PAGE
25
ועדת הפנים והגנת הסביבה

29.11.2010


הכנסת השמונה-עשרה



נוסח לא מתוקן
מושב שלישי









פרוטוקול מס' 290

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ב בכסלו התשע"א (29 בנובמבר 2010), שעה 13:00

מתקפה חמורה של טרמיטים שמפוררים בתי מגורים מעץ בדרום הארץ בכלל ובעיר אופקים בפרט

חברי הוועדה: דוד אזולאי - היו"ר

דב חנין

חה"כ רוברט טיבייב

חה"כ מרינה סולודקין

אורי שלום, אגף לוחמה במזיקים, המשרד להגנת הסביבה

שרה צימרמן, מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

ליאורה לבקוביץ'-זיידמן, מנהלת מינהל תכנון והנדסה, משרד הבינוי והשיכון

ויקטור ארביב, מנהל אגף נכסים, משרד הבינוי והשיכון

ליאת גדרון, מרכזת בכירה של טקסונומיה (זיהוי חרקים), משרד החקלאות ופיתוח הכפר

משה קוסטוקובסקי, מנהל יחידת הפיקוח, מכון וולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יחזקאל בלשטיין, מהנדס העירייה, אופקים

איזגיה איזגיאיב, מנהל פרויקטים בהנדסה, עיריית אופקים

שמעון אלישע, תברואן, עיריית אופקים

מאיה עדה-קרבטרי, ארגון חיים וסביבה

אנטולי פרנדיוק, נחל בקע

לידיה זילברשטיין, יו"ר עמותת בית ומשפחה

פולינה קרפיבין, עמותת בית ומשפחה

אפרים מלמד, מהנדס, עמותת אלפא-צפון, קריית-ים

אולגה אברהם, אופקים

מנשה אברמוב, אופקים

קרן פישזון, עמותת מגן משפחה

ד"ר שמחה פינקלמן, מנכ"ל חברת FTIC, אנטמולוג

רמי שניידר, מנהל תחום תברואה, חברת מכתשים

צבי זיידמן, מנהל שוק מקומי, חברת מכתשים

יפה שפירא

אסתר מימון

מתקפה חמורה של טרמיטים שמפוררים בתי מגורים מעץ

בדרום הארץ בכלל ובעיר אופקים בפרט

רבותי, צהרים טובים לכולם. אני פותח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום דיון מהיר על-פי בקשתו של חבר הכנסת רוברט טיבייב, שביקש מנשיאות הכנסת לאשר לו דיון מהיר בנושא מתקפה חמורה של טרמיטים שמפוררים בתי מגורים מעץ, בדרום הארץ בכלל, ובעיר אופקים בפרט. ההצעה, כפי שאמרתי, של חבר הכנסת רוברט טיבייב. בבקשה, אדוני, תציג את הנושא.

להערכתי, הנושא די מוכר ודי מורכב. המדינה בנתה בנייה קלה, אני לא חושב שאני טועה. היו דיונים בכנסת, היו סיורים של ועדת הקליטה בעיר אופקים, אבל לצערי הרב, מאז הנושא לא זז ולא מצאו פתרונות. משרד השיכון מנסה לעשות משהו בעניין הזה, אבל חוץ מהתיקונים הקוסמטיים, לא עושים שום דבר. יושבים פה נציגים של המשפחה שכבר שנה וחצי, אני מתבייש להגיד, גרים ברחוב. ממש ברחוב. למה? מסיבה אחת פשוטה. הבית פשוט קרס מטרמיטים. אני חושב שהמדינה צריכה לקחת אחריות על זה שמכרה לאנשים את הדירות, ונכון להיום המדינה פשוט הפקירה את אותם האנשים.

הבתים עשויים מעץ?

הבתים עשויים מעץ. רק באופקים יש יותר מ-1,000 בתים מעץ. ברחבי הארץ יש 11,000 בתים מעץ. אני לא יודע מה קורה בצפון, אני לא יודע מה קורה בקריית-ים. באחריות אני יכול להגיד שאין בית מעץ בדרום שאין בו טרמיטים. אין דבר כזה. בכל בית יש טרמיטים. למה? זה סיפור אחר. בעלי מקצוע, כמובן, ידברו פה ויסבירו את הבעיה בדיוק ואם אפשר להתמודד מול הטרמיטים או אי-אפשר.

הטענה שלי היא טענה די פשוטה. מישהו צריך לקחת אחריות. נכון להיום אף אחד, לא השלטון המקומי ולא השלטון המרכזי, אף אחד לא לוקח אחריות, כולם מתעלמים מהבעיה.


ועוד פעם, הדוגמה היא של האנשים שיושבים מולי. מנשה אברמוב יציג את עומק הבעיה הרבה יותר טוב ממני, כי הוא הרגיש את זה. עוד פעם, אדוני היושב-ראש, שנה וחצי אנשים חיים ברחוב.


הנה תמונות מהיום, אתה יכול להסתכל. זה המצב היום. עמותת בית ומשפחה שנים רבות מתעסקים עם הבעיה. היו גם פוליטיקאים שניסו איכשהו להתמודד עם הבעיה לקראת הבחירות, אבל, כמו שאנחנו יודעים, אחרי הבחירות כולם שוכחים. הבאתי לך עוד דוגמה, זה מהחצר שלי, לא של אף אחד אחר. זו עבודה של טרמיטים בתוך שבועיים. אתם יכולים להסתכל. אם נפתח קירות, לא רק בבית שלי ולא רק בבית של מנשה אברמוב, נמצא שם דברים הרבה יותר מעניינים. נכון לעכשיו סיימתי, אדוני היושב-ראש. אתה תראה את המצגת, אדוני היושב-ראש, זה דבר מזעזע.

כדאי שיציגו את המצגת עכשיו.

אני עובד בחברה, והייתי בבית של לידיה ושל אחרים ברחבי הארץ. אנחנו רואים במצגת טרמיט שנקרא - - -

באיזו חברה אדוני עובד?

FTIC. אנחנו חברה שמפתחת טכנולוגיות לבקרת מזיקים לרכוש האדם. הייתי בבתים שלהם כדי לראות את הנזקים של הטרמיטים. אנחנו מדברים על משפחה שאיננה שייכת לנמלים, זה מה שנקרא "שווה כנפיים", זו משפחה יותר קרובה לתיקנים, מאוד עתיקה. בארץ יש כתשעה מינים שונים של טרמיטים. מה שאנחנו רואים פה זה הטרמיט הארץ-ישראלי, שהוא טרמיט קרקע. הוא המזיק העיקרי בישראל למבנים. הוא חי מתחת לקרקע, הוא בונה קנים תת-קרקעיים, והפועלים לו – זה השלב שאתם רואים עכשיו במצגת – עולה על פני הקרקע, חודר למבנים ואוכל את העצים. המזון שלהם זה עץ יבש. אנחנו רואים כאן את הפעולה שלהם בתוך בתים. הטרמיטים האלה הם תת-קרקעיים והפעילות שלהם נסתרת. ולכן גם כאשר הם חודרים לבניינים, אנחנו כמעט ולא רואים את הפעילות שלהם, כי הם בתוך הקירות ובתוך המבנים עצמם. על גבי העץ בתוך המבנה.

רק שאלה אחת, ברשותך. לפני שהיתה בנייה קלה באופקים, הבעיה של הטרמיטים לא היתה מוכרת?

לא. הבעיה של הטרמיטים היתה מוכרת כבר בשנות ה-50. יש מאמרים על בדיקות שעשו על הנזקים שנגרמו על-ידי טרמיטים. הבעיה היתה מוכרת, ועד כמה שאני זוכר גם עלתה בוועדה בכנסת – אני לא יודע אם הרישום נמצא אצלי – כאשר דובר על הבאת הבנייה הקלה לישראל. היה אפילו נציג של חברת הדברה באותה ועדה, שדיבר על כך. אנחנו מדברים על שנות ה-90, כשהתחילו להביא את הבנייה הקלה. אז התעלמו למעשה מהבעיה. הבעיה של הטרמיטים מהמין הספציפי הזה מוכרת, הם גורמים נזקים מהערבה בדרום ועד לגליל העליון. אתם רואים בעיות כאלה בראשון-לציון מערב, בקריית-אונו, ובהרבה מקומות אחרים בארץ. באופקים, בבנייה הקלה, משום שהמבנה עצמו בנוי משלד של עץ, הבעיה היא אקוטית, והבניין קורס. לבניינים לא נעשתה שום הכנה שהתאימה אותם לבעיה הזאת.

אין שום ריסוס שינטרל את הדבר הזה.

לא. טרמיט הוא בעל חיים חברתי, בקן, מתחת לקרקע יש מלכה ויש מלך שהם אחראים לייצור של כל הפועלים. הם יכולים לחיות הרבה מאוד שנים יחסים, והם מטילים באופן קבוע ביצים שמתפתחות ומגיעות לשלב שנקרא "פועלים". מה שאנחנו רואים בדרך כלל על פני הקרקע אלה אותם הפועלים שעולים מתוך הקן התת-קרקעי בעומק של שני מטר, או אפילו שלושה מטר, מתחת לפני הקרקע, ניזונים למעלה, יורדים חזרה ומביאים את המזון אל תוך הקן, מתחת לפני הקרקע. מה שאנחנו רואים דומה לנמלים, אנחנו רואים רק את הפועלות שמגיעות לבניין, אנחנו לא רואים את מי שמייצר את הקן. גם אם אני אשמיד את הטרמיטים על פני הקרע, אני לא אפתור את הבעיה, כי הבעיה נמצאת אצל המלכה, בקן שמתחת, שהיא מייצרת את הדור הבא.

ראינו את התופעה גם במבנה מברזל, גם שם יש טרמיטים.

הטרמיטים מחפשים מזון, וזה אותו עץ שהם ניזונים ממנו. אם הם נתקלים בקיר בטון או בברזל, הם בונים עליהם את אותן מחילות, אותן מנהרות שאתה רואה בבית שלך, כדי לא להיחשף לסביבה החיצונית, כדי לעקוף את המכשול. וברגע שהם מזהים עץ, הם מתחילים להיזון ממנו. הם לא ניזונים מהמתכת, אבל הם עוברים לפעמים על המתכת או על הבטון, כשהם עוקפים את המכשול.

המסקנה שאתה מסיק, שזאת היתה טעות לבנות בתים כאלה בדרום?

הטעות היתה לבנות את הבתים האלה ללא הכנה מתאימה של פני השטח, של האזור, ללא כל התייחסות לבעיה, כי הטרמיטים נמצאים שם בכל מקום, גם בגינה, גם בגן וגם בבית. ברגע שפלשת לאזור המחייה שלהם עם מבנה לא מוגן, חשפת אותו לנזקים שלהם.

מה שאמרת עכשיו, שהמבנה לא מוגן.

אין שום הגנה על המבנים האלה. יש חוקים בקליפורניה, בפלורידה, בכל מקום בארצות-הברית, שמתייחסים לנושא הזה. כאן בארץ אין שום חוק שמתייחס לזה.

מה המינימום שהיו צריכים לעשות?

טיפול קרקע בחומרים מתאימים לפני הבנייה, לעשות חסמים - - -

זה לא נעשה?

לא נעשה שום דבר.

מאין אתה יודע שזה לא נעשה?

לא השתמשו בעץ מוגן שמותאם.

אדוני, איך אתה יודע שלא נעשה כל מה שאתה אומר?

הייתי בבניינים האלה, הסתובבתי בבניינים כשעשו בהם עבודות.

אלה בניינים שכבר קיימים למעלה מ-50 שנה.

זה לא משנה. אם אתה שם להם מחסום פיזי, למשל מתכת בזווית של 45 מעלות, כדי למנוע את יצירת העקיפה על-ידי הטרמיט. זה לא קיים בבניינים האלה. בחלק מהבניינים שבדקנו ראינו שהם פירקו את הקירות וחשפו את הרצפות, ורצו לעשות שם טיפול הדברה, וראינו שלא היתה שום הגנה. הטרמיטים ניזונים מהמסד ועד הגג.

זאת אומרת, הבעיה היתה בתכנון.

בתכנון איך לבנות. בונים בניינים כאלה בארצות-הברית, גם באזורים שיש טרמיטים, אבל שם יש הוראות איך לבצע את העבודה כראוי, אף-על-פי שגם שם זו עדיין בעיה.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לנושא? בבקשה.

אני מ"מחיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. אנחנו רק רוצים להצביע על הקשר בין פערים חברתיים ופערים סביבתיים. אנחנו רואים איך המפגעים האלה פוגעים בעיקר באוכלוסיות חלשות בפריפריה. הבתים, אגב, הם לא רק בתים שנבנו בשנות ה-50, מדובר גם בעולים חדשים משנות ה-90. במידה מסוימת מגבלת השפה שלהם ואי-היכרותם עם האקלים בארץ גרמו להם להסכים לקנות בתים שהם מזיקים להם ואינם ראויים למגורים.

מי בנה את הבתים האלה?

שיכון ופיתוח.

לא שיכון ופיתוח, משרד השיכון.

המדינה מכרה את הבתים האלה.

שיכון ופיתוח לקח אחריות ומכר את הבתים.

לא.

מה זאת אומרת "לא"?

אפשר לענות?

אני קניתי בית משיכון ופיתוח.

אתה קנית משיכון ופיתוח, הם היו הזרוע המבצעת של משרד הבינוי והשיכון.

ועכשיו אין להם אפשרות למכור.

מי שהביא את הבתים זה משרד הבינוי והשיכון, בזמנו של אריק שרון, בזמן העלייה הגדולה של 200,000 עולים בשנה. אריק שרון הביא את הבתים האלה על מנת לפתור את הבעיה שלא יחיו באוהלים. על מה שקשור לצד הפיזי שלהם והאנושי שלהם ליאורה לבקוביץ'-זיידמן תענה לכם. אנחנו טוענים שמה שנאמר פה מצד הדיירים לא מדויק.

סליחה, זה היה אמור להיות פתרון זמני.

לא, פתרון קבע.

לא אוהלים, אלא צריפים.

הבתים האלה בעצם תוכננו להיות בתי קבע לכל דבר.

תאפשרו לי רק להשלים, אדוני? אני רוצה להשלים ולומר, שמי שאשם יהיה אחראי, אבל חשוב מאוד, אדוני, שכאן זו לא רק בעיה של אי תקינות למגורים, אלא גם הפסד כספי. עכשיו הדיירים האלה לא מסוגלים למכור את הדירות ולרכוש דירות חלופיות. מה עוד, על-פי מה שתיארו כאן, ובזה אני לא מומחית, גם קשה לטפל בבעיה ולפתור את הבעיה בתשתיות.


אני רק רוצה לציין שטיפלנו בנושא הזה, דיברנו עליו בדוח שכתבנו ב-2007, וזו לא בעיה חדשה. זה כבר עלה לדיון בוועדת העלייה והקליטה ב-2005, ולמיטב הבנתנו, המדינה טרם טיפלה בזה. אנחנו רוצים להציע לוועדה לבדוק מה נעשה בינתיים על-ידי המדינה כדי לפתור את הבעיה של האנשים האלה.

הדיון היה בוועדת הקליטה ב-2007.

היה גם סיור באופקים, ואני השתתפתי באותו סיור.

אני עוסקת בצד ההנדסי של הטיפול בביצוע עבודות התיקונים בבנייה הקלה, וגם בנושא של הטרמיטים. אני חייבת להגיד שכאשר המבנים האלה הובאו על-ידי משרד הבינוי והשיכון, ההתייחסות אליהם היתה שזו בנייה לתקופה ממושכת, בת-קיימא. לא היה מדובר במבנים שאמורים להתכלות או במבנים שהיו מראש במפרט נחות, שאחר-כך יהיה מעבר מהם לדיור של קבע. זו לא היתה ההתייחסות.


צריך לזכור שאנחנו לא מדברים על אותו סוג של מבנים בכל טיפוסי הבנייה הקלה, מדובר בכמה סוגים של מבנים, חלקם בנייה מעץ, חלקם בנייה מסוג אחר.


כאשר המבנים האלה הובאו לארץ לא היה ידוע על בעיית הטרמיטים. בעיית הטרמיטים התגלתה כשמשרד השיכון נכנס לביצוע של עבודות בדק ותיקון בבנייה הקלה. רק אז הסתבר שיש בעיה של טרמיטים שנכנסו לבתים ועושים בהם נזקים.

כמה זמן קיימת התופעה הזאת בבתים?

אנחנו זיהינו אותה ב-2006.

זה לא נכון.

גם לפני.

אפשר לתת לי להשלים? חייבים לזכור שהיה קשה לזהות – ראינו את התופעות, אבל לא ידענו מה מקורן. לצורך כך עשינו סקירה ומיפוי ולקחנו מומחה לטרמיטים, דני סימון, מאוניברסיטת תל-אביב, שמטפל, בין היתר, בנושא של טרמיטים, והוא ליווה אותנו גם מבחינת אפיון הסקר וגם מבחינת הטיפול. נכון להיום אנחנו מטפלים בנושא של הטרמיטים בכל הבתים שבהם אנחנו נכנסים לעבודות שיפוצים. לפי הבדיקה שלנו, הטיפול הראשוני ניתן לעץ, והעץ היה מחוסן כנגד טרמיטים, אותו עץ בבתים. זה היה הטיפול הראשוני על-ידי היצרנים שהביאו את הבתים. בשלב השני, מרגע שזיהינו את התופעה אנחנו עושים שני דברים: האחד, אנחנו עושים חגורת הגנה כימית בליווי דני סימון, שהוא פרופסור שמטפל בנושא של טרמיטים, שמגנה, מן טבעת שעוטפת את הבניין ומונעת את הכניסה והיציאה של הטרמיטים. ובמקביל, בכל בית אנחנו עושים בדק בית, מחפשים איפה נמצאים טרמיטים, מאתרים אותם, מחליפים את כל האלמנטים שבהם יש טרמיטים, מחליפים באלמנטים לא פגועים. בחלק מהבתים אנחנו עושים גם הדברה בבתים. אם אתה גר באופקים, אתה יודע שאנחנו עושים את זה, גם את ההדברה החיצונית וגם את הפנימית. בסיומו של התהליך בבית, מצד אחד, אין בו אלמנטים פגועים מטרמיטים, ומצד שני, יש לו חגורת הגנה. צריך לזכור שזה מחייב טיפול לטווח ארוך, זאת אומרת, כל טיפול נגד טרמיטים שאנחנו עושים הוא טיפול שאחרי שלוש שנים, ארבע שנים, חמש שנים הוא מאבד מהחוזק שלו וחייבים לחזור על אותו טיפול, וזה כבר יהיה באחריות הדיירים, אחרי אותו טיפול והחלפה מסיבית שעשינו של אותם אלמנטים.

במקומות שעשיתם טיפול, זה הוכיח את עצמו?

כן. לחלוטין.

אני תושב שכונת נחל בקע. התיקונים האלה נעשו רק לפני שנה, שנה וחצי, ולדעת אם הם הוכיחו את עצמם או לא הוכיחו, עוד אי-אפשר. אי-אפשר לראות עד עכשיו.

אחרי שנה וחצי אפשר לראות אם נמצאים טרמיטים.

אפשר, צריך לפרק את הקירות. אם אומרים שהמקור נמצא בעומק של שני מטר, אפשר לטפל בחגורה מסביב הבית בהזרקה של חומר לאדמה. חוץ מזה, החומר שהשתמשו בו – קיבלנו בינואר שנה שעברה את האזהרה – פג תוקפו – נשארו שלושה חודשים עד סיום תוקפו, והמשרד לשיכון ופיתוח לחץ על התושבים, שלח מכתבים עם איומים שאם לא נסכים לעשות את ההגנה, אנחנו נישא באחריות לנזק למבנים ונשלם בסופו של דבר.

אפשר להתייחס לזה?

יש לכם מיפוי של הבתים האלה ברחבי הארץ?

לא. אנחנו מטפלים רק באזור הדרום, ויש מיפוי מדויק מאוד, עשו סקר מדויק מאוד של אותם בתים, שנכנסו אליהם עם עבודות תיקונים מסוג אחר, גם בנושא של הטרמיטים.


אני רוצה להסביר משהו על מכתבי האיומים לכאורה. בנושא הטרמיטים חשוב מאוד-מאוד שהפעילות תהיה פעילות כוללת בכל המגורים בעת ובעונה אחת. אם אתה לא מטפל בבית אחד שנמצא בשכונה, אם משאירים בית אחד לא מטופל בשכונה, והטרמיטים בו ממשיכים להתפתח, אותו בית אחר-כך מסכן את יתר הבתים מסביבו. לכן היה חשוב מאוד-מאוד לקבל את הסכמת הדיירים, כדי שכל הבתים יטופלו בעת ובעונה אחת. יש חשיבות שהמפגע הזה יטופל במקביל ולא ישאירו איים שבהם יש טרמיטים שיכולים להתפשט לאותם בתים שבהם כבר עשינו את ההדברות. אלה לא מכתבי איום, הטיפול הכולל מחויב להיעשות בעת ובעונה אחת בכל המגרשים.

בסופו של דבר, מה שאמרת שכל הדיירים צריכים לצאת החוצה בו-זמנית ל-24 שעות, ומה הם יעשו? מה את מציעה לנו? אני רוצה לחדד את הנקודה. מה את מציעה לנו?

שמי מנשה אברמוב, אני גר ברחוב כבר שנה וחצי.

איפה אתה גר?

באופקים, באמצע הרחוב, והתמונות של הרחוב שלי כרגע נמצאות מולך, כבודו.


שאלה קטנה אליכם. הגברת אומרת שנעשו לפני שנה וחצי ריסוסים נגד טרמיטים. ולפני כמה דקות האדון פה אמר שהטרמיטים נמצאים בעומק של שניים-שלושה מטר מתחת לפני האדמה, אפילו ארבעה מטרים ואפילו חמישה מטרים, וזה לא משנה כמה. הריסוס נעשה. איך אנחנו יכולים לדעת שנפתרה בעיית הטרמיטים אפילו לשנה? לא יכול להיות שבמשך 15 שנה לא נעשה שום ריסוס לבתים האלה, והם עמדו במשך 15 שנה, הטרמיטים כבר הגיעו לגג של הבית. כשאני פירקתי, כבר אחרי שקרס הבית, והוצאתי את הדברים, חלקים של הגג היו מלאים בטרמיטים. איך אני יכול לדעת שהריסוס שעשיתם לנו לפני שנה וחצי השפיע על הטרמיטים שעדיין חיים אצלי בגג?

הטיפול נחלק לשני חלקים. קודם כול, אני רוצה לדייק, אף-על-פי שאנחנו אנשי מקצוע, אנחנו לא אנשי מקצוע בתחום הטרמיטים. לכן, לצורך כך, לקחנו את אותו אדם, מומחה לטרמיטים, מאוניברסיטת תל-אביב, שזה בין יתר עיסוקיו האקדמיים, והוא זה שמלווה אותנו בכל פעולות ההדברה ובכל פעולות הביצוע שעשינו. אני לא איש המקצוע בנושא הטרמיטים, אני לא יכולה לנהל דיון על נושא של טרמיטים, הגם שהוא נושא מעניין. זה דיון שהוא דיון מקצועי, שהוא כבר מאחורנו.

מישהו צריך לקחת אחריות, ואתם לא לוקחים אחריות.

אם אפשר, אני רוצה לסיים. לגבי פעולות הטיפול. הן נחלקות לשני חלקים. אותה טבעת הגנה שאנחנו עושים נגד הבית היא טבעת שבאה למנוע לעתיד את החדירה של הטרמיטים.

לעתיד, אבל הם כבר קיימים בפנים.

תן לי לסיים.

נכון או לא?

תן לי לסיים.

רבותי, תאפשרו לה לדבר.

במקביל, באותם בתים שנגועים בטרמיטים, אנחנו עושים שוב, בעזרת אותו מומחה, את אותן הדברות בתוך הבית ואת אותה החלפה של כל האלמנטים שאנחנו מזהים כנגועים בטרמיטים. אם זה קירות – קירות, אם זה רצפות – רצפות, אם זה גג – גג, או כל האלמנטים מעץ, שבהם אנחנו מזהים שהם נגועים בטרמיטים, אנחנו מטפלים בהם. זאת אומרת, בסופו של הטיפול מקבלים בית שאין בו טרמיטים, והוא עם חגורת הגנה כדי למנוע את כניסת הטרמיטים להבא.

כל הפעולה הזאת נעשית על חשבונכם?

כן, לחלוטין. במימון המדינה, על חשבוננו.

הנושא הזה עולה למדינה - - -

אדוני היושב-ראש, יש פה דברים לא מדויקים - - -

תנו למומחה להגיד משהו בעניין.

יש פה עוד מומחה, שהוא בנה, והבתים עומדים. בלי טרמיטים.

סליחה, גברתי. אני מבקש, יש פה סדר, ומי שרוצה רשות דיבור, שיבקש.

אני רק רוצה להוסיף למה שליאורה זיידמן אמרה, שברגע שהתגלה שיש בעיה כזאת, ברגע שהבנו את הבעיה – ב-2005 התגלו התופעות, ב-2006 הגיעו לתובנות מה צריך לעשות – הקצתה המדינה יותר מ-70 מיליון, בינתיים, לתיקונים האלה - - -

זו שאלה יפה, לאן הלך הכסף.

לתיקונים עצמם.

אני מבטיח לכם שיהיה פה עוד דיון, ואני אפנה למבקר המדינה, כדי שיבדוק בדיוק לאן הלך הכסף.

אוקיי.

אני יודע בדיוק לאן הלך הכסף.

לאן הלך הכסף?

אני אדבר על זה ב- - -

זה לא הנושא על סדר-היום.

רוב הכסף הולך להחלפת האלמנטים, משום שזה דבר יקר מאוד. חלקו הולך להדברה וחלקו הולך לתיקונים אחרים שיש בבתים האלה - - -

אני אספר לך, אצלי בבית, איזה תיקונים היו.

רוברט טיבייב.

משקרים לי פה בפנים, אדוני היושב-ראש.

בנוסף- - -

כבוד חבר הכנסת טיבייב, מה שאני מציע, שאנשים יגמרו פה לדבר, ואני אאפשר גם לך להגיב לדברים. כולם יקבלו רשות דיבור.

בנוסף, בסוף שנת 2009, ראינו שמה שהוקצה מבחינת תקציב לא מספיק. פנינו לאוצר, באוצר היתה היענות. קיבלנו ונקבל, במשך שנתיים, עוד 54 מיליון, חלק השנה וחלק בשנה הבאה, הכול בשביל לגמור את הבתים שלא נגענו בהם.

זה רק באופקים?

יכול להיות שהדוברים פה מדברים על בתים שעדיין לא עשינו את הפעילות הזאת של החלפת כל האלמנטים. הדברה עשינו, אני חושבת בכל הבתים, נציג שיכון ופיתוח יגיד. בכל אופן, משקיעים בזה המון כסף, המון מחשבה, המון מקצועיות, ו- - -

והבתים קורסים. עם המחשבה, עם שיכון ופיתוח, עם משרד השיכון. ואנשים בחוץ.

אנחנו לא יודעים על איזה ספציפי אתה מדבר.

תבואו ותראו. 12 איש הייתם אצלנו.

אני נציג שיכון ופיתוח.

הוא מנהל הפרויקט שלנו.

האם יש לכם מיפוי?

על זה אני רוצה לדבר.

מנהל של איזה פרויקט, בבקשה?

אתה הצגת את עצמך, ולא ברור איזה פרויקט.

אני אשלים, ותבינו הכול.

פרויקט הטיפול בבנייה הקלה.

מספר הדירות שמשרד הבינוי והשיכון בנה בדרום הוא 4,500 דירות בסך הכול. מיפינו את כל הדירות ומצאנו כ-1800 דירות נגועות בבעיה של טרמיטים. זאת אומרת, כמעט ל-3,000 דירות אין שום בעיות, וזה בהמשך למה שהנציג אמר, שהיתה טעות להביא את הבנייה הזאת לדרום.

לאלה שאין כרגע גם יהיה.

אני מדבר על המצב נכון להיום. עד היום טיפלנו בסך הכול ב-1,000 דירות שהיו בהן בעיות טרמיטים, כאשר העלות הממוצעת לדירה עמדה בין 45,000 שקלים ל-50,000 שקלים. עכשיו אנחנו מתכוונים לבצע בעוד 800 דירות טיפול, ובזה אנחנו מסיימים את כל הבעיות בכל אזור הדרום. נכון שבאופקים הבעיה החמורה ביותר. מתוך יותר מ-1,000 דירות, רוב הדירות נגועות בטרמיטים.

כמה דירות יש באופקים?

1,150 דירות בערך.

כמה סך הכול דירות - - -

באופקים המדינה בנתה בסך הכול 1,130 דירות. עד היום שיפצנו 705 דירות, ואנחנו מתכוונים בעתיד הקרוב, זה עומד על הפרק, קודם כול באופקים, לשפץ עוד 367 דירות. זה משלים את כל ה-1,150 דירות.

איפה יש עוד בארץ - - -

יש בכל מיני מקומות, בבאר-שבע, בשכונת נחל-בקע.

בעיקר בנגב

רק בנגב? בצפון לא?

בנגב, בדימונה, בנתיבות.

קצת באשקלון וקרית-גת.

יש גם בערד?

קצת.


זה מה שיש לי להגיד לגבי הנושא של הכמות והמיפוי.

תודה. כן, אדוני.

אני עובד בחברת "מכתשים אגן", חברת כימיקלים, כידוע. אני מומחה להדברת טרמיטים. לא לטרמיטים כמו ד"ר דני סימון, שהוצג קודם, שהוא מומחה לביולוגיה של הטרמיטים, אלא להדברה. אנחנו מטפלים בהדברת טרמיטים.

הוא עושה ניסיונות בבתים שלנו.

הוא עושה ניסיונות למיניהם, אבל הוא מומחה להדברה והוא לא כאן בשביל להשיב - - -

הוא מצא אתר טוב.

אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל הוא לא מומחה להדברה - -

מצא גורם הכנסה טוב.

- - אני כן. אני מומחה להדברה, זאת העבודה שלי. אני אנטמולוג בהכשרה שלי, אני מומחה להדברה של טרמיטים.

האחד, אתר נגוע. והיום הנגיעות בטרמיטים עולה מעזה עד נהרייה וגם מזרחה, וזה רק עניין של זמן שכל הארץ תתמלא בטרמיטים. השני, בנייה קלה, כשלא נלקחה בחשבון הגנה נגד טרמיטים, כמו שאמר הנציג המכובד פה. אכן, בנייה קלה לא מתוכננת. השלישי, בחירת חומר הדברה לא רלוונטי, לא נכון. כרגע, החומר היחיד שנותן הגנה לטווח ארוך, ואני לא רוצה להישמע כאיש מסחרי – אני מסחרי, אני עובד בחברה מסחרית – אבל החומר היחיד שנקרא "כלורפיריפוס" הוא היום התכשיר היחיד שנותן הגנה.

הוא מסוכן לחיי אדם?

הוא מסוכן אם לא מתנהלים אתו נכון.

מה זה אומרת "לא מתנהלים אתו נכון"?


אם שותים אותו, או שופכים על הגוף. אם עושים אתו דברים שלא צריך לעשות, הוא מסוכן.

אם מתנהלים אתו על-פי הנחיות, והתנהלו אתו כבר שנים - - -

יש פליטת אדים מסוכנת מהחומר הזה?

אין שום דבר חריג מהחומר הזה. זה אומנם זרחן אורגני - - -

משרד השיכון משתמש בחומר הזה?

משרד השיכון, למיטב ידיעתי, לא משתמש. משרד השיכון השתמש בתכשיר שד"ר דני סימון המליץ לו, תכשיר חדש בארץ, תכשיר שלא מוכר ולא ידוע, תכשיר שאין ניסיון אתו, תכשיר שנכשל בגדול.


המשרד להגנת הסביבה הולך בשנה הבאה לעצור לאסור את השימוש ולפסול את החומר היחיד שמיועד להדברת טרמיטים, שנקרא "כלורפיריפוס", הוא מבטל לו את הרישוי להדברת טרמיטים. במארס 2011, המשרד להגנת הסביבה החליט להוריד את התכשיר האחרון שמשמש למטרה הזאת. ואז, אני מודיע לכם, שמה שיש לכם פה, זה כלום לעומת מה שהיה, כי החומר היחיד היעיל, תיאסר האפשרות להשתמש בו, ולא תהיה שם שום הגנה עתידית. כל הארץ תתמלא, ואז הטענות שנשמעו כאן יהיו בכל הארץ. אני פה מתריע מהמהלך הלא מבוקר, הלא אחראי וההיסטרי, הייתי אומר, של המשרד להגנת הסביבה, לאסור את השימוש בתכשיר "כלורפיריפוס" ממארס 2011.

אדוני מתריע כאן. התרעת קודם בפני גורמים מסוימים בנושא הזה?

בוודאי שהתרעתי. יש פה נציג של המשרד להגנת הסביבה. החברה שלנו הגישה ערעור על המהלך החפוז. התייעצנו עם מדבירים שעובדים בזה ומדבירים שעבדו גם באתר שם, והם נתנו שירות, והם הודו שהם עבדו בחומר אחר, חדש, שנכשל, ולכן גם באים אליהם בטענות. שמעתי שיש גם טענה שהולכים לתבוע אותם באופן אישי. החומר היחיד היעיל, המשרד להגנת הסביבה הולך לשלול את הרישוי שלו. לנו לא תהיה בעיה, אז לא יהיה, אבל לאנשים שיושבים פה אין שום סיכוי לפתור את הבעיה בהמשך. זה יהיה רק יותר גרוע.

אנשי משרד השיכון, כשאתם עושים את הטיפולים, האם אתם מתייעצים עם נציגי משרד הבריאות, עם נציגי המשרד להגנת הסביבה.

כמובן. היה לא פשוט למצוא את החומר שהוא גם מתאים מבחינת הדרישות של המשרד להגנת הסביבה, והיינו אתם בקשר כדי לנסות לדייק בבחירת החומר, ומצד שני גם למצוא חומר שעובד, אבל לא מזיק לטווח ארוך, ואין בו בעייתיות מבחינת בריאות האנשים. המסע הזה היה מסע לא קצר כדי למצוא חומר, שמצד אחד נותן מענה, מצד שני מתאים לדרישות. לא נראה לי שזה המקום לעשות דיון על חומר ספציפי כזה או אחר מבחינת הדרישות של הגנת הסביבה, אבל אני יכולה להגיד שלדייק ולמצוא את החומר שיעמוד בכל הדרישות, גם זה לקח קצת זמן, כי, כאמור, זו היתה תופעה חדשה ולא היה פשוט למצוא חומר כזה.

אני מהמשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה הוא נותן הרישיון גם לחומרי ההדברה וגם למדבירים העושים את ההדברות, והוא אחראי על כל נושא ההדברה התברואית בישראל. אני רוצה להעיר שתי הערות שקשורות לדיון כאן. האחת, בשלב מסוים התחלנו ללוות את הבעיה ולנסות לסייע. סייענו ככל שהתבקשנו, תמיד הבענו נכונות לסייע, במקרים מסוימים אף נתנו מכתבים עם חוות-דעת שלנו. משרד השיכון בחר לעבוד עם אחד המומחים האחרים, הטובים בארץ לנושא של הדברת טרמיטים, אבל הוא לא עובד אתנו, אלא הוא עובד עם המומחה. אנחנו תמיד נכונים לתת סיוע, ככל שנתבקש. זה דבר אחד.

לא הבנתי כלום. סליחה, אני מתנצל.

היינו במקום, היינו יחד עם משרד השיכון וגם יחד עם הוועדה הזאת. כשמשרד השיכון רצה את העזרה שלנו, הוא תמיד קיבל, אבל בשלב מסוים הוא לקח עזרה של יועץ פרטי, ומכאן והלאה הוא עובד עם היועץ הפרטי. זאת אומרת, הוא לא עובד לפי ההנחיות שלנו, אלא עובד לפי הנחיות של יועץ פרטי.

זה המשפט שרציתי לשמוע.

אם נתבקש לעזרה, על-ידי כל גורם, אנחנו נעזור בעניין מבחינה מקצועית.


דבר שני, מבחינת החומר שמשתמשים בו. יש כרגע, והיו בשנים האחרונות, כמה חומרים מאושרים להדברה. האישור של חומרי הדברה נעשה על-ידי ועדה מקצועית מיוחדת, שהיא זו שמקבלת את ההחלטות אם לאשר או לא לאשר את החומרים, ואיזה חומרים לא לאשר. יש באמת החלטה להוציא משימוש את החומר שהוזכר קודם, החומר "כלורפיריפוס" בחודש מארס 2011, משום שבוועדה מצאו שהחומר הזה פוגע בעוברים ופוגע בנשים בהיריון, ולכן לא ראוי להשתמש בו. החומר הזה הוצא משימוש בארצות רבות אחרות, ואנחנו ממשיכים את הקו שיש בעולם בנושא הזה.


בכל מקרה, על כל דיון מקצועי באיזה חומר להשתמש, יש ועדה מקצועית מיוחדת שנקבעה בחוק, והיא זו שדנה ומחליטה.

תודה. נראה את המצגת.

כך נראים הבתים שלנו. כאן רואים בית אחרי שתי הדברות.

אנחנו לא יודעים על איזה בית אתם מדברים. אתם אומרים שזה בית שנעשתה בו הדברה. אולי זה בית שבכלל לא נעשתה בו הדברה. אני מציעה שתתנו את הכתובות הספציפיות, אפשר יהיה לבדוק לגופם של בתים ולא לגופם של דברים כלליים.

תבואו לאופקים ותראו. הכי פשוט בעולם.

אנחנו כל הזמן נמצאים באופקים.

ברשותכם, כשקרס הבית שלי, פנינו אליכם ואמרתם: הסכמתם להדברה שנעשה לכם. אם לא, אנחנו לא מגיעים אליכם בכלל. אמרנו: כן, ותבואו ותראו. הגעתם, והדבר הראשון שעשיתם, לפני שהסתכלתם על הקריסה של הבית וראיתם איך הגג עומד על רגלי הבניין כרגל, הדבר הראשון שעשיתם זה סיבוב מסביב לבית כדי לראות את החורים שעשיתם מסביב לבית. זה הדבר הראשון. 12 אנשים נכנסו אלי לבית באותו זמן עם מצלמה. אמרתם: נבדוק מה לעשות, במשך ארבעה-חמישה חודשים לא קיבלנו מכם שום תשובה.

אחרי ששיפצו לך את הדירה, התופעה חזרה?

מי שיפץ את הדירה? הבית קרס, אני אומר לך. על איזה שיפוץ אתה מדבר?

ולא נכנסו אליך?

מי נכנס אלי? הזמנתי אתכם, כי הבית קורס, הבית עומד על "(?)אנטי-רגל".

מתי זה היה?

לפני שנה וחצי. רק כשערוץ 10 הגיע אלינו ועשה כתבה, ב-29 בדצמבר אשתקד, ואתם יכולים גם לראות את זה באינטרנט, הוצאתם מכתב לכל הבתים. אתה מקשיב לי, אדוני? שאלת שאלה, אני עונה לך. הוצאתם מכתב שאומר, כמו שנאמר פה, שסיימתם עם ההדברות והכול, שמעכשיו אנחנו אחראים לעשות בכל שנתיים הדברה לעצמנו. בבקשה, מר חזי אשכנזי, מהנדס העיר, הוא גם ראה את המכתב הזה, ומר חזי אשכנזי בעצמו לא נתן אישור לבנות את הבניין מבטון עד שאני לא אעשה את ההדברה. אמת, חזי?

חזי בלשטיין.

סליחה.

אני לא מכיר את המקרה שלך. מה שמך, בבקשה?

שמי מנשה אברמוב. אני הבן של שומי אברמוב. הייתם אצלנו בבית ואתם יודעים טוב מאוד במה מדובר. שנה וחצי אני גר ברחוב. תעביר להם את התמונות בבקשה, שיראו.

אם אני זוכרת, זה הבית - - -

שנה וחצי אנשים חיים ברחוב.

זה הבית שראינו שאתה פירקת?

שפירקתי אותו?

אני שואלת.

מה זאת אומרת "פירקת אותו"?

אני זוכרת מבנה אחד שהדייר בפנים התחיל לפרק אותו בשביל לבנות מחדש. כשבאנו הוא כבר היה חצי מפורק.

חצי בית היה מפורק?

סליחה, אדוני. סליחה, עם כל הכבוד, אנחנו לא מנסים כרגע לפתור את הבעיה שלך, יש פה בעיה כללית.

זו לא בעיה שלו.

נכון, זו לא בעיה שלי, זו בעיה קולקטיבית.

תרשה לי, אני רוצה למצוא את הדרך לפתור את הבעיה לכולם, ולא לפתור את הבעיה האישית שלך. אדוני מהנדס העיר, הייתי מצפה שראש העיר יהיה נוכח בדיון הזה.

הוא גם מפחד מטרמיטים. תרשמו את זה לפרוטוקול.

ראש העיר, מן הראוי היה, שיבוא לדיון כזה. אני מניח שיש לו מה להגיד. בבקשה, אדוני.

אנחנו, כרשות מקומית, בסופו של דבר די עומדים מהצד ולא יכולים לעשות כאן הרבה. במקרה שרוצים לבוא ולשפץ בית – המקרה של האדון המסוים – באתי ואמרתי לו, באותה תקופה, שיוודא שלפני שהוא מרים מחדש את הבנייה החדשה שלו, קודם כול שיש לו היתר מעודכן מאתנו ושיוודא שהוא יודע להתארגן לבנייה העתידית מבחינת ההדברות ומבחינת כל הנושא המקצועי.

למה הרשות המקומית לא מובילה את הדבר הזה בצורה מרוכזת?

אנחנו מוכנים להוביל דבר כזה.

זה שאתה אומר לי "מוכנים", תודה רבה, כל הכבוד, אבל - - -

הבעיה שלא עושים כלום, וגם היתר לא נותנים.

אתה רוצה לנהל את הישיבה?

סליחה.

אנחנו מוכנים לעשות כל דבר במסגרת האחריות שלנו.

למה אתם, כרשות מקומית, לא מנסים למנף את הדבר הזה, לקחת את העניינים לידיים, לרכז את זה אצלכם? האזרחים לא מסוגלים להתמודד עם המערכות. עם כל הכבוד למשרדים הנוגעים בדבר, שמנסים לפתור את הבעיה, אבל הם לא נותנים מענה. נכון להיום, אין מענה לבעיה הזאת.

יש מענה.

יש מענה.

תסלחי בבקשה, עם כל הכבוד לכם. אם היה מענה, לא היינו פה היום.

הסברנו שכבר טיפלנו ב-1,000 דירות.

אין מענה, ולכן אנחנו פה. חבר הכנסת טיבייב לא היה מביא את הנושא לדיון בוועדת הפנים אם היה מענה.


רשות מקומית היא גורם שיכול למנף את הדבר הזה, לטפל בו בצורה יסודית, להיות מול הגורמים. האזרחים פה לא מסוגלים להתמודד מול כל המערכות, אין להם היכולת, הם לא יודעים לעשות את זה. אתם כמפקחים, כגורם שיש לו את כל הכלים, צריכים להוביל את הדבר הזה. אני חושב שאנשי משרד הבריאות, אנשי המשרד להגנת הסביבה צריכים להיות שותפים לטיפול.


רבותי, אני מודה שלא ידעתי על מה מדובר, לא אני ולא הצוות שלנו. כשאני רואה את זה, זה פשוט מזעזע. איך אפשר לחיות בצורה כזאת? אני מניח שבסופו של דבר זו לא רק בעיה פיזית בטיחותית, יש פה גם בעיה בריאותית, לכן גם משרד הבריאות צריך להיות שותף למהלך הזה.


אתם יכולים להגיד שהוצאתם 20 מיליון או 30 מיליון, כל הכבוד, אבל יש בעיה, וגם אתם מודים שהבעיה קיימת.

הקבלנים מאוד שמחים שיש בעיה כזאת.

בדירות שהיתה בהן בעיה, אנחנו טיפלנו, והבעיה, ככל שידוע לנו, לא חוזרת על עצמה.

יש פה מהנדס שיש לו פתרון לבעיה. האם הוא יכול לדבר?

אדוני, בבקשה.

זה חשוב מאוד. אני רוצה לדבר ברוסית.


(נושא דברים בשפה הרוסית)

אני אתרגם.

(תרגום דברי אפרים מלמד)


לפני 20 שנה הוא בנה בניינים מהסוג הזה בקריית-ים.

אני לא קבלן ואני לא מהנדס בנייה.


(נושא דברים בשפה הרוסית)

(תרגום דברי אפרים מלמד)


הבניינים שהוא בנה עומדים 20 שנה ללא שום נזק. 114 בניינים עומדים. בדיוק מבנים כמו שבניתם באופקים ובאזורים שהזכרנו. בשנות ה-90 הוא ארגן סיור עם המהנדסים של העמותה שלו בבניינים שהתחלתם לבנות, ויש צילומים שהוא צילם. הוא צילם תמונות וגם כתב מכתב לשר השיכון דאז, אריאל שרון, על זה שבאזורים האלה נעשה פשע בבנייה. הוא יציג את השאלות וגם העתק של המכתב.


לא מדובר רק בבעיית הטרמיטים, אלא בבעיה של ליקויי בנייה כלליים. הוא צילם גם את הליקויים האלה ושלח לגורמים שניהלו את הבנייה. מדובר בליקויי בנייה יסודית שגרמה ללחות בבתים, בעיה בבידוד בתקרות, גם בבידוד בבסיס הבנייה, כולל חומרים פסולים מלכתחילה שהשתמשו בהם.



מלכתחילה היה ברור הסוף. כל הניסיונות לטפל בבעיות האלה בצורת ההדברה וכל הטיפולים שהוצעו פה, זה כסף נוסף שהולך להיזרק לפח. האפשרות היחידה לעזור לאנשים שנפגעו זה, לעקור את הבתים, כולל הבסיס, אפילו הבסיס מהבטון, ולהתחיל את הבנייה מההתחלה. זו תהיה השקעה ופתרון.

תודה רבה. רבותי, אני רוצה לסכם את הדיון הזה.

כמעט לא היתה לי זכות דיבור. העמותה הגיעה אלינו לפני כמה חודשים לפגישה עם ראש העיר, וגם אני נכחתי בפגישה הזאת. אנחנו, מבחינה ציבורית, מוכנים לעזור ולהוביל. כל מה שיתבקש מאתנו במובן הציבורי של העניין - - -

מבחינתי, העזרה לא בכסף, אלא להוביל את החזית של סיוע לתושבים.

אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו פעולה כזאת, ואנחנו מרגישים שבעניין הזה יש לנו מה לתת.

כל הדברה נוספת גורמת לפגיעה בבריאות של האנשים. אם מביאים בחשבון שהדברה לא מובילה לפתרון, זו פגיעה בבריאות ללא סיבה.

אני מייצג רשות מקומית ולא את החברה הבונה. אני רוצה להזכיר, שעיריית אופקים עובדת כתף אל כתף באופן צמוד מאוד עם משרד השיכון – מחוז דרום וירושלים

איך העירייה קיבלה את הבתים האלה, את השכונות האלה?

אני לא יכול להגיד לך, זה היה לפני 20 שנה, לא הייתי שם, זו היתה בנייה מהירה. במקרה בתקופה ההיא הייתי מהנדס העיר אשדוד וגם עבדתי מול משרד השיכון ואריק שרון. צריך להבין – אני כרגע לא מנסה להגן, אני מנסה להסביר מה היה – בתקופה ההיא לא היה זמן לכלום. אנשי משרד השיכון דיברו על זה. היה צריך ליישב את האנשים, כ-200,000 איש בשנה, ואלה היו הפתרונות. אני מתאר לעצמי שבאופקים לא היה מי שיגיד שיש כאן בעיה, כך אני חושב, ועלו על זה בדיעבד.


אנחנו, כרשות, מוכנים לקחת על עצמנו לייצג את האנשים ולהוביל את העניין הזה.

תתנו היתרי בנייה לאנשים האלה שיוכלו להתקדם. אנחנו בונים בלי היתרי בנייה, משום שאי-אפשר לבנות ממ"ד. אין כסף לבנות ממ"ד.

אתה רוצה לפתוח דיון על ממ"דים? אפשר לפתח דיון על ממ"דים.

לא - - -

אני מבטיח לך, יהיה עוד דיון לגבי ממ"דים. אני מבטיח לך.

גם זה יעלה. אנחנו לא יכולים לחיות מכיוון שאין לנו היתר בנייה.

אין דבר כזה שמשרד השיכון מתעלם מהבעיות.

העירייה לא נותנת אפשרות לבנות.

רבותי.

בגדול, לא אנחנו הכתובת. אנחנו מוכנים לעזור כאן. זה מה שאני רוצה לומר.

תודה רבה. אני מודה לך על הרצון הטוב.

באותו לוח-זמנים של הצורך לתת מענה לאוכלוסייה גדולה מאוד שהגיעה בבת אחת, כאשר הכוונה היתה לנסות למצוא דיור של קבע לטווח ארוך ולא להתחיל לגלגל אותם ממקום למקום, היה ברור שצריך לבנות בתים בשיטות שהן שיטות יחסית מהירות, שאלה השיטות של הבנייה המתועשת, שאלה השיטות - - -

זה לא נכון, הבנייה פה נעשתה הרבה יותר - - -

סליחה, תני לי לסיים.

סליחה, גברתי, אני לא מאפשר לך לדבר בלי רשות.

היה מדובר בשיטות שהן שיטות מתועשות. לא שלפו שיטות מהרחוב. השיטות האלה היו שיטות של חברות מוכרות, הן עברו בדיקות, גם בארץ, לגבי ישימות השיטה, יציבות המבנים, החומרים שבהם הם משתמשים. לא מדובר במעשה של פרטאץ', אלא מעשה שעל אף לחץ הזמנים עבר את כל האישורים כדי לוודא שנותנים מענה של בנייה ראויה, ולא בנייה, כמו שמציגים אותה, שלקחו אלמנט מפה, לקחו אלמנט משם, ולא נתנו את הדעת על זה. זה לא היה המצב.

תודה, גברתי. רוברט טיבייב. בבקשה, אדוני.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים, כי הנושא נוגע גם אלי אישית, ואני לא מתבייש להגיד את זה, תרשמו את זה לפרוטוקול, אני גר באותו בית עם אותן בעיות.


לגבי חגורת הגנה. צריך להפריד בין הדברים, אנחנו היום מדברים רק על הבעיות של הטרמיטים, אך ורק. לגבי חגורת הגנה, הדברה, כמו שאנחנו מכירים, אחרי ההדברה שעשו לי הזמנתי את משרד השיכון, ובאו נציגים, עם אותו דני סימון. ביקשתי ממנו רק דבר אחד: תן לי דוח סיכום מה ראית ומה יכול לגרום לזה. אתם קיבלתם משהו? עברו חמש שנים, גם אני לא קיבלתי שום דבר.


לגבי התיקונים ואותו ים של כסף שמשרד השיכון משקיע לגבי השיפוצים האלה – החליפו לי פלטה. הוציאו את הפלטה, היו שם המון טרמיטים, הקבלן אמר לי אז: רוברט, אני מציע לך, בוא נחזיר אותה בחזרה. אמרתי: השתגעת? מה זאת אומרת? הפלטה שאני מחליף לך, פלטה מהחנות, לא עברה שום עיבוי, שום דבר, פלטה רגילה לחלוטין. אני מזמין אתכם אלי הביתה היום, מחר, עוד חודש. בואו נוציא את הפלטה היום, שמשרד השיכון החליף, ונראה. נעשה ניסוי קטן, לא נלך רחוק. יש פה בתים קורסים, זה לא משנה, יש אנשים שגרים שנה וחצי ברחוב, זה לא מעניין אף אחד, משרד השיכון אפילו לא יודע. הם לא פירקו את הבית, הבית פשוט נפל. מישהו צריך לקחת אחריות, ואתם לא רוצים לקחת אחריות. אותם הקבלנים המוכרים, שבעמוד של ספר בזק, אלה קבלנים מוכרים מאוד שעושים את הדבר הזה, ויש פה צילומים.

חבר'ה, אני מבטיח לכם, אני רוברט טיבייב מבטיח, הנושא הזה יעבור למבקר המדינה. אני לא אעזוב את הנושא. אתם רוצים פשוט להתעלם מהעובדות, ואנשים חיים ברחוב. תחיו אתם בבתים האלה. תחיו. אני ממליץ לכם, תעברו לאופקים - - -

- - - באו 12 אנשים לבית בשביל לראות מה קרה בבית. מישהו התייחס אלינו? 12 איש באו, הסתכלו על כל הבית, כל מה שנהרס, והלכו, כאילו לא קרה כלום. יומיים אחרי זה אני מקבלת טלפון: אנחנו באים להחליף לכם חלונות, חלונות שכבר זורקים לפח. מה שייך אחד לשני?

שלחו נציגים להחליף חלונות.

אחת מהאנשים שבאו אלי יושבת פה.

חבל, אני לא מאשים את חזי בלשטיין. אני מתבייש מההתנהגות של עיריית אופקים. חבל שראש עיריית אופקים לא הגיע לכאן, הוא היה צריך להיות כאן. אין לי מלים. זה סיפור אחר. הוא כנראה מפחד מהטרמיטים.

רבותי, אנשים לקחו משכנתאות, אנשים שילמו כסף. הבנק שהם לקחו ממנו משכנתא חתם, השמאי חתם להם, אתם חייבים לקחת אחריות. אין דבר כזה שאתם לא לוקחים אחריות, אין דבר כזה שאתם לא מכירים בבעיה. יש פה תמונות איך בנו דירות באופקים ואיך בנו בקריית-ים, עם כל הקבלנים המוכרים, הכי פשוט בעולם. יש עובדות בשטח, אתם פשוט לא רוצים לראות את זה. זו בעיה אחרת לגמרי. ההבטחה שלי, ובדרך כלל אם אני אומר משהו, אני אעשה את זה עד הסוף.

תודה רבה. חברת הכנסת מרינה סולודקין.

קודם כול, תודה רבה ליושב-ראש הוועדה ולרוברט טיבייב היוזם. אנחנו יושבים בכנסת לא בפעם הראשונה, לא בפעם השנייה ולא בפעם השלישית. ישבנו לפני חמש שנים בוועדת העלייה והקליטה עם קולט אביטל, הבאנו לתהליך של שיפוצים, הגדרה וכו', אבל זה לא עוזר. בגלל זה, דוד אזולאי, "לעזור" זו לא המילה, המלים זה פינוי-פיצוי, בגלל שאנחנו בבעיה הזאת הרבה שנים. תודה.

תודה רבה. רבותי, אני רוצה לסכם את הדיון. אין ספק, אני מודה שהדיון התחיל באווירת חיוכים, אבל הוא מסתיים באווירה רצינית. אני חושב שהנושא הוא נושא כואב, הוא נושא שצריך להדיר שינה מעניהם של אלה שנתנו ידם לפרויקט הזה. אני מיצר על כך שראש העיר לא הגיע לכאן. מדובר בסך הכול ביותר מ-1,000 יחידות דיור שנמצאות בתחום השיפוט של העיר אופקים. אני מניח שהיום זה רק מתחיל, זה עלול, חלילה, להתפשט לשאר הבתים, ואז יש לו בעיה קשה בעיר, והייתי מצפה שהוא יהיה כאן.

אין לו בעיה, משרד הפנים יאשר לו עוד ועדה קרואה.

אני חושב שהוא היה צריך לבוא לכאן ולהניח את הדברים על השולחן, להוביל את המאבק הזה של התושבים. לא הייתי משאיר את התושבים לבד להתמודד עם הבעיה. הבעיה היא בעיה של מדינת ישראל, שיזמה את הבנייה של הבניינים האלה, בשל אילוצים שהיו באותה תקופה, אבל זה עדיין לא משחרר אותה מאחריות.

הוועדה צפתה בזעזוע בתוצאות מתקפת הטרמיטים על בתי עץ באופקים ומביעה את דאגתה מכך.


על המדינה לקחת אחריות ולתת פתרונות יעילים ולא עזרה ראשונית וקוסמטית, כדי לפתור את מתקפת הטרמיטים על הבתים שאנשים גרים בהם.


הוועדה תפנה לראש עיריית אופקים לרכז את הנושא ולסייע לתושבים.


הוועדה תפנה לשר הבינוי והשיכון לבדוק את הנעשה ולדווח לוועדה מה בדעת משרד הבינוי והשיכון לעשות.


לאחר שתהיה התייחסות, אם צריך יהיה לקיים דיון נוסף, אנחנו נקיים דיון נוסף.

אפשר להוסיף שבנוסף לטרמיטים יש גם ליקויי בנייה נוספים שהתגלו.

פרה-פרה. הכנתי תחמושת.

זה ליקוי שצריך לטפל בו, ואי-אפשר להשאיר אותו.

אם אפשר להוסיף, זה לא רק באופקים, זה גם בבאר-שבע, גם בדימונה, גם בערד.

גם בצפון יש יישוב עם טרמיטים.

נתיבות, שדרות.

הוועדה פונה ומבקשת לקבל פירוט של כל המבנים - - -

הייתי ממליץ גם על סיור באופקים יחד עם משרד השיכון.

ברוכים הבאים אלי.

רבותי, תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10