הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
14
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

5.12.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 109

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, כ"ח בכסלו התשע"א (5 בדצמבר 2010), שעה 10:30

סיור וישיבה לבחינת קליטת העלייה בנצרת עילית

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

ליה שמטוב

שמעון גבסו, ראש העיר נצרת עילית

עדי ברקו, מ"מ ראש העיר, נצרת עילית

ליאורה לורי, מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים, עיריית נצרת עילית

לאה טוביש, מנהלת מחלקה טיפול בזקן/ אגף הרווחה ושירותים חברתיים

צילה לווישנייר, ראש מינהל חינוך וקהילה

יעל אלוני, מפקחת שרות לזקן, משרד הרווחה

טניה מקרוב, מנהלת אגף קליטה וקהילה עיריית נצרת עילית

משי סינואני, מנהלת לשכת ראש העיר, עיריית ירושלים

ברוך מיכאלי, ממונה קליטת תלמידים עולים, חמ"ד, משרד החינוך, צפון

טובה מעוז, מנהלת פרויקטים מיוחדים נצרת עילית

אלכס גופמן

ריבה אביעד

לודמילה שקולניקוב, הסוכנות היהודית, רכזת קליטה "בבית ביחד"

מירה זילברמן, מנהלת לשכה אזורית, המשרד לקליטת העלייה

משה יצחק, יו"ר "עלמה"

איליה רוזנפלד, חבר מועצת עיר, איש מדע המדינה

אסנת רווה, מנהלת תוכנית "עיר ללא אלימות"

אורנה יוסף, דוברת העירייה

דנה גורדון

יגאל אמיתי

יונה, חבר המתרגמים בע"מ

סיור וישיבה לבחינת קליטת העלייה בנצרת עילית

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה לקליטת העלייה, קליטה ותפוצות, שמתקיימת היום בעיר נצרת עילית. היום הוא יום לא פשוט לכולנו, כולנו עקבנו אחרי האירועים במהלך סוף השבוע, מקווים שזה יהיה היום האחרון למאבק באש בכרמל וזה משליך על כולנו, גם היום יש הלוויה בעיר שחלקנו, אני יודע שראש העיר ואני וליה, אנחנו נשתתף בהלוויה הזאת, ואנחנו באמת כולנו ברגעים אלו מוסרים קודם כל את תנחומינו למשפחות, ברכות לפצועים שמקווים שיחלימו במהרה וגם לכוחות שפועלים היום, הכבאים וכל כוחות ההצלה, שישמרו על עצמם ויצליחו להיאבק באש.


אנחנו בחרנו היום לקיים את הסיור פה ולא לקיים אותו בכנסת, מכיוון שאנחנו רוצים לומר לעיר ולראש העיר, אי-אפשר להתעלם מהנתון המדהים שנצרת עילית במקום הראשון במדינת ישראל בקליטת עלייה. אנחנו קיבלנו נתונים עדכניים ודן הביא לנו נכונים לגבי פריסה בכל הארץ והעיר במקום הראשון בקליטת עלייה.

אני חושבת שבני עייש.

בני עייש יכול להיות, אבל אני לא סופר את זה, כי מבחינת המספרים של 200 משפחות.

יש עוד מושב אחד של 17 משפחות, שיש 11 משפחות עולות מברית המועצות, אבל הוא לא נחשב. מה שלא עיר – לא נחשב.

אני זוכר שאחרי נצרת עילית, העיר אשדוד במקום השני, עם 33% בערך. אבל העובדה שנצרת עילית במקום הראשון זה דבר משמעותי. כולנו מאמינים בקליטת עלייה, רוצים לראות עוד עולים, אבל בפועל אנחנו רואים שיש ערים שמבצעות את זה ויש ערים שרק מדברות על זה. אני אגיד לכם באופן אישי, נדהמתי לראות נתונים לא מספיק טובים על קיבוצים היום, על יישובים ביהודה ושומרון, שאני יודע מידיעה אישית שרוצים לקלוט עולים ומוכנים לקלוט עולים, אבל כשמסתכלים על הנתונים – אין מספיק עולים ופה אני רוצה בפתח דבריי, קודם כל לברך את ראש העיר ואת העיר על הנתונים המדהימים שקיבלנו, שמדובר היום על כ- 42% עולים, לפי ההגדרות של עולים, שזה דבר שתמיד יש חילוקי דעות לגביו, משנת 89, אבל דובר על אחוז מדהים, שרובם הגדול יוצאי ברית-המועצות, אבל גם יש עולים מאתיופיה ומצרפת. אנחנו מחר מקיימים דיון בכנסת לגבי העולים מצרפת.

אנחנו נשמח, כמובן.

קודם כל, נבקש לצרף את ראש העיר, דנה, וגם את ראשי הערים קולטי העלייה, אתם מוזמנים קבועים לישיבות הוועדה. הם יחליטו מתי הם באים ומתי לא. מחר בשעה 10 בבוקר יש דיון בוועדה לגבי הקשיים של קליטת עולים מצרפת.


אני רוצה לבקש מראש העיר לפתוח ואחרי זה מטניה, שהיא מנהלת אגף קליטה וקהילה בעיריית נצרת עילית, יש לנו מצגת קצרה ואחרי זה נוכל לפתוח את הדיון. בבקשה, אדוני, ראש העיר, חברי, מר שמעון גבסו.

תודה רבה, ידידי. אני חייב לומר, הרבה לפני שהיית חבר כנסת ועוד הרבה לפני שהייתי ראש עיר, אני חושב שאנחנו חברים במהלך שנים ואני שמח שאתה בא לפה בתור יושב-ראש הוועדה ואני יכול לארח אותך בתור ראש עיר, ידידי, מר דני דנון, חברת הכנסת ליה שמטוב, ממלא מקומי, עדי ברקו, חבר המועצה גופמן, הוזמנו עוד חברי מועצה נוספים שיכול להיות שיגיעו, גב' זילברמן, נציג משרד החינוך, נציגי הרווחה וחברי הוועדה שהגיעו לכאן. נצרת עילית מאוד שמחה לארח את הוועדה, כמובן.


אני אומר כמה דברים, כי את הנתונים המדויקים כמובן תעביר טניה. נצרת עילית היא העיר שקלטה הכי הרבה עלייה, באחוזים, במדינת ישראל. מדובר לפי הנתונים שלנו וגם כמו שאתה אומר יש פה חילוקי דעות כאלו ואחרים 48% מהאוכלוסייה הם עולים, משנות ה- 90 וצפונה. כש- 95% מתוכם, יוצאי ברית המועצות לשעבר. 95%. יש לנו גם מעט אתיופים ומעט יוצאי דרום אמריקה ומעט צרפתים וגם מארצות-הברית. כחלק מהתפישה שלי, אני אומר שיש חשיבות גדולה מאוד לקלוט עולים בנצרת עילית, מכל מיני מובנים. אנחנו יישוב, כ- 50,000 תושבים, עטופים פה ברבע מיליון תושבים ערביים ואני דוגל בייהוד הגליל ופועל כשליח של ממשלת ישראל לבצע את המשימה. היעד של נצרת עילית בהגדרות ממשלת ישראל להגיע ליישוב בן 100,000 תושבים בשנת 2020, ועם הפרויקטים שמונחים בפנינו, אנחנו נעמוד במשימה.


מעבר לזה, נצרת עילית עושה פה שמיניות באוויר בשביל לקלוט משפחות, משפחות צעירות בעיקר, אני תכף אומר את עמדתי בנושא הזה. אני חושב שאת העיר הזאת צריך להצעיר, יש לנו בנצרת עילית כ- 20%, יותר נכון 19.7% אם נדייק, אנשים מעל גיל 65, שזה נתון כפול ממדינת ישראל, מהממוצע במדינת ישראל. חלילה, אין לנו שום כוונה לגרש מפה מישהו, יותר מזה, ההפך הוא הנכון, אנחנו נותנים את כל השירותים הדרושים, יחד עם זה, כמי שרואה לטווח ארוך, ואני בדרך-כלל רואה לטווח ארוך, על-מנת להצעיר את העיר הזו, אנחנו צריכים לעשות כמה פעולות וההנחיות שלנו הן לתת העדפה לקליטת משפחות צעירות עם ילדים וכך עשינו.


אז כמובן, יש במדינת ישראל רגולאטור של הרווחה ושל החינוך הווה אומר מה אנחנו צריכים לתת בנושא רווחה, ומה אנחנו צריכים לתת בנושא חינוך. אני חוזר ואומר, זה מופיע כאחד הסעיפים בדיון. אני את ה- X של מדינת ישראל קובעת שצריך לתת לרווחה, אני נותן, וקצת יותר. בנושא חינוך, את ה- X שמדינת ישראל קובעת שצריך לתת, אני נותן, אבל הרבה יותר ואני רוצה שאנשים יגיעו לנצרת עילית כי החינוך הוא יותר טוב ולא בגלל שהרווחה יותר טובה. הרווחה תהיה רווחה סבירה, אבל החינוך יהיה חינוך מצוין. זאת הכוונה וזה דברים שלוקחים זמן, התהליכים האלה לוקחים זמן, אבל זאת תפישת העולם שלי ואני כמובן מביא אותה לידי ביטוי בנצרת עילית. שוב, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, לכל החברים שהצטרפו, אני מודה לכולם. בבקשה, גב' טניה.

בוקר טוב לכולם. אמנם כבר בעצם את המצגת שלי אתם כבר דיברתם על כל הנתונים שיש שם כמעט, חשוב לי פה, אמנם שמעון אמר, אבל חשוב לי לציין, השותפים שלי לכל העשייה של קליטת עלייה זה מנהלת הלשכה של משרד הקליטה, הגב' מאירה זילברמן והנציגה של הסוכנות, לודמילה שקולניקוב, אנחנו פה בעיר נצרת עילית, אנחנו אפילו לא מסתכלים מאיזה משרד אנחנו, אנחנו פועלים למטרה אחת. זה הנתונים שכעיקרון כבר דיברתם על כך, ותמיד אנחנו עם ראש העיר קצת מתווכחים, כי כשאומרים על 77% עלייה ובירוק אתם רואים שזה עלייה מברית המועצות, אנחנו לפעמים מתווכחים, כי למשל אלכס גופמן, שהוא הגיע בשנות ה- 70 ויש סגן ראש העיר וגב' ליה גם תושבת העיר, הגעתם בשנות ה- 70, אז אנחנו אומרים שכאשר אומרים עלייה, תלוי לאיזה שנה מסתכלים.

אנחנו מדברים פה על שנת 90.

כן, כן. משנות ה- 70, אז יש פה 70% אולי דוברי רוסית.

ומה המדד שפה, שאתם מתחילים?

מ- 89 וצפונה. המדד הרשמי.

זה גם מה שאנחנו.

כן, כן. זה המדד. זו התפלגות גילאים, מה שבצד שמאל בירוק זה בנצרת עילית, באמצע זה ארצי ומצד ימין זה ארצי – עולים. כי בדרך-כלל אומרים שבנצרת עילית יש אוכלוסייה מאוד מבוגרת, אז אני מצד האוכלוסייה של העולים, אני אומרת – תקשיבו, ארצי, עולים, הגיעו יחסית צעירים, אנחנו יכולים להסתכל על הגרפים, שזה עובדות. נצרת עילית זה כמעט פי שניים, שלזה היו גם, התשתית היתה מוכנה, עד כמה שאני יודעת, היו כאן יחסית דירות פנויות של עמידר והרבה זוגות של אנשים מבוגרים הגיעו בגלל מזג האוויר המצוין ובגלל הדיור, שלא היו צריכים כמו במרכז הארץ לחכות המון שנים וכאן היה יחסית דיור זמין.

מה המגמה היום של העולים שמגיעים, מבחינת הגילאים?

מכיוון שאחר-כך אני גם אפרט, יש תוכניות לעידוד העלייה של משרד הקליטה והסוכנות ביחד מפעילים, ועכשיו משרד הנגב והגליל הצטרף, אז רוב האוכלוסייה זה משפחות צעירות עם ילדים.


זו האוכלוסייה, בנצרת עילית אנחנו עכשיו אומרים שהיא עיר מעורבת, יש אוכלוסייה שגם מבחינה דמוגרפית השתנתה קצת, יש יותר אוכלוסייה ערבית שנכנסת לעיר. כמו ששמעון אמר, המטרה שלו זה ייהוד הגליל ופה אני נכנסת עם האגף שלי ועם כל שותפינו, לתוכניות של עידוד עלייה.


פה אתם כבר ראיתם מה שאנחנו עושים לעידוד עלייה, יש חומר הסבר והטבות מיוחדות. מדינת ישראל אמרה כך – הדברים קצת משתנים. עיר שרוצה עלייה, נותנת את ההטבות שלה. בשנת 2009 אנחנו נכנסנו ברשימה של 28 ערים שרוצות עלייה, נכנסנו לתוכנית עידוד עלייה. ב- 2010, אנחנו רק התחלנו, מתוך 13 ערים שנכנסנו לתוכנית לנגב והגליל. זאת אומרת, לא כל עיר זכתה בתוכניות האלה. מה זה אומר? שבנוסף לסל קליטה, ומאירה אולי תתקן אותי אם אני לא מדייקת במושגים, העדיפות מקבלות משפחות צעירות עם ילדים. זאת אומרת, הם מקבלים, וכל עיר צריכה לתת את התנאים שלה. אצלנו, במרכז הקליטה, יש דירות כאלה של דיור זמני, זאת אומרת משפחות שאין להן כאן משפחה, מקבלים דיור זמני בימים הראשונים. אנחנו עוזרים להם למצוא דיור בשכירות בלי מתווכים, המועצה החליטה פה בשנת 2010 לתת בחינם מנוי לקאנטרי למשפחות צעירות ובגלל זה קיבלנו גם תוכניות אטרקטיביות שעוד שם בסוכנות, בחו"ל, מנתבים את המשפחות ליישובים מסוימים.


נצרת עילית תמיד היתה, כשהגיע גל עלייה גדול וגם אמרתי חלק מהדברים שכבר היה דיור ומזג אוויר נחמד וחברים אמרו – יאללה, בואו, יש פה דירות, תבואו, אנחנו מסתכלים שברור שבשנים האחרונות העלייה קצת בירידה. ב- 2008, הגיעו 66 משפחות והיו לנו פה ארבעה פרויקטים, ארבע שנים של פרויקטים עם חטרוניקה ו- CNC ולמרות הפרויקטים האלה הגיעו רק 66 נפש ונשארו בעיר, שזה חשוב לציין, שלא רק הגיעו. ב- 2009, אנחנו כבר רואים עלייה, 110 אנשים הגיעו, ועכשיו, עוד לא סוף השנה, 117 איש הגיעו.

ויש לנו עוד כמה משפחות בדרך.

נכון, בדרך. ובעצם, גם העובדה שאנחנו, העירייה, הרשות הוציאה שתי משלחות לחמ"ע, כי המפגשים, ואנחנו גם קראנו לזה עולים מביאים עולים. אני בעצמי עליתי בשנת 92 וגם חברים שיצאו אתי למשלחת עם העלייה האחרונה. כשאנחנו מספרים – הנה, אנחנו ובמקומות שאנחנו הגענו, שאפשר להסתדר. כל מי שהחליט כבר לעלות, אז אנחנו אומרים שיהיה לכם פה בעיר בית ויהיו לכם אנשים שיקבלו אתכם. תהיה אוזן קשבת.

זה מעט, אני הייתי בטוח מבחינת המשפחות.

יחסית, יחסית, העלייה פי שניים מ- 2008, אז יחסית.

המגמה היא מבורכת, אבל היה לי בראש, כעיר מספר 1, מגיעים בשנה, דנה, כמה מגיעים השנה, 17,000 עולים, הצפי? אז זאת אומרת, שיגיעו לפה לעיר כ- 500 לעיר. אנחנו רואים את זה גם דרך אגב בישראלים חוזרים, קיימנו דיון, אדוני ראש העיר, על ישראלים חוזרים, וראינו שרובם מגיעים לערי המרכז. הם לא יוצאים לצפון ולגליל. אבל המגמה היא מבורכת, של הגידול.

המגמה היא מבורכת וגם אנחנו מבחינת תעסוקה, אצלנו באגף, יש גם מחלקת תעסוקה, שעדיפות ראשונה, עליונה, זה לעולים חדשים, שאנחנו בשנה וחצי האחרונות, 99% עולים עובדים. זאת אומרת אחרי סיום אולפן, אחרי חמישה-שישה חודשים, אנשים, אנחנו פשוט ממש לוקחים אותם ביד, מביאים למפעלים, עוזרים להם בראיונות עבודה ועכשיו יש ממש התעוררות בשוק העבודה, יש יותר דרישות אפילו מכוח-אדם.

אנחנו עכשיו עם כל העיר, שיש את אחוז האבטלה הנמוך ביותר באזור.

אני, כעיקרון, סיימתי. אם מירה רוצה להוסיף.

ליה שמטוב צריכה לצאת להלוויה בעפולה, אבקש ממנה לומר מספר מילים לפני שהיא יוצאת.

אני ממש מתנצלת, הייתי יושבת פה עד הסוף, וגם מעניין אותי לשמוע את כל אחד, אבל מה לעשות, בשל האירועים האחרונים, אז אין מה לעשות, אנחנו נאלצים לרוץ מעיר לעיר.


קודם כל, אדוני היושב-ראש, וגם ראש העיר של נצרת עילית, וגם את כל המשתתפים, אני רוצה לברך, אותך, את היושב-ראש, שאתה עושה פה בעיר נצרת עילית את הישיבה וזו כבר ישיבה שנייה, הראשונה היתה בעפולה וזה טוב מאוד להכיר באמת פעילות בערים שבהן אחוז גבוה של עולים חדשים.


כמו שטניה אמרה, באמת משנת 89, העיר נצרת עילית הכפילה את עצמה במספר התושבים וזה בזכות העלייה שהגיעה לנצרת עילית. ב- 89 היו פה אלפים, אפשר להגיד יותר מאלף דירות ריקות, שמשרד השיכון ביחד עם עמידר התחילו לשפץ אותן וביוני, יולי, 1990, כבר לא היתה דירה פנויה, כל הדירות היו מאוכלסות או בשלבי שיפוץ. הקריטריונים אז לקבלת הדירות היו לפי גודל המשפחה וגם חד-הוריות וקשישים, זאת אומרת, לא הקריטריונים שהיום קיימים במשרד השיכון. אז משפחות עם שני ילדים, עם שלושה ילדים, גם זוגות צעירים עשו הגרלות לזוגות צעירים וכמו שאמרתי, כבר עד סוף שנות ה- 90, פה לא היתה דירה אחת פנויה, חוץ מזה שבשנת 92 שרון, כשהיה שר השיכון, בנו את השכונות החדשות וגם חלק מהדירות היו שייכות לעמידר וחלק מהדירות נמכרו במחירים די זולים, עם מענקים וזה מה שמשך את האנשים לכאן.


אני שמעתי את ראש העיר. קודם כל, צריך לשבח גם את ראש העיר הקודם, מנחם אריאב, שבכל-זאת בנה את כל התשתית והיום ראש העיר הנוכחי צריך רק להמשיך ולהביא דברים חדשים ולא לבנות הכל מחדש, כמו שקורה במקומות אחרים. שמעתי את ראש העיר, את דברי ראש העיר, שאמר שהמדיניות שלו ומה כן מגיע מהתקציבים ומה כן הוא נותן ורוצה להביא לפה את הזוגות הצעירים וקשישים שגרים פה וקשישים שלא היו קשישים כשהגיעו, בשנות ה- 90, אבל הזדקנו, אז גם מה שמגיע להם – נותנים, ועוד מעבר לזה, נותנים עוד קצת. ככה שמעתי.


אני קיימתי פגישות עבודה עם נציגי המשרדים השונים, בנושאים הקשורים לענייני אזרחים ותיקים ונזקקים וגם ביקשתי את הנתונים של נצרת עילית, כי כמו שפה נאמר, בעיר נצרת עילית אחוז גדול מאוד של קשישים, זה 20%, ורובם הם עולים חדשים.


משרד הרווחה מקצה לכל יישוב תקציב ייעודי, לפעילויות רווחה, והשתתפות משרד הרווחה בפעילות היא 75%, כאשר הרשות המקומית צריכה להשתתף ב- 25%. פה בעיר נצרת עילית באמת קיימת פה עמותה למען הקשיש וגם מועדונים וגם יש מרכז, מועדון תעסוקה. יש פה מרכזי יום ומועדונים שקשישים יכולים שם כמה שעות להעביר את הזמן שלהם ויש פה נופשון. נופשון זה מקום של קשישים שמאושפזים בבית-חולים ויכולים את השיקום שהם צריכים לעבור, הם עוברים בנופשון ואז זה מקל מאוד על המשפחה. כשבדקתי את הנתונים של משרד הרווחה, התברר שבאמצעות העירייה, הבקשה שהיתה במשרד הרווחה להקצאה למועדון התעסוקה, למשל, או למועדונים שבהם הקשישים מעבירים את הכמה שעות בפעילות, התקציב היה 45,000 שקל, של משרד הרווחה, זה למרכז תעסוקה ו- 37,000 הוקצו למועדונים. עקב זה שהעירייה לא משתתפת ב- 25%, התקציב לא נוצל עד סוף נובמבר, התקציב לא נוצל וקשישים, דרך אגב, בנופשו נוצל רק תקציב 42%, וקשישים שהם יכולים לעבור את השיקום נאלצים היום להיות בבית וזה נטל על המשפחה. במועדון תעסוקה, איפה שהקשישים יכולים לקבל את המלגות, אפשר להגיד, כי זה לא משכורת, זה מלגות, אז עקב זה ש- 45,000 ועוד כנראה 25%, בערך 60,000 שקל, אולי יותר, שצריכים להעביר לעמותה למען הקשיש לא מועבר, וגם בנופשון, שגם הצוות שעובד שם, ואם אין תקציב אז גם עובדים פחות שעות או כנראה האנשים מפוטרים, וזה הדבר שלא קרה בשנים הקודמות. בשנים הקודמות, חוץ מהתקציבים האלה, גם העירייה ביקשה עוד ממשרד הרווחה תקציב נוסף ותמיד נענו בחיוב. השנה, לא רק לא מבקשים את התקציב הנוסף, גם התקציב שמגיע, לא נוצל. זה מה שאני בדקתי עם משרד הרווחה לפני שבוע. את הנתונים האלה, זה מה שאני יכולה להגיד.


לגבי המכוטרוניקה ומה שטניה דיברה, ועל 60 ומשהו משפחות, שגרו במרכזי הקליטה ונשארו בעיר בסוף, היום זה נגמר. לא משום שלא באים למרכזי הקליטה, אלא עקב כך שהסוכנות סגרה את מרכז הקליטה פה וראש העיר החליט שיותר טוב להביא לפה משהו אחר מאשר עולים חדשים.

תודה רבה, חברת הכנסת ליה שמטוב. עדי ברקו, ממלא מקום ראש העיר. תודה רבה, הגב' שמטוב.

אם יש לך שתי דקות, ברשותך. אנחנו צריכים את העזרה שלך.

אני צריכה להיות ב- 12.

בשתי דקות, מבטיח לך שאנסה להיות קצר ותכליתי, כי אנחנו צריכים את העזרה שלך, וכמובן של אדוני היושב-ראש.

בשביל זה אנחנו פה.

היות ואני חייב להגיד שחברת הכנסת, קודם כל, חיה את המתרחש ואני שמח והיא מכירה את הנתונים, אין לי ספק שהיינו יותר משמחים להקצות יותר מ- 44 מיליון שקל לתקציב הרווחה, והיה מאבק גדול מאוד. לצערי, קוצצו מענקי האיזון מעיריית נצרת עילית, כתוצאה מזה שהיא עלתה מחתך סוציו אקונומי חמש לשש, ולצערי, אני אומר עוד פעם, נוצר גירעון שכשבעצם תכננו תקציב, נוצר פער של כ- 11 מיליון שקל. אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת הנכבדה, אני בטוח שאת מודעת לדברים, אנחנו צריכים עזרה ואנחנו חייבים את העזרה ואין לי ספק שאי-אפשר להשוות את נצרת עילית לתל-אביב, אי-אפשר להשוות את המצב בנצרת עילית כקולטת עלייה מספר 1 או מספר 2, 48% או 49%, כשאנחנו באים ואנחנו מסתכלים ואנחנו כהכנה, אדוני היושב-ראש, לביקור שלך, ראינו שבמספר הנמוך ביותר יש לנו 60% של אנשים זקנים, שהם עולים מחבר העמים ובמספרים הגבוהים, 80%, ובסופו של דבר, כן חסר לנו כסף ואין מה לעשות, אנחנו תיקנו את התוכנית שלנו, הקצינו, מועצת העיר הקצתה תוספת של עוד כארבעה מיליון שקל, כדי לנסות לסגור חלק מהפערים, וכדי לעשות תיקונים. אבל כן, אנחנו צריכים עזרה ואני בטוח שכל חבר כנסת וכל אחד שנמצא פה יהיה שגריר טוב שלנו ושיוכל לעזור לנו. תודה רבה.

אתה באמת צודק, היה קיצוץ במענקים ונצרת עילית, הסכום 11 מיליון שקל, זה לא שקל אחד. אבל אנחנו היינו בשבוע שעבר בעפולה, שמענו את ראש העיר עפולה שאמר שגם רמת החיים עלתה מארבע לחמש, והוא חשב שכל המענקים שהוא יקבל, על זה יהיה Matching שלו לכל התוכניות, אבל יחד עם זאת, הוא עושה הכל כדי לעזור לקשישים בעיר ועושה הכל מעבר למה שצריך. תודה.

תודה רבה. היות וחלק מהנתונים ששמענו מהגב' ליה שמטוב בלשון המעטה לא מדויקים, אני אבקש שהגב' ליאורה, שהיא עוסקת בנתונים, בבקשה. ליאורה היא מנהלת אגף הרווחה.

אני מנהלת אגף הרווחה כאן בעירייה. אני רוצה להציג את מפקחת משרד הרווחה, יעל אלוני, ראש צוות שלי בנושא של קשישים, באגף עצמו. לגבי הנתונים עצמם, לגבי נצרת, לגבי קשישים. נתחיל מזה שמתוך התקציב של הרווחה בכלל.

אפשר לקבל נתונים לגבי האוכלוסייה הנתמכת?

הכל מרוכז. מתוך תקציב של 40 מיליון של הרווחה, של אגף הרווחה בנצרת עילית, כמו שנאמר, 75% ממנו זה של משרד הרווחה. 12 מיליון שקל הולך בנושא של טיפול בקשישים. זה סכום, אני חושבת, יותר מרבע מהסכום הכללי, אנחנו נותנים לשאר התושבים בנצרת עילית. נכון שזה 20% מהאוכלוסייה, אבל עדיין זה לא את כל התקציב, חלק גדול של התקציב הולך לנושא של הקשישים.


עכשיו, לגבי הקשישים עצמם. יש לנו קרוב ל- 10,000 קשישים בנצרת עילית, מתוכם 6,000 קשישים מקבלי השלמת הכנסה. כלומר, קשישים עניים, קשישים שחיים אך ורק מקצבת זקנה והשלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. מתוכם מטופלים באגף מעל 4,000, מוכרים, מקבלים שירותים, קשת רחבה מאוד של שירותים. דווקא חברת הכנסת השכילה לציין, הזכרתי לה תוך כדי זה, שגם הקשישים הוותיקים שהם לא הרוב בתוך מקבלי השירותים אלא דווקא העולים הם מקבלי השירותים, כיוון שאמרתי שמדובר בקשישים שהם קשישים עניים ונכון שנותן השירות אצלנו בקהילה זה העמותה למען הקשיש, זה הקבלן שלנו לצורך מתן השירותים, זאת עמותה שהוקמה על-ידי עיריית נצרת עילית, מטופחת על-ידי עיריית נצרת עילית, בעצם כל השירותים ניתנים על-ידי העמותה, כיום. אין להם מתחרים, חוץ מאשר בחוק הסיעוד, שיש שם חברות נוספות שנותנות שירות.


אני רוצה קצת לסבר את האוזן של כב' חבר הכנסת. מתוך הקשישים שלנו, יש לנו 123 קשישים מסודרים בבתי-אבות וזה עוד פעם, בגלל האופי של הקשישים שנמצאים בנצרת עילית. זה בדרך-כלל קשישים עולים, בודדים, ללא משפחות תמיכה, ללא מקורות הכנסה וכשמגיע גיל מסוים והם מגיעים למצב שלמרות כל השירותים הקהילתיים שאנחנו נותנים והם באמת מרובים, והם קשת רחבה ומאוד מגוונת של שירותים, מגיע שלב שאין ברירה, אנחנו מסדרים קשישים בבתי-אבות. מתוך ה- 123, מעל 70 קשישים, 76 קשישים למען הדיוק, מסודרים, הם קשישים עולים חדשים. הקשישים הללו עולים לנו, למדינת ישראל ולעיריית נצרת עילית, עשרה מיליון שקל בשנה. משרד הרווחה, להבדיל ממשרד הבריאות, גובה Matching מהעירייה עבור הסידור. זאת אומרת, כל קשיש שמסודר בבית-אבות עולה בין 6,000 ל- 10,000 שקל לחודש, 25% - עיריית נצרת עילית שמה על כל קשיש כזה. זה עלות ההשתתפויות, וזה מדובר בקשישים שאין להם ילדים והם בודדים, או שכבר הילדים שלהם הם גם כבר קשישים והם חיים מקצבת זקנה מביטוח הלאומי, אז אין השתתפות. זאת אומרת, שמלוא ההשתתפות היא של עיריית נצרת עילית, וזה לעומת, אדוני, משרד הבריאות, כשמדובר בקשיש שהוא סיעודי והוא הולך לבית-אבות על חשבון משרד הבריאות, אין Matching של עיריית נצרת עילית, של אף עירייה בארץ. יש איזו שהיא בעיה בחקיקה, שאנחנו עלינו עליה בגלל המצוקה התקציבית שלנו, שנוצרה עקב מענקי האיזון שכרגע דיברו עליהם כאן, התחלנו לבדוק את עצמנו איפה הולכים התקציבים, איפה אפשר קצת לעשות איזה שהוא איזונים ואיזה שהם קיצוצים. לא קיצצנו בשירותים חד-משמעית. ניסתה הגב' ליה שמטוב, לא שאנחנו לא רוצים, היתה פה החלטה של ועדת ההיגוי, העמותה בחרה במפעיל שנקרא מפעל, הקרן למפעלי שיקום, הם לא נתנו את הסחורה, המועדון לא הצליח להתרומם השנה, הקשישים מרוויחים שם גרושים. אנחנו החלטנו שבמצב הזה, קודם כל יעשו שם קצת בדק בית, יעשו קצת יותר רה-ארגון בעניין, ולקראת השנה הבאה נחשוב איך לתקצב אותם. למרות שמשרד הרווחה היה מוכן לתקצב, היה סיכום בין שתינו, היינו בוועדת ההיגוי שתינו, ושם הוחלט שאנחנו השנה לא משתתפים. לא היתה החלטה של קיצוץ כי לא רוצים לתקצב. המועדון לא הצליח להתרומם לפי הציפיות שלנו, המקצועיות, ועל כן החלטנו לא להשתתף.


לגבי המלונית שדיברה הגב' שמטוב. המלונית היא באמת מקום שעולה יום שהות במלונית, עולה 200 שקל. אנחנו משתתפים, אנחנו נותנים, אני נתתי השנה, השתתפתי בסידור קשישים באמת במצב שבן משפחה שמחזיק בבית קשיש, רצה לנסוע לנופש, התחלקתי אתו, נתתי באמת השתתפות לקשיש. היה קשישה שחזרה מבית-חולים, היתה זקוקה, אז במקום חודש שנתנו, פעם היינו מאוד לארג'ים, נתנו שבועיים ואמרנו – ממילא, כשקשיש הולך למלונית, אין לו הוצאות לא על אוכל, לא על חשמל, לא על מים, לא יקרה שום דבר שחלק מהתשלום שלו הוא ישלם גם הוא, לא הכל על חשבון המדינה.

המלונית זה עסק פרטי?

לא, גם של העמותה למען הקשיש. כל השירותים זה העמותה למען הקשיש, אמרתי, פרט לחוק סיעוד, שיש להם מתחרים בחברות שונות. אנחנו עובדים עם 27 חברות. אלה הקיצוצים. לא עשינו קיצוצים, באמת, לא מנענו. ניסינו איכשהו לחיות בתוך המסגרת התקציבית שהוכפפה עלינו, זה לא משהו שאנחנו רצינו. נכון שמשרד הרווחה מוכן לתת לנו עוד ועוד ועוד, אבל ה-עוד ועוד ועוד דורש Matching של העירייה, כשהעירייה נמצאת במצב שהיא נמצאת בו, וזה לא ניתן.

המצב קשה שם, יש מצוקה אמיתית.

באמת, אני יכולה להגיד עם יד על הלב, גם מקצועית אני אומרת כרגע, לא היה מצב שהייתי צריכה לעשות, לתת שירות כלשהו, לקשיש כלשהו בנצרת עילית, ואמרתי – בגלל שאין לי תקציב, לא תקבל. הדבר היחיד שכן, נושא של בתי-אבות, הוצאה לבתי-אבות, אני עומדת עם יד על הדופק כל הזמן באמת, איפה שהמקרה הוא באמת קריטי ואין ברירה וזה באמת פיקוח נפש, אנחנו מוציאים לבית אבות.

אבל למה זה אתם ולא הביטוח הלאומי?

ביטוח לאומי לא נוגע בזה, זה ברשויות אחרות לא קיים.

אם הוא סיעודי, זו חובה.

זה עניין של הגדרה של המצב של הבן-אדם, המצב הפיסי של הבן-אדם.


כמו שמשרד הבריאות, מדובר בפיקוח נפש אמיתי, מדובר במצב של אדם שהוא סיעודי ובאמת עניין של חיים ומוות, אומר לבן-אדם – עד שלא יהיה לי קוד, אתה לא יוצא מהבית, אז גם אנחנו, כשמדברים על קשישים שהם תשושים, זה עדיין לא סכנת חיים. אני אומרת – נחכה ונראה מה המצב, או שאני אומרת – אנחנו רוצים בנצרת עילית ולא בצפת לסדר או ביבנאל, אנחנו רוצים בנצרת עילית, יש לנו מיטות ריקות בבית האבות שלנו, אז אני מרשה לעצמי להגיד לבן-אדם – נא להמתין עד קבלה, עד שנוכל לתת לך מכסה. אצלנו זה נקרא מכסה ולא קוד. אז זה המצב באופן עקרוני, באגף הקשישים בנצרת עילית.

תודה. אלכס גופמן, חבר מועצת העיר, בבקשה.

צהריים טובים. נצרת עילית קולטת עלייה שהיא יכולה וקולטת, עובדת. אתם מתעלמים ממשהו אחר לגמרי. אתם עשיתם איזה חוק בכנסת, חוק הכי לא מובן שיש. סוציו אקונומי גבוה נמוך. אם תסתכל על נצרת עילית אתה תבין, שיש פה 20% לא יהודים, מאוד עשירים, ו- 20% קשישים שאין להם ממה לאכול. כולנו יודעים שמי שאוכל עוף שלם והשני פולקע, בממוצע הם אכלו חצי עוף. כמה שאם תאמרו ככה הלאה, ככה אתם תאבדו את העיר הזו. אתם בממשלה הורסים את העיר הזאת. העיר נצרת עילית, זה בכלל כולה עולים. אנחנו באנו, העלייה שלנו, ב- 74, אנחנו הכפלנו את העיר. זו היתה קרייה, זו היתה שכונה. בשנת 80 הכפלנו עוד פעם את העיר. העיר עושה מה שהיא יכולה, מקציבה כל מה שהיא יכולה, נותנת כל מה שהיא יכולה ועיר כזו, בלי עזרת הממשלה, לא תוכל להתקיים. כל הבלוף הזה של סוציו אקונומי.

אתה מתכוון למענקי איזון?

של הסוציו אקונומי.

זה בלוף של מדינת ישראל, כי בטח את הכסף הזה היו צריכים לישיבות, לזייף תעודות זהות ולהביא לשם את הכסף. הגיע הזמן שחברי כנסת שאוהבים את העיר הזו או רוצים בכלל את העיר הזו, יכניסו יד לכיס, יבדקו עוד פעם את הנושא הסוציו אקונומי. כי אני עוד פעם אומר, 20%, זה אתה יכול לבדוק, ואין לי בעיה עם לא יהודים, אני אחד שמוכן, אין לי בעיה, כל הווילות בממוצע הם מרוויחים 100,000 שקל, ואותה מזכירה מקבלת 2,000 שקל, בממוצע יש להם 51,000 שקל. עירייה לא יכולה לעמוד, עיריית נצרת עילית לא יכולה לנהל את המקום. נכון לרגע זה, אני גם רוצה לציין שיש פה עמותה למען הקשיש שחבל שלא ביקרת שם, אחד היפים והטובים שיש, ולפי דעתי הם מדברים שם ברוסית. הם עושים מה שהם יכולים, איך שהם יכולים. צריכים להוסיף לשם אנשים. ראש העיר מנהל אותה ביד מאוד יפה, אני נמצא שם, רואה שם – נקי, חם, אבל בלי כסף, זה לא יכול לעשות. לא ראיתי בן-אדם שנכנס למכולת, ואמר – טוב לי בארץ, בשביל זה צריך לשלם. אני חושב שאתם באתם לפה לא לעשות בית-ספר, כי עברתי בכנסת. לעזור לנו לקבל את התקציבים שלנו בחזרה. ברגע שנקבל את התקציבים, ננהל. אנחנו עושים כל מה שיכולנו בעיר הזו, לקבל עולים.

תודה רבה, מר גופמן. אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין דבר אחד. אמרה פה, גם זה לא מדויק, בלשון המעטה, בשביל לא להגיד שקר גס. אמרה פה הגב' ליה שמטוב שאנחנו החלטנו לסגור את מרכז קליטה. נמצאת פה הגב' לודמילה, שהיא נציגת הסוכנות והיא תגיד עמדה אובייקטיבית. לצערי הרב, מרכז הקליטה עמד שומם והמטרה היו מספר אופציות, היתה אופציה להביא לפה אנשים מוגבלים וקשישים ולהביא אותם שוב פעם להפוך את נצרת עילית למרכז קשישים, אני מודה שהתערבתי עד לרמה של ראש הממשלה, בנושא הזה, ואני גם מודה שהפנייה שלי עזרה וברוך השם היום זה מאוכלס על-ידי קבוצה של בני ישיבה, ישיבת הסדר שעושים פעילות מצוינת בנצרת עילית, גם בקהילה, גם בקרב העולים, ממש. ולודמילה בעצמה ניהלה את מרכז הקליטה, תקני אותי אם זה לא נכון. בבקשה.

היום אני רכזת קליטה בתוכנית בבית ביחד. בסוכנות היהודית אני הייתי רכזת חינוך חברת התרבות במרכז הקליטה בעשר השנים האחרונות. אין לי מנדט להציג פה, אני מציגה תוכניות קליטה, לא את כל המהלכים שקורים בסוכנות היהודית, אבל עד כמה שנודע לנו, לעובדים של הסוכנות היהודית ועובדים של מרכז קליטה, מרכזי הקליטה נסגרו עקב החלטה גוררת של הסוכנות היהודית לסגור מרכזי קליטה בארץ ואנחנו אחד ממרכזי הקליטה שנסגרו, עקב בעיות תקציביות בהחלטה של אנשים שמממנים את זה בעצם מחוץ לארץ, ומרכז הקליטה היה מלא בעולים חדשים ובתוכניות משותפות עם העיר, שנפלה עלינו גזירה כזאת. ולצערי, גם בסוכנות היהודית, גם השנה, סוגרים שני מרכזי קליטה ואנחנו כסוכנות היהודית, שותפים לתוכניות של עידוד עלייה, שתי משלחות שנסעו מנצרת עילית בארגון של הסוכנות היהודית, ותוכנית בבית ביחד, ומשתדלים לתת לעולים חדשים עד כמה שאנחנו יכולים פה, גם עזרה ותמיכה, במיוחד שמגיעים לאזור. אני עובדת גם באזור עפולה, נצרת עילית, מתקרבת לטבריה. אני רכזת אזורית.

תודה.

תודה רבה, הגב' לודמילה. הצטרף אלינו חבר מועצה, איליה רוזנפלד, שגם הוא עולה חדש. עלה בשנת 90. הוא גם נכלל באגף. אני רוצה להעביר לו בבקשה את רשות הדיבור, בבקשה, איליה.

שלום לכולם. אני מתנצל על האיחור, זאת השעה שקיבלתי שבה אמורה להיות הישיבה. בכל אופן, הרבה דברים כבר נאמרו, נאמרו גם הרבה דברים טובים על העיר והעיר באמת מצוינת. האוכלוסייה היא מצוינת. אבל לפניי, הדוברת ציינה את המושג ואת הפעילות שנקראת עידוד עלייה, אז העיר אכן פועלת באופן חזק מאוד לצורך עידוד עלייה, אבל לצערי, למרות המאמצים של ראש העיר, של המועצה ושל כל מי ששותף לפיתוח של העיר, אנחנו עדיין, לדעתי, צריכים לשפר את העיר על-מנת שהיא תהיה יותר אטרקטיבית ולכן אנחנו כן צריכים את העזרה שלכם, את התקציבים הנחוצים לצורך העניין, כדי שאנחנו באמת נביא את האנשים שצריכים להגיע אליה. תודה.

תודה. אני רוצה לשאול, לגבי תעשיות עתירות ידע. אם יש לכם היום תוכניות וצריכים את הסיוע שלנו, כי אני הבנתי שבאזור יש בעיה למשוך אוכלוסיות צעירות, איכותיות, בגלל שהתעשיות שנמצאות פה, הן תעשיות של משכורות מינימום. אם יש לכם אזורי תעשייה או יש לכם מגמה למשוך לפה תעשיות עתירות ידע.

גב' טובה מעוז, היא מנהלת פרויקטים בעיריית נצרת עילית, היא יכולה לומר שיש לנו תוכניות.

אני אשמח לשמוע מטובה מעוז איפה זה עומד. אני מכיר אותה, היא מתקשרת אלי רבות בנושא הצפון. בבקשה, טובה.

אני רוצה לברך את חבר הכנסת דני דנון. אני מאוד שמחה שקיבלת את התפקיד שלדעתי הוא תפקיד מס' 1 במדינת ישראל וזה עידוד עלייה. אנחנו פה, אני חשבתי שאנחנו באמת באים לדבר על עלייה וקליטה. אחת הערים שהתחילה בעלייה וקליטה בשנות ה- 70 זו נצרת עילית, וזה אחד הדברים שצריכים לחזק פה. ראש העיר התחיל, איך שהוא התחיל זה היה הנושא מס' 1 של הדגל. התחלנו להביא משפחות, אם זה משפחות מגוש קטיף, אם זה משפחות לבוא לחזק את העיר מבחינה יהודית ואם עכשיו התוכנית שלנו זה להתמקד ולהחזיר את הבנים הביתה. בשביל להביא את הילדים הביתה, אנחנו היינו אמורים לעשות מספר דברים. אל"ף, זה למצוא תעסוקה. אתה לא יכול להחזיר אנשים בלי לתת להם מה לעשות. מדינת חדרה גדרה, לא תמיד עובדת. אנחנו ישבנו, הכנו תוכניות, ראש העיר ראה את זה באמת בסדר עדיפות עליונה. התעשייה שיש לנו היום, חבר הכנסת דנון, זה באמת Low-tec. כבר עכשיו אנחנו חייבים ללכת להייטק. להחזיר את הילדים הביתה, רוב הילדים שלנו יצאו, למדו, אם זה בטכניון ואם זה באוניברסיטה ואם זה בבאר-שבע ואם זה בחו"ל, להחזיר אותם באמת למפעלים עתירי ידע.


לפני כשלושה שבועות היה פה שר התמ"ת, באזור התעשייה של הר קפיצה, הולך לקום שם אזור הייטק ואנחנו עובדים על זה. הרכבת הקלה ששר התחבורה הולך להקים, תיתן פיתרון של תחבורה וניידות ויחד נוכל להקיף סוף סוף את העיר של שנות 2020, לקראת 2020, שזה הרבה יותר מהר. אנחנו צריכים את העזרה בלחזק את נושא ההייטק, להחזיר לפה באמת באמת את הילדים, להביא משפחות. במיוחד שהולכים להקים את בית-הספר לרפואה, אנחנו נאבקים פה עם השבעה בתי-החולים, אז כל הכוח, לתת פה את הכוח ולחזק את הנושא הזה ובאמת תודה לך על שבאת.

תדוה רבה, טובה. בבקשה.

אני רוצה לציין בכמה מילים בהקשר לתושבים חוזרים ובכלל לתושבים של נצרת עילית. משרד הקליטה יוצא עכשיו בקמפיין מאוד גדול להשבת תושבים חוזרים וזה בתקציבים מאוד מאוד גדולים ואני מקווה שגם לנצרת עילית יגיעו תקציבים.

אני רוצה גם לציין בקשר לקליטת עלייה. אמנם בנצרת עילית בשנה האחרונה לא הגיעו עולים בכמויות שהיינו רוצים לראות, אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה על פרויקטים, במיוחד עכשיו לפרויקט של הנגב והגליל, ומשרד הקליטה היה שותף בתקציבים גדולים מאוד, גם בקליטה מבחינת תעסוקה, יזמות, ובנוסף לכך, לפתרונות דיור. זה חשוב מאוד לציין. ממתינים לדיור בנצרת עילית, לא מספרים מאוד מאוד גדולים, אנחנו נותנים פתרונות דיור הן במקבצים, בהוסטלים, דירות מתפנות, כך שתמיד נצרת עילית יש פיתרון לעולים חדשים.

תודה. נציגת משרד הרווחה, בבקשה.

כמו שליאורה הציגה אותי קודם, אני מפקחת בשירות לזקן במשרד הרווחה במחוז חיפה והצפון ובהחלט מייצגת כאן את המשרד, במיוחד בפרקטיקה. אני רוצה לומר לכולם שבסך-הכל ביום-יום יש עבודה, יש בעיות, יש קונפליקטים, יש קשיים, יש התמודדויות. אבל יחד עם זאת, אני רואה שבנצרת עילית, יחד עם כל הדברים, עם כל הקונפליקטים וההתמודדויות והקשיים, אנשים עובדים ולראיה, מבחינתי כמפקחת שירות לזקן, לבוא לעיר שבפרספקטיבה שלי של שירותים לזקנים, השירותים קיימים. נכון שאין גבול לפיתוח ולקידום ולהכשרה ולוויטאליות של הנושא, אבל הדברים נעשים. יש עבודה, יש בעיות אבל יש גם עבודה וזה בסדר. יש גם רצון טוב מאוד מצד הגורמים להגיע להבנות, כדי שהדברים באמת נגיע לאיזה שהוא סטאטוס-קוו בין היעדים של משרד הרווחה, לבין הצרכים של הזקנים בנצרת עילית בשטח, והחיבור ביניהם. ובשביל זה אנחנו נמצאים פה ביום-יום, שום דבר לא הולך חלק, שום דבר לא פשוט, אבל זה היום-יום שלנו ומזה עשוי היום-יום שלנו.


אני כן רוצה לומר לגבי המשרד, שאנחנו כשירות לזקן מטפלים בזקנים בכלל, ובזקנים עולים בפרט, ובהחלט גם כאשר ישנם תקציבים שמיועדים לזקנים עולים, אנחנו בהחלט חושבים על נצרת עילית כעל מקום שיכול לספוג תקציבים לזקנים עולים. מבחינת המבנה הארגוני במשרד, לאחרונה, וזה עניין של חודשים, קמה מינהלת, קמו מינהלות, אחת המינהלות היום היא מינהלת קליטה, מה שלא היה עד היום. כיום במשרד הרווחה, קמה גם מינהלת קליטה שהתפקיד שלה יהיה לרכז את כל העבודה המסודרת של משרד הרווחה בנושא של קליטה.


לגבי ה- Matching, יש לי הזדמנות פה לומר, גם כאיש מקצוע וגם כמפקחת, לגבי ה- Matching של ה- 25% של שירותי רווחה בכלל ובסידור זקנים בפרט, נצרת עילית לא המציאה את הגלגל. הקשיים הם קשיים שאני נתקלת בהם ברשויות הרבות ובמקומות שאני מבקרת בהם ואגב יש 120 רשויות, ובהחלט יש קשיים. אני חושבת שהיום אם אנחנו רוצים לצאת מהדיון הזה בלהקפיץ אותו מדרגה, לקחת מין נושא כזה, שהוא יכול לתת פיתרון וחשיבה לפחות, של כלל הארץ, ובאמת להציף אותו לדיון. האם זה נכון, שקשישים, נגיד בעשורים האחרונים של חייהם, שלהם אנחנו רוצים לתת שירותים בניחותא ובלי הרבה בירוקרטיה ובלי הרבה מפחי נפש, האם המדינה לא יכולה לחשוב על פיתרון טוב יותר, טוב יותר, להקל עליהם את ההוצאה מחוץ לבית? כי באמת, המדיניות שלנו, כמשרד הרווחה, זה לא להוציא זקנים מהבית אלא להשאיר זקנים בתוך הקהילה ולפקח על השירותים בקהילה כדי לתת להם. אבל במקרים של זקנים שמוצאים אל מחוץ לבית, אלה המקרים שכבר גם בקהילה אי-אפשר לתת להם את הטיפול המיטבי. אז אולי צריכה להיות כאן חשיבה אחרת, גם ברמה ממלכתית ולא ברמה לוקאלית של כל רשות ורשות.

תודה. כן, טניה, בבקשה.

מה שביקשתי עוד לציין, שחשוב להגיד שבעיר פועלים פרויקטים גדולים שאתם מכירים גם ברשויות אחרות, כמו עיר ללא אלימות שאסנת רווה מנהלת פה את הפרויקט, כמו התוכנית לילדים ונוער, תוכנית שיש פה נאור ציון וגם המון המון פרויקטים חינוכיים שקיבלנו את הרכב האוכלוסייה שחצי עיר היא עיר עולים, אז עולים חדשים כן מטופלים בדרך כזאת או אחרת בפרויקטים האלה. במרכז הקליטה אמנם אמרו שנסגר, אבל בואי נגיד ככה, לא ממש. כשהגעתי אמרתי – איך יכול להיות נצרת עילית, עיר עולים, 50% אוכלוסייה כמעט עולים חדשים, קולטת פחות ממגדל העמק, היה לי משהו לא ברור. כי אמרתי – OK, יכול להיות שפה החבר'ה לא יסכימו אתי אבל זו דעתי האישית המקצועית שלי. כי אני אמרתי – ברגע שבן-אדם נכנס וחי על המזוודות במרכז הקליטה, הוא לא ממש מרגיש תושב העיר, ובהתחלה, גם הנתונים של משרד הקליטה, התושבים, האזרחים שגרו במרכז הקליטה, לא היו רשומים בנצרת עילית. בהתחלה לא הבנתי למה, כי הם ראו בהם תושבים זמניים. ובמגדל העמק, לעומת זאת, היתה אוכלוסייה, כאילו, קלטו עלייה, גם כל מיני פרויקטים, אבל הם ישר השתכנו בעיר. אז נכון להיום, יש דירות קבע במרכז הקליטה, כי זה מה שהתעקשנו, כל עוד ראש העיר מבקשת שכן יהיו דירות קלט, אבל בכל זאת, ברגע שבן-אדם נכנס לשכונה, לבית פרטי, ילדים, גן, הוא כבר מתיישב בעיר.

תודה. אני רוצה, ברשותכם, משפט קצר, אלכס.

חבר'ה, אני יושב פה לא מאמין למה שאני שומע. אנחנו מבקשים מהילדים לחזון לאן, לאוהלים? אנחנו רוצים להחזיר צעירים לאוהלים, כי אין לנו דירות. יש בעיה וזו בעיה של מדינת ישראל, הבעיה היא שאין.

תודה, אלכס. מר יצחק, אתה רוצה להתייחס בקצרה? בבקשה.

אני יושב-ראש העמותה למען הזקן, לא הרבה זמן, רק 13 שנה. אני גם עולה חדש, הגעתי ב- 63 לנצרת עילית. אז זה בעצם הרקע לכל הסיפור. העמותה שדובר כאן היא בין הגדולות במדינת ישראל, היא הרבה יותר גדולה מהערים שהאוכלוסייה שלהם פי שניים או שלושה מאוכלוסיית נצרת עילית, זה אומר שהשירותים שנותנים כאן בעיר הם בסדר גודל מעבר למה שקיים בדרך כלל. אני רק בכמה מילים אתייחס לשני דברים או שלושה. דבר ראשון, בבית-אבות יש מחלקות שזה מחלקות ששייכות למשרד הרווחה ושם, כיום יש לנו 16 מיטות ריקות. אנחנו עושים מאמץ גדול לעשות איזה שהוא שינוי, להבין שבלי זה, זה בעיה קשה מאוד. בעניין הנופשון, גם שם הנופשון הוא ריק, כמעט ריק, ואנחנו מחפשים פיתרון איך אנחנו יכולים בכל-זאת לאכלס אותו. ולעניין התעסוקה – בכסף שהצלחנו לגייס מגורמים בחוץ, השקענו פה מקום וחבל שלא יכולתם לבקש, מעל ל- 200,000 שקל, לרכישת ציוד לצורך הנושא. בוודאי שההתחלה היא קשה, ודווקא בגלל שהבעיה היא בהתחלה והיא קשה, צריכה עזרה. כשאומרים אנחנו לא נעשה בגלל שזה פשוט להגיד בסדר, גם אני יכול להגיד אני לא אעזור, נסגור את זה, נשלח את 20 האלה הביתה בגלל שזה לא כל-כך מתרומם. בגלל שלא מתרומם, חייבים לעזור שכן יתרומם. ואיך זה לעזור? לתת כסף. אחרון אחרון חביב, זה עניין של המשק. חייבים להבין ואני מניח שאתם, בוודאי אתה כיושב-ראש ועדת הקליטה, אם העיריה לא נותנת 500,000 שקל, היא לא מקבלת מיליון וחצי. פשוטו כמשמעו. במקום לקבל את שני מיליון השקל שמזה כחצי מיליון שייך למשק של העירייה, מוותרת על המיליון וחצי וזה פשוט חבל, חבל מאוד. ברגע שהעניין הזה יבוא לפתרונו וכמה שאני מבין, לא יהיה בזמן הקרוב, אני לא רואה שהאוצר או משרדי הממשלה יעשו כל שינוי בעניין המשק שהעיריות, הרשויות משלמות. זה אחת הבעיות הקשות. אם בגדול אני יכול לציין, בוודאי ובוודאי שהשירות שמקבלים האוכלוסייה המבוגרת בנצרת עילית, היא בכל קנה מידה מצוינת, לפחות לא לפי דעתי, אלא לפי כל, לפי דעת כל אלה שמבקרים ובאים לראות והבעיה היא השוליים, בשוליים אנחנו צריכים את עזרתכם.

תודה רבה. עדי, התייחסות קצרה, לפני שאנחנו מסכמים

קודם כל, אנחנו שמחים על עצם קיום המפגש ועצם זה שוועדת הקליטה והעלייה מגיעה לנצרת עילית. אנחנו מבינים שיש לנו מספר, בעצם, כיוונים שאנחנו צריכים את עזרתכם. הכיוון הראשון זה אנחנו צריכים עזרה כספית בטיפול במאפיינים של העיר, שזה בעצם מאפיינים של עיר מתבגרת, עם אוכלוסייה שהיא אוכלוסיית עולים שאנחנו נצטרך את העזרה. אנחנו לא נפרוט פה את הדברים, אבל אין לי ספק שאנחנו יודעים לבוא להגיד בדיוק איפה אנחנו צריכים את העזרה וכפי שאמרתי, הירידה במענקי האיזון השפיעה עלינו, לצערי, ואנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו בעצם לוקחים ומטפלים.


במישור של בעצם החקיקה, אין לי ספק שמשרד הבריאות מהווה דוגמה וסמן ימני שאני חושב שמשרד הרווחה יכול לבוא ואין לי ספק, לבצע איזה שהוא תהליך של אולי למידה ואני לא מדבר על כלל הפעילות כי הפעילות של עלמה ואני רוצה לברך את עלמה פה מעל גבי השולחן הזה, היא פעילות עניפה, כבירה, אדירה, ומצוינת ובעלות מאוד נמוכה, ואין לי ספק שהעירייה תמצא את ה- Matching לפעילויות שהיא בעצם רוצה לתת לאותם 9,000 או 10,000 זקנים שיש לנו, וכמובן גם פחות זקנים ולכל השאר.


כדי לטפל אבל בעלייה מאסיבית ואתה, אדוני היושב-ראש, נגעת בדיוק בנקודה. אנחנו צריכים מספרים גדולים יותר, אבל כדי שיהיו מספרים גדולים יותר, צודק חבר המועצה, מר גופמן, שאמר – אנחנו צריכים עזרה, זה אומר שצריכים קודם כל לתת סיבה לאנשים לבוא לפה, שזה עבודה, צריכים לתת להם מקום לגור, וצריך לתת להם מה שנקרא את ההקלות. אם אנחנו רוצים להוציא אנשים ממדינת תל-אביב שזה גדרה – חדרה, צריך לתת להם את התמריצים, מענקים, והסיבות להגיע ולהכין את הדברים. אין לי ספק שהוועדה ברשותך, תפיק את הלקחים הנכונים ותוביל את הדברים. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לומר לסיכום שאנחנו מודים לראש העיר ולחברי המועצה על האירוח וקיום הישיבה. ברור לנו שיש עבר ויש עתיק, ולגבי העבר, ההתמודדות פה היא טובה, לגבי העתיד, ההתמודדות היא גם חשובה ביותר וחשוב אמת לראות איפוא את החזון ביום יום. אני רוצה ברשותכם להקריא את הודעת הסיכום של הוועדה:

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בישיבתה בעיר נצרת עילית, מברכת את העיר נצרת עילית על היותה שיאנית ארצית בקליטת עלייה.

הוועדה מברכת את העירייה על היוזמות והמגמה לחיזוק האחיזה היהודית בגליל והכוונות להביא אוכלוסיות צעירות לגליל.

הוועדה פונה לשר האוצר, מר יובל שטייניץ, בבקשה לשקול בשנית את כל נושא קיצוץ מענקי האיזון לעיר ולתת הטבות מס למפעלי תעשיות עתירות ידע בנצרת עילית, שימשכו אוכלוסייה צעירה וחזקה.

אני רוצה להודות לכל הנוכחים, אנו מתחייבים לחזור לפה שוב בעוד מספר חודשים כדי לראות איך הדברים מתקדמים ומיושמים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00