PAGE
16
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

13.12.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 139

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ו' בטבת תשע"א (13 בדצמבר 2010), שעה 12:00

דוח מבקר המדינה על הרוכלות בטיילת החוף הצפוני באילת (אוגוסט 2010)

חברי הוועדה: יואל חסון - היו"ר

אנסטסיה מיכאלי

שמואל גולן
- מ"מ מנכ"ל, משרד מבקר המדינה

מירי רזין
- מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

שי מזרחי
- מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

דוד בר
- מנהל ביקרות, משרד מבקר המדינה

רוני רגב
- מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

שירה דה פורטו
- קצינת תלונות ציבור דרום, המשרד לבטחון פנים

טירן יהוד
- קצין אגף מודיעין מרחב אילת, המשרד לבטחון פנים

עו"ד סיגלית יאמין
- יועצת משפטית מנהלת פעולות אכיפה, המשרד לבטחון פנים

אשר גרנר
- ראש אגף לרישוי עסקים ואתרי רחצה, משרד הפנים

יוסף יונה
- סגן מנהל תחום פיקוח מחוז דרום, משרד הפנים

חובב ארצי
- מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, פרקליטות המדינה

אבי קנדלקר
- מנהל לשכת התיירות אילת, משרד התיירות

גדעון שניר
- סמנכ"ל בכיר לתכנון ואסטרטגיה, משרד התיירות

חיים גבאי
- פ"ש חולון, רשות המיסים

אמיר כהן
- מבקר פנים, רשות המיסים

מאיר יצחק הלוי
- ראש עיריית אילת

פיליפ אזרד
- מנכ"ל עיריית אילת

עו"ד דפנה ישראלי
- יועצת משפטית, עיריית אילת

עו"ד גבריאל אביטל
- ראש מינהל תפו"ח, עיריית אילת

עו"ד יובל שטנדל
- בא כוח עיריית אילת

חנה פריידין

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
דוח מבקר המדינה על הרוכלות בטיילת החוף הצפוני באילת (אוגוסט 2010)

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא דוח מבקר המדינה על הרוכלות בטיילת החוף הצפוני באילת מאוגוסט 2010. אילת היא עיר שכולנו אוהבים, עיר מספר אחת במדינת ישראל. כולנו מכירים ומוקירים את העיר הזאת ואוהבים להיות בה. אני מאמין ואני חושב שהרוכלות היא תופעה. אני חייב לומר שעד שלא קראתי את דוח המבקר או עד שלא הסבו את ליבי לעניין, לא חשבתי שזה לא על פי הדין ולא על פי הכללים. חשבתי שזה חלק מהנוף כי אני מכיר אותו ורגיל אליו. חשבתי שזה סוג של עסקים מוכרים, מאושרים, לגיטימיים. חשבתי תמיד שהתופעה מכוערת והיא הורסת את תדמית העיר וגם את החזות הכללית של האזור. לאחר מכן קראתי את דוח המבקרים והבנתי כי הדברים נחרצים לגבי התופעה.


מטרת הדיון הזה היא לעזור למערכות להתגבר על המפגע הסביבתי הזה ולשנות את המציאות בכל מה שקשור לרוכלות הלא מאושרת במקום. הייתי מבקש את שמואל גולן ממשרד מבקר המדינה המשנה למנהל הכללי שיסקור את פרטי הדוח. בבקשה אדוני.

שלום אדוני היושב ראש, חברת הכנסת, מכובדיי. כמו בכל עיר תיירות גם אילת צריכה אטרקציות כדי למשוך תיירים. כמובן שאחד ממקודי האטרקציות זה מוקדי מסחר למניהם, בין אם מסחר זעיר ובין אם מוקדי מסחר אחרים של דוכני מכירה שונים. בכל מקום בעולם כשאנחנו מסתובבים אנחנו רואים את התופעה הזאת. הדבר הזה אינו פסול כלל. אין פסול בזה שלעיר תיירות יש תשתית מסחרית זעירה בצורה כזאת או אחרת המבוססת על דוכנים או על אטרקציות כפי שאנחנו מכירים ממקומות אחרים בעולם. כמובן כשהדבר הזה נעשה בצורה מוסדרת תוך הקפדה על חוקי תכנון ובנייה, בטיחות, בטחון, איכות הסביבה וכל מה שסביב למערכת הזאת.


באילת התפתחה במשך שנים תופעת הרוכלות, אני מכניס תחת הכותרת רוכלות את כל דוכני הסדקית בין אם זה מזון או סחורה אחרת. ניתן לומר כי התפתחה תופעה של רוכלות בלתי מוסדרת. מאז הקמת הטיילת החל תהליך של הצטברות על גבי הטיילת הצפונית של דוכנים שנתנו נופך ופעילות לתיירים ולמבקרים בשעות מסוימות. במהלך זמן ההצטרפות, שחלקה הייתה פיראטית תוך פגיעה באיכות החיים במקום, פגיעה בבטיחות והביטחון התחילה להפריע. בעצם האטרקציה שהייתה צריכה להיות אטרקציה יצאה מכלל שליטה.


נושא הרוכלות מעסיק את העיר אילת כבר למעלה מעשר שנים. גם עיריית אילת, גם השלטון המרכזי וגם מערכות בתי המשפט נדרשו לעניין הזה. במועד סיום הביקורת שלנו על הטיילת היו 80 דוכנים מתחומים שונים ומשונים, חלקם היו ללא תנאים ובתת תנאים. נעשו ניסיונות במהלך השנים האלה להגיע להסדר. קמו ועדות, היו ניסיונות להגיע להסכמים. הדוח משקף סוגי קבוצות, הקבוצה הראשונה, השנייה והשלישית. נתנו להם כותרת של קבוצות. היה ניסיון להגיע להסדר של העניין. סיבה אחת מתוך הבנה שרצוי שהתופעה תהיה בעיר אילת ומאידך צריך לתת לזה נופך מסודר. אני אזכיר רק את הוועדה של השופט סטרשנוב אני יכול להזכיר עוד כמה פעילויות שנעשו. אפשר להגיד שהיו תקופות שהפעילות והאכיפה היו באופן יותר נחרץ והיו גם תקופות, בעיקר בתקופות כשהיו מתקרבים למערכות בחירות כלשהן שהפעילות והאכיפה היו פחותים יותר. כמובן שהדבר הזה רק סיבך יותר את המצב כי הצטרפו יותר דוכנים שלחלקם היה גם עניין ללכת למערכות בתי המשפט ולדרוש להישאר במקום.


נוכח ההתמשכות של העניין החליט מבקר המדינה לעשות ביקורת מקיפה בכל מערך הרוכלות. לפעמים שואלים אותנו אם נגמרו לנו כל הבעיות ולכן התחלנו להתעסק עם הרוכלות באילת, לפעמים אנחנו גם עוסקים בנושאי איכות החיים ואיכות הסביבה ולאו דווקא רצים כל הזמן אחרי שחיתויות. לכן המבקר החליט לבצע ביקורת בעניין הזה ולנסות לזהות את המחסומים כי ההתמשכות ואי הגעה להסדר הגיעו לממדים שחייבו התערבות אחרת.


הביקורת נערכה כמובן בעיר אילת עם כל הגופים המחוברים אליה. הייתי אומר שהדוח המוצג כאן בעצם מתמקד בשלושה נושאים עיקריים:


אכיפה לקויה של גורמי אכיפה עירוניים בתקופות שונות, בהמשך אני אנסה לפרט, התמשכות ממושכת מאוד של פעילות מערכת המשפט. דברים שחוזרים על עצמם ונמשכים הרבה זמן. הייתי גם מוסיף גרירת הרגליים במציאת פתרונות אפשריים להפעלה אלטרנטיבית. בסך הכול אם אנחנו יוצאים מנוקדת הנחה שצריך למצוא לעניין הזה פתרון והדבר הזה רצוי בעיר כזאת אזי צריך למצוא פתרונות כאלה ואחרים. אני לא רוצה לפרט כאן את השתלשלות העניינים, היא כבר מתחילה משנת 1988 כשהגיעו לכל מיני הסכמים עם מספר דוכנים שיוכלו להמשיך לשבת שם, אנחנו קראנו לה הקבוצה הראשונה. למקבץ הזה הצטרפו לאט לאט דוכנים נוספים שבאו לאחר מכן בטענות שגם להם יש את הזכות להיות שם. התקבצו כל מיני קבוצות שהגיעו לשם. הגענו בתקופות מסוימות לכ- 150 דוכנים.

240.

אנחנו הגענו ל- 150. אם אתם הגעתם ל- 240 אז כנראה שאת מה שאנחנו סופרים יש כאלה שסופרים אותם פעמיים כי אם יש לו דוכן וגם מחסן סופרים גם את המחסן.

140 בעלי דוכנים ו- 240 מחסנים.

יפה. לגופו של עניין הייתה הזדמנות וההזדמנות נפלה. הזדמנות בתקופה כשהחליטו לשפץ את הטיילת. היה משא ומתן ארוך עם בעלי הדוכנים לפנות את המקום הזה. אכן הם פינו, ואם מישהו זוכר מיקמו את כולם ליד מלון קלאב הוטל, זו הייתה גם הזדמנות להביא אותם בצורה מסודרת בחזרה - - -

או לא להביא בכלל.

לא להביא בכלל זה כנראה לא דבר שאפשר להגיע אליו בעיר הזאת, הצורך קיים וכשיש שוק צריך לתת פתרון וכמובן פתרון מתוכנן ומסודר. אכן היו כל מיני פשרות ורצו לבתי משפט , לחלק מהדוכנים נתנו גושפנקא ולחלק מהם אפשרות להישאר. לאחר מכן כשסיימו את שיפוץ הטיילת רצו להכניס אותם בצורה מוסדרת ולהביא לשם רק את מי שרוצים, העסק לא צלח. לראש העיר הקודם הייתה תפיסה אחרת בעניין הזה והוא כנראה הלך יותר לקראת הדוכנים, היד אצלו הייתה יותר קלה, לכן הדבר הזה חזר לממדים כפי שאנחנו מכירים עכשיו.


יושב כאן ראש העיר שנכנס לתפקיד בשנת 2003. בשנת 2004 הוא התחיל באמת לבצע מהלכים מתוך ניסיון לתת תשובה, מתוך ניסיון להתמודד בתופעה של 150, 160 דוכנים ולהגיע להסדר מסוים. לצורך העניין מינו את וועדת סטרשנוב וניסו להגיע להסדרים כאלה ואחרים. מטבע הדברים בעלי הדוכנים או נציגיהם שמיצגים אותם פנו למערכות בתי המשפט. בעצם נוצר כאן תהליך שמצד אחד גם אם רצו לבצע מהלך המערכת השיפוטית מכוח הוצאת צווי מניעה תקעה את הכול. כשאתה מנסה למצוא הסדר מצד אחד ומצד שני הפעילות המשפטית מתמשכת וכופה לאורך זמן לא ניתן היה לבצע איזו פעילות של מימוש, הזזה או הסדר. במקביל לכל הפעילות להגעת הסדרים, שכמובן לא צלחו, וצריך לזכור שהייתה התרבות טבעית של דוכנים. המצב כפי שאנחנו מכירים היום הגיע לממדים כאלה שכבר התחיל לאיים על הסובבים. מאיים בכך שכוחות ההצלה לא יכולים להיכנס לשם. יספר כאן ראש העיר שהייתה ילדה שהתחשמלה ובקושי הכניסו לשם אמבולנס כי הם תפסו את כל הטיילת עם הדוכנים באופן לא מבוקר, עם חיבורי חשמל פיראטיים, עם חיבורי מים פיראטיים ודברים נוספים שמהווים סכנה לציבור שמסתובב שם. מצד שני המערכת השיפוטית שבחלקה הוציאה צווי מניעה גרמה לכך שהעסק הזה לא זז.


מהן פעולות האכיפה? – יש עדיין פעולות אכיפה שהן בסמכות העירייה. יש ועדה לתכנון ולבנייה שכל מה ששייך לנושא של בנייה בלתי חוקית הוא בסמכות העירייה לטפל. יש בעירייה סמכות רישוי עסקים שיש לה סמכויות בעניין הזה. יש סמכויות בנושא דוכני מזון מתי מותר לך להפעיל ומתי אסור לך להפעיל, יש לך סמכות של צווי סגירה, יש סמכות של פינוי, יש סמכות מיסוי שמאפשר לעשות. העירייה עם כל הכבוד לה לא נקטה את כל הפעולות שהייתה צריכה לבצע ולא עשתה את מה שנדרש ממנה בתחומים אלה. אכן העירייה אמרה שזה מעבר לכוחה. לעניין הזה צריך לקבל גיבוי שהוא גיבוי חיצוני. לגיבוי חיצוני בעניין הזה יש את המערכות הארציות החל מיחידת הפיקוח הארצית שהם ביחידת האכיפה של משרד המשפטים וכלה בגופים אחרים. בעניין הזה הם נכנסו לתמונה רק בשנת 2009, למרות שהיו אמורים להיכנס בשנת 2008 לבצע. בדוח מוצג מה הם עשו עד לסיום הדוח. בשורה התחתונה כמעט ולא נעשתה אף פעולה מטעם המערכות הארציות. כשאנחנו הגענו לעניין בעצם מצאנו שאנחנו נמצאים במצב סטאטי. לא המערכות הארציות פעלו בעניין, פעולה נחושה כפי שהיה צריך לבצע, וגם לא המערכת העירונית.


אם ברור לכולם שהדבר הזה חייב להיות כאטרקציה בעיר תיירותית כזאת, בצעם על מנת לפתור את הבעיה זה למצוא מקום חלופי. התחילה פעילות, אנחנו הגדרנו אותה כגרירת רגליים רצינית מאוד לאיתור מקום ששם יצטרכו להכין את התשתיות. הטענות שלנו בדוח הזה הן שיש התמשכות גדולה מאוד. פה אתה נכנס להליכי תכנון, כאן אתה נכנס להליכים של ועדות ערר שהם כמובן מנעו בכל מיני הליכים בירוקראטיים וגרמו לכך שלא ניתן לבצע ולהכין את התשתית.

אבל זה גמור.

שהוא יגיד שזה גמור, אבל כשאנחנו היינו לא היה שום דבר שם ועוד התווכחו שם על המגרש. כמובן שאם אין לך מקום חלופי גם קשה לך אחר כך לשכנע את מי שאתה רוצה לשכנע לקבל מקום אחד ושירד מהטיילת. בסוף 2009 יצא מכרז לארגן את המקום הזה ואני מניח שיציגו את הנושא כאן.


בדקנו את הנושא גם בראיה מערכתית אחרת ולא רק בראיה של מה תפקידה של העירייה בנושא הזה או מה תפקידם של מערכות האכיפה שהיו צריכות להיכנס לתמונה, בדקנו גם גופים אחרים. לצורך העניין הזה בדקנו גם אם מערכות אכיפה אחרות כמו יחידות המיסוי למיניהם, האם מינהל המיסים טיפל בנושא הזה, כמובן שהוא לא טיפל ובעקבות הדוח הם נכנסו לפעילות יותר מואצת מול הדוכנים כדי שישלמו גם מיסים. באותה מידה הייתה לנו טענה כנגד העירייה שאפילו לא מיצתה את סמכותה לגבות ארנונה. כבר מזמן הוכרז שגם אם המקום או המבנה לא חוקי עדיין זה לא אומר שהוא לא צריך לשלם או לקבל הנחה, ולכן באנו וטענו שהם צריכים למצות את האכיפה הזאת.


לסיכומו של העניין הייתי אומר, את התמשכות של רוכלות הבלתי מסודרת במשך שנים ניתן למקד בהעדר פתרון במספר מרכיבים. האחד – התמשכות היתר של ההליכים המשפטיים. התבשרנו שכנראה הולכת להיות מחר פסיקה מחוזית בעניין, זה נושא שנמשך לדעתי כבר הרבה מאוד שנים. מחר כנראה ההליך האזרחי אמור להסתיים, נקווה. נדמה לי שזו ערכאה של בית משפט מינהלי ולכן אני מניח שהעסק אמור להסתיים.

אפשר ללכת גם לעליון.


הנושא השני הוא האכיפה העירונית, אנחנו סבורים שהעירייה עדיין צריכה להפעיל את הסמכות שלה בנושא רישוי עסקים לפינוי דוכנים שאינם עומדים בקריטריונים של רישוי עסקים. במקומות שהם מהווים הפרעה לציבור, במקומות שהם מהווים בעיה בטיחותית. בעניין הזה אין פשרות והרשות המקומית צריכה לגייס כוחות לעניין ולבצע אותה.


כמובן שאנחנו סבורים שצריך לממש את הסמכות של גביית ארנונה וכל מה שמשתמע מכך וכן הפעלת הסמכות של הוועדה המקומית.


הדבר הנוסף הוא האכיפה הארצית. כפי שאמרתי בשנת 2008 נדרשו המערכות הארציות להיכנס לתמונה כדי לסייע אחרי שהעירייה, כנראה אמרה שהיא לא מסוגלת להתמודד עם העניין הזה. בתוך הדוח ישנם ציטוטים של פרקליט המדינה בעניין וכן הנחיות כאלה ואחרות שהיו. לצערנו הרב כשאנחנו ניגשו לבדוק את האכיפה הארצית, צריך לעשות כאן הפרדה בין האכיפה של יחידת הפיקוח הארצית לבין ההיבטים הפליליים שבהם צריכה לטפל היחידה של הפרקליטות, בעניין הזה עורך דין חובב ארצי בוודאי יתייחס. נכון למועד הביקורת היינו במצב שהיחידה הזאת לא פעלה ויש שם כל מיני טענות שונות ומשונות מדוע הגופים האלה לא פעלו.


שלישית נושא המגרש החלופי, אם יש התקדמות בעניין הזה מאז שאנחנו ראינו, אז לבטח הדבר הזה טוב. אני מזכיר כשאנחנו סיימנו את הביקורת בתחילת 2010 זה לא היה גמור, כך שאם העסק התקדם בחודשים האחרונים לבטח זה טוב.


הדבר האחרון, נושא אכיפת הגבייה, לטעמנו עסקנו גם בסוגיית שלטונות המס בעניין וכפי שאנחנו יודעים הם נכנסו לפעולת אכיפת גבייה הרבה יותר רצינית ממה שהייתה בעבר. כמובן נרצה לשמוע.

תודה רבה לך מר שמואל גולן. ראש עיריית אילת בבקשה.

אני רוצה לפתוח בתודה לדוח המבקר. אני יכול להצטער שהוא נעשה רק ביוני 2009, אני הייתי שמח שהוא היה מתחיל בדצמבר 2003.

חשוב להגיד שמבקר המדינה מציין אותך ודווקא את פעולתך.

תודה. למען הרקע ההיסטורי המדויק אני רוצה על סרגל הזמן להרחיב בכמה דברים. לדעתי זה יסייע לאיכות הדיון אדוני היושב ראש.


תמונת המצב לחודש דצמבר 2003 היא שיש דוכנים מרחבת "קלאב הוטל" ועד הגשר שמוערכים בכ- 240 דוכנים. 240 בעלי דוכנים, הם אומרים שיש 240 בעלי דוכנים אבל 240 דוכנים הם כאלה שהיו להם דוכני משנה ששימשו כמחסנים לבעלי הדוכנים. זאת הייתה תמונת המצב נכון לדצמבר 2003. בעת ההיא מינהל מקרקעי ישראל התחיל בהליך, הוא היה בתוך הליך משפטי נגד רוכלים ונגד עיריית אילת. כשנכנסתי לתפקידי מיד הצטרפתי להבנה ולהסכמה מול מינהל מקרקעי ישראל כי סברתי אז ואני סבור גם היום שאותם רוכלים יושבים על שטח ציבורי שעיריית אילת הפקיעה ממינהל מקרקעי ישראל לצורכי שטח ציבורי ולא לשטחי מסחר. סברתי אז ואני סובר גם היום, ולכן הייתה החלטה מאוד מאוד ברורה שצריך לפנות את הטיילת מהדוכנים.

צריך לזכור שברקע בשנים קודם לכן בעת שאמנון ליפקין שחק היה שר התיירות מדינת ישראל השקיע כ- 17 מיליון שקלים בשדרוג הטיילת. חשוב שנזכור את הפרט הזה. כאן התחילה פעולה רב ממדית ורב תכליתית עם הרבה מאוד אנשים. גייסנו הרבה מאוד כדי לראות איך מפנים אותם. בין היתר הבאתי את ועדת סטרשנוב ולא רק את השופט סטרשנוב אלא קבוצה של חבר'ה מאוד מכובדת שבטווח חמישה שישה חודשים הכינו לנו דוח. הדוח אגב אושר במועצת העיר, זאת לא הייתה איזו גחמה פרטית שלי, הבאנו את זה לפני הדוח של סטרשנוב למועצת העיר ואישרנו את הדוח במועצת העיר. החל תהליך שהתחיל אז ולא הסתיים עד היום, אבל בדרך פנינו 170 דוכנים, זה פרט חשוב מר שמואל גולן שכדאי שנזכיר אותו.


היום יש על הטיילת כ- 72 דוכנים. כ- 170 דוכנים פונו בפעולות לא פשוטות, לא קלות, לא נעימות שהובילו לכך שאני הייתי מאובטח למעלה מ- 4.5 שנים באבטחה אישית צמודה. נראיתי כמו הכור האטומי, רק מהלך. האחרונים ה- 72 תקועים בגלל אותן צווים שבית המשפט אישר להם ולא אפשר לנו לפעול. זו האמירה, ודרך אגב אני אומר כבר עכשיו שאימצנו את כל המלצות דוח מבקר המדינה. שיהיה ברור שאת כל המלצות דוח מבקר המדינה. המנהל הכללי של העירייה נמצא איתנו והוא יספר. ברגע שקיבלנו את הדוח כינסתי את הצוות הרלוונטי, המנהל הכללי, היועץ המשפטי, מינהל תפו"ח- תרבות פיתוח וחינוך, אגף סיירות, סיירת תיירות ואת כל הגורמים ואמרתי "צאו לעבודה". אני יכול לומר היום בסיפוק שכל הפעולות מתבצעות הלכה למעשה החל מחיוב ארנונה עבור דרך רישוי וכל שאר הדברים.


חשוב גם לציין שמר דוקטור אבניאלי שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע שעברה לתל אביב מקריאה מחר את פסק הדין. מה יהיה אני לא יודע להגיד לכם.

פסק דין שיכלול את כולם?

כן. כן. האם יש לנו אופציה לעלות לערכאה יותר גבוהה, לדעתי כן. אבל להזכירכם היינו כבר שלוש פעמים שם. זאת אומרת שנושא הדוכנים לא זר לבית המשפט העליון. אני אישית טיילתי בבתי משפט כי חקרו אותי כל מיני בעלי דוכנים לאורך השנים שאני עובד מולם.


אנחנו בעצם אומרים בואו נבנה שוק רוכלים תיירותי, יפה ומסודר בשטח שמיועד לכך. אכן איתרנו את השטח. אני רוצה לומר למר שמואל גולן שחלק מהסיבות שיש התמהמהות משום שכל מיני גורמים הגישו צווי מניעה להקמת המגרש הזה. למשל מלון שרתון שהמגרש גובל בצידו המזרחי של המלון, מבחינתו בצדק, הגיש צו מניעה וזה עיכב לנו. אני מאחל לי כראש העיר שכל המתחמים התשתיתיים והפיזיים יבנו בקצב שנבנה מגרש 40. אני מוכן לקנות את הקצב הזה והלוואי שנוכל לעמוד בקצב הזה. אבל מה שהתעכב התעכב כתוצאה מכך שמישהו עיכב אותנו.


נכון להיום אדוני היושב ראש, מר שמואל גולן המגרש, מגרש 40 ערוך ומוכן ומחכה ל- 65 דוכנים, הוא אושר על ידי ועדת הערר, מוסכם על ידי מינהל מקרקעי ישראל, מעודד על ידי משרד התיירות ויהיו שם לא בהכרח אלה שיושבים עכשיו על הטיילת. חשוב להדגיש שיהיו שם מי שראויים להיות שם על פי החלטות של ועדה ציבורית שתהיה מי שתהיה. אני לא אקבע אותה ואני אומר את זה כבר היום. מצידי להחזיר את השופט סטרשנוב שיקבע קריטריונים ותבחינים מי מגיע ומי רשאי להיות שם. בוודאי ובוודאי לא יהיו שם אנשים שזו פרנסתם השלישית והרביעית שמגיעים לשוק עם רכבי 4X4 באים מהווילה ובדרכם לסאונה, אני לא חושב שהם צריכים להיות שם. אני חושב שצריכים להיות על הטיילת אנשים שהדוכן הופך להיות מקור פרנסה גם לפרק זמן מוגדר. אני הצעתי לאשר את זה גם לחיילים משוחררי יחידות קרביות, לתת להם שנה כדרבון לקראת האוניברסיטה, למה לא בעצם?


אני רוצה לקוות ולהאמין שדוח מבקר המדינה שמבחינתנו גם אם הוא נוזף בנו פה ושם, אני מאמץ אותו אל ליבי ומכבד אותו. יש דברים שאני מסכים איתם אבל זה לא רלוונטי. אני חושב שצריך להסתכל עכשיו קדימה. אנחנו מאמצים ומיישמים את כל המלצותיו.

כרגע אנחנו מחכים להכרעת בית המשפט. מהן האופציות הקיימות מבחינת פסק הדין. לפנות או לא לפנות?

הכמיהה שלי שהשופטת תגיד 'החברים יושבים על שטח שהוא שטח ציבורי והם נדרשים להתפנות'. הדבר הכי פשוט זה הפשט. זו דעתי. האפשרויות הנוספות שיכול להיות שהיא תיתן פרוזדור של זמן, אין לי מושג מה היא תיתן.

אתה רוצה לפנות את כולם ולהעביר למתחם החדש. זה היעד?

כן. אבל אני אדגיש שהרצונות שלי הן בכלל לא רלוונטיות. השטח הוא שטח ציבורי. בשטח ציבורי אין לשים מסחר. מה שאני רוצה זה לא משנה בכלל. אני לא עובר על החוק. שטח ציבורי מוגדר כשטח ציבורי ולכן הם לא צריכים להיות שם. לדעתי אין שום פרשנות מקלה בעניין. אני חושב שכעיר אנחנו צריכים שכעיר תיירות יהיה לנו שוק כמו שקיים בהרבה מקומות בעולם. אמר כאן שמואל גולן שוק יפה, מסודר, מרווח. יש לנו כעת דוכנים שאנחנו משמישים אותם כי בערבות השנים הם עברו תופעות של וונדליזם, אגב אני לא יודע מי פגע בהם. אנחנו משמשים אותם והמגרש ערוך ומוכן וברגע שתינתן האות, והאות אומרת לפנות כי לא יהיה גם שוק דוכנים וגם דוכנים על הטיילת. החלטת ועדת ערר לא אפשרה וגם אני לא אאפשר את זה. ברגע שנפנה את הדוכנים אותם אנשים הראויים למגרש יקבלו את המגרש.


אדוני היושב ראש אסכם את דבריי. אני מודה לך על כך שהזמנת אותנו לכאן. אני מקווה שהישיבה הזאת תשמש כנדבך נוסף לסיום הסגה הבלתי אפשרית שגדולה מכולנו, שדורשת מאמץ וזמן ואיומים והרבה מאוד בעיות. אני מקווה שעל המגרש החדש יהיו מי שצריך להיות. אני לא רוצה לנהל במקומך את סדר הישיבה אבל אני ממליץ בפניך, אם אפשר, שהמנהל הכללי של העירייה יציג מה עשינו לאור ממצאי הדוח.

כן. בבקשה המנהל הכללי של העירייה.

צהריים טובים לכולם. מיד עם קבלת דוח המבקר ובהנחיה של ראש העירייה כינסנו צוות של כול הגורמים הנוגעים בדבר ליישום ההמלצות ותיקון כל הלקויים שפורטו בדוח. נכון להיום, אני יכול לציין שכבר ב- 22 בנובמבר ואף כתבתי את זה לראש העירייה וזה הועבר גם לכם, אנחנו יכולים להגיד שעיריית אילת פעלה ליישום כל ההמלצות שצוינו בדוח. אם אני אכנס לשלושה מרכיבים עיקריים שראינו בעניין האכיפה, ראשית סימנו מחדש את כל הגבלות והגדרנו את הגבולות בצורה ברורה של תחום שטח הדוכנים. הוגברה תדירות האכיפה, ניתן לראות שיש גידול של 50% בקנסות שניתנו השנה לבין שנים קודמות. בנושא גביית הקנסות, שהייתה על כך גם הערה בדוח, אני חייב לציין שעד לשנת 2008 מי שהיה אמון על גביית הקנסות היה המרכז לגביית קנסות של בית המשפט. החל משנת 2008 העברנו את הטיפול בנושא לאגף ההכנסות בעיריית אילת ואנחנו אמונים על הגבייה. אני בטוח - - -

מה אחוז הגבייה?

אחוזי גבייה נכון להיום כפי שצוין בדוח הוא אחוז אחד. אנחנו באופן עקרוני עומדים בגבייה מעל 80% כשזה מטופל על ידנו. אני בטוח שגם בפרמטרים האלה אנחנו נעמוד. זה בנושא האכיפה.


בנושא הארנונה הוצאנו מדידות ונערכו מדידות עדכניות לכל הדוכנים. ביקשנו חוות דעת משפטית וקיבלנו חוות דעת משפטית שאומרת שניתן לחייב בארנונה גם אם הפעילות שנעשית היא באופן בלתי חוקי, ניתן לחייב בארנונה. לא רק זאת אלא הייתה אמירה לגבי חיוב בגין שנים קודמות. בשבוע של ה- 20 בנובמבר יצאו שומות ארנונה רטרואקטיביות לכל בעלי הדוכנים לתקופה מ- 2004 שזה גבול המקסימום שניתן. הדברים מונחים לפניכם. העניין עורר ומעורר תסיסה מאוד גדולה בקרב בעלי הדוכנים, אבל אנחנו נתמודד גם עם הנושא הזה.

אילו פעולות נוקטים כלפי אלה שלא משלמים? מה פעילות האכיפה שעומדת בסמכותכם?

בנושא הארנונה ישנם הליכים מאוד ברורים לגביית ארנונה כלפי מי שלא רוצה לשלם. אנחנו רק כרגע הוצאנו את השומות. הם יכולים כמובן לערער לועדת ערר על הארנונה ושם זה ידון. אני מניח שהם יערערו, אין ספק בכך. אבל לדעתי את נושא הארנונה קל יותר לתקוף, נמצאת כאן היועצת המשפטית של העירייה שתוכל להרחיב בנושא.

הפעילות היא שהם פועלים על פי פקודת מיסים וגבייה. הפקודה הזאת נותנת היום הסמכה לבצע גם פעולות מנהליות כמו להיכנס ולעקל חפצים. אלו פעולות שלא צריך לרוץ לבית המשפט בגינם. כלומר הסמכות שנתונה להם - - - -

אתם נחושים להשתמש בכלים שלכם?

אנחנו נחושים לפעול על פי החוק ולמצות את החוק עד הסוף.

ולמצות את הכלים שברשותכם?

בוודאי. זאת הסיבה גם שהלכנו - - - -

זה יכול להיות אחד מאמצעי הלחץ שיגרמו לאנשים להסדיר את פעולותיהם.

נכון.


הדבר האחרון זה השלמת פיתוח והשלמת השוק במגרש 40. כמו שאתם רואים בתמונות אנחנו סיימנו והייתה מסירת המתחם. כעת אנחנו ממתינים לפסק הדין שינתן מחר. מיד בהינתן פסק הדין וכשיוחלט מי יעבור למגרש הזה נביא לשם את הדוכנים. יש לנו דוכנים מוכנים שהם דוכנים אחידים שניתן לשנע למגרש 40. כרגע אנחנו לא מבצעים את הפעולה כדי למנוע את המצב שראש העירייה ציין שלא תהיה פלישה גם במגרש הזה וגם לאורך הטיילת. אנחנו נעשה את זה באופן מסודר. החומר נמצא בפניכם.


אנחנו באמת מברכים על הדוח ואנחנו נדאג ליישם את כל המלצותיו.

נציגי משרד התיירות. מהי תרומתכם למאמץ הלאומי?

תרומתנו קודם כל היא בעצם קיומה של הטיילת. הזכיר ראש העיר שהושקעו כ- 17 מיליון שקלים. אני רוצה להזכיר שזו לא הפעם הראשונה שבונים את הטיילת הזאת באילת. אחרי שהיא לא טופלה הרבה מאוד שנים היה צורך בחידושה. ביצענו את החידוש שעלה 17 מיליון שקלים. אחת הסכנות מהמשך המצב הוא שנצטרך להשקיע פעם שלישית יותר מיליונים כי המצב מתדרדר ואין אפשרות לתחזוקה ראויה.


אנחנו כמובן תומכים בדוח המבקר. אנחנו חושבים שהגיע הזמן והלוואי שהמסקנות תיושמנה.

בטוח שאתה תומך בדוח המבקר. אתם שיפצתם והשקעתם בטיילת הזאת רבות. איפה הייתם כדי להוות אמצעי לחץ על - - - -

אין לנו שום יכולת אכיפה, בקרה או פיקוח אחר.

גם לא על הרשות המקומית?

לא. על הרשות דרך אגב המשרד הביע את חוסר שביעות רצונו מהמצב גם בפני ראש העיר הקודם, ולא פעם ולא פעמיים.

משרד התיירות בונה את האתר הזה ולאחר שהוא מסיים הוא מוסר אותו לאחריות הרשות המקומית.

אבל יש בזה גם את העניין של הראיה התיירותית הכוללת של מדינת ישראל וזה בידי משרד התיירות. הם צריכים לראות את האינטרס הכולל וגם אם אין להם את הסמכות הם היו צריכים בשלבים הרבה יותר מוקדמים להתערב, ולא כשמגיע להם ראש עיר בשנת 2003 שזה הפריע לו והוא החליט לערב.

מעבר לעירייה שהפעילה שם את הסמכות זה מינהל מקרקעי ישראל שאמר "רבותיי, זה שטח שהופקר, הוא שטח ציבורי. נא להחזיר אותו לממדים שלו חזרה". בעצם הוא זה שמוביל את המהלך המשפטי. מחר הפסיקה בתביעה של מינהל מקרקעי ישראל.

אני חוזר ואומר שמשרד התיירות התריע ולא פעם, משרד התיירות עושה ביקורות בשטח, הוא יכול להתריע שוב ושוב והיו מצבים, אני יודע שאחד מהמנהלים הכללים לשעבר אף איים על ראש העיר שהוא ימנע תקציבים אחרים כל זמן שהבעיה לא תיפתר. מעבר לזה לא צריך להרוס את אילת רק בגלל העניין הזה. לאילת יש עוד דברים חשובים. לכן משרד התיירות גם היום, כפי שציין ראש העיר, כדי למצוא את הפתרונות וליישם אותם ואני מקווה שזה ייפתר.

תודה. מפרקליטות המדינה חובב ארצי מנהל המחלקה לאכיפה דיני מקרקעין בבקשה.

רציתי לדבר על האכיפה שננקטה על ידי הרשויות המדינה. להציג את הדברים וגם לתאר את המקרה הזה כעוד מקרה, לצערי כעוד מקרה שבו מערכת האכיפה המדינתית לא מתמודדת עם בעיות אמיתיות או לא מתמודדת בכלל, או בוודאי לא מתמודדת בהצלחה. מהבחינה הזאת, אני אומנם נציג מערכת האכיפה המדינתית, אבל כמו שמר שמואל גולן הפריד בין מערכת האכיפה של המדינה שמורכבת ממספר גופים. דוח הביקורת מותח ביקורת על משרד הפנים שהוא חוליה אחת, עלינו לא נתמכה ביקורת ואני רוצה להציג את הדברים.


האכיפה בתחום התכנון והבנייה מבחינה פלילית היא אכיפה של דין פלילי. עבירת בנייה שלא כדין, הקמת דוכן כזה ושימוש בו היא עבירה פלילית. מערכת אכיפת הדין הפלילי בגדול מורכבת מכמה חוליות: חוליה של חקירה שהתוצרים שלה מועברים אל התביעה, התוצרים של התביעה שאם היא מחליטה לנקוט הליכים הם מוגשים לבית המשפט ובהמשך יש לבצע את פסק הדין. לא סתם מדובר במערכת אכיפה כי אנחנו מדברים על מספר גורמים שאמורים לעבוד בהרמוניה ובשיתוף פעולה. החקירה נעשית למשל, בגדול ובדרך כלל, על ידי משטרת ישראל שזה המשרד לביטחון פנים. התביעה היא תביעה כללית בראשות היועץ המשפטי לממשלה שיושבת במשרד המשפטים, פרקליטות המדינה. בית משפט השלום הוא בכלל רשות אחרת והוא שייך לרשות השופטת. ביצועי פסקי הדין גם הם נעשו על ידי גופים אחרים כמו שירות בתי הסוהר שזה שוב חלק מהמשרד לביטחון פנים, המרכז לגביית קנסות שנדמה לי שיושב במשרד המשפטים.


אנחנו מדברים כאן על מערכת של חוליות חוליות, גורמים גורמים. מערכת האכיפה, דיני תכנון והבנייה היא מערכת מורכבת עוד יותר. אם אנחנו מדברים על מערכת האכיפה הפלילית כמערכת מורכבת, המערכת בתחום שלנו היא מערכת מורכבת במיוחד שאפשר לדבר בה על שני רובדי אכיפה. יש את רובד האכיפה המקומי של הוועדה המקומית. שלב החקירה נעשה על ידי יחידת הפיקוח. יחידת הפיקוח יושבת במשרדי מהנדס העיר וכפופה למהנדס העיר. התוצרים שהם תיקי הפיקוח מעוברים אל התובע המקומי שהוא מוסמך על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הוא יושב בלשכה המשפטית של הוועדה המקומית של הרשות המקומית. ההליכים מתקיימים, שוב, אצל הרשות השופטת והביצוע מוחזר בחלקו לוועדה המקומית שהיא זו שצריכה לבצע את הצווים, היא צריכה לגבות את כספי ההכנסות. יש גם חלק למערכת המדינתית, למשל שירות בתי הסוהר במקום שמוטלים עונשי מאסר בפועל. המערכת הזאת יכולה לפעול רק בשטח המרחב העירוני, כלומר בשטח המוניציפאלי של העירייה.


בנוסף יש מערכת אכיפה נוספת מקבילה של המדינה. המערכת הזאת מורכבת משלב חקירה שנעשה על היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים. להם יש את המפקחים בעלי סמכויות החקירה. התוצרים מועברים אל התובעים של המדינה ואז נכנסת המחלקה שלנו לפעילות במערך האכיפה של המדינה כמי שמנחה את התובעים ומפעילה אותם. הדיונים נעשים בבית המשפט הרלוונטי, שוב אצל הרשות השופטת. הביצוע נעשה על ידי גופי המדינה. ביצוע הצווים נעשה על ידי היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה.


תחום הפעילות של המחלקה לאכיפת דני מקרקעין, החוליה שלנו היא חולית התביעה. אנחנו מוסמכים לתת הנחיות לתובעים. אנחנו פועלים להסמכת התובעים מטעם היועץ המשפטי לממשלה. יש מקרים קיצוניים בהם תובעים שאינם נוהגים כראוי להם אנחנו שוללים את ההסמכה ולמעשה אנחנו לא מאפשרים להם להופיע בבית המשפט. לאחרונה התפרסם ששללנו הסמכה של התובע בבני ברק בגלל בעיות מאוד קשות בתפקוד של התביעה שם. בנוסף אנחנו נותנים הרבה מאוד הנחיות. העברנו לראש הוועדה הנכבד חלק מההנחיות שאנחנו נותנים בתוך המערכת שלנו. אנחנו נותנים גם הנחיות במקרים מסוימים גם למערכת בחוליה הראשונה, לחוליה שבאחריות משרד הפנים. צריך לזכור שאנחנו החוליה השנייה, החוליה הראשונה היא חולית החקירה שנעשית במשרד הפנים או בוועדה המקומית. הבחירה של נושאי הבחירה, בגדול, נעשית על ידי הגופים הללו.


המקרה הנדון, המקרה של הרוכלים בטיילת הצפונית באילת מצביע על הכשלים של המערכת הזאת. זו דוגמה מובהקת של הכשלים. בשלב זה אם נסתכל על המערכת הירוקה - המערכת המקומית, כמו שנכתב בדוח, בשלבים הראשונים בו עלו הרוכלים שלא כדין לטיילת, מערכת האכיפה המקומית לא התמודדה איתם, ובוודאי לא בכלים שעומדים לרשותה. זה לא מופנה כלפי ראש העיר הנוכחי, זה לא היה בתקופתו. אנחנו רואים מצב שבו במקום שבו מעורבים כוחות בעלי משמעות במערכת המקומית, מערך האכיפה המקומית דה-פקטו, בפועל, הוא מתקשה מאוד לפעול, לא מצליח לפעול. באופן נורמאלי על פי השקפתנו, כאן נחלקות ההשקפות בין משרד המשפטים לבין היחידה הארצית במשרד הפנים. במקרים מהסוג הזה בהם יש חוסר יכולת של המערכת המקומית לפעול בנושאים מהותיים צריכה להיכנס מערכת האכיפה המדינתית. במערכת האכיפה המדינתית יש את כל האמצעים לפעול בדיוק כמו הוועדה המקומית.

היא לא נכנסה?

היא לא נכנסה. היו מאבקים גדולים כדי שהיא תכנס. בסוף היא נכנסה אחרי מאבקים, ואני מיד אפרט אותם כי זה חשוב להבין את הדברים האלה.


הכניסה של מערכת האכיפה המדינתית, שוב, תלויה בחוליה הראשונה – בחולית הפיקוח, זאת אומרת שהפקחים של משרד הפנים יצאו לשטח וינהלו חקירות שבסופן יש תיקים שמועברים אלינו. פה גם זה קרה אחרי מאמצים רבים שלנו כחוליה שנייה כלפי החוליה הראשונה.


דבר נוסף, מבחינת ההפעלה של מערכת החוק, הסמכויות, שיקול הדעת וההיררכיה בין הגופים השונים, אנחנו מדברים על כך. המקור הוא כמובן החוק, החקיקה של הכנסת. ההתחלה היא בבתי המשפט שנותן את הפרשנות של החוק, הוא קובע מדיניות שיפוטית, הליכים, באיזה מקרים לדעתו של בית המשפט מן הראוי לפעול. בעניין הפעולה של המדינה בתוך מרחבי תכנון מקומיים בית המשפט אני חוזר ואומר שעל המדינה להפעיל את סמכויותיה במקרים המשמעותיים. אני רוצה להדגיש, אנחנו לא מדברים על כל מרפסת שנסגרת ברוחב באילת, בזה המדינה לא תחליף את הוועדה המקומית. זה לא נכון, זה לא ראוי, אין לה את המשאבים. מן הראוי שבשטח אסטרטגי כזה לא להתעלם. ולכן גם אנחנו חשבנו כך.

נמצא כאן נציג ממשרד הפנים?

אני מיחידת הפיקוח של משרד הפנים. נמצא כאן אשר גרנר ראש אגף רישוי עסקים.

בנושא התביעה אנחנו כמובן כפופים להנחיות של בית המשפט. גם יחידות הפיקוח כפופות להנחיות של בית המשפט וגם בנושא של ביצוע פסקי הדין.


מה הבעיה במערכת האכיפה של המדינה. יש לנו בעיה של העדר מדיניות פיקוח מוסדרת. למשל כלל נחרץ שאומר "אני לעולם לא פועל במרחב תכנון מקומי". זה לא מדיניות פיקוח מושכלת. היא מדיניות שלא מאפשרת התמודדת עם בעיה כמו המקרה הנדון. במדיניות השלב השני היא לא על דעת התביעה. הדין קובע גם בפסיקת בית משפט עליון, גם הנחיות יעוץ משפטי של ממשלה, מדובר על כך שמדיניות האכיפה של גורמי הפיקוח והחקירה צריכה להיות על דעת היועץ המשפטי של הממשלה, על דעת התביעה. המדיניות, צר לי לומר, של משרד הפנים לא מקובלת עלינו ובוודאי לא ניתן לתאר אותה כמדיניות שעל דעתנו. יש בעיה של אי קיום הנחיות התביעה. נגיע למקרה הנדון.


בעקבות שיח שהיה לנו, בעקבות הפניה של היועצת המשפטית של עיריית אילת אלינו, למחלקה שלנו כנציגי היועץ המשפטי לממשלה, פנינו למשרד הפנים – ליחידה הארצית לפיקוח על הבנייה בבקשה שינקטו חקירה במקרה הנדון. התשובה שקיבלנו "לא. זה מרחב תכנון מקומי, אנחנו לא נכנסים ואין לנו את כוח האדם".

הטיילת.

שים לב למה שחובב ארצי אומר. יחידת הפיקוח הארצית קבעה לעצמה מהם הקריטריונים על פיהם הם פועלים. הם קודם כל פועלים בשטחים גליליים ובכל מיני מקומות והם טוענים שאין להם את היכולת לתת את הגיבוי שצריך לתת לאכיפה המקומית.

היה עניין של אי קיום ההנחיה שלנו בעניין הזה. בסופו של דבר אנחנו הבאנו את זה למתפ"א – זה עוד גוף שאמור לבצע פעולת תכנון. ראש מתפ"א פנה למנהל הכללי של משרד הפנים והמנהל הכללי של משרד הפנים הורה לבצע את החקירה הזאת. החקירה באיזה שלב נתקעה והיה צריך לבצע בה השלמות ומשרד הפנים הודיע שהוא לא יכול להמשיך אותה. אנחנו הבנו אחרי בדיקה שהם היו צריכים מימון של 4,500 שקלים להסדרת לינת הפקחים באילת. בגלל 4,500 שקלים האלה הם לא יכלו לבצע את המשימה. בשל כך פרקליט המדינה בכבודו ובעצמו כתב מכתב למנהל הכללי של משרד הפנים וביקש. 4,500 שקלים שתצא פקודת תשלום לדעתי זה לא עניין של פרקליט המדינה. אבל בגלל חשיבות העניין שאנחנו רואים בזה הוא פנה ולמרבה ההפתעה נמצא התקציב.


אנחנו נתקלים כאן בעוד בעיה, הבעיה שמקשה עכשיו עלינו בשלב שבו החקירה כאילו הסתיימה. זו בעיה קשה של יכולת מקצועית בלתי מספקת של גופי החקירה. עבירות תכנון ובנייה הן בדרך כלל לא עבירות מסובכות לחקירה. הן עבירות שאתה בא ורואה את העבירה, אתה בדרך כלל יודע מי הבעלים, זו לא חקירה קשה. אבל יש מקרים בהם צריך לבצע חקירה קצת יותר מעמיקה. הדוגמה של הטיילת באילת היא מסוג המקרים האלה. אתה צריך לדעת בדיוק מתי הוקם הדוכן. למה? – כי זה רלוונטי מבחינה משפטית כמו שאלות של התיישנות העבירה, סוג ההליכים שאתה יכול לנקוט. כיוון שאנחנו מדברים על תופעה ארוכה היה צריך להיכנס לפרטים כדי שאנחנו נדע איפה אנחנו עומדים מבחינת הזמנים. אני כבר אומר בעניין הזה שהיו קשיים ביכולות החקירה. שוב, אנשי היחידה לפיקוח על הבנייה הם אנשים טובים, יש להם רצון רב, זו לא בעיה של חוסר מוטיבציה, זו בעיה של חוסר הכשרה מתאימה שלא מאפשר להם למעשה למלא את התפקיד.


בשלב הזה אחרי מאמצים רבים בוצעה חקירה מסוימת. החומר נמצא אצלנו בבדיקה שלנו. אני מקווה שאחרי שהשביתה תסתיים, השביתה קטעה את מהלך הבדיקה, אני מקווה שאחרי סיום השביתה בזמן קצר נוכל לנקוט בהליכי אכיפה בהיבט הפלילי. הפרקליטות הייתה מעורבת בהליך האזרחי שמחר יינתן פסק הדין.

תודה. אני מודה לך. חברים הדיון הזה הוא דיון שיוצאים ממנו עניינים מערכתיים, דברים שהם מעבר לטיילת באילת. נושא הטיילת באילת נראה לי שעולה על מסלול ויש התקדמות אבל הנושא הזה חושף בעיות בדרך שיכולות להיות במקום אחר. לכן אני רוצה להעמיק בזה אבל יש לי מגבלת זמן ואני לא יכול לחרוג ממנה. אני רוצה לעשות סיכום ביניים לדיון הזה. ולשאול לפני הסיכום האם יש למישהו להוסיף משהו שלא נאמר.

אני טיפלתי יד ביד עם מאיר יצחק הלוי ועורכת הדין דפנה ישראלי בכל הנושא, ובעצם מרגע שהתחלנו לטפל בנושא. יש כאן כשל נוסף שרמז עליו שמואל גולן, בעדינות רבה הייתי אומר, כשל של המערכת המשפטית. היו כאן הנחיות של בית המשפט העליון, אני חושב שזה המקום שממנו זה צריך לצאת. היו הנחיות של בית המשפט העליון לא פעם ולא פעמיים ובית המשפט המחוזי לא קיים אותן. כלומר בית המשפט העליון אחז את השור בקרניו בנקודת זמן מוקדמת מאוד יחסית, ולבקשתנו נתן הנחיות באילו נקודות עקרוניות צריך לעסוק בשלב ראשון.

בצעם לפצל את הדיון ולהגיע להכרעה עקרונית. לו עצתו של בית המשפט העליון הייתה מתקבלת על ידי בית המשפט המחוזי, אני אפילו נדהם שאני צריך להגיד את הדברים האלה, לו הצעתו-הנחיתו הייתה מתקבלת לא היו היום רוכלים על הטיילת, חד וחלק. זה ברור לחלוטין ויש לי את זה בכתובים. כלומר הייתה הנחיה של בית המשפט העליון, בית המשפט המחוזי קיבל אותה טכנית, בית המשפט המחוזי בעצם לא קיים אותה. אני בקשתי ערעור לעליון, בית המשפט העליון כיבד את בית המשפט המחוזי אבל ציין באופן מאוד מפורש ואמר "אפשר שבית המשפט המחוזי יגלה בעתיד שהוא טעה". בעצם הוא נתן אפשרות נוספת להגיש עוד בקשה. הגשנו את הבקשה ולמעשה עבדנו פעם נוספת ועוד פעם בית המשפט המחוזי לא קיים את זה. זאת שאלה מהותית שקשורה לדעתי למישורים הרבה יותר רחבים במדינת ישראל. אם המערכת המשפטית רוצה שיכבדו אותה היא צריכה לכבד את סמכויותיה הפנימיות שלה. זו בעיה שעליה צריך לדון גם כן.

תודה. זו הערה חשובה. משרד הפנים בכוונה אני לא פונה אליכם כי אני לא רוצה להיכנס לעניין כעת.

בעצם המקרה של אילת הוא באמת בבואה של יכולת האכיפה והטיפול שהם מעבר לכוחה של העירייה. לא שלעירייה מגיעות נקודות זכות בעניין הזה, היא אומנם עשתה הרבה מאוד אבל היא עדיין מוגבלת. צריך להבין שמערכת האכיפה העירונית מוגבלת. היא פוליטית, היא מורכבת והיא נמצאת בלחצים כאלה ואחרים ומוגבלת בסמכויותיה. לכן הדבר הזה צריך לקבל גיבוי מדינתי כפי שחובב ארצי אמר. לצערי הרב הגיבוי המדינתי בעניין לא קיבל ביטוי טוב בכל הפעולה הזאת. אומנם הייתה מעורבות של פרקליטות המדינה, אומנם הייתה מעורבות של הגופים השונים אבל בפועל הגיבוי לא ניתן. ברגע שהוא לא ניתן העסק נמשך ונמרח ותוסיף לזה את מה שאמר עורך הדין המכובד שהמערכת השיפוטית גם לא נתנה כתף לעניין. גם כן בלמה חלק מהדברים. חשוב מאוד לדעת שהיחידה הארצית, כנראה, לא נותנת את מה שנדרש ממנה ואנחנו כנראה נצטרך לשקול לבצע ביקורת אצלה ולבדוק מה מגביל אותה ומה מכניס אותה למצרים האלה. אגב זה גם "גן המלך" ומקומות אחרים שהיית רוצה לראות שם גם את היחידה הארצית.

אני מתפרץ וסליחה, אני לא חושב שזה נכון לבוא ולומר ולצאת במסקנה כל עוד לא שמעת את מנהל היחידה הארצית - - -

לצערי שלא הגיע לכאן.

יקירי אני רוצה להסביר לך משהו. ראשית אני רוצה להבין מדוע לא הגיעה הדמות הבכירה שהייתה צריכה להגיע לכאן. אני מכבד אותך יוסף יונה, אני לא מכיר אותך אבל מכבד אותך. אבל יש כאן דרגה מסוימת שצריכה לתת תשובות לוועדה לענייני ביקורת המדינה.


שנית בגלל 4,500 שקלים לא עושים פעולות אכיפה, זו בושה. תאמין לי בושה. אין לי מעבר לזה מה להגיד. אגב זו בושה שמתחילה מלמעלה עד למטה. כי מישהו בסוף לא חתם על הנייר הזה ומישהו בסוף לא חשב שמערכתית לאומית חשוב לשלם את ה- 4,500 שקלים האלה כדי להניע פה תהליך. אתה יודע מה, אסטרטגית מישהו כך חשב, אלוהים ישמור.

זה לא העניין של 4,500 שקלים אלא עניין המדיניות. כשמדברים האם המדינה צריכה להחליף את השלטון המקומי - - -

סליחה, אני לא מסכים איתך. יש כאן ויכוח. אבל מי קובע את המדיניות הזאת?

לצורך העניין מותר למשרד הפנים לקבל החלטה - - -

המדיניות הזאת נקבעה כמוטעית. אתה לא תגן עליה כעת כי היא נקבע כמוטעית בזה שהיא לא עמדה במבחן התוצאה לשינוי המציאות. נקודה. אתה לא יכול לבוא להסביר. אתם לא יכולים, זה קורה כל הזמן בוועדה לענייני ביקורת המדינה, אני אומר לך זה פשוט לא יאמן. לא יכולים גורמי המדינה לזרוק האחד על השני, "זה לא בסמכותי, זה בסמכותו, זה בסמכותו וזה בסמכותו". ובינתיים זו התוצאה. זה מה שאתה אומר. אתה אומר שהרשות המקומית תטפל בזה. יש לה את הכוחות?

ברשותך. מי שהציג את הנקודה, אני מכבד את עורך הדין חובב ארצי, זו המדיניות שלו. לדעתי בעניין הזה צריך לשמוע למה המדיניות של משרד הפנים, אני מדבר באופן כולל ביותר. כשאתה אומר שתבוא הרשות הארצית שתחליף את אותם אלה אוכפי - - -

במקרים מסוימים.

אם אני מסתכל בהיבט הזה, אז איפה ומתי עובר הקו - - -

אז תחליט. אתה לא מחליט. אתה לא יכול להגיד לי שהרוכלות באילת זה בקו מקומי. אני לא מסכים איתך בעליל.

זה עדיין בסמכותו של ראש הרשות ויש להם כלים. אמרו שהרשות המקומית מוגבלת בכלי אכיפה. אני מודיע לך שלראש הרשות המקומית יש יותר סמכות מראש ממשלה בהיבט האכיפה.

יש לך כאן שטח ציבורי שנעשה בו שימוש שלא כדין. אתה מתעלם מזה?

התשובה היא לא, אבל זה עדיין תפקידה של הרשות המקומית.

יפה. זה בדיוק הסיכום שאני רוצה.

זה ויכוח עקרוני שיש לנו כל הזמן עם גופי השלטון המרכזי עד איפה הם נכנסים ומתערבים, ואיפה הם צריכים לתת כתף למערכת המקומית. בחלק מהמקרים, צריך להיות ברור, לרשות המקומית נכון שיש סמכויות ולפעמים יש לה יותר כוח ממה שיש ביחידת הפיקוח הארצית, אני אומר שאין להם הרבה אנשים, הם לא בנויים לתת את העניין הזה. לצורך העניין גם הקימו כוחות אחרים ועדיין צריך לתת את הדעת לעניין הזה.


אדוני אתה כבר מזמן רצית לערוך דיון בנושא של האכיפה על חוקי תכנון ובנייה. הנה דוגמה קלאסית שצריך לתת עליה את הדעת.


מאחר ועשינו כאן ביקורת מערכתית מתוך רצון לבוא ולהראות את הכלים שהיו צריכים להשתמש, בעצם בנינו כאן צוות שהוא צוות מערכתי, עורך הדין שי מזרחי שניהל את כל הביקורת המקומית, מר רוני רגב שניהל את כל הביקורת על המערכת הארצית ודוד בר שבדק את מערכת המיסוי בניהולה של מירי רזין. אני רוצה להודות בשמך לצוות שעשה את העבודה. יש לך כאן בבואה לדיון הבא.

אני גם אודה להם בעצמי.


סיכום הדיון.


ראשית נקודתית אני מברך על דוח המבקר, אני חושב שהוא דוח חשוב ואני גם חושב שלפעמים נחוץ אורח לרגע גם לדברים שנחשבים כלא חשובים ביותר בסדר היום הלאומי. אני חושב שזה כן חשוב. אילת היא בכל זאת חלון הראווה התיירותי המרכזי ביותר במדינת ישראל. אילת היא אחד המקומות התיירותיים, אם שואלים אדם בעולם על ישראל הוא יודע על ירושלים, תל אביב ואילת לגבי השאר הוא לא יודע. אם הוא מגיע לכאן סביר להניח שהוא יגיע גם לאילת, ושלא נדבר על תיירות הפנים שגם היא חשובה.


יש כאן גם את העניין של איך אנחנו נראים. מדינת ישראל התפתחה ומתפתחת. עדיין אני מגדיר אותה כמדינה בהתארגנות. אלו בסך הכול 60 פלוס השנים הראשונות שלנו. אבל בהחלט מדינה בהתארגנות, לדעתי השתנינו. אני חושב שהסטנדרט שלנו עלה, התפיסה שלנו לגבי איך דברים צריכים להיראות השתנתה, אולי לפני עשר, עשרים שנה היה נראה לנו הגיוני שתהיה כזאת רוכלות פיראטית. אני חושב שהיום בסטנדרט הישראלי זה דבר שלא מכבד לא את הקונים ולא את המוכרים ובוודאי לא את העיר ותושביה. לכן זו תופעה שאנחנו לא רוצים לקבל.


דוח המבקר, ודווקא כשהוא לוקח בעיה נקודתית שחושפת בעיה מערכתית זה דבר נכון. אני מודה למבקר על הפעילות הזאת. אני מבקש, גם על דעת המבקר, לשבח את העירייה ואותך ראש העיר משנת 2003 שכשנכנסת לתפקידך על הסיכון האישי והפוליטי ועם כל המשמעויות של הדבר הזה. אני מכיר במה מדובר, אני מכבד אותך ואת הצוות שלך שאתם לוקחים ומתעסקים ופועלים בנושא הזה. לעצם ההחלטה על הקמת המתחם החדש שלדעתי צריך לכוון את כל האנרגיה לכיוון הזה, להכשיר אותו ושיהיה בסטנדרטים גבוהים, אמרת נכון, בסטנדרטים שקופים וברורים כדי שלא תהיינה טענות על מי קיבל ומי לא קיבל את הזכות להציב דוכן. אני לא רוצה להיכנס למי כן ולמי לא כי זה לא בסמכותי אבל לדעתי לא צריך לפסול את מי שיש לו כעת דוכן וגם מצד שני לא למנוע הזדמנות לאחרים. ליצור מערכת שקופה וברורה וקריטריונים מי נכנס למתחם הזה.

ראיתי את התמונות שצירפת כאן, אני חושב שצריך לשפר יותר את החזות, לדעתי המתחם צריך להיות יותר יפה וברמה גבוהה ויתכן שהתמונות לא משקפות. אתם צריכים להבין שהסטנדרט העולמי, גם הישראלי, בתחום התיירות עלה, גם הדרישה של התיירים היא אחרת ולכן חשוב לשמור כאן על רמה. במיוחד שסביבנו מתפתחת לעיר אילת תחרות קשה, צריך לזכור את זה. אנחנו פטריוטים גדולים של העיר אילת ורוצים שאילת תצליח ותתרחב.


אני אומר מעבר לאימוץ הדוח והדברים החשובים שאמרתי על העירייה. צריך להבין, אני קובע את זה כקביעה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הטיילת הצפונית היא שטח ציבורי. נקודה. לא יכולה להתקיים עליו שום פעילות מסחרית. זה דבר ברור, את זה החוק קבע, לא אנחנו צריכים לקבוע. אנחנו מאשרים מחדש את רוח החוק שקובעת את זה. כך זה צריך להיות. אלו ההחלטות שצריכות להתקבל ואם הן לא מתקבלות, מבחינתנו זו עבירה על החוק.


צריך שיהיה כאן, אני אומר את זה לך חובב ארצי, למשרד הפנים ולעירייה, צריך שילוב מערכות בתחום האכיפה. תשלבו ידיים, תעבדו יחד. כעת תהיה החלטת בית משפט ואולי אחר כך זה יגיע לבית המשפט העליון אבל בסוף יצטרכו לעשות משהו. תעבדו יחד על האכיפה. תהיו מתואמים, תנו כל אחד את החלק שלו כדי שהפעילות הזאת תתבצע ושנראה באמת שהדבר הזה יפונה. זה מאוד מאוד חשוב כי אנחנו לא מגלים כאן את אמריקה. הדברים ברורים שיש כאן דוכנים לא מורשים, צריך להזיז אותם למתחם מורשה, צריך להסדיר את הפעילות וצריכים שגורמי אכיפה כלליים יהיו נחושים.


אמרת שמואל גולן דבר חשוב, בעבר היו כאלה שלא רצו לעשות את זה בדרג המקומי. היום יש הנהגת עיר שרוצה לעשות את זה. זה נאמר גם לגורמי האכיפה, יש כאן הנהגת עיר שרוצה לעשות את זה והציגה את זה כמדיניות. אנא מדינת ישראל עזרו לעיריית אילת לעמוד ביעד הזה. את זה אנחנו מבקשים שיקרה. זו החלטת הוועדה לענייני ביקורת המדינה.


בנוסף אני אומר שאנחנו מתכוונים בעתיד להגיע לסיור לאורך הגדר באזור שלך, לבחון את בניית הגדר לחסימת הגבול המערבי, באותה הזדמנות כשנגיע לאילת נשלב בסיור סיור גם לראות את הגבול המזרחי, לבוא ולראות את שטח הרוכלות.


נציגי משרד הפנים תעבירו בבקשה למר אבי דותן שאני מבקש שיוגש בכתב לוועדה לענייני ביקורת המדינה נייר עם מדיניות משרד הפנים, באופן כללי, על הפיקוח והאכיפה. מהי המדיניות שלכם נכון להיום שאתם עומדים מאחוריה. אני מבקש להבין אותה בתפיסה המערכתית הכללית וגם אני מבקש התייחסות ספציפית לאילת. אבל שוב, חייבת להיות התייחסות ספציפית לאילת וראיה מערכתית כללית לכל הנושא של אכיפת דיני התכנון והבנייה, הפיקוח וכל מה שנמצא תחת סמכותכם. אני מבקש להבין מהי המדיניות שלכם נכון להיום. אני מבקש לקבל את הנייר הזה תוך שבועיים מהיום.

אני מודה לכם על הדיון ועל ההשתתפות. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40