PAGE
ועדת הכלכלה
8
29/11/2010

הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 363

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שני, כ"ב בכסלו התשע"א (‏29 בנובמבר, 2010), שעה 13:00

1.
הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 5) (רכישת דגלי המדינה מתוצרת הארץ), התשע"א-2010 (פ/2407), של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, אופיר אקוניס, אלכס מילר ומגלי והבה

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

חמד עמאר

חה"כ מגלי והבה

חה"כ שלי יחימוביץ

עו"ד אבי כהן
-
הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עו"ד דבורה (דבי) מילשטיין
-
הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אורן משה
-
רכז תמ"ת, אגף התקציבים, משרד האוצר

מירי בן שטרית
-
מרכזת בכירה כלכלה ומחקר, מינהל הרכש, החשב הכללי, משרד האוצר

עו"ד עדנה הראל
-
משרד המשפטים

עו"ד חנן ארליך
-
משרד המשפטים

רמזי גבאי
-
יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל, התאחדות התעשיינים

צבי ליברמן
-
מנהל איגוד תעשיות הטקסטיל, התאחדות התעשיינים

עו"ד רונית פרל
-
יועצת משפטית, התאחדות התעשיינים

דוד שמעוני
-
מנכ"ל חברת רונית דגלי אומות בע"מ, איגוד לשכות המסחר

אלי קורנפלד
-
הליכוד

רן לוי
-
הליכוד

רן שיטרית
-
יועץ ליו"ר הוועדה

אתי בנדלר


אלקנה אפרתי


רן סלבצקי (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 5) (רכישת דגלי המדינה מתוצרת הארץ), התשע"א-2010 (פ/2407)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. בכוונתנו לסיים היום את הדיון על הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 5) (רכישת דגלי המדינה מתוצרת הארץ), התשע"א-2010.

בסך הכול יש הסכמות על הכול.

ב-23 בנובמבר 2010, ברוב של שישה מול אפס מתנגדים עברה הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 5) (רכישת דגלי המדינה מתוצרת הארץ), התשע"א-2010, בקריאה הראשונה. בקריאה השנייה והשלישית יהיו יותר חברים, וגם בקריאה הטרומית היו הרבה יותר, אז היו 46 תומכים מול אפס מתנגדים.


אנחנו רוצים להתחיל בקריאת הצעת החוק ולהכין אותה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק קצרה ואין לה התנגדויות.

הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 5) (רכישת דגלי המדינה מתוצרת הארץ), התשע"א-2010


סעיף 1 – הוספת סעיף 1א

"בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט-1949, אחרי סעיף 1 יבוא:

"1א.
חובת רכישת דגל המדינה מתוצרת הארץ
(א)
לא ירכשו המדינה, רשות מקומית או כל גוף אחר שחוק חובת המכרזים חל עליו את דגל המדינה, אלא אם כן הוא דגל מתוצרת הארץ.

(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו ככל שאינן סותרות התחייבויות של המדינה באמנה בין-לאומית.

(ג)
בסעיף זה –

"אזור" – כהגדרתו בסעיף 3א לחוק חובת המכרזים;

"דגל מתוצרת הארץ" – דגל המדינה שיוצר בישראל או באזור בידי יצרן שהוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל, או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בו מהווה 35% לפחות ממחירו; לעניין זה, "ייצור" – הפקה של טובין או שינוי מהותי בהם, שכתוצאה ממנו התקבלו טובין חדשים או שונים;

"חוק חוברת המכרזים" – חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992;

"רשות מקומית" – עיריה או מועצה מקומית.""


לסעיף 1, אני רוצה להעיר כמה הערות שהתלבטנו בהן ונתנו להן תשובה במהלך הכנת הנוסח לקריאה הראשונה.


כפי שהבנתי את החלטת הוועדה בישיבה הקודמת, הוחלט שהחוק הזה יחול על מי שמכוח חוק חובת המכרזים חייב בחובת המכרז וכן על רשויות מקומיות, שהחובה שלהן לפרסם מכרזים להתקשרויות קבועה בפקודת העיריות. קיבלנו הערות מהתאחדות התעשיינים.

אני מבין שנתקבלו הערות לאחר הישיבה. בישיבה זה היה הסיכום שלנו.

כך גם אנחנו הבנו את הסיכום.

נתקבלו הערות כאילו הוועדה אמורה להחליט שהחוק הזה יחול על כל מי שבהתאם להוראה כלשהי חלה עליו חובה לפרסם מכרז, כאשר ההוראה הזאת יכולה להיות מכוח - - -

גם על גופים פרטיים?

אינני יודעת אם על גופים פרטיים. אולי על גופים דו-מהותיים.

למשל הסוכנות היהודית היא דוגמה טובה.

על גופים שלא חייבים דווקא בחובת מכרז לפי חוק חובת המכרזים, למשל תאגידים עירוניים.

נדמה לי שאת אמרת שזה חל.

כרגע היא מדברת על תאגידים עירוניים.

נכון, ולא על עירייה או על מועצה מקומית. עירייה או מועצה מקומית כלולה כבר בחוק.

מועצה מקומית או עירייה כללתי בהוראה מפורשת בנוסח הצעת החוק.


לגבי תאגידים עירוניים – כרגע אין חובה שנקבעה בחקיקה, ואני מדגישה את המילה "חקיקה", על תאגידים עירוניים לפרסם מכרזים. יש תיקון לחוק חובת המכרזים משנת התשס"ג-2002 שקובע את תחולת חוק חובת המכרזים גם לגבי תאגידים מקומיים. ברם, הוא מַתְנֶה את כניסתו לתוקף של אותו תיקון לחוק חובת המכרזים בכך שיותקנו תקנות לעניין זה. כך נכתב בסעיף 5 לחוק חובת המכרזים (תיקון מס' 14), התשס"ג-2002: "תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום כניסתן לתוקף של תקנות כאמור בסעיף 4". עד כה, מסיבות שאינני יודעת מה הן, לא התעמקתי בעניין, לא הותקנו תקנות לעניין זה.

נדמה לי שהיה כאן מישהו שאמר לנו שהתקנות בטיפול וזה איכשהו סיפק אותנו.

אני אמרתי את זה.

השאלה מה יהיה בפועל.

עד כה לא הותקנו תקנות לעניין תאגידים עירוניים. לפיכך לא יכולתי להשתמש בהגדרות המופיעות בתיקון הזה או להרחיב את התחולה על תאגידים עירוניים. אם וככל שיותקנו תקנות שיחילו את חובת המכרז על תאגידים עירוניים, החוק ייכנס לתוקפו ואז זה יחול עליהם במילא. זאת הערה ראשונה שרציתי להעיר לעניין תיקון החוק.

אחרת, מה שייווצר, שדרך התאגידים העירוניים יעשו את כל הרכש שלהם.

לא. הרשויות המקומיות לא יכולות להתפרק מהחובות המוטלות עליהן על-ידי העברת חובתן לרכישות מסוימות לתאגיד עירוני שזה לא בגדר תפקידיו.

מה שהעלה חבר הכנסת והבה הוא הרבה יותר ממעניין, ולא רק פרוזאי לגבי החוק הזה.

אי אפשר לעקוף.

אם זה היה תלוי במשרד האוצר הוא היה מעביר את כל הרשויות המקומיות לתאגיד.

ברור שלא ניתן לעשות כן.

על תאגידי המים נדבר בנפרד. מישהו אמר לי שהוגשה הצעת חוק פרטית לביטול התאגידים. רציתי לעשות את זה בתיאום עם משרד האוצר, אבל אני כנראה ילד טוב מדי. רציתי לתאם את זה עם שר האוצר ובינתיים נודע לי בשבוע שעבר שמישהו הגיש הצעת חוק פרטית.


אמרנו שהחוק הזה יחול על הממשלה, על עיריות ועל מועצות מקומיות. על מי בנוסף יחול החוק הזה?

חוק חובת המכרזים חל על המדינה, על כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת-חולים ומוסד להשכלה גבוהה.

ומה עם ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית וגופים אחרים?

לא. ייתכן שהם חבים בחובת מכרז לא מכוח חקיקה אלא מכוח הנחיות פנימיות שלהם.

אני מבקש, ביחד עם חברי הכנסת מציעים, שזה גם ייכלל.

לא לזה הסכימה הממשלה.

הממשלה יכולה להתנגד בכלל.

הממשלה אישרה את הצעת החוק בכפוף לתיאום. הדיון בממשלה היה לא כל-כך פשוט. הוא היה מורכב והיו דעות לכאן ולכאן. השורה התחתונה היתה קונקרטית מאוד מבחינת הסכמת הממשלה.

האם הממשלה תתנגד שהסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית ייכללו בהצעת החוק?

לא שמענו את אנשי הסוכנות היהודית.

אי אפשר להוסיף אותם להצעת החוק מבלי לשמוע אותם.

הם גופים שפועלים גם בחוץ-לארץ, למשל. אני לא יודעת את המשמעות של זה מבחינתם. בכל הכבוד, אני לא יכולה כממשלה, מכיוון שזה היה כפוף לתיאום אתנו אני חייבת לשים את הדברים על השולחן. אנחנו יכולים להתחייב, הסכמנו בשם הממשלה ובשם גופים שחוק חובת המכרזים חל עליהם. הכוונה היתה גם לרשויות מקומיות וזה הובהר בדיון הקודם. הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית הן דוגמה לגופים שמחויבים במכרזים, אולי מכוח הפסיקה, או מכוח הסדרים פנימיים, אבל לא לזה כיוונה הממשלה. אילו הממשלה היתה מתכוונת לזה היתה מקיימת על כך דיון.

הממשלה עומדת בכל ההתחייבויות שלה?

קודם כול, נכון העירה כאן מנהלת הוועדה שאי אפשר להחיל עליהם בלי לשמוע אותם ולכן גם לא נוכל לבקש מנציגי הממשלה להתקשר בטלפון לאגף התקציבים במשרד האוצר ולשאול אם זה בסדר או לא בסדר. אני מציעה שנצביע על הצעת החוק כפי שהיא ואחר-כך נשקול להוסיף תיקון. אבל דבר אחד שנעשה באופן מיידי, אני מציעה שארבעת המציעים יפנו במכתב אל ההסתדרות הכללית, אל הסתדרות העובדים הלאומית, אל הסוכנות היהודית, אל הקרן הקיימת לישראל, אל כל הגופים הללו ויבקשו מהם להחיל על עצמם את הרכש הזה. הנה, אנחנו רואים שגם במגזר העסקי, למשל מנכ"ל בנק הפועלים, מר ציון קינן, נענה לבקשה של התעשיינים ושלי והודיע שמעתה בנק הפועלים ירכוש דגלים רק בישראל.

וכך גם הקרן הקיימת לישראל.

לצורך הייעול אני מציע, מכיוון שחברתי חברת הכנסת יחימוביץ פעילה בנושא הזה, שהיא תכתוב מכתב ותחתים את ארבעתנו.

כך היא אמרה.

שולחים אותי לעבודות מזכירוּת ... אני כמובן צוחקת.

חברת הכנסת יחימוביץ הציעה ואנחנו מקבלים את הצעתה.


אדוני, אתה ביקשת להעיר משהו?

ההערה התייתרה.

מאחר ואנחנו תלויים במשרד הפנים שיתקין תקנות כדי שזה יחול גם על תאגידים עירוניים, ואנחנו מחכים לזה כבר יותר מ-5 שנים, אולי אפשר לבקש, לפרוטוקול לפחות, שיתחייבו לתקופת זמן מסוימת כדי שלא נפספס עוד כמה שנים ובינתיים גם החוק הזה לא יחול על תאגידים עירוניים.

אענה לך בלשון חוק חובת המכרזים משנת 2002 שהתקבל בכנסת ב-12 בנובמבר 2002. בסעיף 4 שבו – וכך קבע המחוקק, והחוק קובע את זה, לא רק אמירה לפרוטוקול – נקבע: "תקנות ראשונות לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק העיקרי לגבי עסקאות של תאגיד מקומי כאמור בסעיף 5(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יותקנו בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה". אין לי מה להוסיף על כך.

בט"ו בשבט בשנה שעברה היתה רפורמה בתקנות. עד הרפורמה היינו מנוּעים, כי עבדו על הרפורמה, מלהתקין את התקנות. עכשיו הנוסח מוכן.

לא הבנתי מדוע, מה הקשר בין האחד לשני.

כי לא נתנו לנו להוציא תקנות.

מי לא נתן לכם?

הממשלה לא נתנה להוציא תקנות עד שתושלם הרפורמה.

סליחה, הממשלה הורתה לכם להפר את החוק בלי להביא את ההצעה לתיקון החוק?

אם אין הערות נוספות אפשר להצביע.

רק לפרוטוקול, נעדרתי מן הישיבה הראשונה ברשות. אני מבקש לומר שאני תומך ומודה לכל חבריי שעשו את העבודה. אי אפשר רק לבוא אל הגמר, אז תודה רבה.

יש לי רק הערה לנוסח. בסעיף קטן 1א(א) צריך לשנות סדר המשפטים ולכתוב: "לא ירכשו המדינה, כל גוף אחר שחוק חובת המכרזים חל עליו או רשות מקומית ...". מן הנוסח כפי שהוא כרגע משתמע שרשות מקומית כבולה לגופים שחוק חובת המכרזים חלה עליהם.

אבדוק את זה. התלבטנו לגבי הסדר גם בשלב הכנת הנוסח. אבדוק את זה עם הממונה על נוסח החוק.

זה לא ישנה את מהות החוק. הדבר ייבדק על-ידי הייעוץ המשפטי לוועדה.

סעיף 2 – תחילה ותחולה

"תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011), והוא יחול על מכרזים שיפורסמו מאותו יום ואילך."

יש הערות? כמובן אין הערות לכך שהחוק ייכנס לתוקפו בעוד חודש ימים ויום אחד.

חבר הכנסת מגלי והבה מצביע במקום חבר הכנסת ישראל חסון; חברת הכנסת שלי יחימוביץ מצביעה במקום חבר הכנסת עמיר פרץ.

נצביע על הצעת החוק כולה, על סעיפים 1 ו-2. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 5) (רכישת דגלי המדינה מתוצרת הארץ), התשע"א-2010 – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה ותועבר לקריאה שנייה ושלישית.

אני חייבת לציין שזו הצעת החוק שאני חתומה עליה שעברה הכי מהר אי-פעם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30
PAGE
8