PAGE
ועדה משותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות
14
7/12/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 30

מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות לנושא סביבה ובריאות
‏יום שלישי, ל' בכסלו התשע"א (‏7 בדצמבר, 2010), שעה 12:10

1.
פרויקט ייבוש הכנרת

חברי הוועדה: דב חנין – היו"ר

ציון פיניאן

דורית סלע
-
מתכננת מחוז הצפון, המשרד להגנת הסביבה

חנה סלע
-
מהנדסת מחוז הצפון, משרד הבריאות

אסתי מנקיטה
-
הוועדה המחוזית, מחוז הצפון, משרד הפנים

ירון ארגז
-
ממונה לתכנון תיירותי, משרד התיירות

גבי ויסמן
-
מנהל מחוז הצפון, מינהל מקרקעי ישראל

צבי סלוצקי
-
מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כנרת, מינהלת הכנרת

ריקי מזרחי
-
גזברית רשות ניקוז ונחלים כנרת, מינהלת הכנרת

עובד זוהר
-
ראש עיריית טבריה

אסנת כהן
-
סגנית ראש עיריית טבריה

שמוליק חרמש
-
סגן ראש עיריית טבריה

גל סילברמן
-
עמותת אדם וים

עו"ד קרן הלפרין-מוסרי
-
מנהלת קשרי חוץ, אדם טבע ודין

משה פרלמוטר
-
רכז חופים ונחלים, החברה להגנת הטבע

עו"ד עופר זוזובסקי
-
מייצג את היזם

עו"ד אלי כהן
-
מייצג את היזם

עו"ד עמנואל ויזר
-
לשכת עורכי-הדין

אביבה גרינפטר
-
עורכת מדור סביבה, העיתון אפוק טיימז

ישראלה אלוני

יאיר אלוני

רתם עפר

נעם עפר

גל עפר

שמוליק חן
-
דובר הוועדה

יפה שפירא

אירית שלהבת
פרויקט ייבוש הכנרת

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לנושא סביבה ובריאות של הכנסת. על סדר יומנו פרויקט נדל"ני-יזמי שמתכוון לייבש שטח בכנרת מצפון לעיר טבריה.


הפרויקט הזה, אני חייב לומר בפתיחת הדיון, הוא פרויקט מטריד. אנחנו יודעים שהכנרת מתייבשת, אבל לא ידענו עד היום שאנחנו כמדינה גם מייבשים אותה באופן יזום ומתוכנן. אין לנו כל-כך הרבה כנרת בכדי שנייבש אותה ולכן הפרויקט הזה מעורר בהחלט דאגה, ואפילו יותר מזה. אבל אנחנו נקיים כאן כמובן דיון מסודר. מסגרת הזמן שלנו קצרה מאוד.


אני מבקש מעו"ד קרן הלפרין מ"אדם, טבע ודין" לפתוח בהצגה קצרה של הנושא, ואחריה נאפשר גם למר פרלמוטר מן החברה להגנת הטבע. בבקשה.

אציג בקצרה. מדובר כאן קודם כול בסוגייה עקרונית. התוכניות שמאשרות את הקמת המלון הזה בחוף "דקל" מצפון לטבריה אושרו כבר בשנת 1991, ולעומת זה הקרקע שווקה על-ידי מינהל מקרקעי ישראל בשנת 2007. אנחנו מתמודדים כאן עם סוגייה שנתקלנו בה בחוף כורסי בכנרת, בחוף פלמחים, בעמק ססגון שהוא שטח שאינו חופי אבל שטח רגיש מסוג אחר. מדובר בתוכנית ישנה מאוד שמאפשרת בנייה מסוג שאנו מאמינים כי לפי פרשנות משפטית עדכנית לא ניתן היה לקדם תוכנית כזאת היום כאשר יש לנו כבר חוק שמגן על החופים הגנה מוגברת וכאשר יש מודעוּת סביבתית אחרת לגמרי מאשר היתה לפני עשרים שנים.


למעשה, קודם כול, יש כאן תוכנית ישנה שמאפשרת, כפי שתיאר יושב-ראש הוועדה, דבר שקשה להבין אותו כיום, ייבוש של חלק מן הכנרת היקרה לנו כל-כך. התוכנית הזאת היתה נותרת במגרה אם לא היתה משווקת הקרקע בשנת 2007 על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. כך הועברה הקרקע ליזם שמבקש היום ליישם את התוכנית, לפעול מכוחה, ולמעשה כבר החל ביישום התוכנית על-ידי ייבוש החלק הרלוונטי מן הכנרת. למעשה מייבשים חלק מן הכנרת כדי להרחיק את קו המים מן הקו שבו עומדים לבנות על מנת לעמוד בתנאים הנדרשים לפי תמ"א 13, תוכנית המתאר הארצית לחופים, בהיבט הזה בעניין הכנרת.


ב"אדם, טבע ודין" אנחנו שואלים קודם כול מדוע תוכנית כזאת מיושמת כיום, כלומר מדוע מינהל מקרקעי ישראל פעל לשיווק הקרקע בשנת 2007 כאשר המודעות לבעיית הכנרת ולצורך לשמור על שטחים פתוחים ועל חופים בפרט כבר היתה ידועה וחשובה כפי שאנו מבינים אותה כיום.


מעבר לכך, אנחנו קוראים לוועדה הנכבדה לקדם חוק שכבר הוגש כהצעת חוק, לעיון מחדש בתוכניות ישנות כך שלא ניתן יהיה לממש תוכניות מגרה מן הסוג הזה שעלולות להרוס לנו משאבי טבע יקרים ביותר ולגרום למפגעים סביבתיים קשים, כפי שראינו בחוף פלמחים ואנחנו רואים היום בחוף בצת בצפון ובמקומות נוספים. צריך שיהיה מנגנון שימנע מתוכניות ישנות לצאת אל הפועל כאשר יש היום תפיסה תכנונית ומשפטית חדשה לגמרי שמונעת קידום של דברים מן הסוג הזה.

תודה רבה. מר משה פרלמוטר, רכז חופים ונחלים בחברה להגנת הטבע.

שלום. התוכנית המדוברת היא אכן תוכנית ישנה. היא עברה עוד תהליך של אישור נוסף בגרסה אחרת בסוף שנות התשעים ואושרה בשנת 2000. היא באמת תוכנית מאותו זן שאנחנו מכירים, שבדיעבד לא ניתן היה לקדם אותו היום. אגב, מלבד נושא הייבוש, זו תוכנית עם כמויות פיתוח מפליגות, בהיקף אדיר, ממש על שפת הכנרת. כדי לאפשר את הפיתוח של המיזם הזה למעשה הוצע ואושר ייבוש הכנרת, כדי ליצור את המרווח של 50 מטרים שהוא מרווח איסור הבנייה.


כידוע, מערכת התכנון וכולנו התקדמנו מאוד בשנים האלה. צריך לחפש דרך קונסטרוקטיבית ולבחון מה האפשרות שלנו להתמודד היום עם תוכניות מן הסוג הזה, שהמכנה המשותף שלהן שהן תוכניות ישנות, חלקן ישנות מאוד וחלקן פחות.


אגב, אני רוצה לומר במאמר מוסגר שבכנרת הדברים הרבה יותר מסובכים מפני שבכנרת לאורך השנים נעשו המון פעולות ייבוש לא חוקיות, או בכלל ללא היתר, או עם היתר שלא תואם את תמ"א 13 ווריאציות נוספות.


אם אנחנו רוצים לקדם את פני הרעה במקומות נוספים, גם בכנרת וגם בחופי הים התיכון, נכון למצוא איזה ביטוי למהלך ש"אדם, טבע ודין" התחילו בזמנו, קידום חקיקה שתטפל בתוכניות ישנות. קידום כזה של חקיקה צריך ליצור גם בתוכניות חדשות איזשהו מנגנון - - -

רק למען הסדר, "אדם, טבע ודין" אכן גיבשו את הצעת החוק הזאת ואנחנו קידמנו אותה בכנסת, חבר הכנסת לשעבר אופיר פינס-פז ואנוכי, ואנחנו אכן עדיין ממשיכים בקידום הצעת החוק הזאת. אתייחס לכך גם בדברי הסיכום של הדיון הזה.

בחקיקה כזאת צריך יהיה להבטיח שגם בתוך תוכניות חדשות יוטמע איזה מנגנון של סיום, כדי שהן לא יהיו נצחיות. זה מהלך, או לפחות איזו קריאה אופרטיבית שצריכה לצאת מכאן.


אני רוצה לומר דבר נוסף לגבי מינהל מקרקעי ישראל ברמה של ההתנהלות ואולי גם ברמה של בחינת אפשרות לחקיקה. מינהל מקרקעי ישראל הוא לא סתם יזם פרטי. הוא זרוע של המדינה שנכון שתשקול שיקולים רחבים יותר, מלבד השיקולים הבסיסיים של מכרז וכלכליוּת. ראינו את זה גם במקומות אחרים, למשל מכרז בפלמחים שהיה באמת בעלות נמוכה מאוד, וכנ"ל בחוף בצת, בשטחים רגישים. אנחנו צריכים לבחון, לקרוא ולנסות לקדם מול המינהל, קודם כול ברמה של התנהלות, וייתכן שצריך ליצור כאן מודל יותר בנוי מולם, שהוצאת מכרזים לתוכניות רגישות – וצריך לקבוע את הקריטריונים שלהן – לא תיעשה באופן אוטומטי ויהיה כאן שיקול דעת, שהמינהל לא יוציא תוכניות כאלה באופן אוטומטי. דבר שני, צריך יהיה לבחון גם בתחום החקיקה – אני אומר את זה בצורה כללית מאוד כי אין לי כאן איזה מודל ברור – איך ניתן יהיה לערוך בחינה הרבה יותר מעמיקה בתהליך הוצאת התוכניות למכרז באזורים רגישים של המינהל.

תודה רבה. נמצא אתנו ראש עיריית טבריה. ברוך הבא, אדוני. קודם כול אני מברך אותך בבואך לכנסת. אתה רואה, אנחנו דואגים לכנרת ודואגים לטבריה, ואני בטוח שגם אתה דואג לטבריה ולכנרת. אדוני, בכל שלב של הדיון שתרצה להשתתף כמובן נתכבד בדבריך ונשמח לשמוע אותם. נציג מינהל מקרקעי ישראל, בבקשה.

מדובר בתוכנית, כפי שאמר מר פרלמוטר, שאושרה בשנת 2000 והיה לה אישור נוסף בשנת 2008.

מה זה אישור נוסף?

חלוקות של השטח. זה הליך שפעל כחוק, פורסם בעיתונות וכן הלאה.

איך ההליך ב-2008 מתיישב עם חוק החופים?

על תב"ע קיימת נעשה הליך של חלוקה.

אדוני אומר שהאישור ניתן בשנת 2000 והיו כל מיני תהליכי השלמה בשנת 2008. זה לא שהתוכנית אושרה ב-2008, כי בשנת 2008 אי אפשר היה לאשר אותה.

בוודאי. בכל אופן, מדובר בתוכנית גדולה. היא לא תוכנית נקודתית למלונאות על חוף הכנרת, אלא תוכנית של מאות יחידות דיור, שכוללת את הסטת הכביש הארצי – פרויקט שבוצע כבר. זה פרויקט של כל המרחב הזה, של כל המדרון שיורד אל הכנרת, בתוכנית שעולה כסף רב. הליכי השיווק החלו בתחילת שנת 2000. בשיווקים הראשונים לא היו יזמים ולכן היו שיווקים חוזרים. התוכנית נכנסה להליך של תשתיות והיא מבוצעת כרגע.

מה קורה כרגע מבחינת ההיבט של ייבוש הים והפרויקט המלונאי שם?

יש יזם שזכה במגרש של המלון. למעשה הקטע של הייבוש הוא קטע של הטיילת, שיתחבר לשביל סובב כנרת שנפרש שלא כחוק על-ידי כל מיני גורמים.

כלומר, הקטע המיובש כפי שאדוני מתאר בעצם ישמש לטיילת. הבנתי. אדוני ראש העירייה.

אני רוצה להשלים את דבריו של מנהל המחוז. מדובר כאן על טיילת ציבורית, בהמשך לחזון של שביל סובב כנרת, טיילת שתתן אפשרות לציבור נגישות למים ללא תשלום, כאשר החופים שמיוצרים בגינה נותנים הזדמנות מרתקת לתיירות הבינלאומית ולתושבים הישראלים למפגש מרתק עם הכנרת.


יותר מכך, אני רוצה להוסיף ולומר שלמרות התב"ע שאושרה בשנת 2000 ולמרות שבשנת 2008 היה איחוד וחלוקה שהגדיר את החלקות בנוסף ונתן אפשרות להתנגדויות, בכל זאת עשינו הליך אינטנסיבי מאוד, מתוך אחריות ציבורית למשאבי הטבע של המדינה שלנו ושל הכנרת שלנו, שהיא ייחודית ברמה העולמית, וקיבלנו שוב תגובות חיוביות גם ממינהלת הכנרת, גם מן המעבדה לחקר הכנרת שערכה שוב בדיקה מעמיקה לגבי ההשרצה של הדגה וכל הקשור לאקולוגיה, וגם מן המשרד להגנת הסביבה, כאשר מנהלת המחוז אישרה את הפרויקט. הפחתנו את מספר היחידות במלון, שלא קשור לטיילת – שהוא מעבר לטיילת, הרבה יותר בצד המערבי, על שיפולי ההר – שהוא מלון אקולוגי. הוא ירד מ-800 ל-138 יחידות, עם עצים וטבע וירוק ומפלסים נמוכים שהם שטיח במורדות ההר, כדי לא ליצור שום חסימה של נוף, כדי לא לפגוע בתשתית היפה והמיוחדת של אגן הכנרת. המכלול כולו נבנה, לאחר לימוד מחודש של כל התהליך, מתוך זהירות ואחריות.


אין כאן ייבוש. יש כאן יותר דחיקה, כי בסך הכול מפלס הכנרת הוא מן הנמוכים ביותר שהיו עד היום. בתהליך הקמת הטיילת אנחנו נוגעים באדמה, למעט מטר וחצי שבתוך המים, וגם זה נעשה בדחילו וברחימו, בהתנהלות מבוקרת על-ידי המשרד להגנת הסביבה על סוג החומרה והסלעים שמונחים שם. אנחנו רוצים לפתח את החופים הפראיים שישנם שם שלא נותנים נגישות לתיירות – היום אי אפשר להיכנס שם למים – ולהפוך אותם למיטביים על-ידי פעולות בשילוב של תאגיד ים כנרת ומינהלת הכנרת ובהשגחה של המעבדה לחקר הכנרת. עושים עבודות מיטביות.


על הציבור להבין, אדוני היושב-ראש, אין כאן שום תהליך של נדל"ניסטיות, אין כאן תהליך של מישהו שהולך להרוויח כתוצאה מהייבוש או איזה תהליך שגורם לנזק למשאבי הטבע שלנו. יש כאן תהליך מבוקר של הרשות, להובלה של תיירות אינטנסיבית ולא אינטנסיבית בטיילת, ממש חזון של שביל סובב כנרת, שהוא למעשה אחד הפרויקטים המרתקים והחשובים שיכולים להועיל לתיירות ולכנרת מסביב. חשוב שכולם יבינו את זה. אלה לא חופי רחצה, אין שם כרטיסי כניסה, הכול פתוח לציבור, מיטבי ברמות הגבוהות ביותר.


המלון לא קשור לתהליך הזה בכלל. הוא נמצא במרחק 50 מטרים מן הקצה והוא בנוי על ההר, בלי שום קשר לבעיה הזאת של הכנרת שלנו.


אנחנו שומרים מאוד על הכנרת. אנשי הגנת הטבע, חשוב שכולכם תדעו, לי כראש רשות הדבר הכי חשוב, 7.7 קילומטרים מתוך 65 קילומטרים שייכים לעיר שלי וב-3 השנים האחרונות יש מיטביות אדירה של שיפור בתשתיות העירוניות שקשורות בכנרת. אנחנו רואים בכנרת משאב שמפתח וממנף את התיירות ואת הכלכלה שלנו. לכן יש לנו אחריות, גם של מדינה שלמה ובוודאי של עיר, לשמור עליה ולפתח אותה כמפגש מרתק לתיירות שמגיעה בגינה.

ראשית, נאמר כאן דבר נכון: לא מדובר בייבוש הכנרת. מכיוון שהכנרת היא אגן הרי שאם מייבשים חלק ממנה אז במקומות אחרים המפלס עולה, כמו למשל בים המלח. אני מתרשם שאכן נעשתה כאן בנסיבות הנוכחיות עבודה כדי לצמצם את הנזק.


מטריד אותי משפט שנאמר כאן, שלוקחים חוף פראי והופכים אותו למשהו טוב יותר, עם נגישות וכדומה. כאן לדעתי יש פספוס, כי החוף הפראי הזה הוא חלק מן הנכס שנקרא הכנרת. הוא מכיל בתוכו ערכי טבע מעצם היותו חוף פראי. לא כל פינה פראית כדאי להפוך לאזור תיירותי. אני לא אומר שזה המקרה, אבל אני אומר שהחשיבה שחוף פראי שנהפך למקום תיירותי ערכו עולה, היא חשיבה לא נכונה. צריך לשים לב שהחוף הפראי צריך להישמר ברבים מן המקרים כפי שהוא, חוף פראי, אם אנחנו רוצים באמת לשמור גם על ערכה התיירותי של הכנרת.

אני רוצה להוסיף, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נמצאים בתוך העיר ויש עוד 60 קילומטרים מסביב שהם אזורי טבע. צריך למצוא את התמהיל הנכון בין פיתוח אינטנסיבי תחת שמירת ערכי הטבע ובין פיתוח פראי או השארה של קטע פראי.

תודה רבה. מינהלת הכנרת.

מר צבי סלוצקי יצא לרגע והוא יחזור מייד. הנה הוא נכנס.

מאה אחוז, ניתן לו לדבר בעוד רגע. המשרד להגנת הסביבה.

אני מתכננת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה. אין לי מחלוקת עם העובדות שהוצגו כאן, שהתוכנית אכן ישנה ושהתנהל דיון ארוך לגביה. בסוף שנות התשעים, כחלק מתנאיי ההפקדה נערך תסקיר השפעה על הסביבה לתוכנית הזאת, תסקיר גדול, בשיתוף של מינהלת הכנרת ושל המעבדה לחקר הכנרת. התנאים והדרישות שנקבעו בתסקיר הוטמעו בתוך התוכנית.

מה היו התנאים העיקריים?

הציגו הוראות לגבי צורת הייבוש, התניות איך לשמור על הדגה ועל קיני ההטלה של הדגים. היה רצון לבדוק האם הפיתוח או ההרמה של החוף, כפי שהגדירו כאן, יפגע הן בצמחייה והן בבעלי-החיים שישנם בכנרת ובסביבתה. אנחנו מדברים על חוף עירוני בתוך האזור העירוני של טבריה. הבחינה הראתה – לא שהיינו יוזמים פעולה כזאת, אבל בקונטקסט הזה של התוכנית, ששדרגה תוכנית קיימת משנות השבעים, ניתן היה לקדם אותה עם דרישות ותנאים. עכשיו כאשר המגרש שווק נערכה בדיקה מחודשת לגבי התנאים הללו וניתנו הנחיות.

למי שווק המגרש בסופו של דבר?

המגרש שווק במכרז של מינהל מקרקעי ישראל. אנחנו לא צד בזה. אנחנו יודעים מי היזם, אבל המשרד להגנת הסביבה הוא לא חלק מתהליך השיווק. זה לחלוטין לא קשור אלינו.

למי שווק המגרש?

ל"זיסר", "אלביט תיירות".

הבנתי, לטובת אותו פרויקט מלונאי.

התוכנית ישנה. אין ספק שהיום היא לא היתה עוברת, לא בעומס הבנייה האדיר שאושר בה ולא בכל מה שמופיע שם. אנחנו נתפסים רק למלון, לחלקה 26, אבל התוכנית מגדירה הרבה מאוד אזורי מלונאות נוספים ואזורי מגורים. היא תוכנית לכל החוף הצפוני של טבריה. אני חושבת שלא נכון לבנות בצורה הזאת והיום בוודאי תוכנית כזאת לא היתה מתקדמת.


בקונסטלציה שנוצרה, בשנת 2007 כאשר המגרש שווק, בהנחיית מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דאז מר שי אביטל נערכה בחינה מה המסגרת החוקית שלנו לצאת כנגד התוכנית הזאת. הבדיקה הראתה שמאחר ומדובר בתוכנית מאושרת כדין, לא ניתן בהליך רגיל להתנגד לתוכנית כזאת. ייתכן שניתן לפעול בחקיקה ובמהלכים אחרים. המקרה של חוף פלמחים הרים לנו את הרף כאן בצורה יפה.

זה רחוק מחוף פלמחים. אין מה להשוות אפילו.

הדיון על חוף פלמחים הרים את הרף ואת ההתעניינות הציבורית למקום אחר. ניגשים היום לתוכניות כאלה בצורה שונה. אבל בקונטקסט שהיה קיים אז, זה הנתון.


העבודות שעושים כרגע, הייבוש, אם נדייק, הוא אפילו לא ייבוש בחלקת החוף עצמה, אלא בשטחים שנושקים אליה כדי להתאים ולחבר את הטיילת הציבורית. עיריית טבריה נדרשת להסדיר את התשתיות אל החוף ולהבטיח נגישות רציפה לאורך החוף. תהליך הייבוש, התוכניות הללו לוו גם על-ידי מינהלת הכנרת וגם על-ידי המעבדה לחקר הכנרת. התוכניות הוצגו בפני המשרד להגנת הסביבה והערנו את ההערות שלנו. בדקנו שזה נעשה לפי ההנחיות הסביבתיות של התסקיר.


זה מה יש. בין אם אני אוהבת את זה או לא, זה לא רלוונטי לצורך הדיון.


אני חושבת שזאת הזדמנות טובה לקרוא לכם, חברי הכנסת, ולך, אדוני, כפי ש"אדם, טבע ודין" וגם מר פרלמוטר הציגו, לחשיבה עקרונית שתבדוק את הנושא הזה, כיצד נבדקות תוכניות ישנות שלא עומדות היום במדיניות התכנונית, באיזה הליך אפשר לבטל אותן. זאת תהיה החשיבות הגדולה ביותר של דיון מן הסוג הזה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שמעתי, וכולנו שמענו כאן את דברי ראש עיריית טבריה שביקש לנתק את נושא המלון ממה שהולך להיות כאן. הנושא כאן הוא תוכנית שאושרה לפני 10 שנים, עוד כאשר הייתי סגן ראש העירייה. זאת תוכנית שאושרה בזמנו על-ידי כל הגורמים, גם על-ידי המשרד להגנת הסביבה.

לא אמרנו שלא.

היום להעלות כל מיני נושאים, שכאן צריך לבדוק ושם צריך לבדוק – קשה לשנות תוכניות שאושרו, במיוחד כאשר קיבלו אישור של כל הגופים הציבוריים. קשה מאוד וכמעט בלתי אפשרי.


שנית, אני אומר כבן טבריה, בניית הטיילת תוסיף נופך ויופי לטבריה. זאת העיר היחידה שאין בה טיילת, ושם אפשר לבנות טיילת לתפארת מדינת ישראל.


הזכירה כאן הגברת את נושא הדגה. במקרה אני מטפל בנושא הזה שנדון בוועדה אחרת. החל ב-1 בינואר 2011 הדיג בכנרת ייפסק, מכיוון שאין כבר דגה. אני מקווה שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר יעמוד בכל הבטחותיו, כפי שעיריית טבריה הבטיחה ומקיימת. אם הוא יעמוד בהבטחותיו אז בעזרת-השם כעת חיה בעוד שנתיים הדייגים יחזרו לכנרת.


סליחה, אדוני היושב-ראש, אני לא מבין מה הכוונה של הישיבה הזאת. התחילו כבר לעבוד שם והשטחים מתוכננים. ברוך-השם, עושים משהו טוב בטבריה. אם אתה רוצה לדבר על העתיד, אינני יודע מה נוכל להועיל, אבל העיקר לא להזיק. אני מבקש, כאן פשוט צריך לתת ברכת דרך צלחה לעיריית טבריה שמקדמת את הדברים הללו כדי שתמשיך ותסיים את העבודה. כאשר תסיים את העבודה אני מבקש מכל הנוכחים לבקר ואז אולי נכנס את הוועדה שוב לראות מה קרה.

אני פעיל בעמותת "אדם וים", הארגון שהרים את קול הזעקה. אני שמח גם ש"אדם, טבע ודין" הצטרפו אלינו.


אני לא רוצה לחזור על הדברים שאמרו גברת קרן הלפרין והנציג של החברה להגנת הטבע, אלא לחדש כמה דברים.


קודם כול, רק כדי לשים הצידה תחומים שאינם במחלוקת, לפחות בעיני "אדם וים", יש הסכמה לכך שהכנרת היא אגם מים, מצד אחד, ואגם תיירות, מצד שני. אנחנו משתתפים בדיונים על סובב כנרת כנציגי תמ"א 13, לכל התהליך שמתוכנן. אותי אישית לא תשמעו אומר שהכנרת צריך לראותה בלבד. אנחנו בעצמנו המלצנו על הנושא התיירותי שם, בכל מה שקשור לתיירות גלישה, שהיא תיירות ניידת שיכולה להפריח ולשגשג את הכלכלה. לכן זה נושא שצריך לשים אותו בצד. אף אחד כאן לא אומר: בואו נכשיל תוכניות, לא לתיירות ולא לכלכלה בטבריה.


אבל כן יש לי כמה הערות. גם את נושא חוק החופים אשים בצד. התוכניות הללו אושרו עוד לפני שהתקבל חוק החופים.


יש לי רק הערה לאדוני, אם כבר הגעתי עד לבית המחוקקים, פסקאות (2) ו-(3) בסעיף 20 בחוק החופים בעייתיות. למי שלא מכיר, הסעיף עוסק בתוכניות שהיו לפני קבלת החוק. גם המשרד להגנת הסביבה מגדיר את התוכנית הזאת היום כשרץ, ואומר: אין מה לעשות, זה שרץ שנולד לפני חוק החופים. אני אומר לאדוני: יש מה לעשות. המחוקק צריך לדון בסעיף 20 של חוק החופים ולשנות אותו.


בואו נעבור לחוק התכנון והבנייה. בים התיכון חוק התכנון והבנייה מדבר על 100 מטרים מקו המים. משום מה בכנרת הוא מדבר על 50 מטרים מקו תנודת המים. אולי השתרבב כאן מערכון של הגשש החיוור על "חם בטבריה" ואיכשהו חוק התכנון והבנייה קבע בטבריה 50 מטרים, למרות שמדובר באגם מים ולמרות שמדובר במקום רגיש יותר. לעניות דעתי צריך להיות מדובר על 150 מטרים ולא על 100 מטרים.

אני מציע שתוציא צו הריסה לכל העיר, כי כל הבתים נמצאים בטווח של 150 מטרים מקו המים. אני מציע שתדבר דברים הגיוניים שניתנים לביצוע, לא משהו הזוי.

אני מדבר על דברים הגיוניים.

אל תשווה את הכנרת לים התיכון. בים התיכון אפשר לקבוע גם 300 מטרים, אבל בכנרת זה 50 מטרים.

אדוני, אני מסכים אתך. בדיוק מכיוון שהכנרת היא אגם לשתייה לא השוויתי את הים התיכון לכנרת.

שאלת למה בים התיכון נקבע 100 מטרים ואילו בכנרת רק 50 מטרים.

אדוני לא הבין אותי. בים התיכון מדובר על 100 מטרים. אמרתי שהגיוני יותר שבאגם הכנרת זה יהיה אפילו 150 מטרים. בל נתעלם, מלון כזה הוא מעין מפעל שיש לו ביוב, והכול ליד המים שאנחנו שותים. רבותי, אני לא יודע על מה מדובר כאן.

יש מערכות ביוב נפרדות.

בואו נגדיל את התחום ונרחיק את הבינוי ממקור המים שאנחנו שותים. זה הטיעון שלי.


עוד נורמה שהייתי רוצה להעיר עליה היא נורמת ייבוש לשם בינוי מחדש. התוכנית שנדונה כאן, שלדעתי אפשר לקצץ בה חלק, היא לא היחידה, גם בחוף זמיר ב"דדו" יש אותה כוונה – ייבוש כדי שחזית התוכנית יתרחק לפי הנדרש על-פי חוק התכנון והבנייה, לכן מתכוונים לייבש. אני סבור שייבוש צריך להיות לשם שיקום חוף, ייבוש קטן ולא מסיבי שנועד רק לתיקון ולא כדי לייצר עוד מפלצות שצומחות על קו המים.


אלה הנושאים הכלליים.


לגבי התוכנית הספציפית, על אף כל מכבסת המילים, קיבלתי ממשרד הפנים את התוכנית וקראתי שמדובר שם על הקלות, ועוד הקלות, ועוד הקלות בתמ"א. אם ישאלו אותי, חלק מן התוכנית הזאת צריך לחזור אחורה ולהסתדר מעבר לקו 209 – 50, 70, 100 מטרים.

על מה אדוני מדבר באופן קונקרטי?

בתוכנית יש שטחי אכסון ד' ושטחי אכסון א'. לטובת שטחי אכסון א' עשו את כל הייבוש הזה. כדי שחזית שטחי אכסון א' תהיה מרוחקת 50 מטרים מקו המים מייבשים את המים, או דוחקים אותם. אני לא מאשים את היזם בבזבוז מי שתייה. זה דחיקה, נכון, פעולה פיזיולוגית. הפעולה הזאת פסולה בעיניי, ואותה כוונה יש כרגע בחיפה אך שם אנחנו ערוכים כי יש שם תסקיר סביבה ונראה מה קורה עם זה. זה בגדול.


תוכנית יכולה להתקיים. יש מקום לתיירות, יש מקום לעוד מלונות, אם זה מה שיזמים חושבים. הדברים צריכים להיעשות בצורה הגיונית, לאחר חשיבה, ולא להגיד: טוב, היום זה לא היה מתאשר אבל בואו נקדם כי אישרו את זה פעם.

תודה רבה. נציג היזמים.

בשם היזם אנחנו רוצים להזכיר שבמכרז הזה, שנועד בסופו של דבר לקדם מלון בטבריה ולספק עוד מקומות עבודה לעיר טבריה, לא הוגשה שום הצעה פרט להצעה של היזם, שהוא "אלביט תיירות".


המלון לא אמור להיבנות על שום שטח שמיובש או נדחק. הוא ייבנה על אדמה. בכלל, המכרז עצמו מחייב את היזם לנקוט בפעולות הללו, זה דבר שנכפה עליו, ואפילו נדרשה ממנו ערבות של 9 מיליון שקל כדי להבטיח את קיום ההתחייבות הזאת.


אני בהחלט מקבל חלק מן הדברים שנאמרו כאן, הם נכונים. מדובר בתב"ע שאושרה לפני חוק שמירת הסביבה החופית. כל ההליך כאן התבצע כדין, גם הליך השיווק. גם הבנייה נעשית על-פי התב"ע. אם מישהו ירצה לפטור את היזם מהייבוש הזה ולהחזיר לו את הערבות של 9 מיליון שקלים, זה דבר שאפשר לשקול אותו, אבל עליכם לזכור שכל השטח המיובש הוא לא שטח לבניית מלון אלא שטח שתהיה בו זיקת הנאה לטובת הציבור ושנועד למעשה לצורכי טיילת, לא לצורכי המלון.

תודה רבה. מינהלת הכנרת.

אתייחס אך ורק למנדט שיש למינהלת הכנרת בתוך התהליך הזה. מינהלת הכנרת היא משקיפה בוועדות התכנון והבנייה המקומיות ובוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. היא נתבקשה להביע עמדה לעניין שמירת הסביבה החופית ואיכות המים. אני בהחלט מאשר את מה שאמרה כאן גברת דורית סלע. אנחנו הצטרפנו לתהליך שנבדק על-ידי המעבדה לחקר הכנרת שאישרה את התנאים. לא מצאנו במסגרת אישור התנאים מקום לזיהום מים או לפגיעה בשמירת הסביבה החופית ולכן אנחנו לא מתנגדים לתוכנית הזאת.


אישררנו את זה פעם נוספת כאשר היזם זכה במכרז. אישררנו את זה פעם נוספת עם המעבדה לחקר הכנרת, כאשר ביררנו האם השתנו התנאים. משנאמר לנו שלא השתנו התנאים, ויש לנו על כך מסמכים כתובים, אנו בהחלט ממשיכים לתמוך בתוכנית.

אני נציגת משרד הבריאות. אני מבינה שהתוכנית הזאת אושרה, אבל לגבי התוכניות העתידיות, משרד הבריאות סבור כי יש מקום להתרחק מכל פעילות באגם הכנרת, שמהווה מקור מי שתייה, ולא לגרום לעומס מזהמים פוטנציאלי על האגם. צריך להביא את זה בחשבון בכל התוכניות העתידיות.

אני נציג אגף התכנון במשרד התיירות. המילה נדל"ן חזרה על עצמה כאן כמה וכמה פעמים. מבחינתנו אנחנו עושים אבחנה ברורה בין מלונאות ובין נדל"ן. מלונאות מבחינתנו היא מטרה ציבורית ראויה.

גם נדל"ן, לדעת אלה שעוסקים בזה, היא מטרה ציבורית ראויה.

מיקום המלון קרוב ככל האפשר לגוף המים קריטי להצלחת הפרויקט.

אדוני ער לכך שבכל זאת הכנסת חוקקה את חוק החופים שמגדיר מה מותר ומה אסור מבחינת קרבה לים, כולל בימת הכנרת.

אני מתייחס לאינטרס התיירותי. נאמרו כאן הרבה דברים, אבל השיקול התיירותי נדחק במקרים רבים, גם בדוגמאות שהוצגו על-ידי נציגת "אדם, טבע ודין", לשוליים. ראה מקרה פלמחים ומקרים אחרים, כמו עמק ססגון.


אין ספק שאם תיירות רוצה להצליח עליה להתמקם ב-prime location. להגיד: תבנו את המלונות במקום אחר, זאת יכולה להישאר אמירה יפה על הנייר, אבל עובדה שהפרויקטים המצליחים ביותר הם אלה שנמצאים במקום הטוב ביותר. השיקול התיירותי, לצורך העניין, עומד בקונפליקט מסוים לכמה תוכניות שמקוימות כיום או חוקים אחרים, אבל אני חושש מאוד שביוזמות מן הסוג הזה מה שיתייבש זה לא הכנרת אלא אולי התיירות, כי הפיתוח התיירותי הופך להיות משהו שהוא מעין NIMBY. אני מתייחס לאווירת העליהום שנוצרה בדוגמאות שהובאו כאן דווקא מפרויקטים תיירותיים. השיקול הזה חייב להיות מיוצג, משום שהאנשים שאמורים להיות האורחים של אותם מתקני אכסון פשוט לא יבואו אם לא יקום מלון במקום אטרקטיבי.


כאשר אנחנו מדברים על העיר טבריה, על תיירות עירונית, תמ"א 12 למלונאות כיוונה לפיתוח עירוני. אומרים: אל תתמקמו בשטחים פתוחים, אל תעשו פרויקטים מלונאיים עתירי חדרי אכסון בתוך אזורים כפריים. זה בדיוק המקום שאליו אנחנו מכוונים.


יש כאן תוכנית מאושרת. אני לא מרגיש שאני צריך להצדיק תוכנית מאושרת משום שהדיון התכנוני בנושא הזה כבר מוצה. אני מבין שכרגע יש טענה על מגרש מסוים בתוכנית. אני אומר שוב, השיקול התיירותי מחייב מיקום במקום המוצע.

רק עוד תוספת קטנה. נאמר כאן שוב ושוב שהכול נעשה כדין, שהתוכניות אושרו כדין, המכרז נעשה כדין. צריך להזכיר שאותו דין גם מגדיר את כל הגורמים שנמצאים כאן כמחויבים קודם כול לאינטרס הציבורי, ובראש ובראשונה מינהל מקרקעי ישראל שמכוח חוק מוגדר כ"נאמן הציבור". הוא שומר על מקרקעות המדינה לטובת הציבור. לפעמים הטובה היא תיירות, ולפעמים הטובה היא פיתוח, ולפעמים אותה טובת ציבור היא גם שמירה על שטח פתוח.


ניתן לקרוא בדוח מבקר המדינה, שהתייחס לחוף פלמחים, דוגמה שעלתה כאן כמה פעמים, על פני 50 עמודים חוזר מבקר המדינה ומסביר כיצד התוכנית וגם המכרז נעשו אמנם בדיוק על הגבול של הדין, אבל מה שחרג מן הדין הוא שקילה של האינטרס הציבורי. נאמר שם שוב ושוב שהאינטרס הציבורי הזה, של שמירה על חוף מיוחד, בתולי ופתוח לטובת הציבור כיום ובדורות הבאים, לא עמד לנגד עיני מקבלי ההחלטות. גם שם דובר, כמו כאן, על שיווק חוזר כי לא היתה התעניינות של יזמים.


כאן נאמר שלא היתה התעניינות בשנת 2000 ונעשה שיווק חוזר עד שהגיעה הצעה אחת בשנת 2007. לפעמים כאשר אין התעניינות של יזם, וכאשר יש אינטרס לשמור על הקרקע, וכאשר מכוח חוק אותו גורם כאמור מוגדר בתור "נאמן הציבור אל מקרקעות המדינה", לפעמים צריך גם לאזן בין הדברים ולזכור שיש חופים שצריכים להישאר פתוחים. נאמר כאן כבר, המלון לא ייבנה על החלק המיובש, אבל ללא הייבוש המלון הזה לא עומד בדרישות הדין לשמירה על 50 מטרים מקו המים, אז הייבוש משרת את המלון גם אם המלון לא נבנה ישירות עליו.


צריך לזכור שהשטח הזה, הקרוב לקו המים, הוא אכן של הציבור, לתועלת הציבור, כפי שנקבע כבר בחוק הסדרת מקומות רחצה בשנת 1964 ואחר-כך גם בתמ"א 13 ובחוק החופים, והמודעות הזאת כאמור רק הולכת וגוברת.


היום צריך למנוע כאן נזק בלתי הפיך. לשבת כאן ולהגיד: חבל, התוכנית כבר מקודמת ומתגלגלת – זה לא מה שבית המחוקקים ושליחי הציבור צריכים לעשות. אנחנו רואים את הנזק בתחילת התגבשותו. צריך לפעול ביחד. המשרד להגנת הסביבה וגורמים אחרים אומרים בריש גלי: התוכנית הזאת לא היתה מאושרת כיום. אז אולי היא אושרה בעבר ואולי נעשו טעויות, אבל יש כלים לתקן טעויות. לא צריך לחכות שהנזק כבר יהיה שם ונצטרך להסביר לילדים ולנכדים שלנו למה עוד חלק חוף נלקח מפני הציבור, נלקח מן השטח הפתוח לטובת בנייה.

תודה רבה. אדוני ראש העירייה, כמה מילים לסיכום.

אני רוצה לענות לגברתי. מי קובע את אינטרס הציבור? את קובעת את אינטרס הציבור?

כולנו ביחד.

כשנוח להם הם קובעים, וכשלא נוח להם הם לא קובעים.

במשך 25 שנים לא נבנה מלון בטבריה. אתם באים בטענות שהחופים מלוכלכים. מהיכן נשיג משאבים לנקות אותם, אם אני לא בונה בתי-מלון ומעסיק את הילדים שלי ושומר שהם ימשיכו לגדול בתוך העיר ושלא יעברו למרכז הארץ? בסוף המדינה שלנו תהיה מדינת תל-אביב. אנחנו צריכים לעשות ציונות ולהתיישב בגליל. אז אני לא מבין מה האינטרס של הציבור. האינטרס של הציבור לבוא לטבריה ולראות אותה פורחת, מתקדמת ומיטבית בתשתיות שלה, או את רוצה שטבריה תהיה עיר מוזנחת שאין לה מקורות כספיים ולא יכולה לטפח ולטפל בחופים שלה? אני לא מבין מה אינטרס הציבור, כלומר אני תמה.


עושים כאן משהו שבכלל לא דומה לפלמחים. אל נקשור את הדברים אלה באלה. זה לא חוף בתולי, זה לא חוף שלא ניתן לטיפול, ולא נפגמים כאן ערכי טבע. עבדנו באחריות.


אני מתפלא גם על גברתי מנהלת המחוז מן המשרד להגנת הסביבה. זה לא הרוח שהועברה אלינו. באנו ביוזמתנו לערוך בדיקה מחודשת. נפגשנו אתך, גברת דורית סלע, והראינו לך את המלון והכנסנו אותך למקומות שאליהם אני לא צריך להכניס אותך כראש רשות מקומית, והראינו את הטקסטורה של המלון, איך הוא יורד. מן הראוי שתגידי לפרוטוקול מה נעשה כאן כדי להגיע למרב ההתאמה לערכי הטבע של סובב כנרת. משום מה זה נשמט מדברייך.


גברתי מנהלת המחוז ממשרד הבריאות, אנחנו פועלים ומשקיעים מאות מיליוני שקלים כדי להסדיר את הביוב. אנחנו מובילים תהליכי קצה מן המתקדמים ביותר בעולם. מן הראוי גם שאת תאמרי את הדברים הללו כאן לפרוטוקול. נבנים שם מכוני הביוב המודרניים ביותר שיש בעולם כדי לקדם את המערכות לטובות ביותר.


אז מה אתם רוצים? שנשאיר שם אזור פתוח? איך אני יכול לנהל כך את העיר הזאת? מה אתם רוצים, שנשאיר אותה כעיר הפקר? שלא נטפח אותה ולא נוביל אותה? איך אתם רוצים שנחזיק את התושבים שלנו?

תטפח, אבל לא על קו המים.

מה זה לא על קו המים? לעיר הזאת אין שום מקור הכנסה פרט לתיירות. אין לי תעשייה, אין לי היי-טק, אין לי תעסוקה שלא קשורה בתיירות.

אותו מלון יכול להיות ממוקם גם 70 או 100 מטרים אחורה.

אתה לא מכיר את הטופוגרפיה. אתה לא נמצא בטבריה כדי להבין את מה שקורה. אתה יודע שאני לא יכול לתת היום לזוגות משפרֵי-דיור דירה צמודת קרקע?

זה לא שייך לדיון.

זה כן שייך לדיון, כי שם יש פיתוח במאות מיליוני שקלים של משרד התחבורה, של השלטון המרכזי, כדי להוביל אוכלוסייה אל תוך העיר הזאת שצריך שתהיה בה הגירה חיובית, שיהיה בה מקור פרנסה לילדים. אתם צריכים להבין שהשיקול הציבורי הרבה יותר רחב.

יש לי כאן תצ"א של החוף הזה. מה היה קורה אם החזית הקדמית של המלון היתה מועברת 70 מטרים אחורה?

אי אפשר, כי יש שם כביש ראשי.

יש תוכנית להסטת הכביש הזה.

אתה רוצה כותרת. על-פי מה שאגיד לך לא תהיה כותרת, אבל אני לא רוצה להיכנס אתך לדין ודברים. יש שם כביש מדינה שהושקעו בו יותר מ-100 מיליון שקל. אז לאן המלון יכול לעבור? לעמוד מעל הכביש? זה כביש של שלוש ספרות. כביש 348 הוא כביש מדינה שהסיטו אותו מאגן ההיקוות של הכנרת למעלה ההר. המלון כלוא בין הכביש הזה ובין הים והוא לא יכול להיות מועבר אחורה.

גם עם הכביש יש לו בעיה.

תודה. חברים יקרים, אנחנו צריכים לסיים את הדיון. אני מבקש לסכם אותו.


קודם כול, כל היושבים מסביב לשולחן הזה מבינים ומסכימים שהכנרת היא שכיית חמדה מיוחדת במינה של הציבור הישראלי. היא אגם קטן שאנחנו מעמיסים עליו הרבה-הרבה שימושים. אנחנו רוצים לשתות את המים שלו, אנחנו רוצים שתהיה בו תיירות, אנחנו רוצים שהעיר טבריה תשגשג, אנחנו רוצים שיהיה דיג בכנרת. כל הדברים הללו עומדים על אגם מאוד-מאוד קטן.


האחריות הזאת כבדה מאוד. אנחנו קידמנו את חוק הגנת הכנרת ויצרנו את מינהלת הכנרת. כמובן עיריית טבריה אחראית על החוף, ומייד אתייחס גם לעיר טבריה. אבל מדינת ישראל כמדינה חייבת להבין שאם לא נתגייס כמדינה להגן על הכנרת, לשמור עליה ולטפח אותה בסוף נישאר עם משהו שלא יוכל לענות על כל הצרכים וכל הרצונות וכל השאיפות של כולנו, שאנחנו תולים אותם באותה כנרת קטנה.


העיר טבריה, כפי שאמר ראש העירייה, תלויה מאוד בכנרת. אם תהיה לנו כנרת בריאה ומתפקדת וטובה גם לעיר טבריה יהיה אופק של התפתחות כשכיית חמדה, כעיר של תיירות, כעיר של נופש. לכן הדברים שלובים מאוד זה בזה. בסופו של דבר, לטווח הארוך אין כאן ניגוד אינטרסים אלא כולנו מסביב לשולחן הזה חייבים להבין שיש לנו אינטרס לשמור לטווח הארוך על המשאב המאוד-מאוד מיוחד ונדיר הזה.


התוכנית שאושרה, כפי שנאמר כאן, היא תוכנית ישנה. ברור לחלוטין שאם היום, לפי החקיקה הקיימת היום, התוכנית הזאת היתה מובאת לאישור היא לא היתה מאושרת. נכון שהמתחם שמיובש איננו משמש באופן ישיר את המלון, אבל אלמלא המתחם הזה אי אפשר היה לבנות את המלון הזה. היום התוכנית הזאת לא היתה מאושרת. אני מבין שהיא אושרה מכוח העובדה שמדובר בתוכנית ישנה ובעצם זה המשכיות של מצב שהיה קיים קודם לכן.


בכנסת נקדם חקיקה – ואני אומר את זה לא אפרופו המקרה המסוים הזה – אני סבור שיש כאן תקלה שלנו כמחוקקים, שאנחנו מחוקקים חוקים וכל מיני תוכניות שהסטטוס שלהן פחוּת מן החוק של הכנסת ממשיכות להתקיים למרות שהכנסת בינתיים שינתה מדיניות. אנחנו גם לא יכולים לבוא בטענות ליזמים. היזמים פועלים לפי התוכניות שיש להם ולא צריכים לדאוג לחוקי הכנסת. הבעיה היא לא שלכם. הבעיה היא שלנו כמחוקקים, והבעיה לא נקודתית לגבי התוכנית הזאת, אלא הבעיה כללית. אנחנו צריכים לקדם חקיקה. החקיקה הזאת נמצאת על שולחן הכנסת והתייחסתי אליה בתחילת הדיון. היא קובעת שאנחנו מבטלים תוכניות ישנות שסותרות חקיקה ראשית של הכנסת, כי אחרת נישאר תקועים בבלגן תכנוני – גם יזמים לא יידעו על מה להסתמך וגם רשויות תכנון יסתבכו בנתונים שהן מייצרות.


ביחס לתוכנית הנוכחית הקיימת, אני מבקש מאוד מכל הגורמים שנמצאים כאן מסביב לשולחן, כינסנו כאן בדיון באמת את כל הגורמים המעורבים. מעבר לאישור של התוכנית העקרונית, חשוב מאוד להתכנס ביחד מסביב לשולחן ולראות איך ניתן למזער פגיעוֹת. שוב, האינטרס הוא של כולכם. זה לא שאני בא כאן לעומת מישהו או נגד מישהו. יש לנו אינטרס משותף למזער ככל הניתן את הפגיעה בסביבה, את הפגיעה בטבע, את הפגיעה במשאב המיוחד הזה שנקרא הכנרת.


לפני שאסיים את הסיכום, גברתי רצתה להעיר דבר מה.

אני מן הוועדה המחוזית במחוז הצפון של משרד הפנים. מדברים כאן אכן על תוכנית ישנה, משנת 2000, אבל רציתי לגונן עליה קצת. היא לא כל-כך שלילית כפי שהיא נראית. היא עברה הקלות במועצה הארצית ובמסגרתן שופרה התוכנית הקודמת. היתה תוכנית שנקראה 4101 שהיתה מאושרת לפני התוכנית הזאת. היא אפשרה היקפי בינוי גבוהים יותר וחדרה יותר לכנרת. התוכנית הזאת, ג/7505, הקטינה את הבינוי ואת המעגנה בשטח הסמוך למגרש 26 של המלון והגדילה את שטח ים כנרת. כלומר, היא לא כל-כך שלילית.

כוונתך, בהשוואה לתוכנית הקודמת הישנה יותר. בסדר, זה רק אומר שגם במסגרת תוכנית וגם כאשר יש כבר תוכנית מאושרת עדיין יש גמישות למערכות התכנון ולמערכות הציבוריות, ליזמים, לעירייה, לארגונים הסביבתיים ולגורמים השונים לשבת מסביב לשולחן ולמזער פגיעות.

כך נעשה במסגרת התוכנית הזאת.


דבר נוסף, היא דרשה שכל החופים יהיו ציבוריים ולא פרטיים. היא אפשרה גם להקצות 50 מטרים מהקו של המלון לחוף למעבר לזכות הציבור. כלומר, היא היטיבה יחסית לתוכנית הקודמת, אז אי אפשר לפסול אותה באופן גורף. יש דברים טובים שנעשו כאן שצריך לתת עליהם את הדעת.

אדוני היושב-ראש, אני מסכים לרישה של דבריך, אך מתנגד לסיפה שלהם היות ואם ייפגשו וידונו עכשיו יעלו כל מיני רעיונות שיכולים לעכב את התוכנית. התוכנית הזאת מאושרת וצריך להמשיך לקדם אותה כפי שאושרה. התקיימו כבר ישיבות, וכפי שאומרים כאן נציגי כל הגורמים, אי אפשר לעכב את התוכנית הזאת. התוכנית הזאת צריכה להמשיך ולהתקדם. לגבי התוכניות הבאה, כפי שאמרת, יש על מה לדבר, אבל על התוכנית הזאת אי אפשר יותר לדון. היא צריכה להמשיך ולהתקדם. כל ישיבה מעכבת.

תודה. כפי שאמרתי, הפנייה, שלי לפחות, היא לכל הגורמים כן לנסות לעשות מאמץ לחשיבה. אני אומר לכם מתוך ניסיון של שנים רבות בעניינים סביבתיים - - -

הייתי יושב-ראש ועדת בניין ערים. אני יודע בדיוק איך אפשר לעכב תוכניות.

אין כאן כוונה לעכב, אלא לחשוב שוב. כל עוד לא סיים הדחפור את עבודתו, תמיד אפשר לחשוב ולשקול. אני רואה כאן מסביב לשולחן גורמים שהאינטרס הציבורי הכללי נמצא לנגד עיניהם. כולם מבינים עד כמה זה חשוב לכולנו, לתושבי טבריה, לאינטרסים הסביבתיים, החברתיים והתיירותיים. יש לנו כנרת אחת. בואו נשמור עליה.


אני מודה מאוד לכולכם על הדיון הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00
PAGE
14