PAGE
16
ועדת הכספים

13.12.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ו' בטבת התשע"א (13 בדצמבר 2010), שעה 12:00

הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2011-2012, התשע"א-2010
החלק המילולי

חברי הוועדה: ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

חיים אורון

פניה קירשנבאום

עו"ד יואל בריס, היועץ המשפטי, משרד האוצר

עו"ד מיכל עקביה, סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

אילן ביטון, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שגית אפיק

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2011-2012, התשע"א-2010

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2011-2012, התשע"א-2010, החלק המילולי.

חוק התקציב לשנות הכספים 2011 ו-2012, התשע"א-2010, זה למעשה החלק המילולי של חוק התקציב שיובא על ידי הוועדה למליאה לאחר הכנתו.

1.
הגדרות

בחוק זה –
"סעיף תקציב" – סכום או מספר משרות הנקובים בשורת הכותרת שסימנה קו כפול מקוטע.

"תחום פעולה" – סכום או מספר משרות הנקובים בשורת הכותרת שסימנה קו נקודה.

"תכנית" – סכום או מספר משרות הנקובים בשורה בלי סימון.

"שנת הכספים 2011" – התקופה המתחילה ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) והמסתיימת ביום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2012).

כל מונח אחר – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב).

את הסעיף הזה של שנת 2012 אני רוצה שהוא יימחק.

זאת הסתייגות.

כן.

אתה רוצה להחזיר את התקציב לתקציב חד-שנתי.

כן, ולחילופין.

זה חוק יסוד. אפשר להציע לשנות את החוק אבל מה שמציע עכשיו חבר הכנסת אורון, לכאורה סותר חוק יסוד ואז אנחנו נמצאים בבעיה.

למה סותר חוק יסוד?

כי חוק היסוד קובע שהתקציב לשנים 2011-2012 יהיה תקציב דו שנתי.

זה שונה בחוק רגיל ולא בחוק יסוד.

זה חוק יסוד: הוראת שעה.

שאושר בהוראת שעה.

הוא שונה בחוק יסוד, הוראת שעה.

אני רוצה שייבחן מה חזק יותר, חוק יסוד או הוראת שעה או מחיקת הסעיף הזה. ניתן לרוני בר-און עוד קייס ללכת לבית המשפט העליון.

הוא כבר שם.

יצרף את זה לכאן. האם חוק יסוד ששונה בהוראת שעה גובר על רוב בכנסת.

לפי פסיקת בית המשפט, חוק יסודות התקציב, מעמדו לעניין חוק התקציב. אתה מתקן את חוק התקציב. חוק התקציב כפוף לחוק יסודות התקציב שכפוף לחוק יסוד וגם חוק יסודות התקציב מתייחס לתקציב הזה כתקציב דו שנתי. אני בספק אם יש לזה נפקות משפטית.

עדיין תמיד תוכלו לעשות חוק תקציב לשנת 2012 בנפרד מחוק התקציב הזה, אם ההסתייגות תתקבל במליאה. אם הפרשנות היא שאכן חוק יסוד: משק המדינה גובר, וככל הנראה הוא גובר, אתם תוכלו לעשות חוק תקציב לשנת הכספים 2012 ולא תהיה בעיה עם זה, כי ממילא אתם מביאים תקציב של שנת 2011 ועוד תקציב של שנת 2012 ולא תקציב מאוחד. לכן יש נפקות ומשמעות להסתייגות שלו.

נכון שההגדרה של דו שנתי היא הגדרה נזילה ויש לזה משמעויות שונות במקומות שונים ובמחקר היפה שעשו במרכז המחקר מתייחסים לזה שיש משמעות ויש על זה פרק בספר של פרופסור בן-בסט ודוקטור מומי דהן. זה תקציב דו שנתי. הוא לא תקציב דו שנתי מלא אבל הוא תקציב דו שנתי. יש משמעות ואפשר להעביר מסעיף לסעיף.

2.
תקציב ההוצאה וחלוקתו

(א)
הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2011 סכום של 348,185,234 אלף שקלים חדשים. סכום זה מורכב מהתקציב לחישוב מגבלת ההוצאה בסכום של 271,196,234 אלף שקלים חדשים ומהתקציב לתשלום חובות, למעט תשלום חובות לביטוח לאומי, בסכום של 76,989,000 אלף שקלים חדשים. חלוקת סכום זה לחלקים וכן כל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור הראשון של התוספת הראשונה הנקרא "הוצאה".

הנוסחה הזאת של סכום זה מורכב מהתקציב לחישוב מגבלת ההוצאה, היא חדשה. היא לא הופיעה בחוקי תקציב קודמים.

ביוזמה ברוכה של הממונה על התקציבים, חוק מגבלת התקציב קובע אותו בלי החזר הוצאות אבל עם החזר הוצאות לביטוח הלאומי. אם חבר הכנסת היה רוצה לדעת איך התקציב עומד במגבלת ההוצאה, הוא היה צריך לשבת עם מחשבון ולעשות את החישוב כדי לדעת איך זה עומד. עכשיו אנחנו אומרים איך זה עומד כי הסכום למגבלת ההוצאה הוא מה שנקוב, ואז אפשר לעשות את החשבון ולראות שהוא באמת גדל בשיעור שקובע החוק.

בשנת 2010 הסכום הכולל היה 325 וכולי, והשנה הוא 348 וכולי. ממה נובע הגידול הזה?

במספרים?

בגדול.

הגידול הוא הגידול של 2.6. אם היית עושה 2.6 על המספר ההוא, אם היית לוקח את המספר ההוא ומפרק את ה-348 שציינת ואז על זה עושה 2.6, היית מגיעה למספר הזה.

בסדר.

אגב, כאן אפשר לראות שזה בדיוק החישוב הזה.

אני מבקש הסתייגות, להוסיף אחוז בהוצאה. המספר יהיה גדול באחוז מסוים.

זאת אומרת, להגדיל את הסכום.

צריך לעשות את החשבון ולדעת מהו האחוז.

אני מבקש לציין ---

בחוק הפחתת הגירעון.

בחוק הגבלת הגירעון.

זאת היסטוריית חוק הגבלת הגירעון וההוצאה אבל אני גם מגדיל את הגירעון.

דווקא זה שהבאנו אותו השנה בנפרד מראש ולא במסגרת חוק ההסדרים, הייתה הזדמנות לכנסת לדון בו ולהצביע עליו בנפרד.

בוא נצא למסדרון ונעשה סקר בין 119 שרים וחברי כנסת, כולל אותי, נוציא מהם את ביבי, ונראה מי מבין את התרגיל הזה.

זה לא תרגיל. אני חושב שזה תיקון ראשון, חוץ מהחקיקה עצמה ב-1992, שהשינוי של כלל ההוצאה נעשה בדיון נפרד ולא בחוק ההסדרים. פעם אחת הבאנו משהו מחוץ לחוק ההסדרים.

כן, אבל נעלתם את זה. זה היה בתוך הדיון על השנתיים והדיון העיקרי היה אז על שנתיים ולא על גודל ההוצאה. עזוב.

ההצבעות היו בנפרד.

ההצבעות היו בנפרד.

זה היה חוק נפרד.

כן. זה היה חוק נפרד.

זאת ההסתייגות שלי.

(ב)
הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2012 סכום של 365,916,172 אלף שקלים חדשים. סכום זה מורכב מהתקציב לחישוב מגבלת ההוצאה בסכום של 284,657,172 אלף שקלים חדשים ומהתקציב לתשלום חובות, למעט תשלום חובות לביטוח לאומי, בסכום של 81,259,000 אלף שקלים חדשים. חלוקת סכום זה לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור הראשון של התוספת הראשונה הנקרא "הוצאה".

כנ"ל. אחוז. קודם התבלבלתי, זה 3 מיליארד ו-650 מיליון שקלים. זה הרבה כסף.

מתקרת ההוצאה. לא מהסכום הכולל של התקציב. זה לא כולל את הקרן.

אני אומר שבעצם פלוס אחוז, אם רוצים להיות קוהרנטיים, צריך להיות 284 מיליארד, במקרה הזה, אבל אני עושה אחוז, אני לארג' אתך, ואני גם רוצה להחזיר חובות יותר מהר.

אתה עושה אחוז מהכולל.

אני עושה אחוז מהכולל והחלוקה בתוכו.

3.
תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה

(א)
נוסף על כל הסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיף 2(א), היא רשאית להוציא בשנת הכספים 2011, כהוצאה מותנית בהכנסה, 18,652,664 אלף שקלים חדשים. חלוקת סכום זה לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור השני של התוספת הראשונה הנקרא "הוצאה מותנית בהכנסה".

(ב)
נוסף על כל הסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיף 2(ב), היא רשאית להוציא בשנת הכספים 2012, כהוצאה מותנית בהכנסה, 19,072,349 אלף שקלים חדשים. חלוקת סכום זה לחלקים וכל חלק מנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור השני של התוספת הראשונה הנקרא "הוצאה מותנית בהכנסה".

בשניהם אני רוצה להוסיף שלושה מיליארד להוצאה המותנית בהכנסה. אני רוצה עוד חמקנים. את החמקנים שביבי קיבל בחינם מהאמריקאים, בסוף הם לא נתנו בחינם. בשלוש שנים אני משלם אותם.

כאן אין לי הערה כי זה לא סותר את חוק היסוד וגם לא את חוק מגבלת התקציב.

איך אנחנו מקבלים את זה, כהערה, כהסתייגות?

כהסתייגות.

כהסתייגות. במהלך ההצבעות הוועדה תצביע עליה.

פניה, קחי את הנימוק של החמקנים.

כל בוקר אני קמה ומתלבטת אם להגיע לישיבת הוועדה או לא, כי בבוקר אני קמה עם מצב רוח טוב.

אני אספר לך אחר כך עם מה אני קם. עם מה אני הולך לישון כל יום.

4.
שיא כוח אדם

(א)
הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2011, למלא 66,022 משרות שיא כוח אדם. חלוקת מספר זה לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור הרביעי של התוספת הראשונה הנקרא "שיא כוח אדם".

כמה זה לעומת שעברה?

ב-2010 היה 61,840 וב-2009 היה 60,576.

זאת אומרת, יש כאן גידול.

של 4,200.

(ב)
הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2012, למלא 66,674.5 משרות שיא כוח אדם. חלוקת מספר זה לחלקים, וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור הרביעי של התוספת הראשונה הנקרא "שיא כוח אדם".

כאן אני מציע שתהיה הסתייגות, להפוך במשך שלוש שנים את עובדי הקבלן לעובדי מדינה.

כמה כאלה יש היום?

שמונים אלף.

יש לכם חלוקה בין עובדים זמניים?

אני אגדיר את זה באופן יותר מדויק. אני מדבר על עובדי הקבלן שעובדים במשרות קבועות במשך שלוש שנים, להפוך אותם לעובדים קבועים.

זאת אומרת, למשל עובדי משרד החוץ שעובדים בחוץ לארץ במשך חמש שנים והם עובדי קבלן, אחרי שלוש שנים הם יהיו עובדי מדינה?

לא. בתוך שלוש שנים. נניח שיש כאלה חמישים אלף, אז כל שנה צריך לגבי שליש מהם לומר שאתם עושים הסדרים.

שמעתי הבוקר ברדיו על הצעת חוק שמונחת. הצעת חוק של מירי רגב.

יש הצעת חוק ממשלתית שאנחנו מקדמים אותה והיא מובאת בהסכמה אחרי דיונים מאוד ארוכים.

אולי אתה יודע מה קרה עם הצעת החוק?

היא נוגעת לשאלה של אחריות מזמין לתנאי שכר בחברת כוח אדם. יש הצעת חוק ממשלתית שכבר מתקדמת בוועדת העבודה והרווחה ועכשיו יש הצעת חוק פרטית לגבי חוק האכיפה.

אני מציע הצעה מאוד פשוטה. עובד קבלן שהוא עובד במשרה קבועה.

לאחר שלוש שנים יהיה קבוע.

לא. תוך שלוש שנים. אני לא אומר את כל המספר בשנה אחת. נניח שיש 20-30 אלף כאלה, כל שנה, הם צריכים במשך שלוש שנים. זה שינוי שיא כוח אדם בכל שנה ב-7,000, אם המספר הוא 20 אלף. זאת המשמעות של זה.

יש לכם נתונים?

לפי העיתונות, מדובר בשמונים אלף עובדי קבלן.

במשרדי ממשלה?

לא במשרדי ממשלה. יכול להיות שבמשרדי ממשלה מדובר על רבע. אולי על עשרים אלף עובדים.

אני מתכוון לעובד מחשבים שכולנו יודעים שהוא עובד קבוע והוא עובד כל הזמן והוא ממשיך לעבוד שם. הוא יהפוך לעובד קבוע.

אולי מדובר ב-25 אחוזים.

אני לא יודע כמה מהם. שמישהו יבוא ויגיד כמה.

אני לא יודע לומר בשליפה מה המשמעות של החלטה כזאת. בשעתו, כאשר עבר חוק קבלני כוח אדם של חבר הכנסת פרץ, הייתה צוות בין-משרדי שסרק את כל עובדי כוח האדם בכל המשרדים ועסק בשאלה מי ייקלט ומי לא. אני מבין שהיום עיקר העבודה היא לא של קבלני כוח אדם אלא של ספקי שירותים. להתחיל לקלוט עובדים של ספקי שירותים כעובדי מדינה, זה דבר שיש לו משמעות מרחיקת לכת וקשה להעריך אותה בשליפה בדיון כזה, אבל כמובן שאנחנו מתנגדים לזה.


כל הנושא של מחשוב ושל ספקי שירותים הוא מחוץ לחוק קבלני כוח אדם וכך זה בחקיקה המתקדמת. אנחנו מציעים שכך זה יישאר.

אני רוצה שתי הסתייגויות.

זה משנה כמה שנים הם עובדי כעובדי קבלן?

הוא אמר, שלוש שנים.

לא, הוא אמר שהוא רוצה בתוך שלוש שנים.

להתחיל מהוותיקים.

אלה שעובדים מעל חמש שנים.

יואל, הנושא של משרות לא צמיתות, את זה פתרתם בחוק התקציב?

לדעתי אנחנו ניסינו לצמצם את הטור הזה של עבודה בלתי צמיתה. אני לא יודע להגיד שהצלחנו לגמרי להעביר את כל העבודה הבלתי צמיתה פנימה ואני חושב שלא, אבל זאת כמובן המגמה שלנו על פני תקופה, לצמצם את העבודה הבלתי צמיתה.

אם כן, הם נכללים במשרות שיא כוח אדם?

לא. עבודה בלתי צמיתה, מופיעים בטור נפרד.

(ב)
הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2012, למלא 66,674.5 משרות שיא כוח אדם. חלוקת מספר זה לחלקים, וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור הרביעי של התוספת הראשונה הנקרא "שיא כוח אדם".

5.
תקציב מפעלים עסקיים

(א)
נוסף על סכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיפים 2(א) ו-3(א), היא רשאית להוציא בשנת הכספים 2011 את הסכומים הנקובים בטור הראשון של החלק השני בתוספת השנייה (להלן – תקציב מפעלים עסקיים). חלוקת סכומים אלה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה לתכניות, תהיה כמפורט באותו חלק.

(ב)
נוסף על סכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיפים 2(ב) ו-3(ב), היא רשאית להוציא בשנת הכספים 2012 את הסכומים הנקובים בטור הראשון של החלק השני בתוספת השנייה (להלן – תקציב מפעלים עסקיים). חלוקת סכומים אלה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה לתכניות, תהיה כמפורט באותו חלק.

(ג)
נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא לפי סעיף 4(א) בשנת הכספים 2011, היא רשאית למלא 19,391 משרות במפעלים העסקיים. חלוקת מספר זה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור השלישי של החלק השני של תקציב המפעלים עסקיים.

(ד)
נוסף על המשרות שהממשלה רשאית למלא לפי סעיף 4(ב) בשנת הכספים 2012, היא רשאית למלא 19,385 משרות במפעלים העסקיים. חלוקת מספר זה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור השלישי של החלק השני של תקציב המפעלים העסקיים.

מי אלה ששת האנשים שייגרעו בין 2011 ל-2012?

אני לא חושב שסימנו אותם.

תכתבי כאן הסתייגות. שמות האנשים יובאו לידיעת ועדת הכספים. לקראת שנת 2012 יובאו לידיעת יושב ראש ועדת הכספים שמות ששת האנשים שנגרעו מהתקציב הזה לתקציב הזה. איך אתם יודעים להגיד ב-2012 על שישה אנשים? סתם מעניין אותי מי הכניס את זה כך. הייתם אומרים אותו מספר, הייתי אומר גמרנו.

זה לא נעשה בירייה לפי התוצאה. בכל סעיף הרי יש את שיא כוח האדם ובסוף סוכמים אותם.

במפעלים העסקיים.

גם. המפעלים העסקיים הם יחידות סמך ממשלתיות, ואלה בעיקר בתי החולים הממשלתיים.

אני יודע. המדפיס הממשלתי ועוד כמה.

זה בעיקר בתי החולים הממשלתיים ועוד ארבעה או חמישה גופים.

יודעים גם מאיפה מורידים אותם. תסתכל בטבלה. במינהל מורידים חמישה ובמשרד ראש הממשלה מורידים אחד. הם כבר יודעים מהיכן מורידים אותם.

בסדר. נעזוב את זה.

(ה)
תחזית ההכנסות לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2011, היא כמפורט בחלק הראשון של התוספת השנייה.

(ו)
תחזית ההכנסות לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2012, היא כמפורט בחלק הראשון של התוספת השנייה.

שגית, אם לא הבנת קודם, בכל המקומות שמופיע 2012.

אתה מוחק הכל.

בטח. תקציב לשנה אחת.

בסדר. בעצם גם בשם.

כן.

6.
הוראות לעניין סעיפים מסוימים

לפי בקשת שר האוצר לגבי שימוש ברזרבה הכללית, לפי סעיף 12 לחוק יסודות התקציב, למטרה שבמסגרת הפעילות של משרד ראש הממשלה – תבוא, בשנות הכספים 2011 ו-2012, במקום הוועדה, ועדה מיוחדת שתמנה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מקרב חבריה.

כאן זה דבר מהותי. מנטרלים את ועדת הכספים באופן קבוע מתקציב הביטחון, מתקציב המוסדות, המוסד והשב"כ. הייתה ועדה משותפת. אני לא חבר בה. הוועדה המקורית הייתה ועדה משותפת.

לא. הוועדה המשותפת היא לעניין תקציב הביטחון בה נדונים הפרטים של תקציב הביטחון. ועדת המשנה לשירותים חשאיים דנה כל הזמן בתקציב של השירותים החשאיים.

למה זה משונה כאן בחוק הזה?

בכל שנה יש את הסעיף הזה.

הוא תמיד מופיע.

האמת היא שאני אשם בדבר אחד. בעבר זה היה כתוב בצורה עמומה ועכשיו כתבתי את זה בצורה ברורה.

זה נכון.

אני רוצה להציע שייאמר בהשתתפות יושב ראש ועדת הכספים.

בהשתתפות יושב ראש ועדת הכספים?

כן. ועדה מיוחדת שתמנה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובהשתתפות יושב ראש ועדת הכספים שהוא אדם מספיק אחראי. אני לא רוצה לומר מי חבר בוועדה הזאת. אגב, פעם היא נחשבה לוועדה מאוד מאוד יוקרתית. מי חבר בה היום?

מירי רגב.

לא. זאת ועדת המשנה לשירותים והיא מאשרת את התקציב של השירותים.

יש ועדה כזאת? כל הזמן באים אלינו.

לא, זה משהו אחר.

זאת ועדה לשירותים המיוחדים שהיא בין השאר מאשרת את התקציב.

היא מאשרת רק את התקציב של השירותים.

אז אני חוזר בי. אני לא יודע אם מירי רגב חברה בוועדה.

זאת לא הוועדה המשותפת שקבועה בחוק יסודות התקציב.

תקציב התאמות, סעיף חדש שמופיע רק בשנה הזאת וזה בעקבות החקיקה של תקציב דו שנתי והבקשה של ועדת הכספים שיהיה תקציב התאמות.

7.
תקציב התאמות

השימוש בתקציב שבתכנית "תקציב התאמות" שבסעיף הרזרבה הכללית, ייעשה לפי הוראות סעיף 1(א)(5) לחוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2012 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), וסעיף 179א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 עד 2012) התשס"ט-2009.

מה שיעור הרזרבה הזאת?

הממשלה תביא את ההצעה לשימוש ולהקצאה.

מה הסכום?

הסכום צריך להיות קבוע.

מיליארד ו-600?

נדמה לי מיליארד וחצי.

דובר על מיליארד וחצי.

בחקיקה המספר לא נקוב, אבל בסעיף הרזרבה אין לך.

הוא לא ברזרבה. היא בסעיף שנקרא תקציב התאמות.

בכל מקרה אני רוצה להוסיף למספר שמופיע מיליארד שקלים.

זה מופיע במקום אחר.

אני יודע.

יש כאן הסתייגות, להוסיף מיליארד שקלים.

להוסיף מיליארד שקלים לתקציב ההתאמות.

את זה אתה עושה דרך ההסתייגות.

ההסתייגות כאן.

לא, כאן אין לך סכום. את הפירוט של התוכנית לתוך הסעיף התקציבי אתה תראה בהסתייגויות הכספיות.

איפה מופיע תקציב ההתאמות עכשיו?

בתוך הרזרבה.

בספר של משרד האוצר?

בספר הכללי. בסעיף 47.

תסתכל מה כתוב.

זה לא כאן. אין לי כאן את כל הפירוט.

גם לי אין את הספר הכללי.

אתה יכול כאן בחוק להגיש הסתייגות על הסך הכולל שאתה רוצה שיהיה לתקציב ההתאמות.

המספר פלוס מיליארד.

כן. המספר פלוס מיליארד. אם ישאלו אותי מאיפה להוריד את זה – מהרזרבה.

8.
תחילה

תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011).

9.
פרסום

חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו.

אני מבקש להוסיף כאן שאם בשנת 2013 יש בחירות, התקציב של 2012 יחול גם ב-2013.

זה תיקון של חוק היסוד.

לפני כן דיברתי על תיקון חוק יסוד. עכשיו זה רק על סעיף משוריין. סעיף 3א לחוק יסוד: משק המדינה, הוא הסעיף היחיד שהוא משוריין. בשביל ההסתייגות הזאת צריך שישים חברי כנסת.

בסדר. תרשמי בהערות למטה שצריך שישים חברי כנסת. יש לי אותם בקלות.

תם סדר היום. הישיבה נעולה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25