד ויתחיל לפרנס את המשפחה הוא מתחת לאפס כמו שאומרים ואז המשפחה הזאת צריכה לקבל את כל הסל. את המשפחה הזאת אי אפשר להוציא, להגיד הם כבר שנתיים או שלוש שנים בארץ, הם לא נחשבים עולים. האנשים האלה מגיעים ממרכז הקליטה לעיר. ואני אומר לכם כל התהליך שהם עוברים במרכז קליטה לא מרגישים אותו. ואז המדינה צריכה לקחת על עצמה אחריות. ומשרד הקליטה אני בטוח שהם גם איתנו בעניין הזה רק שהם צריכים גיבוי תקציבי וגם תמיכה מהבית הזה, מהכנסת.


עוד נקודה אחרונה חשובה גם כן אדוני היושב ראש, ופה זה מתחבר לנושא השלישי. כאשר לפני שנתיים אושר לראשונה תקציב דו שנתי במדינת ישראל זה נעשה בצורה כל כך מגוחכת, ומשרד הקליטה נפגע קשות ואנחנו הרשויות נפגענו בעקבות זה בצורה קשה. בגלל שהתקציב אושר בסוף השנה הראשונה של אותו תקציב לכאורה, ואת הכסף אנחנו קיבלנו רק לקראת סוף השנה, נלקח מאיתנו שנת פעילות אדוני. שנת פעילות. במקום לקבל כ-200 אלף שקלים תקציב לשנה אנחנו קיבלנו משהו כמו 196 אלף שקלים למשך שנתיים של פעילות. זה נקרא תקציב דו שנתי. אני בעד תקציב דו שנתי. אבל הכול חייב להיעשות באחריות. ואני חושב שמשרד לקליטת עלייה צריך גיבוי גם מאיתנו, גם מהבית הזה, בבקשה אדוני היושב ראש. כנסת ישראל צריכה אישור תקציב דו שנתי, לדרוש ממשרד האוצר לעשות את זה באופן הגיוני.

תודה. אתי אלוני, ראש מינהל חינוך בבקשה.

אני רציתי לומר כמה דברים גם בשם יושב ראש השלטון המקומי וגם בשם הרשויות המקומיות. אני לא רוצה להשבית את השמחה כאן ולומר שמבחינת העלייה, מצב העלייה, יש כמה היבטים שצריכים תשומת לב. אני שמחה על כל המהלכים שעושים במשרד לקליטת עלייה. אבל כמו שאמרתי יש כמה היבטים מאוד חשובים בשדה הזה שנקרא הרשות המקומית שהוא בעצם השדה שקולט את העולים ושם מתרחשת הקליטה והיחסים בין העולה והקולט. יש את הסוגיה של התעסוקה. אחרי שלבי הסוציאליזציה הראשונים אני רוצה מאוד להדגיש את בעיית התעסוקה שמתגלגלת לפתחו של ראש הרשות המקומית. אנחנו יודעים גם לגבי העולים וגם לגבי הצעירים, לגבי הצעירים במיוחד יש להם קושי רב למצוא עבודה. עוד בתקופתי בעיריית ירושלים כאשר עבדתי שם אני יודעת שנעשה מאמץ מיוחד בסוגית התעסוקה. התעסוקה מביאה לשינוי חברתי. הקושי הזה נובע גם בגלל קשיי השפה אבל גם בגלל קשיים אחרים.

רגע סליחה, את אומרת תעסוקה. אני הייתי בסיור בעפולה. זה התפקיד של ראש העיר לדאוג למפעלים עתירי טכנולוגיה, לדאוג למצוא תעסוקה. אנחנו כמובן נסייע אבל אי אפשר לבוא היום ולהגיד מצאו תעסוקה לעולים. זה התפקיד של ראש עיר מוצלח זה למשוך מפעלים כדי לספק תעסוקה יותר טובה לתושבים שלו.

אני רואה את העניין בצורה כזאת שאם העיר מתווה מדיניות של העדפה לצעירים ולצעירים אקדמאים וכאלה שסיימו את התואר ואין להם מקום עבודה וצעירים אחרים, זאת העדפה ששייכת למדיניות. כלומר שהמדינה אחראית לזה אפילו ברמה של לתת פיצוי או לתת משהו למעסיק אם הוא קולט עולה חדש במיוחד צעיר, וישנן הרבה מאוד עמותות שעוסקות בעניין הזה. הגיע הזמן שאתם תיכנסו לעניין הזה.


אני רוצה לומר עוד דבר לגבי דווקא הצעירים. אני חושבת שהמשרד בשמחה נכנס לסיפור הזה.

את טועה. המשרד מוביל את זה. משרד הקליטה, כשהפרויקט הזה נולד מרכזי צעירים, לצערי הרב אחר כך קצרו פירות אחרים אבל המשרד הוא זה שהוביל את זה והוא ממשיך להוביל את זה.

נכון משרד הקליטה הוביל את זה. אבל אני אומרת השנה דווקא ביתר שאת עם כניסתם של כמה ראשי ערים חשובים למרכזי הצעירים. הכוח הצעיר הוא שישנה את פני הדברים.

תודה. מרק בסין יושב ראש מועצת בני עייש. כמה אחוזים של עולים יש בבני עייש?

57% מכלל האוכלוסייה. היא לא רבה במיוחד. יש בסך הכול שבעה וחצי אלף תושבים בעיר. 57% הם עולים. בשיא התהליך זה היה 64% וזה האחוז הכי גבוה, עוד לא במספרים מוחלטים, ומטבע הדברים, בניגוד למה שטלי אמרה שיש עוד ראשי רשויות שהשאירו את תיק הקליטה בידיהם מטבע הדברים כך זה גם אצלנו.


ברכות להצלחתך אדוני היושב ראש בראשות הוועדה לקליטה ועלייה. ואני גם מודה לחברת הכנסת ליה שם טוב יושבת הראש הקודמת של הוועדה. שתי מילים על המשרד בכמה נושאים שלדעתי צריך לקדם גם בהמשך. אכן קיימת רוח חדשה ומבורכת במשרד לקליטת העלייה מבחינת ההבנה של שיתוף פעולה עם הרשויות. וזה לא כדי להעלות את האגו של ראשי הרשויות המקומיות אלא מתוך הבנה שזה לטובת העולים.

העולים לא נופלים בין הכיסאות. יש פחות גופים שמטפלים בנושא של קליטת העלייה. שיתוף הפעולה הזה הוליד אמנת שירות משותפת בין משרד לקליטת עלייה ובין השלטון המקומי כאשר בצורה ברורה ומסודרת בטווח של שלוש שנים ראשונות עולה יודע מי הגוף ובאיזה תחום ניתן לו השירות. המשרד נחשף כלפי מנהלי מחלקות הקליטה שלא הכירו כל כך את המשרד, מה הם מקבלים, באיזה תחומים הם עוסקים כדי עוד פעם למקצע ולשפר את עבודת מנהלי המחלקות. אבל יש עוד הרבה מה לעשות ואני לא אדבר על כל הנושאים. אבל אני אמנה אולי 5 מהם, ואם הוועדה בראשותך אדוני היושב ראש תמצא לנכון לקדם אותם אני חושב שיש צורך בכך.


מנכ"ל משרד הקליטה הזכיר את הנושא של מנהלי מחלקות הקליטה ברשויות המקומיות שזה תחום וולונטארי של הרשות המקומית, האם להקים מחלקה כזו או לא. אדוני היושב הראש תחום הקליטה זה תחום ממלכתי כמו החינוך וכמו הרווחה. אבל גם תחום החינוך וגם תחום הרווחה במידה רבה מבוצע בתוך הרשויות ואין רשות מקומית שאין שם מחלקת חינוך ואין מחלקת רווחה. לעומת זה הנושא של הקליטה, אם רשות מסוגלת תקציבית ומעוניינת בזה אז יש טיפול בקליטה. אם הרשות לא מעוניינת אז תחום הקליטה לא קיים למרות שיש עולים בתוך הרשות. הנושא הזה לא מוסדר.


נושא נוסף. הרשויות המקומיות קולטות עלייה. ב-14.1.10 התפרסמה כתבה בידיעות אחרונות שאמרה שבמדינת ישראל בשנת 55 בפעם הראשונה הממשלה בישראל הגדירה מספר רשויות כרשויות קולטות עלייה. מאז רק בשנת 66 נוספו עוד שלוש רשויות. הרשויות האלה שהיום עדיין מוגדרות כקולטות עלייה כמו רמת השרון לדוגמה מזמן הפסיקו לטפל בנושא של עולים.

מוגדרות על ידי מי? מי מגדיר אותן כרשויות קולטות עלייה?

משרד הפנים ומשרד האוצר. לעומת זה רשויות שבמהלך השנים כן קלטו עולים הן לא מוגדרות ככאלה. זה לא מסודר. יש משמעות לנושא של רשות קולטת עלייה. גם בני עייש עם 57% עולים לא מוגדרת כרשות קולטת עלייה. זה נושא שאני מוצא לנכון להעיר עליו.

נטפל בזה. מה שאתה אומר זה מעניין מאוד. אני רוצה מרק לשאול אותך שאלה. אני ביקשתי לקבל נתונים מה הרשות נותנת מעבר למה שנותן משרד הקליטה. אני לא אספר לכם איזה רשות נתנה ואיזו רשות לא נתנה כי אף רשות לא נתנה לפי הנתונים שבידיי. אני רוצה לדעת מה החלק הממשלתי ומה החלק של הרשות.

אנחנו לא ביקשנו. אף אחד לא ביקש.

הוגשה בקשה מסודרת של המרכז למחקר ומידע בכנסת ופלורה יושבת פה בחדר לרשויות קולטות העלייה באמת, נקרא לזה כך, לא לכל הרשויות בארץ, ל-30 רשויות קולטות עלייה ואני רציתי לראות מה החלק הממשלתי ומה החלק העירוני בתקציב. השאלה שלי אבל ואני מפנה את זה גם למנכ"ל, איך מוודאים שהתקציב מופנה לטובת קליטת עלייה באמת מגיע ליעדו ומשמש לקליטת עלייה.

אני מודה לך על השאלה הזאת כי אתה נוגע בדיוק בנקודה.

תראה הנתונים שביקשתי, אם יש לכם אותם אני אשמח לקבל אותם.

בהחלט. יש לנו חלק מהנתונים וחלק אין לנו. אנחנו נמצא את הנתונים. תרשה לי רק להגיד דבר מה. קודם כל שתי נקודות. נקודה אחת, מה שמעלה ראש עיריית בני עייש זאת נקודה ידועה. אני מדבר עכשיו על הנקודה של רשויות קולטות עלייה. במשרד לקליטת עלייה אנחנו מפעילים עכשיו בן אדם מיוחד שהולך ובודק בציציות את הנושא הזה והייתה לי הסכמה מלאה מול מנכ"ל משרד הפנים לשעבר על מנת שאנחנו נעלה את הנושא. אנחנו נציג את הנושא הזה. בנושא הזה אני מעדיף לדבר עם המנכ"ל החדש של משרד הפנים או ממלא מקומו. ברגע שנסיים את העבודה של איסוף הנתונים האלה אז בהחלט יש צורך לעשות תיקון אם מענקי איזון ניתנים כרגע לרשויות שלא קשורות לנושא הזה ובאשר לאותן רשויות שמתמודדות עם קליטת עלייה, אגב מתמודדות בצורה יוצאת מן הכלל, והנושא הזה לא מכוסה. זו נקודה אחת.


נקודה שנייה. אני רוצה להגיד דבר שהוא בעל שתי פנים. האחריות על קליטת עולים היא על ראשי רשויות. נקודה. וזו אחריות מלאה. וזה ידוע. וניתן למדוד בצורה מאוד מאוד ברורה איך רשות מקומית מכניסה את הנושא של קליטת עולים בסדר העדיפות שלה. כל מי שיושב כאן הוא יודע על חלוקת עוגת התקציב של הרשות, וזה ניתן. וזה במשא ומתן כזה או אחר עם ראשי רשויות, אני תמיד מעלה את הנושא הזה. כאשר ראשי רשויות באים לבקש תמיכה ועזרה, אגב זה בדרך כלל בא מראשי רשויות שכמעט ולא עוסקים בנושא הזה של קליטת עלייה, שלא עושים בקשר לזה כמעט כלום. כאשר אני מבקש לקבל תשובה ברורה איזה אחוז של התקציב הולך לקליטת עולים בישוב, אנחנו מתחילים לדבר על רעידות אדמה. ואז זה ברור.


התמיכות של המשרד לקליטת עלייה מתבססות על אחוזים כאלה ואחרים של עולים הנקלטים בישוב. אבל כשאנחנו מדברים על תוכניות לעידוד עלייה, הנושא שאתה כרגע מעלה זה הנושא המרכזי. היום לא צריך לעשות בדיקות בשטח. אנחנו יודעים איזה רשויות קולטות עלייה. לא צריך היום להתייחס להגדרה של עיר קולטת עלייה לפי הנתונים של שנת 1955. אנחנו יודעים באיזה רשויות קולטים עולים ובאיזה רשויות לא קולטים. ואגב, בתוכניות לעידוד עלייה כל רשות נדרשת לעמוד בסוג של מכרז שהיא שמה על השולחן מה הם הדברים שהרשות מוכנה לתת לטובת קליטת עולים. ואני חייב להגיד לך שמבין האנשים שיושבים, רובם, הם מעבירים לצורך העניין הזה תקציבים לא קטנים והם לא עושים את זה מתוך חסד והם אף לא עושים את זה מתוך רצון לפרסום אלא כי הם מבינים שמי שנהנה בסופו של דבר מהפירות של קליטת עלייה בגדול זאת המדינה, אבל בקטן זה אותן רשויות.

מן הסתם אתה רואה כאן, רוב האנשים שהגיעו לדיון בוועדה לפי מה שאני מזהה זה אנשים שנמצאים בפריפריה ובפריפריה השלטון המקומי מאוד נהנה מתוספת אוכלוסייה מאוד מבורכת שגרמה לחלק מהכפרים להפוך להיות ערים. כאן בעצם השאלה שלי לנציגים של השלטון המקומי. האחריות על תעסוקת עולים ברשות כזאת או אחרת היא על ראש הרשות. נקודה. כמו שיש לו אחריות כלפי תעסוקת תושבים ותיקים או חדשים ככל שיהיו. עכשיו צריך להכיר את הכלים שמשרד הקליטה נותן. ואנחנו אגב אדוני היושב ראש, השרה דרשה ממני בתחילת הקדנציה שהגישה שלנו בקשר לרשויות המקומיות תהיה אקטיבית ולא פסיבית. אם אנשי רשויות לא פונים ולא רוצים או לא מעוניינים לדעת מה הם הכלים שיש למשרד הקליטה, אנחנו יוזמים להגיע לשם, אם זה באופן פרטני ואם זה באופן אחר כמו שדיווחו לך כאן.

מה לגבי הבקרה?

עכשיו הבקרה, עם בקרה הכול בסדר. בקרה אנחנו יודעים לעשות.

אבל אני רוצה להקשות כי אתה אמרת לי שבאת מהצד השני של המתרס. איך מוודאים שהכסף הזה מגיע לעולים ולא הולך לכיסוי גירעונות ודברים אחרים שהרשות צריכה להוציא עליהם כספים?

יש לנו מחלקה שלמה שעוסקת בבקרה ואנשים הולכים לשטח. חלק מהעובדים האלה שתפקידם לבקר אין להם רכב, ואנחנו מנסים לתקן את זה. כבר 15 שנה אין להם תקני רכב. וכשאנחנו מנסים להסביר באגף תקציבים של משרד האוצר שלהגיע באוטובוס עובד מחיפה שצריך לבקר בכרמיאל, בקריית שמונה ובכל מיני מקומות בצפון, הוא לא יכול לעשות את זה.

אבל הנקודה השנייה שרציתי להעלות. תראה, יש מין סוג של, אני לא רוצה לקרוא לזה דמגוגיה כי יכול להיות שזה יהיה לא מנומס ולמדתי אצלך שתמיד צריך לשמור על נימוס. אבל לא יכול להיות מצב שבפה אחד אומרים הנציגים של השלטון המקומי שהנושא של קליטת עלייה זה חוד החנית של הפעילות שלהם וזה כל כך חושב ומצד שני מתקיים כנס של שלטון מקומי, והכנס הזה מתקיים במשך יומיים, ועידה, ומילה אחת לא עלתה בנושא של קליטת עולים, וזה מצביע על סדרי העדיפויות של הנושא הזה. לא שולחן עגול בנושא של תעסוקה, לא שום דבר.

אני מבקש גם לציין את העובדה הזאת מכיוון שבאים בתלונות ובדרישות כמו שאתה שואל, לפעמים צריך גם לבדוק מה בעצם החלק של הרשויות בקליטת העלייה. הרי זה ריקוד טנגו. לטנגו צריך שני פרטנרים. אנחנו עם פניות ובלי פניות, עם כינוסים כאלה וכינוסים אחרים, נמשיך לטפל ברשויות המקומיות, נמשיך לשתף פעולה, נמשיך להקשות בנושא של דיווחים כי אנחנו נדרשים לתת דיווחים לחשב הכללי של האוצר. אבל הנושא הזה הוא ללא כל ספק נושא חשוב. כמו גם אם רוצה להגיד לך שזה גם כן סוג של שערורייה. זה כן קשור לרשויות.

הרשויות בנגב ובגליל יודעות על מבצע אחרון שאנחנו ניהלנו בנושא של תוספת אוכלוסייה. היה פרויקט עידוד עלייה בנגב ובגליל. אתה לפי תנועות ראש תוכל להבין מי השתתף בזה מבין הנמצאים כאן. המשרד לקליטת עלייה בשיתוף עם המשרד לענייני הנגב והגליל הוביל מבצע מאוד משמעותי שכתוצאה מכך הנגב והגליל, בעיקר הגליל, הרשויות קיבלו תוספת של קרוב לאלף אנשים. הפרויקט היה בנוי על כך שמדובר יהיה רק על משפחות. ראשי הרשויות קצת כעסו על התנאי הזה מצד אחד. מדובר היה בקליטת משפחות בלבד, רק משפחות עם ילדים, שיהיו צעירים ובעלי מקצועות דרושים למשק. הם קיבלו תוספות משמעותיות לסל קליטה וקיבלו גם כסף לפעילות על מנת שהרשויות שמה יפעילו פרויקטים. בעוד כמה ימים מתקיימת ועידת הגליל שבין היתר תדון על הנושא של אופי אוכלוסיות וכולי.

תודה. אני רוצה לבקש מישראל, מחזיק תיק קליטה גליל עליון.

ברשותך אדוני היושב ראש אם אני אוכל להשלים עוד שני משפטים. אני פשוט באמצע הדיווח. כשהתקבלה החלטה בממשלה על העלאת עולי הפלשמורה מאתיופיה, זה נושא עכשווי, אנחנו מבקשים מהשלטון המקומי שהרשויות שאליהם יופנו העולים האלה, להודיע לנו בעוד מועד כדי שנוכל להתארגן.

אני אסביר לך מה קורה במשפט אחד. העולים של הפלשמורה מגיעים בצורה הדרגתית כל חודש למרכזי קליטה. הם לא יגיעו אליכם כבר עכשיו.

מרכזי הקליטה נמצאים ברשויות המקומיות.

למרכזי הקליטה יתנו תמריצים להוציא אנשים ממרכז הקליטה אחרי זמן מסוים ואז מן הסתם חלקם יגיעו אליכם, למרות שהפתרון הזה הוא באמצעות מענקים מיוחדים. יש אזורים שהם חסומים לקליטה של יוצאי אתיופיה. ואני מברך על כך. אנחנו לא רוצים שהם יתרכזו בריכוזים גבוהים באזורים מסוימים ולא באחרים. אבל כמובן שאתם תדעו על כך מראש ולמפרע. בבקשה ישראל.

אז ראשית אני מצטרף לברכות ליושב ראש דני דנון בהתמנותו ליושב ראש ועדת העלייה והקליטה וגם כן אני מצטרף לתשבחות למשרד קליטת העלייה. כיוון שהכול כבר נאמר אני לא אוסיף. ועכשיו לצרכים. עם כל הכבוד למשרד הקליטה והרצון שלהם, לא את הכול הם מצליחים לספק כי הצרכים בדרך כלל הם יותר גדולים מהמקורות. אבל אני רוצה לייצג פה את הצרכים של הפריפריה. אני מהגליל העליון ואני יושב ראש ארגון "בית ראשון במולדת". כל הפרויקטים שלנו מפוזרים בפריפריה מהצפון עד הדרום.

אחת הבעיות של הפריפריה זה מרחקי הנסיעה הגדולים ממקום למקום. אני אקח את הגליל למשל. ממטולה בצפון עד קדרים בדרום זה 50 קילומטר. אשת השטח שצריכה להסתובב בין העולים שמפוזרים בגליל יכולה לעשות ביום רגיל כמה עשרות קילומטרים. ביום קשה היא עושה גם 150 עד 200 קילומטר. ואין לנו מימון לעניין הזה. כלומר הרשות מכסה את זה וזה בא על חשבון דברים אחרים.


אגב המנכ"ל דיבר קודם על הקושי של אנשי המשרד להגיע באוטובוס לרשויות השונות. בגליל לפעמים גם אין אוטובוס. זאת אומרת גם אם רוצים לנסוע באוטובוס אין. רק בהסעות מיוחדות או על ידי מוניות. אוטובוס מגיע לישוב פעם ביום. בחלק מהמקומות הוא מגיע פעמיים. אז זה דבר אחד שהוא מאוד מאוד חשוב לנושא ההסעות כי אנחנו מקבלים אמנם תקציב לפעילות. אבל בשביל שהפעילות הזאת תתקיים צריך תקציב כפול ומשולש בשביל להביא את העולים לפעילות. לדוגמה בשבוע המוסיקה המפורסם בגליל, המועצה נתנה קונצרט אחד חינם לכל העולים והנחה משמעותית בקונצרטים האחרים. לקונצרט שהיה בחינם ארגנו הסעה. הגיעו הרבה עולים. את ההנחה המשמעותית לקונצרטים האחרים רובם לא ניצלו כי לא הייתה להם דרך להגיע למקום האירוע. רק למעטים יש מכוניות. ואני מדבר בכלל זה על ותיקים יותר. זה דבר אחד.


דבר נוסף הוא הנושא של הפרויקטים. במועצות האזוריות לא מקובל פרויקטור. אני מודה שאצלנו בגליל זכינו והיה לנו במשך שנתיים וחצי פרויקטור בגלל הפרויקט המיוחד של עלייה קהילתית, אבל זה נגמר ואין פרויקטור. הפרויקטור שמסתובב בגליל, שוב יום יום מסתובב בין כל הישובים, זה המון עבודה ואנחנו בהחלט מצפים שיהיה גם פרויקטור במועצות.


עוד מילה לגבי נושא התעסוקה. כיוון שלפני שעסקתי בנושא הקליטה עסקתי במשך 11 שנה בנושא התעסוקה בגליל העליון. ואני מצטרף למה שאמר המנכ"ל. משרד הקליטה יכול לעזור, יכול לסייע בסדנא פה סדנא שם, אולי לפעמים נותנים איזה צ'ופר למנהל מפעל שיקבל עולה לעבודה למשך כמה זמן אבל בסך הכול משרד הקליטה לא יכול לעשות את העבודה של הרשות המקומית. את זה צריך לעשות ראש העיר.

תודה. בבקשה.

ארקדי פומרנץ ממלא מקום ראש העיר מעלות תרשיחא. אני גם יושב ראש מרכז השלטון המקומי. אני רוצה לברך אותך אדוני יושב הראש בכניסתך לתפקיד ולהגיד תודה גם לליה שמטוב יושבת הראש היוצאת של ועדת העלייה והקליטה. אני כעיקרון חדש בתפקיד לעומת כל הזאבים שיושבים פה שנים רבות. אני לא יכול להשוות ולהגיד עד כמה משרד הקליטה היה לפני זה טוב או פחות טוב. אני רק רוצה להגיד שבתקופה שאני כעיקרון נמצא משהו שהיינו צריכים לקבל מהמשרד, אני אישית הייתי צריך להתקשר ולבדוק ולשאול, קיבלתי תשובות משרת הקליטה ועד האנשים שנמצאים אצלנו בשטח שזה לשם ואליה הרפז וראד שהם רכזים שלנו.

באמת השנה קיבלנו גם תקציבים מיוחדים אז מבחינה זו אין לי מה למתוח ביקורת או להתלונן כי אנחנו בינתיים הכול כפי שהובטח לנו. לגבי תעסוקה שעליה דיברה אתי אלוני, באמת הייתה לנו שיחה עם ראש העיר. יחד עם זאת באמת ראש העיר שלנו עושה את המקסימום כדי לעזור לעולים במעלות תרשיחא. אם נדבר באחוזים, אנחנו מאוד קרובים לאחוזי העולים בבני עייש, 50% מהאוכלוסייה של מעלות תרשיחא הם עולים חדשים. יחד עם זאת היית רוצה לבקש מהמשרד, אולי פה באמת צריך תמיכה גם כן של הכנסת. אנחנו כפריפריה קשה לנו לקחת את האחריות הכספית.

כי יש טווח של חצי שנה עד שנה עד שאנחנו מקבלים כסף ממשרד הקליטה. היינו רוצים לקבל את הכסף פעם ברבעון לפחות. זה היה מקל מאוד עלינו כרשות כי עוד פעם לפריפריה יש בעיות מיוחדות והתקציב שלנו הוא די זעום. אז פה אנחנו באמת רוצים לבקש את עזרתכם ככנסת ואת עזרת דמיטרי שיעביר את המסר למקומות הנכונים.


עכשיו הייתי רוצה גם להגיד למשרד הקליטה שישים יותר דגש, רומן פרס דיבר פה על דיור לקשישים. אני דווקא הייתי רוצה להדגיש את הנושא של דיור לצעירים. יש משפחות חד הוריות, יש צעירים שהולכים ללמוד, ויש כאלה שחוזרים למעלות תרשיחא. כי עניין קבלת דיור לעולה היום זה משהו כמו עשר שנים. כלומר יש בני עולים ויש עולים שהם כבר 11 או 12 או 15 שנה בארץ. הם כעיקרון כבר לא נחשבים עולים אבל הם עדיין במאגר הנתונים של העולים. אם נצליח בעזרת משרד הקליטה לעזור בקטע של דיור לצעירים, אנחנו נברך בכל פה.

כשאתה אומר דיור לצעירים אתה מתכוון דירות קטנות, דירות להשכרה?

אכן כן, דירות קטנות, דירות להשכרה כמו שבונים לקשישים דיור מוגן אז ליצור אופציה של דיור לאותם צעירים שיוכלו לבוא עם משפחות, שיוכלו לבוא סטודנטים. יש לנו מרכז צעירים וגם שם עוד פעם יש לנו תמיכה טובה בקטע הזה. אבל כמו שאמרה טלי פליסקוב כמה שלא יתנו אנחנו פריפריה, אנחנו צריכים אולי יחס אחר ויותר מתמיד. אז אלה שתי הבקשות שלי, אחת, באמת הדיור לצעירים ושתיים, החלוקה של התקציב לפחות פעם ברבעון. תודה.

תודה. כן בבקשה.

אני אלי זרחין, מנכ"ל האגודה הישראלית לילדים עולים. אני דובר רוסית. אני מבקש להצטרף לברכות גם לך וגם ליושבת הראש הקודמת של הוועדה ליה שמטוב. אנחנו רוצים לבקש פגישה אחת. אנחנו לא מספיקים לקבוע פגישה עם העוזרים שלך. אנחנו הארגון הגדול ביותר בקרב עולים ומקיימים פעילות ואנחנו חושבים שיכולים להעלות בפניך איזה שהם בעיות שקשורות לילדים ונוער עולים שאולי יעניין אותך לטפל בהם כמי שילדים ונוער היה בתחום הוועדה הקודמת שלך.


אני רוצה אדוני היושב ראש להעלות שני נושאים רלוונטיים לועדת הקליטה. דיבר כאן כבוד המנכ"ל על התמיכות לרשויות המקומיות. ברוב המקרים רשות מקומית צריכה לתת 25% מתקציבה לעולים ומשרד הקליטה מממן 75% מהפעילות. אבל משרד הקליטה בניגוד למשרדים אחרים כמו משרד החינוך או משרד הרווחה למשל, לא נותן מקדמות. הוא משלם רק בדיעבד. למרות שיש צורך וקושי איך לקיים את הפעילות. פירושו של דבר שהרשות המקומית צריכה כדי לקבל את הכסף לתת הכול באופן מיידי.

רשויות מקומיות רבות שנמצאות בגירעון לא מסוגלות לספק את כל הכסף ואז או שדיווחים, סליחה על הביטוי, הם לא אמיתיים או שיש כפל תקציבים מתחת לפני השטח. אנחנו מבקשים שקודם כל משרד הקליטה ידאג לכך לתת לרשויות המקומיות מקדמות. משרד החינוך נותן 50% מקדמה למשל. על הכול אפשר לדבר, הכול אפשר לבקר.

יש התחייבות של הרשות המקומית על 25%?

גם כאשר הרשות המקומית נותנת התחייבות על 25% היא צריכה להוסיף 75%.

בסדר. אבל היא צריכה קודם כל לתת התחייבות.

נכון אבל גם כאשר היא נותנת התחייבות על 25% בהרבה מקרים אין לה מאיפה לקחת 75% נוספים. ולמעשה הפרויקט מקבל את הכספים בחזרה אחר כך. אנחנו מבקשים שאת 75% האלה ייתן משרד הקליטה במקדמות לרשויות. כי בהרבה מקרים אנחנו כארגון מגיעים לרשות והרשות מבקשת מאיתנו לתת כסף שלנו, את אותם 75% האלה. כאשר אני יכול להכפיל את התקציב. אני יכול לתת כסף בכפל תקציבים.


והנקודה השנייה אדוני היושב ראש, מסיבות שאני לא מצליח להבין אגפים שלמים במשרד הקליטה כמו אגף הקהילה, כמו אגף הרווחה, בניגוד לאגף התעסוקה למשל, לא מפרסמים מכרזים. שום שירות שניתן לא בא דרך מכרזים. הכול מתנהל על פי פטור.

פטור למה?

יש שירותים שהמשרד רוכש מהרשויות ומהארגונים. פרויקטים שלמים שהמשרד רוצה לבצע. הוא אמור לרכוש את השירותים מגוף מסוים בחוץ. חוק המכרזים במדינת ישראל קובע שצריך להיות מכרז. באגף של כבוד סמנכ"ל המשרד ובאגף רווחה, שני האגפים העיקריים שיש להם דין ודברים לרשויות מזה עשר שנים האחרונות לא היה אף מכרז. תמיד יש פטור מהמכרז. בחיים לא פורסמה הודעה שעל אף שיש פטור ממכרז זכותם של הארגונים תוך זמן מסוים להגיש הצעה. זה לא פורסם בחיים. זה פורסם רק באתר האינטרנט של משרד האוצר ששם בחיים אין תאריך להגשה. עכשיו ארגוני העולים, הרשויות המקומיות, בהרבה מקרים יכולים להשתתף במכרז, אולי להציע מחיר טוב יותר ושירותים טובים יותר.

אנחנו רוצים לבקש מהוועדה לפנות למשרד הקליטה לפנות למשרד הקליטה ולחייב את המשרד לפרסם מכרזים, שיהיו מכרזים. שלא יהיו דברים מתחת לפני השטח. שאותם גופים ותיקים כל הזמן מקבלים פטור, פטור, פטור, כאשר אף גוף שמקבל פטור, וזה לא משנה אם זה הרשות של עיריית ירושלים שחבר שלי יושב כאן וכל הזמן מקבל פטור מהמכרזים או שהגופים הוולונטאריים מקבלים פטור. בהרבה מקרים הם לא הגופים היחידים שפועלים בתחום. ולכן אנחנו מבקשים כבוד היושב ראש לחייב את משרד הקליטה לפרסם מכרזים. כאשר בינתיים זה בניגוד לחוק דרך אגב.

פטור ממכרז זה לפי החוק.

כן אבל סעיף 2 בחוק המכרזים שצריך להיות פרסום כך שגופים אחרים יוכלו להגיש מועמדות. וזה לא קיים כרגע.

לא ניכנס לזה עכשיו. תודה. כן בבקשה גברתי.

אני רכזת פרויקטים ומחזיקת תיק הקליטה במטה בנימין.

אני אגיד לך משהו לפני שאת מדברת, אני כאיש שמתעניין ביהודה ושומרון, בחנתי את מספר העולים שבפועל נקלטים ביהודה ושומרון.

במטה בנימין נקלטו 10% מתושבי המועצה המקומית.

לכם או לנו יש הרבה יותר מה לעשות. יש נכונות גדולה מאוד של התושבים בשטחי יהודה ושומרון לקלוט עולים אבל לפי המספרים האחרונים של השנים האחרונות הגיעו מספרים נמוכים מאוד.

נכון. והבעיה היא בעיה של דיור. עכשיו אנחנו משקיעים המון כספים. דמיטרי התחיל לדבר על תקצוב ישיר ותקצוב עקיף. אז אנחנו מבחינת תקצוב ישיר משקיעים מעל 20% לעומת מה שמשרד הקליטה נותן, זה בתקצוב ישיר. אני חושבת שאנחנו הרשות המקומית היחידה שמתקצבת עידוד עלייה ואנחנו שולחים שליחים לחוץ לארץ לגייס עולים שמגיעים בסופו של דבר למועצה. מבחינת תקצוב עקיף אנחנו מממנים שכונות של דיור זמני לעולים. אנחנו מביאים עולים למטה בנימין, אנחנו מיישבים אותם בקרווילות שהמועצה בונה. עכשיו אני רוצה להתייחס לשאלה ששאלת על המימוש של התקציבים. אנחנו מקבלים תקציבים שזה עשרות אלפים של שקלים, עשרות אלפים בודדים של שקלים עבור תוכניות של חינוך ושל תרבות.

ואנחנו מגישים תוכניות גם בחינוך וגם בתרבות. עכשיו כאשר אני מגישה תוכנית אני מגיעה למשרד הקליטה, יושבים שלושה אנשים בוועדה שהם בהחלט מקשיבים, מאשרים את התוכנית, ואחר כך מה שקורה זה מסלול ייסורים. מפני שערכנו תוכנית לתרבות ואחר כך לדוגמה הוחלט לערוך טיול ולא נרשמו מספיק עולים אז רצינו לשנות את התוכנית מטיול, רצינו לשנות את זה להצגה או לפעילות אחרת.

במקרה כזה אנחנו צריכים לכתוב מכתב בקשה, לבקש שינוי של התוכנית, ידונו בתוכנית במשרד הקליטה, יחזרו אלינו ויגידו אכן זה מאושר, או לא, זה לא מאושר. עכשיו בשביל 30 אלף או 40 אלף שקלים לתוכנית נראה לי שזה לא הגיוני ששלושה אנשים ישבו מולי בוועדה, אחר כך הם דנים בשינוי של התוכנית, אחר כך הם דנים בביצוע, אני צריכה לכתוב דוחות על התוכנית.

אני מעבר לזה שאני מחזיקה את תיק הקליטה ברשות אני אחראית על הכנסות המועצה המקומית. ואני מצטער להגיד שאין אף משרד ממשלתי שבו אני משקיעה כל כך הרבה זמן במימוש הכסף בשביל כל כך מעט כסף. זאת אומרת התוכניות... פעם החזירו לי תוכנית על שקל שלא דייקתי לגמרי ועיגלתי סכומים. זה להגיש דוחות על כל פריט, על הגברה באירוע תרבותי, על הסעת הציוד, על הכיבוד שניתן למשתתפים. זה כל כך מסורבל, כל כך ארוך שנראה לי שצריך למצוא דרך לייעל את הפרוצדורה של הגשת התוכניות והמימוש של התקציב.

או קיי. מה התקציב שלכם מטעם משרד הקליטה?

השנה מה שנקבל זה 173 אלף שקלים ובתקצוב ישיר אנחנו משקיעים קרוב ל-450 אלף שקלים.

כן בבקשה.

אני סגן ראש העיר מעלה האדומים, שמי בוריס גרוסמן. אני רוצה לדבר על אי השוויון שמשרד הקליטה נוקט לגבי רשויות מקומיות שונות. אני מחזיק בתיק הקליטה של מעלה האדומים מזה 12 שנה. מתי שמדברים על אי שוויון אז צריך לבדוק איפה יש אי שוויון, במשרד קליטה או במקומות אחרים. בשנתיים האחרונות אני לא ראיתי שוויון כזה כמו שראיתי במשרד הקליטה במשך עשרים או שלושים השנה שאני נמצא בישוב מעלה האדומים.

לא היה דבר כזה. אני רוצה להגיד דבר כזה: אדוני היושב ראש, אתה צריך לדאוג שאנחנו נקבל גם תקציבים ממשרד החינוך כדי ללמוד עברית. זה דבר שהוא מינימום שבמינימום. משרד החינוך לא נותן אגורה אחת למטרה הזאת. אני צריך לדאוג לתקציב שיממן את החינוך ממשרד הקליטה. פה יושב דוד יאסו מנהל האגף לעולי אתיופיה במשרד הקליטה שאני פונה אליו כל הזמן שיעזור לי לממן את שיעורי עברית ילדים מאתיופיה, מרוסיה, מדרום אמריקה, מכל מקום, ואנחנו לא מקבלים ממשרד החינוך שום דבר.

משרד הרווחה אומר לנו, אין תקציבים. משרד הפנים אומר לנו, אין תקציבים. אין שום דבר. אנחנו מקבלים תקציבים רק ממשרד הקליטה. וזה ביזיון, זו בושה, זו חרפה, שבמדינה שלנו שקולטת עלייה רק מדברים ומתהדרים בקליטת עלייה אבל לא מגבים את זה בנתינת תקציבים.

אם כך אז אני רוצה להקשות עליך. עיריית מעלה האדומים לא מתוקצבת על ידי משרד החינוך?

משרד החינוך מתקצב את עיריית מעלה האדומים אבל אין סעיף שמתקצב אותנו עבור קליטה. עבור קליטה לא מתקצבים. אני פונה לבקש תקציבים לקליטה כדי ללמד ילדים עברית. עברית שבעד המטרה הזאת קיבלנו לפני שנתיים תקציבים גדולים מאוד. במשך השנתיים האחרונות לא קיבלנו אגורה אחת. אני צריך להסתדר בכסף שעומד לרשותי, ממש גרושים שאנחנו מקבלים ממשרד הקליטה לתקצב גם את הדברים האלה, ופה יושב דוד יאסו, פה יושב המנכ"ל של משרד הקליטה, פה יושבים אחרים.

השאלה היא, למה אני צריך לקבל את התקציב הזה ממשרד הקליטה כאשר זה נועד לפעילות תרבות ופעולות חינוך? אנחנו צריכים לקבל את זה מהם. אבל לא יכול להיות שלא מקבלים שום דבר ממשרדים ממשלתיים אחרים. משרד הפנים, בושה וחרפה. מביאים ילדים מאתיופיה, תנו לנו כסף. מקבלים עולים חדשים ממקומות אחרים, תנו כסף לעירית מעלה האדומים. תנו למטה בנימין, תנו למעלה האדומים. אנחנו לא מקבלים שום דבר עבור קליטה חוץ מהתקציב שמקציב משרד הקליטה. זה לא בסדר. זה לא צריך להיות ככה. אתם צריכים לדאוג שזה לא יקרה. תודה.

אני מוכן לבדוק את הנושא. על פניו נראה לי שאתה לא צודק.

אני כן צודק ואני יודע על מה אני מדבר.

אני יכול לזמן לפה את שר החינוך. אני יודע שמשרד החינוך מקציב תקציבים מוגברים לבתי ספר ולעיריות שבהם יש אחוז גבוה עולים.

אז אתה היית במשרד שלנו במעלה האדומים. דיברת עם ראש העיר שלנו. תדבר עם דני קשריר והוא יגיד בדיוק את מה שאמרתי. אני יודע כי אני אחראי גם על התקציבים בעיריית מעלה האדומים.

אני מוכן. אני אבדוק את זה עם ראש העיר, ואם זה נכון אנחנו נקיים דיון בהשתתפות שר החינוך כי אני יודע שמשרד החינוך כן מתגאה בכך שהוא נותן תקציבים מוגברים לחינוך.

וגם תזמין אותנו לאותו דיון שאתה מתכוון לקיים כדי שגם אנחנו נוכל לדבר ולהשמיע את קולנו.

בהחלט.

אני מדבר גם על תקציב הרווחה וגם על תקציב החינוך. כי זו בושה וחרפה מה שהולך שם.

כן בבקשה.

שמי חנן ניב. אני ממועצה אזורית השומרון. אני גם אחראי בפועל על הפרויקטים של העולים במועצה האזורית שומרון. אני בקליטת עלייה מתעסק משנת 2000. משנת 2000 עד ממשלת אולמרט, החטיבה להתיישבות תקצבה אותנו. מאז ממשלת אולמרט והלאה פשוט התקציב הוא אפס. אין עם מה לעבוד. ולגבי משרד הקליטה אני יכול להגיד.

רגע, תן לי להבין, היו עד אז רכזי קליטה מטעם החטיבה להתיישבות?

כן. נכון.

עכשיו אתה היית מקבל? מתי זה הופסק?

התקציב הופסק לזרום מאז כניסתה של ממשלת אולמרט. אני רוצה להגיד לכם, משרד הקליטה אולי מתקצבים אותנו משהו כמו 30 או 40 אלף שקלים וזה משנת 2000 עד שנת 2008. אבל עם כניסתה של השרה סופה לנדבר וכניסתו של המנכ"ל דמיטרי אפרצ'ב לתפקידו במשרד הקליטה, בשנת 2009 אני רוצה להגיד לכם, כאשר מדברים על אפליה מתקנת, בוודאי שזה מדבר אלינו. קודם כל שמעתי פה את השאלה הזאת מפיה של סגנית ראש העיר ירושלים, מריה נוביקוב, לגבי הפרויקטור הצרפתי וכל אי הנעימות הזאת.

הפכנו להיות פה איזשהו עם צרפתי, רוסי, אתיופי. זה ממש לא נעים אפילו לשמוע את זה. אבל מה, לעניין, כבוד היושב ראש, כן, היה אצלנו פרויקט שנועד לעולי צרפת במשך שלוש שנים. משרד הקליטה תקצב את זה וזה היה למשפחה אחת בלבד מצרפת. אבל אני כמי שקולט עלייה מברית המועצות לשעבר, משהו כמו 30 משפחות בשנה, ולגבי אלה לא היו פרויקטורים בשבילם. ופה נעשתה אפליה מתקנת. עם בקשתנו, באמת ביקשנו את זה מהמנכ"ל. נעשתה אפליה מתקנת. תיקנו את הטעות הזאת. אני מאוד מודה למנכ"ל על זה. כמובן תקציבים לפעילות ולחינוך וכל שאר הדברים. ואני באמת פה רוצה להודות גם לשרה של משרד הקליטה וגם לדמיטרי אפרצ'ב על התפקוד של המשרד ובמיוחד על האפליה המתקנת.


המסר שאני רוצה להעביר ליושב ראש, התקציבים של החטיבה להתיישבות רובם ככולם מועברים לנגב ולגליל. החטיבה להתיישבות עד כניסתה של ממשלת אולמרט, היה תקציב של מיליון שקלים בחטיבה להתיישבות. מזה היה שוטף וכל ה- matching של הרשויות המקומיות. וזה הופסק. בבקשה, אם אפשר לעשות את המאמצים, קודם כל בחטיבה להתיישבות, להחזיר את מיליון השקלים לטובת ההתיישבות ביהודה ושומרון, בעיקר אני מדבר על מטה בנימין ועל המועצה האזורית השומרון. ולדימה אני אומר, אני אומר את זה בגלוי, עוד לא קרה דבר כזה שאנחנו נפגשנו והוא לא נענה לבקשה שלנו. הציג פה הנציג של "בית ראשון במולדת, ישראל, סעיף תקצוב הסעות. ואני צריך לומר שזה מרכיב מאוד חשוב. הייתי מאוד רוצה שישימו לב לנקודה הזאת.


נקודה נוספת לגבי דיור. לא משנה אם הדיור נועד למבוגרים או הוא נועד לצעירים. אני מדבר על הנושא של המשכנתאות. פי כמה וכמה הדיור במדינה שלנו קפץ לשחקים למיליונים. אם אפשר לעשות פה איזשהו מאמץ, באמת, להגדיל את מתן המשכנתאות לעולים החדשים. כאשר עולה מגיע למשל לצפון השומרון הוא רוצה להתיישב שמה, והמשכנתא של 250 אלף שקלים לא מספיקה, כן, יש לו בעיה להישאר במקום. הוא כבר השתקע בישוב. הבעיה אצלנו אדוני המנכ"ל, אני נותן שמה שירות, חבל לכם על הזמן. באמת. יוצא דופן. ובגלל אותה משכנתא וחוסר התקציב לקנות דירה, אם אותו עולה נאלץ לנדוד לקציר או לחדרה או לעפולה ולהתחיל הכול מחדש בתהליך הקליטה לא עשינו פה כלום.

תודה. אנחנו נפנה לחטיבה להתיישבות. יש יושב ראש חדש בחטיבה להתיישבות ואני מאמין שנוכל לתקן את העוול שנגרם בנושא הזה. כי אמרתי בהתחלה, יש את הנכונות של התושבים לקלוט. כמו בעבר שהקיבוצים היו קולטי עלייה כך היום יש ישובים כאלה.

באזורים שעליהם הוא מדבר.

במספרים אבסולוטיים מסתכלים על כמות האנשים שהקיבוצים קלטו בעבר לעומת היום אז יש הבדל גדול. זו המציאות.

האחוזים של העולים שנקלטו ירדו. אני ביקרתי שם זה פשוט לא יאומן, מאה אחוז תעסוקה וזה הודות לפעילות של המועצה שדאגה לכך. כל עולה שמגיע לשם, מגיע ומתחיל לעבוד. הם לא נותנים להם להיות מובטלים. נותנים להם שבועיים להתאקלם.

תודה. סופיה ביילין מעירית אשקלון. בבקשה.

אני סופיה ביילין. אני ממונה על רווחה. בתוך אגף הרווחה יש לנו מחלקת קליטה. עדיין אין אגף לחוד. זה עדיין כך. אני חושבת שזה ביזיון. אני בטוחה שמחלקת העלייה צריכה להיות נפרדת ממחלקת הרווחה. כבר בהתחלה אני רוצה להודות לחבר הכנסת דני דנון, יושב ראש הוועדה הזאת. זו פעם ראשונה שאני מוזמנת לוועדת עלייה וקליטה למרות שאני ממונה על ענייני העלייה בעירית אשקלון. אני מאוד מודה לך. אני חושבת שזו התחלה של תהליך ואני תקווה שאנחנו נעבוד כמו שצריך בפעולה משותפת יחד עם משרד הקליטה. אני ממש מבקשת מאוד לעבוד ממש ביחד. אני הממונה על ענייני הקליטה בעירייה, אין מה לעשות? אני ממונה על קליטת העלייה בעיר.


אז יש לנו כמה בעיות. הבעיה הראשונה והעיקרית זה עניין הדיור. עדיין יש לנו תור משנת 1994. אני חושבת שיחד עם משרד הקליטה שהוא אחראי על פיזור דירות עלינו לפתור את הבעיה הזאת. אני חושבת שצריך לגרום לכך שהדברים יהיו יותר שקופים. אני לא יכולה לבדוק או להבין למה אחד מקבל דיור והשני לא מקבל. אני מבקשת לצרף אותנו לוועדה שמחלקת דירות או משהו.

הכול שקוף. משרד הקליטה דואג לזה. יש לכל עולה היום כרטיס. כל עולה יכול לראות היום מה המיקום שלו בתור לדיור.

לא. אני אגיד לכם. אני לא חושבת שצריך לפזר את הדירות, את מאגר הדירות הארצי, למשל לתת לעיר אשדוד קדימות. יש לי כמה דברים שאני רוצה להגיד. למשל לשלוח עולה חדש לאיזושהי עיר למשך שנה, ואצלנו בהמתנה נמצאים עולים שעברו את מלחמה העולם השנייה והם ממתינים כבר 15 שנה לדיור. אני לא חושבת שיש צדק בזה ואני חושבת שבתיאום הם הרשויות המקומיות צריך לעזור לאנשים לקבל את הדיור המגיע להם.


יש עוד דבר אחד וזה כפר הנופש הצרפתי. זה ביזיון. צריך לתת לאנשים לצאת משם. זה התחיל בשנת 92 ועד 94. יש כאלה שמתאים להם להיות שם, יש כאלה שלא מתאים להם להיות שם. אבל אנשים צריכים לבחור איפה הם רוצים להתגורר. קבעו להם תור. למשל בן אדם בן 80 ומשהו ממתין כבר שנתיים, הוא צריך להשכיר דירה במשך שנתיים ואחר כך שוב הוא נכנס לתור המתנה כלשהו. על זה צריך לדבר וכל יום אני מתעסקת בזה.


גם בקשר לתקציב קליטה. אנחנו מקבלים בערך מיליון שקלים לשנה. כמעט 80% מהתקציב הזה הולך אצלנו לסעיף חינוך.

זאת אומרת שמשרד החינוך לא מתקצב אתכם, רק משרד הקליטה נותן כסף. על זה דיברתי.

למשרד הקליטה אין כסף לשלם לאגף החינוך.

ואין כסף ממשרד החינוך שצריך להיות שותף גם כן לממן את סעיף החינוך. זה מה שאמרתי.

נכון. ועניין פיזור הכסף הזה, אני גם כן לא מרוצה מאיך שזה נעשה.

זה לא בסדר שמשרד החינוך לא נותן.

תודה. אני אקח את הדברים לתשומת ליבי. כן בבקשה.

קודם כל כמו כולם אני רוצה להודות למשרד הקליטה שעושה עבודה טובה מרמת השטח ועד רמת המערכות והלשכה. דיברנו על השקעות העירייה. עירית רמלה משקיעה מעל 2 מיליון שקלים בקליטה. העירייה גם קולטת עולים רבים רק כדי לשבר את האוזן כ-220 עולים בחמש השנים האחרונות. עדיין יש מקום למשרד הקליטה להגדיל את התקציב למרות שהעיר מקבלת . לקהילות עשירות הרבה יותר קל לקלוט עולים כי הבעיות הן בעיות אחרות.

אני מדבר על בעיות קליטה מהותיות. כשאנחנו מדברים על בעיות בקליטת עולים זה בדרך כלל לא עולים מארצות מערב אירופה או מארצות הברית, וגם לא מדרום אמריקה. באשר לכוח אדם, קיצצנו לנו את הפרויקטור דובר הרוסית לחצי משרה. אני חושב שזה לא במקום. אני אגיד גם למה. אמנם החליטו שמגיעים פחות עולים יוצאי ברית המועצות לשעבר השנה. אם רוצים לעודד עלייה צריך להשאיר דברים כמות שהם. השנה הגיעו לעיר 115 עולים. גם בשנה הבאה לדעתי יבואו ויקלטו עשר משפחות בשקט.

תגיד לי, היום בעיר רמלה, מה ההתפלגות של העולים לפי ארצות המוצא ומה בקשר לפרויקטורים?

כיום לדוברי הרוסית יש כרגע פרויקטורית במשרה מלאה של משרד הקליטה. יש שתי חצאי משרות ועוד משרה מלאה שהעירייה מכספיה שלה מממנת. עכשיו קל לי להצדיק ולבוא לעירייה בדרישות לתקציב להגדלת כוח האדם כאשר יש נמענים. ראש העיר אומר אם משרד הקליטה לא אכפת לו אז אני גם לא אתרום את חלקי. אם משרד הקליטה נותן לי אז גם אני אשקיע כסף בנושא. בשביל זה אני אומר, זה מבורך מה שאנחנו מקבלים. לא נראה לי שצריך לקצץ את הפרויקטורים. הצלחנו להחזיר את הפרויקטור לדוברי צרפתית ואת הפרויקטור לעולי אמריקה הלטינית.

ברמלה יש אוכלוסייה מיוחדת. מיוחדת מאוד. יש שם מעט עולים דוברי צרפתית ולכן שם לא הייתה שום הצדקה שיהיה פרויקטור לדוברי צרפתית במשרה מלאה. בגלל שברמלה אין לנו פרויקטור דובר ספרדית, שם בעצם חשבנו על קנה המידה של המשרות האלה.עכשיו חצי משרה של פרויקטור צריך להספיק. אני אשמח מאוד לחזור בנו אם התנאים ישתנו. צריך להבין אי אפשר להביא פרויקטור לפי רצון של רשות זו או אחרת. אני אולי באופן אישי הייתי רוצה ברמלה לממן 15 פרויקטורים. אני חייב לתת דין וחשבון לשרה ולממשלה. זו בדיוק הסיבה שאני מקבל את הדיווח והמשרד נותן את דעתו במלוא הרצינות לנושא הכספי. אני יודע שיש צורך. כאשר יש אפשרות אנחנו מעמידים לרשות הרשויות המקומיות פרויקטורים.

תודה. אדוני אתה רוצה לסיים.

כן. כן. הבעיה שלנו עם אמריקה הלטינית, זאת אומרת יש עולים, פשוט המידע פשוט לא עובר לשטח. זה לא צריך להיות ברמה המקומית. זה צריך להיות ברמה של משרד הקליטה. כי רק בסוף החודש הזה מגיעים אלינו כעשר משפחות מדרום אמריקה.


מדברים על אפליה. אבל האפליה הזאת היא בעידוד עלייה. עידוד עלייה 2010 ומ-2011 ממדינות חמ"ע כולל פרויקטור, כולל תקציב לחינוך וכולל תקציב לרווחה. אמל"ט יוק, אין כלום באמל"ט. אני חושב שבקטע הזה צריך לעבוד על עידוד עלייה מאמל"ט.

באמל"ט יש הרבה יותר תקציב.

אני לא יודע איפה התקציב הזה. אצלנו זה לא כך.

זה לכולם אותו דבר. תקרא את הדוח, סעיף 306.

עידוד עלייה בשנת 2010 בתקציבים שלנו, אין לנו עבור אמל"ט תקציבי חינוך לקהילה. אני לא יודע מה קורה במקומות אחרים. אין לנו. מה לעשות?

תודה אמיר. בקצרה אריה סוד מרשות מקומית קריית ארבע. לגבי קליטת בני מנשה. מה עמדתכם? יכולות קליטה עתידיות? מה הצרכים המיוחדים?

כן. רציתי בדיוק להתייחס לשאלתך לגבי אפליה של אוכלוסיות שונות. בקריית ארבע העולים מברית המועצות לשעבר מונים 25% ובערך 10% מהאוכלוסייה הם בני מנשה. אוכלוסיית העולים הזאת עוד לא נזכרה כאן. דווקא בקדנציה הנוכחית של השרה סופה לנדבר והמנכ"ל דמיטרי ארפצ'ב קיבלנו התייחסות סוף סוף מצד משרד הקליטה לאוכלוסייה של בני מנשה. ודאי שזה היה ביוזמה של הרשות המקומית קריית ארבע לתגבר פעילות עם האוכלוסייה הספציפית הזאת, אוכלוסייה שמבחינה תרבותית היא שונה לחלוטין מאוכלוסיות עולים אחרות שאנחנו מכירים. ואני חושב שבעזרת השם בשנתיים הקרובות אנחנו נתגבר פעילות ונעמיק את ההתייחסות עם האוכלוסייה הזאת. ואחר כך נוכל גם לקלוט קבוצות חדשות שהממשלה תחליט להעביר לקריית ארבע. אף כי ולמרות ש-25% מאוכלוסיית העולים מגיעה מברית המועצות לשעבר.

תודה. נחום זית שני משפטים על מועצה מקומית עמק יזרעאל.

המועצות האזוריות הן שונות מרשויות עירוניות בכך שהאוכלוסייה מפוזרת על פני שטח גדול וגם מבחינה יחסית האוכלוסייה היא קטנה. לכן יש בעיות שהן אופייניות למועצות האזוריות ואני קורא לזה חוק המספרים הקטנים. לכן יש לגעת בכמה נקודות. נקודה ראשונה, התקציבים שלנו ממשרד הקליטה הם קטנים יחסית ואני מצטרף לכל מה שנאמר כאן בדבר המאמץ הגדול שאנחנו משקיעים בעולים והיקף העבודה היומיומית הנדרשת כדי לתת מענים לעולים ולענות על כל הדרישות.

אני הייתי מנהל אגף חינוך ולא נדרשתי בתפקידי הקודם לעבודה כל כך מרובה. מה שאני רוצה לומר כמו בענייני מכרזים קורה שמנהל רכש מקבל 5000 שקלים לא צריך להוציא מכרז לגבי 500 אלף שקלים, אלא יש דרגות ובהתאם להן גם הדרישות המיוחדות, בעניין הזה גם צריך למצוא את הדירוג שלא יהיה צריך בשביל 2000 שקלים להשקיע את אותו מאמץ כמו במקרה שהזכרתי. זו נקודה אחת.


נקודה שנייה, לגבי ילדים. אני שמתי לב לזה. מספר הילדים הוא לא כל כך גדול. אני נוכחתי שקליטת השפה העברית שלהם, יש להם הרבה קשיים בגלל שהשעה בשנה הראשונה שמשרד החינוך נותן איננה מספיקה. אני מעלה כאן את השאלה האם יש אפשרות שבאזורים שיש מספר ילדים קטן יינתנו שיעורי עברית לתלמידים כמו שיש במקומות אחרים.

הם לומדים עברית בבית הספר.

לא. רגע, אז אני אומר מכיוון שמדובר במספרים קטנים אתה לא יכול לקבץ את התלמידים בבית ספר אחד מספר תלמידים כזה כדי שיהיה מספר שעות מספיק וכן הלאה. מה שיוצא שהילד אחרי שנה, שנה וחצי, רמת העברית שלו היא עדיין ראשונית לגמרי. אני מבקש לבדוק אפשרות שבמקרים כאלה ובמיוחד איפה שיש אוכלוסיה מפוזרת שתהיה אפשרות לקיים אולפן אזורי עם הסעה במשך חודשיים או שלושה חודשים, כמה שזה יוגדר, כפי שזה מתקיים לגבי אנשים מבוגרים.


שתיים, שלוש נקודות אחרונות. בעניין הפרויקטורים. אני שמעתי כאן שגם במקומות שיש מספר עולים יותר קטן מאשר אצלנו יש להם פרויקטורים מסיבות כאלה ואחרות. אני אומר לא חייב שיהיה פרויקטור במשרה מלאה, זה יכול להיות משרה בהיקף יותר קטן אבל גם איפה שיש מספר עולים קטן צריך השתתפות של פרויקטור כדי לאפשר את הקליטה.


ונושא נוסף, סוגית הדיור. בשנת 2009 אצלנו במועצה עמק יזרעאל פעילות הקליטה למעשה נעצרה בגלל מחסור בדיור. מה שאני מבקש כאן לא להחזיק מרכזי קליטה אלא למצוא אפשרות לסיוע מסוים בדמי שכירות כדי להחזיק את הדירות במצב שיהיה אפשר להשכיר אותן. אני לא מדבר על משכנתאות. אני מדבר על שכירות. לפעמים אני צריך בשביל עולה שיגיע עוד חודשיים אני צריך להחזיק דירה אבל אני לא יכול לעשות את זה. אני לא יכול להשיג את הדירה חודש מראש כיוון שאין לי איך לממן את זה.

תודה. דמיטרי אפשטיין ממלא מקום ראש עיריית נהרייה בבקשה.

מעלים כל מיני בקשות. סך הכול זה ועדה לעלייה וקליטה וברכות ליושב ראש החדש. מה שמשתמע מכל הנאמר כאן זה שהיחסים בין הרשויות המקומיות למשרד הקליטה הם יחסים טובים. אני מברך את משרד הקליטה. אריה פורת בטח זוכר כמה מפגשים באותה ועדה של עלייה לפני 5 שנים. היום המצב הוא שונה לגמרי. הוא השתפר. יש חשיבות גדולה לכינוס הוועדה כדי לשטוח את הדברים, לפתור את הבעיות עם הרשויות המקומיות. כאן בוועדה אף אחד לא יכול לעזור לכם כדי לפתור את הבעיה. אתם, מחזיקי תיקי קליטה ברשויות המקומיות, אתם צריכים לפתור את הבעיות בעצמכם בתוך הרשות שלכם, בארגונים שלכם. אני כנציג מחלקת הקליטה ברשות המקומית נהרייה, יוצאי דרום אמריקה, יוצאי רוסיה, יוצאי אוקראינה, יוצאי אתיופיה, זה אחריות שלכם לפעול. אתה בטח שמעת, אתה בסדר אבל באותה עיר, בכל עיר ועיר אנחנו צריכים לפעול.

מה שכן, מה שראוי להעלות בוועדה, אנחנו חזרנו ממסע שיווק. היינו ברוסיה, היינו באוקראינה. ידידים ממגדל העמק. אנחנו רשויות שמשקיעות, רוצים את העולים, רוצים את העלייה, וברוך השם אנחנו מצליחים בכך. אני בא ואומר, היוזמה בידינו. דימה בטח שמע על זה. ופה כבוד היושב ראש נצטרך את הגיבוי שלך במעמדך. מדברים בסוכנות היהודית על הרצון לבטל את המחלקה לעידוד העלייה. אני דואג לכול העולים. אז אני פה, אני בא ומבקש. עכשיו פה צריך מאמץ משותף מצד כל מחזיקי תיק הקליטה ברשויות המקומיות השונות להעביר את רוע הגזירה.

דמיטרי, ביום רביעי הבא מגיע לפה יושב ראש הסוכנות היהודית.

אני מעלה לפניך את הדברים.

בסדר, אני אומר כולכם מוזמנים לישיבה שתתקיים בשבוע הבא ביום רביעי, בשעות הבוקר, פה בחדר הזה. כולכם מוזמנים להגיע. והשאלה הזאת תישאל באותה ישיבה.

אז עוד פעם, אני פשוט מדגיש את זה, ולכולם שיהיה בהצלחה בפעילות שלהם.

משפט אחד. כן.

אני מחזיק תיק הקליטה בעיריית נתיבות. אנחנו עיר בפריפריה, בנגב, בעוטף עזה. אני פשוט רוצה לברך את יושב ראש הוועדה הנכנס ואת יושבת ראש הוועדה היוצאת וגם לברך את מה שעושה משרד הקליטה למען העולים. אבל אני רוצה להדגיש נושא אחד. קודם כל יש פעילות תחת דגל גדול של פיתוח קליטה וקהילה. כל שנה אנחנו מקבלים תקציבים פחות ופחות. יש תקציבים ייחודיים. יש תקציב ליוצאי ברית המועצות על קיום אירוע לניצחון בנאצים של מלחמת העולם השנייה. יש עידוד קהילות עולים. יוזמה טובה ומצוינת. אבל התקציב הוא לא רבע ממה שהייתי מקבל כאשר התחלתי לעבוד בקידום עלייה וקליטה בשנת 98. פשוט כל שנה אני סוגר פרויקט אחר וזה פוגע באנשים. גם חשוב לי להדגיש, אני ממלא את תפקידי כמחזיק תיק הקליטה כבר 14 שנה ואני לא זוכר שנה כל כך מסובכת וכל כך קשה בעירייה של נתיבות כמו השנה הזאת. חשוב לי לציין שאין מתחרה אצלנו במשרד הקליטה בכל מה שנוגע לחינוך בלתי פורמאלי, בכל מה שנוגע לרווחה, ומיצוי הפוטנציאל של צעירים, וכמו כן של ילדים בטיפול לימודי ובהוראת השפה העברית. אין מתחרה למשרד הקליטה בנושאים הללו.

אני רוצה להודות לאריה פורת על כל השנים שהוא עזר ותמך וכמובן אני מודה לדמיטרי אפרצ'ב המנכ"ל הנוכחי במשרד. אבל הנושא הזה מאוד חשוב. ויש עוד שאלה מאוד חשובה. צריכים להשקיע גם באלה שזה מקרוב באו וגם בעולים הוותיקים שכבר נמצאים בארץ מספר שנים. אנחנו מדברים על עידוד עלייה והבאת עולים חדשים. זה טוב ויפה. אבל אלה שבאים, אני מקבל פניה בקשר למגורים בנתיבות. שכר דירה ממוצע לדירה של שלושה חדרים זה 2500 שקלים לחודש ואותו עולה מקבל שכר שכירות 1100 שקלים. תגידו לי מה צריך לעשות זוג קשישים עולים שגר בנתיבות? אז קודם כל צריכים באמת לחשוב אם אנחנו צריכים את העלייה בכלל, אם אנחנו צריכים את עידוד העלייה, ואיך אפשר לפתור את הבעיה, משימה כלכלית פשוטה. כי היום לצערי אין אפשרות.

תודה. חברת הכנסת ליה שמטוב בבקשה.

כן, ולסיכום. אנחנו השנה חגגנו לציין מספר שנים של היותנו בארץ. וגם ציינו את התרומה הגדולה של העלייה למדינת ישראל. הרשויות המקומיות ומחזיקי תיק הקליטה ברשויות עושים עבודה טובה. גם ראשי הרשויות. רוב העולים שעלו בשנות התשעים נקלטו היטב. אנחנו עם היד על הדופק בכל הנושא של העלייה. מגיע לכם כפיים.

אני הייתי מעוניין בישיבה הזאת את הדברים מפיכם, את הבעיות של העולים בכל עיר ברמה הפרטנית של השטח. הדברים הקטנים גם הם מאוד חשובים. אנחנו רואים בכם נציגים שלנו והוועדה תסייע לכם ותעמוד לרשותכם. אנחנו נעשה את הדרך לטוב ולרע.

שיהיה לטוב, שלא יהיה לרע.

זה הולך ביחד. חלק מהפעילות יש גם טעויות, יש בעיות. יש צורך כל הזמן לשפר. אני הכתובת שלכם. אני גם מסייר בשטח כדי לשמוע את הבעיות ממקור ראשון. אני מבקש מכם תפנו אלינו בכל הדברים שמציקים לכם. אני אהיה בקשר עם משרדי הממשלה שיעשו את חלקם בנוגע לעולים. אני רוצה לקבל את הנתונים לגבי תקציבי החינוך. אנחנו נפנה לחטיבה להתיישבות לגבי תיקונים אצלם. ואנחנו שוב באים ואומרים, אנחנו נבקש מהמנכ"ל תוכנית. כמה שאנשים מדברים וצועקים, צריך להקשיב למה שעל ליבם. אני רוצה להודות לכולם שהגעתם לכנסת ביום חורפי זה וביחד נמשיך לקלוט עלייה ולסייע לעולים החדשים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45