PAGE
12
ועדת הכספים

28.11.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 541

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, כ"א בכסלו התשע"א (28 בנובמבר 2010) שעה 12:00

חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010

פרק י"ג (עידוד השקעות הון)

סעיפים 55 עד 58

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

חיים אורון

רוברט אילטוב

אלי אפללו

יצחק וקנין

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ראלב מג'אדלה

ציון פיניאן

חזי צייג, מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אופיר כהן, מנהל מחלקת חוקי עידוד, רשות המסים בישראל, משרד האוצר

אורן משה, רכז תמ"ת, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד תמים עבדאלחלים, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד עדנה הראל, משרד המשפטים

רו"ח עופר מנירב, לשכת רואי החשבון בישראל

רו"ח ורד קירשנר, לשכת רואי החשבון בישראל

רו"ח גרי אגרון, לשכת רואי החשבון בישראל

רו"ח גידי בר זכאי, לשכת רואי החשבון בישראל

ד"ר יהושע גלייטמן, יו"ר קפיטל פוינט פורום ITIF
אלישע ילין, מנכ"ל מיט"ג היי-טק ונצ'רס בע"מ

יורם הלוי, מנכ"ל חממה טכנונולוגית, אופקים

שלמה וקס, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

אשר גרינבאום, כי"ל

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ


חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010

פרק י"ג (עידוד השקעות הון)

סעיפים 55 עד 58

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010, פרק י"ג (עידוד השקעות הון), סעיפים 55 עד 58.

עמוד 130.

ג'ומס, אתה בטוח שאי אפשר להביא מפה?

אני לא מאמין.

הגענו לסעיף 58.

58.
תיקון חוק הרשות לפיתוח ירושלים


בחוק הרשות לפיתוח ירושלים, התשמ"ח-1988, במקום סעיף 22ג יבוא:


22ג.
הטבות למפעלים עתירי ידע, למפעלים עתירי טכנולוגיה ולמפעלים באזור

תעשייה גדול

(א)
לעניין מתן הטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (בסעיף זה – חוק לעידוד השקעות הון), יראו, החל ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), מפעל תעשייתי שהוא מפעל עתיר ידע, מפעל עתיר טכנולוגיה, מפעל שנמצא באזור תעשייה גדול, וכן בניין תעשייתי ובניין תעשייתי משופץ שהושכרו למפעל כאמור, אשר נמצאים בירושלים, כאילו הם נמצאים באור פיתוח א'.

(2) בסעיף זה –
"בניין תעשייתי" – כהגדרתו בסעיף 40א לחוק לעידוד השקעות הון, ויראו כאילו בפסקה (2) בה, אחרי "בשיעור שנקבע בכתב האישור" נאמר "ושאינו פחות מ-70 אחוזים".

"בניין תעשייתי משופץ" – כהגדרתו בסעיף 40א לחוק לעידוד השקעות הון.

"מפעל עתיר ידע", "מפעל עתיר טכנולוגיה" – מפעל שהמען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אישר אותו לעניין סעיף זה בהתאם לכללים שקבעו השרים בתקנות.

"מפעל באזור תעשייה גדול" – מפעל שנמצא באזור תעשייה ששטחו, בהתאם לתכנית בניין עיר מאושרת המיועדת לתעשייה, מאה דונם לפחות".

תסביר למה אתה מתכוון.

אתה לא מצביע.

לא.

הרעיון כאן הוא שאותם בניינים, אותם גופים שהוזכרו בתיקון הזה, בניין תעשייתי כפי שהוגדר, בניין תעשייתי ובניין תעשייתי משופץ, מפעל עתיר ידע ומפעל באזור תעשייתי גדול, החל מה-1 בינואר 2011, אלה שנמצאים בירושלים, יראו אותם כאילו הם נמצאים באזור פיתוח א' והם יקבלו את כל ההטבות שמקבל אזור פיתוח א' באותה נקודה.

תודה.

הממשלה רוצה לטפל גם באזורים מוכי אבטלה או באזורים בהם אין תעסוקה ולפעמים זה בפריפריה ולפעמים במרכז הארץ. האם יש כאן מענה לאותו אזור לגביו המדינה אומרת שהיא רוצה לטפל באזור מוכה האבטלה הזה ורוצה לעודד הקמת מפעל היי-טק במקום, ולצורך כך היא מגדירה את האזור הזה לצורך תעסוקה כאזור עדיפות לאומית, כמו שהגדרת כרגע את ירושלים? האם יש כרגע סמכות לממשלה לעשות את זה או למשרד התעשייה או למדען הראשי שיאמר שאת המקום הזה הוא מגדיר כך בגלל שהוא מקום מוכה אבטלה, כך שאם יוקם במקום מפעל היי-טק, הוא יקבל את ההטבות האלה?

נכון להיום, לפי החוק, הסמכות לקבוע אזור עדיפות לאומית נתונה לשני השרים, שר האוצר ושר התעשייה. התיקון הזה בחוק הרשות לפיתוח ירושלים מתייחס אך ורק לעיר ירושלים והוא נועד לומר שאותם המקומות, אותם גופים, בניינים ומפעלים שציינתי בתוך ירושלים, יהיו צמודים למפת העדיפות הלאומית ויקבלו את אותן הטבות שניתנות באזורי עדיפות א'.


לשאלה שלך. החוק הזה לא מתייחס לאזורים שהם לא באזור עדיפות לאומית.

אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכניס הסתייגות.

לא. חכה. אתה יכול להכניס כל הסתייגות שאתה רוצה, אבל תכף אני אגיד לך איפה.

לא איכפת לי איפה, אבל אני רוצה לפתור את הבעיה.

לפני שאתה פותר את הבעיה, אני הולך בכיוון של אמנון. מה שמופיע כאן לגבי אזור פיתוח ירושלים חל לגבי אזור פיתוח א' בכל הארץ?

כן.

מתוקף החוק הקיים. אם אני מבין נכון, הדברים האלה בעצם נתונים באזור פיתוח א' בכל הארץ על פי חוק עידוד השקעות הון המקורי. אתם מחילים אותם גם על ירושלים או שזה במיוחד לירושלים?

מה שכתוב כאן זה שמפעלים תעשייתיים עתירי ידע, עתירי טכנולוגיה ובנייני תעשייה ומפעלים באזורים שיש להם תב"ע של מעל מאה דונם, הם ייחשבו אזור פיתוח א' ללא קשר לצו, אם יש צו או אין צו, אם יש אישור או אין אישור, כי זה בחוק הראשי.

לגבי דבר כזה בערד, זה חל או לא חל עליו?

התיקון הספציפי הזה מתייחס אך ורק לירושלים.

את זה אני מבין. חוק עידוד השקעות הון המקורי, יש בו דברים שאם אני בירושלים, זה יותר מאשר אני בערד?

לא. בשני המקרים מדובר באזור פיתוח א'.

הדברים האלה נתונים בחוק עידוד השקעות הון.

אנחנו לא הולכים להשלים את החוק היום. ג'ומס, אני אענה לך. הוא לא יודע את מה שאני יודע. אני מנהל דיונים עם האוצר. היות שהממונה על התקציבים וסגנו נמצאים בסין – עכשיו הם כבר במטוס – אני ניהלתי אתם דיונים כאשר הם היו בסין, ובין יתר הדרישות שלי, מה שעלה כאן בוועדה, זה שמפת אזורי הפיתוח לעניין חוק עידוד השקעות הון יהיה בחוק. אז מה שענה לך אורן משה עכשיו, הוא ענה טרום דיון. המקום היחיד שמופיע בחוק, אם זה יאושר, זה רק ירושלים.

יש חוק מיוחד לירושלים.

מה שקראנו עכשיו.

זה חוק שונה מהחוק הראשי.

אם מפת אזורי עדיפות שעכשיו היא בצו והם רוצים להביא את זה בצו עכשיו ביחד עם החוק ותתקבל הדרישה לנו שזה יהיה בחוק, אז גם ערד תהיה בחוק.

למה אתה רוצה את זה בחוק?

כי אני חושב שזה צריך להיות בחוק ואני אסביר לך גם מדוע, ודובר על זה בוועדה.

להגיע לבג"ץ?

לא. למה?

כי חוק הוא קשיח וצו הוא יותר גמיש.

היום לא הולך לי אתך אבל אני אסביר לך. אתם טועים בעניין הזה. כאשר בעל מפעל הולך להשקיע במקום שלדעת כולם הוא נמצא במפת אזורי עדיפות, הוא רוצה להיות יותר בטוח מאשר במצב רגיל – גם חוק אפשר לשנות – שזה באמת דבר שהוא לטווח ארוך. אנחנו ביקשנו בוועדה, ואני חושב שזאת האמת, שאת מפת אזורי העדיפות שהיא קריטריונית בניגוד לדיון הקודם, היא על פי כללים, על פי קריטריונים, שהם יהיו בתוך החוק כאשר יש גמישות. יש אפשרות לשני השרים, באישור ועדת הכספים, להוסיף, להוריד, לשנות את המפה הזאת, אבל באופן עקרוני אני חושב שזה צריך להיות בחוק. זאת הייתה הדעה של רוב חברי הוועדה. עדיין לא קיבלתי תשובה על כך. יש דיונים אתם.


לכן התשובה שנתנו נציגי הממשלה היא שירושלים נמצאת בחוק ומפת אזורי עדיפות נמצאת בצו, אבל הצו פוקע ב-31 בדצמבר. זאת אומרת, אם אנחנו מאשרים את החוק הזה ולא יהיה צו מקביל או לפי טעמי שזה צריך להיות בחוק, ב-1 בינואר לא תהיה מפת אזורי עדיפות.

אבל ירושלים כן תהיה.

ג'ומס, אני מבקש ממך שתהיה אתי בעניין הזה.

אני אתך.

כי אחרת אתה יודע מה קורה. הם מביאים את מפת אזורי העדיפות חצי שנה מאוחר יותר, עד ששני השרים מסתדרים, כך שעדיף שזה בחוק והחוק הוא קריטריוני. אני חושב שזה צריך להיות הנושא.

טוב.

לא ענית לי.

אני עונה לך. ביום חמישי בעזרת השם הם יבואו ואז תהיה החלטה אם כן חוק או לא חוק. אז אתה מגיש את ההסתייגות, אם המפה לא תמצא חן בעיניך. המפה בכל מקרה תגיע או דרך צו או דרך חוק.

אני דווקא חושב שנושא המפה צריך להיות בצו כי אזור שהוגדר כאזור מוכה אבטלה, צריך לתת לו מכה נקודתית, להקים שם מפעל, יכולה להיות הוראת שעה של שנה-שנתיים או שלוש ואחר כך יכול להיות שאזור מוכה אבטלה יהיה במקום אחר.

אלה הקריטריונים.

גם הצו וגם החוק קובעים קריטריונים.

השאלה אם זה בחוק או בצו.

מתי אני שם את ההסתייגות?

ביום חמישי.

יש דוח שהממשלה הזמינה לגבי אזורים מסוימים ויש אזורים שבהגדרה הם מוכי אבטלה. אזורים שהממשלה רוצה לעודד בהם את התעסוקה וכתוצאה מכך להוריד את העוני, להביא למקום הזה מפעלי היי-טק, אני רוצה שיהיה עידוד במענק לאותו מפעל. כרגע אני לא יודע היכן האזור הזה. ביום שלישי יש לי ועדת משנה ורציתי לדעת.

אני לא יודע לענות לך. יכול להיות שזה יתקבל על דעת הממשלה והוועדה תאשר את זה. מה שאתה אומר, זה דבר הגיוני. אדרבה, תדון על זה בוועדת המשנה ותבוא עם המלצה.

יש היום הגדרה כאשר מדברים על רמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 3, ושיעור אבטלה של 10 אחוזים. אלה ישובים שנמצאים בתוך המפה.

המפעלים שיקומו שם מקבלים מענק?

כן.

לא ראיתי.

זה אזור פיתוח א'.

ישבתי עם מנכ"ל התמ"ת והוא אמר שיש לו מגבלות מסוימות ויש מקומות שהוא לא יכול לקבל החלטה לגביהם. שאלתי לגבי מקומות ספציפיים.

שעונים על רמה כלכלית חברתית 1 עד 3 ו-10 אחוזים אבטלה?

כן.

אני אתן לך תשובה. לגבי חוק עידוד השקעות הון ומענקים, רק אזור פיתוח א'.

אני מדבר על מענקים.

אזור פיתוח א'.
השיקול הזה של אחוז אבטלה הוא לא מטופל דרך חוק זה. מסלול תעסוקה, שם אנחנו נותנים פתרון.

זה לא מטופל. בדקתי את זה.

ציון, רצית הצעה לסדר על עידוד השקעות הון.

היושב ראש, הצעה לסדר. מאז אנחנו מדברים בנושא של חוק עידוד השקעות הון, בנושא של המענקים, נשמעים קולות וברקים, יותר קולות מאשר ברקים כי אין גשם. אנחנו מדברים על הנושא הזה של ההחרגות. אנחנו החרגנו את הנושא של מפעלים ביטחוניים וזה כנראה הולך להיות, מה שבאחזקות מדינה של מאה אחוזים, ומה שנשאר חוק, הוא נשאר מה שנקרא חוק כי"ל, וזה חוק רק לכימיקלים לישראל. זה לא מידתי. אני לא רוצה לומר שזה לא יפה אבל זה לא פייר, במיוחד כאשר נציגי המפעל באו ואמרו שהם הולכים לקבל עוד 350 עובדים חדשים. רק העלות של 350 עובדים חדשים, על פי הצהרת שר הפנים בזמנו, כל מקום עבודה עולה כ-150 אלף שקלים למדינה. כלומר, זה 52 מיליון ו-500 אלף שקלים. לכן אני חושב שצריך להיות מידתי בנושא הזה ואני מציע שהגזרה תהיה רק על 50 אחוזים בנושא של כימיקלים לישראל ולבוא אתם ביחד במשא ומתן כדי לא לתת את זה בפעם אחת אלא בהדרגה, כך שבפעם הראשונה הפעימה הראשונה תהיה חמישים אחוזים.

אפשר להתייחס?

לא. אין צורך ואני אומר לכם גם מדוע אין צורך. דיברנו קודם על סין שראשי אגף התקציבים נמצאים שם והם חוזרים היום. הם נסעו בשליחות המדינה, כך הם אמרו לי. אני ביקשתי מהם על כל הנושאים שדובר בוועדה בשעתו, גם לגבי הנושא של כי"ל וגם לגבי הנושא של התעשיות הביטחוניות, גם לגבי המפה וגם לגבי ההטבות במס, הפער שבין מרכז הארץ לבין הפריפריה. הם מנהלים דיונים, נדמה לי בינם לבין עצמם אבל גם עם משרד ראש הממשלה. הם עדיין לא הגיעו להחלטה בעניין הזה. ההצעה שאתה מציע עכשיו היא הצעה שנזרקת לחלל האוויר. אני יודע שמדברים גם על זה אבל אני לא יודע מה ההחלטה שלהם. ביום חמישי אנחנו נצטרך להכריע בשאלות הללו ואני מקווה שעד אז לממשלה תהיה עמדה כי כרגע לממשלה אין עמדה, בעקבות הדיון בוועדה. הם הבינו שהחוק הזה לא הולך להיות מאושר כמות שהוא אלא הוא יצטרך לעבור שינויים והם דנים על השינויים. הם כבר אמרו לי חלק מהפתרונות עליהם הם חושבים, אבל הם לא הגיעו להחלטה.


אני מציע לא להתחיל את הדיון בעניין הזה מכיוון שיכול להיות שאנחנו דנים דיון סרק. יכול להיות שהממשלה תקבל את ההחלטות כפי שאנחנו ביקשנו שתתקבלנה.

בכל מקרה אני מצטרף להצעתו של ציון לגבי התעשיות הביטחוניות.

הוא דיבר על כי"ל ודרך אגב הוא אמר לגבי התעשיות הביטחוניות.

כי"ל, על הקטע של הכרייה.

כן. אין לכי"ל בעיה בקטע של העיבוד.

רק בחלק של הכרייה, ודאי.

לכי"ל יש בעיה. הם רוצים לקבל את המשך ההטבות גם על הקטע של העיבוד.

של הכרייה.

לגבי העיבוד אין להם בעיה.

השאלה אם צריך להתחיל עכשיו דיון.


לגבי התעשיות הביטחוניות, יש להם הצעה שאני לא רוצה להעלות אותה עכשיו מכיוון שהיא לא מגובשת אצלם, וההצעה היא לא להחריג את התעשיות הביטחוניות אלא להשאיר אותן בחוק, אבל שהתעשיות הביטחוניות או בעצם החברות הממשלתיות שהן התעשיות הביטחוניות לא תפגענה. אני לא רוצה להעלות את העניין הזה מכיוון שהוא עדיין בדיונים שהם מקיימים והם גם מדברים אתי. אני מציע לא לקיים את הדיון הזה עכשיו.

גפני, לא דיון, אבל בכל זאת סוגיה. אני לא יודעת אם זה נכון, אבל אני ראיתי נכונות מצד אגף התקציבים לא להחריג את החברות הממשלתיות בכלל ואת התעשיות בפרט האם זה נכון – אני לא יודעת, אולי גם אתם שמעתם – שרפאל מוחרגת מהיעדר ההחרגה?

לא, עדיין לא. יש להם הצעה חליפית שהם צריכים לגבש אותה. הם עכשיו במטוס.

בכל אופן, ברגע זה מגבשים אותה.

כן. הם מאוד בלחץ מהעניין הזה והם גם בלחץ מהדיון שהיה בוועדת הכספים. יש גם לחץ ציבורי על התעשיות הביטחוניות. בקיצור, אני אפילו סברתי שצריך לדחות את הדיון על עידוד השקעות הון, אבל בגלל שאנחנו נמצאים בחוק הסדרים לא רציתי לדחות אלא לסיים את החוק לפחות פורמלית ולהמשיך הלאה בשני החוקים האחרים. אנחנו צריכים גם על המחקר והפיתוח לקבל החלטה.

גפני, אתה מנית את הנושאים עליהם אתה מנהל משא ומתן אבל משום מה אתה כל פעם שוכח מה שבעיניי לפחות נראה נושא מרכזי וזאת הפרופורציה בין שישה מיליארד ל-400 מיליון שקלים.

לא קיימתי דיון אתם.

אבל אני מבקש, אתה מייצג אותנו. אני חושב שהפרופורציה הזאת, כאשר חוק עידוד השקעות הון, המרכיב ההוני שבתוכו, הוא בעצם בנחיתות כזאת גדולה, תגרום לשני דברים: ראשית, כל מי שיקבל באופן אוטומטי את החלק ההוני, יבוא לבקש על ה-400 מיליון ואז יקרה אחת מהשתיים: או שיהיה שם תור אין סופי, ואז יתחילו - מה שאומרים שלא אבל אני לא יודע איך יעמדו בזה – לתת חלקי הטבות ובקיצור, כל המסלול ההוני יישחק. אני חושב שצריך להיות כאן אינטרס של הפריפריה ושל המפעלים הבינוניים, של אלה שמבחינתם המסלול ההוני הוא קריטי.

יכול להיות שאני אקיים אתם ישיבה אצלי, לא בוועדה, על כל הנושאים האלה. אני אקרא לחברים אבל לא לדיון כללי.

בסדר, אבל זה נושא שהוא כאילו תקציבי, הוא מופיע במקום אחר, אבל הוא שייך למה שקורה כאן. לאוצר מאוד קל לוותר בעניין של הטבות המס כי זה לא בתקציב. זה רשום על הקרח ובסוף יש לו דף שמדבר על משמעות הטבות המס מבחינה תקציבית. 35 מיליארד זה כבר עומד היום, יהיה 40 מיליארד, מה זה חשוב. הוויכוח על עידוד השקעות הון בתקציב הוא כואב עכשיו אבל הוא מהותי להרבה מאוד מפעלים בפריפריה, בינוניים, קטנים-בינוניים, שבלי ההשתתפות בסיכון לא יעשו את המהלכים הללו ואין על זה לובי בחדר הזה. אני אומר לך שהדבר הזה הוא אינטרס גדול ואני בטוח שאם מנהל מרכז ההשקעות היה מדבר חופשי, הוא היה אומר שאני צודק אבל את זה רק אני אמרתי.

פותחים דיון?

לא.

אני בטוחה שג'ומס צודק, אבל עוד לא הבנתי במה הוא צודק.

שצריך מענקים.

יש שני מסלולים. המסלול הגדול שעליו דנים כאן הוא מסלול ההטבות והוא מוערך ב-6 מיליארד. לא מוערך אלא הוא היה 6 מיליארד. יש מסלול שני והוא עידוד השקעות הון. עידוד השקעות הון מופיע בתקציב נמוך לשנתיים הקרובים והוא בסכום של 400 מיליון שקלים.

כמו תמיד.

בסדר, אבל זה נמוך.

הוא צודק במובן שמאחר שאין בחירה בין המסלולים, מה שיקרה זה שכל אלה שהיו, לא קיבלו מענקים.

אבל עדיין הסיוע הוא נמוך.

אתם צופים שיהיו ביקושים גדולים?

יש לו כבר שני מיליארד ביקושים.

סיימתי את העניין הזה. מנכ"ל התאחדות בתי המלון רוצה לומר משפט.

ההתייחסות היא לסעיף 51 וההחרגה שנעשתה בו זה שנים בהן היה ברור לכולם שתיירות זה ענף ייצור תעשייתי. פתאום נעשתה כאן הפרדה. מדובר בתעשייה עתירת תעסוקה, גם בפריפריה, יצואן ממדרגה ראשונה. בכל דברי ההסבר שניתנים כאן, התיירות והמלונאות בדיוק נראים כתואמים להצעות האלה. אפילו הטענה לכאורה שאי אפשר לקחת את בתי המלון ולהעביר אותם לסין או להודו, לצערנו לא אוחזת מים כי בעשרים השנים האחרונות לאותם משקיעים במלונאות, העתיקו לחוץ לארץ והדוגמאות הן רבות.

אנחנו פותחים דיון עכשיו?

לא. אני אגיד לך מה שקרה. אחרי שקיימנו את הדיון הארוך על הנושא הזה ואחרי שביקשנו את כל הדיונים, קיבלתי מכתב מהתאחדות בתי המלון ששואלים למה הם מוחרגים. הם לא היו בישיבה ולא עקבו אחרי העניין הזה.

זה ראוי לדיון.

ראו לדיון, בסדר. בבקשה. הוא העלה את הנושא, בבקשה, תשיב לו.

הרפורמה שמובאת בחוק הנוכחי היא רפורמה שהיא מיועדת לצורכי התעשייה והיא נבחנה בראיית התחרות הגלובלית שהתעשייה הישראלית עומדת בה ביחס לעולם. הקפדנו מאוד לא לבצע כל שינוי בשימושים שנעשים בתחום התיירות בחוק הזה. מעבר לזה צריך לומר שמינהלת מרכז ההשקעות היא גוף נפרד ממינהלת ההשקעות בתיירות. זאת אומרת, נעשה כבר איזשהו פיצול בעבר. ככל שלדעתך יש צורך לבצע שינויים באופן שבו ניתנים מענקים בתיירות, אז אפשר בהחלט לדון בזה. אגב, אני ספציפית לא הבן אדם לשם כך.

חקיקה נפרדת.

זאת רפורמה שהיא בראי התעשייה בלבד.

זה באחריות שר התיירות.

נכון. אמרתי, לא נגענו בתיירות. יש כאן הטעיה. אני לא שיניתי כלום בהטבות לתיירות. אני חוזר, לא שונה שום דבר בהטבות שניתנות לתיירות.

מה אומר משרד התיירות?

לא שונה כלום בהטבות שניתנות לתיירות.

שר התיירות מסכים?

מה שר התיירות עכשיו נכנס לכאן?


אנחנו עוברים לסעיף הבא, מחקר ופיתוח.

הישיבה ננעלה בשעה12:25