הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
30
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

22.12.10


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 118

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ט"ו בטבת התשע"א (22 בדצמבר 2010), שעה 09:45

התוכנית האסטרטגית החדשה של הסוכנות היהודית, בהשתתפות יושב ראש הסוכנות היהודית נתן שרנסקי

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

נתן שרנסקי, יושב ראש ההנהלה, הסוכנות היהודית

אלן הופמן, מנכ"ל, הסוכנות היהודית

אמירה אהרונוביץ', מנהלת התכנון, הסוכנות היהודית

דימיטרי אפרצ'ב, מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

חנוך צמיר, משנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

ברוך מיכאלי אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

אהרון מור, מנהל אגף בכיר להשבת הרכוש היהודי, המשרד לאזרחים ותיקים

לילך אלמקייס, רכזת תיאום ובקרה, מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

חוה ורניק, עוזרת מנכ"ל, משרד הקליטה

נחום זית, מנהל קליטת העלייה, מועצה אזורית עמק יזרעאל

אלי ברנשטיין, דימונה

גרינברג רינת, סגנית ראש העיר, כרמיאל

דימיטרי אפשטיין, סגן וממלא מקום ראש העיר, נהריה

ודים קירפיצ'וב, סגן ראש עיריית ראשון לציון

טלי פלסקוב, ראש עיריית ערד

סרגיי אוקלנדר, ממלא מקום ראש העיר, מגדל העמק
חנן ניב, קליטת עלייה, מועצה אזורית שומרון

מרק בסין, ראש עיריית בני עייש

בוריס גרוסמן, סגן ראש העיר, מעלה אדומים

זאב נוימן, סגן ראש עיריית עכו

אריק סולטנוביץ', יו"ר ועדת קליטה, אשקלון

שרוליק קנול, בית ראשון במולדת

נתי קנטרוביץ', נתיב

ליזי מרטין, ארגון "נפש לנפש"

יהושע פס, ארגון "נפש לנפש"

מריו לייב, יו"ר, מועצת ארגוני עולים

אסתר בלום, פרויקטים ותוכניות, מועצת ארגוני עולים

שושנה רון, מנכ"לית ברית יוצאי בוכרה וסגנית יו"ר מועצת ארגוני עולים

ישעיהו יחיאלי, ראש מינהלת נעל"ה

פרופ' בנימין איש שלום, יו"ר ההנהלה, המכון ללימודי היהדות

דניאל חפץ, מנהל, פרויקטים עמי ישראל לעידוד העלייה והצלחת הקליטה

סם קדוש, ארגון סטודנטים דוברי צרפתית

דנה גורדון

דרורה רשף
התוכנית האסטרטגית החדשה של הסוכנות היהודית,

בהשתתפות יושב ראש הסוכנות היהודית נתן שרנסקי

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את הישיבה של ועדת העלייה, קליטה ותפוצות. אני שמח שנמצא איתנו יושב ראש הסוכנות היהודית, מר נתן שרנסקי, שזו פעם ראשונה – כיושב ראש הוועדה – שאנחנו מארחים אותו ואת הסוכנות היהודית. כמי שהעביר שנים רבות במוסדות הלאומיים, בתנועה הציונית, בסוכנות היהודית וגם כמי שהיה לו את הכבוד לקחת חלק בבחירתו של מר שרנסקי לתפקיד החשוב שעומד בראש העם היהודי, תפקיד חשוב ביותר, אנחנו מאוד שמחים שאתה נמצא איתנו היום בבוקר.

אנחנו אתמול סיירנו, חלקנו מהוועדה, בקריית ארבע ועסקנו בעלייתם של בני המנשה. אני שמח להודיע שבשיחת בוקר, בדרך לפה, יושב ראש הסוכנות הביע את תמיכתו בעלייתם של בני המנשה וכבר היום אני מתכוון להיפגש עם ראש הממשלה ולהעביר בפניו את בקשת הוועדה באופן רשמי, לפעול לעלייתם של בני המנשה, יהודים אשר חיים בהודו, שומרי מצוות שרוצים לעלות לארץ. אנחנו נפעל להעלותם.


אנחנו עוסקים היום בתכנית האסטרטגית החדשה של הסוכנות היהודית. אנחנו נשמח לשמוע, קודם כל, מיושב ראש הסוכנות, מהמנכ"ל ומהצוות שעבד על התכנית, לראות את הפנים החדשות של הסוכנות היהודית וכמובן לשמוע מהנציגים השונים של המשרדים השונים, של הארגונים השונים. אני רואה פה גם נציגים של המגזר המוניציפאלי, ראש עיריית ערד איתנו וראשי ועדות קליטת עלייה ביישובים שונים שנמצאים איתנו. אני שמח מאוד שהגעתם לוועדה היום.


אז אדוני, יושב ראש הסוכנות, נשמח מאוד שתיתן לנו כמה מילים של סקירה. לאחר מכן נעבור לראות את התכנית האסטרטגית. בבקשה, נתן שרנסקי.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. תודה על ההזמנה, אני שמח עוד לראות כאן חברים שלי שהיו שותפים למאבק על עלייה וקליטה גם בכנסת, גם בעיריות. אני רואה כאן אנשים שהיינו ביחד בהרבה סיבובים שונים.


היום אני רוצה להגיד, קודם כל, כמה מילים על כל ההיגיון של הרפורמה. לא, תרשו לי להתחיל מבשורה: עם המטוסים האחרונים שעומדים להגיע בשבוע האחרון ויהיו עוד כמעט אלף עולים שיגיעו בשבוע האחרון, אז המספר של העולים השנה יהיה יותר מ-19,000. שזה 16% יותר משנה שעברה, כאשר היו 16,400. בשנה לפני זה היו פחות מ-15,000. זאת אומרת שאחרי שנים של התדרדרות יש כבר שנתיים של גידול בעלייה. זו הצלחה של הסוכנות, של משרד הקליטה, של ידידינו מנפש בנפש שאני שמח לראות פה וארגונים אחרים. אבל יחד עם זה שאנחנו מדברים בגאווה על הצלחה הזו, כל אחד בטח חושב: אבל מה זה בהשוואה למספרים הגדולים כאשר היה 70,000 לפני כמה שנים, כאשר היו 100,000, כשהיו 150,000 ב-1990 אם אתם זוכרים.


טוב, אז אם נסתכל על כל השנים שהמספרים היו יותר גדולים מאשר בשנה המוצלחת הזאת, זה תמיד היה או הצלה של יהודים אחרי השואה מאירופה, או הצלה של יהודים ממדינות ערב, או כאשר הצלחנו להוריד את מסך הברזל בברית המועצות, או, כמובן, יהדות אתיופיה. זאת אומרת שתמיד מספרים גדולים היו כאשר הייתה הצלה של יהודים. כאשר כל המאמץ שלנו היה צריך להיות קודם כל ליצור תנאים פוליטיים שאפשר לקחת יהודים, לדאוג שיהיו מספיק אנשים שליחי עלייה, אנשים שיכולים ברגע האמת לעזור ושיהיו לנו מטוסים להעביר את האנשים.


היום, כמובן, אנחנו שמחים מאוד וגאים בתפקיד שלנו, שעכשיו נביא את שאר זרע ישראל מאתיופיה ואנחנו מאוד בעד להביא גם את זרע ישראל מהודו. ואנחנו כמובן עושים מאמצים להביא כל משפחה שמוכנה ורוצה לבוא מאיראן או תימן. אנחנו עוקבים בדאגה ובמוכנות רבה אחרי כל מה שקורה בוונצואלה או בקירגיסטן. אבל 94% מהיהודים בעולם, בתפוצות, חיים בעולם החופשי. את ההחלטה לעשות או לא לעשות עלייה הם עושים משיקולים אחרים לגמרי. אנחנו בודקים ובודקים את השיקולים האלה בזמן האחרון, ואנחנו רואים בבירור, שהסיבה מרכזית שאיש מאנגליה או מצרפת או מאמריקה עושה החלטה לעלות ארצה, זה רצון להיות במדינה היהודית. זאת אומרת שהוא צריך להיות חזק בגאווה היהודית שלו והוא רוצה להיות בטוח שתהיה המשכיות לדורות של משפחה שלו כיהודים, ואז הוא רוצה לעלות לישראל. זאת אומרת שהמניע, הסיבה או הדרך להגדיל בצורה משמעותית את מספר המועמדים, המאגר של עולים פוטנציאליים, זה לחזק זהות יהודית. וקודם כל, לחזק זהות יהודית שלהם דרך חוויה ישראלית. דרך מפגש שלהם עם ישראל, דרך ביקורים קצרים או ארוכים.


אם אנחנו נסתכל על אתגרים אחרים שעומדים בפנינו, דה-לגיטימציה נוראית של מדינת ישראל ומאבקים שיש לנו, קרבות או משהו, בכל קמפוס, בכל מקום בעולם – מי הם האנשים שאפשר לגייס אותם להגן על מדינת ישראל? יהודים גאים עם זהות יהודית חזקה. כאשר אנחנו מדברים על בעיה אדירה של התבוללות, כאשר קהילות שלמות נעלמות – וצריך להבין, אם לא יהיו יהודים גם לא יהיו עולים. אז מהו הנשק שלנו? חיזוק של הזהות היהודית. שיהודים צריכים להיות גאים בזה שהם יהודים ולא להתבייש.


מזה נבע כל הרעיון של שינוי אסטרטגי. למעשה ביום הראשון שנבחרתי לסוכנות, אמרתי שאנחנו חייבים לשים חיזוק של הזהות היהודית, קודם כל, דרך חיזוק של הקשר עם מדינת ישראל, במרכז של פעילות שלנו.

כתוצאה משינוי אסטרטגי זה, אנחנו סוף סוף יכולים גם להוריד קיר סיני שקיים היום בתוך הסוכנות, בין פעילות שלנו למען עלייה, ובין פעילות למען חינוך יהודי וחיזוק של קהילות. כי כל מי שהיה בתפוצות, כמונו, ושעבד בתוך קהילות, יודע מסר כפול שהיינו מקבלים ממדינת ישראל: מצד אחד, היינו מקבלים מסר מאוד – בשנות השבעים שהייתי במחתרת ברוסיה, היינו מקבלים מסר: תפסיקו לחשוב על בנייה של קהילה. מדינת ישראל לא מעוניינת בבניית קהילה. מדינת ישראל מעוניינת בעלייה. מצד שני, יש הרבה אנשים טובים מאוד שתומכים בישראל, אבל אומרים: עלייה – זה מפריע לנו לחזק את הקהילה שלנו. ובגלל שבסוכנות יושבים, בשולחן הגלובאלי שלנו, גם אלה וגם אלה, אז איך ארגון בונה את עצמו בשביל שיהיה שיתוף פעולה? הוא בונה בנפרד. שליחי עלייה ושליחי חינוך. יש אנשים שמטפלים רק בעלייה ויש כאלה שמטפלים רק בבניית קהילה. עכשיו סוף סוף במסגרת של השינוי האסטרטגי שלנו, הגענו למסקנה פשוטה שלי הייתה ברורה גם לפני עשרות שנים, שהעם היהודי זקוק לישראל חזקה, מדינת ישראל זקוקה לקהילה יהודית חזקה. על כן, אנחנו יכולים לפעול בכל הכוחות שלנו, לא רק במחלקה אחת, בכל הכוחות שלנו, למען חיזוק של הזהות היהודית, למען חיזוק של הקשר עם מדינת ישראל ולמען גידול וחיזוק של עלייה. זה הרעיון של האסטרטגיה.

תודה רבה. מר אלן הופמן, מנכ"ל הסוכנות היהודית, בבקשה.

תודה רבה. יושב הראש, חברי הכנסת, אורחים. קודם כל, אני רוצה להביא את התנצלותו של מנכ"ל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, אלי כהן, שבוודאי היה נמצא פה וגם היה מציג לולא המפגש הזה נדחה, ואלי נמצא כרגע באתיופיה כחלק מההיערכות של הסוכנות היהודית אחרי ההחלטה ההיסטורית של ממשלת ישראל לסיים את הפרק האחרון של הבאת הפלשמורה. הוא נמצא שם יחד עם משלחת. אנחנו עדים לכך שממש בימים אלו ארגון נקוש יוצא, על פי ההסכם החתום עימנו, מהפעילות באתיופיה. התכוונתי לדווח שבסוף החודש הזה כבר יתחילו לבוא ה-200 פלשמורה, לפי הקצב המאושר. אבל אלי דיווח לי אתמול בלילה שבגלל התפרצות של אבעבועות רוח, הוחלט יחד עם נציגי משרד הבריאות שנמצאים יחד איתם לדחות את המטוס הראשון ב-20 יום. אבל המפעל הזה והמבצע הענק וההיסטורי הזה יוצא לדרך.

במחנה? בגונדר?

כן, בתוך המחנה בגונדר.


אני רוצה להגיד בהמשך לדבריו של יושב ראש הסוכנות, נתן שרנסקי, שהסוכנות היהודית הוקמה כדי להיות הזרוע של העם היהודי במשימה ההיסטורית של אז שזה בניית מדינה, הקמה של מדינה ובנייה של אומה בתוך מדינת ישראל. ה-mission statement של הסוכנות היהודית, שהיא הבטחת עתידו של עם יהודי גלובאלי ומאוחד, עם ישראל חזקה במרכזו, נשאר איתן. לא השתנה. התכנית האסטרטגית החדשה של הסוכנות באה לממש את התפיסה הזאת, שהסוכנות היא הזרוע של העם היהודי, שמתמודדת עם המשימות הגדולות שעומדות בפני העם היהודי, מול התנועה הציונית מעת לעת.


כאשר מדברים על הבטחת עתידו של עם יהודי גלובאלי ומאוחד עם ישראל חזקה במרכז, אין ספק שכאשר אנחנו מסתכלים קדימה על השנים הבאות ושואלים מאיפה יבואו העולים של העתיד, לא ברור, לא מובן מאליו שבעוד עשר שנים תתכנס פה, במשכן הכנסת, הוועדה לעלייה וקליטה, כאשר יהיה כל כך בטוח שיהיו עולים. כי אנחנו הרבה שנים עוסקים בקטיף של העץ, ועסקנו בזה בצורה נפלאה – שלושה מיליון אנשים שבאו באמצעות הסוכנות היהודית לישראל. כמעט כל אזרח יהודי שני הוא עולה חדש שבא - - -

כולל חברי הכנסת שנמצאים פה.

כולל חברי הכנסת שנמצאים פה. כולל מנכ"ל הסוכנות היהודית.

חוץ מדני דנון, נראה לי.

כולל יושב ראש הסוכנות היהודית. אבל לא מובן שיהיה קטיף, בוודאי לא בשיעורים האלו, אם לא נמשיך לטפל גם בעץ. התפיסה החדשה של הסוכנות היהודית אומרת: נמשיך לעסוק בקטיף אבל נשקיע הרבה הרבה מאמצים בשנה הבאה, בשנים הבאות, בעץ. בהשקיה של העץ, בדישון של העץ, בטיפול של העץ. ויותר ויותר אנחנו עושים את זה בשיתוף עם ממשלת ישראל. לכן אני רק רוצה להגיד שהתהליך האסטרטגי של הסוכנות – לא רק שאנחנו לא נסוגים מהאתגר של העלייה, אנחנו חושבים שמה שהסוכנות הולכת לעשות בשנים הקרובות היא היא ההבטחה היחידה שבעצם תהיה עלייה בשנים הבאות. במיוחד מארצות החופש.


עוד מעט אבקש ממנהלת התכנון בסוכנות להציג לנו מצגת קצרה על התהליך האסטרטגי, ואני רוצה להגיד: לתהליך האסטרטגי יש בעצם ארבע זרועות. יש זרוע אחת של המה, זה מה שאנחנו הולכים להציג לוועדה המכובדת הזאת היום. יש גם חלק שני שבלעדיו לא נצליח לממש את הכיוונים האסטרטגיים, וזה האיך. הארגון נערך בימים אלו לשאול את עצמו מה יהיה המבנה הנכון כדי לממש את המה שאנחנו נדבר עליו עכשיו. אני צופה שהיות ואנחנו מציגים פה תפיסה מאוד אינטגרטיבית, אז בשנה הקרובה יהיו שינויים מרחיקי לכת במבנים בתוך הסוכנות היהודית. אז יש לנו את המה, ויש לנו את האיך.


הזרוע השלישית של התהליך האסטרטגי היא השילוב שהולך וגובר בשנים האחרונות עם מדינת ישראל, משלמי המיסים של מדינת ישראל, בנושא של הבטחת עתידו של העם היהודי. זה התחיל בתגלית וזה התרחב למסע, וזה קיים גם בתכנית חפציבה וגם בתכנית חיל. כל אחד עם משרדים שונים. כי בעצם אני שמח שהממשלה והמדינה הגיעה למסקנה שאם היא לא תיקח יותר אחריות להבטחת עתידו של העם היהודי, אנחנו עשויים לאבד את הייחוד הזה של העץ. העץ הזה הוא העץ של העם היהודי, הוא העץ של צעירי העם היהודי שחיים גם בישראל וגם חיים מחוץ לישראל.


הנושא הרביעי, הזרוע הרביעית של השינוי שהסוכנות מעבירה, כבר התחלנו מיולי, זה שהחלטנו לקחת אחריות גם לעצמנו בנושא ההכנסות של הארגון. אני חושב שרוב האנשים בחדר הזה יודעים שהסוכנות היהודית בעצם ממומנת ממשלמי המיסים של העם היהודי, באמצעות המגביות. אבל לעומת מדינה מערבית מתוקנת, שבסיס המס בדרך כלל גדל כל שנה, והשאלה אז היא לפי איזה סדרי עדיפות לחלק את הדלתא של הגידול, מה שקורה בעם היהודי זה שהמגביות באופן כללי מצטמצמות, והחלק של המגביות שמיועדות לישראל מצטמצמות עוד יותר. לכן הסוכנות היהודית קיבלה החלטה, לדעתי, חשובה והיסטורית, ואסטרטגית, להתחיל לגייס בצורה מאוד מאוד מזורזת ועצמאית את המשאבים שלה גם בצפון אמריקה. אז נמשיך להיות מחוברים אל העולם של הפדרציות ואל העולם של המגביות, אבל באותן הפדרציות ואותן הקהילות שאחוז התרומות יורד ובמיוחד האחוז של התרומות שעובר לישראל יורד מתחת לאיזשהו סף מינימום, הסוכנות היהודית באותן הקהילות תעשה גיוס כסף עצמאי.


אז המה והאיך והפרדיגמה החדשה מהממשלה וגיוס הכסף – כל אלו ביחד זה המארג, אלו הגידים של המארג של הכיוונים האסטרטגיים של הסוכנות היהודית.


אני עכשיו רוצה לבקש מאמירה אהרונוביץ', מנהלת התכנון של הסוכנות היהודית, להציג לנו את המה. המצגת הזאת עוסקת רק במה.

תודה, אלן. תודה על ההזדמנות שאני חושבת שהיא חשובה מאוד. אני אנסה בזמן קצר לשתף אתכם בעיקרי התכנית. כמובן שהתכנית היא משהו הרבה יותר עמוק ועב כרס. כן חשוב להסביר שמה שתראו כאן הוא תוצר של עשרה חודשים בהם עסקנו בדיונים מעמיקים ורחבים, גם עם הרבה מאוד אנשי מקצוע בתוך הארגון, אבל גם עם הרבה מאוד מנהיגים ושותפים, גם לדרך, גם לעשייה וגם לחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. הבקשה היחידה שתהיה לי אם אפשר, לתת לי לרוץ על כל המצגת, להציג אותה בצורה רציפה. אחר כך אנחנו מבטיחים לאפשר את כל השאלות ונענה על כולן.


בהתחבר לדברים גם של היושב ראש וגם של אלן, בעצם יצאנו לדרך בתהליך בניסיון לנתח מה השינויים והמגמות המרכזיות שחלו, בעולם בכלל ובעולם היהודי בפרט, שמשפיעות על סביבת העבודה של הסוכנות היהודית. שוב, שאנחנו מסתכלים על התכנית כפלטפורמה מרכזית של העם היהודי, לעסוק באתגרי השעה של העם היהודי, ואנחנו רואים לנגד עינינו את אותו ייעוד, שלא משתנה, של הבטחת עתידו של עם יהודי גלובאלי ומאוחד ומחויב, עם ישראל חזקה במרכזו. בעצם כל התהליך הזה מנסה להגדיר, אל מול אתגרים מעודכנים, איזה סוג של משימה עדכנית לשנים הקרובות צריך להיות לסוכנות היהודית, אבל המשימה היא בהחלט בקונטקסט של אותו ייעוד שעליו דובר. אפשר היה, כמובן, למלא את הלוח כאן בהרבה מאוד אתגרים. חלקם קשורים במגמות חיצוניות שמשפיעות על העולם היהודי, חלקם נובעים ממגמות פנימיות בעולם היהודי. אבל רצינו לרכז כאן את השישה המרכזיים שאנחנו חושבים שלהם יכולה להיות רלבנטיות לסוכנות היהודית לסייע במענה.

רגע, אני יכול לשאול שאלה תוך כדי או שלא?

היא ביקשה, גברת אהרונוביץ', דווקא להתאפק, אבל בואי תקצרי ואז נפתח את זה. אז בואי תתקדמי ונפתח את זה לשאלות. בסדר?

אז להתקדם?

עוד כמה זמן המצגת? בואי תתקדמי במצגת.

ברשותכם, אני מציעה – אם אפשר, אני מאד מודה.

אני לא רוצה להתאפק, אני בכל זאת רוצה לשאול, מה הכוונה של לחבר את יהדות ברית המועצות לקולקטיב היהודי. הכוונה – אולי אתם רומזים לענייני גיור אולי או משהו?

לא. תראה, יש מיליון יהודי שעלו ארצה, יש מיליון יהודים בתפוצות בערך וקצת פחות יהודים בברית המועצות לשעבר. טוב, בישראל עם כל הוויכוחים הקשים שלנו על הגיור, זו הבעיה הכי קטנה שיש. הבעיה של התבוללות היום באמריקה שהיא גדולה היא הכי גדולה בין דוברי רוסית, כי הם לא קשורים בכלל לקהילה היהודית. בגרמניה, אני יכול לספר לך – אני מציע שאנחנו לא נלך עכשיו לזה.

כן.

אוקיי. אז, כמו שאנחנו רואים, שני אתגרים ראשונים מרכזיים עוסקים בדור הצעיר. התכנית כולה גם שמה במרכז הרדאר את נושא הדור הצעיר, גילאי 12-13 עד 35, כאשר לאור תופעות מאוד מדאיגות שאנחנו רואים בהתרחקות של צעירים מממסד בכלל ובתוך זה גם מהממסד היהודי, מכל דבר שקשור לזהות יהודית, זה דבר שמאוד מטריד אותנו לגבי צעירים ברחבי העולם. זה קשור במגמות רחבות יותר של בחירה, של עולם פתוח, של רצון לחיות בסיטואציה של זהויות מרובות, שזהות היא משהו שאני בוחר. וכל המחקרים וכל האינדיקציות מהעבודה שלנו בשטח בשנים האחרונות מאוד מאוד מטרידים אותנו ואת הקהילות שלנו, איך מחברים את הדור הצעיר ממקום שהוא מעורר השראה, ממקום שהם ירצו לקחת חלק ולהפוך את היהדות למשהו שהוא רלבנטי עבורם לחיי היום יום שלהם, ואל החיים הבוגרים שלהם.


האתגר הוא לא רק לגבי לקרב את הצעירים בתפוצות, אלא הוא לא פחות, מבחינתנו, לקרב את הצעירים בישראל אל הזהות היהודית. גם כאן אנחנו מדברים – וכאזרחי המדינה אני בטוחה שאתם שותפים ומכירים גם את המידע לגבי התרחקות של צעירים ישראלים בישראל מהיבטים של ערכים של זהות יהודית, והקולקטיב שהולך ונבנה פה שיושב בעיקר על יסודות שהם מאוד ישראליים - - -

אמירה, אם אפשר רק להתקדם יותר מהר.

להתקדם יותר מהר, מצוין. אז נעבור לטלגרף. אז אנחנו מדברים – קבוצה אחת של אתגרים עוסקת בלחבר את הצעירים הן בישראל והן בתפוצות. הקבוצה השנייה מאפשרת לעולם היהודי להיות מעורב בבניית המפעל הציוני, דרך צמצום פערים חברתיים בחברה הישראלית ותמיכה באוכלוסיות חלשות. האתגר של עלייה מתוך זהות, דיברו עליו גם נתן וגם אלן, מציב בפנינו סביבה חדשה לגמרי. מה הדברים המשמעותיים שצריך לעשות כדי להבטיח את העלייה העתידית שבאה משיקולים אחרים. להמשיך להיות זרוע החירום של העם היהודי, לכל יהודי במצוקה באשר הוא. והאתגר הייחודי שקשורות ביהדות ברית המועצות לשעבר, בהינתן הפזורה שלהן הן בחמ"ע והן מחוץ לחמ"ע והן בישראל, ובהינתן האופן האחר שבו אנחנו פועלים שם לצד קהילה שאינה ממוסדת, כפי שאנחנו פוגשים במקומות אחרים.


חיזוק הזהות היהודית הוא בעצם המנוע המרכזי, הוא הכלי המרכז,י שהסוכנות היהודית תפעיל ובו תתרכז לחזק את זהותם של הצעירים הן בעולם והן בישראל, בתור הדבר המרכזי שיחבר אותם. כשאנחנו מדברים על זהות יהודית, אנחנו מדברים על זהות יהודית שנשענת על ארבעה רעיונות יהודיים, ציוניים מאוד, מסוימים. חשוב לנו להתעכב על זה שנייה, כי נרצה בכל פעילות שנעשה לעסוק בארבעת המוטיבים האלה: במוטיב של ישראל כמרכיב מאוד מרכזי בזהות היהודית. אנחנו גם מוצאים את ישראל כמרכיב מאוד חשוב היום שיכול להיות קטליזאטור חיובי לחבר צעירים. אנחנו רואים מה קורה להם במפגש עם ישראל ואנחנו מדברים על ישראל הן כמולדת רוחנית והן כאופציה פיזית לכל אדם שירצה לקשור את גורלו עם המדינה.


אנחנו מדברים על המוטיב של עם, על היותנו פרטים שלא רק חולקים דת משותפת אלא משהו הרבה יותר גדול שעוסק בעבר משותף ובגורל ותכלית משותפת עתידית. אנחנו מדברים על המורשת, על הצורך והרצון לחבר למורשת ולשורשים כחלק ממה שהחזיק אותנו כל השנים האלה וצריך ללוות אותנו גם הלאה, אבל גם על עניין אחריות משותפת, במובן הזה של כל ישראל ערבים זה לזה, דרך המעשה. זה יבוא לידי ביטוי בפעילות שנציע.


אתם יכולים לראות, אני לא אעבור על זה, ניתחנו גם מה יכולות הליבה של הסוכנות שצריכות להנחות אותנו כשאנחנו באים לבחור במה לעסוק. אציין רק שני דברים: הפריסה בעולם היהודי והיותנו שולחן יהודי גלובאלי, זו חוזקה מאוד משמעותית מבחינתנו. כמובן, השותפות האסטרטגית עם ממשלת ישראל. כנ"ל גם שאר הדברים ש-80 שנה סייעו בידנו וצריך להמשיך ולוודא שהם מסייעים בידנו.


כל זה הביא אותנו להגדיר משימה מעודכנת לסוכנות היהודית לשנים הקרובות, שנמצאת כאן על הלוח. ארצה להדגיש שלוש מילים או שלושה פעלים חשובים. אנחנו רוצים לקחת את עצמנו לעודד יהודים ברחבי העולם, לעורר השראה, למשוך אותם ממקום שמחזק את זהותם. להעמיק את הקשר הן עם עמם, הן עם מורשתם והן עם ארצם. אבל לא להסתפק רק בלהניע אותם ליצור קשר אלא גם להניע אותם לעשייה, הן עשייה שתמשיך לחזק ולבנות את מדינת ישראל והן עשייה שתבטיח קהילות יהודיות חזקות.


הדרך שבה אנחנו בוחרים לעשות את זה היא להתמקד בשני מאמצי על, בשני מנועים אסטרטגיים משמעותיים, כאשר כל מנוע כאן בנוי מסט פעולות, שהמשמעות שלהם היא שהן צריכות לעבור יחד בסנכרון ובסינרגיה, בכך שהן מביאות לתוצר מצרפי שהוא גדול יותר מאשר הפעולה הבדידה. מנוע אחד משמעותי הוא ספירלת החוויות בישראל, כאשר כל מחקר שהוא מהשנים האחרונות חוזר מוכיח ומעצים את האפקט שיש למפגש הבלתי אמצעי עם ישראל על צעירים שמגיעים מהתפוצות. המחקרים מראים שככל שיש יותר מפגשים כאלה וככל שהמפגשים הם יותר ארוכים ומשמעותיים, כך הזיקה לישראל גדלה וכך הרצון לעלות גדל. אנחנו רואים היום קשר משמעותי עובדתי בין העולים שמגיעים לארץ לבין אלו שעשו כאן תכניות. למעלה מ-30% מהעולים מדווחים שהם היו קודם בתכנית. אנחנו רואים במחקרים שבהם עולים מהמערב מדברים על הסיבה המרכזית שהם עושים עלייה, שהיא רצונם לחיות כאן כיהודים. לכן אנחנו מעריכים שהזירה הזאת, ואנחנו מדברים על זירה, שכוללת בתוכה הן את עולם תכניות התיכון של לפיד, הן את עשרת הימים, למעלה מ-35,000 איש שמגיעים מתגלית, הן את אלה שמגיעים במסע, למעלה ב-10,000 בשנה, בין סימסטר לשנה, והן הרבה מאוד תחנות נוספות שצריכות להיות בספירלה הזאת בתור זירה משמעותית – אנחנו רוצים לקחת תפקיד אקטיבי לעשות שני דברים: אחד, למקסם את כמות הצעירים שיגיעו ויתחילו לפגוש את ישראל בתחנות שונות, אבל לא להסתפק בזה, אלא להבטיח שאחוז הולך וגדל מתוכם יעשו עלייה. זה מנוע אחד.


המנוע שני, אקטיביזם חברתי. אנחנו בוחרים שהדרך להיות מעורבים בחיזוק זהותם היהודית של צעירים בישראל, תיעשה במסגרת הגילאים של 18-30, גילאים שבהם הצעירים הישראליים עוסקים באקטיביזם, בין אם באמצעות שנת שירות ומכינות קדם צבאיות ובין אם באמצעות פלטפורמות התנדבות אחרות אחרי הצבא, קהילות צעירות וכולי. אנחנו מזהים הזדמנות מאוד גדולה, בזמן שהם עוסקים בעשייה ובנתינה החברתית, להיכנס ולעסוק בתוכן יהודי וחיבור שלהם לצעירים מהתפוצות לאקטיביזם משותף.


קוצר הזמן לא מאפשר לי זה – אז מאוד בקצרה, אתם רואים כאן למה, כמה נוח.

מה שלא הכרחי תעברי הלאה, אנחנו גם נפיץ את המצגת לכל מי שהארגונים מבקש.

אמירה, לטובתכם. חס וחלילה.

פשוט חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בשבוע תקציב. ועדת כספים – אני יודע כמה קשה, מי שהגיע לפה חשוב לו לשאול את השאלות.

שני דברים חשובים ובזה אסיים. אחד, דיבר קודם היושב ראש: השינוי האסטרטגי הזה אמור לייצר את החיבור המשמעותי ביותר, שלא היה קיים, בין עבודת החינוך היהודי-ציוני ובין עבודת העלייה. לכן כשאתם רואים בשקף הזה את שלושת הפלטפורמות המשמעותיות מאוד של הסוכנות היהודית בעולם החינוך, שליחים, אנחנו מדברים על למעלה מ-500 שליחים בשנה שנמצאים מעל שנה בתפוצות. למעלה מ-1500 שליחים שיוצאים לתקופות קצרות יותר. על כל פעולה שעוסקת בהכשרת אלפי מחנכים מקומיים בתפוצות ועל פלטפורמה של למעלה מ-46 שותפויות שמערבת עשרות אלפים של אנשים מישראל ומהקהילות – שלושת הפלטפורמות האלה, מבחינתנו, הופכות להיות המערך שעוסק בהבאת מסר העלייה, מסר ישראל וחיבור לזהות. זו נקודה מאוד חשובה.

עוד נקודה אחת. כשאנחנו מסתכלים על העלייה מהמערב ורוצים להבטיח, כמו שאלן אמר, את העץ ואת הפוריות של העץ, אנחנו נצטרך בשלבים שונים לעשות עדכון לאופן שבו אנחנו פועלים. נצטרך לדבר על הרחבה מאוד משמעותית של הכלים שבהם נפנה לקהל היעד ונציע את החיבור לישראל ואת אפשרות העלייה לישראל. נרצה לייעל ולהכניס אל תוך המודרנה הטובה ביותר שיש את כל השירותים שלנו לעולים, ונרצה להרחיב מאד, באופן משמעותי, מסלולי עלייה לאוכלוסיות יעד.

האקטיביזם החברתי, שוב, מקוצר הזמן, אמרנו: מנסה להשיג שני דברים ולצד – שקף אחרון כדי להשלים – לצד שני המנועים חשוב להבהיר, יש שני מאמצים נוספים, שבעצם ביחד ישלימו לארבעת הדברים המרכזיים שבהם תעסוק הסוכנות היהודית. לצד הספירלה של החוויות ולצד זהות יהודית לישראלים באמצעות אקטיביזם, ימשיך להיות מאמץ מאוד משמעותי לפעולה בקרב יהדות דוברת רוסית, מאמץ שעליו אנחנו עוסקים באסטרטגיה נפרדת ומותאמת לסיטואציה ולנסיבות שם, ולצד זה תמשיך לפעול וזרוע שתעסוק בחירום והצלה של יהודים כאשר כרגע אנחנו מדברים, לפחות בשלוש השנים הקרובות, הפרויקט המשמעותי, הוא יהדות אתיופיה.

תודה. נפתח את הדיון. רציתי לבקש מהיושב ראש של הסוכנות – אני מוצא את עצמי הרבה פעמים מגן על הסוכנות ואחת הביקורות שעלו, גם בוועדה פה, בדיונים שלא היית, זה הנושא של מחלקת עלייה. זאת אומרת, אמרו סגירת שערים, סגירת מחלקת עלייה. זו היתה ההערה והעלו את זה גם גופים וגם גורמים. רציתי לקבל ממך תשובה ברורה בנושא, כי זה נושא שעלה פה בוועדה כשלא היית פה.

אז כמו שאמרתי: המטרה שלנו היא, שלא רק מחלקת עלייה, כל הסוכנות, עם כל השליחים, עם כל התכניות, תעבוד לטובת העלייה. על כן, כן, אני חושב שבמבנה חדש יהיו שמות אחרים, אז אולי במקום מחלקת עלייה, יהיה גלובל סנטר לשירותי עלייה. המשמעות לא רק שלא משתנה, להפך, אנחנו מורידים חומות סיניות שהגבילו מאד את הפעילות שלנו, כאשר יש שליח עלייה והוא מטפל בעלייה ויש שליח מורה ושליח חינוך ושליח קמפוס, שעלייה זו לא הבעיה שלהם. עכשיו זו בעיה של כולם.

תודה. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך, נתן, על ההצגה. ראשית כל, אני רוצה לשבח אותך לפחות על שני דברים מאוד משמעותיים שקרו בתקופה שבא אתה מכהן. אחד, זה שאתה, יחד איתנו, סייעת רבות מאוד לעצור את החקיקה המשונה בנושא הגיור. מי שרוצה להמשיך את חקיקת הגיור, כפי שהיא מוצעת, הוא נותן באמת בוץ בפנים של אותם יהודים, בעיקר מארצות הברית. אותם הזרמים של הרפורמים והקונסרבטיביים.


אם אנחנו עוסקים בנושא של הזהות היהודית, מי שיראה באמצעות החקיקה הזאת את מדינת ישראל היא מדינה שהולכת ומתחרדת, ואני אומר לך, שעולה לא יגיע משם. לכן אני חושב שעמידתך האיתנה כאן, גם מול ראש הממשלה וגם מול הכנסת ובתמיכה של מספר חברי כנסת, היתה מאד חיונית.


הנושא השני שאני רוצה לשבח אותך – התחלת בזה ואני מניח שאתה תסיים בזה – זה סיפור העלייה מאתיופיה. אני חושב שאילולא היו מקבלים את ההחלטות וההמלצות כפי שרובנו היו ממליצים, וביקשנו שיעשו, יכול שהסיפור הזה לא היה נגרר עד היום. יכולנו שהסיפור הזה יהיה מאחורינו. החלטה משמעותית עכשיו שהסוכנות היהודית לוקחת את הטיפול באתיופיה, הטיפול בהכנה לעלייה. לא רק הטיפול בהכנה לעלייה, גם לשלוט במי שייכנסו לרשימות. וזה - - - ייצא זאת החלטה חיונית. אנוכי וחבר הכנסת מיכאלי היינו באתיופיה, כתבתי דוח ושלחנו לך אותו. ישבנו עם הצוותים של ראש הממשלה. אני מאוד שמח שגם ראש הממשלה קיבל את עמדתנו. יו"ר הכנסת היה פעיל בעניין, הוועדה הזאת הייתה פעילה בעניין. אני רוצה לבקש ממך גם כדי שהעבודה תהיה מושלמת – אני מוכרח להודות, לא כל כך שמחנו שזה נמרח לשלוש שנים. אבל אני חושב שיש הזדמנות יוצאת דופן, וכל ה-7000, 6000, 6500 אנשים שיגיעו לכאן, יגיעו יותר מוכנים. ואני מציע שהסוכנות תיקח תכנית פעולה באתיופיה של הכנה לזהות היהודית, הכנה לעלייה וטיפול רפואי, עברית נאותה לילדים. הייתה תכנית שתוכננה בזמנו, ואני מציע שאת התכנית הזאת ניישם באתיופיה, כי הקהילה היא קהילה סגורה, לכן אין שום בעיה, היום אין לך בעיה של במי מדובר.


מכאן בעצם לנושא הזה שאתה מדבר עליו. אני מוכרח לומר, שאני באתי משם, כידוע, מהסוכנות. כל פעם שהייתי שם, לפחות, היו בין שש לשבע תוכניות אסטרטגיות של הסוכנות. יש לי אלרגיה לתוכניות אסטרטגיות.

או לסוכנות.

לא, לסוכנות בשום אופן לא. ממש לא. לתפיסה הזאת של תכנית אסטרטגית שמביאה מהפכות, יש לי עם זה בעיה. אבל אני מוכן לתת הזדמנות לתכניתה אסטרטגית שאתה מוביל, אבל יש לי כמה שאלות שאני רוצה לשאול. אל"ף, הנושא של – אני לא רוצה להיכנס האם תהיה מחלקת עלייה לישראל. זה לא הנושא, אני מקווה שתהיה. אני בסופו של דבר רוצה לראות את התוצר, האם התכניות האסטרטגיות מביא עלייה או לא מביא עלייה, אבל יש לי כמה שאלות. בתכנית האסטרטגית שלכם אני לא רואה איפה הנושא של הקליטה. אם עולה שיגיע לארץ לא ייקלט טוב, אני רוצה לדעת אם הוא נקלט אצלה בערד או אצל רינה גרינברג בכרמיאל. איכות הקליטה שלו. אם הסוכנות היהודית לא תהיה פעילה בקליטה שלו, בסופו של דבר, היכולת של העולה לשלוח מכתב: תשמע אני נקלטתי בכרמיאל, מאוד טוב לי. נקלטתי בערד, מצאתי עבודה. אם התוכניות לעידוד עלייה לא יהיו יחד עם אנשי השטח, אני לא משוכנע שזה יכול ללכת. זו נקודה אחת שהייתי רוצה לשמוע ממך, בנושא הזה של שיתוף הרשויות ותכניות קליטה.


דבר נוסף, מה שחסר לי, בסופו של דבר ייעודה של הסוכנות לעודד עלייה וגם לסייע בפיתוחה של המדינה. חסר לי הנושא של פיתוח נגב-גליל. המדינה הזאת, בסופו של דבר, הפוקוס שלה יהיה פיתוח הנגב והגליל.


עכשיו, עוד משפט אחרון, בזה אני אסיים. אדוני היושב ראש, כרגע, אולי זה התפקיד שלנו. אני מכיר את מה שקורה, אלן דבר על זה, הנושא של השינויים שהקהילה האמריקאית עוברת בנושא תרומות והיחס שלה. מדינת ישראל צריכה לבוא במשאבים שלה, אני חבר בוועדת כספים, אני יודע כמה כסף – השנה רק היו לנו תשעה מיליארד שקל עודף גבייה. זה היה כמעט 21 מיליארד שקל לא מנוצל של משרדי ממשלה. אני חושב שהסוכנות, אם אנחנו רוצים לראות את הסוכנות היהודית כזרוע הביצועית של ממשלת ישראל - - - תפקידה של ישראל כמדינה יהודית, לאו דווקא דמוקרטית, יהודית, אני חושב שאנחנו לא יכולים אך ורק לסמוך על תרומות מארצות הברית.


לכן אני מציע שתהיה חקיקה שמעגנת בחוק מתן תקציבים לסוכנות היהודית, ותקציב מוגדר. יכול להיות פר תכניות, אבל התקציבים שהמדינה צריכה לתת לא צריכים להיות תלויים ביחסו הטוב של יו"ר הסוכנות מול הממשלה. זה עניין של הכנסת כולה. לכן, אני חושב שבעניין הזה, יכול להיות שצריך ליזום יוזמת חקיקה, שמממנת את הסוכנות היהודית. בצורה כזאת אנחנו מבטיחים שהסוכנות לא תהיה תלויה באותו תורם. פעם תרמו ניצולי שואה וכן הלאה. היום לא בטוח שהנכדים של ניצולי השואה רואים בישראל יעד אטרקטיבי, חשוב ביותר. לכן אני מציע שמתוך -360 מיליארד שקל תקציב המדינה, לא יקרה שום דבר אם מיליארד שקל יהיה לסוכנות היהודית.

תודה רבה.

משפט אחרון, שאלה לנתן. הייתה
תוכנית שנקראת תכנית קדמה, שאני הייתי מהיוזמים שלה כשהייתי במחלקה לעלייה. שמעתי שאתם הולכים לסגור את התכנית הזאת. אני מבקש ממך, אל"ף, לא לסגור אותה. שתיים, להגדיל אותה. כי אם אתם מדברים על להעלות את האנשים מאתיופיה, כדאי שהתכנית הזאת – היא בסך הכול מיטיבה עם הצעירים. במקום שיהיו שם המון אנאלפביתים, יגיעו לאוניברסיטה, לכן כדאי שהסוכנות תפתח.

תודה. אני מציע שניקח מספר שאלות והתייחסויות ואחרי זה נקבל את התשובות. חבר הכנסת טיבייב, רצית להתייחס או יותר מאוחר?

יותר מאוחר.

תודה. אני מבקש מרינה גרינברג, סגנית ראש העיר כרמיאל, בבקשה.

קודם כל, אני מברכת את יושב ראש, את נתן שרנסקי, את התפקיד וגם אותך, אדוני היושב ראש, מר דנון. אתה חדש בוועדת קליטה. אני פעם ראשונה רואה אותך. אני באה מהגליל ודיבר כאן שלמה מולה על נגב וגליל. אנחנו, בשלטון המקומי, כל אחד מתפלל כמה שיותר עולים לקלוט ביישובים שלנו. הייתה תקופה, לפני 20 שנה, שקלטנו 300 משפחות בחודש. היום אנחנו קולטים 100 בשנה, וגם ה-100 בשנה בשבילנו זה דבר מאוד גדול.


אני מאוד חרדה לתכנית הזאת. אני יודעת שהסוכנות היהודית היא מומחית בלהמציא פרויקטים. חלק טובים וחלק פחות טובים. אני יכולה להתייחס לפרויקט בבית וביחד, פרויקט שעלה מיליונים. מיליונים, אני אומרת לכם. הפרויקט הזה שעלה מיליונים עם יהורם גאון בטלוויזיה ועם אנשים שיאמצו ושפכו כסף בלי סוף – אנחנו הרשויות לא ראינו את זה. אבל אני עשיתי פרויקט ליווי משפחות מ-1992. 320 משפחות ליוו 300 משפחות עולים, כמעט לא עלה כסף לרשות המקומית. לא היה צריך לשפוך כל כך הרבה כסף. בגלל זה אני כל כך חרדה לדבר הזה.


דבר נוסף, פרויקט "שותפות 2000" יוצא מן הכלל, כל כך נהנינו מהפרויקט הזה. אנחנו היום, כשרואים שסוגרים מרכזי קליטה בארץ – דיברת על קדמה, לנו בכרמיאל עוד יש קדמה, ואני גם מבקשת לא לסגור את הפרויקטים האלה. פרויקט סלע – הפרויקטים האלה הם כל כך חשובים. אני חושבת עידוד עלייה, אנחנו מדברים על פרויקטים לעידוד עליה. אני מ-1994 יצאתי לא פעם להביא עולים ואני מוכנה לצאת כל פעם בעיקר להביא עולים, כי מה שקורה בכרמיאל ובנצרת עילית אני לא צריכה לספר פה לאף אחד.

ובעכו.

ובעכו. אני לא צריכה לספר לכם כמה אנחנו זקוקים לעלייה הזאת. פשוט זקוקים. ואני חושבת, שאם אנחנו מדברים על להביא ולתת זהות יהודית, זהות ישראלית – אנחנו נותנים. מהרגע שהוא דרך אצלנו בארץ, ברגע שהוא בא לעיר שלנו, הוא מקבל את הזהות היהודית. כי אנחנו קולטים עולים לא כל כך קשורים ליהדות, לא כל כך קשורים לזהות היהודית. אנחנו רוצים שהם יקלטו בקולקטיב, מה שאמרנו כאן.

תודה.

אבל משפט אחד. אנחנו גם מקווים שהמחלקה לעידוד עלייה לא תיסגר. ודבר נוסף שאני מוכרחה לציין, לקלוט את העולה זה לא לשנה, זה לקלוט אותו אפילו עד 10-15 שנה. כי אנחנו מדברים גם על בני מנשה, גם על האתיופים וגם מחבר העמים. אני חושבת שכאן משרד הקליטה נתן לנו פתרונות, ואני חרדה מה אמור ומה הולך להיות הלאה. מי יעזור לנו לקלוט את העולים, כי הרשות המקומית אין לה תקציבים. אתם יודעים, אני לא צריכה לספר לכם, אין מענקי איזון, אין כסף ואף אחד לא רוצה לקלוט את העלייה. תודה.

תודה רבה. מריו לייב, יושב ראש מועצת ארגוני עולים. קודם כל, ברכות. נבחרת מחדש, ככה השמועות שהגיעו לכנסת. ברכות על הבחירה.

נבחרתי ליושב ראש התאחדות עולי אמריקה הלטינית ואני גם יושב ראש של מועצת ארגוני עולים.

בשני הכובעים שלך אתה פה. בבקשה, מריו.

תודה. אני חושב שבכל הזמנים היתה פעילות של זהות יהודית דרך מורים שליחים, רבנים, קורסים של מדריכים בארץ. אני מברך – שהיום רוצים לחזק את הנושא. אני חושב שצריכים להוריד את הכובע לשליחים ולפעילות שיש בכל העולם של הסוכנות היהודית לעידוד עלייה. הגיעו השנה 19,000 עולים, שיש גם עלייה במספר. זה מאוד חשוב בגלל שבעצם הנציגים של הסוכנות, השליחים, הם הקשר עם הקהילה היהודית. אין קשר אחר. השגריר לא יורד לעם, השליח נמצא בתוך העמך, בתוך הקהילות.


מה שאני מודאג ממנו, זה שבאוקטובר אישרתם את התקציב של הסוכנות היהודית, וראיתי שבאמצע 2011 מתחילים הקיצוצים, ב-2013-2012 כמעט מקצצים את כל התקציבים לעידוד עלייה, לפעילות בקהילות, לשליחים. רק התקציב של חמ"ע, לפי התכנית, הוא לא יותר קטן אלא יותר גדול. אז אני רוצה לדעת אם ביטלתם את אמריקה הלטינית, ביטלתם את אירופה, ביטלתם את דרום אפריקה. כי כמעט בעוד שנה לא תהיה פעילות שם – לפי התקציב. בלי תקציב אני חושב שקשה מאוד שתהיה פעילות.


אנחנו כמועצת ארגוני עולים, אחרי השיחות שהיו לנו, מכינים תכנית לשיתוף פעולה עם מתנדבים, עם חברים שאנחנו נגיש עכשיו שזה בעצם לפי התכנית החדשה, ואנחנו לוקחים בחשבון גם את המדינות שכנראה יורדות מהפעילות של הסוכנות.

תודה. ישעיהו יחיאלי, יו"ר מנהלת נעל"ה. נפגשנו בימין-אורד לפני שבוע. עם היקף התרומות שאני קורא אתם יכולים לעזור לסוכנות היהודית עוד מעט, כפר הנוער ימין-אורד. אבל זה מבורך, וכמו שאמרנו בסיור – מה שאתם צריכים, עזרה, אנחנו פה לשירותכם. בבקשה, ישעיהו.

אל"ף, התרומות הן לימין אורד, לא לנעל"ה.


תודה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך את המנהיגות החדשה של הסוכנות, נתן ואלן, שמביאים איתם בשורה חדשה. ביקשתי רשות דיבור בפורום המכובד הזה כדי לוודא ולשמוע מכם בצורה ברורה, שמחויבות הסוכנות היהודית לחלקכם בתכנית נעל"ה שרירה וקיימת, גם בתכנית האסטרטגית החדשה – אנחנו לא מופיעים שם, לא הופענו בדבריך, אלן. אני מניח שזה רק בטעות – וגם בתקופת הביניים, עד שהתכנית שלכם תהפוך ממדרש למעשה.


בוועדה המכובדת הזאת, בחנוכה לפני שנתיים, בהשתתפות 12 חברי כנסת מכל סיעות הבית, התקיים דיון חירום אחרי החלטת הסוכנות היהודית ב-2008 לצאת מנעל"ה מהיום להיום. חברי הוועדה, כמו אישי ציבור רבים ובהם מר שרנסקי, חתמו על גילוי דעת שאומר כך: "אנו פונים להנהגת הסוכנות היהודית לחזור בה מההחלטה המסכנת את המשך קיומה של תכנית נעל"ה ושל הסוכנות היהודית עצמה". ואמנם בפברואר 2009 הממשלה החליטה להיכנס במקום הסוכנות היהודית לעלויות נעל"ה בארץ, ובאותה החלטה נאמר שהסוכנות היהודית מודיעה שהשתתפותה בנעל"ה תתמקד מעתה בפעילות שיווק התכנית וגיוס התלמידים, ומימון הטיסות לישראל. במרץ 2009 החליטה הממשלה כי נתיב יסייע לסוכנות מתקציב המדינה לבצע את פעילות נעל"ה בחבר המדינות, ואמנם השנה ראינו 20% גידול בהרשמה לנעל"ה בחבר המדינות.


במערב התמונה בדיוק הפוכה. עדיין לא התחילה שום פעילות לספטמבר 2011, אנחנו כבר בפיגור שלושה חודשים. עובדי מחלקת העלייה שלכם בארץ ובחו"ל אומרים לנו שהחל מאחד בינואר, דהיינו בעוד עשרה ימים, אין להם אגורה לפעילות כלשהי הקשורה בנעל"ה, כולל לא להביא את הילדים למבחנים. המחזור הבא ממש בסכנה.


לכן אני מבקש לשמוע בבירור, שאתם מחויבים לתכנית נעל"ה על פי הודעתכם לממשלה, שמור לה מקום מרכזי בתכנית האסטרטגית ובהתארגנות החדשה, ולא יהיה שום מעצור בפעילות נעל"ה בעולם, לא בטווח המיידי ולא בטווח הארוך, כפי שביקש מכם שר החינוך בהופעתו בחבר הנאמנים. תודה רבה.

תודה. בוריס גרוסמן ממעלה אדומים, סגן ראש העיר – אנחנו עדיין לא קיבלנו תשובה משר החינוך לגבי השאלה שהעלית בדיון הקודם.

אתה חייב לי תשובה, אני יודע.

אני יודע. אקבל את התשובה מהשר, אתה תהיה הראשון שתקבל את התשובה בפקס. בבקשה, בוריס.

אדוני היושב ראש, נתן, חברי נתן, שאני מכיר אותו הרבה מאוד שנים. נתן שרנסקי שהביא עלייה ועזר לעלייה מברית המועצות ומכל העולם להגיע לפה. נתן שרנסקי שהביא מחניים למעלה אדומים והוא חבר נאמן. אני רוצה להגיד כמה מילים. אני מפחד. אתה זוכר שפה היה פעם "הם מפחדים"? – אז אנחנו מפחדים. אני מפחד, בגלל שבזמן האחרון קיבלנו במעלה אדומים 12 משפחות עולים. רק בשבועיים האחרונים.

מאיפה? בוריס, מאיזה מדינות?

קיבלנו מארצות הברית, קיבלנו עכשיו מדרום אפריקה שתי משפחות. קיבלנו ארבע משפחות מברית המועצות לשעבר, לפני שבוע. ולמה אני מספר? - מדרום אמריקה שתי משפחות הגיעו גם למעלה אדומים לפני שבועיים שלושה. אנחנו רוצים להתחזק, אבל הפחד שלי – אני מדבר עכשיו בגלוי, אולי זה יפגע בכמה אנשים אבל זה מה שיש – חוץ מעזרה ממשרד הקליטה שאנחנו מקבלים, אנחנו מהסוכנות, בחודשיים האחרונים לא מקבלים עזרה. כשעולים מגיעים למעלה אדומים או לעיר אחרת שאני בקשר איתה – פעם קיבלנו מהסוכנות, הודיעו לנו שבועיים מראש: עולים באים. עכשיו ממשרד הקליטה יודעים באותו יום מתי הם מגיעים ארצה. חברים, זה בלתי אפשרי. חבר'ה במחלקת עלייה בסוכנות בלחץ אדיר, אני בקשר איתם, הם לא יודעים מה יהיה אתם. השליחים במדינות הם לא יודעים מה יהיה איתם.

לא הבנתי אותך, בוריס.

רק שנייה, אני רוצה להגיד: אם יסגרו את מחלקת הקליטה בסוכנות וגם את השליחים במדינות, תהיה קטסטרופה. אנחנו מדברים על זהות יהודית. זהות יהודית – היום נותן משרד הקליטה ליהודים שעלו ארצה כסף, תקציבים. אנחנו ניתן שם, הסוכנות, אלו יתנו פה. לא נכון. הסוכנות צריכה להביא אנשים ארצה. פעם היה. אנשים, נציגי עלייה שיושבים פה מהעיריות, הסוכנות שלחה אותם לכל מיני מדינות, לערים, והם הביאו עולים לפה ביחד עם הסוכנות. שליחי סוכנות. אין עכשיו, אין תקציבים ואין זה. עכשיו אנשים קשה להם לעלות. חבר'ה, אם ילמדו אותם עברית שם ותורה ותלמוד, הכל טוב ויפה. אתם צריכים להביא אותם לפה. אם אנחנו נסגור את מחלקת העלייה, יהודים לא יעלו לפה ויהיה קטסטרופה.


אני מבקש לבטל את התכנית שאנחנו מדברים עליה עכשיו, להביא עולים לפה ולעזור, מהסוכנות. מה שחבר הכנסת מולה אמר זה נכון: מדינת ישראל חייבת לתת כסף לסוכנות. מיליארד שקל זה לא כסף. זה להביא אותם לפה ולא לסגור שום דבר. צריך להביא אותם לפה, לעזור להם פה, כמו שמשרד הקליטה עושה לנו. ואף אחד אחר לא עוזר לנו. תודה.

תודה.


אני רוצה לומר משהו, לפני שהדוברים הבאים ימשיכו. אני, כמי שעוסק בעלייה שנים רבות, רואה את כולם שותפים. את משרד העלייה והקליטה ואת הסוכנות היהודית ואת כל הגופים פה בחדר אחד. וכששרנסקי ישב בממשלת ישראל, הוא היה בכובע שלו כשר. היום הוא יושב ראש הסוכנות היהודית, ואני כיושב ראש בכובע הזה, כיושב ראש ועדת עלייה וקליטה. כלומר, יישב במקום אחר – גם יעסוק בזה. לכן אני חושב שכולנו שותפים לרצון ואין פה טובים או רעים בעניין הזה. אני אומר את זה, שוב, אנחנו רוצים לשמוע הערות, רוצים לשמוע גם ביקורת, אבל אין פה במשחק הזה שחור ולבן, יש לנו יעדים משותפים.


מפה, דרך אגב, בסיום הישיבה – אני מזמין את כל מי שנמצא פה – גם אני, גם נתן שרנסקי, גם השרה, חוצים את הכביש למלון רמדה, והולכים לראות יריד. יש יריד קליטה, שהגיעו אתמול עולים, אנחנו הולכים לראות את העולים, לשמוע איתם, לדבר איתם. העולים הם עולים של כולנו. אני רוצה לבקש מברוך מיכאלי, ממשרד החינוך מחוז צפון, בקצרה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, יושב ראש הסוכנות. דבר ראשון, אנחנו מברכים, כמשרד החינוך – ואני יושב פה כמשרד החינוך ולא כמחוז הצפון – על כל העשייה של הסוכנות, גם על התיאום עכשיו לקראת אפריל, קבלת בית הספר באתיופיה, ולפני כן הייתה חשיבה משותפת. יחד עם זה אני מבקש להאיר שתי נקודות שאני חושב שצריך להתייחס אליהן. אנחנו כאגף קליטת תלמידים עולים מתייחסים, או עובדים היום, על שתי משימות עיקריות. המשימה האחת זה עולי ארצות הרווחה, וכמו שאמרו חבר הכנסת מולה ואחרים, אנחנו חושבים שצריך לחזק או להמשיך את הליווי של העולים מעבר לפרק הזמן הקצר, כי אנחנו מוצאים תלמידים שלא תמיד יכולים להתמודד פתאום עם העזיבה הזאת וגם משרד החינוך לא יכול לתת את המענה בעצמו.


אם אני אתייחס לעלייה מאתיופיה, שזו המשימה המרכזית היום, בעיקר בעקבות החלטת הממשלה, ההחלטה הטובה להעלות את ה-8000 שנשארו שם. היינו מבקשים לחזק את התיאום. כי המשאבים קיימים. משרד החינוך עושה את ההשתדלות העצומה, כל מקום שמגיע עולה ישר מעבירים שעות. הבעיה היא שאם אתם לא מודיעים לנו מראש, תדעו: בחצי השנה הקרובה, בארבעה חודשים הקרובים, יגיעו לאזור הזה כך וכך עולים, אנחנו לא יכולים להכין מורים לאותו מקום. רק אחרי שהבן אדם הגיע יש שעות, אז מתחילים לחפש מורים. נדע את העלייה, לא נפטר מורים, לא נפסיק עבודה של מורים, יהיה לנו תכנון טוב של העבודה. זו ממש בקשה. כמה שאפשר לחזק את זה כדי לעזור לנו להצליח עם הילדים.

תודה.

את זה עשינו את זה כל הזמן. שיתוף פעולה עם מערכת החינוך שלנו.

בבקשה, חנוך, משנה למנכ"ל משרד הקליטה.

בינתיים הצטרף המנכ"ל, דימה, אז אני מניח שגם לו יש מה לומר. אבל שלושה משפטים. במשרד נחשפנו לתכנית האסטרטגית של הסוכנות היהודית רק בימים האחרונים. עוד לא עיכלנו אותה עד הסוף, כמובן שגם לא היינו שותפים לה, לצערי. אבל בהזדמנות זאת יש לי בקשה. אמר מנכ"ל הסוכנות היהודית שהתהליך הארגוני רק מתחיל ועומד להימשך בחודשים הבאים. אני חושב שכל מה שקשור לתחום הרה-ארגון של עידוד העלייה ושל הקליטה בארץ, נכון שאנחנו, כמשרד, נהיה שותפים, כדי שנדע בזמן אמת מה הכוונות של הסוכנות היהודית, ושאולי גם תקשיבו לעמדותינו.

אין קבינט של הממשלה?

אני מניח שעבודה משותפת יכולה להיות טובה יותר.

יש קבינט שמתאם את הדברים, נכון?

תודה.

זהו, יש לנו יחסים מספיק טובים ועשירים עם המשרד.

אלי ברנשטיין מדימונה. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני פה בכמה כובעים, אל"ף רשות, ממלא מקום ראש העיר דימונה. שנית, אני שייך לקונגרס היהודי העולמי, שלישית, אני שייך לשלטון מקומי, השלטון המקומי עושה אותן פעילויות, כמעט, שהצעת. אני שואל אותך: נושא אקדמיה, לא ראיתי פה. לא הוזכר נושא אקדמיה, חילופי סטודנטים. פעם זה היה מאוד מקובל לעשות חילופי סטודנטים. סטודנטים יהודים היו מגיעים לפה- - - -

שאלה. אני רוצה רגע לכוון אותך, אנחנו דנים בסוכנות היהודית.

הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית עסקה פעם בזה. עסקה בזה פעם.

אוקיי.

שנות ה-70.

אני לא מכיר.

שנות ה-70, 1973, כשאני עוד הייתי סטודנט, עסקו בזה.


השלטון המקומי – עושה את אותו הדבר כמעט. מה אנחנו עושים? מביאים תרומות, שולחים שליחים, מתעסקים, עובדים באותה צורה. קונגרס יהודי עולמי – אתמול היה "בורד" של 50 ארגונים מכל העולם, עוסקים באותו הדבר. איפה איגום? איפה עבודה משותפת? למה כל משרד עובד בנפרד? בזבוז כספים נוראי. או שמישהו יאחד את זה, או אולי אפילו אתה. קח את היוזמה, תאחד את המשרדים האלה, תעבדו ביחד. הרבה יותר יעיל, הרבה יותר פרקטי. שליחים שלנו נוסעים כל הזמן לחוץ לארץ. תעבדו ביחד.

תודה. דימה, בקצרה בבקשה, מנכ"ל משרד הקליטה.

טוב. אני, אני לא מסתיר, זאת אומרת מי שלא יודע, הייתי ארבע שנים שליח של הסוכנות היהודית. הייתי אחראי לתחום גם עלייה וגם חינוך בנציבות דנייפרוסטרובסק בדרום מזרח אוקראינה, נציבות רביעית בגדולה בברית המועצות לשעבר. לפני זה עסקתי בקליטה של עולים מטעם הסוכנות היהודית. הייתי שנתיים אחראי על קליטת עולי ארגנטינה, ובכל מקום ובכל הזדמנות שיש לי אני תמיד מתפאר בכך, שבאחריותי השמה של 800 עולים. גם ראיתי בזה זכות, כעולה חדש מברית המועצות לשעבר, לעסוק בקליטת עולים ממדינה אחרת, זאת בהחלט התעסקות ענקית בשבילי.


בדבריי, אשתדל לא לערבב את הנושא, זאת אומרת את הרגש האישי והאידיאולוגי שלי, עם התחום המקצועי שכרגע אני עוסק בו. אני, באופן אישי – אבל דעתי האישית היא לא רלבנטית – במשרד הקליטה מאד מודאגים, וזה ידוע. אנחנו מאוד מודאגים מהתהליך החדש שעוברת הסוכנות היהודית. אנחנו סומכים על האינטגריטי המקצועי של הארגון, אין לנו בזה שום ספק, אבל אנחנו מודאגים מכיוון שהדגשים משתנים והמטרות והאמצעים מחליפים את האג'נדה. זאת אומרת: פעם חינוך יהודי היה נושא, כאמצעי, למטרה המרכזית שלשמה לפני 79 שנים הוקם הארגון, למטרה הספציפית, להביא יהודים לארץ ישראל. הארגון עסק בזה בהצלחה רבה. התנאים השתנו בשטח, אבל זו מטרת הארגון. כל מה שהיה אמור להוביל להחלטת העולים, זאת אומרת, היהדות בעולם, לעלות לארץ, כל זה היה אמצעי, כולל חינוך יהודי, כולל שפה והכול. כל זה היה אמור להוביל אנשים לכאן.


הדברים משתנים, כולנו מבינים מה שנקרא החיים מתפתחים והכול זורם. אנחנו לא מרגישים בנוח עם העובדה שהתוכנית האסטרטגית, לא היינו בלופ, אפילו של התייעצויות לגביה, וזה פוגע לנו בעבודה באופן טבעי. זאת אומרת, במידה והתחום של עידוד עלייה הולך ויורד מהאג'נדה המרכזית, זה מתבטא באופן מיידי בפעילות של משרד הקליטה וזה בוודאי באופן מיידי דורש מאיתנו להתארגן – ואכן אנחנו עושים את זה.


אני חייב לדווח לוועדה שבשנתיים האחרונות, שיתוף הפעולה בין משרד הקליטה לסוכנות היהודית הגיע לשיאים שלא היה מאז שהוקם משרד הקליטה, ואנשי הסוכנות יודעים את זה. איחדנו מערכות מידע בינינו, עשינו מספר פעולות על מנת להקדים את נושא הקליטה עוד מעבר לים, על מנת שבנתב"ג נעשה מעבר של העברת, איך זה נקרא?

סמכויות.

לא עניין של סמכויות. הסמכויות הוגדרו באמנה בין הממשלה לסוכנות, אבל מנתב"ג משרד הקליטה לוקח על עצמו את המקסימום, וכמובן משאיר, בתיאום עם הסוכנות, את כל הפעולות שהסוכנות, כמוסד לאומי, ממשיכה לטפל בהן. רק אתמול נעשה באופן רשמי, כמעט, תהליך של מעבר. העברת, איך זה נקרא? משואה, כן? של משהו שהתחילו אנשי הסוכנות היהודית בנושא של תעודות זהות, ואתמול לקחנו את זה על עצמנו כממשלה. מאתמול בעצם הפיילוט, פרויקט – מי שלא יודע, אז תדעו שעולים בעצם מהיום מקבלים תעודות זהות בנתב"ג. זו בהחלט הייתה יוזמה מבורכת של הסוכנות היהודית. מהיום ממשלת ישראל, יחד עם משרד הפנים, משרד הקליטה, בשיתוף ארגון נתיב וכמובן הסוכנות היהודית, נותנים תעודות זהות לעולים בנתב"ג. שזה דבר בהחלט מדהים ומבורך.


אבל, לאור כל השינוי הצענו, לפני זמן מה הצעה, לשבת ביחד, ולבנות תוכנית לאומית לעידוד עלייה וקליטה בארץ למשך חמש שנים. אנחנו עדיין מחכים להתייחסות בנושא הזה, כי אני חושב שזה אחד הדברים המרכזיים שאנחנו יכולים לייצור ביחד, ולהוביל חמש שנים קדימה תוכנית חומש ברורה בנושא. ואולי לאלץ את ממשלת ישראל - - -

תודה.

להשקיע בזה כספים נוספים ולהשתמש בתשתיות הקיימות. לי באופן אישי קשה עם העובדה – כי הייתי תקופה ארוכה מאוד גם בשלטון מוניציפאלי, הייתי סגן ראש מועצה וכל החיים שלי עסקתי בקליטת עולים. אני חושב שהסוכנות היהודית זה הציר המרכזי במוסדות הלאומיים, שאסור שיוריד רגל מהגז בנושא הזה, גם אם יש כרגע קושי לגייס תורמים, אז אולי צריך להחליף תורמים. אני לא חכם פה גדול להמליץ לסוכנות מה לעשות.

אפשר שהמדינה תיתן, שישראל תיתן.

לפני שהמדינה תיתן. המדינה נותנת את מה שהיא צריכה לתת, והסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית וגורמים לאומיים אחרים, מטרתם לפעול למען מדינת ישראל, והדבר הזה אסור שיתחלף. כי הארגונים האלה עובדים למען המטרות של מדינת ישראל ולא הפוך. ופה חבר הכנסת מולה צריך לא להתבלבל.

תודה.

עכשיו, תשובה קצרה לנושא של סטודנטים.

לא תשובה. לא כרגע.

אני – פשוט יש פה בלבול מערכות.

אני יודע, זה לא כרגע.

מי שרוצה לדעת לגבי היערכות. – לא, לא, אני אליך.

אני לא דיברתי על סטודנטים.

מישהו אחר דיבר על חילופי סטודנטים.

לא, אני לא מדבר על זה. אני מדבר על תלמידים שאמורים להגיע, עולים והכול. אני לא רוצה להזכיר לך את הטלפון של משרד הקליטה. יש לנו את כל הדרכים, תפנה - - -

דימה, המידע מועבר באופן שוטף.

אני יודע. לכן אני לא - - -

אני לא מבין את ההערה אפילו.

תודה, חנוך. תודה.

אנחנו מקבלים את ההודעות יומיים לפני הנחיתה.

יש פה בעיה. אם נציג של משרד החינוך יושב פה ואומר: אני לא יודע על עולים – זה בעייתי. הוא לא יודע. זאת אומרת יכול להיות שאם הוא היה יודע לאיפה לפנות, הוא היה יודע.

מערכת החינוך יודעת במפורש איפה מרכזי הקליטה ולאן האנשים יפנו.

יומיים, אחרת לא היינו אומרים את זה.

דיברתם באותו זמן, נציגים של שני משרדי ממשלה, וכל אחד אמר את ההפך. זה מראה שיש פה בעיה, זאת אומרת זה לא סתם.

יומיים לפני הנחיתה אנחנו מקבלים את ההודעה.

תודה, אנחנו חייבים להתכנס כי אנחנו יוצאים תכף לראות את העולים ברמדה. אני מבקש בקצרה, חבר הכנסת מיכאלי, וחבר הכנסת ליבייב ואחרי זה נקבל את התשובות.

לא תהיה אפשרות לשאול שאלות?

אדוני היושב ראש, לפני שבוע הבטחת לנו שנשאל שאלה קצרה פה.

ארבעים דקות שואלים שאלות.

מי ששואל אלה שנרשמו כנראה מראש, אנחנו לא נרשמנו מראש.

לא יודע מי רשם אותם.

אני, אין אצלי רשימות מראש.

אבל, סליחה, פה יושבים אנשים, נציגים של העולים. איך אתה יכול להגיד שלא?

שנייה, חברים, נעשה פה קצת סדר. אתם מוזמנים לישיבה. הישיבה נפתחה בזמן, מתנהלת כבר כשעה ורבע. אנחנו עוד עשר דקות צריכים לנעול את הישיבה. דיברו, כל מי שביקש לדבר נרשם ודיבר. כרגע רוב האנשים שביקשו – טלי עכשיו ביקשה לדבר ואנחנו ניתן לה גם להגיד מספר מילים בקצרה, יש חברי כנסת שרוצים גם לדבר ויש גם לקבל תשובות.

חברי הכנסת כל הזמן מדברים פה. אנחנו בכל מקרה באנו לפה ואנחנו יכולים לדבר גם. אנחנו יודעים, מכירים, יותר ממה שאתם יודעים. אנחנו מהשטח.

אבל הוועדה היא ועדה של הכנסת, וחברי הכנסת צריכים לבוא לדבר. כשאבוא למועצת העיר ראשון לציון, ראש העיר ראשון לציון יחליט אם חבר מועצת העיר ידבר, או חבר כנסת שהוא אורח בוועדה ידבר. אתה צודק - - -

ברוך השם, שאנחנו מחליטים כולם ביחד.

אני רוצה לבקש מחבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

לא, הוא רוצה להוציא אותנו. נלך, אולי.

עוד לא נוציא אותך, אבל אנחנו קצת יותר מנוסים בשטח. אל תיעלב.

טוב, אדוני היושב ראש, אני חושב שאולי ראוי שנקדיש לנושא שאדוני יושב ראש הסוכנות הציג לנו פה, עוד ישיבה נוספת. אני יודע שיש ישיבות פעם ב - - -, אבל זה לא מספיק פעם ב- - -. נתן, אתה תהיה אורח רצוי אצלנו – ובאמת, לפרט בכל מיני פרטים. אנחנו כל הזמן אומרים: אם אין זהות יהודית אין עלייה. אין מה לעשות. אם עולה לא יודע שהוא שייך למדינת ישראל ולעם היהודי למה שיגיע פה עכשיו. הזכרת את זה.

אתה שכחת להגיד: כל הזרמים, לא רק זרם אחד.

אתה עכשיו אל תגרור אותי למשהו שאני עוד מעט אגיד לך מה שצריך להגיד לך. נתן שובר את הראש איך לפתור את זה ואני סומך עליו שיפתור את זה. אם הוא לא יפתור את זה, יהיה פה אסון גם במדינת ישראל, לצערנו. אני רק מבקש דבר אחד: יש באמת את הסוגיה הזאת של עלייה מברית המועצות לשעבר, שלצערנו, חלק שעלו כבר והתפזרו בתפוצות השונות מצבם הרוחני מתדרדר, ואלה שנותרו גם בברית המועצות לשעבר, בכל מיני מדינות, לא יודע מה שימר על הזהות היהודית שלהם בין קומוניסטים, אבל לפחות היום החופש נתן להם כנראה להוריד את האחריות הזאת מעצמם ובאמת מתבוללים באחוזים שלא יאמנו. ואני אגיד לך את המדינה שאתה מכיר אותה טוב: מדינת גרוזיה, גיאורגיה, יש שם היום התבוללות מעל 50%. דבר שלא היה בהיסטוריה שם אף פעם. נכון אין שם מאות אלפי יהודים, אבל גם 1000 יהודים או 10,000 יהודים חשובים לנו כדי שנשמור על הזהות היהודית שלהם ולא נאבד אותם בסוף שלא נוכל להגיב.

תביא אותם לארץ.

תודה.

תפדאל, בואו, נעשה מבצע.

אם לא יביאו אותם לארץ שום דבר לא יהיה, להביא אותם לפה ולא תהיה התבוללות.

תודה, בוריס. רוברט טיבייב, בבקשה.

כנראה יש לך רכבות משא, לי אין.

תודה אדוני הראש, ברכות להנהלה של הסוכנות היהודית. ודים קירפיצ'וב, בבקשה.

סליחה. סליחה.

עם כל כבוד לודים קירפיצ'וב, אני לא בטוח שלחברי הכנסת יש ניסיון פחות ממך.

לא, לא לכולם. נכון.

ברשותך, אמשיך. אני חושב שאני אחד מהאנשים כאן, כמו גם דימה, שיש להם ניסיון רב עוד מרוסיה, בשיתוף פעולה עם הסוכנות. הייתי יושב ראש קרן התחייה, שיתפנו פעולה, שיתוף פעולה מלא עם הסוכנות היהודית. מסיבה אחת פשוטה. דרך אגב, שיתפנו פעולה גם עם השגרירות, גם עם נתיב. אבל אין מה לעשות, לסוכנות היה הרבה יותר כסף, כן. זאת הסיבה הענקית ששיתפנו פעולה גם עם הסוכנות. ולא הכרנו את הארגונים, מה זה שגרירות, מה זה נתיב, מה זה הסוכנות היהודית והיה ג'וינט – בסוף הסוכנות ניצחה וטוב שכך. כמו שאני רואה את זה גם פה, גם שיתפתי פעלה עם שותפות 2000, המשך שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.


טוב שכך, לדעתי הסוכנות היהודית צברה המון ניסיון. המון כוח. לא בטוח שלמישהו יש ספק בדבר הזה. הדבר הוא די טריוויאלי, כסף. כולם מבינים שהצמצום של הסוכנות זה פונקציה של כסף וכנראה יש בעיה עם התורמים. אני חלילה וחס לא רוצה להגיד שיחליפו את התורמים, זה עניין של הסוכנות היהודית. אבל אין ספק שחייבים לעזור להם. כמו שאני רואה פה נוכחות של ראשי ערים, סגנים – זה דבר מאוד חשוב גם לשטח. גם אני הייתי חבר מועצת עיר, אני מבין את הכוח הזה, אני מבין את העזרה הזאת ולי גם, כמו שלכל אחד ואחד, יש רגישות בעניין הזה ופה אני במאה אחוז מסכים עם חברי שלמה מולה שכנראה המדינה חייבת לעזור לסוכנות היהודית. כמו שאנחנו יודעים, יש פה הסכמה מקיר לקיר. גם קואליציה, גם אופוזיציה. לדעת,י אין שום בעיה שאנחנו נכתוב מכתב לראש הממשלה, שראש הממשלה יחליט, בסופו של דבר, באמת לפחות לתקופה קצרה לעזור לסוכנות היהודית. אני פונה אליך, אדוני היושב ראש, באמת, בוא נארגן את המכתב ונפעיל איזשהו לחץ ואנחנו מבטחים לך תמיכה במליאה.

לעזור במה?

רוברט, סליחה. מה אתנו? מה עם השלטון המקומי? לנו אתה גם דואג בשלטון המקומי?

אם נצטרך, בואי נדון.

תודה, טלי. בבקשה, ראש עיריית ערד.

בוקר טוב לכולם, אדוני היושב ראש, אדוני יושב ראש הסוכנות, עוד לא יצא לנו להכיר, שמחה מאוד להכיר אותך. אני רוצה להגיד לכם שאני במדינה הזאת נמצאת בזכות הסוכנות. אני רוצה להגיד לכם שערד היא עיר שהפכה להיות עיר בזכות העלייה הגדולה. קורים עוד הרבה דברים במדינה שלנו בזכות מה שנעשה בסוכנות היהודית.בלי עליה אין עתיד למדינה שלנו, חברים, ערד לא הייתה בתכנית עידוד עלייה משנת 2002, ובואו תראו מה קרה בעיר הזאת בשמונה השנים אלה. אנחנו חייבים להמשיך עם עידוד עלייה, ואני כבר פניתי כבר כמה פעמים גם למשרד הקליטה וכן נעניתי בחיוב והסוכנות היהודית צריכה להיות פה חלק מאוד משמעותי.


לכן, אני יודעת שאין לי הרבה זמן לדבר, אבל: אסור לוותר על מחלקת קליטה בסוכנות היהודית. אם אתם, חברי הכנסת המכובדים כאן, צריכים לפנות לראש הממשלה – תפנו. ואם אנחנו, ראשי ערים, צריכים לפנות, גם אנחנו נפנה. לא לוותר. תודה.

תודה. אני אתן לכם שאלה קצרה, אם יש לכם דברים לחדש. אם אלה דברים שנאמרו כבר לגבי מחלקת קליטה ועלייה, אין לנו זמן, אז אם יש לכם משהו לחדש? בבקשה. מגדל העמק, תזכיר לי את שמך.

סרגיי אוקלנדר, סגן וממלא מקום ממגדל העמק. האמת שאני כבר פעם שנייה משתתף ותודה שנתת לנו בכל זאת לשאול את השאלה, וכמובן שאני מצטרף לכל הברכות אליך כיושב ראש הוועדה, ואני מאחל לך באמת הרבה הרבה הצלחה ותבוא גם לשטח – אנחנו כבר פעמיים לפחות אצלך ואתה עוד לא ביקרת אצלנו במגדל העמק.

- - -

רגע, בואו נעשה תיקון רגע. אני יושב ראש ועדה פחות מחודש, הספקנו להיות בנצרת עילית, בעפולה, בראשון לציון, בקריית ארבע וביפו.

ימין-אורד.

ימין-אורד זאת לא רשות מוניציפאלית. נשמח להגיע גם למגדל העמק.

אנחנו דנים היום – זה מה שרציתי לשאול: יש פה אפשרות עוד משהו לתקן, או שכבר הבנתי מהסוכנות היהודית שההחלטה התקבלה, ובעצם אנחנו לא יכולים היום להשפיע ל-כן או לא? – אז מה שרציתי להציע, עם כל התכניות שפועלות ועם כל התכניות שאתם חשבתם לעתיד לבנות, לחזק ולהרחיב, למה לקלקל או לסגור כל מה שכבר קיים? כמו שידוע, אנחנו בסופו של דבר, כמובן גם בשטח וגם ברשויות, עובדים מול הסוכנות היהודית ומול משרד הקליטה. רק לא מזמן חזרנו משליחות קצרה, נפגשנו עם עשרות משפחות. לדעתי, נעשה עבודה כפולה. אם נחזק את הזהות היהודית בתפוצות לא עשינו כלום. הם גם מספיק יודעים על מדינת ישראל ועל כל העם היהודי, והם מקבלים את השיעורים ואת כל המידע והאינפורמציה מהסוכנות. מספיק. לדעתי, אנחנו צריכים להעלות אותם. אחד מהיסודות של מדינת ישראל זה עלייה. אם נחזק אותם שם, אז בספק אם בסופו של דבר הם יעלו לארץ ישראל. לדעתי, אנחנו צריכים לחזק את התכניות שקיימות כבר. - -

תודה.

יותר שיתוף פעולה בין משרד הקליטה והסוכנות כאן בארץ, עם כל התכניות שמתקבלות – כמו עידוד עלייה, כמו קליטה קהילתית, הנגב והגליל. השם לא משנה עכשיו. משנה שאנחנו צריכים לקלוט אותם וללוות אותם שנים פה בארץ, וכל הזהות היהודית שהם מקבלים, הם מקבלים לא רק ממשרד הקליטה והרשויות, אלא גם את כל ההשקעה שאתם הולכים עכשיו להשקיע בהם שם, בואו נשקיע פה ואולי תהיה עלייה ולא תהיה הירידה מהארץ.

תודה, תודה רבה. דימיטרי, יש לך להוסיף משהו?

כן, בוודאי.

קודם כל, אתה יכול לחסוך את ההתחלה כי אנחנו מגיעים לנהרייה בעוד שבועיים.

אני סגן וממלא מקום ראש העיר - - -

ב-8 בינואר אנחנו בנהרייה, אתה יכול להודיע לראש העיר?

אני אודיע לו.

- - -

רציתי לברך את נתן, אותך היושב ראש. את מנכ"ל משרד הקליטה, את חברי הכנסת הנכבדים, כל הנוכחים פה. כפי שאמר סרגיי – אתם יודעים שאחרי מלחמת לבנון השנייה, שהייתה ב-2006, לנהרייה, שנה וחצי, לא הגיע כמעט אף עולה? לא הגיעו. לא הגיעו עולים, עד שלא נכנסנו לתכניות עידוד עלייה. היום אנחנו, בלי להגזים, עיר מבוקשת. יצאנו למשלחות, חזרנו עם סרגיי לא מזמן.


העבודה הקדושה שעושים השליחים של הסוכנות היהודית בחוץ לארץ, תאמינו לי, זאת העבודה שלהם. אני הייתי מציע לך, כבוד יושב ראש הסוכנות, להרחיב להם את הסמכויות שלהם במתכונת הנוכחית, להרחיב להם את הסמכויות. בנוסף, החינוך היהודי וכל זה – נותנים להם שם מלא אמצעים. למה? המטרה של הסוכנות היום זה להתחרות בהם? בואו תאחדו. ממה שקראתי מכלי תקשורת, נתן, יש לך קשר טוב עם בעלי אמצעים, בעלי הון שם. בואו, תתחברו איתם. בואו תתחברו איתם לתת את החינוך היהודי.

קראתי שיש לך יחסים טובים.

גם, בסדר, אין בעיה. אנחנו גם – אז בואו נשתף פעולה. ולא כפי שהתכנית – המצגת יפה מאוד. אנחנו היינו רוצים גם כן להיות שותפים למעשים האלה ולדברים האלה. תודה רבה.

תודה. ודים, ראשון לציון, בקצרה.

טעות אסטרטגית לבטל את התוכנית לעידוד עלייה. כולם, שמדברים פה, צודקים במאה אחוז. אני יודע שמשרד הקליטה עשה את המקסימום לשיתוף פעולה עם הסוכנות. נתן, אם אתה לא זוכר אותי אני רוצה להגיד לך שבשנת 1998 הייתי שומר הראש שלך, אתה לא זוכר אותי. אבל בסדר. זה לא משנה.

- - -

11:12

דקה וחצי.

דקה וחצי, רק תציג את עצמך, בבקשה.

אני ממועצה אזורית שומרון. מבחינת הסוכנות היהודית שומרון אפילו לא נמצא במפה, אבל זה סיפור אחר. את נתן, כמובן, אני מכיר באופן אישי. שיתפנו פעולה. את כל תכניות קליטת העלייה, כל הפרויקטים, גם את אזורי התעשייה וגם את הפרויקטים, הוא בעצמו הקים, כשר המסחר והתעשייה וכשר השיכון.


אני רוצה להגיד לכם: לא יודע, אני באופן אישי מתעסק עם העולים, יוצא לשליחות, מביא אותם. לכאורה נראה לי קצת משהו – האם הסוכנות, בעקבות האסטרטגיה שלה, הופכת להיות במקום הג'וינט?

בדיוק.

כי את כל הדברים האלה, את כל האסטרטגיה החדשה, נתן, כל האסטרטגיה החדשה הזאת – שינוי ייעוד פתאום מקליטת עליה, זהות יהודית וחינוך – אנחנו עושים את זה בפרויקטים שלנו, על הצד הטוב ביותר. החינוך הכי טוב והזהות היהודית הכי טובה שיכולה להיות, זה פה, כאן, במדינה. אתם אל תשנו את הייעודים האלה. אתם תתעסקו בקליטת עלייה, וחבל שכל התקציבים האלה ירדו לטמיון. אני אומר לכם: יש פה ניסיון של 20 שנה, פתאום, באיזושהי החלטה אחת אנחנו משנים את הייעוד שלנו? חבל על זה. באמת. תתנו לנו קצת. תסמכו עלינו, אנחנו יודעים לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.


שאלה לנתן – מעבר לזעקה שלי – האם בעקבות כל השינוי והאסטרטגיה, אם בכל השנים האחרונות הייתה ירידה של העלייה ועכשיו אנחנו מגיעים ל-19,000 בשנה, בעקבות השינוי עוד פעם נתחיל לרדת? זו השאלה.

אוקיי, תודה, חנן.


מרק בסין, בבקשה.

אני ראש המועצה המקומית בני עייש, ויושב ראש ועדת קליטה במרכז השלטון מקומי. שלום לכולם, ברכות. אני מאוד חרד, אני לא אחזור, אבל אני חרד כאזרח, כיושב ראש ועדת קליטה, כאזרח במדינת ישראל. גם עולה, בזכות היהודית שעושה את העבודה המקצועית בצורה נהדרת, בכול קבוצות הגיל. המסר שאנחנו מעבירים לתפוצות – מהו המסר? מדינת ישראל לא עוסקת יותר בעלייה?


אתה, אדוני היושב ראש, התייחסת אולי בקצרה לכך שזאת המשימה המרכזית של הסוכנות, רק יהיה שינוי שמות. אני חושב שלשינוי שמות יש משמעות. אפילו אם הסוכנות תמשיך לעסוק בנושא של עידוד העלייה אבל באמצעות שינוי ארגוני, כאשר השינוי הארגוני יש לו שינוי שמות, זה מעביר את המסר גם לקהילות בחו"ל. מדינת ישראל, אם לא יהיה לה גוף שעוסק בנושא של עידוד עלייה, בעצם מחקה את הכיוון המרכזי שלה, להביא את היהודים למדינת ישראל. לשמות יש משמעות. אני בטוח שאתם תמשיכו לעסוק בזה, אבל יש משמעות לזה.

תודה רבה. תודה, מרק.


בבקשה, ממש בקצרה.

כן, בקצרה. סם קדוש, אני מנהל של ארגון סטודנטים דוברי צרפתית. זאת אומרת, התחום שלנו זה הקהילה של דוברי צרפתית. קודם כל, אני רועד לדבר מול גיבור ישראל, אבל למרות זאת אני רוצה להגיד משהו, מבחינת קהילת דוברי הצרפתית – ואתה יודע ואתה מרגיש את זה. מבחינת חינוך, מבחינת, המסר של ישראל, קהילת דוברי הצרפתית לא צריכה יותר חינוך – יכול להיות, תמיד אנחנו צריכים חינוך – המסר של הסוכנות היהודית צריך להיות עלייה. דווקא היום, דווקא מבחינת המספרים, דווקא מבחינת הקהילה היהודית, הם לא צריכים יותר חינוך.


המנכ"ל שלך היה, היינו לפני יומיים בבנייני האומה מול 800 ילדים מבתי הספר, עם ההתלהבות, שכולם אומרים ישראל - - - עם כל ההתלהבות. מה שחסר היום בכל הקהילות דוברי הצרפתית זה המסר הברור של עלייה. אנחנו לא רוצים עוד חינוך. חינוך הם מקבלים מהמורים עם השליחים.

אם היום, עם כל התכניות – כי לעולה, או לפוטנציאל העולה מצרפת, לא אכפת מהתכנית האסטרטגית. תלוי מה אנחנו אומרים לו, אם היום בצרפת אין שליח סטודנט – וזה מדהים, ואתם מדברים על הצעירים. חמישה חודשים אין – הסוכנות היהודית לא ממלאה את החור שאין שליח סטודנט, וזו הבעיה. לא צריך לדבר – בפועל לא מדברים על עלייה בשטח.

תודה, תודה לך. ממש לקצר. וכנראה אחרון הדברים, עד פה חייבים לתת תשובות.

משפט אחד. נתן, כתלמיד שלך, ואתה מכיר את עכו יותר טוב מכולם.

רק תציג את עצמך.

זאב נוימן, סגן ראש עיריית עכו, ממלא מקום.

הוועדה מגיעה גם לעכו.


דני, ארגנו לך כבר סיורים פה עד סוף חודש מרץ.

היו"ר דני דנון 11:18

אוקיי. אחרון הדוברים, בבקשה.

כעיר מעורבת שאנחנו חיים מהעולים האלה, כל עולה אנחנו מקבלים אותו – אתם תהיו אצלנו, הוועדה תהיה אצלנו – עם בית מלון, עם הכול. אנחנו ממש מפנקים אותם. אני חרד שלא נהפוך להיות - - -

לגבי ועדה התכוונת?

אסור לכם.

נתן, אם העולים יפסיקו להגיע אלינו, אני חרד לעיר שלי. אני אומר לכם. שלא נהיה כמו הג'וינט, אני הייתי עכשיו בשליחות על חשבון העירייה, הג'וינט לא נתן לי להתקרב לעולים אפילו. החבר'ה של הסוכנות עשו שם עבודת קודש, עברתי בשבוע ימים את כל אוקראינה. והגיעו עולים. קיבלנו בשנה שעברה מעל 120 משפחות. אז תחשבו על זה שוב, לא לפגוע במחלקה הזאת.

תודה רבה. נתן שרנסקי, יושב ראש הסוכנות, ואלן הופמן, ביניכם תחליטו מי רוצה לענות על מה. בבקשה.

כן. טוב, תודה רבה, אדוני היושב ראש. חשבתי בהתחלה לענות על כל שאלה ושאלה, אבל נשאל כל כך הרבה, שאני אנסה לענות בדברים כלליים, אולי אחר כך המנכ"ל יתייחס לדברים יותר ספציפיים.


קודם כל אני חייב להגיד שיש לי הרגשה מאד מוזרה, שכאילו רוב האנשים לא שמעו מה שאמרתי פה, לא התייחס למה שאמרתי. מתייחסים לאיזה דעות קדומות שאיתן הם כבר באו לפה. מאיפה כל המנטרה הזו שכמה זה נורא שהסוכנות מפסיקה לטפל בעלייה? להפך, אמרתי שכל המטרה – השתנו הזמנים, השתנה המצב. בשנת 1948 היו תנאים מסוג אחד איך להביא אנשים. ב-1973 היו תנאים אחרים בברית המועצות. ב-1989 היה מצב אחר. היום אחר.

איך אנחנו מסיימים – לא מסיימים, ממשיכים – משימה של קיבוץ גלויות. איך אנחנו פורצים מ5000 ,7000, עולים מארצות חופש ו-20,000 אלף של כל אלה שבכלל חושבים על עלייה, למאות אלפים שיבואו ממדינות חופש. זאת המטרה. כתוצאה מזה איך אנחנו לוקחים ארגון, עם כל הצמצומים האדירים שקרו בעשר השנים האחרונות, ארגון שבו יש חלוקה מאוד מסוימת שרק חלק קטן מהארגון מטפל בעלייה, ואיך אנחנו עושים שכל הארגון יטפל בעלייה. לא רק 30-40 שליחים של עלייה, אלא 600 שליחים שיש לנו היום. אפילו אם נצטרך לצמצם, אז במקום 600 יהיה 550, אבל 550 יטפלו בעלייה ולא רק 30-40. זה המטרה. את זה ניסיתי להסביר.

טוב, שינית שם, שינית ייעוד. לא משנים ייעוד. כן, כמובן, לאור המצב, איך אנחנו צריכים לעבוד בתנאים חדשים, אז יהיו שינויים ארגוניים בהתאם, שבכלל לא קשורים לשינוי המטרה. להפך, אנחנו מחפשים איך להגיע לאותה מטרה שהייתה תמיד בפני מדינת ישראל: איך ממשיכים קיבוץ גלויות במצב של היום. מי שלא מבין שהיום, במקומות שיש הכי הרבה יהודים והכי פחות עלייה, זהות והזדהות עם ישראל היא אחרת לגמרי, ואיך אנשים מגיעים בכלל לרעיון לעלות לישראל כאשר לא גאים בקשר עם ישראל אלא מתביישים בקשר עם ישראל, איך לשנות בושה זו או פחד או התנתקות, להזדהות עם ישראל ואחר כך לעלייה, זאת בדיוק המטרה שלנו.


אז לא מדובר על זה – חס ושלום, כאן אומרים: אם תהיה פחות עלייה. כל הזמן אנחנו חושבים איך לעשות כך שתהיה יותר עלייה.


עכשיו, יחד עם זה, אין ספק שהיו מספר תוכניות – עכשיו מדברים איזה תכניות היו בשנות ה-70 ואיזה תכניות היו בשנות ה-80, ונעל"ה שתכנית כל כך יקרה לי, נלחמתי עוד רגע לפני שזה נולד, ואחר כך נלחמתי בכל מיני כובעים על תכנית נעל"ה, והסוכנות ממשיכה, אבל יצאה מרוב המימון שהיא נתנה לתכנית לפני שלוש שנים או כשזה היה. למה זה קורה? כי בכל זאת, היום תקציב הסוכנות זה 20% ממה שהיה לפני עשר שנים. רק בשנה וחצי שאני פה, היינו מקבלים מהפדרציות של ארצות הברית 150 מיליון דולר, והיום 103 מיליון דולר. אז עם כל הרצון שלי, ברור שיהיו קיצוצים וברור שצריך שיתוף פעולה יותר גדול מצד הממשלה. עוד הפעם, לא בשביל להביא לנו תקציבים, אנחנו לא צריכים תקציבים. בשביל לבצע תוכניות. כי יש לנו מקצועיות וידע ואנחנו רוצים להמשיך תכניות. נוכל להמשיך, אנחנו לא מדפיסים כסף, יש לי - - - בבקשה, אני מזמין. תעזרו לנו.


אבל אם יש תוכניות מאד חיוניות שאין לנו כסף בשבילן, אם המדינה תחשוב שהן חיוניות, נשמח לשתף פעולה ולמעשה זה קורה יותר ויותר. ובטח שדימה מציע ש-בוא נשב ונעשה תוכנית, אמרתי לכם במקום: אין על מה לדבר, בואו נעשה את זה מיד. כי אם התכנית מבוססת על זה שהממשלה צריכה להבין יותר טוב איך באמת – ואני מאמין בזה – באמת הגענו ל-19,000 השנה, זה, דימה יודע, הישג אדיר של משרד הקליטה וגם שלנו, גם כל מי שעוסק בזה. כמובן, גם המצב הכלכלי בעולם קצת עזר, אבל אין ספק שהמטרה שלנו היא שנלך ליותר ויותר עולים כל שנה ולא לפחות עולים. אנחנו צריכים להחליט איך אנחנו, עם כל המגבלות הקשות שיש, יכולים להשתמש בצורה הכי יעילה בכל בכלים שלנו. על זה מדובר ברפורמה.

לא הבנו משהו. חשבתי שיהיו הרבה שאלות ספציפיות, אבל בזמן שאלות אמרו: לא רוצים, רוצים המשך מה שהיה. עם המשך מה שהיה נישאר במספרים, נילחם איך בכל זאת לעשות עוד 500 עולים ועוד 1000 עולים – זה טוב. אבל איך בכל זאת להפוך את כל התהליך של קיבוץ גלויות, של עשרות אלפי עולים – ולא רק כאלה שעדיין נשארו ברוסיה, אלא גם מהעולם החופשי כל שנה, לזה לא נגיע אחרת, אם לא נשנה את הדרכים שאנחנו פועלים.


עכשיו בקשר – טוב שלמה יצא – אבל שאלו: אז מה עם הנגב-והגליל? למעשה כולם מדברים נגב וגליל.

כן, נכון. לנו זה החשוב.

גם לי זה חשוב, גם לסוכנות זה חשוב. הסוכנות היום לא עושה מה שהיא עשתה לפני 20 שנה, לא מקימה פיזית יישובים. חבל מאוד, אבל אז גם הכסף של המדינה, גם כסף של העולם – זה כבר לא תפקיד שלנו. אבל כל מה שקשור לחיזוק חברתי, שותפויות – שותפויות כולן זה בנגב ובגליל. אנחנו לא רק שלא יוצאים היום, אנחנו מחזקים אותם. עכו, ערים אחרות, כל פעם שאני בא, מדברים רק על: פותחים עתיד. איך זה הציל את העיר, איך זה עזר. אנחנו לא מחלישים תוכניות, אנחנו מחזקים, אנחנו מחפשים דרך איך להשתמש יותר טוב בכלים שיש לנו, ביחד עם משרדים אחרים, ביחד עם משרד הקליטה, ביחד עם הג'וינט, ביחד עם כל מי שרק מוכן לשמוע אותנו בדאלאס, ביוסטון ובמיאמי, איך לחזק את התכניות האלה. איפה ראיתם שאנחנו יורדים ממשהו פה?

בתקציב עצמו, סליחה אדוני היושב ראש, בתקציב, שורה תקציבית מאוד קטנה: עידוד עלייה, נעלמת עם הזמן.

אז אני רוצה להגיד: היום, אנחנו משלמים 20 מיליון דולר עבור תכנית מסע וזה לא בתכנית של עידוד עלייה, ו-50% מכל אלה שעושים מסע מברית המועצות נשארים פה. זה עידוד עלייה. וכאשר אנחנו מגדילים את כל הפעילות שלנו במחנות קיץ ברוסיה ובהונגריה, כל התוכניות שם הן לכיוון של עידוד עלייה. השאלה רק איך אנחנו עושים את זה. בדרכים שהיינו עושים את זה עד עכשיו – דרך אגב, כמעט שום דבר שהיה פה, לא קשור לברית המועצות לשעבר. שם חייבים לפעול בזהירות רבה – יש שם בכל זאת כמה אלפים עולים – ואנחנו לא רוצים לאבד אף אחד מהם. אני לא יודע על שום תכנית שלנו עם משרד הקליטה, שאנחנו עושים בברית המועצות, שאנחנו עומדים לסגור אותה. בגלל זה גם לא הבנתי הערה שאנחנו בורחים מברית המועצות. לא רק שלא בורחים, מחפשים איך אנחנו יכולים לחזק יותר כלים. בכל קהילה לפני זה היה שליח עלייה וקליטה, ועכשיו יש הרבה ערים שיש בהן רק שליח עלייה או רק שליח של קליטה, או בכלל שליח נייד. זה מה שהשתנה במשך חמש, שבע שנים אחרונות. מה לעשות. יחד עם זה, עכשיו אנחנו מחפשים דרך איך כל שליח שיש שם יטפל בעלייה. וכתוצאה מזה יהיו הרבה יותר.


אז אתם לא תראו את זה, את הסעיף הזה. אם אתם תעשו ניתוח מה המשמעות של תכנית אסטרטגית, אתם תראו שיש הרבה הרבה יותר משאבים שאנחנו משקיעים בעידוד עלייה, בדרכים, כמובן, שמתאימות היום לאמריקה, לצרפת, לגרמניה, להונגריה ולארגנטינה. ואנחנו מקווים שכתוצאה מזה תהיה יותר ויותר עלייה מכל המקומות האלה.


אלה הערות כלליות שלי.

תודה רבה. אתה רוצה להוסיף משהו, אלן? אחרי הדברים הברורים?

אולי רק שלושה משפטים. בתקציב של מדינת ישראל בשנה הראשונה אחרי קום המדינה, הסוכנות היהודית העבירה לתקציב המדינה, בשם העם היהודי, 34.7% מכלל התקציב. שבמונחים של היום זה היה מסתכם ב-140-130 מיליארד שקל. עכשיו, העם היהודי נחלש ומדינת ישראל התעצמה. ואנחנו חייבים לזכור, שהסוכנות היהודית לא יכולה להמשיך ולמלא את כל אותם התפקידים שהיא מילאה. זה דבר ראשון. יש לנו את העבודה המאוד מאוד קשה, כואבת וסיזיפית, לצמצם עד סוף החודש הזה 21.6 מיליון דולר מתקציב הסוכנות, בגלל הצמצום בהכנסות. זה בלי קשר לשום תכנית אסטרטגית.


הכיוונים האסטרטגיים זו אולי התקווה היחידה שהעם היהודי ימשיך לממן את הסוכנות היהודית ולתרום לה. אני מאד מבין את כל האנשים שיושבים סביב השולחן הזה שחושבים על הרשויות שלהם, על המחר ועל התכניות. אבל אני רוצה לחזור לנקודת הבסיסית שבה התחלנו את הדיון. אם יושב הראש, חברי הכנסת והחדר העצום הזה באמת מאמינים שצריך להיות המשך של העלייה, נצטרך לטפל בעץ, בלי זה, לא יהיו עולים. עם כל הכבוד, אתה ישבת איתי ב- - -, 800 צעירים? איך אתה חושב שהגיעו לישראל 800 איש, אם לא באמצעות הסוכנות היהודית? ומה-800 איש האלה יהיו בשנה הבאה 30% בתכני מסע של הסוכנות היהודית והממשלה. ומה-30% שיהיו בשנה הבאה, אנחנו יודעים ש70% נשארים בישראל. כי זו הספירלה של העלייה. ואם לא נדאג שכל צעיר יהודי בעולם יגיע לישראל לא תהיה פה עלייה, רבותיי.


לכן, אני מברך – אני מסכים עם דימה, וצריך תכנית לאומית לנושא של עידוד עלייה, בהחלט. דימה לא רק היה שליח, הוא היה שליח מצטיין של הסוכנות היהודית. אני רוצה להגיד גם על מה שאמרו שלושת חברי הכנסת: אני מסכים עם כולם. בלי שהכנסת הנכבדה הזאת והממשלה תקבל החלטה אסטרטגית, לאפשר לסוכנות היהודית ולתת לה את הכלים לעסוק בזה, אנחנו כל שנה נופיע פה בפניכם עם עוגה שמצטמקת, ועוד פעולה שנפסקת ועוד פעולה שנפסקת. יחד עם זה, אנחנו עושים את הכול שכל הסוכנות היהודית – עם כל השליחים שלה וכל המפעלים שלה והנעל"ה שנשאר בחמ"ע, והנעל"ה שימשיך באמצעות הספירלה של הזהות היהודית – תהיה גורם תומך ומביא עלייה.

תודה רבה. ברשותכם, אני מקריא את הודעת הסיכום של הוועדה.


הוועדה מברכת את הסוכנות היהודית על גידול במספר העולים בשנת 2010. כל עולה הוא עולם ומלואו.


הוועדה מברכת על חיזוק פעילות הזהות היהודית בארץ ובתפוצות.


הוועדה מברכת את הסוכנות על תמיכה בעלייתם של בני המנשה ועל שתפעל לקידום נושא חשוב זה.


הוועדה קוראת לממשלת ישראל להגדיל את התמיכה ושיתופי פעולה עם הסוכנות היהודית ולפעול לחיזוק העלייה לישראל.


הוועדה מבקשת לקבל מהסוכנות היהודית עדכון לגבי המשמעות האופרטיבית של השינוי שהוצג בפניה, ותקיים ישיבת מעקב בנושא זה.


הוועדה קוראת להגברת שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה, בינם לבין עצמם ובינם לבין הסוכנות היהודית.


הוועדה מנחה את משרד העלייה והקליטה ואת הסוכנות היהודית, להכין הצעה לממשלה לתוכנית לאומית לעידוד עלייה וקליטה, תוך 45 יום.


אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, הנציגים המוניציפאליים, תודה רבה. הישיבה נעולה.

11:35.