PAGE
24
ועדת הכספים

1.12.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ד בכסלו התשע"א (1 בדצמבר 2010), שעה 10:10

תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה) (תיקון מס'), התש"ע-2010

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חיים אורון

זבולון אורלב

יצחק וקנין

אמנון כהן

ציון פיניאן

פניה קירשנבאום

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן

רו"ח אלון שלזינגר, חשב המשרד להגנת הסביבה

גלית פלצור, ראש אגף כלכלה, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד זוהר טחורש, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

גלית כהן, המשרד להגנת הסביבה

שירלי ברנע שריקי, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד דניאל רימון, ממונה על החקיקה, רשות ניירות ערך

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

עו"ד אריה נייגר, היועץ המשפטי, התאחדות התעשיינים

עו"ד לייזה חיימוביץ, כימיקלים לישראל

נגה לב ציון נדן

עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שגית אפיק

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה) (תיקון מס'), התש"ע-2010

אנחנו ממשיכים בסדר היום. על סדר היום תקנות ניירות רך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה) (תיקון מס'), התש"ע-2010.

שאלה לסדר. אנחנו עוברים לתקנות של הרשות לניירות ערך.

אלה תקנות שיש להן חשיבות דרמטית מבחינתנו.

מה קורה עם החוק לאכיפה מינהלית עליו ישבנו ימים ולילות כאן? למה הוא לא נגמר?

קודם כל, החוק נגמר.

הוא לא הגיע למליאה?

הוא לא הגיע למליאה.

החוק הסתיים. כדי לנסח חוק כזה ענק, לוקח זמן רב ללשכה המשפטית ואני לא לוחץ עליהם. זה נכנס יחד עם חוק ההסדרים, יחד עם כל מה שאנחנו עושים עכשיו. הלשכה המשפטית יושבת על זה באופן אינטנסיבי. מה שקרה בינתיים זה שבמקרה דיברתי הבוקר עם שגית ושאלתי אותה טכנית כי אני לא לוחץ עליהם. אני אומר להם שיעשו את העבודה, זה בסדר, זה חוק גדול, וזה חוק שיהיו לו השלכות רוחב כמו שכולנו יודעים. היא אמרה שהרשות לניירות ערך הביאה להם הרבה השגות. הלשכה הייתה יכולה כבר לסיים את החוק ולהביא אותו למליאה.

השגות על מה?

על הניסוח. ההנחיה שלי ללשכה המשפטית היא שאם אלה שאלות של ניסוח ותו לא, אז בסדר, ישבו עם הרשות לניירות ערך ויסיימו את העניין. אם יש שינויים מהותיים, אמרתי להחזיר את זה לוועדה, מה שאני לא רוצה לעשות. כאן זה עומד. אני טועה?

זאת לא טעות, אבל זה לא מדויק.

אז תאמרי.

דיוק הדברים הוא שלפני כשבוע וחצי, או משהו כזה, בחלוף זמן לא קצר מהיום בו אושרה ההצעה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה זו, קיבלנו נוסח מהייעוץ המשפטי שבו בוצעו תיקונים שאמרו לנו שאינם סוטים ממה שהוחלט בוועדה. עברנו במהירות רבה, ואני חושבת שבתוך יומיים שלחנו בחזרה את הערותינו. מרביתן של ההערות הן באמת ההרות שנראה לנו הפניות לא נכונות, טקסטואליות, אי דיוק בניסוחים. השארנו פרורוגטיבה מלאה לייעוץ המשפטי לקבל אותן, כי חשבנו שאנחנו נותנים עזר בידי הייעוץ המשפטי להפיק מוצר טוב יותר שזאת המטרה של כולנו.


עשר הערות מיקדנו ומבחינתנו הן חשובות. לדעתי לפחות מחציתן הן סטייה ממה שאושר בוועדה ולכן גם הצבעתי על המקום בפרוטוקול בו נאמר אחרת. לגבי האחרות, אנחנו חושבים שהייתה איזושהי בעיה. לא ביקשנו להגיע לוועדה.

אני הנחיתי אותם להגיע לוועדה. אם יש שינוי מהותי, להגיע לוועדה.

בסדר גמור. לכן אמרנו שעליהן אנחנו מבקשים לקיים שיח. אם תחשוב היועצת המשפטית שהדברים סוטים באמת באופן מהותי ממה שהוחלט בוועדה, אז נצטרך לחשוב אולי ניסוג מהעניין. יש דברים שקשה להגיד אם זה נסחות או לא. בכל מקרה, השארנו את זה בידיה של היועצת המשפטית.

תודה. שגית.

באמת, כמו שאמרה דניאל, במיוחד כמו שאמר היושב ראש, לפני שבוע וחצי-שבועיים שלחנו נוסח אתו עברנו עם הנסחית אצלנו בלשכה המשפטית. אני מזכירה שמדובר בחוק בן מאה עמודים, מאה סעיפים, שלהערכתי הוא אחד החוקים הגדולים ביותר שעברו בוועדה הזאת בעשר השנים האחרונות. עשינו עבודת נוסח רצינית משום שמדובר בתיקוני חקיקה לחוקים שונים, וכמו שאמרת, לחוק הזה יש השלכות רוחב על חקיקה נוספת ולכן עבודת הניסוח לקחה ימים רבים ושעות ארוכות. בילינו שעות רבות מאוד אצל הנסחית, כל יום במשך חמישה ימים בשבוע. אחרי שהעברנו את הנוסח לדניאל, ציינו שיש לנו עוד עבודה על מספור ועבודה טכנית נוספת. קיבלנו בחזרה מהרשות לניירות ערך נוסח כולל עם המון מירקורים כי גם הם עשו עבודה רצינית בזמן קצר, ועוד עשר הערות שבעינינו הן הערות מהותיות שאם רוצים להתווכח עליהן, צריך לחזור לוועדה.

השאלה אם ההערות סותרות את החלטת הוועדה.

הערות מהותיות סותרות. החלטת הוועדה הייתה בעניין מסוים לומר כך ואומרת הרשות שהיא סבורה שנכון יותר שיהיה כך.

אבל זאת לא הערה מהותית.

אין דיון. תשלימי את הדברים.

העניין הוא שאנחנו נעשה מאמץ לעבור בשבוע הקרוב על ההערות המהותיות, נקיים את השיח שמבקשת דניאל לקיים. מכיוון שאנחנו מצויים בעיצומו של חוק הסדרים, קשה לקיים שיח מהותי על עניין אחר, אבל נעשה את זה. אם צריך, כמו שהנחית אותי, נחזור לוועדה למרות שאני מקווה שלא נחזור לוועדה משום שזה יהיה לא נכון לפתוח את הנושא.

אני לא פותח את הדיון. חבל שג'ומס לא שמע את הכל, אבל הוא ישמע את זה אחרי כן. חבל שלא שמעת את התשובה לשאלתך.

הייתה לי שיחת טלפון חשובה.

היועצת המשפטית, אני חוזר על הנחיותיי כפי שאמרתי בתחילת הדרך. ועדת הכספים עשתה בחוק הזה עבודה חסרת תקדים מבחינת מספר הישיבות, כמו הנושאים וכולי. לא כל חברי הוועדה ראו בזה חזות הכל, אבל מכיוון שהרשות לניירות ערך מאוד רצתה את זה, אנחנו קיימנו את הדיונים והשלמנו את החקיקה. כמו ששגית אמרה, החוק חסר תקדים מבחינת ההיקף שלו ועם השלכות הרוחב, כולם עומדים בצד ומחכים וכבר מגיע לנו עכשיו החוק של שוק ההון שבעצם הולך לעשות אכיפה מינהלית גם שם. אני רואה בעניין הזה אחריות כבדה בנושא של אכיפה מינהלית. כבר דיברנו על זה.


הנחיתי ואני חוזר על ההנחיה הזאת לייעוץ המשפטי. הניסוח בעניין הזה הוא לא בסדר העדיפות הגבוה. הניסוח היום הוא של חוק ההסדרים בו יש דברים שתלויים בזמן. אף על פי כן, מפעם לפעם אני שואל אותם והם באמת עושים עבודה.


אני אומר לכן שאם יהיה שינוי מהותי אחרי כל הדיונים האלה והפוסק האחרון מבחינתי מה זה שינוי מהותי זאת הלשכה המשפטית שלנו, אם הם אומרים שיש שינוי מהותי, זה חייב לחזור לוועדה, דבר בשבילי הוא סיוט. לחזור עם האכיפה המינהלית לוועדה, זה סיוט. אני מציע שאתם תתגמשו. ההנחיות שלי בעינן עומדות. זה יבוא בעזרת השם למליאה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו תקועים עכשיו עם חוק ההסדרים שבאמת מטפלים בו בזמן קצר עם הרבה חוקים אבל בכל אופן הם עושים את העבודה.


תאמרי גם לזוהר גושן מנהל הרשות לניירות ערך שאין בחיים מאה אחוזים. אין. אין מציאות כזאת. יש לפעמים 95 אחוזים, יש לפעמים 90 אחוזים ולפעמים הרבה פחות. אתם נמצאים ב-98 אחוזים. אל תכניסו עוד דברים.

מה שאמרת מקובל עלינו.

תודה רבה. דניאל, זה בסדר. יסיימו את זה.


מי מציג את התקנות?

אני רק אומר באופן כללי את הצורך בהן והיועצת המשפטית תציג את הפרטים. התקנות האלו, מבחינתנו, יש להן חשיבות אדירה. אנחנו בשיתוף הרשות לניירות ערך – ואני באמת מודה לרשות ולפרופסור זוהר גושן על שיתוף הפעולה – מתחילים לא רק לומר שהנושא הסביבתי הוא נושא כלכלי אלא גם זה מתחיל להיות מומחש על ידי רגולציה וחקיקה.


הדוגמה של מפרץ מקסיקו היא הדוגמה אולי האולטימטיבית. לצערנו זה אסון אבל אי אפשר לבקש דוגמה טובה יותר ממנה כי מפרץ מקסיקו, האסון של הדליפה, המחיש כמה סיכון סביבתי יכול בסוף להשפיע על חוסכים, על משקיעים, על קרנות פנסיה. מי שלא יודע, חברת בריטיש פטרוליום, השווי שלה בעקבות האסון והחשיפה שלה לסיכונים כלכליים שהיא תאלץ לפצות את כל הדייגים שם, והיא תאלץ לשלם פיצויים ועלויות של מה שהיה כרוך בזיהום, השווי שלה נחתך בעשרות אחוזים וקרנות פנסיה שהשקיעו בה, החוסכים הפסידו כספים. החוסכים שהיו מושקעים בבריטיש פטרוליום, הפסידו אחוזים ניכרים מתשלומי הפנסיה החודשיים, גם במדינת ישראל. ככל שהחקיקה הסביבתית הולכת וגדלה ומוטלת אחריות על מזהמים לשלם פיצויים, לשלם עלויות של ניקוי קרקע, להצטייד בטכנולוגיות שעולות עשרות מיליוני דולרים כדי שהשפכים שלהם לא יגיעו לים בצורה גולמית אלא יגיעו אחרי שהם נוקו וטוהרו, העלויות האלו, הציבור או המוסדיים או הבנקים או סתם אדם שקונה מניות, צריך לפחות לדעת שהחברה הזאת, יש לה פעילות שגורמת לאותם סיכונים סביבתיים שאחר כך יכולים לעלות הרבה כסף.


עד היום כל חברה בישראל עשתה מה שבא לה וולנטרית ואני מדבר על חברה בורסאית. חברה הייתה יכולה להראות שהיא מצוינת, נגיד חברת שטראוס, גם בנק הפועלים, חברות שבאמת עושות דוח סביבתי ויש היום בעולם מפרט ברור מה צריך מכלול דוח סביבתי כזה. אתה לא מדגיש רק מה שנוח לך אלא כל מה שאתה חשוף לו, ובעצם היום רשות ניירות ערך עשתה עבודה מקצועית וראתה גם מה קיים בעולם והיא מביאה תקנות שאמורות לחייב את החברות שנסחרות בבורסה למפרט קבוע של דיווח של הרשות, מה הסיכונים הסביבתיים או ההשלכות הסביבתיות שעלולות להיות לפעילות השוטפת של החברה.


זה באופן כללי.

תודה רבה. דניאל, בבקשה.

כפי שאמר השר ארדן, התקנות האלה נעשו יותר מאשר ביד אחת עם המשרד להגנת הסביבה שיזם, סייע, ניסח ובאמת עבד על זה יחד עם הרשות. התקנות עוסקות בדרישות הגילוי שחלות על תאגידים שמציעים ניירות ערך שלהם לציבור. הן מעוגנות בתוך תקנות פרקי תשקיף, הן מחליפות את הפסקה הקיימת שם היום ודנה באותו גילוי. כיוון שתקנות הדוחות גם הן מופנות לאותה פסקה, יוצא שבעצם הן במסגרת הצעת ניירות ערך לציבור והן במסגרת הדיווח השוטף, התאגיד יהיה חייב לתת גילוי שהפוקוס שלו הוא על איכות הסביבה. כשאני אומרת פוקוס על איכות הסביבה, זה רק כל אימת שענייני איכות הסביבה יש להם רלוונטיות לציבור המשקיעים שהרי המנדט שלנו, להבדיל מהמנדט של המשרד לאיכות הסביבה, הוא בהספקת המידע החשוב לציבור המשקיעים בניירות הערך.


אני רוצה להבהיר שגם היום יש פסקה שמי שקורא אותה בדקדקנות וממלא אחריה בדקדקנות מוצא את מרבית הרכיבים המבוקשים כעת בתקנות ממילא בתוכה. יש חלקים שממוקדים כמו למשל ההליכים המשפטיים, גורמי הסיכון, שנמצאים בהוראות אחרות בתוך אותה תוספת. כלומר, מי שהיה רוצה לחפש את כלל ההוראות שאנחנו מבקשים אותן עכשיו, יכול היה לשוטט בתוך קובץ התקנות ולגלות אל כל ההוראות נמצאות בתוכו. אלא שחשוב היה לנו בעולם של היום שבו יש – כפי שחלקו שבחים לשר לענייני הגנת הסביבה, שיש רגולציה מוגברת על איכות הסביבה, שיש עניין ציבורי גדל והולך בארץ ובעולם בענייני איכות הסביבה, כאשר משקיעים כחלק מהעניינים שבוחנים בתוך החברה ומעונינים להסתכל דווקא על הספקטרום הזה כי הוא חשוב להם גם לשורת הכיס אבל גם לשורת המוניטין במה הם משקיעים, כאשר אנחנו רואים תופעות כמו בריטיש פטרוליום ויש בארץ גם שותפויות הנפט שמשגשגות וגם להן כמובן יש השפעות סביבתיות צפויות או קיימות, ביקשנו פשוט ליצור ריכוז של כל העניינים האלה בצורה מסודרת הקרובה למקובל בעולם.


כדי לא לסטות ממה שמקובל בעולם, שכרנו את שירותיה של נגה לב ציון היושבת כאן לצדי, שהיא מנכ"ל גרין-אי והיא יועצת הרשות לכתיבת הטיוטה הזאת. כפי שאמרתי, עשינו את זה עקב בצד אגודל יחד עם הסגל המצוין של המשרד להגנת הסביבה שלימד אותנו גם מה הן ההוראות המקבילות בעולם שהן דומות מאוד למה שכתוב בתקנות שמונחות לפניכם.

מי קובע את מידת הרלוונטיות ואת העוצמה של הרלוונטיות שצריך לציין אותה?

גם כאן, כל הוראות הגילוי הקיימות בדיני ניירות ערך, המבחן הקובע הוא מבחן המהותיות ומי שקובע את מבחן המהותיות היא החברה עצמה. די לציין לשם הדוגמה שיש חברה שהיא נגריה שמייצרת זיהום סביבתי, שיש לה שני עובדים והון עצמי של מאה אלף שקלים, בשבילה אם יש תביעה של מיליון שקלים, זה ממוטט את עסקי התאגיד. לעומתה חברת גדולות בישראל, כמו כימיקלים לישראל שנציגתה נמצאת כאן או חברות גדולות אחרות, עבורן תביעה של מיליון שקלים אינה סכום שאולי בר התייחסות. אולי פיטורים של נושא משרה בדרג בינוני לחברה קטנה זה כל עולמה, אבל נושא משרה בדרג דומה בחברה שיכולה לגייס לשירותיה את טובי המנכ"לים במשק, זה לא עניין כל כך גדול. לכן זה תמיד בפרוז'קטור ששמה החברה המפוקחת וזה לא רק לעניין הזה.

אם החברה תחליט שזה שיטילו על כי"ל לממן בשישה מיליארד שקלים את שיקום ים המלח, זה לא מהותי, נראה לי שהרשות לא תחשוב שזה שיקול דעת הגיוני.

בוודאי.

תודה רבה. יש התנגדויות לתקנות האלה?

תקנות כאלה חיוביות, מישהו מתנגד?

כן.

גד סואן, בבקשה, תאמר בקצרה למה אתה מתנגד.

אני מתנצל אבל הודיעו לנו רק אתמול על הישיבה היום.


אנחנו העברנו בשעתו לרשות ניירות ערך וגם ישבנו אתם והעברתי אתמול בלילה את החומר לוועדת הכספים אבל אני לא יודע אם הוא הועבר. האם העבירו לכל החברים?

לא העבירו לכל החברים אבל תאמר את הדברים.

יש לי כאן חומר שאני יכול לתת אותו.

בסדר, אבל תאמר את הדברים.

באופן כללי תקנות הגילוי בנושא איכות הסביבה הן דבר רצוי כשלעצמו. השאלה אם לא שופכים את התינוק עם המים בעניין הזה.


יש כאן כמה דברים של הגדרות, מה זה סביבה, מה זה פגיעה בסביבה, מה זה סיכונים סביבתיים, ואם מחברים את כל הדברים האלה ביחד, מגיעים לדבר שהוא חובק עולם וכל חברה תצטרך לפרט פרטי דוח שאפשר לשים בו הכל. זה יבלבל את כל העולם. אתה תקבל את הדוח הזה, הוא עמד ומילא את חובתו ואף אחד לא יבין מה רוצים ממנו בעניין הזה.


אנחנו מציעים שההתייחסות תהיה רק לנזקים ידועים שנגרמו לסביבה על ידי החברה ויש להם השפעה מהותית על פעילות החברה. צריך לזכור קודם כל מה מטרת הגילוי. הגילויים שהרשות לניירות ערך מופקדת עליהם, זה לדאוג לטובת המשקיעים בחברה, לטובת בעלי המניות. לשם כך היא הוקמה, לשם כך היא קמה. אלה המטרות העיקריות. אנחנו באים מנקודת הראות של המשקיע בחברה. כמובן אם החברה עושה פאשלות בתחום איכות הסביבה, יש לזה כמובן השפעה ישירה גם על המשקיע בחברה וזה קודם כל, כי החברה תצא ניזוקה מהעניין הזה.


אנחנו מציעים, והצענו את זה לרשות והייתה לנו שיחה והבטיחו לנו שנקבל תשובה בעניין הזה אבל לצערי לא הגענו לזה, שההתייחסות תהיה רק לנזקים ידועים שנגרמו לסביבה ולא דברים ערטילאיים שאיש לא יודע מה הם.


מה שקורה כאן, אפשר לחזות כל מיני צורות של הליכים ודברים שיביאו לדבר כזה ולדבר אחר, ויש דבר שאנחנו יודעים שהוא יקרה ואז צריך בהחלט להתייחס אליו. לא לגבי תחזיות של חשיפה שלא ניתן להעריך.

מה שלא ניתן להעריך, ברור שלא ניתן. אם אתם לא יודעים, אתם לא יודעים.

מה שכתוב כאן בלשון הנוכחית של התקנות, אתה צריך לפרט גם דברים שאולי יקרו ואף אחד לא יודע אם יקרו או לא יקרו.

על מה אתה מדבר? על הצפויה להיות?

כן.

המינוח של צפויה להיות מפריע לך?

גד, אני הולך לקנות עכשיו מניה של מלון בים המלח. בתשקיף יהיה כתוב שיש סכנה שים המלח יציף את המלון או לפי דעתך לא צריך לכתוב את זה? אני שואל אותך. לא רק שזה לא יקרה, אלא אולי המדינה תסגור, אבל אם אני הולך לקנות מניה ואני יושב בלוס אנג'לס וקונה את המניה של ים המלח, אני צריך לדעת.

תן לי לסיים את דבריי, כי אז תבין את הדברים.

לפי דעתי הזמן שלך יעבור לפי השעון ולא נקבל תשובה.

גד, בתקנות ניירות ערך כתוב שיצוינו השלכות מהותיות שיש להוראות הנוגעות לאיכות הסביבה, לרבות ההשקעות ההוניות, הרווחים והמעמד התחרותי של התאגיד. כמו כן יפורטו סכומי ההפרשה שהוכרו בדוחות הכספיים בגין איכות הסביבה ומפגעים סביבתיים, וחוץ מזה כתוב בפסקה (ב), שיפורטו עלויות בהשקעות סביבתיות מהותיות צפויות. כתוב צפויות.

בהחלט. אתה מקריא מתוך הנוסח.

מתוך מה שקיים.

זה מהקיים. זה המצב הקיים.

איך אתה בא בטענות לדבר הזה?

כאן מרחיבים.

מרחיבים, בסדר.

אני אסביר למה אני מתכוון.

מפרטים. לא מרחיבים.

כאן יש הרחבה כשאומרים שתיתן את כל הדברים, את כל הדינים, שמא פגעת בדין כזה או בדין כזה וכולי.

ודאי שיש כאן תוספות, אבל העיקרון קיים.

חברה שתעבור על הדינים הקיימים, תראה אם היא חשופה באחד מהם לעבירות.

מה שיכול לקרות כאן שאם יקרה דבר כזה, הרבה מאוד דברים מסוג הדברים שאתה יכול לומר יפגעו בחברה על ידי זה שיעוררו תביעות נגד החברה. זאת אומרת, יבוא מישהו שיגיד: רגע, אתה כותב דבר כזה, כבר סיכנת את בעלי המניות, כבר יש תביעות ייצוגיות כלפי החברה.


כשאתה מדבר על הוראות הדין, דבר שקיים בהוראות הדין, סעיף 28(א) יחד עם (ג), זה אומר שאתה באמת צריך לכתוב ספר שלם עם כל הדברים האלה.


לכן אנחנו מציעים להיצמד רק לדברים המהותיים בעניין. אגב, יש לנו פירוט של ההליכים המשפטיים. יש כבר בחוק ממילא. יש היום דרישות שצריכים לפרסם. גם היום חברה מפרסמת ויש הליכים משפטיים נגד החברה, מכל סוג שהוא, גם במובן איכות הסביבה. למה צריך כאן עוד פעם לפרט?


אני אומר עוד דבר אחד.

כן, אבל ממש בקצרה כי אנחנו חייבים לסיים.

אנחנו לא מתנגדים לגישה ירוקה. אנחנו תומכים בה.

זה ברור. אני זוכר את זה מאז אני בכנסת. באים כל המשרדים ואומרים שהם תומכים בנושא הירוק, אבל מה שנוגע לסעיף שלהם, הם נגד. כאשר הייתי יושב ראש ועדת הפנים, תמיד היה כך.

חלק גדול מהמפעלים האלה הם אלה שעומדים בראש הטבלאות.

אין לי טענות. זה בסדר.

הם משלמים דמי חבר כמובן.

אתה רוצה שהם יפעלו חינם?

לא. היום החברות מצאו פטנטים. חשובה לי הפעילות של מעלה וגופים כאלה אבל עם כל הכבוד, הם לא באים להחליף את פעולות הפיקוח של המדינה. זה שבאיזשהו גוף וולנטרי מישהו מדורג גבוה, בסדר. יש לי אלף ארגונים שמכריזים על כל הערים בישראל כערים ירוקות. כל ראש עיר, יש לו מאחוריו כוכב, עיר ירוקה. המועצה לישראל יפה הכריזה כבר על כל החוף בישראל כחוף יפה.

אני מציע שתדאג לתקצב את מעלה.

שיבקשו. הם אף פעם לא פנו. יש לי הרבה כסף עכשיו.

אנחנו רק אומרים שהתרגום של הגישה הירוקה הזאת בתקנות המוצעות האלה גורר את החברות למחוזות מאוד מאוד רחוקים ולאו דווקא ירוקים וזה יגרום לבעלי המניות נזקים מחשיפת יתר מיותרת ומעליות גבוהות שינבעו מהצורך להתחיל להסתייע בכל מיני מומחים שיכתבו להם דבר כזה ודבר אחר.


אני חושב שמה שיצא מזה – וזה חשש אמיתי אדוני היושב ראש, ואתה מכיר אותנו כבר הרבה זמן – שיקבלו ספר שלם עם כל מיני דברים כי כל אחד יתחיל להתכסות בכל הדברים האלה, ואף אחד לא יוכל להבין בכלל מה רוצים ממנו.


נמצאים כאן גם אנשי התאחדות התעשיינים ואני מניח שגם הם יתייחסו לנושא הזה.

בבקשה, התאחדות התעשיינים.

יועץ משפטי של התאחדות התעשיינים. לייזה כתבה את התקנות ואז היא מיד עברה לכי"ל.

לכן היא יושבת כאן ומברכת על התקנות.

אתם עושים את הספר הזה עליו הוא מדבר.

זה מה שיקרה.

הם כבר עושים אותו. מה רע בזה?

החברות שמתנהלות באופן תקין, גם היום באופן וולנטרי מדווחות כהלכה.

אתמול הייתה כאן הממונה על ההגבלים העסקיים לגבי חוק אחד בנושא של ההגבלים העסקיים, ומי שהיה מולה, נגדה, היה הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים. שאלתי אותו איך הוא עבר צד.

מה החלטתם אתמול?

דחינו את זה בשבועיים, כדי שיבואו להסדר, גם בנושא של החקלאות וגם בנושא של הספנות.

ארבע הערות שמתייחסות אך ורק לדברים שהעלינו בפני הרשות ולא ניתנה עליהן תשובה. כל מה שהעלינו בפני הרשות והרשות אמרה שהיא לא מסכימה, אני לא מעלה עכשיו.


כל ההערות מתייחסות אך ורק לבהירות שבהוראות. זאת אומרת, אנחנו לא חולקים על הצורך בתקנות אלא אך ורק שיהיה ברור מה אנחנו צריכים לעשות.

הנושא הראשון.

פגיעה בסביבה, בריאות האדם, - ההגדרה כוללת דברים שלא קשורים לאיכות סביבה ולסביבה בכלל אלא כוללת דברים שהם ברשות היחיד. את זה צריך להבהיר.

הנושא השני. דניאל, את רושמת?

כן.

לא הבנתי את ההבחנה.

ניסוח.

זה רק עניין שכאשר אנחנו ממלאים את הדוח, דרישת המהותיות חובקת הכל. אנחנו נכתוב הכל. נכתוב את זה בפרק של איכות סביבה ונכתוב את זה בפרק הכללי. ההגדרה של פגיעה בסביבה יש לה יסוד של בריאות האדם. נושא חשוב, נדווח כפי שנדווח, אבל הוא לא קשור לאיכות סביבה. אני חושב שגם השר להגנת הסביבה רוצה שנושאי הסביבה יאוחדו לנושא הסביבה אבל בטיחות של מוצרים, בטיחות בעבודה, אלה לא נושאים של סביבה וצריך להוציא אותם מתוך ההגדרה.

הנושא השני.

הערכת התאגיד האם האמצעים האלה אפקטיביים. שמישהו יעזור לי למצוא את המספור, כי אני לא מצליח למצוא אותו.

עמוד לפני אחרון למעלה.

פסקה ראשונה. את הסיפא "וכן הערכת התאגיד אם האמצעים האלה אפקטיביים", אנחנו מבקשים להשמיט משום שאנחנו לא יודעים איך להתייחס לזה. ההנחה היא שהתאגיד לא נוקט באמצעים שהוא חושב שאינם אפקטיביים. המושג אפקטיביות לא ידוע לנו. האם אפקטיבי בתשעים אחוזים, בעשרה אחוזים, בעשרים אחוזים?

הערה שלישית.

מכל התחומים, מכל הנושאים שיש להם חשיבות גילוי סביבתית, הנושא של ההליכים המשפטיים תלויים ועומדים יוצר אי בהירות מן הטעם שאנחנו נותנים גילוי כפול. אנחנו מדווחים את זה פעם אחת במסגרת ההליכים המשפטיים הכלליים ופעם אחת כאן. לדעתי מכל הנושאים החשובים שיש לתת להם גילוי, ואנחנו לא חולקים על זה, את הנושא של הליכים משפטיים צריך להשמיט משום שהוא מקבל ביטוי בהליכים המשפטיים הכלליים. גם החישוב הכספי ועלות החשיפה הכספית נובעת מסך כל ההליכים שתלויים ועומדים נגדך ולא בהקשר הזה. זה מקשה על המשקיעים להבין מה החשיפה הכלכלית כי החשיפה הכלכלית לא נפרדת.


הערה אחרונה. הפסקה האחרונה אחרונה בסעיף קטן (4), ההבחנה בין אמצעים שננקטים למניעה לבין אמצעים שננקטים לתיקון, היא לא תמיד ברורה. פיזית היא לא תמיד ברורה. היא בדרך כלל, וכל איש מקצוע במשרד להגנת הסביבה בטוח מבין את זה, הרבה פעמים, במיוחד כאשר מדברים בדברים גדולים ולא סתם תרים את הפסולת או תנקה, אנחנו לא יודעים להבחין בין האמצעים האלה.


אני חושב לכן שצריך לתת הגדרה כללית כפי שיש ברישא שמתייחסת להוצאות הסביבתיות שקשורות גם וגם.

תודה.

לא הבנתי למה אי אפשר להבחין בין מניעה לשיקום.

לפעמים אפשר ולפעמים אי אפשר.

כתוב ככל שניתן, תוך הפרדה ככל שניתן. התאגיד יראה אם ניתן להפריד, הוא יפריד, ואם לא ניתן, הוא לא יפריד.

נכון. זה כתוב.

אני חושבת שהנוסח הוא כזה.

לא, המושג ניתן הוא מושג אחר מאשר ידוע.

גם אנחנו ישבנו בישיבות.

מי זה אנחנו?

היועצת המשפטית של כימיקלים לישראל. גם אנחנו שלחנו מכתב עם הערות והשתתפנו בישיבה. אנחנו מברכים על התקנות אבל יחד עם זאת יש לנו כמה הערות.


הערה ראשונה שנאמרה כאן ואני לא רוצה לחזור, אבל בכל זאת לציין שזאת הערה שלנו. השימוש כאן בהגדרות הוא לא שימוש בהגדרות מקובלות בתחום של רגולציה סביבתית ומייצר בעיות של כפל בדיווחים.


בתקנה 28(ה) אנחנו מבקשים להוסיף גם מבחן של השפעה מהותית וחובה של תיאור כל הליך משפטי. בכל מקום יש מבחני מהותיות אבל דווקא בסעיף הזה של תיאור כל הליך משפטי הושמט.

כתוב מהותי. יתואר בקצרה כל הליך משפטי או מינהלי מהותי.

מהותי, בקשר עם.

זה זהה לנוסח המקובל היום על הליכים משפטיים.

יכול להיות שבנוסח שאנחנו ראינו, זה לא היה. בסדר, עכשיו ראינו שזה קיים.


לגבי תקנה 28(ו), גם אנחנו מבקשים להשמיט את הדרישה להערכה.

אם בדברים שלך יש משהו שאמר עורך דין נייגר, תאמרי שאת מצטרפת. לאיזה סעיף את מצטרפת?

תקנה 28(ו).

כשאומרים לי מספרים, אני מתבלבל. לאיזה מספר הערה שלו את מצטרפת?

הערה שנייה.

את מצטרפת לדרישה השנייה שלו.

אתה מצפה שאנחנו גם נקשיב אחד לרעהו ונזכור כל מה שהוא אמר.


הערכת אפקטיביות, להערכתנו זה כמעט בלתי אפשרי.

הבנתי. הערה נכונה.

האם הם מפעילים אמצעים שהם לא יודעים להעריך אם הם אפקטיביים או לא?

זה ניסוח לא נכון. לא משנה.

אנחנו לא נוקטים באמצעים שאנחנו חושבים שהם שלא אפקטיביים.

אתם אולי לא, אבל יש אחרים שכן, כדי לרצות אותנו.

אני יכולה לדבר רק בשם עצמי. פעם בשם הרשות והיום בשם עצמי.


הנושא של הפרדה בין הליכים משפטיים, כל ההליכים המשפטיים, לבין הליכים משפטיים בתחום של איכות הסביבה. מבחינה זאת, אנחנו כחברה צריכים ללכת עכשיו צעד אחורה. אנחנו לדוחות השנתיים של שנת 2009, לבקשת הרשות, השתתפנו בפיילוט של פישוט הדוח התקופתי וחלק מהפישוט הוא ששום דבר לא נכתב בדוחות יותר מפעם אחת. ההחלטה בהסכמת הרשות הייתה שהליכים משפטיים מתוארים בדוחות הכספיים ומשכך לא מתוארים בשום מקום אחר. יש היום תקינה מאוד מפורטת חשבונאית בנושא של הליכים משפטיים והכל נמצא שם. אנחנו לא חושבים שעכשיו צריך ללכת צעד אחד אחורה ולתת פירוש להליכים משפטיים, לא בתחום של רגולציה פיננסית, לא בתחום של רגולציה בתקשורת, לא בתחום של רגולציה בתחום הדלקים, ולא מבקשים לעשות הפרדות בין ביאור ההליכים וזה נראה לנו לא נכון, מיותר ומזיק.


הערה אחרונה שלנו. גם אני מצטרפת להערה שלא ניתן להבחין בין סכומי כספים שהוצאו למניעה או להפחתה. יודע דווקא השר ארדן שכי"ל פועלת גם למניעה, גם לשיקום, גם להפחתה ובמסגרת האחריות התאגידית נעשים פרוייקטים מאוד משמעותיים בתחום של שיקום ומניעה. אנחנו בוודאי לא יודעים שאנחנו עושים דברים במסגרת שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, במסגרת שיתוף פעולה עם ארגונים סביבתיים, במסגרת אחריות קהילתית שלנו לקהילה בסביבה של הנגב. אנחנו בוודאי לא יודעים מתי זאת מניעה ומתי זאת הפחתה.

תודה רבה.

אני יכול לתת לשר דוגמאות אחרות ופשוטות מאוד.

תגידי לי למה מאוגוסט לא עניתם להם.

לא שלא ענינו להם. אנחנו קיימנו אתם מספר ישיבות פרונטליות ושאינן פרונטליות.

מאוגוסט.

אני לא יכולה לשחזר את המועדים, אבל לייזה תעיד שהיו פגישות עם כל היושבים בחדר הזה.

ביקשנו שיאמרו לנו מה המסקנות.

קיבלתם.

לא. אולי אתם קיבלתם, אבל אנחנו לא קיבלנו.

זאת טענה חשובה.

יש שני דברים. האחד הוא שאנחנו מקיימים שיג ושיח עם התעשייה בכל דבר ועניין, ובוודאי עם איגוד החברות הציבוריות ובעניין הזה גם עם איגוד התעשיינים וגם עם כי"ל באופן מיוחד, שהיא לקוח רלוונטי לתקנות האלה, אם אפשר לקרוא לזה כך. גם אנחנו קיבלנו התרעה על קיומה של הישיבה הזאת רק אתמול בצהרים. יכול להיות שהיינו עושים שיח משלים אילו ידענו על כך יומיים-שלושה קודם לכן.


אני אגיב לטענות כסדרן. ראשית אני רוצה לומר איזושהי אמירה כללית. האמירה הכללית היא שקצת קשה לאחוז בחבל משני קצותיו.


מצד אחד אני שומעת שכל המידע כבר קיים ממילא בהליכים משפטיים ובמקומות אחרים, אז למה לעשות כפול, ומצד שני הם מספרים לי שהתקנות האלה ייצרו נזק מאוד גדול לחברות. זה לא מסתדר לי ביחד. או שאין כאן חידוש או שיש כאן חידוש שמזיק לחברות. אני לא רואה איך זה חי יחדיו.


ההערות לגופן. ההערה הראשונה שנשמעה היא לעניין רשות היחיד או בריאות האדם. לטעמי אלה נראות לי שתי טענות נפרדות ואני אגיב עליהן גם בנפרד. ברשות היחיד, אני לא רואה מה נפקא מינא אם הזיהום נעשה בתוך גבולותיו של התאגיד המזהם או מחוצה להם. כך או כך, יכולה להיות זליגה של זיהום וידוע הוא שהוא יכול לזלוג לשטחים אחרים, ושנית, מה זה משנה אם התביעה הייתה על ידי מישהו שפקד את שטחה של החברה או עובד שלה שנפגע מנזקי הקישון או מישהו שהוא חיצוני לחברה? כך או כך מדובר בנזקים של איכות הסביבה והם רלוונטיים באותה מידה.


לגבי בריאות האדם, אני לא יודעת מה זה השפעה על סביבה. כלומר, בסופו של דבר הסביבה היא הנהנה או הנפגע הסופי של בריאותו של האדם. אם חבריי כאן מהמשרד להגנת הסביבה חושבים שהשמטת המלים בריאות האדם לא תפגע ביחס למקובל בעולם ושדי להשאיר את הדיבר פגיעה בסביבה, אני משאירה את זה להם. אנחנו חשבנו שיש מקום להשאיר את שניהם זה לצד זה.

מה אומר המשרד להגנת הסביבה?

אנחנו בדעה שבריאות האדם צריך להישאר מאחר שבריאות האדם יכול לבוא לידי סיכונים סביבתיים. כלומר, הסביבה משפיעה על האדם ועל בריאותו.

אבל ברגע שאת אומרת סיכונים סביבתיים, כל אחד מבין שזה יכול להשפיע על בריאותו. סיכונים סביבתיים יכולים להזיק אפילו לא לבריאות אלא סתם. הבריאות זה על אחת כמה וכמה. למה צריך לכתוב את זה?

דווקא בגלל מי שמבקש כאן להשמיט את זה. מי שמבקש להשמיט, אני חוששת מהתוצאה שהוא יטען את זה גם כאשר הוא מבקש לבשל את הדיווח, להגיד שבריאות האדם אינה נכנסת בפנים כי אחרת למה מפריע להם שזה נמצא בדברים?

ההערה שלי לא הובנה.

לא. בוועדת הכספים מדברים ברשות דיבור.

איזה נזק לבריאות האדם יכול להיות שהוא לא סביבתי?

זה מה שעמדתי לומר עכשיו.

זה העניין. הם יאמרו אחר כך שהם לא הבינו שזה נכלל בזה. אם לא תכתוב בריאות האדם, הם יאמרו שלא ידעו שזה בכלל קשור למשרד להגנת הסביבה.

אפשר לכתוב לרבות בריאותו של אדם.

מישהו ברמת חובב קיבל דלקת ריאות, מישהו יאמר שזה לא זיהום סביבתי?

הדוגמה הקלאסית היא מה שהיה בשבוע שעבר.

אם אפשר, אני מבקש לקבל את רשות הדיבור. לא הובנתי.

תכף נבין.

הדוגמה הכי עדכנית למה שהיה בשבוע שעבר בבז"ן.

הם מראש אומרים שהם לא חשבו שזה קשור בכלל.

הייתה פגיעה בבריאות הציבור. אולי הסביבה לא בהכרח נפגעה לטווח הקצר והטווח הארוך.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. היה מקרה בו - כל מה שאנחנו מדברים בתקנות האלה מהווה פגיעה סביבתית – מישהו נפגע בבריאותו. הוא יבוא ויטען שבריאותו נפגעה בגלל שהייתה רוח והוא הצטנן וכתוצאה מכך הוא מת. הטענה שלו היא שהפגיעה בו, במשפחתו, שזה לא היה בגלל איכות הסביבה, זה לא היה בגלל הזיהום שהיה שם במפעל הזה או באיזו חברה במקום. אז יתקיים דיון בבית המשפט כדי לראות ממה זה נגרם. מה מוסיפה המילה בריאות? הרי אנחנו מדברים על מפגע סביבתי. המפגע הסביבתי הזה יכול לגרום לכמה דברים.

אבל לא בשלב של כתב אישום. אתה בשלב של גילוי נאות.

גילוי נאות. מה אתה צריך לגלות? אתה צריך לגלות שהמפעל הזה מזהם.

אם יש בריכה לא מטופלת על ידי כי"ל ברמת חובב, ויש סכנה גם של האקוויפר וגם שהריח יפגע בבדואי שגר ליד, זה כתוב בתשקיף.

אז מה הבעיה? למה צריך את המילה בריאות?

אני לא חשבתי שיש לזה השפעה על הסביבה בכלל על הנושא הזה כי זה בתחום שלי, הבריכה, אין סכנה שהיא תגלוש מעבר לזה.

אלא על מה?

על האקוויפר.

אם כתובה המילה בריאות, על מה?

אני דווקא מוטרדת מחיבורם של שני הטעמים יחדיו. דווקא זה שחברי אמר שרשות היחיד ובריאות האדם הם נימוק אחד, מזה אני מוטרדת כי זה אומר שכל אימת שהדבר נעשה במגרשו הפרטי של התאגיד ויכול להיות שזה פוגע בתברואתם של העובדים, אפשר יהיה לטעון שזה לא בר דיווח.

המקרה של בז"ן, זה בדיוק התפר בינינו לבין משרד התעשייה לבטיחות בעבודה. יגיד לך בז"ן היום שהדליפה הזאת, לא הייתה שום סכנה שהיא תפגע בסביבה כי זה לא יכול לצאת מחצרי המפעל, אבל מסתבר שהדליפה הזאת יכולה להרוג שם עובדים. לכאורה הם לא צריכים לדווח.

צריך לדווח. בז"ן היה צריך לדווח כי גם אם זה הורג בתוך המפעל, זה מפגע סביבתי על פי התקנות.

יש מחלוקת בעניין הזה, האם רשות היחיד היא הסביבה.

התקנות אומרות את זה.

כדי שהן יאמרו את זה, אנחנו מבקשים שזה יישאר.

המילה בריאות.

התקנות אומרות השפעה שלילית על הסביבה. יכול המפעל לטעון שמקור הזיהום נמצא בתחום שלו, במקום שלו, בריאותו של אדם חיצונית למפעל ולכן הוא לא צריך לדווח על זה.

מה המילה בריאות משנה?

ברגע שכתוב בריאותו של אדם, זה מחייב את התאגיד לדווח גם על משהו שעלול להיות מחוץ למפעל.

בתוך המפעל.

בתוך המפעל.

אז תכתבו גם בתוך המפעל. מה המילה בריאות מוסיפה?

אפשר היה לומר לחילופין שהשפעה שלילית על הסביבה לרבות תחום הפעילות של התאגיד עצמו. זה היה מגיע לאותה תוצאה.

תחליטו. תחליטו מה שאתם רוצים. או שיהיה כתוב בריאות או שיהיה כתוב גם בתוך המפעל. מה אתם רוצים?

שיהיה כתוב על הסביבה לרבות בריאות האדם.

ולא בתוך המפעל. גמרנו. זה מה שיהיה כתוב.

לגבי האפקטיביות, אני נוטה להסכים עם המשרד.

לרבות הבריאות.

לגבי ההערה הנוגעת לאפקטיביות ומופיעה בפסקה (ו).

הם צודקים.

אפשר לקבל את זה.

בסדר, קיבלנו.

ממילא נראה לי שלעולם תאגיד לא יאמרו שהוא לא אפקטיבי.

את מוחקת את זה?

כן.


הליכים משפטיים. ראשית, המידע, ככל שנוגע בהליכים משפטים מהותיים, קיים גם היום ונמצא בפריט 32 בתוספת. אין לנו שום כוונה ליצור כפל. כפי שאמרנו, זאת תמציתו של התיקון. זה ריכוז. נגיד שיש הוראה של גורמי סיכון ולקחנו את החלקים של איכות סביבה כדי שמי שמעניין אותו לצורך דירוג או השקעה עניינים של איכות סביבה, ימצא אותם במקום אחד. יחד עם זאת, אנחנו נאמנים לגישתנו שלא יהיה כפל. איך פותרים את זה? כמו באלף ואחד מקרים אחרים. עושים הפניה ממקום אחד לרעהו. אם מרכז הגילוי הופך להיות כאן, אז במקום של ריכוז ההליכים המשפטיים תהיה הפניה למקום הזה. אני לא רואה כאן בעיה אמיתית. איך שלא יהיה, אנחנו רוצים שניתן יהיה לגלות את המידע.


מניעה ותיקון. אני חייבת לומר שכששמעתי את הטיעון, הוא עשה לי איזשהו שכל אבל שמעתי כאן מחבריי מהמשרד להגנת הסביבה משהו שעשה לי שכל יותר. הם אמרו שיש משמעות להבחנה של מניעה או תיקון מפני שאם אתה עושה משהו לתיקון, אתה לא משפר את פניו של התאגיד צופה פני עתיד, אלא אתה בסך הכל מתקן את מה שכבר קלקלת. אם אתה עושה מניעה, אפשר לצפות שהתאגיד ילך וישגשג לכיוון שבו המשקיעים מתעניינים.


אני משאירה את זה לשיקולה של הוועדה. אני מעדיפה שההבחנה תיוותר על כנה. אני מזכירה, כמו שהדגישה היועצת המשפטית, שכתוב ככל שניתן. זאת אומרת, כאשר זה מעורר קושי, יכול התאגיד להימנע מההפרדה הזאת.


נראה לי שאלה היו כל הטיעונים שנשמעו.

אני רוצה להצטרף לדברי היועצת המשפטית שברגע שכתוב ככל שניתן, זה עונה על הטענה של עורך דין נייגר כי יש המון מקרים מובהקים בהם יש חיתוך ברור מה זה שיקום ומהי מניעה. כשאני דורש ממפעל להשקיע חמישים מיליון דולר ולקנות עכשיו מתקנים לטיהור שפכים כדי שהשפכים שלו שיוצאים לים יהיו נקיים יותר, זאת מניעה פר אקסלנס. זה לא שיקום. הוא לא משקם שום דבר. כשאני עכשיו דורש ממנו לנקות את הקרקע בחצר המפעל, זה שיקום ועדיין זאת לא מניעה של התקנת אמצעים שימנעו המשך הזיהום בעתיד. זה ככל שניתן. היכן שזה מתערבב, הוא יגיד שזה ביחד.

בוא ניקח מקרה פשוט. ברמת חובב יש ערמת חביות מזהמות ומה שצריך לעשות, זה לקחת אותן ולסלק אותן. זה שיקום.

זאת מניעה.

זה גם וגם.

זה לא גם וגם.

חוץ מזה אנחנו משקיעים חמישים מיליון דולר למנוע מצב שחלק בתהליך יביא את מה שנמצא בתוך החביות. אלה שני דברים שונים. את הנזק שעשית, אתה משקם ואתה גם מונע היווצרות של חומרים מסוכנים נוספים בעתיד על ידי השקעה נוספת. אלה שתי פעולות נפרדות.

לא הייתה לנו כוונה להכביד על תאגידים שגם היום ממילא מדווחים טוב ותקין, ודווקא החברות המובילות נותנות את הדיווח שלהן הן אלה היושבות כאן. ככל שיש פעילות שהיא באמת מטופלת גם מניעתית וגם שיקומית, אפשר לציין את זה בדיווח.

יש פרוייקטים שנעשים במסגרת אחריות תאגידית ואי אפשר לייחס אותם.

אם אי אפשר, לא חייבים.

לכן נאמר ככל שניתן.

למה אתם מתעקשים על זה?

תודה. לגבי התחילה של התקנות.

אני רוצה להפנות תשומת לב לשני עניינים. האחד, הסעיף הראשון לתיקון, כיוון שבחרה הוועדה בסופו של דבר לא להעלות את תיאור ההתחייבויות שמועד פירעונן צפוי להיות בחמש השנים הקרובות, צריך להסיר אותו, כי דוח מצבת התחייבויות לפי מועד פירעון הוא לא קשור.

על מה את מדברת? לא הבנתי.

אני מחזיקה את התקנות לפניי. הסעיף השני לתקנות, עניינו הדיווח הסביבתי. לתקנות שמוצגות בפני הוועדה יש שלושה סעיפים. הסעיף השני בו דנו עד עתה דן בסיכונים סביבתיים ודרכי ניהולם. זה צריך להישאר. הסעיף הראשון מדבר על דוח מצבת התחייבויות לפי מועדי פירעון והוא קשור לתקנות דוחות כספיים מיידיים שלא עלו לדיון עתה ולכן אין טעם להעלותו לבדו, ואני מציעה שנסיר אותו מהתקנות.

בסדר.

הוא היה ביחד, בחבילה.

אותו הדבר לגבי תקנה שלישית.

התקנה השלישית מפנה לתקנות האחרות שגם הן לא עולות.

מה זה השלישי?

התחילה.

התחילה. סעיף התחילה מפנה לסעיף שהיה קבוע שם וזה שלושים ימים מיום הפרסום וזה מה שייכתב כאן.

שלושים ימים מיום הפרסום.

כן.

בסדר.

אז זה נשאר או לא נשאר?

שלושים ימים מיום הפרסום.

התקנות ייכנסו לתוקף.

זה לא שינוי אלא זה אותו דבר. גם היום זה שלושים ימים.

אני מצביע. תקנות ניירות ערך, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הרשות לניירות ערך. אנחנו מדברים לא על סעיף אחד בתקנות אלא רק על סעיף שתיים כפי שהוסבר עם השינויים שקבענו וגם לגבי סעיף שלוש שבמקומו יבוא שהתקנות ייכנסו לתוקף בתוך שלושים ימים.

ה צב ע ה

התקנות אושרו פה אחד

מתי תגיש הרשות לניירות ערך ושר הרווחה סט כזה של תקנות של עמידה בנורמות חברתיות? אני שואל ברצינות. עמידה בנורמות חברתיות. יש היום בתוך תשקיפים חברות שלא מעסיקות מתחת לשכר מינימום, הן לא מעסיקות אנשים בארצות מסוימות ומשלמות להם דולר ליום.

הערה נכונה. ג'ומס העלה דבר נכון. הוא אומר שאתה עשית דבר חדשני. אתה, השר להגנת הסביבה, הלכת לרשות לניירות ערך ואמרת להם שהחברות ידווחו על מפגעים סביבתיים. למה שלא יבוא שר הרווחה לרשות לניירות ערך ויגיד שיש מפגעים במפעלים האלה והם לא עובדים עם שכר מינימום?

אני חייבת לומר לכם שבעולם זה מחובר.

זה מה שהוא שאל.

צריך לפנות לשר הרווחה ולרשות ונבקש להביא בפני הוועדה דבר כזה.

אחריות תאגידית. נכון.

זה רעיון טוב.

אחריות תאגידית לנושאים חברתיים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10