הכנסת השמונה עשרה

PAGE
14
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27 בדצמבר 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 120

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני כ' בטבת, תשע"א (27 בדצמבר 2010), שעה 10:30

שילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

שלמה מולה

מרינה סולודקין

הניה מרקוביץ
מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה, נציבות שירות המדינה

דוד יאסו
מנהל אגף א' לעולי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה

אנה לוטרין
עוזרת דובר, משרד הקליטה

דן אורן
ממונה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חני נחמני
מנהלת תחום בכיר בהשמה, שרות התעסוקה

עדי טדלה
מרכז רוחני והדרכה לקהילת יוצאי אתיופיה

זהרה כהן
מנהלת תחום בריאות סיעוד ורווחה, המשרד לאזרחים ותיקים

יעל פיינשטיין
ראש תחום תכנון ופיתוח מפק"ד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אביאל קרנצלר
ראש צוות השכלה גבוהה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

זיוה מקונן-דגו
מנכ"לית, אגודה ישראלית לעמן יהודי אתיופיה

יניב גשאו וובט
מנהל בהתנדבות לארגון יוצאי אתיופיה באשקלון ורכז תעסוקה באשקלון

יוסי זרפה
יו"ר ארגון יוצאי אתיופיה בבאר שבע

דוד אבבה
פעיל חברתי

יוסף מהרטו
עובד חברתי

ליאור אבבה
פעיל חברתי בנציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

שאול גולה

יוסף רדאי
מבקר

דוד מהרט
מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה

עדי פרדה
רכז, מרכז רוחני והדרכה ארצי לקהילת יוצאי אתיופיה

מאמו גטהון
מורה


קיפלה טסמה
מרכז הכוונה לתעסוקת עולים ותושבים חוזרים

מסי זרפה
פעיל קהילתי בבאר שבע

דוד
סטודנט שנה ג'

דנה גורדון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
שילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום על סדר יומנו שילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה. לפני מספר ימים דנו פה בתיקון חוק חשוב וכחלק מכך אנחנו רוצים לקבל סקירה ולראות את הנתונים לגבי שילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה. איך אנחנו מגדילים את מספרם ואיך אנחנו מוודאים שמשלבים בשירות המדינה יוצאי אתיופיה במשרות בכירות ולא רק במשרות זוטרות. סמל לשאר החברה בישראל. היום נקבל סקירה מהנציבות וגם נוכל לשמוע מהחברים שהגיעו לישיבה איך אנחנו גורמים לקליטה גדולה יותר של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה. אני אבקש את הגברת הניה מרקוביץ מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה לתת לנו סקירה. וברשותך אבקש גם להתייחס לשנת 2010 כי לא העברת נתונים. מבחינתנו השנה הסתיימה ולא יהיו לא מכרזים ולא מינויים חדשים לשנה הזאת.

אין עדיין עיבוד של המחשב.

אני אודה לך שתמסרי מידע על המגמה והכיוונים.

אני מופקדת בשירות נציבות המדינה לקידום חוק ייצוג הולם ובין היתר חוק שירות המדינה- מינויים סעיף 15 א' שעוסק בארבע אוכלוסיות וביניהן גם בני העדה האתיופית. בהגדרה שבחוק זה מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה. אדוני היושב ראש אני תמיד מספרת כבדיחה שיש לנו שלושה ילדים של דיפלומטיים ישראלים שנולדו באתיופיה וגם עליהם חל החוק כי הם נולדו באתיופיה. צבע העור לא נקבע בחוק כקריטריון.

הם לא מופיעים בנתונים כאן אני מקווה.

הם מופיעים בנתונים. זה קוריוז בנוגע לחוק הזה שאני תמיד אוהבת לספר אותו. כשנכנסו לעבודת המיון בשנת 2006, החוק חוקק בשלהי שנת 2005, שנת 2006 הייתה שנת הכנה גדולה מאוד כדי לראות לאן נוכל להתקדם גם כדי לראות את המצב. מצאנו שרוב העובדים מועסקים במשרד הבריאות בתפקידים ראשוניים. התפקידים הראשוניים אלו מה שאנחנו בדרך כלל מכנים ככוח עזר במשרד הבריאות. המשכורות אגב בשירות המדינה הם תמיד מעל שכר מינימום. אין רק שכר מינימום בשירות המדינה, השכר גבוה לפחות ב- 10% יותר, אני מתייחסת לשכר המשולב הרגיל ועל זה כמובן יש שעות נוספות ועוד כל מיני תוספות אחרות.


אני שמחה להודיע שהחל משנת 2007 כשאנחנו התחלנו לפרסם, מונח לפניכם מכתב שהוצאנו אתמול, יש מגמה יפה של עובדים שנקלטים יותר ויותר בדרוגים המקצועיים. זה מראה על קליטה של יותר ויותר אנשי מקצוע מקרב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, או של התמקצעות של עובדים קיימים שנקלטו כחלק מאותו כוח עזר במשרד הבריאות שהפכו ברבות הימים לאחיות מוסכמות ואקדמיות. זה כמובן העלה להן את השכר ואת האפשרויות הקידום.
המצב היום עומד שכשליש מקרב העובדים האתיופים בשירות המדינה הם בעלי איזו השכלה שהיא מעבר להשכלה תיכונית רגילה. אם אלו הן האחיות, עובדים בדירוג מח"ר (מדעי חברה ורוח), עובדים סוציאליים – הנתונים נמצאים בפניכם. אנחנו רואים שהם נקלטים בשירות המדינה גם בתפקידים הנמוכים אבל גם בתפקידי הביניים. הרוב משולב היום בתפקידי הביניים הן כאקדמיים והן כעובדים בדירוג המנהלי שהם שני הדרוגים המובילים הגדולים של שירות המדינה.

לגבי הנתון של 156 המשרות החסרות. בכמה הצטמצם הנתון היום? זה מנייר העבודה שנאדר העביר אלינו - - -

כי העברנו רק את הדרוגים המקצועיים. אין כאן למשל את הדרוג המנהלי. הנתון הזה מציג רק את דרוג המקצועיים. הדרוג הכללי ואחרים לא מופעים פה.

על פי הנייר צריכים להגיע ל- 938 עובדי מדינה. 71.5%, וכדי להגיע לזה חסרים 156 עובדים. זה נכון לסוף שנת 2009. השאלה, נכון להיום איפה אנחנו עומדים מבחינת המספרים?

אנחנו היום עומדים לקראת ה- 840 עובדים.

לפי הנתונים שלכם זה לא 840.

זה בלי 2010.

זה 782 מתוכם אם אני מפחית את המספר 497 זה עוד כ- 200 עובדים בדרוג המנהלי.

כן ואלו הם סטודנטים ואחרים.

אנחנו ניגע בנתון הזה. ראשית מבחינה מספרית זה גדל בכמה?

אנחנו עמדנו בשנת 2009 על 782 עובדים. מנתונים ראשוניים שאספנו משנת 2010 אנחנו עומדים על 840 עובדים. זה לפני ההקצאה החדשה של 30 משרות חדשות של המדינה, זה היה בהחלטת הממשלה שתכנס לשנת העבודה 2011. אנחנו מתקדמים בצעדים מאוד יפים לקראת הייצוג ההולם.

ניגע בבעיה האמיתית והיא במה עובדים יוצאי אתיופיה?

בכל.

זה לא נכון זה לא בכל. אנחנו רואים שגם בדרוג המקצועי של אחיות ועובדים סוציאליים ששם המאסה הגדולה ובתפקידים היותר בכירים יש אדם אחד. זו נקודת הדיון היום, האם תוכלי להתייחס? את תשמעי את נציגי הארגונים ובוודאי תשמעי מחברי הכנסת שזה מה שמפריע לנו, אנחנו לא רואים את שילובם במשרות הבכירות יותר. ארצה לשמוע ממך מדוע זה לא קורה. מדוע הם לא ניגשים למכרזים ומה הבעיה בנושא הזה.

אני מניחה שלכולם יש את הדוח של שנת 2009 שהוא הדוח המעודכן. עולי אתיופיה מפורזים כמעט בכל משרדי הממשלה. יש משרדים שהם עם נתוני אפס אבל אלו מעט משרדים שאין בהם בכלל עובדים יוצאי אתיופיה. אנחנו כמובן נשים דגש על המשרדים האלה. משרד החקלאות הראשי, משרד התשתיות, משרד הפנים הראשי - ברשות ההגירה יש יוצאי אתיופיה, משרד התיירות. כולם יכולים לראות את הדוח ואנחנו לא מסתירים את הנתונים.


לגבי המקצועות שבהם מפוזרים יוצאי אתיופיה – כפי שאמרתי שליש מקרב יוצאי אתיופיה מדורגים בדרוגים המקצועיים בשירות המדינה. מה לעשות אבל משרד הבריאות הוא חצי משירות המדינה ובמשרד הבריאות נקלטים הרבה עולי אתיופיה. דירוג האחיות הוא אחד מהדרוגים המקצועיים בשירות המדינה. זה דירוג טוב מאוד ועם שכר יפה מאוד. כשאני אומרת דירוג האחיות אני מתכוונת רק לאחיות המוסמכות ולא על כוח העזר. כוח עזר הוא בדירוג המנהלי. כשאני אומרת משפטן מתמחה – הם לא מופיעים כאן בדוח כי הם עדיין לא אקדמאים מבחינתי. יש לנו היום שישה מתמחים בשנת 2009. זה בדיוק הפוטנציאל להיות משפטן בשירות המדינה דרך המשרות המיועדות.


לשם מה יצרנו את שלושים המשרות המיועדות בשירות המדינה? – בדיוק לענות על השאלות שאתה שאלת. לעודד, לייחד את המשרות האקדמאיות ליוצאי אתיופיה שיבואו ושיתמודדו. משיחות שלי עם הארגונים מצאתי שרוב הבוגרים מקרב יוצאי אתיופיה באים מהשכלה אקדמאית כללית ולא ספציפית ממוקדת. המהנדסים מוצאים מקומות עבודה, המשפטנים בדרך כלל מוצאים מקומות עבודה, העובדים הסוציאליים מוצאים בדרך כלל מקומות עבודה, הכלכלנים מוצאים מקומות עבודה. הקושי הגדול הוא בשילובם של בוגרי השכלה הכללית - לאלה יש את הקושי הגדול ביותר להשתלב. אנחנו מנסים לייצור להם שלושים משרות במהלך שנת 2011 כדי שהם יוכלו להשתלב. באילו דרגות? – אנחנו בדרך כלל מנסים להגיע לדרגות הבינוניות-גבוהות במכרזים כמו מנהל תחום.

האם הבעיה שהם לא ניגשים למכרזים או שהם שלא זוכים במכרזים?

כדי להקל על תהליך המכרז אנחנו עושים מכרזים מיועדים. מכרזים מיועדים זאת אומרת שרק יוצאי אתיופיה יוכלו לגשת אליהם.

אני מברך על כך. אבל גם במכרזים הרגילים של הנציבות - - -

ניגשים, זוכים. אני יכולה להביא לכאן דוגמה של החניך המצטיין בקורס מפקחי מס הכנסה. קורס מפקחי מס הכנסה היה במכרז רגיל והוא היה מצטיין הקורס שהוצב ביחידה הכי יוקרתית של מס הכנסה.

בואו לא נטעה. אנחנו לא מרוצים מהדוח הזה. לא מרוצים מהתוצאה. היינו רוצים לראות בעקומת המספרים בתפקידים הבכירים גם את יוצאי אתיופיה. אני שואל למה זה לא קורה ואני לא מקבל תשובות.

זה לא קורה כי הם לא ניגשים למכרזים. הייתה ועדת איתור בנציבות שירות המדינה, זה בבית שלי, למי שיוביל את תכנית הצוערים הבאה של שירות המדינה. אף יוצא אתיופיה לא ניגש למכרז הזה. זה בדיוק מתאים לאיש חינוך, למי שמבין בהדרכה, בהכשרה וזה לא השכלה מאוד מיוחדת וכדומה. אף אתיופי לא נגש לוועדת המכרזים.

ברשותך יש לי שאלות. ראשית לפי הנתונים אתם מציינים בדוח שיש 4,500 אקדמאים. לפי הנתונים שנמצאים אצלי ביד יש יותר מ- 7,000 אקדמאים. השאלה על מה הנתון שלכם של 4,500 מבוסס? אני יודע ואני עומד על דעתי שיש יותר מ- 7,000 אקדמאים. אם אין לך תשובה אני אשמח לקבל את התשובה בהמשך ואפילו בכתב.

אלו נתונים שנסמכים על נתוני משרד הקליטה ושל ארגון יוצאי אתיופיה.

אתם יונקים את הנתונים שלכם ממנהל הסטודנטים. כלומר מי שעבר את הזכאות במנהל הסטודנטים. אני לא חושב שזה בהכרח, כי אני יודע מהקרנות השונות שהייתי בין היוזמים לעודד דווקא סטודנטים שלא מקבלים סיוע ממנהל הסטודנטים. זאת אומרת מאגר הפוטנציאל של האקדמאים הוא הרבה יותר גדול ממה שאתם מציינים.


אני מכיר את הדוח גם של לפני שנתיים-שלוש. יש טיפה התקדמות, טיפה ולא הרבה ואני לא חושב שלא צריך לבטל את ההתקדמות. יחד עם זאת אני בא אליכם בטענות. אתם הדוגמה, אני מדבר כעת אליכם המשרד, על פי הנתונים שלכם אין לכם אפילו עובד אחד.

יש לנו.

על פי הדוח לא מופיע שיש. שנית, אני רוצה לשאול שאלה על רשות האוכלוסין, אני יודע שהעובדים ברשות האוכלוסין הם לא כולם עובדי משרד הפנים. אם כן אני אשמח לקבל תשובה.


אדוני היושב ראש הדבר המטריד יותר - הוא הדבר העצוב ולא רק המטריד, זה סיפור משרד החינוך - - -

ארבעה בלבד מועסקים בהוראה.

העניין העצוב ביותר זה משרד החינוך. אם אתה מסתכל על הדוח אתה מוצא רק אדם אחד. המשמעות של זה שכל אלה שלמדו הוראה, יועצים חינוכיים ואחרים שלמדו לימודים שהיו יכולים להשתלב במטה משרד החינוך שיכלו לתרום לתפיסה בסיוע הקליטה – זה לא קיים.

אני רואה שבמשרד החינוך יש תשעה אנשים.

אני רואה רק אחד.

תשעה אנשים והם לא כוללים את עובדי ההוראה.

אני רואה אחד בעמוד 6- משרד החינוך אחד.

בעמוד 4 כתוב תשעה אנשים. אתה מסתכל על הבכירים.

סליחה, אני מתקן. בכל זאת זה לא משנה את העבודה שיש יותר מ- 400 אקדמאים יוצאי אתיופיה שלמדו הוראה וחינוך. משרד החינוך הוא המעסיק הגדול ביותר בשירות המדינה.

מישהו אמר כאן שזה לא כולל מורים.

זה לא כולל מורים. סליחה אני רוצה להבהיר. רבותיי הדוח כולל את עובדי המדינה במשרדים בלבד. אנחנו מדברים על 60,000 עובדי מדינה חוץ מזה יש כ 0120,00, 140,000 מורים. אלו נתונים שאנחנו לא יודעים לתת מידע לגביהם. זה לא כולל את משטרת ישראל, לא כולל את משמר הגבול, לא כולל את המוסד לביטוח לאומי, לא כולל את הכנסת, לא כולל את לשכת הנשיא וזה לא כולל את מבקר המדינה. אנחנו כאן מגישים דוח רק על משרדי הממשלה.

ראשית אני חושב שחסרים לנו כאן נתונים. זאת אומרת שאם אנחנו רוצים לגשת למצב באופן יותר אמיתי חסרים לנו נתונים. דפנה מושיוב ממשרד הרווחה אמרה לנו שיש להם 400 עובדים סוציאליים. היא נקבה במספר הזה ואני התווכחתי איתה על האין או היש. אני מציע ברשותך, אולי יש מישהו שיכול לתת לנו נתונים מלאים בנוגע לכל הגופים, כמה אנשי קבע יש בצבא? כמה יש בחברות הממשלה? כלומר מישהו שירכז את כל הנתונים וימסור לנו אותם במיוחד בעקבות החקיקה שאתה מוביל עכשיו.

זה יהיה לא נכון לפתור את הבעיה רק במשרדי הממשלה וגופים אחרים אם הם לא יקלטו זו תהיה טעות. דיברנו על כך שהרשויות המקומיות לא יכולות להיות פטורות מהעניין, יתכן שנצטרך להכניס את חברת החשמל, חברת בזק וכל החברות הציבורית לחקיקה. צריך לקבל נתונים גם לגבי גופים נוספים, וכדאי שהנתונים יהיו ברשותנו. ממידע אישי אני יודע שיש שתיים או שלוש עובדות בבית הנשיא – זה בסדר גמור.


שאלה נוספת שאני מבקש לשאול אותך האם המינויים הפוליטיים מופיעים כאן? משרות אמון.

כן.

שאלה נוספת. מי בעל התפקיד הבכיר ביותר בשירות המדינה?

מופיע אצלי בדוח שיש לנו עובד אחד בחוזה בכירים. אין לי מושג מיהו. כנראה ברמת משרת סגן המנהל הכללי. יכול להיות שהוא מנהל אגף בכיר.

אני מבין את בעיית המכרזים שאתם אומרים שלא נגישים אליהם, אבל השאלה איך מפרסמים את המכרזים האלה? האם באמת זה מגיע לכולם? אם אני מסתכל בטבלה בדוח, משרד החקלאות ומשרד התחבורה, השירות המטאורולוגי, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, משרד התשתיות הלאומית, רשות החשמל, משרד הבינוי והשיכון, משרד התיירות, משרד התקשורת. אני מכיר אישית הרבה יוצאי אתיופיה שסיימו תקשורת אז למה הם לא יכולים להגיע לתפקידים שם. אין יד מכוונת אפילו כדי לכוון תהליך - - -

אין יד מכוונת.

אני יכול להבין את הפריסה? משרד הבריאות, אני לא מבקר אותך, אבל למשרד הבריאות יוצאי אתיופיה גם בלי נציבות שירות המדינה מגיעים אליו. יש להם מקצוע הם ניגשים לבית החולים וקולטים אותם. אבל כשאני רואה משרדים אחרים זו בושה וחרפה.

אנחנו לא יושבים פה בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה לגבי הנושא הזה. אני שמעתי את הגברת הנכבדה לפני שנה- שנה וחצי, שלמה מולה אומר שיש התקדמות ואני מאמינה לו כי הוא יד מכוונת. אבל ממה שאני רואה אין יד מכוונת ואין יוזמה, אין שום דבר. כשאומרים לי שאין צוערים שהגיעו למכרז של משרד החוץ, אני מבינה שהמדינה עשתה טעות איומה. מי יכול להיות שגריר יותר טוב או עובד השגרירות במדינות לא כל כך ידידותיות אלינו? – יוצאי אתיופיה בגלל שיש להם גשר אליהם. שמעתי משר החוץ שהם לא יכלו למצוא מישהו שילך לאריתריאה. אמרתי "איך זה יכול להיות?" אפילו מניסיוני כסגנית השר לקליטת עלייה פעמיים, אני יודעת שיש הרבה אנשים שמאוד ראויים. בפעם האחרונה שהייתי בשנת 2005 לקחתי יועצת בגלל שבלי אנשי שטח אי אפשר לעבוד.

בטח אחרי שעזבת פיטרו אותה.

אני רוצה לומר לכם שלא יכולתי לעשות קבלת קהל בלי שהאישה הזאת שגישרה עם כולם כדי להבין אנשים וכדי שתהיה לנו שפה משותפת.


אני אומרת לכם שזה לא רק פוגע באוכלוסייה האתיופית. זה פוגע בכלל עם ישראל כמו במשרד החוץ. הסקנדל האחרון במשרד האוצר שיועץ בכיר אומר שיוצאי ברית המועצות הגיעו לכאן בגלל סל הקליטה ולא כדי לחזק את מדינת היהודים. אז מה שאנחנו מבינים שאין מספיק יוצאי ברית המועצות במשרד האוצר ואין יוצאי אתיופיה בגלל - - -

אנחנו נעשה דיון בעקבות ההתבטאות האומללה במהלך השבוע. אנחנו נזמן אותו לפה כדי שיסביר את עצמו. אבל כרגע נתמקד ביוצאי אתיופיה.

אני אומרת לך שהיום אני אפנה לנציבות שירות המדינה כי אני חושבת שזו התנהגות והתבטאות שכל כך לא קשורות למקצוע שלו. הוא הרי היועץ הכלכלי של שר האוצר ובזמן התקציב הוא מדבר על מגזרים וקהילות. קיבלתי אתמול את מכתבם של הטייסים ואת המכתב של אנשי ההייטק שכתבו אלי "אנחנו לא נסכים אם הוא לא יעוף מהמקום הזה בבושת פנים".

תודה. מירה פיינשטיין מנהלת משאבי אנוש של הכנסת. בפעם שעברה הצגת את הנתונים. ראשית אני מבקש לדעת אם יש לך נתונים לשנת 2010 בנושא הבכירים?

אני הייתי רוצה לעשות הבחנה בין משרות בכירות לבין משרות מקצועיות. ראשית נתחיל מנתונים כלליים – בכנסת יש לנו היום 460 עובדים. יש לנו 13 עובדים יוצאי העדה האתיופית, במשמר הכנסת יש לנו שניים מתוך 196 עובדים– התחומים הם בעיקר בתחומי האבטחה.


אתה שאלת שאלה מה קורה במכרזים והאם הם ניגשים או האם הם ניגשים ולא נבחרים. מנהל הכנסת פרסם בנובמבר 2010 מכרז עתודה פומבי למשרת עוזר משפטי בלשכה המשפטית. זו המשרה הראשונה בלשכה המשפטית שיש אותה ביתר משרדי הממשלה. כל מה שנדרש במכרז הזה היה שלמועמד יהיה תואר בוגר במשפטים ורישיון לעריכת דין, אפס שנות ניסיון כי לא צריך ניסיון אבל כמובן לעשות את ההתמחות כי אחרת הוא לא מקבל את הרישיון. מתוך 223 מועמדים, המכרז נסגר ועכשיו אנחנו מתחילים בהליכי מיון, יש לנו מיוצאי אתיופיה – אחד, חמישה – בני מיעוטים. שיווקנו את המכרז נכון, הפרסום שלנו הוא בשני עיתונים יומיים, באתר האינטרנט של הכנסת, באתר נציבות שירות המדינה, פרסום על פי כל הכללים. יכול להיות שלא הגענו מספיק לארגונים השונים - - -

הארגונים מחוברים לנציבות ושואבים משם את המידע.

אתמול התקבלה החלטה, דיברתי בפעם הקודמת על מתמחים וגם הניה מרקוביץ דיברה על מתמחה שאחר כך שכשהוא מתקבל להתמחות במדינה או בכנסת זה מהווה איזה מסלול להתעסק בפרקטיקה המשפטית ולהתמודד במכרזים של המדינה או של הכנסת. אתמול קיבלנו החלטה עם המנהל הכללי של הכנסת והיועץ המשפטי של הכנסת להקצות משרה נוספת למתמחה. יש לנו אחד עשר מתמחים בלשכה המשפטית. אנחנו מתכוונים לצאת בקול קורא לחודש ספטמבר 2011 ואם לא נמצא זה יעבור למרץ 2012 כי ניקח בחשבון שרוב בוגרי המשפטים מסודרים מבחינת ההתמחות - - -

אני חוזר ומזכיר לך את מה שאמרתי בשבוע שעבר. בדיון שהיה על תקציב הכנסת לפני שלושה שבועות הייתה לי הבטחה אישית גם של יושב ראש הכנסת וגם של המנהל הכללי של הכנסת שאתם תצבעו תפקידים בכירים. לא רק סטודנטים. אני שמח לשמוע לגבי המתמחה. גם על כך דיברתי עם היועץ המשפטי של הממשלה. אני חושב שמי שמתמחה בכנסת יהיה יועץ משפטי מצוין גם בחוץ. שוב, עדיין עניין המכרז ויידוע עולי אתיופיה, אני חייב לומר שזה לא בטוח. נושא הארגונים הוא תוספת. אתם באופן יזום צריכים להגיע לתקשורת באמהרית, רדיו, יש טלוויזיה ליוצאי אתיופיה, יש מרכזים קהילתיים, יש מוקדי קליטה, יש מנהלי מוקדי קליטה. כלומר להרבה מאוד מקומות אתם צריכים להפיץ מידע ולעשות שיווק יותר יזום. לא רק להסתפק בעניין הארגונים של יוצאי אתיופיה.

להמליץ את זה גם לשר החוץ בנושא של הצוערים.

אני רואה כאן מגמה שאין גוף שדוחף, לדוגמה מישהו שהולך לקריית אונו ששם בכל מחזור מסיימים עשרות יוצאי אתיופיה, אין גוף שעושה את החיבורים ומעלה את המספרים. כלומר יש מכרז בעיתון והם לא ניגשים - - -

בואו נבדיל בין שני סוגי המכרזים. יש מכרזים שהבאתי כדוגמה של העוזר יועץ משפטי ויש מכרזים צבועים. עד היום לא הוצאנו מכרז צבוע לבני העדה האתיופית, בכוונתו להוציא את תפקיד המתמחה. אם דיבר כאן חבר הכנסת על תפקידים מקצועיים בכנסת יכול להיות שתפקיד כמו רכז מידע ומחקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוא כמו שאמרה הגברת הניה מרקוביץ מיועד לבעלי השכלה מתחום הרחב ולא בתחום המקצועי ספציפי כמו משפטים או הנדסה. זה דבר שכן יכול לבוא בחשבון כי יש לנו במרכז למחקר ומידע אקדמאים באשכולות כמו התחום הכללי, התחום המשפטי ומהתחום הכלכלי. יכול להיות שמשרה במרכז המחקר והמידע מבינתחומי יכול להתאים.

אני רוצה לבקש מהמשרד לקליטת עלייה דוד יאסו. יש לכם מחלקה שתפקידה לטפל בנושא הזה או שאתם צופים מהצד?

לא. ראשית אני חושב שהמשרד לקליטת העלייה הוא אחד המשרדים שקלט, גם לקביעות, בלשכות ובמחוזות שלו.

קיבלתי תלונות שהעובדים במוקדי הקליטה הם עובדים זמניים ולא נכנסים בכל הארץ. האם זה נכון?

אני אתייחס. באותה מידה אני יודע מה זה עובד בכיר. אני כמנהל אגף שזו המשרה היחידה במשרדי הממשלה שיש היום עובד בכיר אתיופי, אני חושב שזו תעודת עניות שאחרי שלושים שנה רק אדם אחד הוא בכיר.

כמה בסך הכול עובדים הם יוצאי אתיופיה במשרד לקליטת העלייה?

בסך הכול 24 עובדים. סך כלל העובדים הם 515.

מתוך 515, זאת אומרת 3 עובדים קובעים הם יוצאי אתיופיה.

לא. 24 עובדים קבועים שאחד מהם הוא מנהל אגף. אני גם אמרתי שזה המשרד היחידי שיש לו מנהל אגף. אני מדגיש את זה בכוונה כדי להציג את התפיסה. אדוני היושב ראש לשאלתך. אנחנו מפעילים פרויקטים ברמה הארצית, יש לנו את מרכזי קליטה ומוקדי הקליטה. במוקדי הקליטה ההתקשרות שלנו היא מול הרשויות המקומיות. החוזים נעשים מול הרשויות המקומיות והעובדים נקלטים ברשויות המקומיות והם אינם עובדי נציבות שירות המדינה. זאת הסיבה שהם לא נכללים בנתון של משרד הקליטה. העובדים במשרד הקליטה הם עובדים מן המניין, הן במנהל הסטודנטים, הן בלשכות ומטה המשרד.

בכלל צריך להוריד את הדבר הזה שנקרא מוקד קליטה.

למה?

מה שחסר לי בתשובתך מי הוא הגורם שאמור לדחוף את המהלך הזה? מי מחבר את הסטודנט שמסיים שנה ג' למכרז או למשרד הממשלתי, מי עושה את זה?

כפי שהגברת הניה מרקוביץ ציינה יש מכרזים שמתפרסמים. בעבר כל מכרז שיצא היה מגיע אלינו ואנחנו היינו מפיצים אותו למוקדי הקליטה. היום האתר שלהם פתוח לכל אחד לכן זה לא מגיע אלי ואני לא מפיץ אותו למוקדי הקליטה. עשינו בעבר וגם היום אנחנו עושים יחד עם מנהל הסטודנטים פעילות בנושא השמת אקדמאים. אני אומר לך שזה לא מספיק. כמו שחבר הכנסת ציין שהנתונים שיש לנו הם נותנים של מסיימי שנה ג' או ד' במנהל הסטודנטים.

יש כאלה מעבר למקבלי הסיוע ממנהל הסטודנטים שמסיימים את האוניברסיטאות ובאופן עצמאי משתלבים בשוק העבודה. אין לנו את הנתונים לגביהם. לכן בימים האלה המנהל הכללי נתן הנחיה לבצע איגום כל הסטודנטים המסיימים. כרגע אנחנו עובדים על התכנית הזאת יחד עם מנהל הסטודנטים. אנחנו נצא בתקשורת ונפרסם כדי שיוכלו להירשם. אני אכן מקווה שירשמו. ניסנו את זה פעמיים דרך מנהל הסטודנטים. אחד האנשים שגויסו בהתחלה יושב כאן.


בנוגע לאיתור הסטודנטים אני מכיר את התוצאה שהייתה והיא אי היענות של האקדמאיים לפעילות הזאת. אני לא חושב שבנושאים האלה רק משרד הקליטה צריך לעשות.

אני מבקש לחדד את העניין שציין דוד יאסו. נכון שמנהל הסטודנטים התגייס לנושא תעסוקת האקדמאים. נכון שבעבר ישבתי בתפקיד הזה כרכז ארצי לתעסוקת אקדמאים. פרשתי מהתפקיד הזה בגלל שלא הצלחתי. למה לא הצלחתי? – אף גוף ואף משרד ממשלתי, אפילו משרד הקליטה בעצמו מעסיק אנשים בחוזים באמצעות חברות בדלת המסתובבת ואחרי ארבע-חמש שנים אומרים לו להתראות. אני בעברי הרחוק הייתי דוגמה לכך. דייק כשאתה אומר, אתה צריך להציג את כל התמונה.

אני מבקש לא להיכנס לסיטואציה הזאת. אני לא רוצה להיכנס לפרטים.

הנושא הזה לא הצליח בגלל שמשרדי הממשלה והגופים לא היו מוכנים לקלוט עובדים. אחרי שהיו מספיק נתונים על אקדמאים שהגישו בקשה אף אחד לא נקלט.

סליחה חברים אבל אבקש לשאול שאלה אחת. בכל המכרזים שמגיעים אליכם אנחנו יודעים שהמבחן הפסיכומטרי שלכם הוא המחסום המרכזי בקבלת ההחלטות. מה המשקל שאתם נותנים לו? אני חוזר על השאלה כי שאלת המבחן הפסיכומטרי זה עניין תלוי תרבות. גם אם אני אגש למבחן אני לא אעבור אותו למרות שפעם עברתי את המבחן.

לגבי המועמדים מקרב העדה האתיופית אנחנו ערים לבעיה. לעובדים יוצאי העדה האתיופית יש הקלות במבחנים עד כדי הוצאת מודול בחינה שלם מכלל הציון. אנחנו יודעים איפה הקשיים ואנחנו מוציאים מודול שלם מהבחינה כך שהציונים של המועמדים עולים. יש לנו את הדרכים שלנו לבחון את המועדים לפי הדברים שאמרת כי הם תלויים בתרבות. כמובן שבמכרזים המיועדים כאשר כל המתחרים הם בני העדה אתיופית בלבד זה הרבה יותר ברור.

אני חושב שכל הדיון הזה הוא טעות אחת גדולה. אין שום סיכוי שאקדמאי אתיופי יעבור את המכרז. אין דבר כזה מאחר שמחלקים את התפקידים, אני אתן לדוגמה את משרד החינוך, העירייה, בעירייה שלנו בירושלים יש קרוב ל- 11,000 עובדים ואין אף עובד אחד אתיופי.

העירייה היא לא שרות המדינה. הדוח לא הוחל על העירייה.

כמו שאמרת יש אנשים שעשו תואר ראשון כללי ורוצים להיקלט. ראשית אתם פונים לקבלנים ולארגונים שונים. יש מוקד קליטה בעירייה ואני לא יכול להיקלט בעירייה. אם אני פונה כעת למשרד החינוך אני צריך את דוד יאסו כי אחרת לא יקבלו אותי. איך אני יכול לגשת למכרז ללא סיכוי? לא נותנים סיכוי. אני חושב שבכל המשרדים שיש להם שלושה או ארבעה עובדים זה לא מספיק. יש חסמים ולאקדמאי אין שום סיכוי להיכנס לעבוד בכל המשרדים. ציינתם את משרד הבריאות שכל העובדים הם אחיות ועובדי עבודות שחורות יחסית. איפה הנציבות בדיוק?

בוגרי משפטים למשל, הקימו ארגון שלא יהיו אקדמאים, אם יש ארגון זאת אומרת שהקהילה נשלטת על ידי הארגונים. הארגונים הם שלוחה של הממסד. אם תיפתחו את זה אתם תראו הרבה עובדים.

אני מנהל גוף שנקרא מרכז איגוד יוצאי אתיופיה. זה גוף שפועל כזורע של מערכת החינוך במשרד האגודה לקידום החינוך. אנחנו מתוקצבים אבל אנחנו לא במשרד החינוך וכמובן שהייתי שמח שהיינו עובדי משרד החינוך.


ראשית אני רוצה לספר קוריוז שדרכו אולי ניתן להבין את המכשולים שעומדים בפני בני הקהילה כשהם רוצים להתקבל לשירות המדינה. פעם פורסם מכרז מסוים בנציבות המדינה, ניגשו אליו בין 40 ל- 50 אנשים לתפקיד, היום בני הקהילה שלא ניגשו. שמונה אנשים שנבחנו קיבלו את הציון הגובה ביותר. מתוך ה- 40 עד 50 יוצאי הקהילה שהם אקדמאים שניגשו למכרז כמה אתם חושבים שהיו מתוך השמונה? – אף אחד. כלומר כל השמונה היו לא יוצאי אתיופיה. זאת אומרת שיש מכשול רציני במבחני המיון של נציבות שירות המדינה. צריך לשנות את המבחן הזה. כל עוד שהמבחן הזה לא ישונה לקהילה לא תהיה הזדמנות אמיתית להתמודד על התפקידים הרגילים. אני לא מדבר על התפקידים הייעודיים. אנחנו צריכים לצאת ולהשתחרר מהתפקידים הייעודיים.


שנית, אני בהחלט חושב שצריך לחשוב על תפקידים בכירים במסגרת שירות המדינה.


שלישית, דובר על כך שיש הרבה אקדמאים יוצאי הקהילה אבל המקצוע שלהם הוא לא בתחום מוגדר. אולי צריך להוביל מהלך של הסבת אקדמאים לתחומי תעסוקה להם יש דרישה. יש הרבה אקדמאים שיהיו היום מוכנים לעשות הסבה וללמוד מקצוע שיש לו דרישה בשוק.


אני אסתפק בנקודות האלה. אני מאמין שאם נעשה משהו בנקודות האלה נוכל לראות נתונים טובים יותר וסיכוי טוב יותר לבני הקהילה להשתלב בשרות המדינה.

אני נתקלת באותה בעיה עם יוצאי ברית המועצות שקשה להם מאוד עם ההשכלה האקדמית הכללית. אני חושבת שראשי הקהילה חייבים לפנות לקבל השכלה אחרת. שנית זה צחוק כי לשרים במדינת ישראל לא עורכים מבחן אם הם מסוגלים להיות שרים או לא מסוגלים להיות שרים. לכל האחרים עושים. כאן היה מקרה שראובן ריבלין מבקש לזרוק החוצה רוסים ואתיופים במשק הבית שעבדו לפני חמש שנים. האתיופים פנו אלי ורוסים חשבו שזה עניין סגור. אני פניתי להסתדרות ובסופו של דבר הם לא נבחנו. הטענה שלי שאולי אנחנו צריכים לתת פטור כדי שלא יהיה לנו דור מדבר למשרות ולנבחנים.

אני רוצה לציין שתי אנלוגיות. למשל אני לוקח את התרבות כמו רכב שיש לו שמן ודלק ונוסע ופתאום מישהו מחליט להפסיק עם דלק והשמן ולהכניס סוג דלק ושמן חדש ולשטוף בסבון ועם מים עד שהאוטו חלוד ואחר כך מנסים להכניס דלק חדש ושמן. אני לא יודע אם האוטו הזה ייסע אי פעם שוב. אותו הדבר בנוגע לתרבות, האם להיכנס דרך התרבות ולקדם. שנית זה כמו לחבק חבר טוב חזק כמו חיבוק דוב.

אני קודם כל אציין שהנושא של העדפה מתקנת וייצוג הולם זה נושא שאני עוסק בו משנות ה- 90, כולל בסעיף החוק שהוא בעצם התשתית המשפטית לדיון הזה. סעיף 15א' לחוק שירות המדינה – מינויים. רציתי להגיד באופן ספציפי וזה גם עלה בדיון הזה בין השאר, מאחר והגעתי באיחור יתכן שחברתי הניה מרקוביץ התייחסה לזה. זה הנושא שחוסר אמון שאנשים מועמדים מהקהילה האתיופית מתמודדים, לא בתפקידים הייעודיים אלא במכרזים הרגילים כשהם מתמודדים אם מתמודדים מקבוצות אחרות, אנחנו יודעים שגם קבוצות אחרות שזקוקות לייצוג הולם יש להם חוסר אמון שהם יבחרו במכרז. מאחר שזה כך ישנו מהלך שנעשה עכשיו במכרזים, כמו שמזה שנים רבות במכרזים כשיש מועמדת אישה למכרז אז יושבת אישה במכרז. זאת התפתחות די חדשה שנציבות שירות המדינה מכוח החלטת ממשלה הקימה מאגר של בני הקבוצות של אנשים מתוך הקבוצות שזכאים לייצוג הולם.

כמה יוצאי אתיופיה יש במאגר?

אין לי נתון. זה חדש.

פניתי אישית לנציבות המדינה ושירות המדינה והיא לא מקיימת מאגר כזה, לפי התשובה שקיבלתי, הם לא עושים מאגר. המאגר אמור לקום באמצעות היחידות או משרדי הממשלה שמזמנות את העובד. זה מה שהבנתי.

אנחנו נפקח שזה יקרה.

המידע שקיבלתי הוא מידע מקולגה בנציבות שירות המדינה.

האדון שדיבר כרגע צודק. הרי המכרזים הואצלו היום למשרדים ולכן המאגרים הם מאגרים משרדיים. אנחנו רק נעשה בקרה שבכל מכרז יישב אחד מהקבוצות, אישה כבר יושבת בכל מכרז.

ומה בנוגע להעברת המידע בין המשרדים? אם ענה מישהו למכרז של משרד החינוך והוא מתאים למשרד הקליטה איך הם ידעו?

הם כבר יעבירו את המידע בין המשרדים שמחפשים מועמדים. בכל מכרז ישתדלו שישב מישהו מבין שלוש הקבוצות, ערבים, אנשים עם מוגבלות או אתיופים כדי שהם יקדמו את נושא הייצוג הכללי ולאו דווקא של הקבוצה שהם באים לייצג.

אבקש מהסטודנט הצעיר שנה ג'.

סטודנט שנה ג' למשפטים. לגבי חלק מהדברים שנאמרו כאן, גם אני בתהליכי מיון והגשתי מועמדות למכרזים עצמם. בינתיים לא זימנו אותי - - -

מועמדות למתמחה?

כן. גם למשרד המשפטים גם למכרז ייעוץ בכנסת. באופן כללי אני יכול לומר שלפני כמה שנים היו ארבעה – חמישה סטודנטים למשפטים כיום יש כמאה שבעים סטודנטים וכמאה עורכי דין, כלומר לא חסר. אני חושב שהעניין של המערכת שזה לא גורם אנושי שממיין את האנשים בעיניי זה יכול להוות בעיה כי בסוף הוא מתייחס לנותנים מספריים. כלומר לממוצע ציון וכדומה.


דבר נוסף ואני מקווה שאני לא אחזור על דברים שנאמרו, בנוגע לנתונים שהוצגו משרד הבריאות מעסיק מעל ל- 50% את יוצאי העדה האתיופית. אבל אחוז מאוד נכבד מהעובדים שם לא עוסקים בתפקידים מהותיים, כלומר בתפקידי מנהלה. אני חושב שעל זה צריך לתת את הדעת.

תודה, זיוה מקונן דגו מהאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה בבקשה.

קודם כל בניגוד לכל האמירות הביקורתיות של האגודה אני רוצה לציין שמאז שנת 2007 כשיצאנו עם קריאה של תעסוקה ליוצאי אתיופיה יש התקדמות, אנחנו רואים את ההתקדמות וזה בהחלט מבורך.


שנית, גברת הניה מרקוביץ עושה מהלכים ומשתפת את הארגונים כולל קידום של מבחני הכניסה וכדומה, גם על זה ברכות.

זו טעות שהיא משתפת את הארגונים.

אז למה אין מועמדים לתפקיד צוערים במשרד החוץ? לי זה מאוד מפריע.

אני חושבת שאחד הדברים החושבים הוא נושא הגשת המכרזים. צריך להתייחס לזה ואנחנו צריכים לעשות הכול בעיקר שירות נציבות המדינה צריכה להנגיש את המכרזים לכל המשרדים הרלוונטיים כדי שיגיעו לבוגרים יוצאי אתיופיה.


דבר נוסף הוא שלפי הנתונים שכאן 44% יוצאי אתיופיה הם בעלי השכלה תיכונית. האקדמאים פחות או יותר משתלבים. אדוני היושב ראש אנחנו צריכים לחשוב בנושא של ההשכלה הגבוהה.

יש לנו המון סוגיות ואנחנו לא נפתח עכשיו כל סוגיה. אנחנו נקיים כמה ישיבות כדי לקדם את נושא של יוצאי אתיופיה. אנחנו מקדמים שני חוקים חשובים, גם של השילוב וגם של מרכז מורשת. הוועדה כאן תמשיך לעסוק בנושא.


לסיום אני מבקש לומר. ראשית – אנחנו נקיים ישיבת המשך בסוגיה הזאת.


הוועדה למרות הדברים הקשים שהועלו בישיבה מברכת על ההתקדמות של מגמת שילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה. על תוספת של 58 יוצאי אתיופיה לשירות המדינה בשנת 2010.


עם זאת, הוועדה מוטרדת מאוד מכך שלא נעשים ניסיונות מסודרים לשילוב יוצאי אתיופיה במשרות בכירות. הנתונים שהוצגו בפני הוועדה מוכיחים שקיימת בעיה מהותית בשילובם של יוצאי אתיופיה במשרות בכירות בנציבות שירות המדינה. המספרים מוכחים שיש לייעד משרות צבועות עבור יוצאי העדה.


הוועדה מבקשת ממרכז מחקר ומידע של הכנסת להכין דוח מפורט ומקיף לפי חלוקה של המשרדים, צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל וכדומה וכלל הרשויות המקומית.


אני מודה לכולם. אנחנו נעשה ישיבת המשך. נראה את הנתונים היותר מקיפים.

יש כרגע שני מכרזים פתוחים של משרד החוץ באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה לצוערים במשרד החוץ, גם במסלול המדיני וגם במסלול המנהלי. אני מבקשת מכולם לפעול להנגשת מועמדים למכרזים האלה.

תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35