PAGE
20
ועדת החוקה חוק ומשפט

28.12.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 304

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"א בטבת התשע"א (28 בדצמבר 2010), שעה 11:30

אכיפת חוק צער בעלי חיים ומיצוי הדין עם המתעללים בעלי חיים

דיון במסגרת יום זכויות בעלי החיים

חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר

דב חנין

ניצן הורוביץ

איתן כבל

ד"ר מישל בלאיש, מנהל השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר צביה מילדנברג, השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר נירית ציפורי, השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר רוני עוזרי, השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר דגנית בן דב, השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פנה יוריסטה, דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רועי קליגר, מנהל יחידת הפיצו"ח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד אפרת אביאני, ממונה על מחלקת התביעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר טובה אברך, מועצת החלב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בלה ילמה, עוזרת מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד לירון אדלר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד אדלר מינקה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גלעד סממה, יועץ שר המשפטים

חיים פדלון, רמ"ד הגנת הסביבה, משטרת ישראל

בתיה בר, המשרד להגנת הסביבה

רוני מלכא, מנהל חטיבת פיקוח ואכיפה, רשות הטבע והגנים

יעל שטייגמן, מנהלת מדור, רשות הטבע והגנים

עו"ד אהוד פלג, יו"ר הוועדה להגנת זכויות בעלי חיים, לשכת עורכי הדין

ד"ר זיוה ברכה, עיריית תל אביב-יפו

אלה אבין, מזכ"ל עמותת נח, התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים

יעל ארקין, מנכ"לית תנו לחיות לחיות

אתי אלטמן, דוברת תנו לחיות לחיות

ד"ר רפי קישון, וטרינר, תנו לחיות לחיות

מי-טל שמיר, תנו לחיות לחיות

ענת שור, יועצת תקשורת, תנו לחיות לחיות

מיטל כהן, תנו לחיות לחיות

ענת מגן, תנו לחיות לחיות

עו"ד יונתן שפיגל, תנו לחיות לחיות

נויה נידימון, תנו לחיות לחיות

דורון ברנר, יו"ר עמותת משמר בעלי החיים בישראל

אמיר ברנט, סגן מפקד משמר בעלי החיים בישראל

ד"ר אופק גולדנברג, וטרינרית, משמר בעלי החיים בישראל

נופר נוחי, כלבייה עירונית, תל אביב

מרסל אופק אוחנה, עמותת "ראשון אוהבת חיות"

שרית איילון, עמותת "ראשון אוהבת חיות"

רות מאיר, עמותת צער בלי חיים רחובות

אבלינה לויט, עמותת "אשקלון אוהבת חיות"

רותי פרוכטר-וינשטין, עמותת "צער בעלי חיים רמת גן והסביבה"

מי-טל דנון, פעילה, סטודנטית למשפטים

לילי הלפרין, מנהלת תכנית אמת

עו"ד יוסי וולפסון, אנונימוס, עמותה לזכויות בעלי חיים

רעות הורן, אנונימנוס, עמותה לזכויות בעלי חיים

גלי דוידסון, הגנ"ס

אורלי שגב, הגנ"ס

מרים אושן

ג'יין הלוי

ד"ר מיכל בר, הקואליציה הבינלאומית

אלה אבין

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

אכיפת חוק צער בעלי חיים ומיצוי הדין עם המתעללים בעלי חיים

דיון במסגרת יום זכויות בעלי החיים

במסגרת יום זכויות בעלי החיים בכנסת ועל פי בקשתו של חבר הכנסת איתן כבל, אנחנו נקיים היום דיון בנושא של אכיפת חוק צער בעלי חיים ומיצוי הדין.


לפני קרוב ל-17 שנים חוקקה הכנסת את חוק צער בעלי חיים. חוק צער בעלי חיים הוא חוק חשוב מאוד, חוק עם עומק מוסרי גדול מאוד והוא בעל עומס מוסרי גדול כי הקורבנות של הפרה שלו, הקורבנות של התעללות בבעלי חיים, לא יכולים לבוא לבניין הזה ולצעוק, אין להם לוביסטים, ודווקא משום כך אנחנו חייבים להגן עליהם.


בהרבה מקרים מצאנו במקורותינו שאבותינו נבחנו במידת החמלה שהייתה להם לבעלי חיים. כך מסופר על רבקה, על משה, וגם החברה שלנו תיבחן איך אנחנו מיישמים את חוק צער בעלי חיים.


לצערי, נדמה לי שאנחנו לא עוברים את המבחן הזה בצורה טובה. זה מתחיל בחקיקה, כדי ליישם את חוק צער בעלי חיים נחוצות הוראות מפורטות בתקנות, אני מבין שבהרבה תחומים לא הותקנו תקנות במיוחד לגבי בעלי חיים בחקלאות, ורק לאחרונה ראינו בטלוויזיה דברים שקורים שם ושהם לא יתוארו.


ישבו ועדות לפני חמש שנים, שש שנים, שבע שנים ועדיין אין תקנות והחוק והתקנות שכן קיימים, אני לא יודע עד כמה מקיימים אותם, כמה מפקחים עליהם, ואנחנו נראה היום האם יש פיקוח וכאשר מתגלות הפרות, מה האמצעים שנוקטים בהם. ברור שיש נושאים חשובים יותר מבחינת המשטרה אבל אלימות כלפי בעלי חיים היא התחלה ואחר כך היא ממשיכה כלפי חסרי ישע אחרים. לפעמים הנטייה לאלימות שיכולה להיות מופנית כלפי בעלי חיים הופכת אחר כך להיות מופנית גם כלפי בני אדם.


הגיעה לכאן שורה של אורחים שעוסקים בנושא. עד עכשיו אני עסקתי במתן הכשר לצפרדעים כי שמעתי שיש כל מיני חברי כנסת חרדים שאכלו בשבועיים האחרונים צפרדעים והיום הם התוודו על כך. לא מצאתי הכשר, אני מוכרח לומר. הייתי רוצה שנעסוק היום בעיקר במה עתיד להיעשות הן לגבי האכיפה והן לגבי מיצוי הדין כאשר אנשים נתפסים כדי שנוכל להמשיך ולקיים את הדיון הזה בצורה חשובה.


אני מבקש מחבר הכנסת איתן כבל יוזם הדיון לפתוח.

תודה אדוני היושב ראש, תודה לך שהואלת להוביל את הדיון הזה במסגרת ועדת החוקה, חוק ומשפט שאתה עומד בראשה. תודה בשמי ובשם חברי השדולה ובשם כל החברים מהעמותות השונות ומהארגונים השונים. נמצאים אתנו גם תלמידים מהמכללה לאיכות השלטון וכל התלמידים מקריית גת.


ברשותך אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר מספר דברים בקצרה כיוון שיותר אני אשמח לשמוע את אנשי המקצוע העוסקים בתחום. כפי שאמרתי בדיון הקודם, יום זכויות בעלי החיים השנה הוא בסימן שני נושאים מרכזיים. הנושא הראשון בו דנו קודם בוועדת החינוך עסק בנושא חתולי הרחוב והנושא השני אותו אנחנו מעלים כאן – ואני מקווה בהרחבה, מתוך שנדע לצאת מכאן גם עם תוצאות – הוא נושא הפיקוח על חוק צער בעלי חיים מצד אחד ומצד שני מיצוי הדין, קרי, האופן שבו בתי המשפט מתייחסים לכל הנושא הזה.


אני יכול לומר לכם – ואני לא רוצה להשתמש בקלישאות ולא במלים גדולות – שכראש השדולה, ואני בטוח שגם חבריי, ואני יכול לומר לכם שהכנסת הזאת אף יותר מכנסות אחרות מכל סיעות הבית, ללא הבדל ימין, שמאל, דתיים, חילוניים, ערבים ויהודים, יודעת להתאחד יותר מכפי שהיה בעבר סביב הנושאים הנוגעים לזכויות בעלי חיים.


אדוני היושב ראש, ראוי שתדע ושנדע כולנו שנושא האכיפה הוא בכי רע ומראש אני רוצה לומר כדי שלא נעסוק בשאלה האם יש אכיפה או אין אכיפה. אני אומר שמתבצעת אכיפה אבל היא אכיפה שרחוקה מרחק גדול מאוד מזאת הנדרשת, מהבעיה שקיימת ברחבי הארץ. אני יכול לומר לכם משפט נוסף והוא שהבעיה הזאת היא חותכת את החברה הישראלית. שלא יחשוב לו מאן דהוא שהנושא הזה שייך לזרם או לקבוצה בחברה הישראלית שאנחנו ננסה לתת בו סימנים. נכון, יש קבוצות שאולי המצב הוא יותר חמור אבל בסך הכל הכללי החריש הנדרש הוא בכל החברה הישראלית.

נמצאים כאן נציגי המשטרה ואני יודע שמר חיים פדלון, ראש מדור הגנת הסביבה, הוא עם לב רחב לנושא הזה ואני שומע את זה מכל הנציגים העוסקים במלאכה, אבל אתה לא יכול להיות בכל תחנה, אתה לא יכול להיות בכל אירוע, ואתה לא יכול להיות בכל נקודה ברחבי הארץ בכל זמן נתון. לך, כחלק מהחברה הישראלית ולא רק כחלק מן המשטרה, יש עוד עבודה רבה גם בתוך המשטרה.

אני מודע לכך שיותר מפעם אחת, יותר מעשרים ושלושים פעמים, מגיעים אזרחים טובים כדי להתלונן על התעללות בבעלי חיים, היחס הוא במקרה הטוב של למלא את הטופס או במקרה הפחות טוב הוא באל תטרידו אותנו או במקרה השלישי, שהוא הגרוע ביותר, שאפילו לא רוצים להתייחס למה שאותם אזרחים טובים מציגים, ואני מניח שעורך דין יוסי וולפסון יציג את הנתונים כפי שהם.


מצד שני, יש לנו את נושא מיצוי הדין. לצערי אדוני היושב ראש, ואלה נושאים שאתה אוהב לעסוק בהם, נושא בתי המשפט, אני יכול לומר לך את מה שנוגע להתמודדות של בתי המשפט מול תלונות שכבר מגיעות. בסדר, הייתה אכיפה בחלק מן המקרים וכבר הצלחנו להביא אותה לכדי תביעה, אבל – בגדול, ושלא יביאו לי מקרה כי נדמה לי שלאחרונה היה מקרה בו הייתה החמרה או יחס יותר תקיף של בתי המשפט – אם מבררים, מסתבר שזאת שישבה בדין הייתה יותר קרובה לתחום והנושא הזה דיבר אל ליבה.


לכן אדוני היושב ראש, אני מבקש שנצא מכאן בסופו של עניין עם הצעת החלטה שיהיה לה גם תוקף. תודה.

תודה. חבר הכנסת דב חנין, אני מבין שאתה אמור לכלות את זמנך בדיון תקציב.

לא לכלות את תקציב אלא להסביר למה התקציב הזה הוא גרוע.

לצערי הרב, אמרתי לכלות את זמנך כי אני מניח שאתה מדבר בפני אולם ריק. רשות הדיבור היא שלך.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה על כינוס הישיבה הזאת ואדוני יושב ראש השדולה, תודה על יוזמתך.


אדוני היושב ראש, זה נדיר שאני אומר את המשפט הבא, אבל לעונג לי לומר אותו הפעם. הסכמתי לכל מילה בדבריך, דבר שלא קורה הרבה בכנסת אבל הנה, זה קרה ואני מציין את דבריך שהם דברים חשובים וערכיים.

לא הבנתי את מה שאמרת. אתה יכול לחזור על הדברים? רבותיי, תרשמו את זה בפרוטוקול.

הנושא שעומד על שולחננו הוא נושא מאוד מאוד רציני, אבל לפני שאני אתייחס לנושא הזה, קודם כל ברכות לכל המתנדבים והמתנדבות, הארגונים, האנשים, הפעילים. אתם מצפונה החי והפועל של החברה הישראלית בכל הנוגע לבעלי חיים. כל הכבוד לכם ותודה רבה בשם הציבור הישראלי. אתם עושים לפעמים מלאכה שהיא קשה ובמקרים רבים אפילו כפויית טובה ולא תמיד מובנת מספיק, אבל מאוד מאוד חשובה. הגנה על בעלי חיים חשובה וחיונית כי בעלי חיים מאכלסים יחד אתנו את אותו עולם מיוחד בו אנחנו חיים ויש לנו חובות כלפיהם, אבל הגנה על בעלי חיים היא גם חלק מהאנושיות שלנו. האנושיות שלנו לא יכולה להיעצר בגבולות החיצוניים של המין האנושי. כמו שאמר יושב ראש הוועדה, אלימות והתעללות בבעלי חיים מגיעה גם לאלימות והתעללות בחסרי ישע בני אדם.


עמיתיי, גבירותיי ורבותיי, אני רוצה לומר לכם שתמונת הדברים בתחום של אכיפה ביחס לעבירות בבעלי חיים היא תמונה עגומה. אני לא מזלזל באנשים הטובים שעושים עבודה ואני מעריך את העבודה שנעשית, אבל יש לנו עוד מרחק עצום כדי להגיע למקום שבו החברה הישראלית צריכה להיות. בשורה התחתונה אני אומר לכם בצער שהתחושה שלי היא שאין דין ואין דיין בכל הנוגע לעבירות כלפי בעלי חיים.


מונחת בפני תשובתו של השר לביטחון פנים לאחת השאילתות הלא מעטות שהגשתי בנושא הזה ואני רוצה להביא בפניכם כמה נתונים. הוא מספר לי, בתשובה לשאלתי, על שנת 2007, אז נפתחו במשטרה בסך הכל 406 תיקים. מעט תיקים נפתחו. הוא אומר שאנשים לא מרבים להתלונן למרבית הצער, אבל בשנת 2008 המספר עוד הצטמצם והוא לא 406 תיקים שנפתחו אלא 375 תיקים נפתחו. אנשים מתלוננים, אגב, כאשר באמת מגיעים מים עד נפש, כאשר באמת יש מקרה שאנשים כבר אומרים שזה משהו שצריך ללכת למשטרה. לתומי הייתי מאמין או סבור שכשתיק מגיע למשטרה, הוא לפחות מגיע גם לבית המשפט ואולי אפילו לבית הסוהר, אבל למרבית הצער לא זאת התמונה.


אמרנו, 406 תיקים נפתחו בשנת 2007 ובאותה שנה נסגרו 359 תיקים. 120 תיקים נסגרו מעילה של אין עניין לציבור. 120 תיקים בהם אזרח או אזרחית באו כבר למשטרה, אמרו שמדובר בהתעללות בבעלי חיים ואמרו להם שזה לא מעניין אותנו. זה מה שאמרו להם. אין עניין לציבור. 213 תיקים נסגרו בסטטוס אחר, חוסר ראיות, לא בר עונשין. יש תיקים שעוד בחקירה. בסך הכל 34 תיקים הובאו לתביעות או לפרקליטות. זה בשנת 2007.


בשנת 2008 אמרנו שנפתחו 375 תיקים אבל כבר הספיקו להיסגר 315 תיקים. 99 תיקים, אין עניין לציבור. 196, סטטוס אחר, חוסר ראיות, לא בר עונשין. בסך הכל 40 תיקים הועברו לתביעות או לפרקליטות.


יש גם תובעת ממדור איכות הסביבה באגף המבצעים. הפעילות הזאת לא מתועדת במערכת התביעות המשטרתית אבל כאן מדובר כנראה בעשרה תיקים לשנה.


תמונה עגומה ומצערת מאוד.


יש לי עוד שאילתות מהסוג הזה, אבל אני לא רוצה להאריך בנתונים כי אני מניח שיובאו לכאן נתונים נוספים על ידי עורך דין וולפסון ואחרים, אבל יש גם מקרים בהם המערכת כאילו התחילה לפעול ובכל זאת היא לא עובדת. למשל, יש תלונה נגד וטרינר רשותי של מטה בנימין. אני לא רוצה להזכיר כאן את שמו בפורום של הכנסת, אבל זאת תלונה שכבר התקיים דיון בקובלנה, התכנסה ועדה, לא פורסמו החלטות ואני שואל שאילתא. אנחנו מדברים על משהו שהוא משנת 2009. כאן עונה לי שר החקלאות ש"טרם ניתנה החלטה סופית באשר לנקיטת אמצעי משמעת נגד אותו וטרינר רשותי" שהטענה כלפיו הייתה שהוא התעלל בבעלי חיים.


בכוונה אני לא מזכיר את השם כי באמת הבעיה איננה מקרה אינדיבידואלי כזה או אחר אלא הבעיה היא משהו במערכת שלא עובד נכון. זה כבר מקרה שבורר, כבר יש מסקנות, יש ממצאים, וטרינר, אדם שהוא יותר מכל בן אדם אחר אמור להגן על בעלי חיים ולשמור עליהם ולהוות דוגמה, אבל המערכת לא יודעת לעבוד. משהו אצלנו לא עובד נכון בתחום הזה של הגנה על בעלי חיים.


אדוני היושב ראש, אני מאוד מקווה שהדיון הזה יהיה צעד קדימה בכיוון הזה. אני רוצה להתנצל בפני כל הנוכחים על כך שבעוד כמה דקות אני אאלץ לצאת לדיון במליאת הכנסת.


אני מאחל לכולנו הצלחה.

משרד החקלאות. למשרד החקלאות יש מצגת אותה אני רוצה לראות.

שלום. שמי אפרת אביאני, אני עורכת דין וממונה על מחלקת התביעות במשרד החקלאות. התבקשתי להציג את פעילות האכיפה של חוק צער בעלי חיים שהוא באחריות המשרד - חוק צער בעלי חיים, הגנה על בעלי חיים הוא באחריות משרד החקלאות – את פעילות האכיפה שמתבצעת במשרד על ידי כמה גורמים שפעילים בתחום הזה.


אני רוצה לומר שכשאנחנו מדברים על אכיפה ומיצוי הדין, בדרך כלל מסתכלים על נקודת הקצה, על איזה עונש מטיל בית המשפט בסופו של דבר, מה גובה הקנס, כמה כתבי אישום הוגשו, אבל צריך לזכור שפעילות אכיפה לא מתבטאת רק בענישה בקצה הדרך אלא היא מתבטאת גם בהדרכה, באכיפה היום יומית, בנוכחות, בביקורות ובנוכחות בשטח שגם אלה מבטאים את אכיפת החוק ואת הערכים שעומדים מאחוריו. את העבודה הזאת עושים כמה גורמים במשרד שלנו.


יש לנו את המחלקה של הממונה לפי חוק צער בעלי חיים שהיא פועלת במסגרת השירותים הווטרינריים. אפשר לראות שעד לאחרונה המחלקה הזאת מנתה רופאה וטרינרית אחת והיום יש לנו כבר שתי רופאות וטרינריות ורכזת כוח אדם מינהלי. בנוסף רופאה וטרינרית נוספת של השירותים הווטרינריים שאחראית לפרוייקט חילוץ ושיקום סוסים וחמורים שהמשרד מקדיש לו משאבים רבים בשנים האחרונות. גורם אכיפה נוסף ומשמעותי הוא יחידת הפיקוח של המשרד. יחידת הפיקוח, בעצם המשטרה החקלאית של המשרד, מונה כשבעים פקחים ועוסקת אף היא באכיפת החוק. בנקודת הקצה, התיקים מגיעים למחלקת התביעות בלשכה המשפטית, זאת מעין פרקליטות קטנה שפועלת בתוך המשרד שמונה בסך הכל שני עורכי דין וממונה שזאת אני.


הממונה על חוק צער בעלי חיים מבחינת היקפי הפעילות שלה, כמו שאמרנו האכיפה היא לא רק בתיקים. המחלקה ביצעה בשנת 2010 כ-120 ביקורות בכלביות, מופעים, תערוכות של בעלי חיים, עושים ביקורות על פרסומות שמשתתפים בהם בעלי חיים, יש התכתבויות עם כל מיני גורמים מסחריים שמערבים בעלי חיים בפעילות שלהם. בנוסף בוצעו עשרות ביקורות נוספות יחד עם המשטרה ויחידת הפיקוח במסגרת הפרוייקט להצלת סוסים וחמורים עליו דיברתי קודם לכן.


מחלקת התביעות. צריך לזכור שאותם שני עורכי דין מטפלים, חוץ מתיקי צער בעלי חיים, באלף תיקים בשנה בכל מיני עבירות חקלאות, בעיקר בהקשר של בריאות הציבור, אבל למרות זאת ובניגוד אולי למה שמקובל בפרקליטות הרגילה או במשטרת ישראל, אצלנו יש הנחיה פנימית שתיקי צער בעלי חיים יוצאים מהערימה ומטופלים בעדיפות ראשונה. עדיין העבודה היא פועל יוצא של התיקים שמגיעים למחלקה.


בשלוש השנים האחרונות הועברו למחלקה 53 תיקי חקירה גם מיחידת הפיצוח וגם מהמשטרה. אנחנו מקבלים תיקי חקירה גם ממשטרת ישראל. הגשנו 15 כתבי אישום ובשלושה תיקים כבר ניתן גזר דין. יש לנו עוד כמה תיקים בטיפול. טיוטות כתבי אישום הוכנו.

כמה מפקחים יש לכם?

אנחנו נגיע לזה. ביחידת הפיצוח יש כשבעים מפקחים. אנחנו עוד מעט נראה את היקף האירועים של צער בעלי חיים בהם היחידה הזאת מטפלת, מתוך סך כל האירועים שלה.

את יכולה לומר לנו מה גזר הדין שניתן בשלושת התיקים עליהם דיברת?

כן. יש לנו תיק אחד של פיטום אווזים. בזמנו, עת ענף פיטום האווזים נסגר, הגשנו שלושה או ארבעה כתבי אישום נגד מגדלים שהמשיכו בפעולות הפיטום בניגוד לחוק. על אחד מהם הוטל עונש מאסר בפועל של חמישה חודשים וקנס. בנוסף יש לנו קנס של 30 אלף שקלים, גזר דין מיום 29 בדצמבר 2008 בעבירה של הזנחה של סוסים ומאסר על תנאי שלושה חודשים לשלוש שנים.


כמו שבוודאי הוועדה יודעת לא תמיד אנחנו מצליחים לשכנע את בית המשפט בחומרת העבירות אבל בהחלט יש לנו מדיניות של עתירה לעונש חמור. אנחנו מרגישים שכשאנחנו נמצאים בבתי המשפט ובאים עם התיק הזה של הובלת עזים בתא המטען, ובא החקלאי או המוביל וטוען את הטענות שבתי המשפט רגילים לשמוע מפי הנאשמים, ואנחנו טוענים לענישה מרתיעה, למסר משמעותי הן של מאסר בפועל והן של קנסות כספיים – זה לא תמיד מצליח לנו ואנחנו גם מערערים. בהחלט זאת המדיניות ואנחנו רואים את עצמנו בתהליך בעניין הזה לו אנחנו מחויבים.


חבר הכנסת חנין הזכיר כאן את הנושא של קובלנות משמעתיות לפי חוק הרופאים הווטרינריים, מכיוון שיש לנו גם סמכות, למחלקת התביעות, להגיש קובלנות נגד רופאים וטרינריים לפי חוק הרופאים הווטרינריים ואנחנו משתמשים גם בכלי הזה אם זה בעקבות הרשעה כמו במקרה שחבר הכנסת חנין דיבר עליו או בעקבות כתב אישום כמו במקרה שהוזכר או במקרים אחרים שהם לא מגיעים עד כדי עבירה פלילית אבל הם בפריפריה.

האם במקרה אותו הזכרתי כבר נקטתם צעדים?

הקובלנה הוגשה. במקרה שהזכרת הייתה בעיה מינהלית שהשופט שבסופו של דבר הואצלה לו סמכות השר להטיל את אמצעי המשמעת בקצה, הוא פשוט פרש והיה לנו קושי רב למצוא שופט אחר.

עד היום אין המשך.

אתה מדבר על כתובת עם אדם מסוים.

לא, אני לא מזכיר את שמו.

אתה לא מזכיר את שמו, אבל כשאמרת מה הוא היה והיכן הוא עבד, אנחנו גם יודעים את שמו.

באותו תיק הפקחים הועמדו לדין. אותו תיק שאתה מדבר עליו, על הווטרינר מבנימין.

זה תיק שקבוע לטיעונים לעונש וזה תיק משותף שלנו ושל התובעת המשטרתית.


אני אדבר קצת על יחידת הפיצוח של משרד החקלאות. יחידת האכיפה המרכזית של המשרד שעוסקת בכל עבירות החקלאות, בפיקוח וטרינרי, ואתם יכולים לראות שיש כאן הרבה מאוד חיקוקים שהמשרד מטפל והיחידה אוכפת. יש לנו גם סמכויות מכוח הסמכה של שר הבריאות לנושא תכשירים ולנושא מזון, וגם עבירות מסוימות לפי חוק העונשין, זיוף ומרמה.


איך יחידת הפיצוח עושה את האכיפה שלה בנושא צער בעלי חיים. קודם כל, ליחידה הזאת יש מוקד טלפוני ואליו מגיעות פניות. היחידה יוצאת לשטח בעקבות הפניות האלה ומבצעת ביקורות, ובמקרים המתאימים גם פותחת בחקירה. בנוסף מגיעות למשרד החקלאות כל הזמן פניות בכתב, במייל, בטלפון בעניינים שונים כאלה ואחרים. הפניות מגיעות לשר, למנכ"ל, ללשכה המשפטית. כל הפניות האלה מנותבות לבדיקה על ידי יחידת הפיצוח.


הממונה לפי חוק צער בעלי חיים וגורמים אחרים בשירותים הווטרינריים, כמו למשל הרופא שאחראי על היבוא, רואים שמגיעים אליהם אירועים, הם מעבירים אותם לבדיקה ולחקירה של יחידת הפיצוח. בנוסף, מכיוון שיחידת הפיצוח נמצאת בשטח, נמצאת במשקים, נמצאת בדרכים, עושה פעולות אכיפה אחרות שקשורות לבעלי חיים, אגב פעולות האכיפה האלה היא גם מכוונת, בודקת וחוקרת עבירות על חוק צער בעלי חיים ולא מעט מהתיקים שלנו יש בהם עבירות משולבות, עבירות וטרינריות – למשל, הובלת צאן ללא היתר – פלוס עבירה על חוק צער בעלי חיים ומהבחינה הזאת זאת מכפלת כוח מבחינת כוח האכיפה של המשרד.


204 אירועים בנושא צער בעלי חיים בשלוש השנים האחרונות. כל האירועים האלה, כל הקריאות האלה שלא תמיד מבשילות לתיקי חקירה מטופלים בליווי מקצועי של רופאה וטרינרית מטעם הממונה. יש לנו כל מיני סוגים של אירועים אם זה בקשר לאחזקת בעלי חיים בכלביות ובבתי הגידול, אופן הובלת בהמות לפי התקנות בקשר להובלת בהמות שמדברות על צפיפות וכיוצא באלה, יש לנו גם כתב אישום שמתנהל בעבירה כזאת, אכיפת תנאי היתרים בתערוכות ובמופעים, אכיפת האיסור על חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי, כלבים קצוצי אוזניים ולא רק כלבים אלא היו לנו מקרים של עזים שקצצו להם אוזניים והגשנו כתב אישום נגד הבעלים.

ומה קרה בתיק הזה?

התיק הזה הוגש בו כתב אישום והוא נקבע לדיון.


הזנחה והרעבה של סוסים וחמורים, וכמו שבודאי כולם יודעים, עבירת ההתעללות בבעלי חיים יכולה לכלול בתוכה את כל קשת ההתנהגויות אם הן גורמות לסבל של בעלי חיים ולצערנו יכולות להיות אין סוף אפשרויות של התעללות בבעלי חיים.


כאן להתרשמותכם תמונות מהפעילות של היחידה. אם רועי ירצה לפרט מה אנחנו רואים כאן, זה יעזור לי.

לא, עזבו את התמונות.

יש כאן תמונות של לפני ואחרי. יש כאן גם פעולות של שיקום. הפרוייקט של חילוץ ושיקום סוסים וחמורים זה פרוייקט שהמספרים מדברים בעד עצמם. בשלוש השנים קרוב ל-700 סוסים וחמורים חולצו במסגרת הפרוייקט הזה והועברו לבתים מאמצים. פרוייקט באמת ראוי שאתם יכולים לראות אותו כאן.

איפה כתבי האישום?

הנה אחד מהתיקים.

את מראה כאן 600 מקרים של חילוץ וכל אחד מהם זה כתב אישום.

לא כל אחד. בהרבה מהמקרים יש למשל עשרים סוסים באירוע. זה כתב אישום אחד שהוא מרובה פרטים. זה כתב אישום אחד שיש בו הרבה עבירות. בכתב האישום כתוב התעללות בבעל חיים ובסוגריים עשרים עבירות, אבל אלה לא עשרים כתבי אישום אלא עשרים עבירות בכתב אישום אחד. באמת אדם כזה קיבל קנס של שלושים אלף שקלים כי יש הרבה סוסים בעניין. אלה תמונות של לפני ואחרי.

שתי התמונות האחרונות הן מאותו אירוע בו קיבל האיש קנס בסך שלושים אלף שקלים.

פעולות בתחום החקיקה. נכון, צריך לעשות עוד עבודת חקיקה רבה. אנחנו עובדים על זה ונעשתה כבר עבודת חקיקה. אנחנו ממשיכים במלוא המרץ. אנחנו יודעים מה עומד בפנינו וזאת בהחלט מחויבות ראשונה במעלה של המשרד, גם פעילות בשטח וגם הרחבת החקיקה בתחום.

תודה רבה. עורך דין יוסי וולפסון.

בחלק מהדברים אני אחזור על אותם נתונים ואצביע על חצי הכוס הריקה.

אל תחזור על הנתונים. רק תצביע על חצי הכוס הריקה.

לפני כמה שבועות הייתה חשיפה בתוכנית כלבוטק בה הראו תמונות שזעזעו את הציבור למרות שהתמונות הוצגו עם טשטוש. עמותת תנו לחיות לחיות הגישה תלונה למשטרה והמשטרה עדיין בתהליך של חקירה של התלונה, אבל כבר התקבלה התייחסות ממשרד החקלאות. ההתייחסות של משרד החקלאות אומרת שכדי להעמיד לדין את האנשים האלה שעשו את מעשה הזוועה וההתעללות הזאת, צריך שינוי חקיקה. החקיקה הקיימת לא מספיקה. מה שינוי החקיקה בו מדובר? תקנות לפי חוק צער בעלי חיים שיקבעו מה מותר ומה אסור לעשות לחזירים. יש הצעה של תקנות כאלה ששוכבת במשרד החקלאות מאז שנת 2003. זה סימפטומטי לכל מה שאנחנו רואים בתחום הזה.


משרד החקלאות הוא זה שהיום מוטל עליו התפקיד של ביצוע חוק צער בעלי חיים.

עורך דין וולפסון, מה הדין כאשר שר מחויב על פי חוק - הוא ממונה על החוק והוא צריך להתקין תקנות אבל הוא לא מתקין אותן – להתקין תקנות והוא לא מתקין אותן, מה עושים?

עותרים לבג"ץ וכנראה זה יקרה.

מה זה כנראה זה יקרה? מ-2003 ועד היום זה כבר היה יכול להיגמר ארבע פעמים.

אני עתרתי לבג"ץ.

נכון. הייתה עתירה לבג"ץ עוד לפני כן, ב-1999 וכך קמה הוועדה. הדברים קורים. יש התכתבויות עם משרד החקלאות. זה יגיע לעתירה.

הבית הזה הוא לא הפתרון לכל הצרות. בצרות אנחנו מתחלקים עם אחרים. גם בית המשפט יכול לעזור לכם.

כל תקנה שהותקנה עד היום, כמעט כל אחת, חוץ משתיים, הותקנה בעקבות עתירות לבג"ץ. חוץ מהחזירים יש עוד תקנות שמחכות. יש הובלת עופות מ-2001 והמתה. אושרו בכנסת ב-2002 אבל לא נחתמו, לא פורסמו ו לא נכנסו לתוקף.


לפעמים יש הצעות תקנות שכן עוברות ואחר כך בג"ץ מבטל אותן כי הן לא מבצעות את החוק אלא מנסות לעקוף את החוק כמו שהיה לנו בנושא פיטום האווזים. היום משרד החקלאות לא למד את הלקח ונכנס להרפתקה חוזרת בנושא הזה, בנושא של תרנגולות והוא מציע לנו היום תקנות שלא עומדות בסטנדרטים בינלאומיים ושבעצם יישרו סוג של התעללות ואם יאושרו - ואני לא מאמין שיאושרו כאן – יבוטלו בסופו של דבר.


קשה מאוד לבצע את חוק צער בעלי חיים בלי תקנות והנושא הזה מוזנח ואפילו מנוצל לרעה. ברגע שיש תקנות צריך לבצע אותן ולאכוף אותן. אחת הדרכים החשובות לאכוף תקנות היא באמצעות הכרזה עליהן כעבירות מינהליות, וזה עובר דרך הוועדה הזאת. כאן אני חייב לומר שמשרד החקלאות כן יזם הכרזה שלהן כעבירות מינהליות אבל זה תקוע עכשיו במשרד המשפטים, כך אני מבין. כך שלא מדובר רק במשרד החקלאות אלא גם במשרדים אחרים.


למשרד החקלאות יש סמכות להוציא צווי מניעה נגד התעללות. מאז 1994 לא ידוע לי על מקרה אחד שמשרד החקלאות השתמש בסמכות הזאת, הסמכות לפנות לבית המשפט ולבקש צווי מניעה.


ביקורות. שמענו על ביקורות. בחודש מאי שר החקלאות מסר תשובה, נדמה לי לשאילתה של חבר הכנסת חנין, לגבי ביקורות במדגרות, מדגרות בהן ממיתים אפרוחים בני יומם בשיטות שיכולות להיות מאוד אכזריות. התשובה הייתה מטעם הממונה על חוק צער בעלי חיים, שככל שהיא יודעת, מאז שנת 2007 לא נעשתה אפילו ביקורת אחת כזאת.


פסק דין פיטום האווזים שהזכרתי אותו כבר לא נאכף על ידי משרד החקלאות עד שהיינו צריכים לעתור לבג"ץ על אכיפת פסק הדין הראשון ובית המשפט היה מאוד מאוד ביקורתי כלפי משרד החקלאות אבל אנחנו לא רואים שהדברים הופנמו. אגב, לא רק משרד החקלאות אלא גם משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה שהיה אחראי שם לאי אכיפת החוק.


חוק האכיפה הסביבתית, חוק חדש יחסית, מטיל גם על רשויות מקומיות את החובה לאכוף את חוק צער בעלי חיים. בשביל לעשות את זה הם צריכים להכשיר פקחים לאכיפת החוק. כאן יכול להיות שאני לא יודע, אבל אני לא יודע על הכשרה אחת של פקחים ברשויות המקומיות.

ארבעים רופאים וטרינריים.

רופאים וטרינריים, אבל פקחים שהם לא רופאים וטרינריים?

מאחר שאכיפת חוק צער בעלי חיים מצריכה ידע מקצועי, ההחלטה שהתקבלה הייתה להכשיר כמפקחים לעניין החוק המסוים הזה רופאים וטרינריים ברשויות השונות.

שלדעתי הם כבר מפקחים לפי חוק צער עלי חיים.

זה ביטל את ההסמכה.

אז הם הוחלפו. זה לא הגביר את האכיפה.

אבל עכשיו יש להם יותר כלים ויכולת.

הנתונים מהמשטרה, חבר הכנסת חנין הביא אותם, הם בכלל לא מעודדים והם לא כוללים את אותם נתונים לגבי תיקים בהם אנשים לא הגישו תלונות או שהתלונות מוסמסו בתחנת המשטרה או שהתלונות לא סווגו על ידי היומנאי בסיווג הנכון. אני יודע שכאשר אני מגיש תלונות, הרבה פעמים מאוד מסובך להגיע לסיווג הנכון של התלונה וכל ההתייחסות היא לפעמים לצורך הפרוטוקול.

מה זאת אומרת הסיווג הנכון של התלונה?

כשמביאים נתונים לגבי מספר התלונות שהוגשו, במשטרה יש סיווג במחשב של עבירות לפי חוק צער בעלי חיים. רוב השוטרים מכירים את הסיווגים לפי חוק העונשין ולא כל כך מכירים בכלל את התחום הזה, איך לסווג ומה לסווג. יכול להיות שזה השתפר מאז התלונה האחרונה שאני הגשתי, אבל היו בעיות עם זה. זה מעיד גם על חוסר הטמעה של הנושא במערכת. דווקא לגבי המשטרה, אני חייב לומר, יש הרבה מאמץ והרבה מאוד עבודה. אני חושב שיש יותר עבודה במשטרה מאשר במשרד שממונה על החוק בתחומים האלה, אבל אני לא רוצה לעשות השוואות חד משמעיות.


לגבי הענישה של בתי המשפט. כמובן שהכל ממקרה למקרה, אבל כמה דוגמאות. אדם שארגן קרב כלבים, מאסר על תנאי של שישה חודשים בלי מאסר בפועל. אדם שפיטם אווזים, שמונה חודשים אחרי פסק הדין, לא אחרי כניסתו לתוקף של פסק הדין אלא אחרי שפסק הדין התחיל להיאכף על ידי משרד החקלאות, זה ביזוי של פסק הדין – ואולי קשה להאשים אותו כי הממשלה עצמה ביזתה את פסק הדין במשך שנה שלמה – עבירה חמורה לאור יום, 250 אווזים שהם קורבנות, לא נכנס לכלא אלא קיבל חמישה חודשים לריצוי בעבודות שירות. אדם שלקח גורי חתולים ושם אותם בשקית וזרק אותם מהקומה הרביעית, אחד המקרים הבודדים שקיבל מאסר בפועל של שלושים ימים. אדם שהזניח את הסוסות שראינו, הסוסות האלה בקושי עלו למשאית כשמשרד החקלאות בא וחילץ אותן, אחת מהן הייתה צריכה להיות מומתת המתת חסד, והוא אמנם קיבל קנס של שלושים אלף שקלים אבל הוא לא קיבל מאסר בפועל.


הנתונים האלה מקבלים פרופורציה כשאנחנו מסתכלים מה קורה כשיש עבירה לפי חוק צער בעלי חיים שנלווית לעבירת רכוש. נניח אדם שגונב בעל חיים ומתעלל בו או גניבות בקר, אז פתאום אנחנו מקבלים מאסרים בפועל משמעותיים. היחס לבעלי חיים נשאר בעיקר כיחס כאל קניין ולא כאל חסרי ישע שצריך להגן עליהם.


אני חושב שמאוד קל להיתפס לענישה ולהיתפס לבתי המשפט. לפני שאני מסיים את דבריי, אני רוצה שוב לחזור לדברים שהם בסמכויות של הרשויות המינהליות. למה אין תקנות? למה אין הכרזה כעבירות מינהליות? למה אין ביקורות שיטתיות ומסודרות? למה שכאשר כבר קובעים דברים, הם לא נאכפים? למה שכאשר כבר מנסחים תקנות כמו בנושא של התרנגולות, לא באמת מנצלים את זה כדי להעביר את ישראל לסטנדרטים גם נורמטיביים וגם בשטח של מדינה מתוקנת?

תודה רבה. משרד המשפטים.

העבירות המינהליות המדוברות קרובות לסיום. אנחנו כבר בשלבים של ניסוח סופי והגעה לוועדה לאישור.

זה תזכיר?

לא. זה צו. צו עבירות מינהליות, לפי חוק עבירות מינהליות. זה ממש בשלבי סיום.

יש סיכוי שתוך שנה זה יקרה. רשמתי לפניי התחייבות של לשכת שר המשפטים שהצו יגיע תוך שבוע.

אני לא רוצה לדבר במקום משרד החקלאות אבל אומר שהדברים הם הרבה פעמים מורכבים. למשל בנושא של אחזקת מטילות, יש חקלאים שבסוף צריכים לעמוד בנטל ולשלם. פיטום אווזים, ענף שלם נסגר. אני לא אומרת אם זה ראוי או לא ראוי, גם היו פסיקות של בית המשפט בנושא הזה, אבל אלה נושאים שהרבה פעמים הם מורכבים ואי אפשר במקרים מסוימים לקבל החלטות בצורה מהירה כי יש כאן פגיעה בחופש עיסוק של העוסקים בכך. אני לא מדברת על כל התקנות אלא אני מציינת את הדברים.

פגיעה בחופש העיסוק בדרך כלל היא בחוק המסמיך. אם אנחנו חוקקנו אותו, אל תפקחו עלינו בבקשה. חוק צער בעלי החיים הוא הרבה יותר חשוב.

אני רק אומרת שיש עוד היבטים.

למשל בחוק פיטום אווזים, הבעיה הייתה הממשלה. היא התחייבה לעשות מעשה ולא עשתה.

מתי זה היה?

ב-2005.

מי היה ראש הממשלה?

מה זה חשוב. זה אותו הדבר. חלק גדול מהבעיה היא העובדה שהממשלה לדורותיה – אני אפילו לא חושב שיש כאן הבדל בין מפלגות או קבוצות – שאמורה להתקין תקנות, להפעיל תקנות או לעבוד בסיכומים. אחד הדברים שגיליתי כאן זה שהממשלה מפירת ההסכמות הכי גדולה שקיימת במדינת ישראל.

חבר הכנסת כבל, אני רוצה להזכיר לך שאתה חבר הקואליציה ואתה לא יכול לתקוף את הממשלה.

לא תקפתי את הממשלה הזאת. ב-2005.

גם ב-2005 היית חבר הממשלה. אתם לדורותיכם בקואליציה.

לא, ב-2005 הם לא היו בקואליציה.

אין דבר כזה.


משרד החקלאות, מי רוצה לדבר על התקנות שמ-2003 ומ-2001 לא תוקנו ולא נמצאות?

כמו שלירון אמרה הנושא הוא נושא שהוא הרבה יותר מורכב ממה שנראה מבחוץ. אני חושבת שיושבים כאן באולם הרבה מאוד אנשים שיכולים להעיד מניסיון אישי עד כמה הדברים האלה לא פשוטים. אחד הנושאים האחרונים בו טיפלנו הוא תקנות צער בעלי חיים, אחזקה שלא לצרכים חקלאיים, עבודה על טיוטת התקנות הזאת נמשכה בערך עשור. לפעמים אנשים אומרים קחו חקיקה ממקומות אחרים. יש נושאים כמו הנושא הזה שאין בשום מקום בעולם חקיקה כזאת. תעתיקו מהחקיקות האחרות. לקחת נושאים כמו הובלת עופות ולהעתיק ממדינה אחרת, זה לא לתרגם משפה לשפה אלא זה לתרגם מאקלים לאקלים, ממשק לממשק, מצורת הובלה לצורת הובלה, המרחקים אחרים, צורת חקיקה אחרת. זאת עבודה הרבה יותר מורכבת ומסובכת ממה שנדמה.


אחד הקשיים המאוד מאוד משמעותיים הוא הקושי לגייס אנשי מקצוע שיצטרפו לתהליך של החקיקה. אין לנו מספיק אנשים כאלה בארץ שמוכנים להירתם לזה.

לוקח עשור להתקין תקנות? לא נעים לי להגיד לכם, אבל אני חושב ששלושתנו לא יותר מוכשרים מהאנשים שעובדים במשרד החקלאות ואנחנו בעשור יכולים לגמור את החוקה.

התקנות האלה היו לא מעט להמציא את הגלגל ובישורת האחרונה הייתה עבודה משותפת עם ארגונים למען בעלי חיים, עם וטרינרים מהמגזר הפרטי ועם וטרינרים הרשותיים. שנה ומשהו באינטנסיביות של בין פגישה בשבוע לפגישה בחודש, ואני לא מדברת על פגישה בת חצי שעה אלא על ימי עבודה שלמים, קיבלנו את שולחן ועדת החינוך, את היועצת המשפטית של ועדת החינוך, הייתה עבודה מאוד מורכבת ומאוד קשה. הרבה מאוד אנשים פינו בתכיפות של בין פעם בשבוע לפעם בחודש יום עבודה שלם. זה לוקח המון זמן ולא תמיד יש מספיק אנשים כדי שיירתמו ויעשו את העבודה.

מהניסיון של תקנות בהן עסקתי שמשרד התעשייה הגיש אותן רק אחרי בג"ץ, אם בשש שנים היו מקדישים לזה שעה בשבוע, זה גם היה מסתיים לפני הזמן. כתוצאה מהחרב המתהפכת יושבים כמו שאת אומרת, יושבים חודש ויושבים באופן אינטנסיבי.

שנה. לא חודש.

בסדר, שנה, אבל מה עם תשע השנים?

זה לא שלא ישבו במהלך תשע השנים האלה ולא עשו שום דבר, אלא עובדים.

אני הרי עבדתי במשרדי ממשלה.

חסר כוח אדם בתחום הזה. בפירוש חסר כוח אדם.

אני מכבד אותך מאוד. אנחנו כאן לא כדי למרוח או למצוא אשם אלא לצאת מכאן ולומר איך אנחנו באמת עוסקים ומתמודדים עם הדבר הזה טוב יותר.

אני לא מבין, האם שר החקלאות יודע שיש מחסור בכוח אדם בעניין הזה?

תרשה לי לא להשיב.

אני מניח ששר החקלאות, שהוא בעצמו חקלאי, יודע לדאוג לדברים האלה. גם הארגונים, אני מוכרח לומר, אני עובר את זה כמעט כל יום ויודע שיש ארגונים שמאוד חשוב להם להתקין תקנות. אני מקבל כל יום ערמה של כל מיני חוקים, תקנות וכללים שהם מציעים. כשאני לוקח את זה ועובר עם זה למשרד ממשלתי, ויש להם איזושהי עבודת רקע לעניין, הם יכולים על זה לקחת טרמפ. זאת לא עבודה שלכם, אני יודע, אבל אם זה כל כך חשוב, תעזרו להם כי הם בבעיה.

ישבנו בוועדות ולכן יש גם ניסוחים.

אל תחכו לוועדות. לכו אליהם לפני הוועדות כדי שעל סמך זה הם יוכלו להקים את הוועדות.

שלום לכולם. שמי דורון ברנר ואני יושב ראש עמותת משמר בעלי החיים בישראל, עמותה שפועלת להקמה של יחידות מתנדבים במשטרה שכל ייעודן הוא באמת אכיפת חוק צער בעלי חיים והגנה על בעלי חיים מפני התעללות.


אני רוצה לומר שאנחנו כעמותה פועלים כשלוש שנים מתוכן שנתיים בפועל באזור השרון, בתחנות משטרה כפר סבא, נתניה ופתח תקווה, וטיפלנו בלמעלה מ-400 אירועי התעללות והזנחת בעלי חיים. כל הפעילות שלנו היא על טוהרת ההתנדבות ואני חושב שההישגים שלנו הם הישגים יפים.


אני מציע כאן איזשהו פתרון שיכול להיות פתרון שיוריד את הנטל מהרשויות שלא מצליחות להתמודד עם הבעיה כי הבעיה היא הרבה יותר חריפה. אני מניח שחיים פדלון ייתן פרטים יותר מדויקים לגבי כמות התעללות בבעלי חיים באר.


אני חושב שהמשטרה צריכה להכיר ביחידות האלה כיחידות רשמיות של משטרת ישראל שפרוסות בכל הארץ. אנחנו חושבים שקנסות ודוחות, אם נוכל לתת קנסות או דוחות ברירות מחדל בנושא של אחזקת בעלי חיים, הובלת בעלי חיים ועבירות מינוריות על חוק צער בעלי חיים, זה ישכלל מאוד את הפעילות שלנו. אני חושב שבמדינת ישראל, לצערי, החמרת הענישה לא מספקת אם לא יהיו עונשי מינימום לנושא של חוק צער בעלי חיים. הקצאת חוקרים מיוחדים, כלומר, להוציא לגמרי את כל הנושא של חקירת מקרי התעללות בבעלי חיים, מתחנות המשטרה שקורסות תחת הנטל ולהעביר אותן לחוקרים מיוחדים, אם זה במשרד להגנת הסביבה או במשרד החקלאות. אני יודע שאנחנו ברמה הראשונית נותנים מענה. יש לנו ממשק שעובד עם מוקד 100 ואנשים באזור השרון מתקשרים למוקד 100 ומתלוננים על התעללות או הזנחת בעלי חיים, ואנחנו יוצאים מספר פעמים בשבוע בניידות משטרה עם שוטרים – אנחנו שוטרים מתנדבים על מדים – מקצועיים. כולנו עברנו הכשרה ואנחנו מוסמכים על פי חוק צער בעלי חיים גם לאכוף את חוק צער בעלי חיים כשוטרים ואנחנו נותנים מענה של מאה אחוזים בכל המקרים של התעללות בבעלי חיים. אלא מה, כשזה מגיע לרמה של חקירה והגשת כתבי אישום, זה נעצר בתחנות המשטרה. יש לנו את היכולת להגיע למצב שראש מחלק חקירות במשטרה יחקור מקרים קיצוניים אבל לדוגמה החוק שעבר לפני שנה, של נטישת בעל חיים שדינה עד שנת מאסר, מעולם לא נאכף ולא נראה לי שברמת ההתייחסות הזאת של רשויות החוק הוא גם ייאכף.


אני חושב שצריכה להיות פעילות משולבת של הכרה ולחץ על המשטרה להקים יחידות כאלה בכל תחנות המשטרה בארץ, כאשר אנחנו כעמותה שמלווה את זה ברמה המקצועית נוכל לעזור בהדרכה ובהקמת היחידות. כמובן שצריכות להיות גם השתלמויות לשופטים כדי להסביר להם עד כמה הבעיה הזאת היא חמורה. אנחנו גם עושים חינוך בבתי הספר בנושא של חוק צער בעלי חיים. אנחנו יודעים עד כמה הבעיה של התעללות בבעלי חיים בסופו של דבר מובילה גם לפגיעה בבני אדם.

יש לנו בעיה ולא רק לנו וזאת בעיה מאוד מצערת והיא נטישת כלבים. אנשים יוצאים לחופש ובמקום להוציא עוד קצת כסף ולשים את הכלב בפנסיון, הם משאירים אותו ליד שדה התעופה, ליד אגד, בכל מיני מקומות. כיוון שלכלבים יש שבבים, אפשר בקלות למצוא את הבעלים ולהעניש אותם ואני חושבת שכך צריך לנהוג. פונים למשטרה, זה לא התחום שלה וזה לא מעניין אותה. אני חושבת שהפורום הזה חייב לטפל בנושא הנטישה.

אני פסיכיאטרית מבוגרים וילדים ונוער. הזמינו אותי לדבר על התעללות בבעלי חיים מהאספקט של המקצוע שלי. אני רוצה להדגיש כאן את חשיבות של האכיפה ומיצוי הדין. התעללות בבעלי חיים היא חלק מתסמונת מאוד מאוד ידועה ושכיחה שאנחנו יודעים לאבחן אותה ומה לעשות אתה, תסמונת שקוראים לה הפרעת אישיות אנטי סוציאלית או מה שקראו בעבר פסיכופתיה. דיברו כאן מספר פעמים על כל המגזרים ואמרו שמתחילים בבעלי חיים בילדות, לרוב זה מתחיל מגיל שש עד 12, גם ילדים בני חמש ראינו, ואני שמה בצד את ההתעללות בבעלי חיים של כתות, כניסה לכת השטן למשל. הפרעת האישיות הזאת מתחילה בגיל צעיר. המאפיין העיקרי של הפרעת האישיות הזאת הוא חוסר אמפתיה לכל אובייקט אחר. מאפיין אחר הוא הנאה מהסבל של האובייקט שמתעללים בו וההנאה הזאת מביאה לריגוש, משהו מאוד דומה למה שקורה באונס. חיפוש של הריגוש הזה מביא לחזרה על ההתעללות וגם אסקלציה, מחיות עוברים לבני אדם.


בסיכום. דיברנו הבוקר הרבה על כך שצריך לעשות מניעה ראשונית בחינוך, מניעה שניונית היא לטפל במשפחות עם סיכון גבוה ואת זה הרווחה אמורה לעשות, אבל מניעה שלישונית היא במקרים שיצאו לאור, פתולוגיה, הפרעה שיצאה לאור ופוגעת בסביבתה. הטיפול היחיד שאנחנו הפסיכיאטרים ממליצים עליו הוא טיפול על ידי החוק. עצם העובדה אנחנו יודעים להסביר למה נער או בוגר צעיר הגיע להיות עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, לא אומר שהטיפול הוא פסיכולוגי או פסיכיאטרי אלא בהחלט הטיפול הוא על ידי החוק. כמו במקרה של נרקומנים, אנחנו יודעים שקהילות טיפוליות הן הטיפול שמביא הכי הרבה פירות. כאן אכיפת החוק היא מסר חשוב מאוד לחברה ולילדים אותם אנחנו מחנכים. תודה.

אני עוסקת במניעת אלימות. בניגוד למה שאמרה כרגע זיוה ברכה על ההתנהגות האנטי סוציאלית, אני רוצה לומר שאני עוסקת בקבוצות נורמטיביות של נערים ונערות, לא בנושא התעללות בבעלי חיים אלא במניעת אלימות בכלל. פרק שמיני הוא התעללות בבעלי חיים כי גיליתי שאם אני מתחילה עם זה, אף אחד לא רוצה לשמוע יותר.

כמה אמירות ששמעתי בשבועיים האחרונים, וחילקתי אותן לכמה קטיגוריות. תלמיד שאומר לי: זכותי להתעלל בבעל החיים כי הוא שלי. זאת פגיעה בזכויות הפרט אם אומרים לי לא להתעלל בבעל חיים. אמירה שנייה: מה את רוצה, החתול הוא שחור, זה מזל רע. אמירה שלישית: הם מעבירים מחלות. הם מגייסים גם את הדת וטוענים שהדת אוסרת להכניס כלבים לבית. לי כמובן יש את הערכה שלי מה אומרת היהדות על בעלי חיים. או למשל תלמיד אחר שאומר לי: זאת סקרנות, נורא מעניין. תגובה למישהי שראתה מישהו שהכניס לשנייה אחת חתול למיקרו. אלה דברים שאני שומעת בקבוצות. סתם צחוקים, שעשוע, זה כיף לראות וזה אגף ריגוש עליו דיברה קודם לכן הפסיכיאטרית. יש גם אמירות טיפשיות כמו הוא התחיל ראשון באמירה של התעללות בבעל חיים, כששאלתי אותו למה הוא זרק אבן. הוא אמר, הוא התחיל ראשון. הכלב התחיל ראשון. אני מדברת על נוער נורמטיבי ולא על נערים ונערות בסיכון. זה נוער בתוך מערכת החינוך הפורמלית או מחוץ, אבל לא כאלה שהם בסיכון כמו שכאן נאמר.


אני טוענת שרק אחיזה בחוק או החמרה בחוק לא תועיל. שימו לב לאמירות האלה. רק חינוך לחמלה ואמפתיה יביא את התיקון.

זה הולך אחד עם השני. זה צריך להיות משולב ביחד.

לא. אנחנו כאן בוויכוח. זה ויכוח כללי לגבי טיפול באלימות אצל בני נוער נורמטיבי. רק חינוך לחמלה. אני חושבת שכאן ועדה כזאת שאמנם עוסקת בפן החוקתי חייבת לצאת בהכרזה, וזה מה שאני עושה בקבוצות. רק חינוך לחמלה.

מה עם מבוגרים?

אגב, האמירה שהחתול הוא שחור, זאת אמירה לא של הילד אלא ודאי הוא שמע אותה בביתו.

מבוגרים צריכים אכיפה.

תודה. אני רוצה לשמוע את המשטרה

אני ראש מדור הגנת הסביבה. ביחידה יש 12 שוטרים, כולל תובעת, שפועלים בחסות המשרד להגנת הסביבה. ביחד עם כל הגופים האחרים, יש הרבה גופים שמטפלים בנושא הזה. התפקיד שלנו הוא לפקח מקצועית על יחידות המשטרה בנושא של חוק צער בעלי חיים. דרך אגב, חוק צער בעלי חיים מהווה את אחת המשימות שלנו. אנחנו מטפלים בכל העבירות של איכות הסביבה כולל פסולת, זיהום אוויר, רעש, כך שלא כל תשומת הלב שלנו היא לנושא של צער בעלי חיים.


תחנות המשטרה מטפלות בעבירות בעלי חיים במסגרת סדרי עדיפויות. העומס בתחנות המשטרה ידוע. יש תחנות משטרה שמתקשות לטפל גם בעבירות של פשע, התפרצויות ועבירות אלימות אחרות. אנחנו רואים בעבירות של התעללות, עבירות אלימות לכל דבר, אבל יש תחנות שעובדות ממש בעומס גדול מאוד ומתקשות לתת לזה סדר עדיפות גבוה.


במקרים שמפנים את תשומת לבנו, אנחנו דואגים שיטפלו בתלונה או במיוחד במקרים חמורים וקשים.


בסך הכל במהלך השנה האחרונה נפתחו 273 תיקים וזה בעקבות תלונות של אזרחים. מעוטן של התלונות הן עבירות יזומות. 24 תיקים הגיעו לתביעה. ברור שמספר העבירות היא פי כמה וכמה, אבל הרבה עבירות לא מגיעות לידיעת המשטרה.


התובעת שלנו מגישה כתב אישום בחלק מהמקרים או במקרים שיש להם היבט ארצי או עבירות חמורות במיוחד. את כתב האישום היא מגישה בעצמה. הפעילות שלנו תלויה במשרדים אחרים כמו מקרה של וטרינר בדרום שטיפלנו בו לאחר שהתעלל בבעלי חיים וכרגע הוא ממתין לוועדת האתיקה של הווטרינרים כדי שימשיכו את הטיפול בו. תיק נוסף שהזכירו כאן, התיק של החזירים, הסיפור שהובא בכלבוטק. אנחנו קיבלנו תלונה. הסרט הוא באמת מזעזע ואכן זאת התעללות, אבל הבעיה היא שאנחנו מתקשים לטפל בתיק כזה כשדרך הגידול הזאת מקובלת וידועה. זאת דרך גידול החזירים הידועה. זה באמת תלוי בתקנות ובשינוי החוק.


לגבי רמת הענישה. לדעתי העונשים נמוכים אבל לצערי הרב הענישה בארץ היא בכלל נמוכה, גם בעבירות אלימות קשות אחרות שם אנחנו רואים שבתי המשפט לא תמיד מחמירים. אני לא יודע אם דווקא בעבירות האלו יש זלזול של בתי המשפט או חוסר מודעות, אבל רמת הענישה היא באמת נמוכה.


לגבי התקנות אותן הזכיר דורון. האפשרות למתן ברירות משפט בהחלט יכולה לסייע באכיפה, לפחות בנושא של התקנות לאחזקת בעלי חיים. שוטר או פקח יוכל לתת דוח כי אנחנו באמת עושים הרבה בקרות יזומות ורואים חנויות בהן מחזיקים בעלי חיים בניגוד לתקנות, אבל התהליך המשפטי הוא כל כך מסובך ומסורבל, שקשה מאוד לאכוף את זה.

תודה רבה. עורך דין פלג, יושב ראש ועדת זכויות בעלי חיים, לשכת עורכי הדין.

תודה כבוד היושב ראש. אני יושב כאן בתחושה מאוד קשה שאמנם יש איים בודדים של רצון טוב אבל יש תמונת מחדל מאוד בעייתית במבחן התוצאה. רק אקח נתון אחד שהוצג כאן במצגת, 53 תיקי חקירה בשלוש שנים הניבו 15 כתבי אישום בלבד. על פי הקריטריונים שלי זאת לא עשייה. אני יכול עוד להוסיף כהנה וכהנה, אבל אני רק אזכיר שתיק פיטום האווזים שהייתה לי הזכות לגלגל אותו מהתלונה למשטרה, כאשר המשטרה טענה שאין שום חוק שאוסר להאכיל בכוח אווזים ויצא לי לחוקק חוקים בכנסת, דרך הבג"ץ שקבע שהמדינה, משרד החקלאות, השירותים הווטרינריים והיועץ המשפטי לממשלה שותפים לדבר עבירה. בכל מדינה מתוקנת האנשים האלה לא היו נשארים בתפקידם אחרי זה.


יש לנו כאן תמונה מאוד בעייתית וההתבטאות של עורך דין וולפסון, שאני בהחלט מצטרף אליה, שרק בצעדים משפטיים הגענו למרבית צעדי השיפור שגם הם לא רבים שנעשו, לדעתי זה משקף את המציאות.


אני חושב מה יכולה להיות מהדיון הזה התוצאה האופרטיבית הרצויה ואני אסתפק בשני דברים. אני מבקש מהוועדה לזמן דיון מעקב חצי שנתי שבו כל גורמי האכיפה יתייצבו בפניה ויאמרו מה הם עשו בחצי שנה. חצי שנה זה מספיק זמן לעשייה ויחד עם זאת זה גם מספיק זמן גם לקרוא לסדר במקרה שאין עשייה. זה רק אתם יכולים לעשות.


הדבר השני הוא לנצל את האנשים הטובים שיושבים כאן, אנשי העמותות, עמותת משמר בעלי חיים שבאה למשטרה ואמרה שהיא מתייצבת בהתנדבות, ולא יאומן כמה אנשים התייצבו, והמשטרה בחלק מהמקומות דחתה ואתם ובחלק מהמקומות קיבלה אותם בזרועות פתוחות, ואני חושב שהיא מברכת על כך. זאת דוגמה להתנדבות שממסד צריך לאמץ אותה בשתי ידיו משום שאנחנו שומעים כאן השכם והערב על בעיות של משאבי כוח אדם באכיפה. כאן יש לכם משאבים זמינים שרק ישמחו לעזור אם ירגישו שיש כוונה אמיתית לכך. תודה רבה.

תודה. אני מניח שאדוני כעורך דין חבר בלשכת עורכי הדין מבין את הבעיה החוקתית של הנושא הזה, של המתנדבים לצורך בעלי החיים.

אני מהדרום וצפון. יש חוק שמי שמקלל חיות, צריך לשבת בכלא. יש המלצה שכאשר הבן אדם יושב בכלא, הוא צריך לשלם. אם בן אדם שרף והרג כלב, הוא צריך לשלם במשך 10-15 שנים לעמותה או למשרד החקלאות. לדוגמה, בצפון אדם ששרף כלב לפני חמש שנים יצא מהמשפט נקי, בלי קנס ובלי כלום ועכשיו הוא ממשיך בפעולות שלו.


תקשורת. בטלוויזיה עושים פרסומות בהשתתפות חיות של אנשים מפורסמים נגיד והשאלה היא למה לא עושים משהו על חיות הרחוב כדי שנראה איך הן חיות. אנשים רצו להתקשר לערוץ 9 אבל אין לאן לשלוח מכתב.


אם יש תלונה קטנה על רופא וטרינר, שלא תשב ועדה במשך שנה או חצי שנה אלא מיד הוא צריך לסיים את עבודתו. בצפון קרה מקרה כפי שקרה בדרום, מקרה של רופא וטרינר אבל הוא ממשיך לעבוד במשרד ממשלתי במעבדה בברזילי.

זה מטופל.

אולי אני אומר כמה מילות סיכום. קודם כל, תודה לך אדוני על הדיון הזה. אני חושב שזה מאוד חשוב לקיים את הדיון. תודה לידידי חבר הכנסת איתן כבל שמוביל את השדולה למען בעלי החיים בכנסת ועושה. אולי הוא לא יגיד על עצמו, אבל אני אגיד שהוא עושה כאן עבודה חשובה ומוביל סדרה של הצעות חוק.


צודק היושב ראש. הכנסת לא יכולה לטפל בכל נושא, אבל במה שקשור לכנסת, איתן – ואנחנו שותפים לו – מוביל שורה של הצעות חוק ואת האחרונה ראיתי ממש אתמול והיא מטפלת בבהמות משא ובהתעללות שהן עוברות. מדובר בשורה של הצעות חוק והוא עושה עבודה חשובה מאוד.


אני רוצה גם לומר בשמנו כולנו תודה לכם המתנדבים שמשקיעים את הנשמה. אני יודע, אני בקשר עם חלק מכם ומכיר הרבה מהנוכחים כאן באופן אישי. אני יודע כמה מהפנאי שלכם והכסף שלכם מושקע בעבודה הזאת.


באמת מדובר במכת מדינה וזאת המילה ואי אפשר להסתתר מאחורי הסעיפים והמונחים. זאת מכת מדינה והמדינה לא משקיעה אפילו חלק קטן ממה שהיא הייתה צריכה להשקיע כדי להתמודד עם המכה הזאת. אני חושב שהדרך הטובה ביותר לטפל בעניין, מעבר לצעדי האכיפה והעניינים המשפטיים, זה באמצעות החינוך. אנחנו רואים את זה גם בסוגיות סביבתיות אחרות. החינוך דרך בתי הספר וגם בעניין הזה מערכת החינוך, למרות שאנחנו באים אתה בדברים, לא עושה מספיק.


אני רוצה לומר לכם שבכל הקשור אלינו, לבעלי החיים יש פה בכנסת הזאת. אנחנו כתובת לעניין הזה ואנחנו עושים מה שאנחנו יכולים.


מילה אחרונה, פנייה אליכם. לצערי אנחנו נתקלים בתופעה של יריבות לפעמים בין ארגונים ובכל מיני מקרים – אני אומר את זה לצערי – חלק ניכר מהמשאבים, והם לגמרי מועטים, מופנים לכל מיני יריבויות וסכסוכים בין ארגונים. אני קורא לכם מכאן – הם קוראים כל הזמן לנו לעשות כל מיני דברים – לנסות לפעול יותר ביחד ולפעמים לשים בצד חלק מהיריבויות והמחלוקות ולהתאחד סביב העניין הזה כי אין לנו את הפריבילגיה לכל החיכוכים הקטנים האלה.


אני מקווה שביחד נוכל להמשיך. יש שורה של יוזמות חקיקה והן מתקדמות ועוברות בכנסת הזאת. זה נושא שהוא לא מפלגתי והוא חוצה מפלגות ואני מקווה שנצליח גם בהמשך. תודה ותודה אדוני על הדיון הזה.

תודה. רבותיי, לפני שאנחנו נסיים אני אקרא הודעת סיכום שתונח על שולחן הכנסת.


הוועדה סבורה כי פגיעה בבעלי חיים שאינם יכולים להשמיע את זעקתם היא פגיעה באנושיות של כולנו.


הוועדה סבורה כי על מערכת אכיפת החוק, לרבות המשטרה, יחידות התביעה ומערכת המשפט, להגביר את פעילות האכיפה ולמצות את הדין עם עבריינים מורשעים.


הוועדה סבורה כי מי שפוגע בבעלי חיים עשוי בסופו של דבר לפגוע גם באנשים ולכן הוועדה קוראת לשר החקלאות לפעול להתקין את התקנות הנדרשות בהקדם האפשרי.


הוועדה מבקשת כי משרד החקלאות ומשטרת ישראל ידווחו לה בתוך שלושה חודשים על הפעולות שנעשו להגברת האכיפה ומיצוי הדין.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50