PAGE
18
ועדת הכלכלה

23.11.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 360

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט"ז בכסלו התשע"א (23 בנובמבר 2010), שעה 12:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מחסור צפוי במוצרי יסוד בשל שביתת החקלאים, של חבר הכנסת יצחק וקנין.

חברי הוועדה: יצחק וקנין – היו"ר
שי חרמש

אברהם מיכאלי

כרמל שאמה

יוסי ישי

- מנכ"ל משרד החקלאות

צביה דורי
- מנהלת סחר פנים, משרד התמ"ת

קרן טרנר
- משרד האוצר

דניאלה גרא
- רפרנטית חקלאות, משרד האוצר

אהרון ברזאני
- מנהל אוכלוסין, רשות ההגירה, משרד הפנים

תהילה פרימן
- לשכה משפטית, רשות ההגירה, משרד הפנים

יעקב כהן
- מזכיר ארגון מגדלי העופות

אורי נעמתי
- מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה

דרור אלמגור
- ארגון מגדלי הירקות

מאיר יפרח
- מזכיר ארגון מגדלי הירקות

יעקב מוסקוביץ
- ארגון מגדלי הירקות

יעקב נוימן
- ארגון מגדלי הירקות

אילן אשל
- מזכיר ארגון מגדלי הפירות

חיים חדד
- מזכ"ל ארגון מגדלי הפרחים

אברהם דניאל
- מזכיר ארגון מגדלי הפרחים

צביקה אלון
- מנכ"ל מועצת הפרחים

אבשלום וילן
- מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

נופר סיני
- התאחדות חקלאי ישראל

רחל בורושק
- כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

דודו קכמן
- מזכ"ל האיחוד החקלאי

לאה ורון

איה לינצ'בסקי

מחסור צפוי במוצרי יסוד בשל שביתת החקלאים,
של חבר הכנסת יצחק וקנין.

אני פותח את הישיבה, הישיבה כונסה בעקבות שביתת החקלאים. לפני כשבועיים, הגשתי מכתב ליושב ראש הכנסת שאני מבקש דיון מהיר במחסור במוצרי יסוד עקב השביתה. בשבועיים הללו אני לא יודע כמה נעשה כדי למנוע את כל ההליך הזה. אני רוצה להגיד מראש שאני מכיר את המטריה טוב ואת ההסכמים שהיו בעבר לגבי ההפחתה שאנחנו נמצאים בה היום, של העובדים הזרים בחקלאות. 128,000 וירידה במשך כל שנה עד 2015, ההסכם הזה ידוע לי. המחסור שישנו כרגע, שאפילו אנחנו לא נמצאים במתווה שנקבע, היום יש מחסור הרבה יותר גדול. גם ברור לי לחלוטין שהחקלאים כרגע לא כל כך מסכימים למתווה שחתמו עליו בעבר והסכימו ללכת למתווה של הפחתה. כל הדברים ברורים, רבותיי.


המציאות היא מציאות לא פשוטה. אני, כחקלאי, מכיר את המערכת ויודע שהיא שונה לגמרי משאר המערכות. העובדים התאילנדים בחקלאות הם כורח מציאות שאין ברירה מכיוון שאין ידיים עובדות. כדי שהדיון יהיה תכליתי, אין ספק שצריך שהדברים יהיו ברורים לכל הגורמים סביב השולחן. היו הסכמות אבל המציאות מוכיחה שהמערכת החקלאית במדינת ישראל היא בין המערכות המפותחות ביותר בעולם. כולנו מסתובבים בשווקים ורואים במשך עשרות שנים שיש כל טוב, ארץ זבת חלב ודבש, וזה בזכות אותם חקלאים שעובדים יומם ולילה כדי שכולנו ניהנה מזה. מלבד הייצוא החקלאי שהוא ייצוא גדול מאד, כל הגורמים צריכים להתכנס כדי להביא לפתרון.


במשך כל השנים היו עליות ומורדות בנושא עובדים זרים בחקלאות. אני לא מאמין שפעם אחת הגענו להשלמת המכסה במלואה. מעולם לא הגענו ל-28,000, עוד לפני ההפחתות שאנחנו מדברים עליהם. לאורך כל הדרך היינו תמיד למטה. כולם מבינים שהחקלאות קצת שונה וצריך לתת לה טיפול אחר ממה שניתן לה עד היום. אני בכוונה פותח את הדיון בצורה הזו, אני אאפשר למשרד הפנים להגיד מה יש היום בפועל, כמה עובדים ישנם. זה חשוב כדי להבין שמה שאני אומר לא תלוש מהמציאות.

בשנים האחרונות החקלאים נדרשו לשלם כספים לא פשוטים בגין האגרות. החוקים האלה עברו לצערנו תחת ידינו פה בכנסת, אני יוכל להגיד שלא הסכמנו על האגרות אבל מושת על החקלאים עומס גדול מאוד ולמרות הכול החקלאים מוכנים לשלם ובלבד שהמערכת החקלאית תפעל כמו שצריך. להבדיל ממערכות אחרות, חקלאי לא פעם רואה שכל המערכת שלו מתמוטטת מול עיניו, עם זה בפגעי הטבע, אם זה במחסור בכוח אדם כשהוא לא יכול לקטוף את הפירות. הדברים האלה יכולים להיות הרס וחורבן לאדם שעמל כל השנה וברגע שצריך סיוע הוא לא מקבל אותו.


לא יושבים פה אנשים שיש להם עניין לשבות. עם כל השביתה, אני לא חושב שיש חוסר מסוים, אבל צריכים לתת את הדעת. אני מדבר במלוא הרצינות, אחרת נשלם מחיר יקר מאוד בתוצרת והפגיעה הגדולה ביותר תהיה דווקא בשכבות החלשות. מי שיש לו כסף ישלם, מי שאין לו כסף לא ישלם. לכן אני אומר את הדברים.

אולי אציג למה אנחנו שובתים.

יותר טוב שנשמע את העובדות, רוצה לשמוע כמה עובדים יש היום בחקלאות. צריכים להיות 27,000 גם לפני ההפחתה, כמה יש היום בפועל ולמה אין אותם, מה הסיבות שחקלאים לא מקבלים. אני מקבל טלפונים בלי סוף. אני חושב שהמערכות היו צריכות להתכנס אחרת. שר החקלאות, שר האוצר, שר התמ"ת שר הפנים כולם צריכים לשבת ולנסות לפתור את הבעיה באופן מיידי, ככה זה היה צריך להיות.

שמי אהרון ברזאני, ראש מנהל עסקים ועובדים זרים ברשות ההגירה, משרד הפנים. הנתונים הם כאלה: כמות העובדים שנמצאת בארץ 23,356. הוברקו לחו"ל והם בדרך ארצה 814 עובדים. סך הכול 24,170 היתרה זה חוסרים שנובעים משני מרכיבים בעיקר. מרכיב אחד, ביצענו מהלך של השלמות במאי השנה, 622 מעסיקים לא הגיעו לבקש את ההשלמה. כתוצאה מזה יש חוסר של 1,055 עובדים בנוסף, יש עובדים שיצאו את ישראל ותמורתם צריך להגיש בקשות לקבל עובדים אחרים תמורתם. חוסר של 1,500 עובדים בארץ.

זה לא מדויק, אדוני. אם הנתונים של מר אהרון ברזאני היו מדויקים – זה לא מה שקורה בשטח – זאת לא הייתה הבעיה. מאיפה פרצה השביתה? לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חקלאים בשלוש השנים האחרונות שילמו אגרות ומיסוי בגין העובדים הזרים בין 200 מיליון ₪ ל- 165 מיליון. היו צריכים להיות פה בשנת 2008 לפי ההסכמים 28,500, היו לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קצת פחות מ-26,000. ב-2009 היה עוד פעם מחסור של 4,700 לפי הנתונים שלהם היום מחסור של 5,000.

לפני שבועיים ישבנו ברשות ההגירה, פעם ראשונה ששמו ניירות על השולחן, ההפרש היה קצת פחות מ-4,000, סוכם שיהיה צוות משותף שיציגו בו את הנתונים. הצוות ישב, היו כבר שלוש גרסאות של נתונים ועדיין לא קיבלנו את הגרסה הסופית. יושב פה חיים חדד, יו"ר הוועדה שלנו הוא מכיר את זה, רחל בורושק כלכלנית חקלאית מספר אחד בישראל, ניסו לעבוד על המספרים ולא במקרה לא הגיעו. מה הבעיה המרכזית, יש פליטים, יש ברחנים, זה לא פער של 1,000 פלוס מינוס, זה פער שהוא תוצאה של כשלים בירוקראטיים, מסגירות שמיים חוזרות ונשנות, מהחלטות אחרות של הממשלה שמתנגשות בהחלטה הזאת והחקלאים משלמים את המחיר.

פעם אחר פעם אתה נתקל בקיר אטום. הלכנו למהלך, ששנוי במחלוקת בקרב ציבור החקלאים. הנכונות לרדת לאורך השנים במספר העובדים ולנסות להחליף בטכנולוגיה מתקדמת. כל זה לא קורה. מרגע שחתמנו, הירידה היא מתחת להסכמים לאורך שנתיים במינוס 4,000. ככה לא בונים חומה, ככה לא בונים הסכם, ככה לא בונים מימון.

אדוני היושב ראש, אתה מכיר את מצוקת המים, יו"ר רשות המים הודיע לנו שעקב השנה השחונה הצפויה עומדים לקצץ קרוב ל-20% ממכסות המים של החקלאים. לפני שנתיים, אותה ממשלה חתמה שהיא מתחייבת לתת לחקלאים 250 מיליון ₪ פיצויים. קיבלו עד עכשיו 110 מיליון, 140 מיליון אין סיכוי שיגיעו. יצרו תסבוכת של תנאים ש-65% מהחקלאים לא יכולים לקבל את המגיע להם. כך עובדת ממשלה מתוקנת?

כבר שלושה ימים יש שביתת חקלאים. פעם ראשונה בתולדות מדינת ישראל שכלל החקלאות, יושבים פה נציגי מגדלי העופות, הבקר החלב וכולם, לא רק ירקות ופירות, עצרנו לאות הזדהות את כל המערכת החקלאית. הציבור נפגע, ואנחנו לא רוצים לפגוע בציבור. איך אתה מסביר את זה שכבר שלושה ימים התקשורת כל כך אוהדת? איך אתה מסביר את זה שהציבור מבין ומזדהה אתנו? אני לא רוצה להגיד אף מילה רעה על מר ברזני, כבר עשיתי שגיאה כזו, לפני חודש וחצי בישיבה ברשות ההגירה אמרתי עליו שתי מילים טובות, שהוא הולך לקראת החקלאים, אחרי זה ראיתי את הקשיחו את העמדות אז אני כבר נזהר בלשוני. אבל אם המספרים שלו היו נכונים, הייתה פורצת שביתה? הייתה כזו הבנה בציבור למאבקנו?


עשר שנים ישבתי פה, אני מכיר את כל המגעים הרציניים עם האוצר, אני מכיר הסכמים. לא היה כדבר הזה. פעם אחר פעם חותמים החקלאים, מספר זה לא מספר, הסכם זה לא הסכם, מילה זה לא מילה. ככה לא בונים חומה, ככה אנחנו יותר לא מוכנים לעבוד. כבדו את ההסכמים שחתמתם עליהם. אתה שומע את המספרים האלה, זו ורסיה רביעית אחרי הישיבה האחרונה שהייתה, וגם היא לא אחרונה. כאשר התחייב אלינו יו"ר רשות ההגירה ואמר שכל סיפור הפליטים, שזה אדם שעבד, גמר לעבוד, הולך למשרד עורכי דין בתל-אביב, נרשם כפליט ויש לו עוד שנה לעבוד בתל-אביב או בכל מקום אחר שהוא רוצה. אמרנו שבהחלטה ממשלתית אחת אתם יכולים לחסום את זה.


המדינה הזו מנוהלת על ידי הממשלה? לא. המדינה הזו מנוהלת על ידי יועצים משפטיים למיניהם והיועצים המשפטיים שלהם מסבירים להם על כל דבר למה אי אפשר. אם הם רוצים לקבל את ההחלטות הם מזמן היו יכולים עם היועצים המשפטיים להסתדר אבל זה נוח, נוח לממשלת ישראל ולשרים להישען על מנגנון בירוקראטי שכמו שבצבא, להבדיל, כשאתה מגיע לאפסנאות ולא רוצים לשתף אתך פעולה, איזה תשובה אתה מקבל?

אם היית אומר את זה בקדנציה הקודמת שלך היית חוטף מכות.

עוד לא ראיתי שבכנסת ישראל מישהו קיבל מכות. אני אומר את כל הדברים האלה, חבר הכנסת מיכאלי, אין לי חסינות, שנתיים אני מנהל משא ומתן ואני מגלה הרבה מאד אורך רוח, לא נתקלתי בתופעה בה מדינה מתחייבת כלפי חקלאיה, יש הסכם, אתם הולכים לשלם מחיר, כולם מדברים על השקעות כספיות, אתה יודע אדוני היושב ראש מה שיא החוצפה, חתמנו על הכנסת מיכון בטכנולוגיה בחקלאות. הממשלה צריכה להביא 350 מיליון ₪, החקלאים צריכים לשלם 550 מיליון ויחד 900 מיליון שייבנו מודל חלופי. אנחנו כבר יום שני בשביתה, אני שומע ממנהלת ההשקעות בחקלאות מה האוצר יודע לעשות, הוא כבר הודיע שהוא עוצר את העברת הכספים.

זה לא נכון.

תבדוק את זה. אני חושב שכל ההתנהגות פה היא בלתי אפשרית, ניכנס מחר למשא ומתן, יש לנו תביעות, אני לא רוצה כרגע להיכנס בהם, בשיטה הזו לא ממשיכים יותר. התחננתי לפני רשות ההגירה, לפני משרד החקלאות, אל תוציאו את ההודעות ל- 2011 כי לא עמדתם בהסכמים. אם לא תמלאו ל- 26,000 יהיה מרד. לא תכננו אותו, המרד הגיע מהשטח, הלכנו אתו כי הם צודקים במאה אחוז ולצערי אנחנו עומדים בסיטואציה הזו, באים אליך, כאשר לא מצליחים לכבד הסכמים, מילה זו לא מילה, אין לנו ברירה אלא לעשות שביתת אזהרה.

חברי הכנסת נמצאים פה במצב מאד מביך, כמי שיושב פה יחד עם חבר הכנסת מיכאלי ושאמה, זה מראה פחות או יותר לדאבוני הרב את עוצמת ההד בבניין הזה למשבר שנמצאים בו כרגע. אם הייתה כרגע בעיה של ביטוח לאופנוענים, לא היה מקום לאף אורח. לפני חצי שנה היה פה דיון על ביטוח לאופנוענים, 32 חברי כנסת ישבו ודרשו זכות דיבור כי לכל אחד היה מה לומר. ייאמר לשבחם שחמישה חברי סיעה שלי עטו חליפות רוח, ירדו בבאב אל ואד למטה ודהרו עם האופנועים לאות הזדהות עד לירושלים. לפתוח את הדרך לירושלים.


המציאות שנמצאים בה כרגע מוכיחה רק דבר אחד, במקום שאין לך עוצמה פוליטית דיבורים דיבורים והכול דיבורים. ברזני יכול לעושת כל מה הוא רוצה ואני מאד מעריך את העבודה שהוא עושה, מלמעלה יש תקרה, אין בעיה של עובדים זרים יש בעיה של עבודה זרה. כשאתה מנסה להסביר היום שברצפת הייצוא בארצות הברית ובהולנד ובגרמניה נמצאים אותם פועלים כי המלפפון לא יודע לקפוץ מהשיח לקרטון, כמו שאמר חקלאי מבנימינה, ושום טכנולוגיה לא יכולה להחליף את זה, אז אומרים לי שארצות הברית זה לא דוגמה ומכסיקני זו לא דוגמה, אצלנו זו עבודה זרה.


הבוקר בראיון שהיה ברדיו אמרו לי תיקחו ישראלים, שאלתי מאיפה. כאלה שיכולים לעבוד ב- 45 מעלות ב- 80% לחות. חזינו בסרט שהייתי מציע לך לראות, בשיטה של חיים נחמן ביאליק, אחד אחד ובאין רואה נעלמו. הגיעו חבר'ה עם פאקטים וגורמטים לעבוד בחממה, התחיל להיות חם, בהתחלה הורידו את החולצה אחרי זה את הגורמט - - -

את הגורמט לא מורידים...

אחרי זה נשכבו לנוח בצל, אחרי זה נכנסו לאוטו כדי להפעיל את המזגן, כשזה לא היה מספיק, הדליקו את האוטו ונסעו. עוד אמרו לחקלאי, אנחנו הוגנים אתך, לא מבקשים תשלום על יום העבודה הזה, הגון לגמרי. נשאלת השאלה, עם מי נתווכח? עם ברזאני? הוא לא הכתובת להתווכח. עם יוסי ישי? הבעיה היא שלא מקיימים הסכמים שהחקלאים חתמו אותם באינוס ויושבים פה חקלאים ששואלים מי נתן יד לחתום על הסכם כזה, אבל גם כאשר חתמו על הסכם כזה הוא לא ממולא.


הסטטיסטיקות לא שוות לשום דבר. החוסר ב- 1,500 ואני מקבל את הנתונים שלך ולא של אבו, היינו צריכים לדבר עליו ב-1 בינואר 2010 כי המלפפון לא חיכה ל- 26 לנובמבר, הוא חיכה לעובד הזה ב- 1 לינואר. אם היית מתווכח אתי ב- 1 לינואר ואומר שיש חוסר זה היה אחרת, כשבאים היום ב- 26 לנובמבר ומסבירים שחסרים 1,500 זה לא מעניין אותי כי אותי מעניין כמה היה חסר ב- 1 ליוני וב- 10 לאפריל וב- 1 למרץ משום שעונה לא מתחילה כשהכנסת מחכה לדון על נושא העובדים הזרים, העונה התחילה ב- 1 לינואר. ההסכם היה שהמספרים האלה צריכים לנוע מינואר לינואר. אם היינו עומדים במציאות של 1,500 עובדים פחות ב- 1 לינואר הייתי בא לחקלאים ואומר, אתה תוריד לחמישה דונם, אתה תוריד עשר פרות, אתה תוריד ככה וככה, אפשר לעשות התאמות, מה אתה רוצה שיעשו חקלאים שאמרו להם 26,000 בינואר והיום בדצמבר באים ומתווכחים אם חסר 1,500. זה לא יציל את מה שלא נעשה.


אדוני היושב ראש, אני לא יודע מה ניתן לעשות בישיבה, יושבים פה שני תומכים ללובי החקלאי ואני מברך אותם, שני בעלי עניין. זה לא מעניין את כל הבית הזה, משרדי הממשלה לא משחקים במשחק, משרד החקלאות משחק לבד על המגרש והחסימה היא בהבנת הטרמינולוגיה. ביום שיבינו שעובדים זרים זו עבודה זרה, לא יהיו פה עובדים זרים.

הייתי גם בישיבה של האופנוענים, אני חושב שהנושא של האופנוענים גם מאד חשוב, היו יותר חברי כנסת כי זו הייתה ישיבה משותפת לוועדת הכספים וועדת הכלכלה כך שהיו יותר חברי ועדה מוזמנים. דרך אגב, זה מאבק שעדיין נמשך ואני אשמח גם אם תעזור בו. לענייננו, אני גם חושב שהסכמים צריך לכבד, המשפט הזה חוזר בחודש האחרון בכל מיני הקשרים. אני מכיר את הגישה של האוצר לגבי העובדים הזרים. הכוונות טובות אבל הם מתנגשות עם מציאות מורכבת הרבה יותר. אני גם ראש אגודת הידידות תאילנד ישראל ויש לי שיחות לא מעטות עם השגריר התאילנדי בנושא העובדים, אין ספק שהעובדים התאילנדים, הם בעלי אופי מיוחד, מביאים הרבה תועלת גם למקומות העבודה שלהם ויש מעט מאד תקריות לא חיוביות עם פלח הזה של העובדים.

לכן אני לא רואה סיבה למה פגוע במגזר החקלאים, כשברור שללא הידיים העובדות האלה קשה למצוא תחליף אמיתי, כל התחליפים שמוצעים אולי יהיו זמינים בעתיד, היום לדעתי הם לא זמינים וכל עוד הם לא זמינים צריכים לבוא ולהקל ולספק את כמות הידיים העבודות הנדרשת למגזר הזה. אני לא יודע מה הסמכות שלנו והמעמד שלנו בעניין הזה בוועדת הכלכלה אבל אני, כמו האחרים פה, לרשות העניין הזה, יהיה נכון בכל רגע לסייע.

אני מברך אותך על שיזמת את הדיון המהיר הזה, לא בגלל השביתה, היה פורום שחבר הכנסת חרמש היה יחד אתנו ודברנו בו על כמה בעיות ולא ידענו שהשביתה הזו תפרוץ. חייבים לשבת וללבן את הסוגיה הזו כי לא יכול להיות שאנשים יעזבו את השטח שלהם ובמקום לעבד אותו יפגינו ברחובות בצורה לא מכובדת. התחום של החקלאות ושל האנשים שתורמים למדינת ישראל בהיקפים שקשה להסביר למדינות בעולם, אנחנו בסוף גודעים את הענף עליו אנחנו יושבים. לכן כל רעיון שיעלה פה מטעם כל מי שמבין בזה, אנחנו לרשותכם, אנחנו רוצים לעזור לכם.

צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים.

אני רוצה להצטרף ולברך את חבר הכנסת וקנין שנטל יוזמה ואת חברי הכנסת שנמצאים פה, למרות שהם מעטים, חשוב לנו שהכנסת תקשיב לציבור החקלאי ותהיה אתו. אין לנו מחלוקות עם משרדי הממשלה וציינו אנשים שעושים עבודה חשובה ומקצועית. יש הסכם, ההסכם מלכתחילה היה בעייתי, יש בהסכם חמישה סעיפים, הראשון הוא שיורדים עם העובדים כל שנה ב- 1,500 עובדים, זה דבר מאד קשה. אף על פי כן חשבו שיצליחו לחיות, יש עוד ארבעה סעיפים שהשכל הישר היה צריך להתנות אחד בשני, משרד האוצר ומשרד החקלאות עשו מהלך חשוב והחליטו להקצות מאות מיליוני שקלים לנושא אבל לא קשרו נושא אחד לשני. אמרו שישימו 250 מיליון ₪ למיכון חוסך כוח אדם, אבל מה לעשות, המהלך הזה איטי, כבד, זה לחפש מכונות שחוסכות כוח אדם, הן נכנסות פה ושם, לא בגלל החקלאים שאל רוצים להכניס את זה וזה בלתי תלוי. הטכנולוגיה חוסכת שלושה ארבעה אנשים בשנה ופה יש מהלך שמוריד אותנו מ- 28,000 ל- 18,000 שזה דבר קטלני.


דבר דומה, שמו כסף מבורך לעודד ישראלים לעבוד, אבל אם הם לא באים? שום דבר לא קשור? אנחנו עדיין צריכים לרדת מ- 28,000 ל- 18,000. אלה דברים בעייתיים. אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש וחברי הכסת, הכי חשוב שיש סעיף מאד ענייני, שיוקם צוות שילווה את המהלך הזה ובסמכותו לשקול - - -

הוקם צוות כזה?

לא.

למה? אנחנו לא הגורם הפועל בשטח, יש את משרד החקלאות, יש את משרד הפנים, הגורמים שאתם חתמתם. לא יעלה על הדעת, אותי זה מוציא מדעתי, המהלכים פה לא נכונים. בזמן האחרון הדבר הזה חוזר על עצמו בנושאים של חקלאות הרבה מאד. אני אומר את זה למשרד האוצר וגם למשרד הפנים, שם יש שר מהמפלגה שלי, אתם לא מבינים את הדקויות בנושא החקלאי, פעם הייתה חקלאות אחרת וזו לא החקלאות שיש היום ואתם צריכים להבין את זה. פעם אני הלכתי עם עגלה וסוס או עם טרקטור לקטוף, היו לי עשרה דונם, היום זו לא אותה חקלאות, רוב החקלאים הקטנים אינם. החקלאים הגדולים בלי כוח אדם לא יכולים לעבוד דקה אחת. אי אפשר. מה שאתם רואים על המדפים זה לא מובן מאליו. מי שחושב שזה מובן מאליו טועה טעות חמורה.

אנחנו נביא את זה לכאוס שכולנו נכה על חטא. אי אפשר להשאיר את המציאות בצורה כזו. אנחנו כחברי כנסת יכולים להעלות את זה לסדר היום, אני יכול לעשות משהו מחר, לשתק את כל ועדתה כספים. אתם רוצים את זה? אני יכול לעשות את זה ממחר. לא יהיו העברות כספיות, מצידי שכל השרים יעמדו על הראש. אני יכול לעשות את זה. אבל אתם מביאים אותנו למצב שאנחנו הופכים להיות השרים. אומרים לי את זה השרים כל דקה, אם לא תשבו ותתחילו לתת פתרונות ואל תחשבו שיש לנו הרבה זמן כי אין לנו הרבה זמן. כאשר עגבנייה תלויה, היא תצטרך ליפול בזמן שלה, לא יקטפו אותה היא תיפול ותרקב.

המגזר הזה הוא המגזר שתורם לחברה הישראלית הכי הרבה. אני מכיר אותו. במאות מיליוני שקלים הם תורמים למגזר השלישי. מי כמוני מכיר את זה. אין עוד מגזר שנותן, בלי כסף, אי אפשר לתאר את התרומה של החקלאים. אני חקלאי ויודע מה זה. בפסח אני מקבל 300, טון ו- 400 טון פירות וירקות מכל מיני חקלאים בודדים בחינם ועוד אומרים לי שההובלה עליהם, הם עושים את המצווה עד הסוף, כל זה חלוקה לנזקקים. זה פשוט כאב לב שאתם לא מבינים את האנשים האלו.


הם מייצגים את האנשים שיושבים מאחוריהם אבל אנחנו לא מנסים ללכת קדימה. לפקידים יש כוח יותר מהשרים כי אתם מכתיבים היום. אני מדבר עם שר והוא אומר לי, מה אתה רוצה ממני, זה היועץ המשפטי. אני מדבר עם שר החקלאות, שכן שלי, הוא שואל אותי מה אתה רוצה, אני כבול, לך אתה תטפל בתקנות של מועצת הלול, טפל בכול כי אני נגוע. שאלתי אותו, מה זה אתה נגוע? השר עושה בשבילו? הוא לא יוכל לזוז ימינה ושמאלה כי כל ציוץ בישיבת הממשלה מסתכל עליו היועץ המשפטי לממשלה ואומר לו שאסור לו להערב בדיון כי שי לו משק חקלאי. אי אפשר לנהל כך מדינה.

צריך למנות שר חקלאות שיהיה רופא.

אני פונה לרגש שלכם, אני נותן צ'אנס עד יום ראשון, ביום ראשון אני תוקע את חוק ההסדרים איפה שאני יכול. אני אפיל כל דבר, אני אעשה רביזיות ואטרטר את כל המערכת. או שאתם מתכנסים ומביאים פתרון או שניתן לכם להתמודד עם כל הבעיות האלה. אין ברירה, האנשים האלו הם אנשי עמל, אנשים שעובדים, תראו מה זו חקלאות, תרדו למטה. אני מדבר אתכם מהלב. לא פעם חקלאי לא מרוויח כסף, מפסיד כסף. מגדל את כל הגידול שלו וצריך להחליט מה לעשות, מי שיש לו מטע אבוקדו, כבר השקיע את כל התשתית, מה הוא יעשה? הוא מפסיד כסף, לא משתלם לו לקטוף את זה כי המחיר למטה.


אסור לנו ללכת בשיטה שאנחנו עובדים בה היום. לא יעלה על הדעת שהמציאות תמשיך להיות כך שיש חוסר של 2,000 בהסכם כתוב. אם ההסכם לא היה כתוב מילא, אבל אתם כותבים הסכמים ומצד שני, האגרות שלא היו בשנים קודמות, אתם יודעים לאיזה סכומים אתם מגיעים פה? עד מתי אתם רוצים להמשיך כך? אתם רוצים שנשבית את המערכת? אני רוצה התייחסות, למה אין לי עוד 2,000, 3,000 עובדים.

קודם כל, לפי הנתונים שלנו המספרים אחרים.

תני לי נתונים אחרים?

שמי קרן טרנר, רכזת פנים ועובדים זרים באגף תקציבים במשרד האוצר. חשוב לומר, לא מדובר במדיניות משרד האוצר להפחתת העובדים הזרים, מדובר במדיניות ממשלה. הממשלה שואפת להשיג איזון בין מספר העובדים הזרים שהיא מאפשרת בענפים מסוימים לבין המשק הישראלי. כשמופר האיזון הזה אנחנו מוציאים עובדים זרים, עובדים בבתי אריזה בחקלאות או מפעילים טיולי אופנים במושב רמות, אתה יכול ללכת לבדוק.

זו לא תשובה. זה היה מיותר.

זו הייתה דוגמה לחוצפה שלהם.

תנו לי לטפל בזה.

היא מתנצלת, זה היה מיותר.

ניסיתי לומר שמדובר באיזון. יותר מידי עובדים זרים גם לא טוב למשק הישראלי.

תשבי על גבול מצרים.

אלה מסתננים, אני מקווה שאתה לא מעסיק מסתננים.

מקובל עלי כל מה שאת אומרת, מבחינתי יש הסכם. ההסכם הזה קובע מתווה ברור. יש 40 חתימות, אני מחר אומר לראש הממשלה, כי אני כבר לא סומך על שר החקלאות ולא סומך על שר הפנים ולא על שר האוצר. אני אומר כך לראש הממשלה, או שאתה מביא פתרון עד יום ראשון לנושא החקלאות, איזשהו פתרון, או שאני שובר את הכללים בוועדת כספים, לא יהיה שום דבר. תחליטו מה אתם רוצים.

לזה אני רוצה להתייחס. ישבנו עם החקלאים ב- 19 בנובמבר, דברנו על הנתונים. הנתונים שלנו אחרים, נתן לכם אותם ברזאני, זה ממערכת האביב, נתונים של מדינת ישראל. הלמ"ס לוקח נתונים מהמערכת.

אבל גם הוא מעיד על חוסר. גם 1,500 זה חוסר.

ישבנו עם החקלאים וטענו שהחוסר נובע אולי מבעיה בירוקראטית שהחקלאים עצמם לא הביאו עובדים ישראלים.

אני רוצה להבין את האמת.

יש 600 כוכביות במחשב של משרד הפנים. חושבים שאנחנו לא מביאים ישראלים, אתה יודע למה? כי הנתון לא עובר ממשרד התמ"ת למחשב משרד הפנים ואחרי זה אומרים שאנחנו לא רוצים להביא עובדים.

אני לא רוצה דיון של צעקות. אני רוצה דיון תכליתי, אני רוצה להבין למה אני לא עומד במכסה. יש מולי בעיה, אני לא צריך להצדיק את הבעיה, אני רוצה לדעת איך אני פותר את הבעיה, לא מעניין אותי מה שאת אומרת על טיולי אופנים.

הדבר היחיד שאמרנו שנדרש איזון. ראינו שיש פער בנתונים ישבנו עם החקלאים, הייתה ישיבה טובה, ראינו שיש פערים, סיכמנו שצוות במהלך שבועיים יבחן למה יש את הבעיות האלה. אמרנו שאנחנו מוכנים לעזור בבירוקרטיה ואולי להאריך מעל 63 חודשים את העובדים הזרים שנמצאים ולתת מענה ולדבר. יחד עם זאת, לפני הבדיקה, כבר למחרת, החלטתם על שביתה, במקום לשבת ולדבר.

אז החלטת להעניש אותנו?

אנחנו עדיין רוצים לשבת עם החקלאים ולנסות לפתור את הבעיות, החקלאות חשובה למדינת ישראל, לא רק לכנסת, אנחנו רוצים לשבת ולדבר אבל הם החליטו לשבות. נשמח עדיין לשבת ולדבר איך פותרים את הבעיות ואת הפערים.

כמה חסר?

להבנתנו חסר פחות מ- 2,000. אלה הנתונים שיש לנו, הם לא ישבו אתנו.

חסרים כ- 2,000, אני מוכן לשבת אתכם מתי שאתם רוצים, עם נציג של החקלאים שיביאו את המספרים ונראה איך אנחנו פותרים את הבעיה מהיום לעוד שבוע. מחר הם צריכים לקבל החלטה אם הם ממשיכים את השביתה.

למחרת הישיבה הם כבר החליטו לשבות,

כי מה השתנה?

יום אחרי לא השתנה כלום. הייתה ישיבה טובה, סיכמנו על דרכים והחלטתם לשבות.

יש חוסר, תמלאי אותו, זה הכול.

רצינו למלא את החוסר, רצינו קודם לדבר מה הסיבות לחוסר, למחרת הם החליטו לשבות.

אני מציע שמיד אחרי שנשמע את הכלכלנית רחל בורושק, נשב ביחד, חברי כנסת שירצו להצטרף, נציג חקלאים, אבשלום וילן, אני אשמע את כולם ונראה איך פותרים את הבעיה.

המספרים שאני אומר הם מספרים של הממשלה שקיבלנו. הקבצים והנתונים לא כל כך טריוויאליים אבל מה אפשר להבין מהם, ולדעתי לא יהיה בבסיסי שלהם מחלוקת. גם בנתונים של משרד הפנים יש במשקים עובדים פעילים ברמה של 21,700 עובדים. יש עוד 880 שנמצאים בכל מיני מצבי בירור מול משרד הפנים אבל נאמר לנו שגם הם נמצאים במשקים. אלה 22,500 עובדים תאילנדים ואחרים שנמצאים פיזית במשקים. כל הפער בין המספר הזה לבין 26,000 הוא כל מיני בעיות באוויר ומגבלות כאלה ואחרות, הכול בירוקרטיה שאנחנו בודקים ומנסים למפות אותה.


בתוך זה, בזמנו נאמר לנו 1,500, בנתונים האחרונים זה 1,000 חקלאים שיכלו להביא עובדים ולא ממשו את הזאות שלהם. הצלבנו את הנתונים היום בבוקר, שלחתי לך את זה במייל, אני לא יודעת אם ראית.

הגבתי לך על זה.

כשאני מעמידה את האלף הללו מול ההקצאות או מול הנתונים של עובדים פעילים שנמצאים במשקים, כמעט 500 מהם לא זכאים להביא עובדים נוספים, הם נמצאים במלוא ההקצאה שלהם, מה שאומר מבחינתי שיכול להיות שכל הפאזל הזה לא מסודר.

הייתי עדה לחתימת ההסכם ואני רוצה להוסיף משפט נוסף, נדבך מאד חשוב בהסכם, מעבר לכסף ולתכנית ארוכת הטווח היה שביום חתימת ההסכם נפתחים השמים. ההסכם הזה נחתם על רקע זה שהשמים היו פותחים וסגורים לסירוגין. מיום חתימת ההסכם ועד היום לא השתפר שום דבר בעניין הזה וזה המון כללים נוקשים ובירוקרטיה שאולי אם רוצים שיהיו באמת 26,000 עובדים בחקלאות בארץ צריך להציף 28,000 או 29,000 כדי שנזכה לאותם 25,500 אולי. הרעש הגדול מהירידה ל- 24,500 בשנה הבאה הוא כי אם ב-26,000 אנחנו נמצאים רוב השנה ב- 22,000, ב- 24,000 נהיה ב- 20,000 וזה כבר יהיה מצב בלתי אפשרי.

אני חושב שציונות זה דבר טוב ואתה הדובר הכי טוב שלנו למקרה של החקלאים. יצאנו למאבק ואני מודיע בשולחן הזה, ההסכם הוא הסכם, למדנו איך מקיימים הסכמים במדינת ישראל. למדנו את זה על בשרינו, מגדלי הירקות בפיצוי אוטונומיה שנלמד היום בבית הספר למשפטים איך מדינה חותמת על חוזה ואחרי זה שבע שנים היא מגלגלת את זה בבג"צים ולא עומדת בהסכמים. ההסכם הוא לא תורה מסיני ולא דבר שאי אפשר לפתוח אותו.


החקלאות לא תעמוד ב- 26,000 ובמתווה של הורדה של 1,500, היא לא תעמוד והחקלאים לא יתנו לדבר הזה לקרות, נתנו שביתת אזהרה של ארבעה ימים. לא נחזור למצב של ההסכם הזה אם הפרו אותו, ההסכם הזה מבחינתנו בטל ומבוטל. כאשר 30 מיליון ₪ של הישראלים לא מופעלים שם, כאשר מכונו המיון והשטיפה עדיין לא חסכו עובד אחר והדבר העיקרי, כמו שאמר צביקה, הורדה של 1,500. כאילו שזה אסון גדול שיהיו לחקלאות עוד 3,000, מה המנטרה הזו?


כל יום נכנסים 700 סודנים, נותנים להם אישור והם מסתובבים בארץ, עכשיו מענישים אותם שלא יעבדו חלילה וחס, שבועיים זה שנה של קיצוץ לחקלאות. למה לסיעוד אין מכסות באוצר? אין לכם עניין שם להפחית את העובדים הזרים?

זה מה שאתה מציע?

לא חשוב שהעניים יוכלו לקנות ירקות ב- 3 שקלים ולא ב- 15 שקלים כמו שהיום, זה לא מספיק חשוב. לא מספיק יש את נושא המים, בנובמבר אין גשם והחקלאים משלמים על המים יותר יקר מחלב, איזו מדינה שרואה את החקלאים כאויבים שלה?


אי אפשר לעבוד כך. אם אתם חקלאים אז ששר האוצר לא יאיים לנו להוריד נכסים, כמו שהוא לא הבין במע"מ הוא לא מבין בנכסים כי להביא עגבנייה זה עולה 12 עד 15 ₪ ומה יותר טוב, לעזור לחקלאים ההולנדים? אנחנו לא צריכים להתפרנס. כמה חקלאים כבר התאבדו בעבר בגלל מצוקה.

יש אחד כזה במושב שלי.

אתם רוצים להביא אותנו למצב של התאבדות? היום יש חקלאים שקמים בבוקר ולא מוצאים עובדים. אתם רוצים להחזיר אותנו לפלסטינים, הייתי חקלאי עד שהגעתי לפעילות ציבורית, הייתי קם בבוקר ולא היו פועלים כי היה סגר באותו יום בגלל פיגוע.

כשיש סגר, זה לא מעניין אף אחד, החקלאי משלם את כל הימים שהפועל לא מגיע, יש עוד מגזר כזה? כמה אתם רוצים להכות? מי שלא מבין את המציאות שאנחנו חיים בה אולי הוא חי במקום אחר.

הנושא שני שלא נוותר עליו, קשור לחוזה או לא קשור לחוזה, זה הנושא של 10% מס מעסיקים. אין עוול יותר גדול בעולם מהעוול של המס הזה, אין לו הצדקה. קרן, אולי כדאי שתקשיבי...

זה לא מעניין אותה.

אני מבקש לא ללכת לפגיעות אישיות.

בנושא של ה- 10%, קשור להסכם או לא, לא נחזור למתווה הזה. ברגע שראינו שאתם לא עומדים וכל שנה משאירים אותנו ב- 4,000 וב- 2,000 חוסר, ההסכם הזה בשבילנו בטל ומבוטל. החקלאים בשטח יבטלו אותו. נושא ה- 10% קריטי, אין מס כזה בעולם, מס על עוסקים זרים. מצד אחד נותנים לנו את ההיתרים ומצד שני מעמיסים עלינו מס. על מה? אחר כך אתם עושים לנו טובה ונותנים לנו כסף למיכון. חיים יוכל להגיד את המספרים שגביתם עבור מס מעסיקים ואגרות, עוד לפני מס, לפני שהרווחתי את השקל הראשון אני צריך לשלם 10%, על מה? על כל עובד אני צריך לשלם 500 ₪ למדינה כדי שהם יחזיקו אותו.


משפט אחרון, זו שביתת אזהרה, החקלאים הביעו את תמיכתם במאבק הזה והתקשורת ניסחה את זה בצורה משווקת. מי שרוצה לבחון עכשיו את החקלאים שילכו לשווקים הסיטונאים ויראו שהם סגורים. החקלאים לוחצים אותי להמשיך את השביתה בעוד יום, אני אומר להם לא ללחוץ.


אנחנו מקווים שאתה, יושב ראש הוועדה תפעיל את הסמכויות לך כמו שציינת קודם, יחד עם זה ששר החקלאות ייכנס לתמונה עם שר האוצר ואנחנו רוצים תשובה השבוע כדי לדעת איך אנחנו ממשיכים לנהוג. אם לא נקבל את הפתרונות לשני הדברים האלה, כמות העובדים ומס מעסיקים, נמשיך עם זה ולא נרפה הפעם.

כחקלאי מהשטח, אני רוצה לחזק את ידיו של מאיר שאמר אחד לאחר מה שהחקלאי מהשטח מרגיש. אני רוצה לתקן אותך כשאמרת שהשביתה התחילה ולא מרגישים, זו שביתת אזהרה שלא תוכננה לפגוע באמא הצעירה עם התינוק שצריכה לערבב לו את הבננה, בשום אופן לא, לא רצינו מדפים ריקים.

גם אבא מערבב בננה...

את מרגיזה אותי בגישה הזו, אני מאד מצטער שחקלאים יושבים פה ובוכים, עשי לי טובה ואל תצחקי לי בפנים.

התכוונתי להערה השוביניסטית שלך.

היא דברה על הבננה, שלא רק אמהות מערבבות, גם אבות.

אם אנחנו רוצים שיהיו מדפים ריקים אנחנו מתחילים מיום שישי עד יום שישי ותוקעים את הרשתות וזו לא הייתה הכוונה. הייתה כוונה שישמעו אותנו ויבינו את הכוח שיש לנו. אנחנו לא מנסים לחקות את החקלאים בצרפת, שיבואו ללמוד מאתנו, אנחנו חקלאים מספר אחד בעולם. יש לי הצעות באלפי דולרים לחוד לעבוד בעולם, הם לא יקבלו ממני שום דבר מהידע שרכשתי פה, אף אחד לא יוציא את זה ממני, אני ציוני, זו המדינה שלי ואני אאכיל את העם הזה. אני בן לניצולי שואה, ההורים שלי ברחו לפה ואני אמות פה.

אני אסביר לך איך נוצרו החוסרים ואני מתנצל מראש אם אני אעליב מישהו , מר ברזאני היה אצלי עם אנשים משירות התעסוקה, הם הסתובבו בחממות וקלטו את החום, תאילנדי בחממות של 40 ו- 45 מעלות חום, זו הסביבה הטבעית שלו בחדר השינה שלו בתאילנד. אנשי האוצר מטיילים בעולם בודאי, הרגישו כשיוצאים משדה התעופה הממוזג מתחילים להזיע. הישראלי שנכנס, עזבו את הגורמטים ואת העגילים, אחרי עשר דקות האי-פון שלו נמס.


אני שומע תמיד על נערי האוצר, אני באמת רואה נערים צעירים בגילאים של הילדים שלי, העניין הזה צריך להיות בידי מבוגרים שעברו ויש להם שריטות בידיים, לא לנערים צעירים שגמרו ללמוד ומגלגלים את כל הכלכלה בידיים שלהם, זו טעות ולא אני זה שישנה את זה.


חוסר נוצר כך, יש כל מיני טריקים ופטנטים איך הם מחביאים את ה- 4,000. היה לי עובד שיצא אחרי שנתיים ועשרה חודשים. שבעה חודשים לא קיבלתי אחר במקומו מהסיבה שיש חוק שעובד שיוצא לפני שלוש שנים לא מבריקים אחר. מה אני אעשה שהאמא של העובד שלי נפטרה והוא רצה לעזוב מיידית אחרי שנתיים ועשרה חודשים. המזל שלא הייתי צריך לשבת שבעה על אמא שלו רק לא לקבל את העובד במקומו, מה עם משקים שנסגרו בגלל זה.


אתם לא שואלים איך מחירי ירקות עולים, מדברים פה בסיסמאות והיחידי שדיבר לעניין זה מאיר יפרח וציבור החקלאים בשטח תומך בו, כל החקלאים עכשיו, מכל המגזרים יושבים ליד הטלפון ומחכים שמאיר יפרח או אבו יגידו להם, עד סוף השבוע או קוטפים, המזמרות ביד. ברגע שאומרים שממשיכים הם זורקים את המזמרות.


יש שיר, "כשהצבא יפשוט מדיו ליבנו יעמוד לדום" אוי ואבוי למה שיקרה אם החקלאים יורידו את בגדי העבודה. כחקלאי, יש לי מעל 2,000 דונם לגידול חצילים, אני יכול לבד אני לעצור את החציל ולהקפיץ את המחיר שלו ואני לא עושה את זה. איך אני מתכנן עונה, אני שותל לפי סגירות השמים, זה לא מתאים לי כי זה בדיוק בשתילה, בהורמונים, בהחלפות ניילון, אי אפשר להמשיך לעבוד כך.

אני אתן את הדוגמה של הבניין, ממשלת ישראל עובדת על כל הציבור הזה בעיניים לדעתי, בבניין לא עובדים כי עצרו להם את הידיים העבודות, אני לא מבין איך אף אחד לא מדבר על זה אצלם. אם יפתחו להם מחר את הברז של הידיים העובדות הקבלנים יתחילו לבנות. יש לי חברים קבלנים שאין להם עם מי לעבוד. שם אפשר לתקן, במגזר שלנו אי אפשר יהיה לתקן, כשחקלאים מבוגרים היום יוצאים ממעגל העבודה ורוב ציבור החקלאים היום לצערנו זה ציבור בוגר, מעט מאד צעירים נכנסים למשקים כי החבר'ה הצעירים לא מסוגלים ולא רוצים לעמוד בצרות האלה. אי אפשר לישון בלילות, הטלפון מצלצל "בעל הבית, מי פוליס", מה עשינו למדינת ישראל שרודפים אחרינו ככה?

ברשותך, שכחתי משהו, משרד החקלאות הוא חלק מהממשלה, יש פה מסמך שמראה שחובות שחקלאים שהגישו בקשה למשרד החקלאות עומד על 40,000. מזה מתחילים להוריד, אחרי שהורידו את העור מתחילים בבשר.

גברת קרן מהאוצר טוענת שעובדים על איזון, איפה היה האיזון עם הפלסטינים שנכנסו מהשטחים בזמנו, שם גם היה איזון? חוץ מהאיזון שהטילו עלינו גם מס, שאנחנו משלמים כסף על העובדים הפלסטינים. פעם שילמנו על 12 יום היום קבעו שפחות מ- 25 יום אתה לא יכול לשלם כי אם אמא שלו חולה או שהוא התעייף או שבחמס דאגו שלא ייכנס שבוע, את שירות התעסוקה זה לא מעניין, אני משלם ל- 25 יום. איפה היה אז האיזון?


העובדים הזרים שבאים לעבודה הם אלה שהחליפו את הפלסטינים שנכנסו מעזה, גם אז עשיתם לנו איזון ומכסות? המכסה וההמלצות של משרד החקלאות הם מעל 40,000 עובדים. תפנימו, ישראלים לא רוצים לעבוד בעבודה הקשה הזו, אתם רוצים להכריח אותנו לקחת אותם, תביאו אותם אלינו עם אוטובוסים, נשתמש בהם. צלצל אלי בחוק אתמול מיבנה בן 33 עם ארבעה ילדים, אמר שאשתו חולה והוא מוכן לבוא ולעבוד בחקלאות כמה ימים, אמרתי שאני צריך אותו לשובע ימים והוא אמר שהוא יכול רק ליומיים שלושה כי הוא גם חותם בשירות התעסוקה. אי אפשר ככה להפעיל משקים, אי אפשר לתכנן עבודה, מטעים זה לא דבר ליומיים.

אני רוצה להגיב על דבריה של קרן, כנראה שמראש לא הייתה כוונה לקיים את ההסכם. על פי מה שאמרת, נקבע צוות שילווה את המתווה של ההפחתה.

הצוות מתכנס.

גם אני שמעתי נתונים לא נכונים ולא הפרעתי לך. הוקם צוות שילווה את המתווה של ההפחתה בתוך ההסכם הזה, אני אומר לך שמזכ"ל ההתאחדות מאפריל מבקש פגישה וקובעים ומבטלים, קובעים ומבטלים. אנחנו יושבים עם אמנון בן עמי עם הנתונים מאפריל, אומרים לוש הנתונים שלו לא נכונים, הוא קובע שחסר 3,000, נביא עובדים והם מוצאים את הדרך איך להביא את הנתונים כדי לא לקבל את העובדים. אני אומר לך שמראש לא הייתה להם כוונה לתת את העובדים, גם עכשיו הם יבואו עם כל מיני נתונים מעוותים.


לנו יש נתונים מסודרים, אנחנו ניתן להם אותם, לא הם יתנו לנו. עבדנו על הנתונים, אין שום קשר בין מה שקורה בשטח לבין המחשבים שלהם. נתנו לנו רשימה של 1,400 חקלאים, עם זה הם מסתובבים בתקשורת ביומיים האחרונים, של 1,400 חקלאים שלא ממשו את הזכות שלהם לקבל עובדים. מתוך ה- 1,400 אחרי שבוע בנתונים שלהם ירד ל- 1,055, אחרי בדיקת הצלבה שלנו, ה- 1,055 ירדו ל- 400 כי כל המכסה שלהם הייתה מלאה כי הם לא יכלו לחכות ולקחו מהשכנים שלהם את העובדים, הם רבים עכשיו על העובדים. אתה אומר תוך שלושה שבועות תביא את העובד, אם לא, לא תקבל עובד.

אתם ביקשתם שיפתחו, לא אנחנו, אנחנו מוכנים לפתוח לגמרי.

אם חסר תיתן לאחרים, למה אתה מתנה את זה דווקא באותם אנשים שהמכסה שלהם מלאה. זה לא יכול להיות שאתם אומרים לנו אמנם חסר לכם עובדים אבל לא תקבלו אותם כי - - -

בישיבה אמרנו, תחליטו איך אתם רוצים. שאלנו אתכם איך אתם רוצים.

זה לא נכון, סחבתם אותנו מאפריל עד נובמבר.

אנחנו מוכנים לפתוח את ההקצאות האלה.

יש לי שאלה מעשית, יש מולי את ההסכם מה- 12 במאי 2009, כמה פעמים התכנס הצוות מאז?

נציגים של משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד החקלאות יושבים יחד המון פעמים.

בלי ההתאחדות.

סעיף 5 בהסכם אומר שצוות של שר החקלאות, שר האוצר, יו"ר רשות ההגירה ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, במקרה של חילוקי דעות הקפאה או שינויים, צריך להיפגש. שלחתי שלושה מכתבים בשנה האחרונה, ביקשתי את צוות העל הזה שסמכותו לאשר - - -

ואחרי שהתכנסנו, למחרת החלטת על שביתה.

זה לא הצוות, אל תבלבלי.

שבועיים לפני שאבו וילן החליט על השביתה, אני הגשתי את ההצעה לדיון הזה.

ישבנו, הוא יודע שישבנו.

אבל זה לא הצוות. הצוות הוא שר החקלאות שר האוצר שר הפנים או מנהל רשות ההגירה מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. זה הצוות לבירור המחלוקות לביצוע שינויים.

זו נקראת ועדת מעקב.

לפני יומיים הודיע לי שר החקלאות שמחר יש ישיבה ראשונה של הצוות.

אלו נציגי המשרדים. ההסכם פה. נציג אחד מכל אחד ממשרדי הממשלה בא, משרד האוצר, משרד החקלאות, מרשות ההגירה ונציג מטעם ההתאחדות, נפגשנו אתך, היו דיונים.

לגבי המדיניות, כן עובדים זרים, לא עובדים זרים, זה נגמר. ברגע שנחתם הסכם ונקבע המתווה עם מכסות עם מתווה יורד ונקבע מנגנון של מיכון הסיפור הזה נגמר, אי אפשר לדבר על מדיניות כי המדיניות היא קבועה. השאלה היא אם עומדים ביישום. אני אומר בצורה ברורה ואמרתי את זה כבר בצורה ברורה וחד משמעית יש כשל טבוע ביישום ואני אסביר אותו. אני מאד מקווה שהישיבה מחר של השרים תנסה לחלץ את הכשל.


הכשל הוא שמידי שנה עוזבים את הארץ 6,000 תאילנדים. אם באותו רגע שיוצא עובד לא נכנס עובד במקומו נוצר חסר, זו הנקודה המרכזית. אם יוצאים 6,000 ולוקח חודש חודשיים עד שייכנס במקומם, חסרים לי מיד 1,500. זה דבר טכני שבלט מאד בישיבה המקצועית בשבוע שעבר ועלו כל מיני רמזים איך צריך לפתור את זה. נגיש הצעה מחר לשרים איך פותרים אתה כשל הזה בגלל שאם לא נפתור את הכשל הזה זה לא ילך.

כולם מתאמצים. בשונה מהסכמים קודמים האוצר יוצא מגדרו לעמוד בהסכם, אנשי רשות ההגירה יוצאים מגדרם והחקלאים עמדו בהסכם והתוצאה היא אפס. פעם אחת בגללה כשל הזה ואחר כך יש קשיים נוספים או החלטות נוספות שחתמו את הרגלים. פעם אחת הם, פעם שנייה זו ההחלטה לא להביא יותר מאחוז מסוים ממדינה מסוימת. אי אפשר להביא עובדים מתחת לאחוז מסוים והאחוז הזה יורד כל הזמן ממדינה מסוימת.

יש גם את הסיפור של השחלוף, שאנחנו לא רשאים להביא סתם עובדים בהתאם להיתרים אלא שחלוף, יצא לי עובד אני מכניס עובד. אם אותו מעסיק באותו רגע לא רוצה להביא עובד מסיבה כלשהי אז כל המערכת הפסידה עובד אחד וכל הסיפור של פתיחת שמים וסגירת שמים, ארבעת הכשלים הבירוקראטיים האלה יצרו מצב שבכל נקודת זמן מיום חתימת ההסכם ועד היום לעולם לא היו בארץ כמות עובדים זרים בהתאם למכסה שנקבעה בהסכם. כל היתר לא מעניין.

יש מצב שחקלאי זכאי לקבל שלושה עובדים ולא מקבל, או שהוא צריך לקבל עשרה ומקבל רק שבעה? אתה היום טוען שחלק מהבירוקרטיה הזו נבעה מכך שעובד יצא ולא קבלנו במקומו, יש כאלה שלא קבלו גם את מה שמגיע להם, זה לא מישהו יצא, זו הטענה.

הייתה מחלוקת איך מחלקים את ה- 26,000 עובדים. הסיכום היה, אם המערכת הייתה עובדת בסדר, שעובדים בשיטה של שחלוף. מאחר ויש 26,000 היתרים וההנחה היא שמחזיקים 26,000 עובדים, הרי התחלנו מ- 28,000 ואנחנו יורדים ל- 26,000 אז במקום לקבוע טכניקה איך קובעים את סדר ההגעה מחו"ל למעסיקים, קבענו מודל של שחלוף על דעת כולם.


הרעיון היה, מאחר וממילא אנחנו יורדים מ- 28,000 ל- 26,000 כל מעסיק בגבולות כמות ההיתרים שיש לו רשאי להביא עובד במקום עובד שיצא. דה-עקא, שעובד יוצא כעבור 63 חודש ולא יעזור כלום, אבל כניסה לוקחת חודש חודשיים שלושה. מיד נוצר פער. אם מתקבלות החלטות אחרות שאומרות שאתה לא יכול להביא יותר מ- 80% מתאילנד בהתחלה, אחר כך 60%, אחר כך 40%, אתה לא יכול להביא ממדינות אחרות, נוצר עוד חוסר.

אנחנו יודעים אי אפשר להחליף את התאילנדים, ניסינו את כולם.

היועצים המשפטיים הכתיבו להם, השרים לא עמדו מול היועצים המשפטיים, יש התחייבות של ממשלת ישראל לממשלת תאילנד, לא אמרו בדיוק מתי, אמרתי להם אז, זה לא יעבוד שהשרים יתכנסו, הצוות הזה שלא כנסו אותו מעולם ויחליטו, אין 80%, אין 60%, אז מה אם היועצים המשפטיים אומרים, זה לא חוק זה שכל ישר. תרד לאט ואז הכול היה נפתר. אבל כשלא רוצים, ורוצים להעמיד קשיים ושמי שמקבל את החלטה לא רואה לא את נוימן ולא את מאיר יפרח ולא אף אחד שעובד בשדה אלא הוא משחק ב"כאילו" אז זה מה שקרוה. זו לא עבירה על החוק, זו לא הפרת תקנה, זה שכל ישר והיגיון בריא, זה הכול.

אני לא רוצה לחזור על דבריו של מאיר ונוימן, הגשתי נייר של ארבע נקודות ואני חושב שעליו צריך לקיים את הדיון. לחזור לתחילת ההסכם, 28,500 כאילו שלא היה הסכם כי הוא לא קוים, פשוט לא קוים. הסיבה שהוא לא קוים כי לא נבחנה הטכנולוגיה. לא נכנסו ישראלים, ולא הובאו מעולם 28,500 עובדים. הבחינה צריכה להיות לא מי בשמים ולא מי בשחלוף אלא כמה עובדים יש בפועל בשטח. זה התקן זה המדד. לא כמה עובדים בשמים או בשחלוף, כמה עובדים בשטח.


הורדת מס מעסיקים, אם הוא לא יהיה אנחנו משלמים מעל 200 מיליון ₪ בשנה למדינת שיראל והורדת ההליכים הבירוקרטים. דבר אחרון, להפסיק את מנגנון ההפחתה אלא אם הוא ייבדק בפועל על ידי הצוות שנקבע פלוס החקלאים, אלא אם כן ייבדק ויראה שהטכנולוגיה באמת חסכה. הטכנולוגיה לא חסכה עובדים. ישראלים לא נכנסו, אין ישראלים בחקלאות.

קודם כל תודה לאדוני היושב ראש על הכינוס המהיר של הוועדה. ככלל, אני כחקלאי, כמנהיג חקלאים מתנגד לצעד שעשינו ונקטנו בו אבל לא הייתה לנו ברירה והשטח דחף אותנו. אנחנו חייבים להגיע לתוצאה בהקדם האפשרי על מנת להמשיך בעסקים שלנו כרגיל.


אני רוצה להזכיר לחבריי, במשבר עוף העמק, בשביל 200 עובדים, החדר הזה היה מלא מקיר לקיר, כל חברי ועדתה כספים עם עובדים, על 200 עובדים שהלכו לאבד את מקום עבודתם. אנחנו ציבור של למעלה מ- 15,000 חקלאים שמתוכם 6,000 משפחות נזקקות גם לעובדים זרים על מנת לנהל את המשק החקלאי שלהם לא זוכים לאותה הבנה בבית הזה.


אנחנו מספקים יום יום חלב ביצים בשר עגבניות מלפפונים ופירות לאורך כל ימות השנה שכל עקרת בית יכולה לקנות אותם במחירים סבירים. אם אנחנו נפגע, גם המדד יעלה, גם פרנסתם של הרבה משפחות שאנחנו מעסיקים, מעבר לעובדים הישירים בחקלאות ואנחנו מעסיקים עשרות אלפי משפחות שמתפרנסות מאתנו, המדד יעלה, הכלכלה תיפגע, את כל זה צריך לקחת בחשבון. אנחנו סובלים מפגעי טבע, מחום משרב מחוסר מים, אבל להיפגע מפקידים שיקצו לנו עוד 5,000 עובדים זרים? אנחנו משלמים את זה ומשלמים יקר מאד בשביל זה, אבל תנו לנו אותם.


אני מבקש גם לא לעשות אפליה בין החקלאים, לא במגדלי בעלי חיים לבין יתר החקלאים שעוסקים בפירות וירקות. גם מגדלי בעלי החיים, רובם בפריפריה וגם הם לא יכולים לנהל את המשקים החקלאיים שלהם ללא ידיים עובדות. אני מאמץ את פנייתו של אדוני לשבת מיד ולהגיע לסיכומים שבכל זמן נתון תהיה פה כמות של 28,000 עובדים וככה נוכל להמשיך לקיים את החקלאות ושעוד שעה נודיע לכל החקלאים תמשיכו להזרים תוצרת לשווקים.

צר לי שפרופסור אקשטיין הביא תכנית שבנה אותה בהיבט התיאורטי שאני מאד מעריך, אין לי אתו שום ויכוח ויש לי אתו הסכמה אחת, תיאוריה הוא מבין, מעשים לא. מה לעשות שבתוצאה זה לא עובד. יחד עם זאת, אנשי האוצר ייבשו את הכינרת, במחשבים היה מלא מים וצריך היה לפתוח אותה דחוף כי היא עולה על גדותיה, אבל בפועל היא הייתה יבשה. זאת אומרת שאנחנו נותנים לילדים לנהל לנו את החיים כשאין להם שום ניסיון.

מר אברהם, הפקידים במשרדי הממשלה, כולם מוכשרים ומנסים לעשות את מלאכתם הכי נאמנה שאפשר. בבקשה לא לפגוע בהם.

לא אמרתי שהם לא מוכשרים, הם מוכשרים מאד. החקלאות זקוקה לעובדים, למעלה מ- 40,000 עובדים. יש קריטריונים נורמטיביים של משרד החקלאות שמדבר מה במציאות צריך להגיע לחקלאים, מפה המפתח. ההפחתה של 24,000 עובדים אנחנו לא יכולים לעמוד בה, ההסכם לא צריך להיות קיים אבל דבר נוסף חשוב, אנחנו משלמים אגרות ומיסים ב-800 ₪, לדוגמה אגרה לשנה, לעומת הסיעוד שמשלמים 550 ₪ וזה מי שמצבו טוב, מי שמצבו פחות טוב זה מדורג והוא משלם 50%.

אתם משלמים פחות מבניין ותעשייה

זאת אומרת שיש פה מערכת של ענישה נגד החקלאים כי אין סיבה לגבות יותר מהסיעוד. את זה צריך לבטל. צריך למחוק גם את מס המעסיקים מסדר היום, וה- 500 ₪ שפה היא מוסתרת שאנחנו אמורים לעודד את העובד הזר לעזוב את מדינת ישראל, זה צריך להימחק מהפרוטוקול גם, למה לא נקבל את העובדים כמו שצריך, אני גם לא מבין למה אני צריך להרגיש נרדף במדינה שלי? למה רודפים אותי?

כבוד היושב ראש, חבר הכנסת וקנין, אתה ממפלגה מאד מכובדת במדינת ישראל, אני חושב שאתה צריך לממש את האיום שלך ולהודיע למפלגה שלך שתתמוך , שהחקלאים חשובים במדינת ישראל ואנשים שצריכים לקנות תוצרת חקלאית זולה צריכים לתמוך במהלך הזה ומפלגת ש"ס צריכה לשים את הדבר הזה על השולחן, שלא יפגעו בחקלאים.


אני אתן לך דוגמה למה אתה לא צריך לשבת אתם, אני חושב שאתה לא צריך לשבת בישיבה הזו, זה צריך לבוא מלמעלה, הם מתעתעים אפילו בבג"צ. הייתה החלטה של בג"צ על חוק הכבילה שנותנים 10% תוספת מכסות לכל חקלאי, אם אני מקבל שלושה, אני מקבל לפלוס אחד. כל שנה אני מקבל את ההקצבה שלי, כתוב לי פלוס אחד בגלל בג"צ הכבילה. אתה יודע ששלוש שנים לא מיישמים את זה. אני מקבל את ההקצבה ולא רוצים ליישם את זה. אז מה אם בג"צ החליט, יש אנשים שהם יותר מבג"צ.


לכן מפלגת ש"ס צריכה לשים את זה על השולחן, אלי ישי צריך להגיד שהוא רוצה שתהיה תוצרת לכל עם ישראל במחירים סבירים ושהחקלאים ימשיכו לחיות בצורה מכובדת. מתנהגים אלינו בצורה לא מכובדת וזה לא בסדר.

אורי נעמתי, מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה. כדי לייצר מוצר חקלאי בסך הכול צריך ארבעה דברים, הון, עבודה, קרקע ומים. שלושה דברים מתוך הארבעה מאוימים. דברנו הרבה על עבודה, אתה צריך לדעת גם מה קורה עם המים שהם מאד מאוימים ואתה צריך לדעת שהיום יש גם ועדה שכנראה תעשה לנו צרות בקרקע.

אני מסכם את הדיון, להבדיל מאנשים אחרים, אני לא מזלזל באף פקיד, יש להם הרבה כוח, יותר מהשרים, אני אומר את זה באחריות מלאה. אני ממתין עד מחר לראות מה יצא מהישיבה שתתקיים עם שר האוצר, אני הולך לדבר אתו גם באופן אישי וגם עם השר שלי ועם השר שמחון אני מדבר כל הזמן.


אני אומר חד וחלק, לא יהיה פתרון, אתם תהיו צפויים לשיבוש מוחלט של ועדת הכספים, קחו את זה ממני אליכם, אני אשבש את כל המערכת שתתחיל לצעוק למה דברים לא זזים, העברות, חוק ההסדרים יתקע כולו. אני לא מאיים. יותר מזה, לדעתי צריך לשבור את העניין הזה של ה- 26,000 וההפחתה שהולכת ויורדת, צריך לשבור את זה.


אם אתם, הפקידים, חפצים שתהיה תוצרת חקלאית, תשנו את המתווה הזה. המתווה הזה לא ישים בשום פנים ואופן. אני אומר את זה לכם כחקלאי. אני לא מעסיק עובדים זרים כיוון שאצלי יש לול מטילות, הכול אוטומטי, כשיהיה גם קוטפי עגבניות אוטומטיים לא תהיה בעיה. החקלאים שמביאים את הפירות ואת הירקות זה בלתי אפשרי בלי העובדים התאילנדים. בלתי אפשרי. קחו את העניין הזה, יש לכם כוח ביד, אני לא מנסה להרים אתכם למעלה ולא להוריד אתכם, אתם יכולים לפתור את הבעיות, להזיז את השרים הצידה ולפתור את הדברים. תשתדלו לבטל את המתווה הקיים היום, זה בלתי אפשרי ואסון לחקלאות.

לא טעיתי במה שאמרתי ולא השחרתי את המצב, כשדברתי פעם על המצב בדרום לבנון היו חברי כנסת שישבו וחייכו אחרי חודשיים התחילה המלחמה והתברר שלא רק מה שאמרתי קרה, קרה גרוע מזה. אמרתי מילה במילה איפה הטילים יפלו ומה יקרה כי אני חי שם, אני מכיר את האזור שירתי חמש שנים בלבנון ואני מכיר אותה כמו את כף היד.

החקלאות תתמוטט ואם היא תתמוטט המחירים יאמירו ואני לא רוצה שהנבואה הזו תתקיים. קחו את הנושא ברצינות, אני מחכה לסיכומים שיהיו מחר, אני אגיד בכל מקרה שצריך לבטל את המתווה ולהשאיר את המספר על 28,000, לתת פתרון לחקלאות, זה מוזיל את המחירים ולא פוגע במדינה, נכנסים לנו כל יום מאות אנשים ומסתובבים בתל-אביב. התאילנדים מעולם לא נוגעים בבנות שלנו, לא מתערבבים בשום דבר, הולכים לעבודה וחוזרים ממנה. אצלי במושב יש כעשרה תאילנדים שעובדים בכל מיני משקים ואני רואה שאלה עובדים רציניים וטובים ביותר עם אפס בעיות. קחו את זה ברצינות ותנסו לסייע לחקלאים, צריך להרים אותם. תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20