PAGE
51
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

8 בדצמבר 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי








פרוטוקול מס' 386

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, א' בטבת תשע"א (8 בדצמבר 2010), שעה 09:30

הסכם העבודה ההולך ומתגבש בין עובדי רשות השידור בכלל והעיתונאים בפרט לבין הנהלת הרשות

חברי הוועדה: חיים כץ - היו"ר

אילן גילאון

שלי יחימוביץ

מוטי שקלאר- מנכ"ל רשות השידור

מרסיה צוגמן- סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות השידור

לינדה בר – דוברת, רשות השידור

פאני ביטון – ועד משולב מטה, רשות השידור

יצחק שבו – יו"ר ועד משולב, רשות השידור

רן אפרתי – יו"ר ועד הטכנאים, רשות השידור

צבי גרזון – סגן יו"ר ועד הטכנאים, רשות השידור

ענת עוזרי – יו"ר ועד משולב- רשות השידור

עופר בנימין – יו"ר ועד עיתונות טלוויזיה, רשות השידור

רפי יששכר – ועד עיתונות טלוויזיה, רשות השידור

שלמה אברהם – ועד משולב טלוויזיה, רשות השידור

גד בן יצחק – יו"ר ועד עיתונאים רדיו

אריה שקד – מנהל קול ישראל

דני זקן – יו"ר אגודת העיתונאים

דן הורנשטיין – הסתדרות הטכנאים

איתי לנדסברג – עיתונאי, עורך מבט שני, טלוויזיה

אלי יריב – ההסתדרות החדשה

וילמה מאור

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

הסכם העבודה ההולך ומתגבש בין עובדי רשות השידור בכלל והעיתונאים
בפרט לבין הנהלת הרשות

בוקר טוב. יום רביעי בשבוע, א' בטבת, 8 בדצמבר 2010, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא הוא הסכם עבודה ההולך ומתגבש, אז כנראה הוא כבר נכתב ברובו או בחלקו בין עובדי רשות השידור בכלל והעיתונאים בפרט לבין הנהלת הרשות. אני רוצה לפתוח בגילוי נאות. אני מגיע מארגון עובדים. אני עדיין יושב ראש עובדי התעשייה. ולמה אני אומר את זה? שמעתי מה אמרתם לדנה. אז כשהייתי ילד צעיר בתחילת דרכי כמוכם אמרתי להנהלה, שמעו, המטרה שלנו זה לבוא לעבודה, לתת שירות, להתפרנס בכבוד וללכת בשלום הביתה. אמרתי אני גם לא מכיר ועד קנוי, ועד לא קנוי. הביטויים האלה טובים לאלה שלא בתוך המגרש. אלה שבתוך המגרש מבינים שאי אפשר לקנות. מה זה לקנות? זה בדיחה. אמרתי למנכ"ל בוא נעשה לנו מנהג אחת בחודש למסעדה. אמרתי למנכ"ל התעשייה, אחת לחודש נלך למסעדה. בהתחלה היינו הולכים. אחר כך אמרתי, מה קרה פה בעצם? אתה יודע כמה זה קידם את העובדים. לא עשינו שביתות וקיבלנו הכול בלי שביתות. בכל אופן הוועדה התכנסה או קבעה את הפגישה לפני שידענו שנחתם הסכם. מאתמול, עוד פעם, אנחנו בגילוי נאות, דיברתי עם דני זקן. הוא אומר לי, שמע, היו הסכמות. אמרתי לו, אתה יודע כמה זמן לוקח להפוך הסכמות להסכם? אז הוא אמר, כן. כשאתה הופך הסכמות להסכם, כאשר מסכימים, הכול בסדר. כשאתה בא לכתוב את זה על הנייר זה עולם אחר. אז אתה זז הצידה, מביא את עורכי הדין שלך, הם צריכים להצדיק את הכסף שאתה משלם להם. אז למה במקרה זה יכול להיות מלחמה שלא בפתיחת שביתה? בכל אופן, מפה אני מבין שרק חלק סיימו את ההסכם. אני אתחיל דווקא ברשימה הזאת. אני אבקש מדני זקן שייתן לנו דיווח מה נגמר. אחר כך אני אעבור לצד השני שלא נגמר, ואני לא אסתום פה פה לאף אחד. פה כל אחד יוכל להגיד את מה שהוא רוצה, גם אם זה לא יהיה נעים לצד השני לשמוע את זה. בסדר? אלה הכללים. שם ותפקיד בבקשה.

דני זקן, יושב ראש אגודת העיתונאים. בקצרה מה שהיה זה שבשבועות האחרונים סיימנו בעצם את הגיבוש של אותן הסכמות שהושגו כבר ביולי למעשה. היו חופשות, היו חגים, לקח לנו איזה חודשיים של ניסוחים וסגירות, תפירות אחרונות. ביום ראשון הנהלת אגודת העיתונאים שהם הגוף המייצג של עיתונאי רשות השידור שזה קרוב ל-1800 עובדי רשות, אישרה את זה ללא התנגדות. הם לא מתנגדים. זה הוביל את הדרך לחתום על ההסכם שקיים. ההסכם הזה נחתם ביום ראשון בערב. עכשיו מה שנשאר לנו בעצם זה השלמות של נספחים, בעיקר כל מיני רשימות שמיות, כל מיני דברים שהם יותר טכניים. יש עדיין דבר אחד או שניים שהם לא סגורים סופית כי באיזשהו התדיינות עם האוצר, אני מניח שאתה כיושב ראש ועד עובדים יודע מה זה, נשארו עוד דבר אחד קטן או שניים. פשוט לא דברים שהם בתוך ההסכם, הם לא מעקרונות ההסכם נקרא לזה. ועכשיו זו התחלה לכיוון היישום. הדבר העיקרי שנותר חצי פתוח זה המבנה. מן הסתם יהיו מי שיגידו, אני מניח שאיתי ידבר על זה, יש איזושהי בעיה בקטע של לבוא ליצור הסכם עם כוח אדם והכול כאשר אין לך עדיין מבנה חדש סגור. ויש עם זה בעיה אבל אנחנו בהחלט הולכים לשבת על ההסכם בצורה אינטנסיבית.

אתה מדבר על מבנה ארגוני.

מבנה ארגוני של רשות השידור. זה חשוב כי פה זה לא רק סתם יחידה פה, מחלקה שם. יש בסיס, יש מסגרת, יש שלד. אנחנו צריכים למלא אותו בתוכן. זה נכון שזה במידה מסוימת עקום אבל אני לא אכביר במילים, זה מה שיש פחות או יותר, אנחנו צריכים להסתדר עם זה. יש שינויים שנכנסו באמצע.

מאחר ואתם שמחים על ההסכם,

הצד של אגודת העיתונאים בירושלים.

העניינים פחות או יותר סגורים אבל גם זה לא חשוב לי שתיכנס לפרטים. אני לא מעליך ולא בא לשפר או לערער ומה שטוב לכם, טוב לכם. יש פה את הצד השני שלא חתמו עדיין. כן, אדוני.

צבי גרזון מוועד הטכנאים. אני סגן יושב ראש ועד הטכנאים.

מי היושב ראש?

רן אפרתי. שנינו נדבר.

בשביל זה ששניכם תדברו אתה צריך ללכת להתמודד לכנסת. לבקש את רשות הוועדה ואז תקבע את סדרי הדיון.

קודם כל, אמנם יש הבנות בין ההסתדרות לבין משרד האוצר. הם הגיעו לאיזשהן הבנות שהן בניגוד לדעתנו. אנחנו לא מוכנים לקבל את ההבנות האלה. אנחנו לא מקבלים את ההבנות האלה. הן נעשו בצורה דיקטטורית נגדנו. ההבנות האלה פוגעות בנו, בייחוד בסקטור הטכנאים ברדיו. אנחנו גם נצא למאבק ציבורי נגדן.

נגד מי? נגד האוצר או נגד ההסתדרות?

קודם כל נגד ההסכם וגם נגד אלה שחתמו על ההסכם.

עדיין לא חתמו, רק הגיעו להבנות.

אבל החתימה זה עניין פורמאלי, אני מניח. הם סגרו. יש הבנות בין האוצר, ההנהלה וההסתדרות שהן בניגוד לדעתנו. לא רק שהן בניגוד לדעתנו, הן גם בניגוד להבטחה שניתנה לנו. ויום אחד הכול יתהפך. הייתה הבטחה של יושב ראש האיגוד.

מה רוצים לתת לכם? ומה אתם רוצים?

אני לא אכנס לפרטים. אני אדבר באופן כללי. יש המון פרטים.

ישלך פה בן אדם שיכול להיכנס לפרטים.

ההסכם הזה ככללו הוא הסכם רע. ההסכם הזה לא יביא רפואה לרשות השידור. הוא יביא לדבר ההפוך, הוא יביא לחיסולה של רשות השידור. לקחו מצבים מעוותים שהיו ברשות השידור והיו כאלה למכביר. היו המון המון מצבים ממש בלתי אפשריים ונתנו להם גושפנקה חוקית. נתנו להם חותמת חוקית. כל החוליים שהיו ברשות השידור עד היום יישארו אחרי ההסכם.

הסכמי עבודה? אני לא מבין כלום מה שאתה מדבר.

אני אתן דוגמאות.

אני רוצה להציע הצעה לסדר. אני חושב שבדיון הזה,

יש לנו עוד הרבה זמן. תן לו...

לא. זה בסדר גמור אבל הבעיה שלנו זה לא הרפורמה. אני מסכים עם הפן הצר מאוד של הסדרת הנושא של מערכת יחסי העבודה. שמה יש עניינים עקרוניים מסוימים. אני אתן דוגמה, בנושא של חתימה על שעות או דברים כאלה. אלה הם הדברים. אנחנו לא הולכים להיכנס לסבך ההסכם אלא רק לבעיה העקרונית, גם בשם העיתונאים. אחרת לא נצא מזה.

אוקיי, אילן. נכון לעכשיו הוא לא אמר כלום. הוא דיבר על דברים כלליים.

אני...

לא אמרת כלום. למישהו מהרחוב לא אמרת כלום. כלום.

למה? אם אני אומר שההסכם לא מקובל.

למה, בוא תקשיב. אתה צריך תמיכה ציבורית כדי שיתמכו בך. אני הציבור. אני אומר לך, אני ממך לא הבנתי כלום. היה גרוע, הולכים להנציח את הגרוע.

בדיוק כך.

אבל מה? למה?

אז אני אסביר. אני יכול להיכנס גם לפרטים.

נקודה או שתיים תסביר.

טכנאי הרדיו למשל, אני חושב שזה היה סקטור מאוד מסודר עד היום מבחינת חתימות, מבחינת כמות העבודה שהוא נתן לעומת מה שהוא קיבל. במקומות אחרים זה לא היה כך. עלינו כפו הסדר שהוא מכביד עלינו, הופך אותנו. לא רק שהיינו יעילים, היינו סופר יעילים. בו בזמן שבמקומות אחרים שהיו שם חורים בלי סוף, בלי סוף של חורים והסכמים בלתי מתקבלים על הדעת שמו גושפנקה על ההסכמים האלה. זאת אומרת, לא תיקנו כלום. מה באה הרפורמה לעשות?

אתה מבין מה אני אומר? תראה, אתה מסביר פה ואני מבין גרוע. אני רוצה לפתור עכשיו את הבעיה של ההסכם שלך. וואללה, יש לי אפשרות. מה הבעיה?

תן לי. אני אסביר כמה דברים. אני רן אפרתי.

והתפקיד שלך הוא יושב ראש ועד הטכנאים?

ברדיו.

ברדיו. ויעקב לוי מה הוא?

הוא יושב ראש ועד הטכנאים בטלוויזיה. קודם כל אני דווקא מסכים עם דני מה שהוא אמר. כל הנושא של הרעיון של הרפורמה נבנה כמו פירמידה הפוכה. קודם כל קבעו מספר של מפוטרים, 700 עובדים, ועל זה הלבישו למעשה את הכול. עכשיו העניין של פיטורי עובדים זה לאו דווקא רפורמה. רפורמה צריכה לבוא עם הרבה דברים מסביב. הפיטורים לא ייתנו רפורמה. בשום גוף דרך אגב, לפטר עובדים זה לא רפורמה. עכשיו מה שקרה, קודם כל המספר של 700 מפוטרים שנקבע הוא מספר דרקוני ברשות השידור. כי המטלות של הרשות נשארו אותן מטלות. אין פחות מטלות. נכון שיש מקומות ברשות שאפשר פה ושם לצמצם אבל החיתוך שנעשה הוא לא חיתוך פר מקומות שצריך לצמצם אלא חיתוך לרוחב. אמרו תשמעו חברים, 42% בכל המקומות. לא משנה מה ומי, אם יש צורך או אין צורך חותכים. זה דבר אחד. אז יש מקומות שלמעשה החיתוך יגרום לאי תפקוד של הרשות בעתיד. עכשיו אני מדבר בשם הרדיו. בשם הטלוויזיה ידברו נציגי הטלוויזיה.


עכשיו המבנה. למעשה דני בא ואומר, סגרנו על הסכם אבל אין מבנה לרשות. זה אלף בית למעשה ברפורמה. קודם כל קובעים את המבנה, ואחרי זה יורדים לפרטי ההסכם. רואים מה הצרכים. אחרת איך אתה קובע מה הצרכים ברשות? זה דבר באמת מוזר. הכול הפוך.


עכשיו נושא שני זה נושא של קידום של עובדים בדרגות. הרפורמה למעשה תוקעת אותנו את העובדים, אני בכוונה משתמש במונח הזה "תוקעת". יש אנשים שיושבים גם 10 ו-12, ו-14, ו-16 שנה על דרגה.

איך הקידום שלכם מתבצע?

אני אסביר לך עכשיו מה יקרה.

לא. לא. עכשיו הוא לפי תקנים?

לפי תקנים. היינו כל שנתיים או כל שלוש שנים, יש לך סולם דרגות, מתח דרגות. אתה מתקדם בתפקיד , כל תפקיד יש לו מתח דרגות כמו כל מקום במדינה בסקטור הציבורי. היום אמרו, לא. אדוני, התקנים נעצרים מיום החתימה על ההסכם, במשך ארבע וחצי שנים אתה מקבל דרגה. לקחו לך את כל הקידום. ואני מדבר על אנשים שיושבים בדרגות לא שלוש שנים, ולא ארבע שנים אלא עשר ושתים עשרה וארבע עשרה שנים. זה נושא אחד.


נושא נוסף, יש הפחתות שכר. אני לא ראיתי סקטור אחר במדינה הזאת שמפחיתים לו הפחתות כאלה אדירות בשכר. פוגעים לו בשכר. הבסיס שלנו זה בסיס מאוד נמוך. הבסיס של הטכנאים לא הולך להשתפר.

איזה קיצוצים היו?

הקיצוצים היו בשכר הברוטו שלנו. הברוטו, עם מה שאני הולך למכולת.

אני יכולה להגיד לך, אני יודעת את התשובות האלה בקשר לשכר הבסיס. מה נפח התחום?

התחום מהשכר השוטף שלנו.

באיזה ערכים?

אתה מבין שאתם לא אומרים פה כלום. אני אגיד לך בדיוק כמו מה זה נראה. כאילו אתם באים לחקירת משטרה ואתם מחביאים את הנתונים. אתה צריך לבוא להגיד לי ככה, בוא אני אסביר לך איך אתה צריך לעשות. אנחנו יש לנו מתחם של דרגות. אני נמצא בדרגה 28. סתם. או 40. דרגה 40. מתוך הדרגה 40 לעלות לדרגה 41 לפי טבלאות השכר של הטכנאים צריך שנתיים. יכול להגיע מדרגה 40 עד דרגה 46 או עד 43. תקעו אותי. אני כל שנתיים מתקדם בדרגה. עכשיו אני לא יכול להתקדם בדרגות. אתה צריך לדבר. לא אמרת כלום.

אמרתי.

לא אמרת. אני אוציא לך את הפרוטוקול.

אמרתי במשך ארבע וחצי שנים אף עובד לא יכול להתקדם בדרגה.

כולנו פה מבינים בדיני עבודה והיושב ראש יותר מכולנו, אבל כולנו אנשים שבקיאים ברטוריקה וגם במטריה. אז תן לנו לנסות לעזור לך.

אוקיי. אז אני אסביר עוד פעם.

תן לנו פרטים פשוט.

אני אסביר עוד פעם. הרפורמה נועדה להיטיב. רפורמה זה לא דבר שלילי, זה דבר חיובי. אנחנו בין הראשונים ברשות שהיינו בעד הרפורמה. כשגביש הגיע, הוא ישב איתנו קודם כל. והיינו מוכנים ללכת כתף בצד כתף לקראת הרפורמה. אבל לצערנו הרפורמה הזאת פוגעת בזכויות שלנו. אנחנו נתקעים בקידום שלנו.

מה זה אומר?

איך שאני, מחר נחתמת הרפורמה, אני ארבע וחצי שנים אהיה תקוע בדרגה שלי. אין קידום.

איזה דרגה יש לך?

כל דרגה.

לא. יש הבדל בין דרגה 43 לדרגה 44. ארבע וחצי שנה זה בסדר. מדרגה 40 לדרגה 41 זה לא בסדר. מ-40 ל-41 כמה זמן תצטרכו?

ארבע וחצי שנים. 41 ל-42 ארבע וחצי שנים. 42 ל-43, ארבע וחצי שנים, 43 ל-44, ארבע וחצי שנים. פה אני מדבר רק על הדרגות של הטכנאים. לא על הדרגות של יתר העובדים.

עכשיו עד דרגה 44 מתקדמים חופשי?

לא כולם. מי שנושא בתפקיד מפקח אצלנו.

כמה אנשים נושאים בתפקיד כזה?

מה שנקבע ברפורמה 30 תקנים ישאו בדרגות של מפקחים. 30 תקנים כאלה, מתוך מי שיישאר, זה משהו כמו 82 עובדים.

זאת אומרת 40% יגיעו לדרגה 44. כמה יגיעו מעל דרגה 44? באחוזים?

אף אחד.

כלומר דרגה 44 זה המקסימום שאפשר להגיע אליו.

כן. כן. אצל המפקחים כן.

אוקיי. עכשיו תספר לי קצת על דור ב'.

זה בלי לגעת בהיסטוריה של מי שיושב בדרגות כבר.

הבנתי. דבר איתי עכשיו על דור ב'.

עכשיו תראה בדור ב', נגעת בנקודה שמבחינתי זה לא קשור לרשות השידור. אני, יש לי שלוש ילדות שיהיו בריאות. אני לא חושב שבמדינה הזאת הנושא של דור ב' זה דבר בריא. ובטח רשות השידור לא צריכה להיות החלוץ של הנושא הזה.

מה? היא לא חלוץ? אוהו. אוהו.

תשמע, מה שרוצים לעשות אצלנו זה חלוץ, תאמין לי.

יש שם דור ט' לידיעתך.

אבל למה לתת לזה לגיטימציה? למה להמשיך עם זה? עכשיו מה שקורה עם דור ב' אצלנו ברשות,

בוא, אני אגיד לך למה אתם לא גומרים הסכם. הבנתי כבר. תאמין לי שהבנתי. היה אפשר לגמור הסכם אולי מזמן. עכשיו דבר על דור ב'.

עכשיו דור ב', מה הולכים לעשות עכשיו ברשות השידור? הולכים לפטר 700 עובדים. חלקם פיטורים, חלקם פרישה מרצון, ומביאים אנשים בשכר עם תנאים מאוד פחותים מאשר מה שאנחנו דור המדבר נקרא, שימשיך לעבוד במקום העבודה הזה. קודם כל הם מורידים את הרמה של הרשות. רמת רשות השידור, השידור הציבורי ייפגע. כי אנשים שירוויחו פחות, וירוויחו חצי ממה שאני משתכר או פחות מחצי מאחד שנשאר לעבוד, אז מה? אנשים לא ירצו לעבוד שם. מי ירצה לבוא לעבוד שם? כל מיני סטודנטים. זו תהיה תחנת מעבר ברשות השידור. זו תהיה בסך הכול תחנת מעבר. מישהו ירצה ללמוד לאיזה תואר יבוא ויעבוד.

כמה יקבל עובד כזה?

3850 שקל.

לא גמול א', לא גמול ב', לא מענק. אחרי 20 שנה אולי הוא יגיע ל-8000.

תעשה הבחנה בין עיתונאים לטכנאים.

עכשיו הנושא של דור ב' יהפוך את רשות השידור. תוך כמה שנים זה כבר לא יהיה שידור ציבורי. זה יהיה רדיו פיראטי. כי תשמע, לקחת 700 עובדים, אנשים מקצועיים ומנוסים ולזרוק אותם הביתה ולהביא כל מיני סטודנטים שיבואו וישדרו, אז זה השידור הציבורי שאנחנו נראה מחר בטלוויזיה או ברדיו. שמע, זה לא שידור ציבורי.

700 עובדים יפוטרו מתוך כלל עובדי רשות השידור.

כן. מתוך 1900 עובדים.

אצלכם בסקטור של הטכנאים כמה יש?

אצלנו יש היום ברדיו 134 טכנאים.

כמה הם רוצים לפטר?

42%.

זאת אומרת הם רוצים להוציא 50 איש.

יפה. עכשיו תבין, לא מורידים עבודה ולא מצמצמים רשתות.

והם רוצים להביא במקומם חדשים?

לא.

זאת אומרת דור ב' לא מעניין אותם.

לא. לא. תשמע, זה מה שאומרים. יש מה שכתוב ויש מה שנאמר. גם אצלנו כנראה יהיה דור ב'. אי אפשר יהיה להפעיל את המערכות אחרת.

איך, איזה תנאים יהיו לדור ב'?

תנאים לגמרי שונים משלנו. השכר לא יהיה אותו שכר.

תגידו מספרים.

תשמעי, אני לא אכנס עכשיו לפרטים שבתוך מאה ומשהו עמודים.

אוקיי. תודה רבה. אנחנו נעבור הלאה, ניתן קצת לחברי הכנסת לדבר. אילן בבקשה.

לי לא ברור. אני רוצה לדעת כמה דברים. יש כל מיני סוגיות שהן סוגיות עקרוניות שאל חלקן מתייחסת הרפורמה. יש עניין דור ב'. מה קורה עם בן אדם בן 63 עד שהוא מגיע לגיל 67? זאת שאלה. הנושא של החתימה על השעות זאת שאלה שמעניינת בעיקר בתחום העיתונאי. זה עניין שגם קשור בחופש העיתונות. העניין של ימי שישי שבת, מה שהיה קודם שעות כוננות, אלה דברים שמעניינים. איזה מין עיתונים יהיו לנו בעתיד? אלה הדברים שמעניינים אותי. לא עוסקים ברפורמה. רשות השידור זו מדינת ישראל, מה לעשות? מדינת ישראל שהפכה את פניה. בסופו של דבר הרשות צריכה לשרת את הציבור אבל גם נועדה לשרת את מי שעובד בתוכה. אלה הדברים שמעניינים אותנו. לכן העליתי את הדיון שגם אלה שחיים בתוך המערכת לא ייפגעו כציבור עובדים. אני ער לבעיות של העיתונאים וגם הטכנאים הם צד בעניין. תתמקדו בנושאים העקרוניים. אחד שעות, שתיים שעות נוספות, דור ב'. יש גם הבדל בין חוזים כלליים לחוזים אישיים.

אוקיי, תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

כמי שהיתה עיתונאית השתתפתי בכל מיני דיונים. ההנהלה לא אשמה, העובדים לא אשמים. דנים על עניינים מיותרים, על הורדת האגרה, דברים מסוג זה. באמת כאן המקום של הוועדה כי בוועדה הזאת אפשר להביא עניינים עקרוניים. הוועדה לא יכולה לקבוע את התנאים של ההסכם. חייבים לדבר, ונציגי ועד העובדים צריכים להשמיע את קולם. תגידו לנו פרטים, למשל מה יהיה המעמד של דור ב'. תוך כמה זמן לא יהיו יותר תנאים לא מקובלים של שכר

הן לגבי טכנאים והן לגבי עיתונאים. יש מרקם שלם של עובדים. עם שני שינויים אפשר כבר לפטר בן אדם.

מה שנקרא גמישות ניהולית ואני קורא לזה דיקטטורה.

רגע, רגע, תנו לנו דברים ספציפיים. אני בעד עיקרון של החתמת שעות. אי החתמת שעות היא דרך לנצל את העובד. זה מה שקורה היום ברוב המשק. כי עובדים על חוזים גלובליים ואז אתה יכול לעבוד גם 20 שעות ביממה. זה בתוך החוזה הגלובלי. המעביד שלך לא רוצה שתחתים שעות. לכן זו סוגיה מאוד מעניינת. בוודאי שהחתמת שעות לא חלה על עיתונאים. בנוסף לכך צריך ליצור מנגנון שבו העיתונאי מקבל תגמול על השעות הרבות שהוא משקיע מחוץ לתחום הרדיו או הטלוויזיה שזה רוב העבודה.

תודה. כן? שם ותפקיד לפרוטוקול.

עופר בנימין, יושב ראש ועד עיתונות וטלוויזיה. אני רק אתן סקירה קצרה בניגוד לדני זקן. דני אמנם חתם על ההסכם או עומד לחתום על ההסכם ללא שום משא ומתן וללא דיווח על התקדמויות ושום קבלה מאיתנו גיבוי להסכם ההולך ומתגבש. רק אנשי האגודה היו שותפים לחתימה על ההסכם בלבד. אני בחודש וחצי האחרון לא מודע לדברים שמתנהלים לפני החתימה שום דבר. לא טלפון אחד, מתי החתימה? מה קורה? מה מתקדם? מה לא מתקדם? איזה מסמכים חסרים? עד עכשיו לא היה טלפון אחד ולא התקשרות אחת. אנחנו נמצאים לגמרי מחוץ לעניינים.

אף אחד לא דיווח לכם?

אף אחד לא דיווח לי כלום. הוא צריך לדווח לי.

יש לך את הנציגים שלך שם. אתה יושב ראש הוועד שלהם.

יש נציגים שהם לא אצלי בוועד. הם לא מדווחים לי כלום.

אתם יודעים מה אתם צריכים לעשות דבר ראשון? לבחור ועד מרכזי אחד לכל רשות השידור.

הלוואי.

ואז תוכלו לייצג את כולם, אלה הטכנאים, ואלה הבמאים, ואלה התפאורנים, ואלה העיתונאים, ואלה ואלה. אי אפשר ככה. אי אפשר. בוחרים ועד מרכזי אחד. מרכיבים נציגויות. בוחרים ועד מרכזי אחד. ואז יימנע כל הבלגן. אין ברירה, אין ברירה. אחרת תראה מה נעשה.

נכון. זה מה שקורה אדוני. זה במיוחד כשאנחנו מדברים על הרפורמה. אני אגע בעניין של העובדים שעומדים לעזוב.

באתם לפה. אנחנו רוצים לתת לכם עזרה. מה אתם מצפים מאיתנו?

אוקיי. יש כמה דברים חמורים מאוד שקורים. אחד זה עניין הפורשים. בהסכם פרישה יש כאלה שנהנו מתנאים מסוימים, זה רק לזמן מוגבל.

ממה הם יהנו כאשר הם יפרשו?

הם הולכים ליהנות משתי דרגות בסך הכול הכללי.

איזה פנסיה יש להם?

לחלקם יש פנסיה עלובה ביותר.

לא. לא. השאלה שלי אם זו פנסיה צוברת או פנסיה תקציבית?

גם וגם. גם פנסיה צוברת וגם פנסיה תקציבית.

בפנסיה הצוברת הם לא יקבלו כלום. הם יקבלו רק עד הפרישה.

אמת. נכון. אלה שיקבלו פנסיה תקציבית יזכו לפנסיה טובה. אלה שיקבלו פנסיה צוברת הם בעצם בבעיה כי הם יקבלו את הפנסיה עד לגיל פרישה ואחרי זה לא יהיה להם כלום. הפנסיה יכולה להסתכם במעט מאוד. יש אנשים שיקבלו 3000 שקל או 4000 שקל, שעכשיו הם יקבלו שתי דרגות לכמה שנים ואז הם יחזרו לפנסיה הקודמת.

זאת אומרת אם הוא בן 65 הוא יקבל לשנתיים, עד גיל 67.

אם הוא בן 65 הוא לא יקבל בכלל. הוא יצא עם 1500 שקל. וזה אנשים שעבדו כל החיים שלהם ברשות השידור. זה מתחלק ככה, גיל הפרישה הוא 64 ו-67 כמו שיש במקומות אחרים. יש את הפורשים שהולכים להיפגע, אם זה כאלה שיקבלו את הפנסיה רק לשנים מוגבלות, עד לגיל פרישה ואז שם זה ייעצר. יש כאלה שעברו את הגיל ולא יזכו לכלום. בעצם לא יזכו לשום תנאים לפי ההסכם הזה. הם כאלה שכבר עברו את הגיל.

מה זה עברו את הגיל?

אלה שעברו את גיל 65. הם כבר עברו את הגיל. לאוצר כבר לא שווה לתגמל אותם.

אני רוצה להבין. אתה נציג ההנהלה? תן סקירה עם מספרים. גילאים, מספרים, מה קורה? תן מבט כזה על ההסכם. ואל תפריעו לו, גם אם הוא אומר לדעתכם משהו שהוא לא נכון.

יש כאלה שמגיעה להם פנסיה תקציבית ויש כאלה שמגיעה להם פנסיה צוברת.

כמה מתוך 700 המפוטרים יקבלו פנסיה תקציבית?

350 עובדים, אפשר להעריך את זה כך.

זאת אומרת אתה גמרת את הפנסיה התקציבית ברשות השידור. שום דבר פה לא אישי. הכול אינפורמטיבי. זאת אומרת לא יישארו תקציבים.

יהיו מענקים.

מה זה מענקים? בוא, דבר.

יהיו כאלה שיקבלו מענקים.

בוא תגיד מה זה.

יש מענקים שמגיעים עד לעלות גבוהה. זה חלק מפנסיה שהיא פנסיה צוברת עד גיל 67 וזה כולל המשך צבירת זכויות. זה הדבר שכאן התעלמו ממנו.

אתה מגלם לו את ה-7% שלו?

אני לא יודע. אני לא בקי בזה. אבל יש המשך צבירת זכויות עד גיל 67 שהוא לא חוזר אחורה.

הוא צובר בכל מצב. אתה רוצה שאני אסביר לך, אני אסביר לך.

אני יכול לתת לך את התשובה כי הוא מקבל את השכר שמורכב מחצי חצי .

זאת אומרת,גם להם יש בעיה של זחילת שכר ריאלי של 2% בשנה. זאת אומרת גם אם אתה מחליט היום שכל הכסף שלו הולך לפנסיה, כשהוא מגיע לפנסיה חלק ניכר מהכסף לא יהיה לפנסיה.

יש מנגנון.

לא מצאו מנגנון. אין מנגנון. אין מנגנון.

ככל שגילו של העובד צעיר יותר,

אז זה יותר טוב. אבל אם הוא בן 60?

יש תהליך. אפשר לפתור את כל הבעיות. יש הסכם פרישה. אם הוא עבר את גיל 65 ונשאר בעבודה,

אז הוא יישאר בעבודה גם אם הוא לא עושה כלום.

בפנסיה עלובה.

אני רוצה להמשיך אם יינתן לי. עכשיו, אנחנו אז בעצם דיברנו על הפורשים ונעבור בעצם לדור העתיד. דור העתיד מתחלק לכמה. הוא מתחלק לעובדים זמניים, לעובדים שבזמניות של עד 5 שנים הם נטולי זכויות.

מה זה נטולי זכויות?

נטולי זכויות. נטולי הגנות.

הם לא מיוצגים האנשים האלה?

לא. הם עובדים עבודה זמנית. הם באים לזמניות.

והם יהיו מוגנים על ידי הוועד?

הם לא יהיו מוגנים על ידי הוועד.

זמניות של 5 שנים.

אילן אני רוצה להסביר משהו. במשק הישראלי חברת החשמל ייסדה איזושהי נורמה. הם הראשונים. הם עוד נותנים לאנשים 10 שנים, עכשיו הם יורדים ל-5 שנים. ואחרי 10 שנים הם מפטרים את כולם להוציא 5%. באל על עם הדיילים זה אותו דבר. אחרי 5 שנים הם שולחים את כולם הביתה. הבן אדם בא לשם, הוא מאמין שיש לו תקווה שהוא יישאר. כשעוברות 5 שנים הוא מקבל בראש. שולחים אותו הביתה, ובודדים בודדים משאירים. ואותו דבר יהיה פה.

לא. זה נורא. אחרי 5 שנים.

אלה עובדים זמנים. הם עובדים על כל מיני אחוזים.

אחרי 10 שנים – הביתה.

כבוד היושב ראש צריך להוסיף שעל זה הסכמנו. אני מבין אלה שחתמו על ההסכם.

אני לא מכיר אותך. לא שמעתי מה שאמרת. עופר, דבר

אז אמרנו, יש את העובדים הזמניים ויש כל מיני עובדים שיעבדו על אחוזים כאלה ואחרים, חוזים אישיים, יש את העובדים דור ב' שהם בעצם ייכנסו לסיסטם, שהם עובדים שכפי שיושב ראש האגודה אמר זו צפרדע שהיינו צריכים לאכול. אני לא יודע למה אנחנו צריכים לאכול את הצפרדעים האלה. אבל הם עובדים שלא יקבלו הרבה מאוד זכויות. אם זה גמול השתלמות, ימי השתלמות, החזרי הוצאות וכל מיני דברים כאלה. פשוט עובדי קבלן.

הם עובדים ברשות השידור בשכר מינימום.

בדיוק. נעבור לעובדים שנשארים. וכאן מתגלעות בעצם הבעיות בהסכם החדש, לנו, העובדים שנשארים. אז ככה, אנחנו הולכים להתחיל לעבוד במשמרות גמישות, משמרות גמישות שפרושות על כל היום עם יכולת הפעלה לפני ואחרי. המשמרות בעצם יתחילו, יהיו כמה משמרות ביום משעה 5 עד 9, משעה 12 עד 3, אחרי זה בלילה כאשר יש לרשות אפשרות לקרוא לעובד שעה לפני המשמרת בהתראה קצרה ולהחזיק אותו.

איך זה היום?

היום אתה בא בשעה 8, עובד כמה שעות.

היום קובעים לך סידור עבודה שבוע מראש, ואם רוצים לשנות צריכים לשאול את העובד.

ואין שעות נוספות.

לא. הם יעבדו שעות נוספות אבל הם לא יקבלו כסף לפי חישוב כאילו זה שעות נוספות.

הם לא יעבדו שעות נוספות.

זה מה שאני אומרת.

הוא אומר, אנחנו נבוא, יקראו לנו מתי שצריך אותנו.

הם יעבדו. שום עיתונאי לא יעזוב עבודה על כתבה בגלל שנגמרו לו השעות הנוספות. הם פשוט לא יקבלו כסף עבור השעות הנוספות.

אני אמשיך הלאה. חוץ ממשמרות... יש את המשמרות הגמישות ובעצם הבעייתיות שלהן היא בזה שאני לא יכול לסדר את השבוע שלי. אני לא יודע מתי אני אתחיל את העבודה ומתי אני אסיים אותה. מבחינתי.


ימים גמישים. הימים שלנו. אם היום הייתי עובד מראשון עד חמישי, ושישי שבת זה היה נתון לשיקול דעתי אם אני רוצה לעבוד או לא כתוספת לשכר, היום אני מחויב לעבוד. השבוע שלי מתפרש, החמישה ימים שלי מתפרשים על כל השבוע. ובעצם יחייבו אותי לעבוד בשישי שבת.

הפכת להיות דתי.

אני לא הייתי דתי אבל אני רוצה להגיד לך שבמשך שנים לא עבדתי שישי שבת. עכשיו אני חייב.

אז עכשיו אתה דתי.

נו?

בסדר. אז אתה לא תעבוד. לא יחייבו דתי לעבוד.

ומי כן יעבוד? ומי כן יעבוד כל השישי שבת? אלה שהם לא דתיים?

מה אתה דואג? מה אתה דואג? תשמע, אין פרס על התנהגות טובה. המשחק הזה בין ועד והנהלה מתרחש כל הזמן. תחשוב אתה, למה לך אתה חושב אכפת יותר מאשר לו?

אני אכפת לי. אני אגיד לך למה, כי הוא עוזב ואני נשאר.

אריה שקד עוזב? עזוב. למה לך אכפת יותר מאשר לו? הוא משחק על המצפון שלו. בוא. תשמע, כשאתה נכנס למשא ומתן כל אחד צריך למתוח את החבל לכיוון שלו כמה שיותר אבל לדאוג שהוא לא ייקרע. פה אתה נכנס, אתה לא יודע, אתה יכול למתוח את החבל אבל שלא ייקרע. למה המצפון שלך עובד יותר מאשר המצפון שלו? לצורך העניין. אתה צריך ללמוד אויב.

רגע. אריה גם לא יהיה בקול ישראל. הוא דואג לעצמו.

אויב לא...

מה אני אויב? בסדר.

זה לא פייר להציג את זה כך.

משכתי, בכוונה הקצנתי את הנקודה. אני אמרתי לכם, אני יושב עם ההנהלה. אתה יכול לשבת בפומבי, לא בפומבי. אני לא מתרגש.

אתה רוצה שאני אענה במקומו? אין לי בעיה. הוא יעבוד דירוג דרגה והמנהל ישב בחוזה אישי. מה זה מה יהיה? באמת.

חבר'ה, למה אתם מקשים?

החוזה האישי ירוויח פי שתיים, והוא ירוויח שליש מזה. זה ההבדל.

אני רוצה להגיד עוד כמה נקודות. אז אמרנו משמרות גמישות, ימים גמישים, הפסקת עבודה לחצי שעה. אני לא יודע. תכל'ס אי אפשר לעשות את זה לעובדים שעובדים בחוץ. זה בלתי אפשרי. פיטורי התאמה שדיברנו על זה כבר.

הפסקת עבודה למשך חצי שעה זה לפי החוק.

אולי זה מתאים לאנשים שעובדים בבניין ועובדים במזנון. לאנשים כמוני שעובדים בחוץ עם צוותים בחוץ כשההפקה היא בחוץ.

תעשה שעה הפסקה ותאריך את יום העבודה.

זו לא בעיה.

אף אחד לא ישלם לך על השעה.

עד עכשיו היתה לנו שעה הפסקה.

אז תעשה שעה הפסקה. בוא, אתה צריך לבקש, אתה נלחם על דור ב' זה לגיטימי. לגיטימי. המעט שלוקחים לך בעקבות הרפורמה, אדוני, תעשה הפסקה בלי תשלום. לפי החוק חצי שעה. קבל חצי שעה.

בטח. והסנדוויץ' שלו זה הוצאות עבודה, וזה כאילו שהשכר ברשות השידור...

סלח לי אדוני.

אסור שיהיו דברים עסקיים.

סלח לי. דברים קטנים. ניגע בדברים גדולים. נלך הלאה. נוותר על דברים קטנים.

הדברים הגדולים מבחינתי זה הימים הגמישים שדרך אגב אין כזה דבר בערוצים האחרים, לא בערוץ 10 ולא בערוץ 2.

נכון. זה דבר גדול. זה דבר גדול.

שעון נוכחות כבר דיברו עליו ויודעים. יש את העניין של קידום שכר ומענקים שזה מותנה בהערכת מעביד.

קידום שכר זה דרגות?

קידום שכר זה בשכר הכולל.

זה קידום בדרגות.

בדיוק. זה קידום של דרגות. ביחד עם זה מצטרפים מענקים שזה הכול תלוי בהערכת המעביד. כל הדברים האלה בעצם, שעון נוכחות, קידום בשכר ופיטורי ההתאמה זה סוג של פגיעה בחופש העיתונות.

איפה זה עומד היום? איפה הכול הנושא הזה עומד?

חתמו על זה.

הטכנאים לא חתמו, נכון? איפה עומד המצב שלכם?

אנחנו...

לא אתה. הוא ידבר.

אל תסכסך בינינו. באמת.

זה התפקיד שלו.

אז אתה תדבר או הוא ידבר.

נעשה ברוטציה. הוא ידבר ואני אוסיף.

אני לא מכיר רוטציה בכנסת.

אצלנו זה לא חתום אמנם. אצלנו קבעו שכולם יחתימו שעון נוכחות דרך אגב. אנחנו דרשנו שגם יהיה לנו את האמצעי כי למעשה זה אותה מין עבודה. כשיש עיתונאי יש טכנאי. אז אי אפשר להפריד את העבודה שלהם משלנו ולא את העבודה שלנו משלהם.

מה המרחק שלך...

המרחק שלנו די גדול.

יש לך רשום על דף את כל הבעיות?

יש עוד ניסוחים. בהסתדרות עוד צריך לשבת עליהם.

אתה מסכים?

לא.

זה משותף.

אתה לא מסכים איתו, הוא מסכים איתך.

לא. לא. אני אומר את הדברים בצורה אחרת. ההסתדרות זה עניין טכני עד שזה ייחתם.

אתה הסגן שלו?

כן. אני מנסח אחרת.

הוא טוען שאם ההסתדרות הגיעה להבנות שהרפורמה תגיע אז...

הוא צודק אבל. הוא צודק. ידפקו לך על הראש. אם לא תלך לדבר ידפקו על הראש.

אז התפקיד שלך למנוע את זה.

שלי?

כן. אתה צריך לדאוג לזכויות העובדים.

אני חושב שאני עושה את זה נאמנה. אין לי אצלי דור ב' ואין אצלי שכר מינימום.

אז בוא, תרים את הכפפה הזאת ותקרא להם לא לעשות את זה.

למה ברשות השידור יש?

מה אתה רוצה שאני אגיד לו? שהוועד חלש? זה מה שאתה רוצה שאני אגיד לו?

בוא נראה למה. מכיוון שהאוצר...

אבא שלי אמר לי פעם יש שני סוגים של אנשים. יש מפסידים ויש מצליחים. ברגע שאתה מסביר לי למה זה כך.

אז תגיד את זה אחרת. אתה צודק.

אם היית מצליח ולא היה, לא היית צריך להסביר.

אז למה רק אותו? לפעמים בכל זאת יש מקום שאנחנו מכבדים אותו ומודים לו שנתן לנו את האפשרות לפתוח את הפה ובאים להסביר. אנשים לא באים להסביר. הם מסבירים רק בכנסת.

טוב.

לי יש בקשה מהוועדה הזאת. היות וכל הרפורמה בינתיים היא גם תקועה על שרטון, היא גם לא ברורה, לדעתי היא גם לקונית. היא לא עושה צדק. אני מבקש, עוד מעט ימונה מנהל חדש ברשות השידור. יש לנו כבר יושב ראש. אני מבקש לדחות את כל הרפורמה הזאת בחצי שנה. באמת להתחיל לבדוק אותה ולעשות אותה בצורה אחרת.

אתה לא הבנת חביבי. תראה, מה שאתם עושים.

לא רק זה. לא רק זה. אלא שכמו ברפורמות אחרות, כמו עם הכיבוי אתם לא תקבלו גרוש עד שהרפורמה לא תיכנס לתוקף. קחו את זה בחשבון. זה האיום הרגיל הרי. זה הנשק.

עדיף לדחות את זה לעוד חצי שנה מאשר לצאת עם רפורמה לקונית שלא ברורה.

בואו תביאו שלושה דברים שאתם רוצים. הנה מוטי פה. אני יושב עליו.

שמי גדי בן יצחק. אני יושב ראש ועד עיתונאים ברדיו. לפני שאני אגיע לדברים הקטנים שאנחנו צריכים, אם מדברים על רפורמה, כמו חוק רשות שידור חדש, כמו הזדמנות פיננסית, אני רוצה להבהיר כמה דברים. השאלות על הפנסיה הן במקום. כל אלה שדיברו שכחו לשאול איזה חלק מההכנסה החודשית שניתנת ברשות השידור באמת הולכת לפנסיה. במגזר שלי זה 42%.

42% יכול להיות עשרת אלפים שקל, 42% יכול להיות 4000 שקל.

רגע, רגע. 42% פנסיוני משכר של חבר כנסת. אני אתן לו פנסיה של מאה אחוז. האם הוא יפגין או לא?

הוא לא יפגין. 42% משכר של חבר כנסת זה בסדר גודל של 14 אלף שקל ברוטו. זה 14 אלף שקל ברוטו, פנסיה זה יפה מאוד.

אני אתן לך את המספרים.

לא. לא. אני אסביר לך. אם אתה עיתונאי מבין אני אסביר לך שחבר כנסת יכול לחסוך לפנסיה כמו כל אזרח רגיל עד פעמיים השכר הממוצע במשק. זה 16 אלף שקל. מעל 16 אלף שקל הוא לא יכול לחסוך לפנסיה ולא משנה כמה הוא מרוויח.

פרט לוותיקים שהספיקו יותר.

לוותיקים יש פנסיה תקציבית. הם אינם. עזוב אותי מהוותיקים.

ולמה אין תקציבית? בסדר. יפה. עכשיו יש גם עניינים אחרים. עיני לא צרה באף אחד. ברוך השם אני עיתונאי, ואני בחרתי את זה ואני מאושר שעבדתי ברשות השידור. לאחרונה זה קשה. לכן באתי לפה. באמת אין לי טענות. אבל צריכים לשים את הדברים בפרופורציה. כשאנחנו מדברים על עיתונאים שהם עדיין בהשלמת שכר ברשות השידור והם נכללים ברשימת הפוטנציאל של יציאה לפנסיה, שאני אקרא בעיתון שהוא קיבל פנסיה של מאה אחוז שכר, לא יגידו כמה על כל אחד מאיתנו. זה נורא. הטופ שבעיתונאים שצריכים להתקרב לפנסיה, רשימה של מה שנקרא 180 התקציבים, הם נבחרו משום שרובם יגיעו אולי למטה, הם מגרדים את השכר הממוצע במשק. 6500 שקל עד 7000 שקל. זו הפנסיה של רשות השידור אחרי 40 שנות עבודה. לא הממוצע. השכיח. יש 4 מנהלים שיקבלו עשרת אלפים שקל. איך זה נראה? מה הפנסיה של נקדימון רוגל?

הרפורמה התחילה עם ההגדלה.

תגידו כל מי שרוצה ללכת הביתה. אני עשיתי את זה.

אגב רצינו. האוצר לא נותן לנו 3 שנים.

לא הבנת. לא הבנת. בגלל זה אתה עובד ברדיו בטח. אני עוד לא אמרתי כלום, אתה עונה ושואל. תעשה מבצע שאני עשיתי אותו. אתה אומר כל מי שרוצה ולא מעניין אותי התפקיד שלו, אם הוא עומד בגיל והוא רוצה ללכת הביתה בתנאים האלה, הולך הביתה. כמה אנשים לדעתך ירצו לעשות את זה?

כחצי מאלה שבאמת צריכים ללכת.

זאת אומרת 350 איש.

350 איש מכל רשות השידור כן. בתנאים שהשגנו, כי אלה באמת תנאים שהם מעל הממוצע במשק.

זאת אומרת אתה אומר ש-400 איש ילכו הביתה?

להערכתי אבל מי אני שאני אגיד. אתה יודע למי ניתנה הנבואה.

אני עשיתי את זה במבצע. הלכו 1400 איש.

בתנאים שאתה קיבלת.

הם היו פחות טובים משלך. פחות טובים. הבסיס היה הרבה יותר גבוה אבל התנאים הרבה יותר נמוכים. אין צבירה עתידית, אין פנסיה תקציבית שתי דרגות.

למה האוצר הסכים? הרי של מי, בוא נגיד, החטא המקורי? לא אגיד הפשע המקורי.

אנחנו היינו הראשונים במשק שהתחלנו עם פנסיה צוברת לפני שהם ידעו איך אוכלים את זה. מי שעזר לנו לעיתונאים לנהל משא ומתן עם האוצר זה היה יוסי קוצ'יק שמודה ואומר, אני עשיתי את העוול הזה ואני רוצה לתקן אותו. האוצר הלך קצת לקראתו. אבל זה, זה לא אומר. רשות שידור בלי מבנה, כי עדיין אין לנו מבנה, בלי לדעת מה הוא ישדר, צריך להגיד כן אדוני לאוצר שהוא קבע.

ברשותך אני יכול לשאול משהו את ההנהלה. למה אתם לא נותנים או אולי אתם כן נותנים, כל מי שרוצה שילך הביתה?

כי האוצר לא נותן להם.

אין אוצר. למה אתם כהנהלה, כל אחד שילך אתם תביאו חדש. שמע, דור המחר יותר טוב מהדור שלנו. הילדים שלנו יותר טובים מאיתנו. למה אתה לא פותר את הבעיה? יש לך 400 או 500 איש שרוצים ללכת הביתה, תן להם ללכת הביתה. הוצאת 500 איש מהמשחק. למה? יש כאלה ששומרים עליהם? קודם כל תפתור את הבעיה. אתה יודע יש כלל גדול בתורה שאומר, זה נהנה וזה לא חסר. תן להם ללכת הביתה, תפתור את הבעיה. לא תהיה בעיה. אחר כך תלך לועד הם הורדות שכר.

רוצים להחזיק אותם בני ערובה.

כבוד היושב ראש המשא ומתן, צריך לקרוא את האמת, זה עם האוצר. האוצר מחזיק אותנו בשיטות מאוד מעניינות.

שמע אתה צריך לבוא לאוצר ולהגיד לו, אתה רוצה להוציא כמות של אנשים או שאתה רוצה לתת לי כסף? אם אתה רוצה לתת לי כסף אני אוציא 500 איש. ואני אוציא את מי שאני רוצה בתנאים האלה. ואם אתה רוצה לתת לי כמות של אנשים ורוצה להבריא את רשות השידור, אלה ילכו. אז יכול להיות שהם ילכו יותר יקרים, אבל ברגע שהם ילכו יהיה לך יותר זול להעסיק אחרים. אתה תסדר את המאזן שלך. זה נכון שאותו אחד במקום שיעלה מיליון שקל הוא יעלה מיליון ו-400 אלף שקל, אולי אתה יכול להוציא שניים, אבל אחר כך בעלויות השוטפות פר שנה, בוא תראה, תבדוק כמה אתה מרוויח על זה שהלך במיליון 400 אלף שקל. תראה כמה אתה מרוויח עליו פר שנה. אתה מאזן את העניין שלך. ואתה עושה חיים קלים לוועדים. הם לא צריכים

לפטר אף אחד.

תשמע, אתה יודע מה אני אומר לך? אני אמרתי, עשיתי את המבצע הזה. היו כאלה התחננו לצאת. אמרתי להם לא. אני הייתי מת שהם יצאו. אתה תופתע שיש אנשים שרוצים לצאת אבל אם יגידו להם לצאת הם יגידו לא. וראיתי את הרשימה את מי רוצים להוציא. היו שמה, אמרתי, אוקיי. מי שרוצה ילך.

להערכתי 20% או 25% ממי שההנהלה רצתה להוציא נרשמו ברשימה הראשונה. אמרתי להם, אתם לא הולכים. אמרו לי מה? והתחננו, והתחננו. ואחר כך עשיתי להם טובה שנתתי להם ללכת הביתה. טובה. שמהרגע הראשון ההנהלה הייתה מוחאת להם כפיים אם הם היו הולכים. עשיתי להם טובה.

תבואו, תגידו, מי רוצה ללכת הביתה, ילך. 500 איש הלכו הביתה, נפתרה לך שלושת רבעי בעיה.

אבל יש בעיה אחת זה שכר מינימום.

מהאוצר? כמה הוא נתן לך תקציב לזה?

90 מיליון שקל. ברגע שאנחנו לא מקבלים עוד כסף מהאוצר,

האוצר מנהל את העניינים.

אז תוציא עוד בן אדם. האוצר מנהל את העניינים, זה נכון. לא רק את זה, את הכול.

ראינו מה התנהל בצפון.

עזוב, את הצפון, את הכול. הצפון זה סימפטום קטן.

הרפורמה הזאת תהיה בדיוק כמו שהיה בצפון. בדיוק מה שקרה עם שירותי הכבאות זה הגורל שלנו.

זה בכל המקומות במשק.

להוציא 300 או 400 אנשים צריך 300 או 400 מיליון שקל.

אוקיי. האוצר מוכן לשלם על פרישת עובדים. הוא לא מוכן להשקיע שום דבר. על פרישת עובדים יש לו יד רחבה. אתה לא מבין כמה. אני הייתי שם הרבה לפניך. אני עברתי משנת 87 מהמשבר. לי אף אחד לא יכול לספר. אני ישבתי בבית של האוצר, אצל בייגה, שתיתי את המרקים של תמה, הייתי אצל רבין, תאמין לי, ראיתי את חיים יבין שגר דלת מולו והייתי צריך להיכנס שלא יראו. הייתי שם. תאמין לי שהייתי שם. האוצר על תשלומים לפרישות הוא מוכן לשלם. הוא לא מוכן לשלם אתה יודע על השבחה, על קורסים, על פיתוח. זה לא. זה אין. אבל על הוצאת עובדים? הם מבינים. תבוא אליו. אתה יודע איך הוא מרוויח?

על פנסיות עשרים ומשהו מיליון שקלים.

הוא מוכן. תלך לאוצר הוא מוכן. תוציא את כל מי שרוצה לצאת. אתה תופתע כמה כאלה, אם לא פרסמת את הרשימות מאלה שאתה רוצה שהם יצאו, יצאו לך בכיף. יגידו לך תודה רבה. את אלה שרצית להוציא ולא הסכימו.

זה יפנה עודף תקציבי ברשות השידור.

טוב, סליחה שעצרתי אותך. תמשיך.

אתה עצרת אותי ואני מודה לך כי שאלת שאלות לעניין.


לא באנו סתם לועדת העבודה.

זה מה שקורה.

אחרי שדיברנו על כל זה, יש להגיד שאחד הדברים הקשים במשא ומתן שהיה לעיתונאים למרות שחתמנו על ההסכם זה עוד לא נשלם. לגמרי לא נשלם. ממש לא. העניין זה לדון עם האוצר ולאוצר יש עניין אחד. לא בשידור כי שידור זה להוציא כסף. וכסף זה באוויר, זה לא יצרני. והשיטות שלהם...

אני צריך לדון עם האוצר. יש עניין אחד. לא בשידור. בשידור זה להוציא כסף והכסף הוא, באוויר. זה לא יצרני. והשיטות שלהם.

עד היום, אני לא יודע, יש תביעות לאוצר. הם הביאו אנשים לבכי ולפחד, מה יקרה שיבקשו מהם שהם יחזירו כסף של שלושים שנה. רגע, עד היום לא קיבלנו את זה. אנחנו חתמנו. שמעת קודם. לא קיבלנו. לא ברור. אין לי נייר. אין לי משהו כתוב בעיפרון על נייר של פירמה שממנו אני אוכל להבין שיש משהו. לא. כלום. כל דבר שאני אבקש יגידו שיש ענייני רוחב. מותר לך גם כן. כמה מפעלים עובדים כמו רשות השידור? לא. מחריגים אותנו? חבל ששלי לא פה. מתישהו מחריגים אותנו. יתנו לי עובדים בשכר כולל. שכחו דבר קטן אחד בהסכם, בגלל זה אולי עוד לא גמרו בין היתר. תגיד לי כמה יעבוד העובד הזה הכולל? כמה שנכנס? מיצית? מלחמה?

אין דבר כזה שיעבדו...

אבל אמרת הוועד הוא חלש ולכן בואו נראה כמה פעמים נגיע לשלי והאם זאת כוונת המחוקק? והאם זאת כוונת המשורר? שנגיע כל יום לפה לבית הדין? צריך לעשות איזה משהו שאפשר לחיות איתו.

אם זה היה בית דין הסכסוך הזה היה נגמר.

כן. בית הדין אמר לפני 30 שנה הסכמים שאני חתום עליהם ביחד עם ההנהלה, הצד השני טרפה, אני נבלה. אמרו לא רוצים לראות את זה. 30 שנה לא הצלחנו להוציא משהו יותר טוב. בגלל זה הלכנו לרפורמה. באמת צריך להבריא את רשות השידור. הויכוח הוא על איך עושים את זה. ואיך אני יכול לחתום על הסכם כאשר אני לא יודע מה עדיף. לא ראיתי את החוק. באמצע המשא ומתן שלי לקחו חוק אחד. לא חשוב אם הסכמתי או לא הסכמתי. מי אני? והביאו לי חוק אחר ואתם בעניין הזה, אני לא יודע אם הסכמתם עליו. אמר האוצר פה בוועדה אחרת, זה נראה אותו שולחן.

אמרת זה הדבר המשותף היחידי. פה האוצר לא מרשה לעצמו בוועדה הזאת להגיד את מה שהוא רגיל להגיד. פה יש לו יראת כבוד לוועדה. הוא לא בא אם הוא לא מוכן. הוא היה. הוא היה פה. הוא היה בא לפעמים לא מוכן. עכשיו אם הוא לא יורד לפרטים, למספרים הוא לא בא לפה.

כמה כסף האוצר מוכן לתת לרשות השידור. 250 מיליון שקל הוא נותן כהלוואה. 5% אחוז ריבית.

על פרישת עובדים הוא ייתן גם 600 מיליון שקל.

הלוואי.

על פרישת עובדים הוא ייתן גם 600 מיליון שקל.

הוא לא רוצה. תשאל את ההנהלה כאן.

אני לא צריך לשאול אותם. אני מכיר את האוצר יותר טוב מאשר הם. לפיתוח רשות השידור זה מיליונים. לפרישת עובדים ייתן לך 700 מיליון שקל. קודם כל תשלח הביתה 600 איש ואז העלויות השנתיות שלך ירדו בצורה דרמטית. בצורה דרמטית. את מה שאתה מקבל, הלוא הוא לא ייתן לך מיליון. תנתב את זה למה שאתה צריך. הרווח הגדול שלך שאתה שולח אנשים יקרים הביתה ואנשים שבחלקם אתה כבר לא צריך. זה הרווח הגדול. את השאר תפעיל את המערכת כמו שצריך.

בחלקם.

בחלקם.

רשות השידור לא תתפקד עם 700 אנשים פחות.

בסדר אבל הוא יקלוט ב-3850 אפילו דור א'.

האוצר ייתן 250 מיליון שקל הלוואה בתנאים שאמרתי. 90 מיליון זה מענק. גם זה לא ראינו. ראינו רק מכתב, לא מתוקצב לשנה הבאה. ראינו רק מכתב מהרשות שהיא שמעה מהאוצר שאלה הם התנאים. כל הכסף הזה תנאי, חיים בבקשה תקשיב, כל הכסף הזה שדיברתי עליו עכשיו, בהתחלה חשבנו הנה יש התחלה, פרט 350 מיליון שקל שהציבור צריך להוציא, הוא מותנה בזה שלא ייכנס עובד אחד במקום עובד ותיק. יש להם קנס על כל דבר. זה הסכם שאני אמור לחתום עליו ואיכשהו חתמתי עליו, מה שנקרא לבלוע צפרדע. חתמתי. יש הצעות שאסור לסרב להן.

בסדר. היתה החלטה שלא ייכנס אף עובד. אז אל תקלוט עובדים.

עכשיו אני באת למישהו שמבין אותי. בטח. הוא לא יקבל אותי. יש לו כבר דלת מסתובבת. שמענו. 5 שנים עוצרים דרגות, חלקי משרה, זה היה שליש, עלה לחצי. אין בעיה. בואו נחליף אותם כל יומיים. בואו נתאים, וכאלה. תקרא את ההסכם ששמנו לך על השולחן. עובדים עונתיים, עובדים לפי הזמנה, עובדים לפי זמרה. באמת, לא צריך עובדים. כל יום הוא ייקח מישהו. וזה נקרא הסכם קיבוצי ברשות ממלכתית? עכשיו אני צריך להסכים כי העובדים הם רעים. עשית יופי של הסכמה כספית. כי מי שמבין, מי דאג שיהיו 13 ועדים ברשות השידור? מה? אנחנו התפרקנו?

למה חתמת על זה? למה אתם לא עושים ועד אחד?

למה חתמת על זה דני?

אתם צריכים להיכנס כמו בוותיקן.

אם זה כל כך רע, למה חתמת על זה?

לבחור אפיפיור עם ועד אחת, עם מזכירות מצומצמת.

יש 3 איגודים, או 4 איגודים. איך תעשה את זה?

אין ברירה, אני בא משם.

אה, יפה.

ועד אחד.

אז תוסיף את העיתונאים שהם בכלל לא בהסתדרות. ההסתדרות תגיד אין שום בעיה, אתה רוצה להיות בפנים.

אתה לא מבין כמה זה יעזור לכם ועד אחד.

אני מבין. אני לא יכול לגרום לזה לקרות. הייתי רוצה.

אנחנו מסכימים איתך. זה מה שאנחנו היינו רוצים, הסכם אחד לכולם.

יש 13 ועדים. כל אחד מושך לאן שהוא רוצה.

פשוט וברור.

אי אפשר. אי אפשר לעשות הסכם כזה.

יכלו לעשות הסכם. זה בגלל האיגוד שקיים הסכם כזה.

למה הם לא מנהלים משא ומתן עם כולנו ביחד? הרי מה? אני חייבתי אותם?

אי אפשר. למה הבעיה שלך היא בעיה שונה. אתה רוצה את זה, ההוא רוצה את זה. אי אפשר.

אמרת ועד אחד. אם זה ועד אחד מה עשית?

אם זה ועד אחד , יש קודקוד אחד שהוא מנהל עבור כולם את המשא ומתן. הוא מנהל משא ומתן עבור מדורגי המחקר, הוא מנהל את המשא ומתן עבור הטכנאים, הוא מנהל את המשא ומתן עבור העיתונאים, עבור בעלי דרגת מח"ר. הוא עושה למען אותו ועד. הוא יודע איפה הוא מוותר. הוא יוותר לזה קצת, להוא קצת. הוא יצור קו מנחה להצמדות של סקטורים. הוא יעשה ועד אחד עם רמת שכר גבוהה, עם רכיבים פנסיונים, יקנה רכיבים לא פנסיונים, יכניס אותם לפנסיה. ועד אחד יעשה סדר. זה יהיה עולם אחר.

אנחנו בעד.

לא משנה. יעשה סדר. הרפורמה שלכם צריכה להיות קודם כל הוצאת העובדים לפרישה בתשלום האוצר. אני שעשיתי את זה, אני מימנתי את זה. אני לקחתי את הכסף ששילמנו לעובדים, זה היה משכנתא על העובדים שנשארו. העובדים שנשארו מימנו. לא קיבלנו מהאוצר כלום. זה היה בשנת 87. הממשלה החליטה אז קיבלנו. אבל אני אמרתי המפעל הוא שלי. כמו שההוא בוועד אמר, המפעל הוא שלי, ההוא מההנהלה ילך. מינו אותו למשך שנתיים, שלוש, או ארבע שנים או חמש שנים, אחרי זה הוא ילך. המפעל הוא שלי. יותר חשוב לי המפעל מאשר ההוא מההנהלה. בסדר, אני מכיר את זה. עכשיו אם המפעל הוא שלי, מי שלא עובד אין לו מקום אצלי. אני מחתים שעות. אני שהייתי פטור מהדפסת שעות בתור סמנכ"ל, אבל הייתי מגיע בבוקר, תק, מדפיס שעון. שיראו. שום דבר. אני לא מתבייש בכלום. אין לי מה להסתיר. מדפיס שעון. גומר בתל אביב, למחרת בבוקר מדווח הייתי פה ופה, חמש, שש שעות. בסדר. אבל איך שאני במפעל, מדפיס שעון. ודואג שגם חברי ההנהלה ידפיסו שעון. גם הסמנכ"לים שידפיסו שעון. נאה דורש נאה מקיים. שידפיסו שעון.

58% מהעובדים ברשות השידור אחרי הרפורמה עומדים לא להדפיס שעון.

אז זה לא בסדר.

זה לא בסדר, זה גרוע. תגיד להם, הם לא ירצו.

זה לא בסדר.

אנשים שעובדים יחד באותו חדר, אחד יחתים שעון ואחד לא יחתים שעון.

כולם יחתמו ב-SMS מהבית.

כולם יחתמו.

ככה צריך להיות. אם אנחנו אנשים ישרים אנחנו מחתימים שעון.

לא. לאחד זה יהיה רלוונטי, ולשני זו תהיה חתימה בעלמא.

יש אנשים שעובדים בתוך הבניין, הם יחתמו פעמיים. יש מי שיוצא החוצה.

אם הוא עובד בירושלים והוא גר בתל אביב, והוא יצא לעבודה בתל אביב, תדווח. תדווח, הייתי פה, הייתי שם. לא ייגרע ממנו כלום אם הוא ידווח.

אני לא מדברת על המקרה הזה. אני מדברת על מקרים אחרים. אנחנו עובדים בטלוויזיה. ברוממה חלקם, 58% מהם לא נוהגים להחתים שעון. הם יושבים באולפן.

זה לא בסדר.

הם עושים את השידור של מבט.

חבר'ה מה שעולה מהדברים האלה...

מה אתם מצפים מאיתנו?

בין היתר, הוא היה מולי, ומאחורי הגב שלי 4 שנים. אנשים לא יודעים ברשות השידור מה העתיד שלהם. שמעת, 40 ומשהו אחוז של האנשים ברשות השידור צריכים ללכת הביתה. הם עובדים כך מעל 4 שנים. מעל 15 שנים אין תקציב. אתה רוצה ממנהל, אפילו קטן, שיתכנן עתיד כאשר הוא לא יודע מה התקציב שלו, מה ההוצאות שלו ומה ההכנסות שלו? איפה האוצר? אתה מבין בהם. איפה הם?

גדי, תשימו לב מה אתם רוצים.

איתנות פיננסית.

איזה ועד אתה?

אני יושב ראש ועד משולב. הדירוג הכי נמוך ברשות השידור. אני מדבר על העניין הזה של הדרישה של העובדים. אתה הפנית את מבטך רק להנהלה, ואני חושב שפה יש עוד אלמנטים. אני באופן אישי במהלך השנה האחרונה או אפילו במשך זמן יותר ארוך מזה, הקמנו ועדות לדבר על ליבם של חברי כנסת. אתה שואל מה אתם מצפים מאיתנו?

חברי הכנסת?

חברי הכנסת.

במה הם יכולים לעזור?

חברים שלי בוועדה, מה אנחנו מצפים מחברי הכנסת? איזה עזרה אנחנו מבקשים מהם? הסכם הפרישה נחתם.

זה לא יוצר שום בעיה בוועדה.

אם תיתן לי דקה ברצף אני אומר כמה דברים. אלה דברים חשובים. אני כבר אז בכמה וועדות העליתי את העניין הזה שצריך להפריד בין הדבר הזה של הפרישה שעל זה כבר חתמו לבין שאר הדברים שזה המבנה והשכר וכולי. ברגע שההסכם כבר חתום צריך כבר להתחיל להפריש את העובדים החוצה. באו בטענות להנהלה מדוע רוב הכסף הולך למשכורות ולא לשיפור דברים אחרים כי בסופו של דבר התפקיד של רשות השידור זה לשדר. ואני אמרתי אז, יש הסכם, תתחילו להפריש את העובדים. ברגע שהעובדים פונים אלי, אני גם עובד במחלקת שכר, מתקשרים אלי האנשים בגילאים המתאימים שרוצים ומתעניינים בפרישה,

למה לדעתך ירצו ללכת אם יציעו פרישה?

המון.

מה זה המון?

ברגע שתציע פרישה מרצון לפחות 300 או 350 יפרשו ככה בהינף יד. אם לא יותר. אם לא יותר. הטענה של האוצר היתה, ופה לא קיבלנו עזרה מאף אחד, שהאוצר רוצה לבצע את כל העסקה בחבילה אחת. שכל הוועדים יחתמו על כל הסכם כולל הפיצויים, כולל השכר, כולל הכול. רפורמה ברשות השידור זה לא דבר שעושים אותו בהינף יד. זה לעשות היסטוריה. זה דבר גדול. אז עושים את זה בשלבים. שלב אחד סיימנו. חתמנו, כולם מסכימים. למה לא להתחיל להפריש את העובדים? ואז הכסף יתפנה מהפרישה כמו שאתה אומר, יתפנה לשידורים, יתפנה לדברים אחרים. גם עכשיו, כאשר הדברים לא גמורים עד הסוף, אמנם אנחנו ברוב הדברים פחות או יותר סגורים אבל יש עוד על מה לדבר ויש עוד דברים שהם לא סגורים לגמרי. גם העיתונאים, כפי שאני הבנתי, חתמו על הסכם טיוטה. טיוטה זה לא טאבו. טיוטה גם אפשר מחר לקרוע ולזרוק. לכן צריך להתחיל להפריש עובדים.

אנחנו רוצים והם רוצים.

אם אתם יכולים להפעיל את כובד משקלכם על האוצר כדי שהתהליך של הפרשת העובדים יתחיל ממחר בבוקר?

בוא תצא בקריאה חיים.

אני אדבר עם אודי ניסן ואילן לוי. אני אדבר איתם. צריך להתחיל להוציא את אלה שרוצים לצאת, את אלה שההנהלה מעוניינת להוציא אותם והעובדים מצידם רוצים לצאת וללכת הביתה. אם לא תפרסמו רשימות, אל תפרסמו רשימות שאתם רוצים שהם יצאו.

האוצר, האוצר לא נותן את המימון למטרה הזאת.

אם ההנהלה לא תפרסם רשימות והיא תגיד שיש מבצע שבו להנהלה תהיה זכות וטו.

אנחנו נביא את השמות. מה הבעיה?

זה יהיה מי שרוצה, לא מה שאתה רוצה. יש אנשים שאתה לא יודע שהם רוצים לצאת. ואנשי ההנהלה יבואו לאוצר ויגידו לאוצר, יש אנשים שאנחנו מנסים להתפטר מהם כבר למעלה מארבע וחמש שנים כי התרומה שלהם היא אפס. יש הזדמנות בלתי חוזרת להוציא אותם מרשות השידור. תוציאו אותם, זה יעזור, האוצר אז בוודאי ייתן.

אנחנו יודעים מה זה כשהאוצר בפנים. כבר כולנו יודעים מה הצבע של כל אחד.

אנחנו פונים אליך חיים שאתה תעזור לנו בעניין הזה.

אני לא בייבי סיטר שלכם.

קודם כל חבר'ה אני מתנצלת שעלי לעזוב. יש לי דיון במקביל בוועדת הכספים.

מדובר על פנסיה צוברת, לא תקציבית. הלוואי שתוכלו לעמוד בזה. אני מאחל לכם שתוכלו לעמוד בזה.

אני בערך מבין שמה שצריך לעשות זה ללכת בכיוון של פתרון כזה. אבל זה לא מכסה את כל הדברים האחרים שרצינו לדבר בהם. לצערי הרב הדיון לא הצליח ממש להגיע לאיזשהו עמק שווה.

בגלל שיש פה 13 ועדים.

בדיוק. לכן רצינו לעשות דיון רק עם העיתונאים. לא משנה. בכל מקרה הדיאלוג הזה חייב להימשך כדי להגיע לתוצאות ממשיות. אנחנו נעזור. אנחנו מוכנים לעזור בעניין הזה. אתם צריכים לפעול מצידכם. אני אשתדל לעזור.

אילן, אל תשתדל, אל תשתדל.

אני מייצגת את הוועד המשולב. יש את המנהלה. אצלנו למשל יש החלטה לגבי השכר. אנחנו הולכים לעבוד כפול, פעמיים ביום חתימה. אימהות חד הוריות צריכות לרדת בשכר שלהן. בשביל להכפיל את השכר שלהן הן צריכות לעבוד מ-8 בבוקר עד 7 בערב, כדי להשיג את השכר.

למה הן הולכות לרדת בשכר?

למה הן הולכות לרדת? זה סימולציה של שנים 2008-2010. אני לא הולכת למכולת עם המשכורת שלי מ-2008. אני הולכת לפי המשכורת הריאלית שלי של היום. הסימולציה של 2008-2010 זה הגיע לסכום מסוים. כל הרפורמה הזאת היא כלפי סקטור מסוים אחד ברשות השידור.

איזה סקטור?

טכנאי טלוויזיה. שהם החליטו שהם יעברו לפני הטלוויזיה אז הרפורמה בידם. ההסכם עבר לניסוחים משפטיים בלי שאנחנו נשב שם מבלי אשר ניתן אפילו לא הסכמה אחת. אנחנו יושבים כקהל לטכנאי הטלוויזיה, מוחאים כפיים.

כל הוועדים?

כל הוועדים שתחת ההסכם.

הכול נסגר על פיהם.

אני לא מדברת על העיתונאים. לגביהם זה הסכם נפרד. 50% מעובדי הטכנאים בטלוויזיה הולכים להיות מנהלים. מתוך מאה חמישים יהיו מנהלים. על כל שני עובדים מנהל. זה נתון שייתן לך תמונה על המבנה הארגוני. עובדי המשולב בטלוויזיה לקחו להם קרן ידע, השתלמות בשכר. השכר שלהם יורד בסכום לא מבוטל. השכר אמור לרדת. אני אימא עם 4 ילדים. לפני 3 חודשים ילדתי. שבוע אחרי זה הגעתי לעבודה. מבחינתי אני לא מקבלת מענה. ההסכם הזה מבחינתי, את העובדים שאני מייצגת מזה 9 שנים, יש כאן שחיתות אחת שלא תתואר.

למה שחיתות?

שחיתות.

למה שחיתות?

האיפה ואיפה הזאת.

איפה ואיפה זה לא שחיתות.

זה שחיתות. יש כאן הפקעות שכר. אני אגיד לך. בהסכם הזה יש סעיף שאומר שאני יכולה, אם אני לא נותנת את הסל שלי, אני ביקשתי מההנהלה הבטחת סל. אני עושה למען החדשות בסביבות 90 עד מאה שעות. אני ביקשתי אחרי הרפורמה, קודם כל כלפי היא לא נעשתה.

זה מוגדר בחוק שאסור לך לעשות את זה. אסור לך לעשות כל כך הרבה שעות בחודש.

בגלל שכר היסוד שלי שהוא 4000 שקל.

אבל את לא יכולה לעשות את זה. הוא לא יכול לשלם לך.

הוא לא מעלה את שכר היסוד כדי שלא יהיו לו בעיות רוחב.

אבל הוא לא יכול לשלם.

שכר היסוד שלי אחרי 20 שנה הוא 4000 שקל.

אני רק רוצה להגיד משהו לחיים בתור מי שעבדה על ה-payroll הזה. אמנם חלק זה בכירים, אבל חלק ניכר מהשנים כשכירה רגילה. בגלל שהיתה התעקשות לא להעלות את שכר היסוד, שכר היסוד היה מאוד מאוד עלוב במשך השנים לכל הסקטורים. נוצרה המפלצת הזאת של השעות הנוספות שהן באמת לא סדירות. בחלקן הן פיקטיביות.

אבל הוא לא יכול לשלם אותן.

רגע, רגע חיים, אני אגיד לך מה קרה. השעות הנוספות שזה כאילו נראה כמו איזה רמאות אחת גדולה הבטיחו בסופו של דבר שזה יהיה שכר נורמאלי. אז נוצר הרכיב הזה של קיבולת השעות הנוספות. מה שעושים עכשיו, חותכים בשעות הנוספות שהיו רכיב יסודי מהשכר בגלל שאי אפשר היה ללכת עם שכר היסוד למכולת, והתוצאה שיש פגיעה מאוד משמעותית ברמת השכר. זה מה שיוצר את זה.

לא רק זה, יש עוד בעיה עם השעות הנוספות האלה. למה? יש חוסר. תרגמו את השעות הנוספות, לקחו 150 שעות נוספות. תרגמו ל-240 שעות של מאה, קיבלו 240 שעות, כבר לא יודעים לעשות את זה אם ישבו סביב לופ סביב השעון לא יצליחו לעשות את זה. הם תרגמו 240 שעות למאה. כשבאנו אנחנו, ואנחנו דרים בכפיפה אחת באותו הסכם.

יורידו לכם 40%.

את אותה יחסיות, זהו, יורידו 20 שעות, או 30 שעות. אתם יכולים לראות את זה. הסיטואציות האלה, אני הייתי בהן, אני לא אגיד איומים אבל תחת הפחדות. אני ישבתי עם הבחור החמוד של הסימולציות של האוצר. ברגע שאני ישבתי איתו לראות סימולציות וכשראיתי את כל העיוותים האלה, עבר מי שעבר, אני לא אגיד עכשיו את שמו, הרים טלפון ליושב ראש האגף לאיגוד מקצועי, אותו אבי הרים טלפון לברק שטרוסלר, ברק שטרוסלר הרים טלפון לסימולטור, אמר לו, תעשה סימולציה למשולב. ככה עשינו את זה.

דרך אגב, אני עדיין לא קיבלתי סימולציות. אני מחכה להן כבר 3 חודשים.

לא. אבל אני אגיד לך חיים איך כיבסו את זה. הגדירו שבוע עבודה כ-4 ימים. ואז חמישי שישי ושבת היו שעות נוספות למרות שזו היתה עבודה רגילה.

יחד עם זאת, כשאתה אומר את המכסה של השעות הנוספות אתה צריך אישור שר העבודה והרווחה.

זה העניין. זה מה שהם עושים עכשיו. 29ב'. אתם חרגתם.

הולכים לבקש, הוא לא ישלם לו. הוא צריך אישור של העבודה, אישור של השר.

אין לו.

הוא לא ייתן לו. שמעי, פנו אלי נציגי רואי החשבון. אמרו, שמע, אנחנו לא יודעים לעשות את העבודה עד סוף השנה בלי שעות נוספות. אנחנו מוגבלים. שעות נוספות, הם מגבילים אותנו ב-15 שעות שבועיות. אנחנו לא יכולים לעשות את הדוחות. הכול מתרכז בסוף השנה. יש לנו המון המון משרדים. לא מצליחים. לפי החוק אסור לנו. גם רואי החשבון, גם הפרקליטים. הם אמרו, לפי החוק אנחנו לא יכולים לעבוד שעות נוספות. הנחתי הצעת חוק שייתנו להם שעות נוספות. עכשיו, אתמול הגשתי.


הוא לא יודע לתת את לך את מאה השעות הנוספות. אם הוא עושה את זה, זה לא חוקי. הוא עבריין אם הוא נותן לך לעשות מאה שעות נוספות. למה הוא לא יודע לשלם לך. הוא לא יכול לשלם לכם. גם עם מה ששלי אמרה, את עובדת 4 ימים בהגדרה של שעות.

אני לא עובדת ככה. אני במשולב.

לא חשוב. גם אם, גם אם. אני לא אומר שאת עובדת. אני לא יודע כמה את עובדת.

זה משהו יסודי.

בסדר, זה אופרה אחרת.

לא. אבל אני אגיד לכם את הפתרון היצירתי שמצאו לזה. ויש פה את ההנהלה שאני רוצה לקבל ממנה תשובה על הנושא. אני כאשר ביקשתי סל, הבטחת סל, כי אני רוצה לעבוד את השעות. כי מחר יגידו שאני לא עבדתי אותן ויורידו לי אותן, נלחצתי על ידי ההנהלה.


יש בהסכם סעיף שאומר שגם אם ההנהלה לא מפצה אותי, לצורך העניין, אני ביחידת אם שלי עובדת כרכזת שידור, והשעות הנוספות שלי אני עושה את רובן בחדשות. מחר יורם, מנהל החדשות לא צריך אותי, הוא מוציא אותי מהחדשות. אם אני 20 שעות לא משובצת יש פה פתרון יצירתי. אני באה לעבודה, מעבירה כרטיס, יושבת במשרד, שותה קפה, יושבת 10 שעות או 15 שעות או כמה שהפחיתו ממני בחודש ואחר כך הולכת הביתה. אני עכשיו מדברת בשם החוק.

זה בהסכמת האוצר. הם שמעו את זה והם שתקו. נציג האוצר ישב ושתק.

לא ייתכן שאני אעבוד ככה. אני עובדת שידור.

אני לא יודע איך לקדם את זה. אני אומר לכם עוד פעם, אתם צריכים ללכת הביתה, לשבת ביניכם, לקבוע כללים איך אתם הולכים לעבוד. ממה ששמעתי פה אז טכנאי הטלוויזיה הם המובילים. קבעו הכול. עכשיו הם הבסיס של ההנהלה. אחרי ש הם חתמו ראו העיתונאים, אמרו וואללה, בסדר, אנחנו כבר מסכימים. נשארו 10 ועדים. באה ההנהלה אומרת להם ככה. זה ראה וקדש. ככה אנחנו רוצים. למה? כי יש לנו כבר את הבסיס. יש לנו את הצלמים ואת טכנאי הטלוויזיה, יש לנו את העיתונאים. אתם הסניטרים. השאר זה סניטרים.

אבל אין להם כסף לשלם לאף אחד.

עכשיו מטעם ההנהלה רוצים להגיד משהו.

אם היית מצביע פעם אחת, מרים אצבע קטנה, תאמין לי הייתי רואה שהאצבע שלך מתרוממת, היית מקבל רשות דיבור. לא ביקשת כלום, לא אמרת כלום, לא ניסית. דבר.

היו כמה נקודות וכמה נושאים.

אני יכול לקבל מכם את ההסכם?

בהחלט.

את כל תנאי הפרישה, עם הכול?

בבקשה, בשמחה.

תנו לנו את כל ההסכם.

יש את הטיוטות.

אבל אין עוד הסכם גמור.

רגע. ביקשתי את ההסכם, הוא אמר לי תקבל. בסדר. תעביר את זה לוועדה.

זה יועבר היום לוועדה. ההסכם שנחתם עם העיתונאים יועבר במלואו לוועדה.

וההסכם עם טכנאי הטלוויזיה. עם טכנאי הטלוויזיה ההסכם עוד לא נחתם?

ההסכם עם טכנאי הטלוויזיה לא חתום. ההסכם איתם, למען הסר ספק ובשביל הדיון, מדובר בהסכם אחד מול ההסתדרות שתחת כנפי ההסכם הזה יוכנסו כל הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות. זה כולל את טכנאי הרדיו, טכנאי הטלוויזיה.

כולם רשומים כהסכמים קיבוציים, נכון?

כולם הסכמים קיבוציים.

זאת אומרת, אפשר אחרי שזה ייחתם, אצלכם עוד לא נחתם אבל אחרי שזה ייחתם אצל רשם ההסכמים, אפשר לבוא ולשלוף את ההסכמים באופן חופשי.

נכון מאוד.

אפרופו מה שנאמר על ההסכמים, אחד ההישגים של הרפורמה הוא שכל ההסכמים שהתגבשו במהלך השנים במשך 50 שנה האחרונות מתחשבים בהם. יש פה הסכמים חדשים. זה הישג מאוד משמעותי. וכולם שותפים להרגשה לפחות שמה שקורה עד היום הוא בעייתי, בלשון המעטה. נתנו את כל הפיצויים והיו ניסיונות לתקן פה ולתקן שם ולעשות השלמות. זה אחד. שתיים, הרפורמה מאפשרת סוף סוף גמישות.

לגמישות יש שני צדדים.

תגיד לי, אתה מוכן שאנחנו ניכנס ונתערב בהסכם אבל נזמין את האנשים לפה בשעות לא קונבנציונאליות של הוועדה, כל ועד לחוד? כן.

כן.

כן.

תן לי רגע להשלים ואז בואו נתייחס לעניין. זה דבר אחד. דבר נוסף, נראה לי שבסופו של דבר עם שותפים כאלה ואחרים יש הסכמים שונים. מתייחסים לסך הכול של העובדים. זה הדיון. העובדים, נכון, זה חלק מהבעיה, יצטרכו לעבוד הרבה הרבה יותר קשה מאשר בעבר תמורת שכר הוגן.

מה זה שכר הוגן? 4000 שקל לחודש זה שכר הוגן? נטו? 5000 שקל לחודש זה הוגן?

תלוי בסך הכול. עם זה עובדים מתחילים זה סוג שכר אחד ואם זה עובדים ותיקים זה עניין אחר.

אצל עיתונאי רשות השידור המינימום עכשיו יהיה 4400 שקל לחודש ולא 3000 שקל לחודש.

אופק הקידום של הסכם העיתונאים הוא מצוין.

זו דרגה תחילית?

4400 שקל לחודש, זה דבר אחר.

איזה תנאים נלווים יש להם בנוסף ל-4400 שקל? נקבת בסכום 4400, אלה שחתמת.

העובדים העיתונאים יהיו בשכר כולל בהתאם לתיאור התפקיד שלהם. בשכר כולל, כאשר הסכומים יכולים להגיע עד 22,500 שקל לחודש. זה בשכר כולל.

מה זה שכר כולל?

שכר כולל לעובד עבור עבודתו.

שכר כולל. לא לעבוד ולהרוויח כסף. שכר כולל זה בדיוק לא לעבוד ולקבל כסף.

סלח לי אדוני.

אני חייב...

עכשיו אני מדבר. אתה לא חייב כלום.

זה מה שיהיה.

השכר כולל פירושו גם שעות נוספות?

זה כולל הכול.

פרמיות?

שכר גלובלי.

אחזקת רכב?

זה שכר שלא כולל הוצאות.

לא כולל החזרי הוצאות?

לא כולל החזרי הוצאות.

לא כולל החזרי הוצאות. עכשיו כמה שעות נוספות מינימום הוא צריך לעשות?

הוא לא צריך לעשות. זה שכר כולל.

זאת אומרת זה באפס שעות?

זה באפס שעות.

אתה לא אומר לו כלום.

נכון.

הוא בא, עובד 8 שעות, הולך הביתה, אתה לא אומר לו כלום.

למה שמונה שעות? למה לא שעתיים?

למה לא שעתיים?

למה לא 24 שעות? ביום שהוא יעבוד 6 שעות וביום שהוא יעבוד 16 שעות שכרו הוא אותו שכר.

או ביום שהוא יעבוד שעה.

רגע, אריה, אריה.

תני לי שנייה. זאת אומרת יהיה אחד תחילי בשכר של ב-4400 שקלים לחודש שיעבוד 20 שעות ביום?

ממש לא. ממש לא.

או 16 שעות?

לא. הוא יעבוד שעות נוספות לפי שעון.

אבל הוא גלובלי.

לא. הוא לא גלובלי.

רגע. אז תסביר.

יש שתי צורות העסקה אצל העיתונאים. יש עיתונאים בשכר כולל ויש מקצועות בדירוג דרגה. האבחנה נעשתה.

אני שואלת לגבי אחוזי הגלובלי. בוא נתמקד בחוזה הגלובלי. האם עובד בחוזה גלובלי כשהוא עובד 20 שעות ביממה, אסון בכרמל, כל המערכת עובדת ב- full time בשידורים חיים, האם עובד בחוזה גלובלי יקבל שעות נוספות?

לא.

זה מנוגד לחוק.

מה הוא המינימום של שכר גלובלי?

5600 שקל.

זאת אומרת ב-5600 שקל לחודש אתה לא משלם לא שכר מינימום אפילו.

זה לא כך.

אם אתה נותן לו 5600 שקל, ומעביד אותו 20 שעות או 50 שעות נוספות בחודש, לא נתת לו אפילו את שכר המינימום.

זה לא כך.

מה אתה אומר לי לא?

מה זה לא?

לא נתת לו שכר מינימום. איפה החוק שלך? סעיף 24.

תיקון 24 לחוק ההגנה על השכר קובע שהסידור הזה פשוט לא חוקי. אין דבר כזה.

זו שאלה למשפטנים.

לא אריה. גם עובד בחוזה באופן גלובלי, מה זה חוזה גלובלי?

תשמע, אתה עובר על החוק בהסכם כזה.

אני מניח שהיועצים המשפטיים נתנו את הדעת על זה.

היועצים המשפטיים שלכם לא טובים. חוזה גלובלי לא מקנה לך את הלגיטימציה להעסיק שעות נוספות בלי לשלם על זה. אין דבר כזה. יום עבודה זה שמונה וחצי שעות. כל שעה נוספת שאתה מעביד חייב בתשלום שעות נוספות.

קם עובד ואומר אני בשכר גלובלי ואני לא...

אין כזה דבר. למה בא החוק על אנשי ההיי טק?

למה בא תיקון 24?

למה בא החוק הזה? בגלל אנשי ההיי טק.

את העיתונאים...

כמו כל עיתונאי. רק עיתונאים שאי אפשר לפקח על שעות עבודתם החוק הזה לא חל עליהם.

אי אפשר להחליט מה החוק.

לעורכי יומנים שאפשר לפקח עליהם לא יקבלו.

סליחה, אתם טועים. אין החרגה של עיתונאים בתיקון 24 ואין החרגה של עובדי היי טק. עובדי היי טק...

הם עשו מלחמה.

מנכ"לים רצו שנחריג את עובדי ההיי טק ולא הסכמנו. אמרנו לא נחריג רק אתכם.

אתם כן מדברים על החרגה.

אנחנו לא ביקשנו אישור. אנחנו לא מפירים את כללי הבית. הבטחתי לו שהוא ידבר איזה משפט ואחרי זה אני אסיים, ואם אתם רוצים נקיים ישיבה נוספת אבל וועד וועד ואז נראה לי שאפשר יהיה לפתור את הבעיות ולהתקדם.

נראה לי שאחת הבעיות זה החוזה הגלובלי.

לכל וועד יש את הבעיות שלו. אוקיי. בבקשה אדוני, לפרוטוקול שם ותפקיד.

שמי איתי לנדסברג. אני עורך "מבט שני" ומנהל בפועל של מחלקת מחקר כבר 9 שנים. קודם כל אני רוצה לתת כמה עובדות. אני רוצה להדגיש שאי אפשר לנתק את הדיון הזה, בין תנאי השכר לבין חופש העיתונות, לבין כישלונות הניהול ברשות השידור לבין הרפורמה. הדברים האלה שלובים זה בזה והוועדה הזאת חייבת להבין את זה. אני רוצה להתחיל מעניין הפנסיה. אני עובד ברשות השידור מינואר 91. שכר היסוד שלי הוא 6500 שקל. אני בן 56. זה השכר לחישובי הפנסיה עם כל מה שנאמר פה על האחוזים.

זה פנסיה צוברת או פנסיה תקציבית?

פנסיה צוברת.

אתה יש לך עוד מזל.

הכול יחסי.

אתה בוותיקה. כל מי שהתחיל לעבודת לפני שנת 1995 הוא בפנסיה הוותיקה.

עדיין היא דפוקה, הוותיקה.

אם זה נקרא אצלך מזל.

זה מזל גדול.

יש לנו ויכוח על המושג מזל.

אתה לא מבין כמה זה מזל. אתה לא מבין.

אני בדרג 43 פלוס. האנשים שעובדים איתי במבט שני, תחקירנים שמתחילים,

43 פלוס, הם צמודים למי במשק?

למח"ר.

צמודים למח"ר? אז איך אתה מרוויח רק 6500 שקל?

זה שכר היסוד.

אבל זה לא הורדה לפי טבלאות השכר. סלח לי בדרגה 43 פלוס באפס וותק אלה לא המספרים.

31. לא. לא.

כך זה ברשות השידור. חוקים.

אנשים שעובדים תחתי, תחקירנים מתחילים באזור 3800 שקל לחודש, עם השעות הנוספות והחזרי ההוצאות שלהם הם מגיעים לסכום של 4500 שקל או 5000 שקל בחודש. המשמעות של זה, זה שאנחנו כמעט כל שנה נאלצים להחליף תחקירנים. יותר מזה, אני מקבל הנחיות להחליף אותם ואת הכתבים כל חצי שנה. זאת אומרת שמקצוע העיתונות הפך להיות מקצוע של מלצרות. עכשיו צריך להבין את זה, המשמעות היא שזה משתקף בשידור אחרי זה. האנשים האלה לא מסוגלים להביא מידע, הם לא מסוגלים להתמקצע, הם לא מסוגלים לצבור ניסיון. הם גם לא מסוגלים להביא ידיעה שסותרת או פוגעת במישהו שאחרי זה ממנה את מנכ"ל רשות השידור למשל.


לגבי דור ב'. דור ב' , הבעיה איתו מתקיימת כבר היום. אני הייתי שנתיים עורך פוליטיקה. עזבו 8 תחקירנים לערוץ 2 בהפרש שכר של אלפיים, שלושת אלפים שקל, זה הכול. האנשים האלה לקחו את הידע שאנחנו השקענו בהם והלכו איתו לערוץ 2. אותו דבר קרה עם הבמאים. אותו דבר לגבי רכזי מערכת ואנשים אחרים. אי אפשר לבנות. הפער בגילאים היום בין התחקירנים החדשים שלי שמתקבלים לעבודה, זה בין גיל 25 ל-26, למפיקות שהן בגיל 55. אין דור ביניים. אין דור ביניים. אני בן קיבוץ תל יוסף. אם תרצה זה כמו הפילוג בקיבוצים. אין לך דור ביניים במשך 30 שנה. אם חלילה וחס תיחתם הרפורמה הזאת, רשות השידור תחוסל. אין מילה אחרת.


עכשיו לגבי שעות נוספות. שעות נוספות זה כישלון ניהולי מתמשך לאורך שנים. מדובר על הסכמים שהגיעו אליהם ההנהלות השונות של רשות השידור עם וועדי העובדים, עם האוצר. זה לא נחתם על אניית פיראטים בים. זה נחתם בצורה חוקית. אז מה הבעיות שם? באים אל העובדים ואומרים- - -

קודם כל מה שנחתם עם האוצר,

בוא נשנה את העניין. בסדר, תשנו אבל בהסכמה. לגבי השעון. אני, יום העבודה שלי מתחיל ב-8. אני נוסע מפה למרחק כדי לצפות בסרט על יהודה עמיחי. אני יורד לתל אביב לעשות מבט שני. התוכנית תיגמר בשעה עשר וחצי בלילה. אני אהיה באחת עשרה וחצי בבית. ביום חמישי הייתי מנהל תורן עד אחת בלילה. השעות הנוספות האלה, מה יהיה עליהן כאשר אנחנו נחתום פה על הסכם גלובלי?

לא חוקי.

בסדר. אז בבקשה .

אני אגיד לך מתי ההסכם הזה הוא חוקי. בתי המשפט קבעו מתי ההסכם הזה הוא חוקי. כי כשהשכר גבוה במיוחד באופן משמעותי, כשמדובר במנהלים בכירים, כאשר יש יחסי אימון מיוחדים, שלושת התנאים יחד מתקיימים, לא או, או, או, אז חלים על העובד. וכאן לוקחים את הדבר החריג הזה של חוזה גלובלי והופכים אותו, במקום מה שהוא היה פעם בעבר שיטה לתגמול הבכירים והמצוינים ביותר מעבר להסכם הקיבוצי, הופכים אותו למנגנון שיעבוד וניצול. זה בדיוק מה שקורה עם החוזים הגלובליים.

זה בדיוק הפוך.

לא. לא בדיוק הפוך. אמרתי את זה בדיוק איך שזה.

אם לקחת 5600 שקל ועשית הסכם גלובלי על פי השכר של 5600 שקל זו רמייה.

בדיוק. כשאני הרווחתי 54 אלף ברוטו בחדשות ערוץ 2, והייתי על חוזה גלובלי זה לגיטימי. אז אני אבוא להגיש את "פגוש את העיתונות" בשבת בלי לקבל שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה. אבל כשהתחקירן שנמצא איתי, נמצא על אותו חוזה גלובלי שלי ומרוויח 5000 שקל,

זה ניצול.

הוא מוותר על הזכויות וזה לא חוקי. זה לא עומד במבחן בתי המשפט. פשוט מאוד. זה לא עומד במבחן החוק.

כן. בבקשה.

אני רוצה להגיד דבר אחרון לגבי הקשר בין המשתנים ברפורמה. אין ברירה. הכנסת או שתקים ועדה לבדוק את העניין הזה, אבל חייבים. אני עכשיו יכול לשים לך פה יותר ממיליארד שקלים של בזבוזי כספים במאות מיליונים, כולל החלטה עכשיו בשבועות האחרונים להקים ערוץ לוויני להסברה במאה מיליון שקל בתוך רשות השידור עם תקציב רשות השידור על חשבון מי? על חשבון אותם עובדים. עכשיו אם מישהו יבוא ויגיד לי שבשכר שאני מרוויח ומה שהוצג לכם כאן רשות השידור הגיעה לאן שהיא הגיעה הוא שקרן. אני אומר לך שבזבוזי הניהול האלה, החלטות הניהול האלה הן אלה שגרמו למצבה הנוכחי של רשות השידור.


עכשיו אני רוצה להגיד פה משהו למנכ"ל שלי. בינואר, פברואר, מרץ, נסגרה רשות השידור ב-11 בלילה. מבט שני שודר רק 40 דקות. הסיסמה היתה, אולי עוד חודש לא תהיה רשות שידור. זה מופיע בכותרות העיתונות היומית. אנחנו עכשיו בדצמבר. רשות השידור קיימת. היא חתמה, אחרי האמירה הזאת, על הסכם ל-3 שנים עם ההתאחדות לכדורגל הסכם בסך 15 מיליון שקל לשנה. אף אחד לא יגיד לי שאין כסף כאשר חותמים על הסכמים כאלה.

יגידו לך שאין כדורגל.

זאת בעיה אחרת.

אף אחד שלא יגיד לי דבר כזה. אז אני מבקש ככה. אני מבקש מהוועדה ככה, (א) שתקציב רשות השידור יהיה פעם אחת פומבי. שאפשר יהיה לבדוק אותו. על מה מדברים כאן ? על איזה נתונים? (ב) אני אומר לך באתר הממונה על השכר כתוב היום שמספר המשרות היום ברשות השידור הוא 1721 משרות. אם צריכים לפרוש 700 עובדים ואחרי הרפורמה המספר שמדובר עליו, המספר הקדוש שיישארו ברשות השידור זה 1271 עובדים, המתמטיקה הפשוטה אומרת שזה 450 ומשהו עובדים, לא 700 עובדים.

זה לא משנה. עזוב. אני לא רואה בעיה פה.

400 או 450 עובדים יפרשו כמו שאתה אומר.

כן. מהשיחה פה אני לא רואה בעיה בפרישת עובדים. לא רואה. בקלות אפשר יהיה להתגבר על פרישת העובדים. העובדים יצאו. יגידו תודה רבה על מה שעשינו, יעשו שתייה לחבר'ה, אחד יביא עוגה. 95% יהיו מרוצים. 5% לא יהיו מרוצים אבל אין שלמות בשום דבר. לא 700 עובדים, לא צריך 700 עובדים, לא יצאו 700 עובדים וכשהם אמרו שיצאו 700 הם לא התכוונו ל-700. אבל עזוב. זה החלק הקל. שזה ייחתם. אני יושב עכשיו על גיל הפרישה של הצבא. באו לוועדה, חתמו הסכם הצבא והאוצר. חתמו הסכם, הסכם חתום. הנה אני אומר לך מהוועדה הזאת יצא הסכם פרישה אחר לגמרי. הגילאים, השנים אחרים לגמרי. לא יצא כמו שזה הוצע. למה אם הוא צריך לצאת כמו שהוא נכנס הוא לא יצא בכלל. זה יהיה מידתי, סביר. אנחנו היינו הוועד של הצבא. אני הייתי הוועד של הצבא. יצא משהו אחר. גם פה 700 עובדים יפרשו, זה לא מה שיהיה. לא יצאו 700 עובדים, אולי יצאו 800 עובדים. אולי אתה תבוא, תלחץ על ההנהלה, יש עוד אנשים רוצים ללכת.

אם זה מרצון, אין שום בעיה.

שמע מה אני אומר לך. אני מכיר את זה. כל פעם אני עושה מבצע למאה עובדים. אומר במאה עובדים זה נסגר. אתה יודע איזה לחץ. תן ללכת, תן ללכת, נגמר, החודש הזה. הייתי שם. אני שם. אם התנאים טובים לפרישה יבואו אנשים יגידו, וואללה, עזוב אותי. עזוב אותי. יש פה בעיה קשה בגלל שכר נמוך. אם הוא מרוויח 6500 שקל, תסתכלו בטבלאות. הכול פה, אנחנו מדברים על מאה אלף נושאים. כל נושא צריך להיכנס לגופו של עניין ולהקדיש לו זמן. האוצר שיושב הוא לא רואה שכר כשכר. הוא רואה שעות נוספות כשכר, הבראה כשכר, ביגוד כשכר. אין כאלה דברים.

אש"ל בשכר.

ישבתי פה עם הפרקליטים. הם אמרו לי, בוא תהיה הבורר מטעמנו. אני לא רוצה. אני לא מתיימר. אני לא רוצה. אבל אני רואה מה קורה פה. אני חושב בישיבה מסודרת עם ההנהלה, כל ועד לחוד, למה אין. אם כל ועד יתנתק מהוועדים האחרים אפשר יהיה להגיע להסדר שבו תתקיים האמירה, זה נהנה וזה לא חסר. אפשר להגיע, אפשר להגיע. זה יוותר קצת, ההוא יוותר קצת. ואז אפשר יהיה להגיע להסכם. לא הסכם אידיאלי. לכל אחד יש לו את הבעיות שלו. לצלמים יש את הבעיות שלהם, ולאנשי המטה יש את הבעיות שלהם ולעיתונאים יש את הבעיות שלהם. וצריך לנסות להגיע לעמק השווה. מישהו אחד צריך לעשות ויתורים. כך זה לא ייגמר. אותו אחד יהיה לו את האיזון. הוא יאמר להוא נתת ככה, להוא נתת ככה. שלא יבוא איזה ועד יגיד, רק רגע, הנה הרצפה. הוא כבר קבע, זאת הרצפה שלי. עכשיו שאני לא אצא פרייאר אני רוצה שקל אחד יותר ממנו. שאני לא אהיה פרייאר. יבוא השני יגיד, זה? מה התפקיד שלו? כולו עיתונאי. אם אני לא מצלם כל העיתונות הלכה, אני רוצה שקל אחד יותר ממנו. צריך לראות איפה האיזונים ולגמור את העניין. העניין הזה כבר נמשך הרבה זמן. יולי אדלשטיין התפטר בגלל העניין הזה? לא בגלל זה? בסדר. יולי אדלשטיין אמר לי בזמנו, פגשתי אותו, הייתי אצל עופר עיני בהסתדרות. אילן לוין הגיע. יולי. הוא אומר, אני אכנס אולי מפה. אמרתי, כמה ועדים יש להם שם? הוא אומר, 13 ועדים. קשה. קשה.


אני אומר לכם אני בא ממקום של הרבה סקטורים ויש ועד אחד. אז אני אמרתי, אתם תעבירו את ההסכמים. הוועדה מוכנה להתערב בעניין אם הוועדים מוכנים לזאת. כל ועד שלא מוכן הוועדה לא תתערב בעניינו, לא תכפה עליו כלום. אני לא הולך על זה. אני לא הולך לכפות תנאים על אף אחד. אם מישהו יבקש לדבר עם עופר עיני אנחנו יכולים לארגן את זה. אני גם אעביר לו את המסר שלא מרוצים מההסכם כפי שהוא התגבש. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25