השמונה עשרה

PAGE
33
ישיבה משותפת של הוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה לפניות הציבור

1.12.2010

השמונה עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
ישיבה משותפת של הוועדה לפניות הציבור והוועדה לקידום מעמד האישה

הוועדה לפניות הציבור – פרוטוקול מס' 76

הוועדה לקידום מעמד האישה – פרוטוקול מס' 68
יום רביעי, כ"ד בכסלו תשע"א (1 בדצמבר 2010), שעה 09:30

1. פניות ציבור לגבי קביעת דירוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים,

בשנת הלימודים תשע"א.

2. המחסור במעונות יום ומשפחתונים.

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי - יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה

אורי מקלב - יו"ר הוועדה לפניות הציבור

ניסים זאב

אורית זוארץ

חנין זועבי

שלמה מולה

אנסטסיה מיכאלי

מרינה סולודקין

עמיר פרץ

יוליה שמאלוב ברקוביץ'

תמר אלמוג
מנהלת אגף מעונות יום, משרד התעשייה מסחר ותעסוקה

פיני קבלו
סמנכ"ל רווחה וקשרים בכנסת, מרכז השלטון המקומי

אריאלה אשל
מנהלת היחידה לגיל הרך, אגף הרווחה, עיריית ירושלים

רונן קרו
סגן ממונה גני ילדים, עיריית ירושלים

עו"ד יפעת רבניק
לשכת עורכי הדין

ד"ר נעמי מורנו
מנהלת האגף לגיל הרך – ויצ"ו ישראל

דורית ברכט
מנהלת מחלקת שכר לימוד ותקציבים – ויצ"ו ישראל

ד"ר טליה ליבני
יו"ר "נעמ"ת"

ליאור גבאי
מנכ"ל, "נאות מרגלית"

יצחק גולדקנופף,
מנכ"ל "גני בית יעקב"

שרי דייטש
מנהלת מחלקת מענות יום, "גני בית יעקב"

תרצה רלב"ג
מנהלת מחלקת צהרונים, "גני בית יעקב"

אלקה גנוט
מפקחת ארצית על מעונות היום, "גני בית יעקב"

צביה זיכרמן
מחלקת רישום וגבייה, "גני בית יעקב"

יעקב סגל
סמנכ"ל, "עץ הדעת"

ד"ר שמואל סם
יו"ר עמותת אמילי

אירין פרנקל קוכמן
מנכ"ל, עמותת אמילי

עו"ד דנה כץ
מנהלת לשכה, עמותת אמילי

ליאורה מינקה
יו"ר "אמונה"

אלכסנדר הוכברגר
אב לשני ילדים, תושב ירושלים

ראובן ויספיש

חנניה יעקב
אב לשני ילדים, תושב ירושלים

שרית עמדי
אימא חד הורית, תושבת ירושלים

אורלי אלמגור לוטן
מרכז המידע והמחקר (מ.מ.מ), הכנסת

אליעזר שוורץ
מרכז המידע והמחקר (מ.מ.מ), הכנסת

דלית אזולאי

שלומית אבינח

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
1. פניות ציבור לגבי קביעת דירוג התשלום במעונות יום, משפחתונים וצהרונים,

בשנת הלימודים תשע"א.
2. המחסור במעונות יום ומשפחתונים

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

אנחנו שמחים לפתוח דיון משותף, של הוועדה לקידום מעמד האישה ביחד עם הוועדה לפניות הציבור, עם יושב הראש שלה, חבר הכנסת אורי מקלב. אני חושבת שזו הזדמנות מצוינת לכך שהוועדה לקידום מעמד האישה מלווה את כל נושא המעונות לאורך הפעילות שלה. אני חושבת שזו הזדמנות מצוינת לראות את הקשיים בהם מתמודדים אנשים שפניות הציבור שלהם הגיעו לוועדה לפניות הציבור.


היום אנחנו עוסקים בנושא מאוד חשוב, של קביעת דרגות תשלום במעונות יום בעקבות רפורמה שנערכה במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שהעבירה את האחריות לקביעת דרגות הסבסוד לגורם חיצוני.


בשנת תשע"א ההורים שרשמו את ילדיהם למעונות עדיין לא יודעים איפה הם עומדים מבחינת דרגות הסבסוד להן הם זכאים. ההורים בתחושה שהם משלמים מחיר מלא כי עדיין הגורם חיצוני שמשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה העביר אליו את האחריות לא עושה את העבודה. זה הרושם שאנחנו קיבלנו גם מהפניה אל הארגונים המפעילים.

אני אמשיך את מה שהצגת, ככותרת הנושא. היום אנחנו במצב שארבעה חודשים אחרי פתיחת שנת הלימודים, להורים עדיין אין את הדירוג. זה שהם לא יודעים בפני מה הם עומדים גם הוא דבר בפני עצמו. אנחנו לא דנים היום למה זה קרה ומה התהליך שהם עושים, האם זה תהליך טוב, תהליך מסודר, האם צריכים לעשות שינויים. למה אנחנו היום נמצאים במצב זה?


המצב בו אנחנו נמצאים, הוא שההורים צריכים להתמודד ושאין להם דרגה קבוע לשכר הלימוד שעליהם לשלם במעונות, צהרונים או במשפחתונים, זה עדיין לא ברור. אנחנו כן אמרנו להם משהו "אתם כן תשלמו את מלוא המחיר". המצב היום שמאות ואלפי הורים משלמים את מלוא המחיר ובאופן מעשי הורה שאמור לשלם על פי הדרגה שהוא יודע, 500, 600 שקל לחודש בדרגה 2, משלם את מלוא המחיר שמסתכם ב- 1,500, 2,000 שקל. יוצא שאנשים משלמים תשלום יתר, שהוא 1,000 שקל או 1,500 שקל - - -

סליחה, חבר הכנסת מקלב, האם כשתהייה קביעה יהיה תשלום רטרואקטיבי?

יכול להיות שיהיה החזר, בוודאי כשתהייה קביעה רטרואקטיבית. אנחנו מדברים על התמודדות. יתכן שאדם משלם יותר ממה שהוא מרוויח.

אתה צודק, רציתי לדעת האם זה עיכוב או גזל.

עיכוב.

זה לא יכול להיות, האמת היא שבמדינת ישראל לא שווה לכל האמהות לצאת לשוק העבודה.

חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, מעצימה את העניין ובאמת בחשיבה נכונה. הרי חלק מהסבסוד וחלק מכל המענה שאנחנו נותנים במעונות זה כדי לאפשר לאמהות לצאת לעבודה. האם אנחנו גורמים לכך מבלי שאפילו מישהו מדבר איתם שהם צריכים לשלם תשלומי יתר משמעותיים ביותר, לשלם עוד 1,000 שקל לחודש וזה יכול להיות גם 1,500 שקל בחודש. לא מדובר בתשלום של מה בכך.

יהיו החזרים?

ברור שיהיו החזרים, צריך שיהיו החזרים. אני שואל למה שההחזרים יהיו להורים והם אלה שיקבלו את ההחזרים, למה שלא המשרדים יספגו ויקבלו את ההחזרים אחר כך. למה ההורים צריכים לספוג היום את מלוא הסכום?


הבעיה היא, שעדיין לא נקבעו התעריפים. למה ההורה הוא זה שתמיד צריך לשלם את מלוא המחיר. קיבלנו ממרכז המידע והמחקר של הכנסת שנמצא ש- 80% מההורים שילדיהם נמצאים במעונות זכאים לסבסוד שלמעלה מ- 50%. אנחנו רואים שרוב רובם של ההורים ששולחים את ילדיהם למסגרות אלה זכאים לסבסוד. היום כשהם לא מקבלים סבסוד אנחנו גורמים להם נזק גדול מאוד.


התמונה השלמה היא, לאלה שהיו בשנים עברו.

יש מספרים?

לא. אבל אנחנו יודעים שהורים שנרשמו השנה לא נקבע להם בכלל דרוג והם משלמים את מלוא הסכום.

כמה כסף יש בסעיף התקציבי לנושא, ומה המדינה מרוויחה מבחינת האשראי הבנקאי? האשראי הבנקאי הוא הרבה מאוד כסף והוא על חשבון אותם אנשים.

מה עלות האשראי של ההורים בגין התשלומים האלה? זה לא מצב שהם מרווחים כסף שלא שייך להם.

זה מה שאמרתי. המדינה מנהלת חשבון אשראי על חשבון אנשים שנמצאים בקשיים הכי גדולים. לאימא כזאת לכסף הזה יש ערך. העיכוב הזה שווה כסף. זה על חשבון אנשים ואני רוצה לדעת אם יש כאן תמרון תקציבי או סתם בעיה בירוקרטית.

אני רוצה לתת את התמונה המלאה של הנושא, ואחר כך נשמע את המשרדים. להורים שילדם נמצא במעונות או המשפחתונים בשנה שנייה או שלישית להם נקבע דבר אחר, הם משלמים בהתאם לדרגה שהייתה להם בשנה קודמת בתוספת דרגה או שתי דרגות. לילדים החדשים משלמים את מלוא המחיר. למה לאנשים שהיו בשנים עברו קבעו קטגורית שהם צריכים לעלות בדרגה? אני לא מכיר עליות ושינויים בשכר כל כך גדולים שאנחנו חושבים שהם צריכים לעלות דרגה.

למה צריך לקחת את הסכום המקסימאלי ולהשיט אותו על ההורים? נניח שגם אם יש 5% מההורים שהדרגה שלהם עלתה למה כל ההורים צריך לספוג תשלום יתר? ההורים האלה שזו השנה הראשונה של ילדם במעון, על פי המידע שקיבלנו, אני מניח שליש מההורים שנמצאים במשפחתונים הם חדשים מאחר והמסגרות האלה הן לשלוש שנים. אני מניח שליש הם חדשים, מעבר לכך יש את צהרונים ומשפחתונים ומספרם אף גדול.


אנחנו מבקשים מהפונים שיציגו את התמונה ואחר כך נבקש את תגובת הארגונים המפעילים וכמובן נשמע את משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה והרגולטורים.

אולי לפני שאנחנו עוברים לפניות הציבור, נשמח אם אורלי אלמגור לוטן שהכינה לנו את סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תעביר לנו את הממצאים.

שאלו כאן על המספרים. במעונות היום והמשפחתונים, היו בשנה שעברה בערך 85,000 ילדים. מניחים, שהמספר הזה הוא אותו דבר השנה ואולי אף יגדל במהלך השנה. אם נדבר על המספר הכללי אז מספרם של הילדים, כמו שחבר הכנסת אורי מקלב אמר 80% מהם היו זכאים לסבסוד.


הצהרונים הם סיפור קצת אחר, בשנה שעברה היו 13,500 ילדים בצהרונים, השנה המספר אמור לגדול פי ארבעה. בעניין הסבסוד לצהרונים לדעתי צריך להסתכל על זה קצת בנפרד כי כל ההכרה בצהרונים עדיין נמשכת. כך שבכל מקרה גם אם היינו בשנה שלא עוברים למערכת חדשה, למיטב הבנתי רוב הילדים לא היו מקבלים בשלב הזה סבסוד כי רוב הצהרונים עדיין לא קיבלו את ההכרה. לדעתי צריכים למקד את הדיון במעונות היום ובמשפחתונים.


מבחינת השינוי בדרגות הזמניות של הסבסוד, יש הנחיה כתובה של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שמתייחסת למשפחתונים שאומרת שהילדים ממשיכים מקבלים את הדרגה שחושבה בתוספת דרגה אחת. בנוגע לילדים חדשים לרכזות של המשפחתונים יש חופש קצת יותר רחב לקבוע את הדרגה. יש להן הנחיה אבל יחסית יש להן מרחב התגמשות בקביעת הדרגה. אם יש כאן מישהי מהן היא תוכל לספר קצת על הקושי שזה יוצר מול ההורים, גם בהתנהלות המשפחתונים, גם בהתחשבות וגם בעזיבת ילדים.


בכל מה שנוגע למעונות יום לא מצאנו איזו הנחיה כתובה בעניין דרגה זמנית. הארגונים שמפעילים את מעונות היום כן קיבלו מקדמה, זה בהמשך לשאלה של חבר הכנסת עמיר פרץ, הם קיבלו מקדמה בגובה של 90% ממה ששולם על חודש אוגוסט, זה חודש שמספר הילדים במערכת הוא מרבי. לפי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה המקדמה היא 90% עבור כל אחד מהחודשים ספטמבר עד דצמבר.


תמורת המקדמה היא, שינתנו לילדים דרגות זמניות כשלא הייתה הנחיה כתובה לדרגות הזמניות. אנחנו התקשרנו לארבעה ארגונים מפעילים גדולים. צלצלנו לארגון "נעמ"ת", "ויצ"ו", "נאות מרגלית" ו"אמונה". בכל ארגון יש מדיניות אחרת לעניין הילדים. לרוב לגבי הילדים הממשיכים כן מסתמכים על הדרגה משנת הלימודים הקודמת, או שזה בתוספת דרגה אחת. צריך להבין שכשאנחנו אומרים בתוספת דרגה אחת, טרמינולוגיה זו הפחתה של הסבסוד.

ככל שהדרגה נמוכה כך הסבסוד יותר גבוה. אם לוקחים ילד שהיה בדרגה 4 ומעלים אותו לדרגה 5, הוא ישלם יותר. הפער בדרגה אחת זה לרוב סביב 150 שקלים. אין לי כאן את הפילוח. 50% זה הממוצע של הסבסוד. אם איני טועה נדמה לי שדרגות, 3, 4, 5, 6, היא המאסה הגדולה של הסבסוד, אין לי כאן את הפירוט. כאמור בחלק מהארגונים זה בתוספת דרגה אחת, ב"ויצ"ו" אמרו שזה תוספת של שתי דרגות, ואז זה עולה ב- 300 שקלים בחודש ברוב המקרים למשפחה.

עבור הילדים החדשים לא מצאנו בכלל איזה כלל. כלומר חלק מהארגונים הולכים על הסדר כמו החדשים, חלק הלכו על סכום כולל ואז שינו את זה. מצד אחד זה נראה ניסיון של הארגונים למנוע מצב בו הם משלמים תשלומי יתר ואז הם נקלעים בעצם לגירעונות יותר גדולים. מצד שני כן רואים ניסיון של הארגונים לבוא ולהתגמש מול ההורים ולא להכניס את ההורים למצוקה, הורים שבאמת לא יכולים לשלם. נראה שברמה הפרטנית הורה שנקלע לקשיים לרוב כן יקבל פתרון דרך המעון, אבל ככל כשמדברים על כלל ההורים לא ממש יש הסדר.

למה גמישות, למה אין החלטות ברורות?

נעביר את הדיון לגורמים המוסמכים.

על ארגונים מטילים תפקיד שהוא תפקיד על משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מבלי שהדבר הוסדר.

אני חושבת שהבעיה המרכזית כאן היא העובדה שאנחנו נמצאים כמעט בשליש אחרי פתיחת שנת הלימודים ואנחנו נמצאים עדיין בלי דרגות.

להערכתי לא יהיו דרגות עד סוף השנה.

הדיון הזה הוא כדי לזרז את התהליך, הוא לא בא לקבוע קביעה קטגורית שאי אפשר לשפר את התהליך. התהליך חייב להגיע לידי מיצוי עוד בשנת הלימודים הזאת.

תודה רבה לכם על הדיון, ליושבי ראש הוועדות ולכל החברים שהשתתפו בעניין הזה. אני אב לשני ילדים שהם חדשים במשפחתון ואני נאלץ לשלם כל חודש סכום של 3,056 שקל למשפחתונים עצמם. היום זה החודש הרביעי שאני צריך לשלם 3,056 שקל. וזה מה שבעצם הביא אותי לפנות לוועדה. אשתי עובדת, אני יושב לומד.


כדי לקבל דרגה צריך לא לעבור סף שתכרות מוגדרת, לנו יש את המכסה.

המשפחתון מוכר?

הוא מוכר על ידי העירייה, רשמנו בזמן. היום זה החודש הרביעי, שאני נאלץ להוציא סכום של 3,056 שקל שאין לי. אם מעבירים את הסכום הזה למשפחתון, אז מה נשאר לדמי שכירות, כלכלה, מחיה?

לאיזה סכום אתה צריך להגיע לפי החישוב שלך?

הסימולטור של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מראה שאני זכאי לדרגה ואני אצטרך לשלם רק כ- 500 שקלים לכל ילד, לשני ילדים כ-1,000 שקל. האבא שלי הסתכל באתרי האינטרנט ומצא שלא נקבעו דרגות, והתשובה "לא נקבעה דרגה, לא נקבעה דרגה".


בשבוע שעבר פניתי לרכזת ואמרתי שאין לי כסף לשלם ואני רוצה להוציא את שני ילדיי מהמשפחתון. לדעתי אי אפשר להמשיך כך. היא אמרה לי שאם אני מוציא אותם מהמשפחתון של העירייה אז שאני אדע שאין לי הבטחה למקום אחר. ניגשתי לעיריית ירושלים אולי הם יוכלו לסייע כי אני לא יכול להתמודד עם זה.

אנחנו באמת נרצה לשמוע אם בעלת המשפחתון כן קיבלה מקדמה. כל הילדים שלך הם חדשים במשפחתון?

שני הילדים חדשים. בשנה שעברה היה עומס, היו למעלה מ- 60 ילדים ברשימת ההמתנה בתור. ההיצע והביקוש הוא הנושא השני שאני רוצה לדבר. השנה ברוך ה' הגעתי בזמן ומוקדם והייתה לי זכות להתקבל.

הגעת הרבה לפני הזמן, הגעת כבר בשנה שעברה.

הרבה לפני הלידה כבר נרשמים למשפחתון ולמעון.

זו באמת מציאות עגומה שאני חווה אותה חודש חודש.

נדון בזה כנושא שני ולא נערבב בינהם.

אני מבקש לשאול את תמר אלמוג, בגלל שמדובר במשפחתונים, אני מבינה שבאפשרות המשפחתונים כן לתת דרגות סבסוד לפחות באופן זמני. למה כרגע אין דרגות סבסוד במשפחתונים?

יושבים כאן ראשי ארגונים, וכדאי שהם יענו. יש הנחיות מאוד ברורות למשפחתונים.

אנחנו דיברנו עם המטפלת, היא לא מצליחה לקבל.

גם עיריית ירושלים קיבלה.

אני תושב נווה יעקב, שולח בת למשפחתון שנה שנייה. בשנה שעברה, שלחתי את הבן למעון. גם אני אותו דבר ואני משלם 1,590 שקל כל חודש. דיברנו עם המטפלת מספר פעמים כדי לבדוק האם היא תוכל לסייע לנו כדי שנשלם על פי הדרגה הנכונה. גם אנחנו בדקנו והדרגה שמגיעה לנו היא בין 600 שקל ל- 700 שקל בממוצע. המטפלת אמרה שאם היא הייתה יכולה אז בשמחה אבל היא לא מקבלת את הכסף וזה קשור לעיריית ירושלים.

היא הפנתה אותנו למפקחת ולרכזת. כל אחד העביר את התיק לשני, רכזת עיריית ירושלים מנווה יעקב העבירה את התיק למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. התקשרנו ופנינו במכתבים למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לברר למה אין דרגות והוא העביר את זה לעיריית ירושלים. כל אחד זרק את התיק לשני. המצב הוא שאנחנו משלמים כל חודש 1,591 שקל ובנוסף יש לנו עוד ילד.

הכל נעשה בכתב או בעל פה?

פעם אחת במכתב, לא קיבלנו פקס אבל קיבלנו טלפון.

בכל אופן, לטענת בעלת המשפחתון היא לא קיבלה שום סבסוד וגם לא מימון. זו שנה שנייה שלכם.

בשנה שעברה היינו במעון והשנה זו שנה ראשונה במשפחתון. על המעון שהינו אפשר לומר שהוא היה מאוד בסדר, הוא בא לקראת ההורים, הוא יודע שמדובר בהורים אברכים - - -

בשנה שעברה לא הייתה בעיה.

בשנה שעברה הייתי במעון.

הבעיה שאנחנו נמצאים היום ב- 1 בדצמבר ועדיין לא נקבעו דרגות לאף אחד והם לא מקבלים סבסוד.

אני רק רוצה לציין שאחרי שמקבלים את המסמכים ממשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה עוברים עוד חודש חודשיים, אז מנהל המעון בא לקראתנו האברכים ואמר שהוא מוכן לספוג את הנזק הכספי ושאנחנו נשלם רק חלק.

כנראה יש הבדל בין מעון למשפחתון. מעון שהוא ארגון גדול יותר הוא יכול להתגמש ובמשפחתון מדובר במשכורת של המטפלת, כשהיא לא מקבלת סבסוד היא לא יכולה להחזיק את עצמה.

אני חוזרת למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, תמר אלמוג נמצאת בידיי הנחיה ברורה של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שמדברת על רענון הנחיות לגבי תשלומי הורים למשפחתונים לשנת תשע"א, יש כאן הנחיה ברורה לגבי ילדים חדשים וגם לגבי ילדים ממשיכים. אני רואה שהתקנה לא מיושמת.

עשינו בדיקה פרטנית, יש לי כאן את הפירוט של כל רשות ורשות, בנוגע למשפחתונים מי כן מבצע את ההנחיה ומי לא. לגבי עיריית ירושלים רשום לפניי "עיריית ירושלים כן מבצעת את המקדמות ומעבירה את הכסף למטפלות רק לגבי ילדים ממשיכים, לגבי ילדים חדשים היא לא עושה את זה". לגבי חדשים הנושא בטיפול מולם.

מה הבשורה שלך להורים. עוד כמה זמן הם יצטרכו לשלם את מלוא המחיר. אנחנו כבר ארבעה חודשים מיום פתיחת שנת הלימודים השנה.

כשתינתן לי רשות הדיבור אני אתן סקירה מקיפה.

יש לנו פונה נוספת שאנחנו רוצים לשמוע, שרית עמדי.

שלום, אני אימא חד הורית לילדה בת שלוש. הבת שלי במעון "אמונה" בשכונת רמות בירושלים. הבעיה הייתה כשהיא הייתה ילדה חדשה ונדרשתי לשלם תשלום מלא. אכן שילמתי תשלום מלא כמה חודשים. מאחר ואני לא מקבלת לא מזונות ולא הבטחת הכנסה ולא שום הכנסה אחרת פרט למשכורת שלי הייתה לי בעיה רצינית. נאלצתי לבטל את הוראת הקבע למעון, הצ'קים חזרו והחשבון כמעט הפך למוגבל. זה בגלל שדרשו ממני כמה חודשים לשלם תשלום מלא למעון.


בשנה שעברה גם עמדתי באותה בעיה כי לא קיבלנו מיד דרגה. הגעתי למנהלת המעון ואמרתי לה שאם היא דורשת ממני תשלום מלא אני מחר אלך להתפטר מהעבודה, פשוט כך כי אין לי שום בררה אחרת, נשארת בבית ומגדלת את הילדה.

אני מציין שהיום אחרי תהליך של משא ומתן עם המנהלת הגעתם להסכמה.

היא התחשבה בי.

אבל זה אחרי מאבקים.

יש לי בעיות בחשבון בגלל התשלומים האלה.

הבנו את הנקודה. אולי נשמע גם אתכם מנהלי המעונות. הרי נשמע שהם קיבלו מקדמות לגבי הממשיכים ושהם לא קיבלו הוראות לגבי החדשים. אנחנו קיבלו תשובות שגם לגבי החדשים נתנו הוראה לקבוע דרגת אמצע או משהו אחר. מהתגובות שאנחנו קיבלנו הבנו שההוראות לא היו כאלה.

אנחנו נבקש שתמקדו את הדברים על המצב בו אתם נמצאים.

אני מנכ"ל "נאות מרגלית". ברשותכם אני אציג עמדה, שאנחנו כלל ראשי הארגונים "ויצ"ו", "נעמ"ת", "אמונה", פועלים בשיתוף מתוך רצון לדאוג לשדרוג איכות הטיפול בילדים.


אני לא הדובר של כל הארגונים. הבעיה המרכזית היא שבשנים עברו אומנם היה עיכוב במתן דרגות על ידי המשרד של חודש או חודשיים או שלושה אבל לאחר מכן אנחנו כארגונים ידעו מה רף הדרישות או הטופסולוגיה הנדרשת מההורים ולכן יכולנו להעריך את הדרגה הזמנית. היום הבעיה חמורה יותר. המשרד עבר לשיטה חדשה שעדיין אנחנו לא יודעים אותה.

המשרד עבר לדרישות חדשות שאנחנו עדיין לא יודעים מהם. אתם מדברים על עניין הדרגות? אני רוצה לומר לכם חברי הוועדה הנכבדים שאנחנו לא מדברים על דרגות, עדיין אין טפסים לרישום, אין ערכות רישום ראשוניות שבהם נדרשים הורים להגיש את זה ואת זה, הם עדיין לא קיימים. אם כך הבעיה יותר גדולה כי אנחנו כארגונים לא יכולים להעריך את הדרגה.

בעצם כשהורה נרשם היום אצלך הוא בכלל לא צריך להביא פירוט ההכנסה שלו ושל האישה.

נכון, כי אני לא יודע לדרוש ממנו. אני בסך הכל שואל אתה האבא, תראה לי תעודת זהות לבדוק שהילד שלך ושום דבר נוסף. מעבר לכך אין שום דרישה. ברגע שנקבל את ההנחיות הברורות מהמשרד נדע להגיד.


הבעיה הגדולה שנוצרת כתוצאה מכך היא לא רק לילדים הממשיכים ולילדים החדשים, היא מעבר לכך ואני אתן דוגמה. בכל ארגון יש עשרות או מאות, תלוי בגודל הארגון, של הורים משנים מקום מגורים. ברגע שהורה עובר מקום, אנחנו כעת בחודש דצמבר ואם הוא עובר כעת, אני לא יודע מה לדרוש ממנו ואני גם אצטרך לרדוף אחריו במשך השנה כולה כשאני לא יודע לאן הוא עבר, כשאקבל את הדרישות אצטרך לחפש אותו ולהעביר לו את הטפסים כדי שאקבל דרגה רטרואקטיבית, זה גורם לנו הארגונים נזק גדול.

אבל כרגע, ההורים משלמים מחיר שלם ואתם לא סופגים את הנזק.

אני אומר למה אנחנו כן סופגים. אומנם אנחנו מקבלים מקדמות ובהתאם לזה אנחנו מבצעים את הדרוג, כל ארגון על פי דרכו, אבל המקדמות הן על בסיס הערכות. ברגע שיהיה רישום אמיתי זה יתקזז או יתווסף. ברגע שאותם הורים לא יקלטו במערכת כי הם עדיין לא קיימים במעון אז לא תהייה לנו שום דרך לגבות את זה.


כמנהל הכללי של רשת "נאות מרגלית", אנו משתדלים כתפיסה לבוא לקראת ההורים. לגבי הורים שאנחנו יכולים לחשב את הדרגה בגלל שהם הורים ממשיכים אנחנו עושים את זה. עם הורים חדשים יש בעיה גדולה כי אתה לא יודע מה הרף הנדרש, אתה לא יודע אם ההורה הזה יהיה זכאי או לא, המנהלת שלנו לא יודעת להעריך את הדרגה. בכל אופן מדובר במנהלת מעון ולא אחת שאמורה לשבת כל היום מול המחשב ולעשות חישובים סטטיסטיים. הבעיה הגדולה נוצרת בעיקר, כמו שההורים הפונים ציינו, עם ההורים הממשיכים, אבל לצערי הרב גם עם הורים אחרים.

מה להערכתך אצלך קורה ברשת?

הערכה של 28% או 30%.

מקדמה קיבלת?

קיבלנו מקדמה של 80%.

מה אתה עושה איתה? אם אתה לא נותן להורים?

קיבלנו מקדמה על בסיס חודש אוגוסט, בחודש אוגוסט אין ילדים חדשים. אם יש לך קליטת יתר אז אתה בבעיה, אם פתחת מעונות חדשים אין לך.

על החדשים קיבלת מקדמה?

אם פתחתי מעון חדש לא קיבלתי מקדמה.

אתה הולך לשוליים. כמה מעונות חדשים אתה פותח בשנה?

זה הנושא השני ונדון בנושא של אי פתיחת מעונות.

אני עונה. אנחנו נותנים להורים הוותיקים מקדמה, להורים החדשים גם נותנים השתתפות. היחס בין הורים חדשים להורים ממשיכים הוא 28%, 72% והדרגה להורים וותיקים היא בהתאם לדרגה שהייתה בשנה שעברה, אנחנו לא מעלים דרגה.

כל שנה יש לך התחשבנות מול משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה במדויק?

כל הזמן.

אני חושב שכל העסק הזה הוא לא בסדר, כולל הרשתות. אם אתם מקבלים מקדמה עבור החדשים, לא אתם לא נותנים אותה?

אנחנו נותנים אותה.

אני מציעה שאנחנו נשמע את כל הארגונים כדי שנוכל לדעת מה בדיוק עושים הארגונים עם הכסף. אנחנו מדברים על שתי שאלות שחוזרות כל הזמן על עצמן. יש מקדמה או אין מקדמה, והאם המקדמה הזאת מגיע גם לחדשים?

הסוגיה בעצם היא מערכת היחסים בין משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לבין מפעלי המעונות והמשפחתונים. הסוגיה נוגעת לרמת האמון בין הגופים. באיזה מובן? – מזה כמה שנים משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לא עמד, הוא החליף חברות, ולא עמד במועד של ספטמבר או אוקטובר שיהיו דרגות. אנחנו הארגונים הגענו ואמרנו "בסדר, תנו לנו מקדמות ואנחנו ניתן דרגות ביניים". הכל על מנת שהאימא תוכל לצאת לעבודה ולא תצטרך להישאר בבית וכדי שהמחיר לא יהיה גבוה.


עשינו את זה כבר כמה שנים, תוכלי לתקן אורלי אלמגור לוטן, לא רק השנה השינוי. השנה השינוי הוא דרסטי. אם בכל שנה היו לנו טפסים בערך באפריל או מאי במועד ההרשמה השנה עדיין אין לנו טפסים. לכן אמרתי שאני מעריכה שעד סוף השנה לא יהיו דרגות. באנו למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לפני מספר שנים ואמרנו "יחסי האמון בינינו צריכים להיות כאלה שתקבעו שהארגונים יתנו דרגות להורים ואתם תפעילו רק מערך פיקוח, להיפך, תשלמו לנו עמלה עבור זה".

טליה ליבני, הדרגות צריכות להיות אחידות.

לפי רמת ההכנסה. זה לא רק עניין של רמת הכנסה, זה לא רק עניין של תלושים, זה עניין גם אם למשל ברגע מסוים כשאנחנו נתנו דרגות ביניים, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שינה קריטריונים ואמר שאימא חד הורית צריכה גם להביא תצהיר שהיא חד הורית. פתאום ביום מסוים, במרץ זה היה בערב פסח, כל האמהות החד הוריות שלא הביאו תצהירים, אנחנו לא ביקשנו תצהירים כי זה לא היה נדרש קודם, הן קיבלו ממשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה חיובים.

בכל הוראות הקבע חייבו אותם עבור חודשיים שלושה ובערב פסח נשארו האימהות החד הוריות בלי פרוטה בבנק. לא ידענו מה לעשות. היינו במצב נוראי. זאת אומרת שמשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מתייחס, ראשית הוא מעביר את זה לחברה וברגע שהוא מעביר את הטיפול לחברה אין כבר עם מי לדבר ואין צד אנושי, אתה לא רואה את הפרט, שום דבר. הארגון רואה את הפרט, המנהלות רואות את המשפחה, הן יכולות לקבוע.


נכון היה לקבוע שהדרגות תקבענה על ידי הארגונים. אנחנו נערך בצורה מקצועית לתת את הדרגות, נקבל בדיוק את ההנחיות שמקבלות החברות ונעשה את הפעולה. אנחנו בלאו הכי רושמים ערכת קליטה למעון שלנו. הרי יש בין ההורה לבינינו חוזה ובנוסף לזה צריך לעזור להורה למלא את הטפסים, אומר משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה "תעשו את זה באינטרנט". או-קיי, נשכור אנשים, ניקח חשבי שכר, חשבים שיעשו את העבודה הזאת, יגידו לנו תקבלו X כסף עבור כל טופס, נהייה אחראים. אנחנו לא אחראים, אנחנו בכלל לא אחראים. אנחנו כמתנדבים כדי לעזור להורים. אנחנו עושים את זה כמיטב יכולתנו.

היא מדברת על מצב הביניים. האנשים צריכים להבין את מה שאת אומרת.

אז גם היום יחליט משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה שאם הוא לא מסוגל לתת עד סוף השנה את הדרגות אז תנו לנו הנחיות.

אני רוצה לשקף את מה שאת אומרת ואנחנו לא יודעים אם החברה היא טובה או לא, הניסיון שלו הוא ניסיון לא טוב ואנחנו מבינים שתנאי ההסתגלות הם מאוד מאוד קשים, אבל נניח לזה כי המטרה היא לשפר את מה שהיה עד עכשיו.


בשלב הביניים אומרת טליה ליבני, ואני מניח שכל הארגונים מסכימים איתה. מדובר באנשים שהם לא עולים חדשים, הם אנשים בעלי ניסיון רב, היא אומרת "תנו לנו לקבוע דרגות ביניים או בארגון או באחריות ההורה". הרי בסופו של דבר הוא שילם סכום מסוים ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ידע להתחשבן, הוא ידע שאם תקבע לו דרגה שונה הוא יצטרך להוסיף או לקבל החזר.

על זה משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה צריך להיות אחראי כלפי הארגונים. לפני כשנתיים נתקלו בחודשים מרץ אפריל עם מינוס של 7 מיליון חובות הורים. אם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה אומר, "חישבתם דרגה 5 והיא לא הביאה טופס ומגיע לה דרגה 9, 10", שהאימא ראתה את החוב הזה האימא קמה והלכה.

את יכולה להסביר לנו את השיטה אם את תנהלי את קביעת הדרגה, באיזה שלב ההורה מתחייב בחשבון האישי שלו?

הוא נותן מיד הוראת קבע לחשבון.

איך משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה יכול לגבות ישירות אם הוראת הקבע אליכם. היא אומרת שלאותן אימהות חד הוריות לפתע, בן רגע משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה משך מהן כסף. איך זה? הוראת הקבע היא לטובת משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה? תאמיני לי שאלוהים מתמצא בפרטים ובסוף הפרטים מפילים את הכל. הוראת הקבע מול המעון? הוא מתחייב שאסור לו לגעת בזה.

הכל אוטומט. אין בני אדם יש סרטים מגנטים.

אני מבקשת לשמור על רשות הדיבור, גם כדי שהציבור יבין.

פה אמרו משהו ושם אמרו אחרת. אנחנו רוצים להבין.

לטובת סדר הדיון, אנחנו נסיים את הסקירה של הארגונים. ארגון "אמונה" ו"ויצ"ו" ימסרו את הסקירה ואז נפתח את זה לדיון.

אין אפשרות אוטומטית למשרד ממשלתי להיכנס לחשבון בנק של אזרח. זה בלתי הגיוני בעליל. זה מה שאמרתם.

לא זאת הכוונה. כך זה נשמע וכדאי שנתקן את זה. אתם גובים את מלוא המחיר מההורים ואם אין סבסוד של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה אז ממילא ההורה מקבל את כל החיוב שלו.

הכל מתבצע במחשוב מגנטי.

טליה ליבני, אני רוצה לשאול אותך שאלה סופית לגבי קבלת המקדמה. היום כשאישה נרשמה למעון" נעמ"ת" האם היא שילמה את מלוא המחיר בלי שום דרגת סבסוד?

לא.

מה קורה אצלכם? קיבלת מקדמה? נניח שיש לי ילד שהוא שנה ראשונה במעון.

לגבי ילד חדש היה שיקול דעת, בעובדות לא כאלו ברורות, קבעו דרגה בערך. לא היינו בטוחים כי אין לנו עדיין את הטפסים, אנחנו לא יודעים את תהיינה דרישות חדשות, מה נכלל כהכנסה, האם רק משכורת או דברים אחרים. בחוק ההסדרים יש למשל הצעות לגבי הדברים האחרים. לגבי האימהות החד הוריות היו הנחיות ברורות ופתאום הגיע התצהיר, ואני לא מתייחסת לכך שזה עולה כסף.


לא קיבלנו, ולכן ההתנהלות לגבי ילדים חדשים הייתה יותר נוקשה. לא מכירים את ההורים, לא יודעים, לא מכירים את המצב, האם להאמין לטפסים, לא להאמין ואתה לא יודע בדיוק. זו הסיבה שיש התייחסות שונה, אצלנו לפחות, לגבי ילדים חדשים ולגבי ממשיכים. לגבי החדשים אני יכולה לומר שיש נוקשות יותר גדולה.

במילים אחרות, חדשים לא מקבלים אצלכם סבסוד מסודר.

כן מקבלים, אבל לא ככלל. לא נתנו הנחיה, קבענו שיעריכו דרגה, אבל ייקחו טווח בטחון גדול יותר מאחר והיה לנו ניסיון לא טוב בעבר.

תודה רבה. אני מבקשת לשמוע את ארגון "אמונה", ליאורה מינקה בבקשה.

הסוגיה עליה התפרצתי באמצע זה בדיוק הדילמה של בין הסמכות לבין האחריות, אגב גם במסמך של אורלי אלמגור לוטן שכתוב די מעורבב, לגבי הסמכות לקביעת דרגות ההשתתפות של המדינה אנחנו רואים שהיא בידי משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. נקודה. המשרד מטיל כל מיני אחריות עלינו הארגונים המפעילים ומבלבלים כמובן גם את המנהלת שלנו. מצד אחד אומרים לה את חייבת להיות אשת חינוך ולעסוק בחינוך, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים שהיא תעשה, אבל מצד שני שולחים לבדוק טפסים, לבדוק אם יש תצהיר, לבדוק אם תלוש השכר של ההורה ואם הוא בסדר או לא.


כאן צריכה להיות הכרעה, החלטה חד משמעית של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. אם אומרים לנו הסמכות והאחריות בידכם עם כל הרזולוציות וכל מה נעשה אנחנו נבנה את המנגנון. בגלל שאנחנו מכירים את מעונות היום כבר הרבה מאוד שנים, אנחנו 75 שנים ואחרים X שנים, אנחנו יודעים לעשות את זה באופן מקצועי. אבל הבלבול בין הסמכות ובין האחריות גורם לכאוס. ההורים צודקים - - -


ההורים צודקים והמנהלות במבוכה כי האימא יושבת ולוחצת, בצדק. אנחנו אומרים לה שבסוף לא נקבל את ההחזרים האלה ואנחנו רוצים לשלם למטפלת שלנו שגם היא בהרבה פעמים אישה קשת יום. הסיפור הזה צריך להגיע לידי פתרון, או שהמנגנון יהיה מסודר והסמכות והאחריות ילכו ביחד ושבאוגוסט ובספטמבר תהייה דרגה להורים, או שתהייה העברה אלינו.

מה קורה אצלכם היום בפועל, ההורים החדשים משלמים את מלוא המחיר?

לא. מי שבא ומביא ונראה לנו שהדרגה שלו מאוד בולטת, אנחנו נשלם אחרי זה מחירים.

מתקיימת כאן התנהלות שהיא התנהלות שהיא לגמרי לסמוך על הנס. שום דבר לא מסודר.

לגבי ילדים חדשים, זה המצב.

באיזה מקום זה לא הוגן מכיוון שאתם לא נותנים סבסוד, אני לא בודק את היתרות שלכם בבנקים. היתרות אצלכם בארגונים גדולות יותר השנה בחודש נובמבר דצמבר מאחר שאם אתם לא נותנים את מלוא הסבסוד להורים ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה כן העביר לפי מצבת שהייתה באוגוסט, לכאורה יש מצב שהורים לא באים לבקש, הם מתחננים, וכשלא מאירים להם פנים וכשלא עושים את זה ברצון הם משלמים את מלוא המחיר בעוד שאתם בפוטנציאל מקבלים על כך סבסוד.

אני חוזרת, לפי ההסכם שלהם איתנו, המקדמות זה רק עד סוף החודש. אנחנו בכלל לא יודעים מה יהיה.

נשמע את ארגון "ויצ"ו" ונעביר אחר כך את רשות הדיבור לתמר אלמוג, יש לך כאן שאלות כבדות משקל.

אני מנהלת הגיל הרך של ויצ"ו. אני רוצה לומר שבפרקטיקה אנחנו למעשה עבדנו עם ההורים החדשים כמו עם ההורים הממשיכים. במבחן התוצאה אותו היקף של הורים חדשים קיבל סבסוד. זה רק מחדד את ההכרות עם המטריה, עם הנכונות שלנו לקחת סיכונים וללכת לקראת הלקוחות שלנו. מבחן התוצאה שווה. 80% ממי שנבדק קיבל דרגה. זה הרבה מאוד.


את הסיכון לוקחים לא רק הארגונים, אלא גם ההורים. חלק מההורים שמקבלים דרגה ואחר כך הדרגה שלהם נקבעת כדרגה שונה צריכים למצוא דרך כדי להחזיר את הכסף שאין להם, אחר כך מתחילים תהליכים של פריסת תשלומים עם אנשים שאין להם אפשרות להחזיר. צריך להביא את זה בחשבון.

זה ממש לא פשוט.

אנחנו מזועזעים לשמוע את זה. יש כאן מציאות שתמר אלמוג תצטרך לתת תשובות. תשמעי מה שאנחנו שומעים כאן. אנחנו שומעים על אנרכיה בכל הנושא הזה, מדובר על זכאות סבסוד. הרי המדינה נותנת את הכסף, הכסף קיים וההורים לא נהנים ממנו. זה מצב שערורייתי. אין לי לומר פחות מזה.

שמענו כאן ממך, שאת לא רוצה להגיע למצב שהורים יצטרכו עוד כסף ולכן קבעת קטגורית מראש לכולם, שילמו עוד דרגה או שתי דרגות כדי לא ליצור מצב שיחזירו כסף. זה הוגן שכולם צריכים? אנחנו לא רוצים להגיע למצב, ולא רק למי שקשה לו אלא גם כארגונים יהיה קשה לגבות ממנו ולכן עכשיו אנחנו מבקשים מכל ההורים לשלם דרגה אחת או שתיים, והחדשים הרבה יותר. כל זאת בגלל שאם הוא יצטרך להחזיר כסף יהיה קשה לגבות אותו. מה שקורה היום זה שהוא משלם את הכל.

מאחר ואנחנו מכירים את הנפשות הפועלות ואת המשפחות, אני משוכנעת שגם הארגונים האחרים, למשפחות שבאמת קשה ואין להן יכולת נתנו את מלוא הדרגה ובכלל לא הוספנו אלא נתנו בדיוק את מה שהיה להם בשנה שעברה. בדקנו שלפחות 10% מהילדים, מכל המחזור, חלק אינם זכאים בכלל לדרגות, קיבלו את הדרגה אחד לאחד כמו בשנה שעברה. זאת אומרת שהייתה התייחסות מלאה ואישית בכל ההיבטים מתוך הנחה שצריך לעבור את התקופה הזאת שהיא כרגע בלתי פתירה מבחינתנו.

נמצאים כאן עוד שני ארגונים, "עץ הדעת" ו"בית יעקב". אשמח שתתנו את הסקירה על מה שקורה אצלכם.

אנחנו ב"עץ הדעת", לילדים הוותיקים נתנו את הדרגה של השנה הקודמת. לילדים החדשים קבענו קטגורית דרגה 50%. אחד הבעיות המרכזיות בנוהל החדש הוא להבין משנה שעברה כשהורה נרשם למעון. כשהמעון היה אחראי להגיש את הטפסים למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ידעו אז לקבוע דרגה. הייתה הכנסה של האימא בסך של 4,000 שקלים ל- 40 שעות שבועיות, 5,000 שקל הכנסה של האבא, משפחה עם ארבעה ילדים וידעו פחות או יותר איזו דרגה לקבוע, קבענו גם דרגה 3 למרות שהיינו מקבלים את הכסף כעבור ארבעה חודשים וסבסדנו כי ידענו שזה יגיע.


היום למעונות אין את הטפסים האלה בכלל. אנחנו לא יודעים כמה אימא ואבא מרוויחים כי אנחנו לא אמורים לקבל את הטפסים. מי שאמור להעביר את הטפסים הם ההורים מול משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה כשעדיין הנוהל לא התחיל. זאת אומרת שאפילו אין לנו מידע איזה דרגה זמנית לקבוע לילד כי אנחנו לא מקבלים מידע.

נכנסים לסימולטור?

אין לי סימולטור, אין לי טפסים.

הוא לא אמור לקבל פירוט הכנסות. פירוט הכנסותיהם של ההורים לא עובר דרך הארגונים. בנוהל החדש לא צריך לעבור. למה הוא צריך לבקש את זה מההורים?

זו תקופת מעבר שתואמה מראש עם הארגונים.

הוצאתם הנחיה כזאת? הוצאת הנחיה לארגונים לבקש תלושי שכר מההורים?

כן. ההנחיה הייתה שהם יקבעו דרגות זמניות בשני אופנים, לגבי ילדים ממשיכים הם יסתמכו על הדרגה שהייתה בשנת הלימודים הקודמת בתוספת דרגה נוספת. לגבי החדשים אנחנו פיתחנו באתר האינטרנט של המשרד, סימולטור שכל הורה וכל מנהלת מעון יכולים להיכנס אליו, לצקת את נתוני המשפחה, הכנסות, שעות עבודה, מספר נפשות במשפחה ולקבל סימולציה של הדרגה הזמנית.

אין לה מחשב, מאיפה היא תביא את זה?

מעבירים את עבודת הפקידות למנהלת המעון. במקום להתעסק בפדגוגיה ובמענה לילדים בסיכון, כל הדברים שהמנהלת המעון צריכה להתעסק זה להיות גם קלדנית. גם תוספת הדרגה הזאת זו פגיעה בכיס של האימהות והאבות העובדים.

נציגי "בית יעקב", כמה מעונות יש לכם?

35. 2,500 ילדים. אנחנו אחד מהארגונים הגדולים למגזר החרדי. אנחנו מייצגים משפחות ברוכות ילדים ואבות אברכים בחלקם. המערכת שלנו נתנה את האפשרות לכל הורה להצהיר את הנתונים שלו ועל פיהם קבענו את הדרגה המינימאלית. בנוסף לכך הורים ממשיכים משנה שעברה קיבלו את אותה דרגה. כך שבעצם הנושא הגירעוני עולה וצף אצלנו בצורה הכי ברורה כי בעצם שום הורה לא משלם דרגה מלאה.

אני מנהלת את היחידה לגיל הרך באגף הרווחה של עיריית ירושלים. אני חושבת שהדברים הוצגו כאן בצורה הכי נחרצת והכי ברורה. אין לי הרבה מה להוסיף למעט חוק פעוטות בסיכון. לפני כשש שנים חוקקה הכנסת חוק שמחייב שלכל ילד שעונה על פרמטרים שמוגדרים כילד בסיכון מתן השמה באמצעות המדינה. זאת אומרת שכולנו מחויבים לבצע את החוק הזה.


עד לפני כחמש עשרה שנה, אני עובדת רווחה כבר 22 שנה ואני יכולה להגיד שרוב הנשים שהגיעו ללשכות הרווחה היו בעיקר לא נשים עובדות. אני חייבת להתמקד בעניין של ילדים בסיכון, כי אני חושבת שהוא קצת הלך לאיבוד כאן.

את מסיטה אותנו מנושא הדיון, יש לך מה להוסיף בנושא של הפעוטונים והמעונות?

כן. בנושא הילדים בסיכון שהמדינה מחויבת לתת להם מענה. יש כאן חוק שבעצם לא מיושם. חוק שמתייחס לילדים בסיכון ולנשים עובדות, חלק מהילדים האלה נמצאים היום בבית או שאותן נשים מפסיקות לעבוד וחוזרות למעגל העוני, זה הכול.

לפני שתמר אלמוג מקבלת את רשות הדיבור אני רוצה לעלות עוד נקודה, הנושא הוא קריטריונים ודרגות. ישנה אוכלוסייה של ילדים בני שלוש שעל פי בסיס מקום פנוי אנחנו זכאים לקלוט אותם במעונות. הגיל של שלוש עד ארבע זה הגיל הכי מסכן במדינת ישראל.


לפני גיל ארבע זה טרום טרום חובה, ורוב המקומות בארץ לא בנויים ואין להם כיתות, הרשויות לא נערכו. אותנו המעונות הגבילו את הגיל הרישום לשנתיים ותשעה חודשים ולכן הגיל הזה לא מסובסד בכלל. גם אם ילד נמצא במעון והוא בן שלוש הוא לא זכאי לשום סבסוד, גם אם הוא ממשיך הוא לא זכאי לכלום, הוא משלם את מלוא המחיר. האימא שלו צריכה בשנה הזאת להפסיק לעבוד.

באנו, ביקשנו ואמרנו "אתם מסבסדים ילדים בצהרונים", אותו משרד תעשייה, מסחר ותעסוקה "תגיד שהילדים בגילאים האלה שאם הם במעון על בסיס מקום פנוי יהיו מסובסדים כמו ילדים בצהרונים ולפחות יקבלו 500 שקלים." עד היום אנחנו לא קיבלנו תשובה בנושא הזה. ביקשנו ופנינו. זה לא עניין של טופס, זה עניין של קביעת קריטריונים, מדיניות. שיהיה ברור אמהות חושבות אם לצאת לעבודה או לא על בסיס אינפורמציה. אנחנו לא יכולים לתת להם אינפורמציה מדויקת. אני מבקשת מהוועדה שגם בעניין הגיל, בעניין הצהרונים תהייה החלטה ושתהייה פניה למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

שאתם תשמשו מינימום כצהרונים, שהורה יזכה לאותו מינימום.

באותו חדר, אנחנו לפחות צהרונים.

אם לא מעון אז לפחות כצהרון, הרי מגיע לו צהרון. השאלה היא אם זה נכון שהשנה הורידו את גיל הסבסוד לילדים לשנתיים ותשעה חודשים?

כבר בשנה שעברה.

אז גם לא גיל שלוש.

קודם זה היה שלוש וחודשיים והורידו.

בעצם הורידו את גיל הסבסוד.

ארבעה חודשים שיורדים בין הכיסאות.

מגיל שלוש עד ארבע, זה שנה וארבעה חודשים.

אני חושבת שהכתובת המרכזית צריכה לתת לנו תשובות.

תמר אלמוג, עומדת בפניך משימה קשה.

יש כאן שאלה מרכזית עליה את צריכה לתת מענה והיא איך אנחנו גורמים להורים לא לשלם תשלומי יתר, עם זה אנחנו רוצים לצאת מהדיון הזה. איך אנחנו עוזרים להורים.

ברשותכם אני מבקשת להתייחס לדיון הזה בשתי רמות. רמה אחת זו אמירה כללית על מערך מעונות היום, איפה אנחנו נמצאים, מה עשינו עד היום ולאן הולכים. הרמה השנייה תהייה רמה פרטנית על כל השאלות והנושאים שעלו הן על ידי חברי הכנסת ויושבי הראש והן על ידי הציבור שנמצא כאן.


אני חושבת שאין אדם שיושב כאן בחדר ולא יודע על הרפורמה ועל הגידול האינטנסיבי במערך מעונות היום שמתרחש בשנים האחרונות ועתיד להתרחש בשנים הבאות. כדי לשבר אוזן, זה דבר חסר תקדים בכל משרד ממשלתי ובכל אגף במשרד ממשלתי. תקציב אגף מעונות יום עלה בחמש שנים פי שלושה, מ- 230 מיליון הוא יעמוד בשנת 2011 בלמעלה ממיליארד שקל. העניין הצריך תכנית עבודה מאוד מסודרת ורצינית במשרד ובאגף כדי לפתור מספר בעיות. ראשית נדרשנו להקים מנגנון בקרה על כל התשלומים שהמשרד משלם.

לא יכול להיות שהמשרד ישלם מיליארד שקל ולא יהיה מנגנון בקרה שיטתי, לדעת מי הם ההורים שמקבלים, האם מגיע להם כדין, האם לא מגיע להם כדין. אומרים מדי פעם הארגונים, ובצדק, עכשיו תמר אלמוג מבקשת מאיתנו עוד תצהיר, זו לא תמר שמבקשת את התצהיר, תמר נדרשה על ידי גורמים נוספים בחשב הכללי ומהאוצר ומכל מיני מקומות להגיש את התצהיר הזה מאחר ואנחנו חייבים לדעת שהתקציב שניתן ניתן כדין למי שמגיע לו. זה ברמה העקרונית.


ברצוני להסביר על אמירת הארגונים "מה האחריות ומהי הסמכות". אני נכנסתי לאגף לפני שמונה שנים וראיתי מערכת שהולכת וגדלה מסדר גודל של 60,000 ילדים שהם ילדי אימהות עובדות, אני צופה שבסוף 2011 יהיו 160,000 ילדים. הגידול הזה הצריך שינוי מערכתי, מהותי ומקיף - - -


שואלים, ובצדק, "מה האחריות ומהי הסמכות". נוכחתי לדעת שמנהלות המעונות, רכזות המשפחתונים במשך חצי שנה ולפעמים גם שמונה חודשים עסוקות בטיפול בנושא דרגות ההורים, עם השאלונים, עם הטפסים, לבדוק אם ההורים שלחו או לא, כן נתנו ולא נתנו, זו ויה דה לרוזה שאין כדוגמתה. לי זה כאב וחרה לי מאוד שהמנהלות האלה עוסקות בעבודה הזו בעוד שהעבודה המהותית שלהן היא טיפול בילדים וצריכות לנהל את המעון, הייתי חייבת לבצע שינוי.

אנחנו הולכים לשינוי שהאחריות והסמכות בטיפול דרגות ההורים במעונות, במשפחתונים ובצהרונים עוברים מהארגונים אל ההורים, כלומר אחד מול אחד. בתקציב משמעותי ביותר הקמנו מוקד דרך חברה זכיינית, אגב הייתה כאן שאלה לגבי ההפרטה. המוקד הזה פועל עוד מלפני ארבע שנים - - -

אז למה הוא לא עובד. הדבר המרכזי שהמוקד אמור לעשות זה לקבוע דרגות ולא עושים את זה.

נכון להיום בחודשים הראשונים של השנה, אני מדברת מספטמבר עד דצמבר, נמצאים כאן נציגים מכל הארגונים והם יעידו שזה כך, אין מצב של קליטה מעל 40% או 50% של ילדים במערכת לאור הבירוקרטיה והתהליך הארוך, המסורבל והבלתי נגמר הזה. כולנו יוצאים לא טוב. לכן השנה כשנת מעבר אנחנו במשרד פיתחנו לראשונה מערכת ממוחשבת חדשה. החברה החיצונית שהולכת לטפל בדרגות הילדים תעבוד על מערכת המשרד ולא על מערכת ממוחשבת של הזכיין. זה אמור גם לקצר וגם לייעל תהליכים פעם אחת, בפעם השנייה, אנחנו מאפשרים במערכת החדשה לכל הורה לקבל תמיכה מהמוקד על טלפנים בעמדת טלפון מאוישת.

זה לא בפועל, כי בפועל כל ההורים משלמים תשלומי יתר.

בעוד שלושה חודשים בעזרת ה' מתחילים רישום לשנה הבאה. מה יהיה?

ההורים יקבלו תמיכה בטלפון מאויש בארבע שפות איך למלא את השאלון, האם צריך להוסיף משהו, בכל רגע נתון הם יכולים להתקשר ולקבל את סטאטוס הדרגה. על פי תנאי המכרז הורה שימלא את ערכת הרישום באינטרנט הדרגה תקבע לו תוך 24 שעות. הורה שישלח את הערכה בדואר, מיום קבלתה במערכת תוך 14 יום תהייה לו הדרגה.

תמר, הורה ששילם כבר תשלומי יתר, מה יהיה איתו?

כעת אני אכנס לרמה הפרטנית. שלושה ארבעה חודשים לפני פתיחת שנת הלימודים קיימנו במשרד פגישות עם ראשי הארגונים וסיפרתי להם על כל התהליך ואמרתי שהשנה היא שנת מעבר. ראשי הארגונים נענו לבקשתנו ושיתפו פעולה. אני יודעת שמוטלת עליהם משימה בתקפות המעבר, אני מדברת על תקופת המעבר שהיא מספטמבר עד לינואר.

אמרת דצמבר בהתחלה. לא?

אני מיד אומר מתי מתחיל המוקד.


בתקופה הזאת יתנו דרגות זמניות ואחר כך כשיקבעו הדרגות הקבועות הם יצטרכו לעשות התחשבנות, זה כאב ראש לא קטן, אבל אני מבטיחה שמרגע שאנחנו פותחים בעזרת ה' את ההרשמה לשנת הלימודים תשע"ב במרץ או אפריל, כבר באותו מועד תהייה הערכה במעונות, ההורים יקבלו אותה, ילכו מהמעון למלא אותה ובראשון למאי או ליוני תהייה להם הדרגה לשנה הבאה.

ב- 5 בדצמבר החברה הזכיינית תפיץ את ערכות ההרשמה, הן כבר אצלה, כל ערכות הודפסו. הערכה תהייה בתוך מעטפה אישית לכל הורה, על המעטפה מוטבעת ומודפסת כתובת המוקד, ההורה נדרש להוציא ולמלא אותה, אם הוא יזדקק לתמיכה הוא יפנה למוקד שיתחיל לפעול. כאמור הערכות תופצנה החל מ- 5 בדצמבר ויגיעו לארגונים תוך שלושה ארבעה ימים.

סליחה, לאיזה ארגונים?

לכולם. למעונות, לצהרונים, מעונות שיש להם סמל.

כולל ארגונים פרטיים, למה דווקא ארגונים?

מעונות שיש להם סמל, משפחתונים שיש להם סמל וצהרונים שקיבלו הכרה. הארגונים יפיצו למעונות שלהם או לרשויות. כל הורה יקבל את הערכה ויטפל בה. מי שנגיש לאינטרנט מידית יוכל להיכנס לאינטרנט ולמלא ולקבל את הדרגה מידית. מי שלא נגיש ימלא וישלח בדואר ותוך 14 יום יקבל דרגה, נכון שבהתחלה זה ייקח קצת יותר זמן.

אני חייבת לומר לך שכל חודש כזה, אם הדרגות האלה יגיעו בפברואר כל חודש זה כסף שאין להם להאכיל את הילדים.

נשאלתי מתי יתחיל המוקד לעבוד, החל מ- 5 בדצמבר יתחילו להפיץ את הערכות, ב- 19 בדצמבר המוקד יתחיל לעבוד. זאת אומרת מי שכבר שלח תחל הקבלה. המוקד יעבוד בתגבור מלא ואינטנסיבי בחודש הראשון והשני לפעילותו עם תמיכה והדרכה של כל עובדי האגף שלי ואגף מערכות מידע של המשרד כדי שהעבודה תתבצע שם הכי טוב שאפשר.

כמה עובדים יועסקו?

אם היא תאמר שלושים עובדים או שישים עובדים מה אני יודע אם זה מספיק או לא, היא צריכה להגיד מתי ההורים יקבלו את הדרגות שלהם, זה מה שמעניין אותי ואת ההורים, גם הארגונים לא כל כך מעניינים אותי, מי שעומד כאן וצועק הם ההורים.

ברשותך לגבי ההורים. המשרד פרסם גם באמצעי התקשורת, יש הודעה מהדוברות, בעיתונות, הודעה להורים בתאריך ט"ז אלול תש"ע, 26 באוגוסט 2010, פרסמנו בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, באתר המשרד זה מופיע, שלחנו לארגונים הודעות כתובות, שלחנו גם לרשויות המקומיות בנוגע לדרך חלוקת המקדמות. אנחנו מעבירים החל מחודש ספטמבר תשלום גבוה משמעותי ביותר. הרי אין מצב ולא היה עד היום מצב שבחודש ספטמבר קולטים 50% מהילדים במעונות. אין דבר כזה. היום הם מקבלים כסף כאילו הם קלוטים 90% מהילדים במערכת.

אבל יש כאלה שהם לא צרכני תקשורת, כמו הבדואים, החרדים ואחרים.

כן, אבל הם באים למנהלת המעון. כל הורה כזה ניגש למנהלת המעון ולרכזת המשפחתונים ולמטפלת. אם הוא שואל כמה הוא צריך לשלם, היא צריכה לענות לו שהוא יכול לקבל דרגה זמנית. אני ערכתי מעקב אחר פניות הציבור בנושא הדרגות.

אז אין עבודה?

250 פניות הגיעו למחוז ירושלים, למחוז דרום הגיעו 150 פניות, למטה האגף הגיעו 260 פניות, לחיפה הגיעו 254 פניות, ולתל אביב הגיעו 300 פניות. כל פניה כזאת, טופלה באופן פרטני על ידי האגף. פנינו לארגון הרלוונטי וביקשנו לתקן לגבי ההורה.


לעניין המשפחתונים, ערכנו מעקב על דרך הקצאת הדרגות הזמניות והתשלומים להורים במשפחתונים. 47 רשויות כן נותנות דרגות זמניות, חלקן לא באופן מלא. שמענו כאן שעיריית ירושלים נתנה לילדים ממשיכים ולא נתנה לילדים חדשים. עיריית ירושלים נדרשה לתקן את זה מידית. 16 רשויות נמצאו שלא עשו כלום עם המקדמות, ראשית הקפאתי את המקדמות כדי שהם לא יעשו על חשבוננו קופה בבנק, ושנית הם נדרשו תוך מספר ימיים לתת לנו תשובה איך הם מחלקים את הכסף שהם כן קיבלו. המקדמות תשולמנה כל עוד הדרגות לא יקבעו במערכת.


עלתה כאן שאלה על התפלגות הזכאות. הנתונים הם אחרים, דרגות הסבסוד מתפלגות באופן הבא: כ- 40% מהילדים מסובסדים באופן משמעותי, זאת אומרת בדרגות 3 עד 5, או 14 עד 15 שזה לשני אחים. אלה רוב הילדים שיש להם דרגה משנה שעברה והם מקבלים דרגה זמנית עם תוספת דרגה נוספת שהיא טווח הבטחון שהארגון חייב לקחת על עצמו, כדי שאם לאור נתוני ההורים תשתנה הדרגה הם לא יצטרכו לרדוף אחריהם. 30% מסובסדים נמוך, בשיעורים של 20%, 10% על ידי המדינה. 30% לא מסובסדים כלל וזו דרגה 12. כל השנים הייתה ההתפלגות הזאת.

הנתונים הם אפילו יותר חזקים ממה שמרכז המידע והמחקר של הכנסת. אם את אומרת ש- 40% הם בדרגות הנמוכות שהם 3 או 4 כשאמרו כאן ש- 50% הם בדרגה האמצעית, זה ממש נתון טוב, זה נתון שמאוד מתאים. זה אומר שרק 40% הם בדרגת סבסוד גבוהה מאוד, כל אלה לא מקבלים.

סליחה, חלקם לא קיבלו, על מי שאנחנו יודעים נותנים.

אני רוצה לומר דבר נוסף גם אם אני נותן להורים דרגה נוספת, זה לא דבר של מה בכך לכל הורה,גם 600 או 1,200 שקל זה הרבה כסף. כפי ששמעתנו מהארגונים לא מדובר בדרגה אחת אלא בשתי דרגות. זה לא מה בכך. אני אומר לך גברת אלמוג, את עומדת מול הארגונים שמקבלים בסך הכל הרבה כסף, אנחנו עומדים מול ההורים וההורים לא יודעים מתי תקבעה הדרגה שלהם. אנחנו רק יודעים שב- 5 בדצמבר יתחילו עם הערכות. אנחנו רוצים לדעת מידית כי אנחנו היום ארבעה חודשים אחרי פתיחת שנת הלימודים, זה לא זמן קצר. אם ניקח את החופשות רוב הזמן עובר.

ערכות ההרשמה יופצו החל מ- 5 בדצמבר. ברגע שהערכה נמצאת בידיו של ההורה הכדור אצלו.

הורה שישלח את הטפסים תוך עשרה ימים, תוך כמה זמן הוא יקבל את הדרגה שלו?

לפי תנאי המכרז, מרגע הטבעת תאריך "התקבל במערכת המוקד" זה תוך 14 יום. אנחנו נערוך מעקב ובדיקת משוב כי אנחנו נשלם הרבה כסף ותמריצים כולל בונוס, זה צריך להיות תוך 14 יום.

כמה אתם הולכים לשלם להם? עד עכשיו זה פחות הטריד אותי אבל כשאמרת הרבה מאוד כסף זה מאוד מעניין אותי.

10, 12 מיליון שקל בשנה, על תקציב של מיליארד, זה טיפול ב- 160,000 ילדים. זה לא רק טיפול ב- 160,000 ילדים. ברגע שההורה מקבל את הערכה ביד יכול לעבור יום, שעה ויכול לקחת לו חודש או חודשיים עד שהוא ימלא אותה ויצרף את המסמכים. אני ערבה מהרגע שזה מגיע למוקד.

הבעיה של ההורים תהייה לחפש את המסמכים משנת 2010, מאפריל זה נמצא.

גברתי ואדוני יושבי ראש הישיבה החשובה הזאת, אני חושב שצריך לציין שההתייחסות למעונות יום בתהליך מהפך ואני מקווה שהוא ילך ויגדל.

אנחנו סיימנו עם הגורמים שהגיעו כדי להעביר לנו מידע, הגענו לרשות הדיבור לחברי הכנסת?

אני חושב שבסך הכל החברה הישראלית מבינה שמעונות היום הם לא איזה סידור שמרטפית, זה מהלך חברתי חשוב וזה מנוע צמיחה. אחד ממנועי הצמיחה במשק הישראלי הם מעונות היום. כשאישה נכנסת בפעם הראשונה למעגל העבודה בשלב הראשון הזה היא גם תישאר שם. אם היא נכנסה למעגל העבודה מסיבה כזאת או אחרת ספק אם היא תחזור חזרה.


לדעתי הצורך שלכם, אתם מקימים מערכת שאני לא רוצה להיכנס כעת לפרטים למה המוקד הזה עולה כל כך הרבה כסף, המוקד שיפעל הרי הוא יפעל רק במשך חודשיים בשנה בלחץ, אלו יהיו חודשיים בלבד.

הוא גם יערוך בקרה במהלך השנה.

זה הרבה מאוד כסף עבור בקרה.

אני לא נכנס לזה וזה יהיה דיון נפרד. בסך הכל העבודה המשמעותית של המוקד הזה היא בתהליך הרישום ובתהליך הקליטה, אחר כך הוא יערוך בקרה ואני מקווה שלא תהיינה טעויות. הייתי שמח גם לדעת, אמרו באופן וודאי שאין הנחיות למוקד, מטרתו היא שרמת הסבסוד תרד, אני מקווה שאין כאן איזה מהלך בו אומרים שיש להקפיד על קוצו של יוד ועם כל לקונה הכי קטנה וההורים ימצאו את עצמם במקום אחר. אני מקווה שאתם תלכו על קולה ולא חומרה בעניין כי מדובר באוכלוסיות חשובות ומשמעותיות.


אני חושב שהעניין שהעלו שני יושבי הראש בנוגע לתוספת הדרגה הנוספת אוטומטית זה בגין לקונה מנגנונית, לא בגלל איזו סיבה הכרחית. אני חושב שזה מחייב סיכון שלכם ולא של מישהו אחר. מי שצריך לקחת סיכון היא המדינה. המדינה הייתה צריכה להמשיך לתת את הדרגה המגיעה להם עד שתפתרו את העיכוב. אם יסתבר שהימרתם אז שתהיו אתם אלה המהמרים ב- 50 מיליון ולא ההורים ולא המעונות. אני בעד מנגנון בקרה ואין ספק בכך, אבל אני נגד מנגנון בקרה שהופך למנגנון הקפאה. אני בעד הפשרת הקפאת המנגנונים. אל תייצרו מנגנונים נוספים של הקפאה, כולם מתאהבים בהקפאות, אל תקפיאו לנו גם את המעונות.


לא קיבלנו עדיין תשובה ברורה בנוגע למשפחתונים, האם זו מערכת שגדלה וגדלה? תנו תשובה ברורה. שמענו את נציגת עיריית ירושלים שדיברה מדם ליבה על האוכלוסיות החלשות, אבל היינו מצפים שנציגי עיריית ירושלים יתנו תשובה למה המשפחתונים האלה לא מקבלים את מה שמגיע להם. משרד הרווחה מגלגל את העניין לרשויות.


אני חושב שבשום פנים ואופן אי אפשר שיהיה מצב שטעויות מהסוג הזה יגרמו למצב שיגבו מהאישה מידית, זה אסור בהחלט גם אם זה בגלל הסבסוד, גם אם הייתה טעות ומישהו סבסד יותר מדי. אם יש טעות זה בסדר אבל כנסו למשא ומתן עם אותה משפחה ותעשו תהליך. מה זאת אומרת להיכנס לחשבונות אדם? זה לא משנה אם זה בהוראה שלך ואני שמח שלא משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה עושה את זה, יש מצב שמשרד ממשלתי נגיש לחשבון בנק של אדם ועושה פעולה שהיא בלתי סבירה בעייני באופן קיצוני. אין שום סיבה שאתם לא תעשו מאמץ נוסף ותפתרו את הבעיות של התקופה הנוכחית שלא תעיב על כל המלאכה שלכם. חבל, תעשו את זה עכשיו ומהר. לדעתי ניתן להתגבר על כך.

לא שמעתי דברים חשובים עבורי, שיש הסברה בשפות: רוסית, אמהרית, ערבית ובשפות אחרות. אני רוצה לומר לכם על תקדים שקיים והוא מס הכנסה שלילי שקיבלנו כל שנה נתונים. כמעט מחצית מהזכאים לא קיבלו את מה שמגיע להם, כי הם לא היו מסוגלים להבין לאן ללכת, אילו טפסים למלא ומי יכול לעשות. אני רואה כאן שאנחנו רוצים לעזור לשכבות החלשות ומעניקים סבסוד. מי הם רוב האנשים שמקבלים סבסוד? אלו שהעברית אינה שפת האם שלהם.

שמעתי את הדיון, כיושבת ראש שדולה לקידום זכויות משפחה אני בודקת את המהלך הזה. שמעתי כל כך הרבה דיונים וקיבלתי כל כך הרבה פניות מאמהות. כעת הגיע הזמן לעלות לסדר היום המדיני את נושא חינוך הילדים שלנו ועידוד האימהות לצאת לשוק העבודה. זה כוח כלכלי במדינת ישראל, זה התוצר הלאומי שלנו, של אימהות בעלות השכלה שברגע שהן מתחילות ללדת ילדים, כמו שאמרה יושבת ראש "נעמ"ת" טליה ליבני, שהמצוקה הגדולה ביותר זה להיות אימא לילדים גיל שלוש עד ארבע, אני אמרתי בכוונה מגיל שלושה חודשים זה נטל כלכלי.

לאחת הישיבות, הגיע אבא לשני ילדים שזו משפחה בינונית על פי הסטטיסטיקה, הוא במצוקה. כמה אפשר לדרג אותנו. כל מי שצריך משלם מיסים. למה אנחנו מדברים על מעונות ועל ארגונים שונים אליהם מעבירים כסף דרך משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה? איפה האחריות שלנו לעתיד מדינת ישראל? איפה משרד החינוך? למה לא מתקציבים גני ילדים מתקציב משרד החינוך ולא ממשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה? מי אחראי? איפה גדעון סער שדיבר? איפה משרד האוצר?


אני אומרת שזה לא משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. תפסיקו לדרג ולשלם לכל מיני חברות, דובר כאן על תקציב של 12 מיליון שקלים בשנה לאיזה מוקד. תעבירו את הכסף הזה ותממנו את החינוך, יש לנו חוק חינוך חינם.

אין דבר כזה, זו אחיזת עיניים, אני אומר את זה כאן לפרוטוקול שכל הורה יודע שאין חינוך חינם.

הוועדה לקידום מעמד האישה יחד עם הוועדה לפניות הציבור אני רוצה לעודד אתכם, אני אשמח מאוד לשתף איתכם פעולה.


מרכז המידע והמחקר של הכנסת שעושה כעת עבודה מצוינת, משנת 2004 נערך תחקיר ונמצא ש- 833,000 ילדים הם מתחת לגיל 6. יש מצוקה ואין פתרון. ההתנהלות והפתרונות הממשלתיים לגיל הרך אומנם נסמכת על חקיקות שונות אבל בסופו של דבר כל אחד מאיתנו כהורה לילד לא מפסיק לשלם למדינה גם לגני הילדים וגם מיסים, ומה נשאר לנו?


הייתה היום כתבה ב- "כלכליסט", בעניין דירוג קבוצות שונות של אנשים שלא יכולים לממן קניית דירות, לא חולמים על האפשרות הזאת בכלל, לא יוצאים מעניין המשכנתא, זה נושא כלכלי רחב מאוד ואני מציע שנדבר במושב הזה ולנצל את התקציב של 320 מיליון שקל לשנת 2011 לבנייה נכונה לשנת 2012 כדי שהגנים יתוקצבו וכל הורה יקבל חינוך חובה חינם.

הערה קטנה לגברת תמר אלמוג, את תמיד חוזרת על כך שיש הזרמת תקציבים ויש תקציבים לבניית מעונות והשכרת מבנים למעונות חדשים, אבל העניין הוא לא רק הקצאת תקציבים אלא גם ניצול התקציבים. את יודעת עד כמה בבנייה והשכרת מבנים קשה לנצל את התקציבים ואת גם יודעת כמה בקשות הוגשו וכמה נדחו. כמעט 100% מהבקשות במגזר הערבי נדחו. אני מכירה שש בקשות שלפחות שלושה נדחו, זה 100% מהבקשות שהוגשו מהאוכלוסייה הערבית. העניין הוא של מדיניות והגמשת קריטריונים ולא רק בעניין של הקצאת התקציבים שזה בפני עצמו דבר חשוב. יש הקצאת תקציבים, אבל האם ממומשים תקציבים אלה?


לא שמעתי מה קורה עם אלה שיצאו ומי עוקב אחריהם, לפי מחקר של מרכז המידע ומחקר של הכנסת ועל פי דברים שנאמרו כאן יש 180 שיצאו מהמערכת בגלל השיטה החדשה, כלומר הוציאו את ילדיהם ממערכת המעונות. מי עוקב אחריהם? האם הם יחזרו?


בנוגע לטפסים, את לא חושבת שגם אם מבחינה טכנית הדברים יוסדרו האם לא יהיה קשה להורים לטפל בטפסים, האם הטפסים בכל השפות? מה עם הטפסים שיוחזרו להורים? האם הם ימלאו את כל הפרטים? האם לא היה נכון יותר לתת את 12 המיליון שקל לארגוני המעונות ובכך להקל על ההורים? לדעתי במגזר הערבי חצי מהטפסים יוחזרו, הם לא מבינים עברית, אני בטוחה שהטפסים הם רק בשפה העברית. למה לא לתת את התקציב הזה לארגונים? בנוגע לבקרה שתהייה בקרה שתקל על האזרחים ושלא תעמיס עליהם ושלא תעצים את הבירוקרטיה.


אני רוצה לקבל תשובה בנוגע לאלה שיצאו, מה בעניין השפות ומה יקרה עם הטפסים שיחזרו והאם קיים מנגנון כדי להקל על האזרחים במילוי הטפסים.

תודה רבה. ברצוני להעיר הערה חשובה ומשמעותית, בעקבות הדברים שנאמרו. יש לנו בעיה רצינית כשמדברים על מוקד שירות שיתחיל לעבוד בחודש דצמבר או בינואר, אנחנו מדברים על חצי שנה שתלך לאיבוד וההורים ישלמו בדרך את מלוא המחיר כשאין להם את הכסף.

הם לא ישלמו את מלוא המחיר.

אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר על איזו התנהלות חירום. אני יודעת שכל מנגנון חדש שמתחיל להיכנס לפעולה, בתקופת החפיפה הרבה אנשים נשארים מחוץ לעניין והרבה אנשים משלמים את המחיר. במקרה הזה תרתי משמע משלמים את המחיר. הורים נאלצים לשלם את המחיר המלא כשהם זכאים ל- 50% סבסוד.


אני מציעה, אני חושבת שזו הצעה משותפת שלי ושל חבר הכנסת אורי מקלב יושב ראש הוועדה לפניות הציבור, ניקח על עצמנו בשנה הזאת בגלל שהמנגנון יתחיל לעבוד באמצע השנה ומאחר ולא ברור כמה הוא נגיש ועד כמה אנשים יוכלו להיעזר ולהשתמש בו, כרגע תשתמשו בארגונים כדי לקבוע דרגה שתהייה נכונה לשנה הזאת ולא דרגה זמנית. לדעתי זה הכרחי - - -

אין אפשרות כי אנחנו מתחילים בשבוע הבא את העבודה בפועל.

אנחנו מברכים על כך, שב- 5 בדצמבר החברה הזכיינית תתחיל להפיץ את הערכות האלה. אנחנו יודעים מה המשמעות של שליחת טפסים באינטרנט. הרי זה המהלך שהוא הכי נגיש מבחינתכם.

לא חייבים באינטרנט. המוקד הוא גם בערבית ברוסית ובאמהרית.

אנחנו יודעים גם מה זו טופסולוגיה, לא מדובר בטופס אחד, יש גם את כל המסמכים הנלווים לכך. צריך לסרוק את המסמכים כדי להעביר ולא לכל אחד יש סורק בבית. הרי אנחנו יודעים כמה טפסים לא יקלטו, זה לא המוקד הראשון. המוסד לביטוח לאומי היו בשולחן הזה כשהם פתחו את המוקד ואנחנו אחרי שנה, אחרי שנתיים, אחרי שלוש שנים וגם אחרי ארבע שנים יודעים כמה לקונות, הם אמרו "אנחנו בשלבי התחלה". את רוצה לומר לי שכל עובדי המוקד הם עובדים מנוסים? אלו עובדים שכעת אנחנו מכשירים אותם, אלו עובדים שפעם הראשונה קולטים טפסים כאלה.

לא צריך טפסים, מספר תעודת הזהות קיים, וגם לא צריך הכנסות,כי האנשים משלמים מיסים. גם מי שרוצה להגדיל את ההכנסה ועובד בכמה עבודות משלם המון מיסים. להביא תעודת זהות זה מספיק.

אנחנו מאוד נשמח שהיו מעונות לכל העם בדרגה מסובסדת. אנחנו לא כאן, אנחנו נמצאים אחרי שהם משלמים והם משלמים תשלום יתר. אנחנו מדברים על קביעה שרירותית מראש. אני חושב שזה חוסר התחשבות וחד צדדית דרקונית מאוד. לומר להורה תשלם עוד דרגה, עוד שתיים. אתם אומרים שאתם מעבירים 90% מקדמה למעונות ולמעונות שלא נעים להם מכם אומרים 80%, 10% זה גם פער, מדובר במיליוני שקלים ומי צריך לסבסד את זה? למה ההורים צריכים לסבסד את זה?

ברצוני לברך את יושבי ראש הוועדות, וגם אותך חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, שלקחת את נושא המעונות, הורות והרחבת המערכת שתומכת בהורות ובתעסוקה במסגרת הוועדה לקידום מעמד האישה. אני שמחה בוועדה לזכויות הציבור שהצטרפה. אני חושבת שאנחנו צריכים לעקוב אחרי הנושא הזה מקרוב, לקבוע כבר היום לתחילת ינואר מועד כדי לבחון איך המערכת הזאת עובדת. אין דרך אחרת, אין דרך אחרת ואנחנו חייבים לפקח אחרי המערכת הזאת מקרוב.

נקבע ישיבת מעקב בתחילת חודש ינואר.

תחילת ינואר זה מוקדם מדי.

ה- 5 בדצמבר זה ביום ראשון, ביום ראשון מתחילים להזרים טפסים, ב- 19 בדצמבר מתחיל המוקד לפעול, תוך 14 יום ההורים מתחילים לקבל דירוג. אנחנו נהייה פה כדי לעקוב. אמרת שדרך האינטרנט זה תוך 4 ימים, אנחנו נהייה פה לעקוב, זו חובתנו לעקוב אחריכם ואחרי ביצוע המטלות שאתם התחייבתם. מדובר כאן בכישלון קולוסאלי שההורים משלמים את המחיר. אני מאוד מתחברת לדברייך בנוגע לילדים בסיכון, ילדים בסיכון נפלטים מתוך המערכת כי אין להם את היכולת לשלם - - - -

ילדים בסיכון לא קשורים אלינו, זה בטיפול משרד הרווחה.

הם לא יכולים לשלם שתי דרגות.

הם לא צריכים לשלם כי משרד הרווחה ממן אותם, לא משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.

מה קורה עם וועדת חריגים? מה קורה עם הדרישה לחתימה על תצהירים? כולם צריכים ללכת לשלם על זה? הורים צריכים למלא תצהיר בנוכחות עורך דין ולהוציא עוד כספים ועוד כספים. על מה אתם מדברים ואיפה האחיות והסטודנטיות שנפלטות מראש מהמערכת? כי הן לא עומדות בקריטריוני הסף? יש כאן הרבה מאוד ליקויים וכשלים ואתם מכניסים את זה לסד ממוחשב ותכתובות ואתם מערימים עוד יותר קשיים על הורים עובדים. זו מדינה סכיזופרנית כי מצד אחד מדברים על עידוד ילודה, יושבים כאן משפחות מרובות ילדים , אנחנו מדברים כל היום על עידוד תעסוקה של חרדים ומצד שני מגיעה המדינה ושמה להם בלוק על הראש, עם תצהירים ו"טופסולוגיה" והיא פשוט מענישה. למה שהם יצאו לעבוד? צריך לפשט את התהליכים ולהקל.

אנחנו נהייה כאן לעקוב, ואני ממש מבקשת שב- 15 לינואר אחרי שניתן להם חודש וחצי, אנחנו נהייה כאן לעקוב ולהגן על האינטרסים של ההורים העובדים. לא רק לתקוף את החרדים שהם לא עובדים אלא לעזור להם. כאן הם משלמים מחיר כפול כי לכל אחד יש חמישה שישה ילדים.

ראינו שרוב אלה שפונים למעונות, 40% הם מקבלי הסבסוד הגבוה, דרגה 3. זה לא רק מהאוכלוסייה החרדית אלא מכלל האוכלוסייה.

יש לי הזכות להיות נוכח בשתי הוועדות. אני בדרך מגיעה לישיבות הוועדה לקידום מעמד האישה ולוועדה לפניות הציבור, בשתיהן אני חבר.


אני מבקש להעיר כמה הערות. ראשית בשנה שעברה דיברנו במסגרת הדיונים שהתקיימו בנוגע לתשלום שמקבלים הארגונים לשיפוץ מעונות. טליה ליבני אתם כל כך שמחתם ותראו מה קרה עד היום. לא קיבלת אגורה ושום דבר לא קרה. אני מפנה את זה גם לגברת תמר אלמוג.


כעת זה אותו דבר, דיברנו על הקצאת כספים לשיפוץ מעונות כדי להרחיב את ההיצע ושיגיעו עוד ילדים, עכשיו אנחנו מגיעים לחלק השני והוא זכות ההורים לקבלת דרגה ושהמדינה תיקח אחריות. גם כאן מערימים קשיים רבים. אני לא מבין למה צריכים שהטפסים ינוקזו לכאן., קחו יוזמה ותהיו יצירתיים, תקימו וועדות אזוריות יחד עם הארגונים המפעילים וארגוני נשים, צרפי את הנציג של ממשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מאותו אזור ותקימו וועדה ציבורית שתקבע את הדרגות.

המשפחות תגשנה את הבקשות לארגונים ובזה נגמר העניין ובזה סיימתם את הבירוקרטיה. בשביל מה כל המהלך הזה? אני אומר לך שאם את ממתינה שהטפסים יגיעו למחשב מאוכלוסיית עולי אתיופיה את יכולה ללכת ברגל מפה עד לאתיופיה וזה לא יגיע, שום דבר. זה לא יעלה על הדעת אילו בירוקרטיות אתם מייצרים. תפשטו את התהליך. אני לא חושב שנמצא כאן איש ציבור שמעוניין שכסף יצא מקופת המדינה שלא בדין, אין דבר כזה, לא תמצאי. אנחנו נילחם בבירוקרטיה כי אתם מייצרים דרך הגולם הזה, המחשב, בירוקרטיות שלא ניתן להתמודד איתן. זה לא יכול להיות. זה באמת אי אפשר.


אני פונה דווקא לארגונים מפעלי המעונות להיות יותר דומיננטיים, יותר יצירתיים. לכם יש שאינטרס בעניין הזה שאתם מצד אחד מייצגים את המשפחות והנשים ומצד שני הילדים נמצאים אצלכם, אני משוכנע שיש לכם אחריות שלכם כי אתם רואים את הילדים כל יום ופקידי הממשלה לא רואים את הילדים. קחו את היוזמה והאחריות. טליה ליבני שבו יחד ותחשבו איך אתם לוקחים אחריות.

לקחנו יוזמה, לקחנו אחריות אבל המשרד לא נותן לנו את הסמכות. תנו לנו את הסמכות ומחר כבר נעשה את זה. אני מבטיחה לך שתוך שבועיים זה גמור. תנו סמכות.

אנחנו נקדם חקיקה, תגישו לנו הצעה לחקיקה, כנראה שאין בררה אחרת. אנחנו לא נוכל אחרת לשבור את המחסום הבירוקראטי.

חבר הכנסת מולה, אנחנו מדברים על מצב מידי, אנחנו רוצים שכבר השנה זה יסתדר.

את מאוד אסרטיבית ואת מאוד מאמינה בדרך שבה אתם הולכים לפעול. אבל אני חייבת לומר שלמרות שאת אסרטיבית לא הצלחת לשכנע אותי מאחר ולא ענית לשום שאלה רצינית, סליחה, לא ענית.


השאלה שנשאלה כאן בנוגע לאותו מיקור חוץ שעליו אתם מוציאים 12 מיליון שקל. 12 מיליון שקל זה המון, המון המון כסף. האם בסכום של 12 מיליון שקל יהיה לכם מענה טלפוני שיענה בשנייה הראשונה כשמצלצל ההורה.

תוך 30 שניות.

זה סגור? יש כבר עמדות? את מתחייבת לכך?

זה בתנאי המכרז.

כשאדם יתקל בבעיה עם הטופס יש לך מיד מי שיענה?

בארבע שפות: אמהרית, רוסית, ערבית ועברית.

אני באופן אישי אתקשר לבדוק האם זה 30 שניות, ואנחנו נבדוק אם זה בארבע שפות.


מדוע אנחנו במדינת ישראל לא משתמשים באמת בארגונים מקצועיים. יושבים כאן אנשים שאומרים לכך "תנו לנו שבועיים אנחנו נסיים את כל התהליך". למה אתם לא משתמשים באנשים כאלה? למה? יש ארגונים? יש לך תשובה לשאלה?

אם אני אעשה את התהליך הזה אני צריכה להקים מערך בקרה שיעלה לי 20 מיליון כדי לעשות עליהם בקרה.

למה? את לא סומכת עליהם? אני רוצה להגיד לך שאני סומכת עליהם.

לא מדובר בכסף פרטי שלי.

אם ההורים סומכים עליהם אני מניחה שאת יכולה.

אני חושבת שיש להפנות את השאלה לחשב הכללי.

אנחנו נמצאים בסוף הדיון ולא תוכלי לתת לנו את כל התשובות. אני כמובן אשתתף בדיון נוסף. אני רוצה לשאול שאלה נוספת. מדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות הכי טכנולוגית עם המצאות טכנולוגיות, איך יכול להיות שעד היום אין סנכרון בין משרדי ממשלה שבלחיצת כפתור עם הקשת מספר תעודת הזהות את מקבלת מיד איזו הכנסה יש לו כמה מס הוא שילם, כמה ילדים יש לו, כמה הוא מקבל הבטחת הכנסה? למה בכל פעם מערכת אחרת צריכה לבנות לעצמה מיקור חוץ ומוקדים חדשים כשכל הדברים האלה קיימים היום בתוך משרדי הממשלה?

בחוק ההסדרים 2011 נקבע בפעם הראשונה שרשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי יחויבו בחוק להעביר את הנתונים האלה למשרדי ממשלה כדי שיעשו בהם שימוש. היום אני מוגבלת.

זאת אומרת שמיקור החוץ הזה הוא זמני?

לא. זה לא שייך למיקור חוץ. גברתי מיקור החוץ בא להחליף עובדי מדינה שהיום המדינה לא מעוניינת להקצות תקנים ממשלתיים. נקודה. אם הייתי יכולה עכשיו בכל מחוז להעסיק - - -

מדיניות ההפרטה.

אדוני לא אני קובעת אותה. אם היו נותנים לי עשרה עובדים בכל מחוז לא הייתי מקימה מוקד.

הגעתי מחבר המדינות לפני 30 שנה, בחבר המדינות היו מעונות בהם היו הילדים נשארים 24 שעות.

את זה אנחנו לא רוצים.

אני לא אומרת שאני מבקשת מעונות ל- 24 שעות. אבל ריבונו של ה', לא יכול להיות שמעונות, גנים או בתי ספר יסיימו בשעה 13:00 או 14:00 או 15:00.

אצלנו בשעה 17:00 להורים שמעוניינים. מסבסדים את הילדים עד השעה 17:00, זו זכות להורים וזה מסובסד.

מעיריית ירושלים סגן ממונה גני הילדים. אנחנו מפעילים גני ילדים לגילאי 3, 4 ו- 5. קרוב ל- 18,000 ילדים שמתוכם 11,000 ילדים מדורגים בשכר לימוד על פי קריטריונים של משרד החינוך. בינואר ההורה נרשם ושלושה חודשים לפני שנת הלימודים הוא מקבל את התשובה לגבי הדרגה שתהייה להם.

בשנת תשע"ב זה יהיה אצלנו כך.

מדובר בחמישה איש שמדרגים 11,000 ילדים.

אם כבר העלה הנושא של עיריית ירושלים, זה הנושא השני ולפני שחברת הכנסת יושבת הראש תסכם ואני אשלים, אני רוצה להקריא לכם שתי שורות משני מכתבים. אנחנו מקבלים בעקבות שאילתא של חבר הכנסת אמנון כהן על תקנים ומשפחתונים בשכונת נווה יעקב בירושלים, אנשים אומרים שחסרים עשרות תקנים. נשים שרוצות לצאת לעבודה נמנעות כי הן מחכות למקום במעון. יש חוסר משווע בשכונה שנכנסו אליה צעירים שיש להם דרישה גדולה מאוד.

אומר המשרד שהוא אישר לעיריית ירושלים 24 משפחתונים בחודש אוגוסט 2010. כמובן שהעירייה תיתן משפחתונים נוספים. מקבל האזרח תשובה מ- 12 באוגוסט מעיריית ירושלים "מאחר והאחריות הישירה על פיתוח והקצאת מעונות ומשפחתונים היא של המדינה, דהיינו של משרד התעשייה, מסחר ותעשייה, יזמנו פניה לממונה המחוזי של המשרד ודרשנו תוספת תקנים. בשלב זה טרם קיבלנו תוספת לאזור הזה...". לא יתכן שאנחנו עומדים מול הורים ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה אומר "הקצתי" ועיריית ירושלים אומרת "לא" ולהורים עד היום הזה ב- 1 בדצמבר אין עדיין מקומות ואין לאן לשלוח את הילדים.

הגעתי גם לישיבה אצל סגן ראש עיריית ירושלים, והעליתי בפניו את הסוגיה והוא הבטיח שהוא יטפל מול אגף הרווחה של העירייה כדי להקצות מיד אדם שיטפל בנושא פתיחת המשפחתונים. אצלנו הכסף עומד באישור עקרוני. ברגע שהם מתחילים זה עובר.

זה שהכסף עומד הוא דבר נכון, אבל אתם גם האחריות.

סליחה, האחריות היא שלהם. הביצוע הוא של הרשות המקומית.

בכל הנושא הזה אין סמכות ואחריות לרשות המקומית.

יש לי תשובה מאוד ברורה ואני חוזרת למה שנכתב שם. תרשו לי שני משפטי הקדמה כי אני לא יכולה להוציא דברים מהקשרם. עכשיו אנחנו בכובע של המשפחתונים.


עיריית ירושלים מפעילה היום 233 משפחתונים, יש תוספת של 20 משפחתונים נוספים, 253 משפחתונים. הייתה איזו התנהלות פנימית של אגף הרווחה לגבי מדיניות ברורה בנושא מערך המשפחתונים כיוון שבאמת בשנים האחרונות הבנו שהצרכים של העיר הגיעו לממדים שמצריכים הערכות שונה לגמרי. לכן אנחנו קיימנו סדרה של מפגשים כדי לקבוע מדיניות אחידה ונחרצת לגבי פיתוח מערך המשפחתונים.


כמו שנאמר שקודם, האחריות היא של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. ישנם ארגונים נוספים בעיר ירושלים שמפעילים את מערך המשפחתונים כמו "נאות מרגלית" והחברה למתנ"סים. לפני כשבועיים יצא מסמך של אגף הרווחה שמצהיר על מדיניות שבמהלכה אנחנו נשמר את המערך הקיים אבל במסגרת המערך שעומד לרשותנו כרגע אנחנו משמרים ומפתחים מערך קיים אבל לא מפתחים מעבר לזה מאחר ואנחנו לא ערוכים לכלל הצרכים בעיר. כמו שאמרתי ישנם ארגונים נוספים. תפקידו של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה הוא בפיתוח המערך הזה.

תודה רבה. אני אומר גם לשר התעשייה, מסחר ותעסוקה וגם לעיריית ירושלים לא יתכן מצב שהורים יהיו - - -

אני רוצה להשיב לתגובתה של תמר אלמוג, אני אישית פניתי במכתבים למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ונפגשתי אישית בשבוע שעבר עם הרב פנחס פנדרוס שאמר לי שהנושא אחרי החתמה של 30% מתושבי השכונה, הוא אמר לי "אתה יכול להיות רגוע יכול להיות שכבר בשנה הזאת יפתחו משפחתונים, הפעלתי את כל כובד משקלי ו"נאות מרגלית" תקבל את המכרז בנווה יעקב". אני דיברתי אתמול עם המנהל הכללי ואנשי הנהלה של "נאות מרגלית" הרבה שעות ואמרו לי "מה שאומרים לך בעיריית ירושלים ומה שאומרים לך במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה זה יכול להימשך שנה ושנתיים יכול להימשך עד שאין את האישור הסופי, כמו שהיה ברמות ובמקומות אחרים, כל אחד מפיל את התיק על השני".

אם זה לא יתקדם נקיים כאן דיון מיוחד בעניין הזה.

אני רוצה להגיע לשלב הסיכום.


הדיון הזה היה דיון מאוד חשוב. בעיניי המסקנה היא חד משמעית. דיברו כאן סוללה של נבחרי ציבור שאף אחד מהם לא מאמין, עם כל הכבוד, שהרעיון שלכם להעביר את הטיפול לחברה חיצונית, אף אחד לא מאמין שבשנה הזאת זה ייתן מענה. ברור לכולנו שאם לא נתאחד סביב הדרישה שאומרת תנו לארגונים המפעילים לקבוע דרגות זמניות לשנה השנה, דרגות שתשקפנה באמת את מצבם של ההורים, בלי תשלומי יתר ובלי קביעת דרגה נוספת או שתיים. כל אלה דברים שגורמים להורים לשלם יותר כשהם לא צריכים לשלם יותר. לדעתי אין מנוס מאשר לדרוש מכם לעשות את המהלך הזה, כמו שזה קיים בעיריית ירושלים.


לקבוע כאן ולאפשר בשנת תשע"א שזו שנה שנופלת בין הכיסאות לא על עוול ההורים אלא עוול בכפה של הרשות בגלל איך שהיא מתנהלת. עם כל הכבוד התכנית עליה את מדברת שתיכנס בדצמבר הייתה צריכה לפעול בדצמבר בשנה שעברה. הדרישה שלנו מכם היא להגיע להסדר מול כל הארגונים המפעילים בנושא של קביעת דרגות זמניות כדי שהורים ישלמו בדיוק מה שהם צריכים לשלם, לא שקל אחד יותר. בסופו של יום גם מי ששילם תשלומי יתר יקבל את ההחזרים. זה מה שאנחנו רוצים שיצא מהדיון הזה.


הוועדה תקבע, חבר הכנסת אורי מקלב נשמח אם תצטרך כי זו תרומה משמעותית להעצמה יחד עם הוועדה לפניות הציבור, ישיבת מעקב בסוף ינואר כדי שנראה איפה עומדים בנושא הזה.

נתנו לכם עוד 20 יום.


אני מבקש להוסיף שלא דיברנו על משפחתונים, הגיעו לכאן בעיקר נציגי הארגונים אבל הבעיה של המשפחתונים שאין להם ארגון והם לא מקבלים סבסוד ומקבלים אחוז מסוים, אין מי שייתן את הסבסוד להורה והוא זה סופג את כולו. בארגונים ישנן מערכות למקרים הקשים. לא נגענו בצהרונים שעדיין לא קיבלו שום סבסוד עד היום. אנחנו נמצאים כאן והם לא קיבלו דבר ואני גם לא רואה מתי זה יגיע.


אנחנו מחזקים את הדבר הזה, זה לא יקרה תוך 14 יום, בוודאי לא לכולם והרוב לא יקבלו את זה ולא תקבענה הדרגות. זה יהיה מהלך של הרבה חודשים ולכן צריך לקבל תשובה לשלב הביניים.


מאחר וכולם אומרים שמנוע הצמיחה והחשוב ביותר הוא מעונות יום כדי לעודד את התעסוקה. יש היום מחסור גדול במעונות ואנחנו עומדים מהצד ורואים שהחוסר הולך וגדל. אני יודע שתשובתו של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה תהייה שזה לא בידיו. אנחנו לא פותחים מעונות חדשים ומה קורה היום? - הביאו אלי את הדרישות שביקשו מארגון שרצה לפתוח מעון חדש בעיר בית"ר, אולי 40 דרישות והכל לדירה ששוכרים אותה. מי יכול להתאים דירה למעון? איזה דרישות אלה, גם למעון שנמצא בתהליך בנייה? איך אפשר לעמוד בזה ומה קורה? – לא פותחים, אין מעון ולהורים אין לאן לשלוח. אני מציע לך לצאת לשטח ולראות את המתח אצל ההורים, צאי לפגוש הורים ותביני מה הם עוברים סביב השיבוץ למעונות. אדם שרוצה מוסד חינוך חייב לדעת לאן הוא הולך אבל למעון הוא לא יודע. ההורים במתח, הם מפסידים מקומות עבודה, הם מפוטרים, הם לא יכולים להתחייב למקום עבודה מאחר והם יודעים שאין מעון.


אנחנו מדברים על כך שזה מנוע צמיחה שהוא מנוע חשוב. היום צמצמנו את האפשרות וזה לא מגיל שלוש, כפי שנאמר כאן זה מגיל שנתיים ותשעה חודשים אין מערך סבסוד, הם לא הורים לילדים, הם לא עובדים? מה קורה עד שהם מגיעים לגנים בגיל ארבע? למה הנושא הזה מוזנח? אני חושב שצריכים לתת תשובה לעניין הזה.


אני רוצה לעלות נתון אחד שהוא נתון חשוב. אני אומר לך ואת צריכה להעביר את זה לממונים עליך, אנחנו יודעים שאנחנו החמרנו השנה גם בנושא הדירוג, כי מה שהיה נכון, כלומר על אותה הכנסה שאדם הרוויח הוא קיבל למשל דרגה 5, השנה על אותה הכנסה הוא נהייה דרגה 6 - - -

זה רק זמני.

לא. גם בקביעה הסופית. מי שנמצא באינטרנט ורואה את מה שאתם קובעים היום, המבחן לא השתנה פשוט הדרגה השתנתה. לדוגמה אדם שהרוויח 5,000 שקל מגיעה לו דרגה 4 השנה הוא יקפוץ אוטומטית לדרגה 6.

אדוני לא נעשה שום שינוי במדרגות. לא נעשה שינוי. הקריטריונים לשנת תשע"א פורסמו בחודש מרץ והם לא משתנים.


בנוגע לשאלות "מתי ההורים ימלאו, ומתי ימציאו את הטפסים" ההורים כבר הכינו לעצמם את הכל. הם צריכים למלא את השאלון שלי ולצרף את מה שהם הכינו. ההנחיות לא התשנו. מה שפרסמנו במרץ שריר וקיים. אין שינוי.

אני אתן דוגמה. הבעיה היא בתוספת הקריטריונים. המשרד יצא ברעיון של שכר דירה ברשויות, אם מישהו יבדוק את זה ימצא שרק רשות אחת בכל הארץ הגישה ועמדה, הגישו ארבע, שלוש לא עמדו בתנאי הסף. זאת אומרת שהקריטריונים שהממונה, לא תמיד זה המשרד אלא החשב הכללי או אחר, אבל בשורה התחתונה בפועל אי אפשר לא להתקדם לא בבנייה, לא בשכירה. כל פרויקט שמדברים עליו לא מתבצע בפועל.

אבל עשרה פקידים הרוויחו שכר כדי להכין את זה.


אני רוצה להוסיף. אם דיברנו על כל הדברים אני אוסיף שלושה דברים שצריך לדבר עליהם. משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה פרסם עכשיו מענקים שיהיו לעזרה לשיפוצים והצטיידות, 5 מיליון שקל ל- 1,700 מעונות. האם הוועדה לפניות הציבור יכולה לתרום לנו עוד 10 מיליון שנוכל לצרף לסכום הזה, כי ל- 1,700 מעונות יהיה לכל אחד עשרה שקלים.


נושא שני, הוא דיבר שבעניין שכר דירה שלוש לא עברו את תנאי הסף ואחת עברה, אני אומר לך שגם אם יגישו 1,000 בקשות יעברו רק 50. כי מי שמקבל את הבקשות לא מוותר שגם מאחורי הנייר יהיה לבן וחלק ולא מקופל. יש לנו בעיות בנושאים האלה והבירוקרטים רבים. אני רוצה שיקלו קצת אם באמת רוצים לעזור, זה צריך להיות משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. פעם אמרתי במשרד החינוך "תחליטו זה משרד החינוך או משרד נגד החינוך". אם זו אמורה להיות עזרה אז יש צורך בהקלות האלה.


לסיום אני רוצה לומר שיש גם תקציבי בינוי במדינת ישראל, חייבים להכניס לנושא משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה עזרה לבניית מעונות יום במגרשים קיימים.

אני מתעסקת בזה כל הזמן בוועדה לקידום מעמד האישה. אדוני מתפרץ לדלת פתוחה.

ואנחנו רוצים לראות את התוצאות.

לסיכום ולסיום. אני מודה לכל מי שהגיע ולכל מי שהציג לנו נתונים. תמר (אלמוג אני מודה לך שהיית שותפה לדיון הזה. אני אודה לך עוד יותר אם תוכלי להרים את הכפפה, אנחנו מטילים עליך אחריות כבדה בפתירת הבעיה בשנת הלימודים תשע"א. אנחנו לא רוצים שהדיון הזה יהיה בבחינת דיון להצפת בעיות אלא רוצים פתרונות.

אנחנו דורשים באופן חד משמעי לעבוד צמוד עם הארגונים כדי לקבוע את הדרגות הזמניות. אנחנו נעקוב אחרי זה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30