PAGE
29
ועדת הכלכלה

06.12.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 370

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ט בכסלו התשע"א (6 בדצמבר 2010), שעה 10:00

פרק ב' (תקשורת), סעיפים 2(9), 3(ב) (איסור חסימה או הגבלה) להצעת חוק המדיניות

הכלכלית לשנים 2012-2011 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010.

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

יצחק וקנין

אמנון כהן

מנחם אליעזר מוזס

אורי מקלב

כרמל שאמה

נחמן שי

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

משה כחלון – שר התקשורת

נתי ביאליסטוק – עוזר מנכ"ל משרד התקשורת

עו"ד ליאת גלזר – מנהלת מחלקה, משרד התקשורת

עו"ד נגה רבינשטיין – יועצת משפטית, משרד התקשורת

בת-שבע נחמיה מיכאלי – משרד התקשורת

חיים גירון – סמנכ"ל הנדסה ורישוי, משרד התקשורת

קובי שמש – יועץ שר התקשורת

יהודה סבן – רכז תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

נטע דורפמן – עורכת-דין בלשכה המשפטית, משרד האוצר

אסי קליין – עורכת-דין בלשכה המשפטית, משרד האוצר

ערן פולק – משרד האוצר

דנה נויפלד – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איילת כהן מעגן – עו"ד, חברת "בזק"

שרון פליישר בן-יהודה – סמנכ"ל רגולציה, חברת "בזק"

יהל בן-נר – מנהלת אגף רגולציה וקשרי מפעילים, חברת "פרטנר"

איתמר ברטוב – סמנכ"ל רגולציה, חברת "סלקום"

דורי ציקו – מנהל תחום ממשל, חברת "סלקום"

אבי רימון – יועץ משפטי וסמנכ"ל רגולציה, חברת מירס

יעקב צ'רטוב – מרכז מחקר ומידע, הכנסת

אתי בנדלר, ניר ימיני

לאה ורון

שלומית כהן

פרק ב' (תקשורת), סעיפים 2(9), 3(ב) (איסור חסימה או הגבלה) להצעת חוק המדיניות

הכלכלית לשנים 2012-2011 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010

שלום לכם. אנחנו נתחיל מהנושא פרק ב' (תקשורת), סעיפים 2(9), 3(ב) (איסור חסימה או הגבלה) להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2012-2011 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010. אני חושב שהצלחנו בצורה די נאה לפתוח את השוק בכל מה שקשור לקנסות היציאה בשבוע שעבר, וגם בכניסת מפעיל רביעי, ואני מקווה גם חמישי וכדומה. אנחנו ממשיכים, אדוני השר, לקיים את מדיניות הממשלה והמדיניות שלך בעניין הזה, כדי לפתוח את שוק הסלולר לתחרות, ואני מקווה מאוד שנתקדם היום עוד צעד אחד קדימה בעניין הזה. כפי שאמרתי, אנחנו מתחילים במה שאתם מגדירים: איסור חסימה או הגבלה, סעיפים 2 ו-3.


היום זמננו הוא מוגבל, מהטעם העיקרי שנקבעה ישיבת מליאה בשעה 12:00, שמתחילה, אם הבנתי נכון, בדקה דומייה. שמענו לפני כמה דקות על פטירתה של מפקדת משטרת חיפה, שאתה בוודאי מכיר, השר, אתה תושב חיפה. התוודענו לפועלה ולאומץ לבה ב-72 השעות האחרונות. זה הקורבן ה-42 בטרגדיה הגדולה של השריפה בכרמל. מכיוון שאנחנו בזמן מוגבל, אני מקווה שתהיה פה הסכמה על הסעיפים, ככל שאפשר, ונריץ את החקיקה כדי שפרק התקשורת יהיה מאחורינו ונעבור לדברים הנוספים שיש לנו. יהודה, בבקשה.

הסעיף הזה מדבר על ניטראליות ברשת, קרי איסור על חברות הסלולר לחסום שירותים ושיחות כלשהן של שירותים שלא ניתנים מהפורטל שלהם לשיחות שלא נעשות בתוך הרשת עצמה, כמו למשל שיחות שנעשות על גבי רשת האינטרנט. כמו כן, מוצע כאן איסור גם על הגבלה של מכשירי הקצה ואיסור על החסימה שלהם, כנהוג היום בשוק במקרים מסוימים. לסעיף הזה אנחנו מציעים שלושה חריגים. האחד זה במקרים מיוחדים שיתיר השר, השני לבקשת כוחות הביטחון, ומייד נציע תיקון לסעיף בעקבות הערה של היועצת המשפטית של הוועדה, ובמקרה שלישי, אם הלקוח ביקש זאת. אם הלקוח כן מעוניין לחסום חלק משירותי האינטרנט שהוא מקבל, קרי פורנוגרפיה ודברים אחרים שהוא אינו מעוניין שהמכשיר יוכל להכיל, שהוא יוכל לחסום את המכשיר, למרות האיסור על חסימה שמופיע בסעיף 2(9).

זה לפי בקשתו?

לפי בקשתו.

של מנוי או של קבוצת מנויים.

לגבי הניסוח עוד נדבר.

מי מדבר בשם קבוצת המנויים? מי מגדיר את אותה קבוצה?

לצורך הדוגמה זו יכולה להיות הנהלת הכנסת.

הנהלת הכנסת זה מעסיק. אני מדבר על קבוצה.

כשנגיע לפרטים ניכנס לזה.

זו שאלה מאוד חשובה, אדוני.

אני מודה לך.

האם אפשר להגיש רביזיה לגבי הפרקים הקודמים שדנו בהם?

בוודאי שאפשר להגיש רביזיה. אבל בהקדם, כי אנחנו מתכנסים לקראת הסוף.

הפרקים שכבר אישרנו, הפחתה ניכרת בקנסות היציאה והכנסת המפעיל הרביעי, שבאים בנפרד, האם הם באים למליאה בנפרד?

לא. כל מה שאושר כרגע, הפרקים האלה הם במסגרת מה שאנחנו מכנים "פיצול דיוני", דהיינו הם הועברו לסעיפים שונים בחוק ההסדרים, לא פוצלו מחוק ההסדרים, אבל הדיון בהם פוצל בין ועדות שונות. בתום הדיון בוועדות הם יתכנסו כולם ביחד להצעת חוק אחת שתונח לקריאה שנייה ושלישית.

אז אני רוצה לבקש רביזיה לגבי הסעיף של קנסות היציאה, לעשות הבחנה בין חוזים שנחתמו לפני מועד תחולת החוק, לבין חוזים שייחתמו לאחר מכן. לגבי חוזים שנחתמו עד לתחילת החוק, יהיה שיעור של 8% מקסימום קנס, ולגבי חוזים מיום תחילת החוק, 0%.

מה היה בוועדת שרים לחקיקה?

בוועדת שרים היה 10%, כאן זה ירד ל-8%.

בוועדת שרים היה 0%.

הממשלה דחתה.

הממשלה מתנגדת להצעת החוק שהוגשה על-ידי חברת הכנסת ברקוביץ.

למה? שר התקשורת מסכים.

ועדת השרים מחליטה.

הוגשה רביזיה. למה?

אנחנו חושבים שקנסות של 0% הן דבר לא נכון בהקשר הזה. כיוון שכן ניתנות הטבות לעתים על-ידי חברות הסלולר במעמד ההסכם, לא ניתן להגיד ששיעורן של ההטבות האלה הוא אפס בהגדרה.

שיתמחרו את זה בדברים אחרים. ברגע שאני לא כובל אותם לחוזים שכבר נחתמו, אז הם לא אומרים שלקחו את זה בחשבון, הם לא מפסידים שום דבר. מהיום והלאה, שיתמחרו את זה בצורה אחרת, בצורה יותר שקופה.

המטרה הרי היא לאפשר יציאה של לקוחות שהתקשרו בהסכם. היום הקנס הוא מאוד גבוה, לפעמים הוא מגיע לאלפי שקלים, כפי שהוצג כאן בדיון הקודם, ואז זה יכול ליצור מצב שבו ללקוח באמת אין שום כדאיות. ברגע שקבעתם כאן שהסכום הוא 8%, אז זה לא יכול להגיע לאותם סכומים, זה יכול להגיע למאה שקלים אולי.

אבל ראינו ששתי חברות הורידו את זה באופן וולונטרי לאפס.

אחת הודיעה שהיא מאפסת.

אם אחת יכולה לאפס, גם האחרות יכולות.

נכון. חברה אחרת הודיעה שהיא תנהג לפי החוק. זו ההודעה הכי משעשעת שראיתי. לא העליתי על דעתי שיהיה מישהו שלא ינהג לפי החוק. האם זאת תגובה של חברה? ברור שתנהגו לפי החוק.

האם הדברים שלי נרשמו?

רשמתי ואנחנו נוציא את זה על סדר-היום, קודם כל את הבקשה, ולאחר מכן אם הבקשה תאושר הוועדה תוכל לדון.

אני מצטער שוועדת שרים לחקיקה דחתה את הדבר, אבל הנה אתם רואים שיש גם רביזיה. אז בבית הזה יש הסכמה. כבוד השר, לא ידעתי שוועדת השרים לחקיקה דחתה את ההצעה להורדה לאפס, וחבר הכנסת שאמה הגיש רביזיה שגם היא מבקשת להוריד את זה לאפס. גם אתה רעיונית תומך בביטול קנסות היציאה.

משרד התקשורת הביע תמיכה הבוקר בוועדת השרים. שני משרדים חשובים התנגדו, משרד האוצר ומשרד המשפטים.

חברת הכנסת ברקוביץ, אנחנו דנים בקנסות היציאה. הצעתנו נדחתה בוועדת השרים לחקיקה. שר התקשורת תומך, אלא שמשרדי המשפטים והאוצר מתנגדים. אפשר להגיש ערר, וגם הוגשה רביזיה על הסעיף.

אנחנו נמשיך להיאבק.

בדיוק. אנחנו נכניע אותם בסוף.

אני מאוד מודה לך, שר התקשורת.

ליאת, בבקשה.

אנחנו קוראים בסעיף קטן (9), עמוד 14. יש לנו קצת שינויים בנוסח, אז אקרא את הנוסח כפי שאנחנו מציעים אותו.

אחרי סעיף 53א יבוא סעיף חדש, 53א1, שכותרתו "איסור הגבלה או חסימה". "(א) בסעיף זה – "בעל רישיון" – כהגדרתו בסעיף 51א; "כוחות הביטחון" – כהגדרתם בסעיף 13; "סחר" – כהגדרתו בסעיף 5(א1) לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972. (ב) בעל רישיון הוא מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה – ציוד קצה רט"ן), לא יגרום להגבלה או לחסימה כמפורט להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים. (1) הגבלה או חסימה של האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט; (2) הגבלה או חסימה של התכונות או המאפיינים המוכנים של ציוד קצה רט"ן; (3) הגבלה או חסימה של האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה רט"ן בכל רשת בזק ציבורית של בעל רישיון".

תסבירי את העיקרון שבסעיף קטן (ב) לפני שתיכנסי להגבלות.

כמו שנאמר פה, עניינו של הסעיף הזה הוא משהו שאנחנו נוהגים לכנות ניטרליות הרשת. הסעיף קובע איסור על שלושה סוגים של הגבלות או חסימות, והאיסורים מופנים גם למפעילי סלולר, חברות הרט"ן, וגם למי שעוסק בסחר בציוד קצה, כלומר יבואנים, משווקים של מכשירי סלולר. אנחנו מדברים על שלושה סוגים של חסימות אסורות. הפסקה הראשונה מדברת על חסימות או הגבלות של שירותים או יישומים על גבי האינטרנט, למשל יישומי טלפוניה, סקייפ וכדומה, שיתוף קבצים ודברים מהסוג הזה. הפסקה השנייה מדברת על הגבלה או חסימה של התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה רט"ן, כלומר שלא ייווצר מצב שמביאים לכאן מכשירים שהם מלכתחילה מנוונים, למשל בלי אפשרות לבלוטוס וכדומה. הפסקה השלישית מדברת על מה שבשפת העם נקרא "סימלוק". האפשרות של מנוי לקחת את המכשיר שלו ולעבור עם המכשיר כמו שהוא לחברה אחרת. כיום ה"סים", אותו כרטיס חכם של המכשיר, הוא נעול. כלומר, על-מנת לעבור לחברה אחרת צריך לבקש מהחברה שאתה נמצא בה שתפתח את החסימה. זה לא עולה הרבה כסף, אבל עדיין זה עולה בין 70 ל-100 שקלים, ואנחנו בסעיף הזה מבקשים לאסור על הפרקטיקה הזאת.

איפה נכנס הנושא של החסימה של האפשרות לעשות שימוש בסקייפ?

בפסקה (1), שירותים או יישומים המסופקים על גבי רשת האינטרנט.

דיברת על איסור ייבוא מכשירים.

אנחנו מבקשים לאסור פעולות מכוונות שמביאות לכך שהמכשיר יבוא לארץ מנוון. בחו"ל המכשירים האלה מיוצרים עם שלל תכונות, ואיכשהו בדרך לארץ, בעקבות בקשה של היבואן או של מפעיל הרט"ן או של אחד מהגורמים האלה, מביאים אותם לארץ מלכתחילה מנוונים, ואנחנו רוצים לאסור את זה.

מה קורה כשהוא מנוון?

אין לך תכונות מסוימות במכשיר.

נניח שאני רוצה מכשיר הכי פשוט, לא רוצה לשלם על גלישה וכדומה.

אם המכשיר מלכתחילה הוא כזה, אין שום בעיה. יש היום כל מיני סוגים של מכשירים, ואם היצרן ייצר את המכשיר בלי תכונות, אין בעיה. ברור שאנחנו מאפשרים. אנחנו רק לא רוצים שתהיה פעולה מכוונת של הסרת תכונות שקיימות במכשיר.

היבואן או הספק לא יכול לחסום. אבל אם "אפל" עושה חסימות במכשירי האייפון שלה, זה העניין שלה.

ואז אתה משלם בעצם בשביל לשדרג את זה?

לא. אנחנו מנסים למנוע מצב שבו החברות הישראליות, בין אם זה היבואנים או חברות הסלולר, עושות חסימה לציוד הקצה שמתקבל מחוץ-לארץ. מחוץ-לארץ הוא מגיע עם מגבלות, ועם המגבלות האלה הוא יכול להגיע ללקוח, וזה בסדר. אנחנו לא רוצים שיוסיפו לו מגבלות נוספות.

תודה. האם יש הערות נוספות?

יכול להיות שכדאי לחשוב גם על איסור על הספקת ציוד כזה.

אני מציע שאם יש התייעצויות בתוך הממשלה, אנחנו נקיים אותן בצד, ואם נגיע להסכמות נעלה אותן בוועדה.

אני מציע, אדוני השר, שמעכשיו ואילך הפקידות הממשלתית תהיה מתואמת לפני הישיבה.

זו לא בקשה גדולה מדי?

אחרי המהפכה הסלולרית, זו המהפכה הבאה.


מי בעד הסעיפים שהוקראו, סעיפים קטנים (א) ו-(ב)? מי נגד?

הצבעה

בעד – 6

נגד – אין

נמנעים – אין


הסעיפים אושרו פה-אחד.

חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ מצביעה במקום חבר הכנסת ישראל חסון.

אנחנו עוברים לסעיף קטן (ג), שהוא סעיף שנועד להגדיר מהם החריגים לאותו כלל שהסברתי קודם לכן. בסעיף הזה עשינו כמה שינויים. אני אקרא את הנוסח העדכני.


"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) – (1) הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על חסימה או הגבלה כאמור באותה פסקה המתחייבים מניהול תקין והוגן של התנועה ברשת של בעל הרישיון. השר רשאי להורות באשר לתנאים בדבר ניהול תקין והוגן של התנועה כאמור".


בסעיף (2) עשינו שינוי מבני: "הוראות פסקאות (1), (2) או (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו" – וכאן כל הסיפא נמחקת ובמקומה בה – "בהתקיים אחד מאלה: (א) אם מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת בבקשה פרטנית ומפורשת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון או ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן; היתה בקשה כאמור, רשאים המנוי או קבוצת המנויים לפי העניין, ובעל הרישיון, לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם כי לא ניתן יהיה להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים לעניין הסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות".

ההסגה מדברת על בקשה של המנוי. רוצים להבהיר שאין כאן הכוונה לאיזשהו הסכם גנרי שיוכן על-ידי החברות, ואז כל מה שהלקוח יצטרך לעשות זה לסמן V שהוא מבקש שכן תהיה איזושהי החרגה, שכן תהיה חסימה. אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים שרק במקרים מאוד מיוחדים שבהם הלקוח מיוזמתו יפנה לחברה ויבקש ממנה את אותה החרגה או חסימה, אז הדבר ייעשה, ולא מתוך איזשהו רצף של הסכם שלם שיכניסו לתוכו עוד סעיף קטן, שסך הכול הלקוח יצטרך לחתום עליו מבלי שהוא שם לב ובכך ייצור חסימה שאחר כך הוא לא יוכל להשתחרר ממנה.

מה זו בקשה פרטנית ומפורשת?

זה נועד לטפל במה שיהודה הציג. הרעיון פה הוא מצד אחד כן לאפשר חריג, מכיוון שיש קבוצות של מנויים שכן רוצות הגבלות או חסימות ואנחנו רוצים לאפשר את זה. מצד שני, אנחנו לא רוצים שבאמצעות הסעיף הזה עכשיו בכל חוזה אחיד של חברה סלולרית יהיה סעיף קטן שאף אחד לא ראה אותו, שאומר שהמנוי שחתם על כל עשרות הדפים הסכים לכך שהוא מקבל שירות או מכשיר חסומים בלי שהוא באמת שם לב לכך. לכן נועדה התוספת, שזאת צריכה להיות הסכמה מפורשת, הסכמה פרטנית של אותה קבוצה. בנוסף חשוב להדגיש, שהרישא אומרת: הוראות הסעיף לא יחולו אם מנוי או קבוצת מנויים ביקשה זאת. ברור שהם לא יחולו לגבי אותו מנוי או קבוצת מנויים. זה לא שברגע שקבוצת מנויים אחת ביקשה שיהיה לה מכשיר מנוון, או שאני ביקשתי לחסום את האינטרנט מהטלפון של הבת שלי, עכשיו החובה עצמה של הניטרליות של פתוח לא חלה בכלל לגבי שאר המנויים. אם צריך להבהיר את זה בנוסח, אז נבהיר את זה בנוסח. בעינינו זה ברור, ההגבלה והחסימה לא יחולו לגבי מי שביקש את זה, לא לגבי כלל המנויים שהם רוצים לקבל מכשירים ושירות פתוח.

חבר הכנסת מוזס, בבקשה.

אני רוצה שתתנו לי הסבר על החוק הזה שתיקנתם כאן. על פניו נראה שזה בסדר, אבל אני רוצה להיות בטוח בעניין הטלפונים הכשרים – 057311 של מירס או 052769 של חברת סלקום, מה שנקרא "הקומות הכשרות". אם אני רכשתי טלפון מאותה חברה, אני רוצה להיות בטוח שאם אני משדרג מכשיר או כל דבר אחר, שאני אוכל להחזיק אצלי את המספר הזה ושזה לא יהיה פתוח ופרוץ לכל עבר. שלא יהיה מצב שהקומה הזאת גם תהיה פתוחה לכל מיני מרעין בישין שאין לי עניין בהם.

לכן הצענו עכשיו נוסח שהוא שונה מהנוסח שהופיע בהצעת החוק.

אותי הנוסח לא מספק, ודווקא מהכיוון השני. אני מייד אעיר על כך.

הנוסח כרגע נועד לאפשר שני דברים. האחד, את העיקרון שהופיע גם בהצעת החוק, וזה שמנויים או קבוצת מנויים שרוצה קו כשר, מותר לחסום לה, כי הם רוצים את זה, הם מבקשים את החסימה. בנוסף אנחנו מאפשרים לקבוע בתנאים של ההתקשרות בין קבוצת המנויים והחברה שמספקת להם את הקומה הכשרה, למשל, שלגבי המכשירים האלה והתוכנית הזאת אסור להסיר את החסימה, או שיש תנאים להסרת החסימה, וזו התופסת שקראתי עכשיו בסוף הסעיף.

אני שואל את החברות – האם על-פי הסעיף הזה מי שנמצא בקומה כשרה יכול לקבל גם את אותם דברים שהוא לא היה מקבל אותם לפני הצעת החוק?

אני אנסה לפשט את העניין. אם רוצים להסדיר את העניין, כדאי להימנע מללכת סחור-סחור ולדבר על העניין ישירות. ההסדר שרוצים להגיע אליו, שאדם שרכש טלפון עם קידומת מסוימת לא תהיה לו אפשרות לצאת מההסדר הכשר – לזה לא ניתן מענה.

אם לזה לא ניתן מענה, אני מודיע לכם שיש בעיה עם זה. לא סתם שאלתי את השאלה. אנחנו עמלנו קשה מאוד לבנות וליצור את הקומות הכשרות. לא סתם עשינו את הדבר הזה. אם הדבר הזה, חלילה וחס, בחקיקה עכשיו יפרוץ את הדבר של הקומות הכשרות, זאת בעיה.

איך זה פורץ?

אני לא יודע. אני לא מבין כלום. אני דואג שלא ייכנס חומר, כיוון שבנינו פה מערכת עם החברות. אני לא רוצה שהילד שלי ייכנס, חלילה וחס, לכל מיני דברים שאני לא רוצה שהוא ייכנס אליהם. אם אתם רוצים, תעשו מה שאתם רוצים.

אבל איך זה קשור לזה?

זה קשור, מכיוון שיש פה מגבלה. זה עלול להיות בתוך הרשת הכללית של אותה קומה. רק מי שיבקש חסימה יקבל את החסימה. מי שלא יבקש את החסימה לא יקבל אותה.

הקומות הכשרות צריכות להיות חסומות.

אנחנו בנינו את הקומות הכשרות, עם החברות.

יהודה, איזו התנגדות יש שכל הקומה תהיה חסומה?

גם היום היא סגורה. החקיקה הנוכחית באה לפתוח אותה. יש לי חששות.

אני רוצה להסביר איך ניסינו להפיג את החששות, וככל שעדיין אתם חושבים שיש בעיה, נדבר עליה. העיקרון של קומה כשרה, העיקרון שבאה קבוצה של מנויים לחברה ואומרת: אני רוצה תוכנית עם מכשיר שהם מוגבלים מלכתחילה, זה מופיע בסעיף. כלומר, האיסור לחסום לא חל לגבי מי שמבקש את זה. זה החלק הראשון. כלומר, הקומות הכשרות כמו שהן היום, עם אותם מאפיינים, מבחינת הצעת החוק הן לגיטימיות.

זה לא קיים בכל הקומות. בשאר הקומות אתה צריך לבקש חסימה, ופה זה חסום מראש.

נשאלת השאלה מה קורה עם מנוי שהוא בקומה הכשרה, טלפון כשר, והוא החליט עם עצמו שהוא לא רוצה יותר.

הוא החליט להטריף את זה.

הוא רוצה טלפון פתוח. אנחנו אמרנו פה, שאם אתה רוצה עכשיו טלפון פתוח אתה לא יכול במסגרת הקומה הכשרה והטלפון הכשר. אם יהיה כתוב בחוזה של הקו הכשר שאסור לפתוח את החסימות של הטלפון הזה ושל התוכנית הזאת, אז המנוי שרוצה להשתחרר מהחסימות יצטרך ללכת ולקבל תוכנית חדשה.

לקבל מספר חדש, זה מה שאנחנו רוצים.

מקובל עלי. השאלה היא אם זה מקובל על החברות.

חבר הכנסת וקנין, חברות יעמדו בחוק. הם יוציאו היום הודעה שהם מקבלים את החוק. זה היה מדהים מה שאמרה היום אחת החברות. נשאלתי על התגובה הזאת בשידור, וכמעט נעתקו מלים מפי. באמת תודה רבה, זה יפה שעומדים בלשון החוק.

אדוני היושב-ראש, נשמע מהחברות מה הם אומרים, האם הם מסוגלים לעשות את זה. כי אתי אומרת שזה עדיין לא מספק אותה.

אותי לא מספק משהו אחר.

השינוי שהכנסנו עכשיו מאפשר לחברה לכתוב בחוזה שלה, בהסכם שלה עם קבוצת המנויים, שאת ההסכם הזה אסור לפתוח.

למה קבוצת מנויים ולא מנוי אחד?

גם וגם.

האם זו לא פרצה שיחילו את זה על שאר הלקוחות?

בדיוק, זו ההערה שאני רוצה להעיר.

לשאלתו של חבר הכנסת שאמה, זה מה שיהודה ואני אמרנו בראשית הדברים. המטרה היא שזה יהיה חריג. אין מטרה שהחברות יכניסו את זה בסעיף שאף אחד לא רואה וזה עכשיו יחול על כל המנויים, כולם יקבלו מכשירים מנוונים. זה ממה לא תכלית הסעיף. הכוונה היא לגבי אותם מנויים שבמפורש, בבקשה נפרדת, מבקשים את זה, רוצים את זה.

אז להגביל את זה רק לקומות הכשרות.

זה לא רק לקומות הכשרות. אם הורה רוצה להגביל את הילד?

מי שיבקש לצאת, תהיה לו בקשה מיוחדת.

מדובר כשבא איש קשר של חברה שהיא לקוח אחד עם הרבה מנויים וסוגר הסכם בעל אופי מסוים. המגזר שמדובר בו הוא לא קבוצה שבהכרח אפשר להגיד שהוא קבוצה סגורה, שאני סוגר עם אחד אז סגרתי עם כל הקבוצה. אגב, אני לא בעל עניין פה. הבקשה האמיתית היא, שבמספרים עם קידומת מסוימת לא תהיה שום אפשרות לפרוץ אותם. לפי מה שנאמר, יכול לבוא פלוני ולהגיד: אני מישיבה אלמונית, אנחנו 16 חברים ואנחנו לא רוצים את הסעיף הזה בהסכם. אני לא יכול להגיד לו שאני לא נותן לו את זה.

תן להם מספר לא כשר.

ההסדר המבוקש, כמו שאני מבין אותו ושייתן פתרון אמיתי לנושא שמועלה כאן, שלא תהיה אפשרות בקידומת מסוימת לתת טלפון שיש בו איזושהי אופציה שהוא יהיה עם פתיחות לשירותים מסוימים. זאת הכוונה.

תכתוב את זה בחוזים שלך לגבי הקומה הכשרה.

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אין ספק שכל אדם, גם היום, שבא ורוצה למנוע ולהחריג את עצמו שהוא לא רוצה לקבל שירות תוכן מסוים, יכול להיות בכל הקומות. יש קומות שבהן יש ייחוד של כל הקומה, שהיא קומה שכולה מוחרגת מכל שירותי התוכן שהגדירו אותם מראש. עכשיו אומרים שגם בקומה הזאת אפשר לבקש את זה ומבקשים את זה, ואדם לא יוכל להגיד שלא. אנחנו רוצים משהו אחר, שלחברה יהיה מותר להקצות קומת מספרים ששם מראש אף אחד לא יכול להגיד שהוא כן רוצה שירותים כאלה. עד עכשיו מדברים על אדם, קבוצת אנשים שרוצים כך או אחרת בקומה הזאת. אנחנו רוצים להגיע למצב, שלחברה יהיה מותר להקצות קומה כשרה, קומת מספרים שברור מאוד שהיא לא יכולה לשנות גם היא אם רוצה. גם אם מישהו יגיד שהוא רוצה להיות במספר הזה ובכל זאת להיות פתוח לכל השירותים האלה, זה לא יהיה אפשרי. זה מה שקיים היום. אנחנו לא מבקשים תוספת על מה שקיים היום. בגלל שעשו חוק, שהחברות מעצמן חוסמות, והחוק אומר שהחברות לא יכולות לחסום, יבוא אדם מהקומה הכשרה ויגיד שלא יכולים לחסום אותו. אנחנו רוצים לתת לזה עוגן חזק, שמראש ידעו שלחברה יש זכות להעמיד קומה שהיא קומה כשרה, ואז אנחנו פותרים את כל הבעיה.

אומרים לי פה יועצים משפטיים שהסעיף הוא בסדר כפי שהוא מנוסח.

אני חושבת שהסעיף איננו בסדר כמו שהוא מנוסח.

אתי אומרת שזה לא בסדר.

אתי אומרת שזה לא בסדר מהכיוון השני.

למה לא כותבים "למעט קומה כשרה"?

אנחנו לא עוסקים כאן בענייני מספור.

היועצת המשפטית, בבקשה.

הנושא הזה של מה שמכונה בז'רגון קומה כשרה איננו מעוגן כפי שהוא במונחים המשפטיים, ולכן נעשה כאן איזשהו ניסיון לתת תמונת מצב משפטית לדבר מסוים, ולדעתי הפתרון שנמצא עלול להיות רחב מדי ולחסום גם כאלה שחברי הכנסת וקנין ומוזס ומקלב וגפני לא התכוונו לכך. קודם כל, אנחנו יודעים מה זה מנוי. אינני יודעת מה זה קבוצת מנויים, וזה לא הוגדר כאן. אני רוצה לחשוב על קיבוץ מסוים, אני רוצה לחשוב על מעביד מסוים. לצורך העניין אני לא רוצה לחשוב דווקא על הטלפונים הכשרים.

עם מעבידים אין בעיה, נכון?

אינני יודעת.

הכנסת מחליטה משהו, למשל היא חוסמת את כל שירותי עדכוני האס.אם.אס של עדכוני החדשות.

היא חוסמת כל מיני יישומים של טלפונים שהיא נותנת לעובדיה, לצורך העניין. כידוע, אני עשויה לפרוש יום אחד מהכנסת, כמו כל אחד מאתנו, ולהישאר עם מספר הטלפון שניתן לי כמשתמש ולהפוך להיות מנויה ישירה. אבל בעצם, בהתאם לנוסח הזה, אם הוסכם מראש שאני לא אוכל לבקש הסרת החסמים, הרי גם כשאפרוש לגמלאות ואגדל את נכדיי לא אוכל לבקש את הסרת היישומים האלה. אני חושבת שלא לזה התכוונו, ואני התחלתי דווקא מהמקרה הזה. כפי שהבהרתי גם בשיחות האישיות שהיו לנו, ועכשיו אני מדברת על הטלפונים הכשרים, גם אם יש יחיד בתוך הקבוצה הזאת שרחמנא ליצלן רוצה לצאת מהקבוצה, אני לא חושבת שאנחנו רשאים לחסום את האפשרות שלו לעשות את זה. אומרים בצדק, אבל לפחות שהוא לא יישאר באותה קומה שאיננה מוגדרת כאן, שיצא לגמרי, שיפרוש מהקבוצה גם במובן של המספר, יחזיר את הטלפון ויהיה מנוי חדש עצמאי. אני לא חושבת שצריכים לגרום לו להיות מנוי חדש למשל במובן זה שהוא יצטרך להתחייב לתקופת התקשרות חדשה ולא ליהנות מההטבות וכו'. אני חושבת שבמקרה כזה, אם יחיד רוצה לפרוש מקבוצת המנויים שעדיין אינני יודעת מהי, החברה בעלת הרישיון תצטרך להיענות לבקשת היחיד במקרה הזה ולהעניק לו מכשיר חדש מאותו סוג, או שווה ערך.

אבל לא מאותו מספר, לא מאותה קומת מספרים.

את עניין המספר אפשר להתנות בהסכם ההתקשרות, שזה לא יהיה באותו מספר, והוא צריך להיות מודע לזה. אבל אי-אפשר לחסום את דרכו של היחיד החוצה אל מחוץ לקבוצה, בין אם זה יחיד שהיה משתמש של מעביד מסוים או בקיבוץ מסוים ובין אם מדובר ביחיד שנמנה על הקבוצה שמקבלת טלפונים כשרים. בכל מקרה, צריך לאפשר ליחיד לפרוש מהקבוצה ולקבל את השירותים לא כמנוי מתחיל.

לא באותה קומה. שיקבל מה שהוא רוצה, אני בעד זה, תנסחי את זה כפי שאת רוצה.

תקראו את הנוסח. כתוב שאפשר למנוע את זה ממנו.

אני לא רוצה שמי שבקומה שלי יוכל לקבל את אותם שירותים. אין לי בעיה שיקבל את זה במקום אחר.

בסדר גמור. החברה בעלת הרישיון תהיה חייבת להיענות לבקשתו ולתת לו מכשיר חדש שאיננו חסום, או שווה ערך, ולא לחייב אותו על המעבר הזה. לא לראות אותו כמנוי חדש לצורך העניין.

אני רואה בפעם הראשונה את המכשיר המאושר.

יש 350,000 מכשירים כאלה, כולל יוסי שריד שהתפאר בכך שהוא רכש כזה מכשיר, כי זה מונע ממנו הרבה כאבי ראש, כפי שהוא אמר.

אין לי בעיה שהוא יחזיר את המכשיר לחברה, כדי שהוא לא יוכל לעשות שימוש, ויקבל מכשיר אחר.

יש לי זכות ראשונים לגבי הקונספט של המכשיר הכשר, כי אני בין הוגי הרעיון. הנוסח, כפי שהוצע על-ידי משרד התקשורת, תואם להסדר המקובל של הקומות הכשרות. אני חושב שהדאגה שהיועצת המשפטית הביעה מקבלת פה ביטוי, כי לא בהכרח ההגבלה היא קבועה. יכול להתקשר מנוי עם מפעיל הרט"ן ולסכם על הגבלה זמנית, ואז באותו מקרה הוא יוכל לבקש להסיר את ההגבלה. במקרה של ההסדר הכשר ההגבלה היא קבועה מהטעם שהיה רצון שיהיה ביטוי חיצוני למכשיר הכשר. לכן ההגבלה היא קבועה.

נניח שהמנוי נמצא בקומה הכשרה, יש לו שתי אפשרויות, או שהוא נשאר או שהוא יוצא. אם הוא יוצא, מעבירים את הרפורמה של הנושא של ה"סים לוק". כלומר, המנוי יכול לקחת את המכשיר שלו ללא המספר שלו ולעבור לקומה אחרת, ולצורך העניין הוא לא יהיה כשר. אם הוא נשאר, הוא נשאר עם הקומה הכשרה שלו. כלומר, אין פה משהו פתוח. אם הוא רוצה לעזוב, הוא לוקח את המכשיר, מקבל מספר חדש, ואז הוא לא חלק מהקומה הכשרה. אם הוא מחליט להישאר, הוא נשאר עם הקומה הכשרה, עם כל המגבלות שהוא לקח על עצמו בהתחלה. הסוגיה הזאת היא סגורה.

אבל אם הוא לוקח סים?

לא סים. הסים זה מספר סלולר. הוא לוקח מספר חדש.

הוא לא יכול לקחת מכשיר שכתוב עליו שהוא מאושר, וזה יהיה טרף. זה כמו הונאה בכשרות.

זה רק המכשיר הסלולארי, זה לא המספר. זאת לא הבעיה.

מדוע לא מחריגים בתוך הצעת החוק את הקומה הכשרה, שזה לא יחול על קומה כשרה?

אני בפתח הדיון שאלתי מה זה בכלל קומה כשרה. אם זה יהיה כתוב בחוק, ידעו מה זו קומה כשרה?

אנחנו לא עוסקים ולא מתכוונים לעסוק כאן במספור.

צריך להבין את המגבלות של משרד המשפטים להכניס את זה.

אני גם לא רוצה להפוך את זה לדת ומדינה.

יכול להיות שאני בשביל הילדים שלי ארצה לחסום את זה, בלי קשר לשאלה של כשרות.

נכון. זה לא מחייב רק ציבור דתי, דרך אגב. הנוסח שהם הביאו מקובל עלינו.

חבר הכנסת מוזס, האם מקובל עליך הנוסח הממשלתי?

אני לא יודע. שמעתי מאתי שיש בעיה.

אם הבנתי נכון, אתי לקחה את פרשנותה למקום הפוך.


הבנו את הנוסח. הדיון התקיים. נצביע אם נקבל או לא.

גם ליועצת המשפטית של הוועדה אנחנו רוצים לומר, שכל מנוי, גם במסגרת הקבוצה, יצטרך לתת את ההסכמה המפורשת שלו, הסכמה מדעת מלכתחילה. אם את חושבת שיש צורך בהבהרה בעניין הזה, אנחנו נוכל להעביר את זה.

בוודאי. הנוסח צריך לתת לזה ביטוי.

כמובן, ברמה הניסוחית ניתן לזה ביטוי.

אני רוצה להבהיר, שהבקשה הפרטנית והמפורטת צריכה להיות במסמך נפרד, כפי שמקובל הרבה מאוד פעמים בחוק הגנת הצרכן.

תודה.

אני לא רואה סיבה שמנוי יסכים להגביל סתם כך את היכולת שלו לעבור עם המכשיר מרשת רט"ן אחת לרשת רט"ן אחרת. יכול לבוא מפעיל רט"ן ולהגיד ללקוח: אם תתחייב שלא לעבור, אני אתן לך הטבה מסוימת. ואז יצרנו פה חסם תחרותי.

אני רוצה להגיד מה היתה הכוונה. כמו שאמרנו, הסעיף השלישי בסוגי ההגבלה מדבר על ה"סים לוק". זה אומר שהסים שלך מזוהה עם הרשת שלך, ואם אתה רוצה לעבור לרשת אחרת אתה צריך לבצע פעולה. זה לא שאתה לא יכול לעבור לרשת אחרת, אלא שצריך לבצע פעולה. הסיבה שהכנסנו לגדר החריגים גם את הסעיף השלישי היה שלהבנתנו חלק מהמאפיינים של טלפונים כשרים מחייבים שהסים יהיה נעול.

איך תמנעי את מה שאמר חבר הכנסת?

אם זה ביוזמת החברה ולא ביוזמת המנוי, הרי שזה לא עולה בגדר הוראת החוק. זה אמור להיות לבקשת מנוי.

בוודאי שזה לבקשת מנוי. הוא יבקש את זה לאחר שיסבירו לו את היתרונות הגלומים בבקשה הזאת. זו גם אחת ההערות שהערתי לכם.

יש לך הצעה?

אין לי כרגע הצעה, כי לא נתתי את דעתי על העניין הזה. אם רוצים להצביע כאן ועכשיו, אני לא יכול לעשות שיפורים בשליפה.

אולי אפשר להצביע על העיקרון, לפיו צריך להיות ברור שהבקשה היא בקשה של הלקוח מיוזמתו.

הרי חסמנו עכשיו את זה שאי-אפשר לפנות ללקוח בהצעות פרסומיות בטלפון, אז עושים את זה בצורה כזאת שהלקוח מבקש. מתגברים על כל הדברים האלה.

אני מציע לצורך העניין הזה, על-מנת לא לפגוע בכשרות, שהיכולת להגביל את הסים תנבע רק מהצורך להגביל משהו אחר. כלומר, אם אני צריך להגביל את הסים בשביל ליצור הגבלה אחרת, זה יהיה מותר.

אנחנו לא רוצים להגביל את הסים.

מי בעד הצעת הממשלה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין


תודה. הסעיף אושר.

זו הצעה גורפת, שעלולה להיות לרעת הצרכנות. אבל אם זה מה שהוועדה מחליטה, אז זה מה שיהיה.

אנחנו לא משוכנעים שבנוסח הנוכחי שהגשנו...

אתם הצעתם את הנוסח הזה. הממשלה הציעה את הנוסח הזה.

יכול להיות שיש כאן טעות ויכול להיות שצריך לעשות פה הבהרה של הנוסח.

אז תתקן. שהממשלה תבקש רביזיה, כפי שעשתה בחוק הרשות השנייה אלפי פעמים.

אנחנו חושבים שההערה של היועצת המשפטית של הוועדה היא הערה נכונה. אם אפשר להצביע כאן על העיקרון הזה, ולאחר מכן הנוסח הסופי יגובש בימים הקרובים בין היועצת המשפטית של הוועדה לבין היועצים המשפטיים.

הרי הצבענו.

תודה רבה. אם הממשלה רוצה רביזיה על הצעתה שלה, שתגיש רביזיה. תתייעצו ותחליטו.

יש פה התייחסות מאוד חשובה של היועצת המשפטית, וצריך לבדוק. ההתייחסות שלך היא מאוד חשובה פה.

מה לעשות? יותר מאשר לדבר אינני יכולה.

אז אולי אפשר להכניס את זה לסעיף אחר.

זה קשור לסעיף הזה.

היועצת המשפטית, את רוצה שנעבור על הנקודות שמבחינתך הן כרגע מדאיגות?

זה תלוי ביושב-ראש הוועדה.

משרד האוצר מבקש להגיש נוסח חדש לסעיף הזה, ואז תצטרך להציג אותו שוב בפני הוועדה, כי חברי הכנסת בוודאי ירצו לראות את הנוסח החדש. אני מקבל את הבקשה. הממשלה מגישה רביזיה, בקיצור.

יהודה זו לא הממשלה, עם כל הכבוד. הממשלה זה שר האוצר, במקרה של יהודה, אלא אם כן אדוני מאמץ את בקשתו של יהודה.

או אחד מחברי הוועדה.

אמרתי שאני מאמץ את בקשתך לנוסח שיתואם.

אם אפשר שהיועצת המשפטית תשלים את הערותיה.

לא עכשיו.

לא עכשיו. היא הודיעה שהיא לא יכולה עכשיו. הנוסח הזה הוא תוך כדי דיון, אז יהיה עוד דיון.

אני יכול להבין מזה שהנוסח הזה הוא רק על תנאי?

הנוסח הזה הוצבע ואושר. עכשיו הממשלה הציעה לעשות ניסוח חדש.

מי זו הממשלה כאן?

זו שאלה חזקה מאוד, מי זו הממשלה כאן.

במקרה הזה נציג האוצר ביקש בשם משרד האוצר, ויושב-ראש הוועדה אימץ את בקשתו של נציג האוצר להגיש בקשה לדיון מחדש.

אני רוצה שבמסגרת הנוסח החדש יהיה איזשהו אזכור או איזושהי התייחסות לזה שבאמת בקומה הכשרה, אם מישהו ירצה לפתוח אנחנו נצטרך להעביר אותו למספר אחר.

אנחנו לא עוסקים כאן במספרים.

אבל אנחנו צריכים גם להגן על עצמנו. אם האמירה שלך בדברי ההסבר שאני יכולה לעגן את זה, זה מספק אותי.

אנחנו לא עוסקים במספרים, אנחנו פשוט מבהירים. אין דברי הסבר, כבר היו. דברי הסבר לא כותבים אחרי שיש פרסום ברשומות.

מר סבן, בבקשה.

הוועדה הצביעה על הסעיף, ואנחנו מקבלים את זה באופן מלא. אנחנו נעבור שוב במהלך השבוע על הנוסח. אם נחשוב שיש דברים שצריך לתקן, אנחנו נבקש משר האוצר ומשר התקשורת להגיש רביזיה ונעלה את זה לדיון מחדש. ואם לא נעשה כן, הסעיף יישאר כפי שהוא הוצבע כאן על-ידי הוועדה.

למה? יכול להיות שיהיה חבר כנסת אחר שיגיש רביזיה.

זה תמיד נכון.

אני רוצה להגיש רביזיה. כי זה נושא מאוד חשוב, ואני רוצה לבדוק את זה.

בקשתך נרשמה. אגב, אנחנו גם נגיש ערר על החלטת ועדת שרים היום, לא לקבל את ההצעה שלנו לביטול קנסות היציאה, באמצעות שר. אני מאוד מצטער על ההחלטה של משרד האוצר. שר התקשורת הודיע פה שהוא תמך בהצעת החוק, וגם משרד המשפטים וגם משרד האוצר פעלו בניגוד לאינטרס הצרכני.

אנחנו אמרנו שזה נדון בוועדה, לא התנגדנו.

אני מודיע לכם שאנחנו נביא את זה להצבעה ביום רביעי ואנחנו נבחן מה קורה במליאה. אנחנו נפעל לחופש הצבעה לקואליציה.

לא התנגדנו לזה. אמרנו שהיא מיותרת, כי היא נדונה בוועדת כלכלה לפני שבוע.

אז מה? והיתה שם החלטה אחרת.

של יושב-ראש הוועדה.

לא שלי. זו היתה הצעה ממשלתית. זכותנו להביא את זה למליאה ביום רביעי.

אבל זה לא קשור למשרד המשפטים.

אז למי זה קשור?

לשרים שישבו והחליטו.

חברת הכנסת ברקוביץ הגישה רביזיה. הרביזיה נרשמה.


סעיף (ב), בבקשה.

בסעיף (ב) פיצלנו את הסעיף שהיה קודם, לא עשינו שינוי מהותי: " (ב) אם השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון". כאן אנחנו רוצים להוסיף תוספת לעניין שיקול הדעת של השר, שהוא מאשר זאת לבקשת כוחות הביטחון, וזאת לבקשת היועצת המשפטית של הוועדה. בסוף הסעיף שקראתי אנחנו מבקשים להוסיף: "לעניין זה, השר יקבע הוראות כאמור בשים לב לשיקולים הקבועים בסעיף 4(ב)(1) לחוק התקשורת".

בשים לב לאילו שיקולים?

בשים לב לשיקולים הקבועים בסעיף 4(ב)(1) לחוק התקשורת, שאלה אותם שיקולים של תחרות, טובת הציבור, מדיניות הממשלה, באותו אופן שזה מוזכר בסעיף 13 לחוק התקשורת, שגם הוא סעיף ביטחוני. נציע שזה יהיה "יורה" במקום "יקבע", כדי שהמתכונת המנהלית תהיה פתוחה לעניין מתן ההוראות. השר יורה הוראות.

אני גם הצעתי לשקול, וחשבתי שהשר אוהד את הרעיון, שהוראה כאמור תהיה לתקופה קצובה שניתן להאריכה מעת לעת. השאלה רק לאיזו קבוצה. מדובר כאן על כך שבהוראה מנהלית ניתן לחסום יישומים, לרבות למשל גלישה באינטרנט, זה סוג שיכול להיות סוג של הגבלה על חופש הדיבור, כפי שאנחנו יודעים, חופש הביטוי וכל כיוצא בזה. סוג של צנזורה שיכול מאוד להיות חשובה בעיתות חירום, אבל ברור שאי-אפשר להשאיר את זה בצורה כזאת פרוצה, ולכן צריכים בכל זאת שיהיו איזונים מרסנים. לכן התוספת שהוצעה כאן היא שהוראה כאמור של חסימה תהיה קודם כל בשים לב לשיקולים הקבועים בסעיף 4(ב) לחוק התקשורת, שהם גם שיקולי תחרות וטובת הציבור וכל כיוצא בזה, ואני הצעתי בנוסף לכך שהוראה כאמור תינתן לתקופה קצובה, שניתן יהיה להאריך אותה ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין. השאלה רק על איזו תקופה קצובה מדובר.

אני לא חושבת שנכון להגדיר מלכתחילה את התקופה במסגרת החוק. השר יצטרך לקבוע את התקופה במסגרת אותם שיקולים.

אבל אין טעם להגיד תקופה קצובה שניתן יהיה להאריך אותה, אם אפשר לקבוע מלכתחילה תקופה קצובה לעשרים שנה.

לא. זה נבחן בעניין של סבירות, ותקופה קצובה היא בהתאם לנסיבות העניין, ככל שתהיה סיבה שגורמת לזה שזה צריך זמן יותר ממושך או זמן מקוצר.

אז בואו נאמר שתהיה לתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת לדעת השר בנסיבות העניין, והוא יהיה רשאי להאריכה לתקופות קצובות נוספות ככל שהנסיבות מחייבות זאת.

הוא לבד קובע את זה, או שהוא מקבל המלצות?

לבקשת כוחות הביטחון.

זה לרבות בקשת כוחות הביטחון. יכולות להיות עוד נסיבות, אינני יודעת מה הן.

מדובר בהוראת חריג שאנחנו לא יודעים לצפות אותה היום. האם יש לכם רעיון מה אתם רוצים פרט לכוחות הביטחון?

מי בעד הסעיף (ב), עם הנוסח שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין


תודה.


הסעיף הבא, תחולה והוראות מעבר.

אני קוראת את סעיף 3(ב), כי סעיף 3(א) הוקרא בישיבה הראשונה: "(ב) – בעל רישיון ומי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה – ציוד קצה רט"ן) אשר הגביל או חסם, לפני תחילתו של חוק זה, את האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה רט"ן בכל רשת בזק ציבורית של בעל רישיון, לא יגבה מהמנוי תשלום כלשהו בעבור הסרת ההגבלה או החסימה האמורה, שתיעשה על ידו לבקשת המנוי. לעניין זה, בעל רישיון ו"סחר" – כהגדרתם בסעיף 53א1 לחוק התקשורת, כנוסחו בסעיף 2(9) לחוק זה".


הסעיף הזה הוא הוראת מעבר לעניין ה"סים לוק", ואנחנו מבקשים שמרגע שהחוק עובר, מנויים שמבקשים לפתוח את נעילת הסים – הדבר ייעשה ללא תשלום.

כלומר, מה-1 בינואר.

מדובר כאן רק על ה"סים לוק", או יש עוד הגבלות או חסימות שיכולות להיות רלוונטיות, כמו למשל השימוש בסקייפ?

זה שימוש בציוד קצה רט"ן.

הסעיף מדבר על הגביל או חסם את האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה רט"ן בכל רשת בזק ציבורית של בעל רישיון. זו הפסקה השלישית משלושת סוגי ההגבלות שאותה העתקנו לכאן.

האם זה ברור – לדעתי כן, אני רק רוצה לוודא שכולם סבורים כך – שבעצם כל ההגבלות, למעט הגבלות שהשר יתיר בהתאם לסעיף שעליו דיברנו קודם, יוסרו ממועד כניסת החוק לתוקפו? קיימת חובה על בעלות הרישיון להסיר את כל החסימות האלה, ולגבי הסים שהם גם לא יגבו תשלום, אבל האם זה ברור שזה חל גם לגבי חסימות שנעשו בעבר?

מכיוון שההוראה חלה מיום ה-1 בינואר 2011, להבנתנו הנוסח מבהיר את זה.

השאלה היא אם ברור שהיא גם לגבי חסימות שנעשו בעבר?

יש כאן שאלה הנדסית ולא משפטית. אני רוצה להסביר קצת את הפרקטיקה, איך הדברים האלה נעשים. יצרן גדול, לצורך העניין נוקיה, HP, סמסונג וכל אחד אחר, מזמינים אצלו ציוד שהוא ציוד סטנדרטי שנמכר בכל העולם, על שפע התכונות של אותו מכשיר. מדינות שונות או חברות שונות באותה מדינה יכולות להזמין על-פי צורכיהן הגבלות מסוימות על הפעולה של המכשיר, וכך הוא מגיע או ישירות מהיצרן בחו"ל, אם ההזמנה מאוד גדולה, או שהיבואן בארץ עושה את השינויים המתאימים על-ידי גרסת תוכנה מתאימה במכשיר על-מנת להגביל אותו על-פי בקשת החברה המוכרת, ואנחנו יודעים שכ-80% מהמכשירים בישראל נמכרים על-ידי החברות. דרך אגב, טעות נפוצה – ההגבלה היא לא על הסים, ההגבלה היא על המכשיר, על הברזל. את הסים אתה יכול להוציא ולהכניס, אבל עדיין הברזל לא מתפקד, כי ההגבלה צרובה בתוך התוכנה של הברזל, ואת זה פורצים או פותחים, לא את הסים עצמו. כפי שאני כמהנדס מבין את הסעיף, מה שהחברות יוכלו לעשות לגבי מכשיר שהגיע כבר, בין מהיצרן בחו"ל ובין מהיבואן בארץ, הגיע כבר עם חסימות והגבלות כאלה ואחרות, ניתן יהיה לפתוח את המגבלה של הסים, דהיינו שבאותו ברזל אפשר יהיה לשים סים של חברות שונות. ללכת אחורה ולהתחיל להתקין כל מיני גרסאות תוכנה חדשות שמבטלות את כל ההגבלות שהיו קיימות במכשיר עד אותו הרגע – אני לא קורא את זה מהסעיף הזה – זה גם דבר שאיננו טריוויאלי ואיננו פשוט, ולא כך אני קורא את הסעיף כמהנדס.

אני רוצה לשאול שאלה למה ששאלה היועצת המשפטית. בעבר ספקי ציוד חסמו סקייפ במכשירים הסלולאריים. האם במסגרת החוק זה חל אחורה גם, כלומר הם יצטרכו להסיר את החסימה הזאת? זה מה ששאלה היועצת המשפטית.

נכון. אמרתי שהעובדה שהחוק חל מיום כניסתו לתוקף לא אומרת בהכרח שזה מחייב בפתיחת חסימות עבר.

השאלה אם הוא מחייב פעולה אקטיבית. אני לא יכול לחייב מישהו לבוא אלי לפתוח. אני יכול להגיד שאם הוא בא, אני חייב לעשות את זה.

אז צריכה להיות הוראה מפורשת שמחייבת אותך להיענות לבקשה.

כשמישהו בא אלי, אני חייב להיענות לבקשתו ולעשות את זה חינם. קודם כל אני חייב לעשות את זה בכל מקרה.

אני חושבת שזה מחייב אמירה.

שהוא חייב לעשות את זה מכאן והלאה?

כן. שגם לגבי חסימות או הגבלות שנעשו בעבר ברשת, או סים, הוא יהיה חייב להיענות לבקשה ולא יגבה תשלום.

זה כתוב, זה בנוסח.

זה כתוב רק לגבי סים, אם אני מבינה נכון. תסתכל בסעיף קטן (ב). זה לעשות שימוש בציוד קצה רט"ן בכל רשת.

את מציעה לומר את מה שנאמר לגבי הסים לגבי כל השירותים?

כן.

אז כן צריך להרחיב את זה?

בהחלט.

כל סוגי החסימות?

כן, כל סוגי החסימות.

נכון מאוד. אני רוצה לשמוע מה הנוסח המעודכן.

אני לא יכולה לנסח את זה כרגע, אבל הרעיון הוא שבסעיף 3(ב) יחול בעצם לגבי כל החסימות שניתן לפתוח אותם למעשה, שהם יהיו חייבים קודם כל לפתוח את החסימות ולהסיר את ההגבלות שהם עשו, ככל שבעלת הרישיון עצמה או בעל הציוד רט"ן יכול להיענות לאותה בקשה, ולא יגבו על כך תשלום.

מה זה ככל שהוא יכול להיענות? גם את הסים הם יגידו שהם לא יכולים.

אני הבנתי מהסברו של מר גירון שיש סוגים שאי-אפשר, שהם קבועים במכשיר עצמו.

אין כל קושי לחברות, שהן הספקיות הגדולות ביותר של ציוד קצה רט"ן בישראל, או לעשות בעצמן או לעשות באמצעות היבואנים שאתם הן עובדות, להחליף את גרסת התוכנה המוגבלת במכשיר שהוגבל לפי בקשתם לגרסה הבלתי מוגבלת שמופצת בכל העולם. ואנחנו מדברים בדרך כלל על גרסת תוכנה. אם יורשה לי אנקדוטה קצרה ביותר – היה לי סקייפ במכשיר שאיננו מוגבל והתקשרתי לחבר שחשב שיש לו סקייפ במכשיר של אחת החברות הידועות ואחד בעלי הרישיון הידועים, וראה זה פלא: לקבל את השיחה הוא יכול, מפני שאין בעיה, אבל להוציא שיחה הוא לא יכול כי החברה הגבילה.

אנחנו הרחבנו את הדבר לכל סוגי החסימות. אני חושב שזה דבר חשוב ביותר.

חסימות והגבלות.

בוודאי.

וללא תשלום.

וללא תשלום, שזה דבר חשוב ביותר וזו הבשורה הגדולה ביותר.

כל החוק הזה הוא ממש מיטיב עם הצרכנים, אבל עם זאת אני חושבת שאי-אפשר להתעלם לגמרי ממה שאמר פה סמנכ"ל משרד התקשורת. אני חושבת שצריך לתת לחברות זמן, מהרגע שיוצא החוק, לפחות שלושה חודשים.

חברת הכנסת ברקוביץ, חוק ההסדרים וחוק התקציב ייכנסו לתוקפם ב-1 בינואר 2011.

אבל נראה לי שיש פה שני אנשים שמצביעים, אני ואתה.

אני בעד ה-1 בינואר.

ואני לא.

אז יהיו שתי גרסאות, זאת בעיה.

יש פה היגיון. החברות האלה צריכות להתאים את עצמן לשימוש. יש מלאים גדולים מאוד אצל החברות. הציבור יודע שמ-1 בינואר הוא יכול לחכות שלושה חודשים, לבוא בעוד שלושה חודשים ולקחת את המכשיר ולשנות את זה.

אני מציע שהציבור לא יחכה דקה אחת אחרי ה-1 בינואר.

אני חושבת שצריך לתת לחברות זמן, שלושה חודשים, על-מנת גם לראות מה הם עושים עם המלאים וגם להתאים את הנושא ההנדסי, כפי שדיבר כרגע סמנכ"ל משרד התקשורת.

מתי החברות קראו את חוק ההסדרים?

לפני הרבה זמן.

יפה. כלומר, הדבר הזה ידוע לא מהיום. מתי זה הופץ?

באוגוסט.

אבל עושים פה שינויים כל הזמן. יש הבדל בין להיערך לאפס לבין להיערך ל-8%. הרי במה שנבקש ניתפס כחשודים. תעשו בדיקה אמיתית מה הזמן הנדרש.

אדוני היושב-ראש, אני נגד.

האם את רוצה שהדבר יירשם כהערה לפרוטוקול?

לא. אני מבקשת הצבעה.

יש לנו מלאים בכל המרכזים, בפרטנר או בסלקום ובפלאפון יש מאות מרכזים בכל הארץ. החובה פה היא למכור את המכשיר כבר פתוח. אם זה יעבור ב-1 בינואר, זה אומר שאנחנו צריכים לקרוא לכל המכשירים מכל המרכזים ולפתוח אותם בזה אחר זה.

את מטעה, כי אפשר לעשות את זה במעמד המכירה.

למה אני מטעה? יש לנו מאות מרכזים, והמכשירים פזורים במרכזים. אם יש לי חובה למכור כל מכשיר פתוח, זה אומר שאני צריכה יום אחד להגיד לכל המרכזים שיחזירו לי את כל המכשירים, להושיב את כל נציגי השירות ולפתוח כל מכשיר כדי להיות מסוגלת למכור אותו פתוח.

או לחילופין במעמד המכירה.

במעמד המכירה, בסדר. אין לנו הערות לגבי המהות.

את מדברת על סעיף (ב)?

אין לי הערות לגבי המהות, יש לי רק הערות לגבי התחולה.

ההערה של חברת הכנסת ברקוביץ מתייחסת לכל הסעיף או לסעיף קטן (ב) שקראנו עכשיו?

לגבי ציוד קצה.

אני מדברת רק על ה"סים לוק".

הישיבה חייבת להסתיים, כי ב-12:00 יש ישיבת מליאה מיוחדת מאוד בעניין השריפה, וגם מתחילים אותה בדקה דומייה לזכרם של הנספים. אני מבקש להצביע. אנחנו רוצים להעביר את כל הדבר הזה מה-1 בינואר. חברת הכנסת ברקוביץ מציעה דחייה של שלושה חודשים.

זה לא נכון. אני מדברת על הסים שהולכים להחליף לציוד קצה, לזה לתת שלושה חודשים. זה לא קשור לכל החוק.

זה הדבר העיקרי.

זה לא הדבר העיקרי, אני מאוד מצטערת.

כל חוק ההסדרים נכנס לתוקף ב-1 בינואר. אפשר להתחיל להוציא דברים, לחלק אותם. אני מבקש להצביע על הצעת הממשלה, ב-1 בינואר. אתה יכול להגיש רביזיה, אם אתה רוצה, מר סבן.

אני רק רוצה לומר שגם שר התקשורת וגם שר האוצר מוכנים לקבל את ההצעה של חברת הכנסת ברקוביץ ולדחות בשלושה חודשים את מועד התחילה לעניין הסים.

מאה אחוז. אני לא מוכן.

לעניין הסים. אני לא מדברת על משהו אחר.

לעניין מכירת מכשירים.

לעניין מכירת מכשירים, לעניין ביטול כל החסימות.

לא. לעניין מכשירים. ביטול חסימות וכל הדברים האלה יכול לעבוד מצדי מעכשיו. אני מדברת על כך שגם לי יש בבית עכשיו שישה מכשירים שוכבים, כי לא יכולתי לעשות אתם שום דבר עד רגע זה. היום אני אומרת, שבמידה שיש לנו אפשרות להכניס את הסים לתוך המכשיר החדש, צריך לתת לחברות זמן גם לחשוב מה הן עושות עם המלאים שלהן וגם טכנית להתמודד עם הנושא ההנדסי בנושא הזה. אני מדברת רק על המכשיר, לא על החוק כולו. החוק כולו, שיעבור עכשיו באופן מיידי.

לפי הצעתה של חברת הכנסת ברקוביץ, מה צריך להוסיף לסעיף בעניין התחולה?

אדוני היושב-ראש, החברות ממילא פותחות את הסים, אלא שהן עושות את זה היום למכשיר קיים תמורת תשלום. זאת אומרת, הן לא צריכות היערכות מיוחדת בשביל לעשות את זה ללא תשלום. להפך, יותר קל לעשות בלי תשלום.

אין לנו בכלל הערות לגבי התשלום. הסכמתי על כל המהות. צריך שלושה חודשים. למה אתה לא אומר שלא צריך? בדקת את זה?

מי בעד הצעתה של חברת הכנסת ברקוביץ, להכניס לסעיף התחולה והוראות מעבר את התאריך ה-1 באפריל 2011 רק לעניין הסים? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 2

נמנעים – אין


תודה. מי בעד הצעת הממשלה המקורית לסעיף התחולה והוראות מעבר, ללא השינויים? מי נגד? מי נמנע?

אמרנו שמשנים את סעיף (ב), מרחיבים את התחולה שלו.

את זה כבר אמרנו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 1

נמנעים – אין


תודה.

אני רוצה להסתייג.

אני רושמת הסתייגות שלך.

ההסתייגות נרשמה. אני מאוד מודה לכם. חג שמח.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40